חומר רקע

1 Mail: [email protected] Tl: 0545-902096 Fax: 153-545-902096 web: www.arlozorov-forum.org.il 01/11/2020 לכבוד ח"כ ישראל כץ ח"כ יעקב מרגי מר יאיר אבידן שר האוצר יו"ר ועדת הכלכלה המפקח על הבנקים משרד האוצר הכנסת בנק ישראל ,שלום רב הנדון: התייחסות פורום ארלוזורוב ל שינוי השיעור והסכומים לעניין צמצום מסגרות אשראי לפי סעיף9 ג לחוק הוראת שעה התשפ"א- 2020 לפני מספר שבועות נשלח אליכם מסמך בנושא צמצום מסגרות האשראי והנזק הגדול שהוא יביא לאוכלוסייה גדולה של אזרחים המשתייכים למעמד הבינ וני. " במכתבי אז כתבתי כי הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים הינה מהלך נחוץ והכרחי. הוא אמור לייצר תחרות. השאלה הגדולה היא האם נוצרת תחרות שכזו ומי נהנה ממנה. האם כלל הציבור שרוצה לקבל כרטיסי אשראי מחברות האשראי המופרדות יכול לעשות זאת או שהכרטיסים ניתנים רק למי שהחברות רואות בו סיכון כלכלי סביר להתנהלותם. במקרים שכאלה האוכלוסיות שנפגעות הן לא רק האוכלוסיות שהוגדרו עד כה כאוכלוסיות מודרות אשראי אלא גם מעמד הביניים הנמוך שחלקו מוגדר היום כ"עובדים העניים". יתרה מזאת, האם בהסתכלות לאחור ניתן להגיד כי הריבית אותה לוקחות חבר ות האשראי המופרדות, פח תה? האם התחרות האמיתית נוצרה במחיר הכסף? כל הנתונים שקיימים ברשותנו היום מוכיחים אחרת. מחיר הכסף לא ירד. להפך הוא עלה בשל רמות הסיכון שחברות כרטיסי האשראי מייחסות ללקוחות כחלק מחוק נתוני אשראי החדש, שגם בו יש בעיות לא מעטות כמו גם בעובדה שממשלת ישראל לא מסייעת לחברות כלל באפשרות לר כוש כסף בריבית ועל כך במסמך נפרד. בדיונים שהתקיימו אז בועדת הרפורמות קבענו אז את : כי 1 . אסור להפחית את מסגרת האשראי ללקוחות שהמסגרת שלהן אינה עולה על7,500 ש"ח. )בערך השכר הממוצע במשק(. בסופו של דבר ההחלטה שהתקבלה היתה שבכל מקרה לא יהיה לקוח עם מסגרת פחו תה מ- 5,000 .ש"ח 2 . הצעת החוק לא עסקה כלל בהתחייבויותן של חברות כרטיסי האשראי כלפי הלקוחות מקוצצי המסגרת א. לא נקבעה בחוק חובה על חברת כרטיסי האשראי להנפיק כרטיס אשראי עם מסגרת אשראי הדומה או זהה לזו שקוצצה למחזיק כרטיס האשראי הבנקאי שמסגרתו קוצצה ב. לא נקבעה בחוק כל התייחסות לגובה הריבית שחברת האשראי תשית על לקוחות חדשים שהגיעו אליה כתוצאה מקיצוץ המסגרת על ידי הבנק. ג. לא נקבעו כל סייגים לגבי מועדים ומשכי הזמן שבהם יהיו חברות האשראי מחוייבות לקבל את לקוחות הבנקים שמסגרות האשראי שלהם קוצצו בצורה חדה וחד צדדית 3 . שאלות נו ספות שהועלו ולא קיבלו תשובות ראויות ופתרונות בהצעת החוק: א. מה יעשו לקוחות שרכשו מוצרים בתשלומים ומסגרת האשראי שלהם מקוצצת. המשמעות היא שבלי התחייבות שינתן להם כרטיס אשראי חוץ בנקאי חדש, אין להם כל מסגרת אשראי בכרטיס הבנקאי ויתכן והם יאלצו לקחת הלוואה, בנקאית או חוץ בנקאית, כדי לכסות את ההתחייבויות בכרטיס הבנקאי כדי שיוכלו להמשיך ולהתנהל. ב. מה התוספת הכספית שלקוחות ש"יאלצו" לעבור לחברת כרטיסי אשראי מופרדת, ישלמו עבור תוספת הריבית שידרשו לשלם 2 Mail: [email protected] Tl: 0545-902096 Fax: 153-545-902096 web: www.arlozorov-forum.org.il ג. האם חברות כרטיסי האשראי המופרדות יפעילו מכבש לחצים שווקי ל"דחיפת" הלוואות לכל מטרה במטרה לסנדל ולקשור אליהם את הלקוחות הכמעט שבויים. כפי שלמשל נעשתה אז עסקה בין אחת מרשתות השיווק הגדולות לאחת מחברות כרטיסי האשראי המופרדות. אלו רק חלק מהדברים שהעלנו אז בדיוני הועדה ולצערי, למעט ההסכמה כי חייבים להשאיר מסגרת של5000 ש"ח ללקוחות, שאר הסוגיות נשארו ללא מענה ראוי ודווקא היום, כשנתיים ויותר לאחר חקיקת החוק, הגיע, לדעתי, הזמן לדון בהן מחדש. .ומכאן לסוגייה שעומדת על הפרק אנו סבור ים, כי המשבר הכלכלי בו אנו מצויים ובמיוחד העובדה כי חל בחודשים האחרונים גידול משמעותי בשימוש בכרטיסי אשראי, עקב שהיית ישראלים רבים בביתם והצורך לבצע רכישות און ליין, מחייב חישוב מסלול מחדש. לדעתינו הזמן שעבר והנתונים שמצטברים מוכ יחים בצורה חד משמעית כי תחרות אמיתית בין חברות כרטיסי האשראי לבין הבנקים המספקים ללקוחותיהם כרטיסי אשראי בערבות הבנק )הרי הבנק ערב לתשלום לחברת כרטיסי האשראי בניגוד לפעילות החיצונית( , לא קיימת. א. מחיר הכסף לא ירד , הריבית שלוקחות חברות כרטיסי האשראי, לא רק שגבוהה יותר מזו שנגבית על ידי הבנקים, אלא היא גם מחושבת, בצורה "תחרותית" כמובן לפי מצבו הפיננסי של הלקוח מה שאומר שהלקוחות האמידים והעשירים מקבלים אשראי בריבית נמוכה ועם מסגרות גדולות ואילו הלקוחות הקטנים ומעוטי ההכנסה מקבלים, במקרה הטוב מסגרת אשראי מצומצמ ת בריבית גבוהה. ב. אין התחייבות אמיתית של חברות כרטיסי האשראי לנפק כרטיסים לכל לקוח בנקאי שמסגרת האשראי שלו תקוצץ בחודשים הקרובים ובטח לא התחייבות להעמיד לו לפחות מסגרת אשראי בגובה זו שקוצצה לו ובריבית שלא תעלה על גובה מסויים מעבר לריבית אותה לוקח הבנק. ג. הנתונים מראים שאומנם דחיפת הלוואות על ידי חברות כרטיסי האשראי התמתנה והופחתה )זה היה יעד של בנק ישראל( אך במקום זאת הלקוחות, ובמיוחד אלה הזקוקים לאשראי זמין כדי להתקיים, נאלצים לפנות לאפיקים חוץ חוץ בנקאיים או כפי שאנחנו נוהגים לכנות אותם השוק האפור והשחור . ד. ומילה אחרונה - בחודשים האחרונים, דווקא בתקופת הקורונה, אנחנו מגלים גידול חד בפתיחת תיקי הוצאה לפועל , על ידי חברות כרטיסי האשראי, נגד לקוחות שלא הצליחו לעמוד בתשלום חובותיהם. דווקא במקרים האלה, חברות כרטיסי האשראי פועלות באגרסיביות רבה כדי לגבות כספים ו מבצעות פעולות של עיקולי חשבונות בנק, תשלומי משכורת ועוד כשאר מי שנפגע הוא הציבור שסובל מחוסר ביטחון תעסוקתי וכלכלי ודווקא עכשיו יותר מתמיד זקוק לאפשרות לבצע רכישות באשראי – שיטת העבודה של החברות היא שהדבר הראשון שנעשה הוא חסימת כרטיס האשראי כך שגם אם הלקוח מבקש להגיע להסדר, הוא מתקשה לעשות זאת כי הוא עסוק קודם כל בהשרדות היומיומית שלו כאשר הוא נאלץ למצוא תחליפים יצירתיים לשימוש בכרטיס האשראי שנלקח ממנו. ל אור הדברים הללו ולאחר קריאת טיוטת ה צו ש עומד להיות נדון בקרוב בועדת הכלכלה של הכנסת אנחנו מבקשים להציג בפני כם מספר הצעות וחלופות לקיצוץ המתוכנן להתבצע במסגרות כרטיסי האשרא י: 1 . הגדלת סכום המסגרת המינמ לית שלא ת אפשר קי צוץ . למרות שאנו שמחים על כך שעמדתנו המקורית מלפני כשנתיים וחצי התקבלה כע ת הרי שאנו חושבים שעקב מצב המשק ויוקר המחייה יש צורך להגדיל את הסכום המינ ימלי של המסגרת שממנ ו אי אפשר לקצץ ולהעמיד ו על על 10,000 ש"ח לכל הפחות )לעומת7,500 ש"ח כפי שמופיע בצו הנוכחי (. 3 Mail: [email protected] Tl: 0545-902096 Fax: 153-545-902096 web: www.arlozorov-forum.org.il 2 . ש ינוי מתווה הקיצוץ כך שיושת בראש ובראשונה על לקוחות הבנקים שהמסגרת שלהם גבוהה מ- 30,000 ש"ח, כיום הבנקים יכולים להחליט למי הם רוצים לקצץ את המסגרת ולמי לא, מה שמביא בהכרח למצ ב שמי שמקוצץ יהיו תמיד הלקוחות השבויים של הבנק, אלו שלא יכולים ללכת לשום מקום אחר ואילו דווקא החזקים, אלו שהבנקים מבקשים לשמור עליהם מפני מעבר לבנק אחר או לחברת כרטיסי אשראי אחרת, דווקא הם אינם נפגעים מהקיצוץ במסגרת . 3 . הקטנת מספר הלקוחות שלגביהם יחול הקי . ץ צו נדמה לנו כי אם יש מ קום , כפי שכתבתנו בסעיף קודם , לקצץ קודם כל בבעלי מסגרות האשראי הגבוהות, הרי שלמול המלצה זו יש לדעתנו מקום לעשות פעולה מקבילה במסגרת יצומצם מספר הלקוחות שמסגרות האשראי שלהם יחתכו ויעמוד על 39-41% אחוזים במקום50-55% כמתוכנן במסגרת ה חוק והצו החדש. 4 . תיקון החוק המקו רי ו דרישה להתחייבות מצד חברו ת כרטיסי האשראי. התחייבות לקלוט כל לקוח שמסגרת האשראי שלו תקוצץ עם מסגרת דומה עד זהה למסגרת שקוצצה לו ובריבית שלא תעלה על 10% מ גובה הריבית שנגבתה מאותו לקוח על ידי הבנק. 5 . ה טלת חובת דיווח על חברות כרטיסי האשראי. צמצום מסגרות האשראי כחלק מהרצון לקיים תחרות אמיתית הוא גם הזדמנות מצויינת לבדוק הלכה למעשה את נכונות חברות כרטיסי האשראי להעמיד כרטיסים ומסגרות ראויות ללקוחות שמסגרותיהם יצומצמו וזאת בשימת לב מדו קדקת ל הצעות שיקבלו לקוחות "חזקים" אל מול לקוחות בעלי הכנסה נמוכה יחסית אשר אינם נמצאים בדרך כלל בראש מעייני החברות. א נו מציעים כי לצו ת יווס ף פסקה הקובעת כי חברות כרטיסי האשראי ידווחו לועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לחודשיים ובמשך תקו פה של שנה לפחות על הלקוחות החדשים שקלטו כתוצאה מכך שמסגרות האשראי שלהם צומצמו. בין הנתונים שהחברות יספקו לועדה: א. מספר הלקוחות ב . נתונים על גובה המסגרות שלהם לפני הקיצוץ והמסגרות שקיבלו עם קבלת כרט יס חוץ בנקאי ג . גובה הריבית שק יבלו הלקוחות בהתייחס לגובה המסגרת, ההכנסה שלהם ודירוג האשראי שלהם. ד. נתונים על לקוחות הבנקים שביקשו לקבל כרטיסי אשראי חוץ בנקאי וסורבו או שמסג רות הא שראי שהוצעו להם היו נ מוכות מהמסגרות שהיו להם בכרטיסים הבנקאים. 6 . ב מקביל אנחנו מבקשים להציע כי ועדת הכלכלה באמצעות מרכז המידע והמחקר של הכנסת תבצע בחודשים הקרובים ניתוח מפורט של המתרחש בשוק כרטיסי האשראי החדש, מאז נכנס חוק שטרום לחופש תוך פילוח מדוייק של לקוחות חדשים שהצטרפו לחברות כרטיסי האשראי, ביצוע סקר מקיף הכולל את עמדות הלקוחות בכל הנוגע ליחסם למצב הקודם )כרטיסים בנקאיים( לבין המצב החדש ועוד. .נשמח להסביר ולבאר את תוכניתנו זו ונבקש כי עקרי הדברים יובאו בחשבון בעת הדיונים על אישור/דחיית הצו ,בברכה רן מלמד מנהל פורום ארלוזורוב לקידום העסקה הוגנת ורווחה חברתית וכלכלית 4 Mail: [email protected] Tl: 0545-902096 Fax: 153-545-902096 web: www.arlozorov-forum.org.il :העתק חברי ועדת הכלכלה חברי ועדת הכספים ח "כ לשעבר, איתן כבל, יו "ר משותף פ ורום ארלוזורוב פורום ארלוזורוב להעסקה הוגנת ורווחה כלכלית וחברתית הוקם כדי לקדם שיח כלכלי חברתי המבוסס על זכותם של יחידים וקבוצות לרווחה כלכלית וחברתית הכוללת שירותים ממשלתיים והזדמנויות שוות. הפורום קובע כי כל אזרח ותושב הם אנשים עובדים והינם "אדם ומלואו" שלזכותם עומד ות זכויות כלכליות וחברתיות ובכללן, שוויון מגדרי והזכות להקמת משפחה. נגישות לתרבות פנאי, חופש תחבורה ומסחר, שוויון הזדמנויות בחינוך והזכות לקורת גג, ביטחון תזונתי ושירותי בריאות שוויוניים לכל, נגישות לשירותים פיננסיים ושווי ו ן בפני מערכת החוק. פורום ארלוזורו ב מקדם שיח כלכלי חדש המביא בחשבון, בכל תוכנית כלכלית, את מקומם ומעמדם של העובדים וזכותם לתעסוקה הוגנת וחיים ברווחה כלכלית.