חומר רקע

1 תכנית מתאר ארצית למעגנות הים התיכון -3//ב13 תמ"א עמדת החברה להגנת הטבע ף חו הים התיכון הינ ו נחלת הכלל ו משאב ציבורי ראשון במעלה. הקיץ האחרון הדגיש לכולנו את שכבר הרגשנו בכל ביקור בחוף- חופי הים התיכון הינם המשאב הציבורי הנצרך ביותר מ בין משאבי הטבע שהתברכה בהם הא רץ. בחופים נרשמים כל שבוע מאות אלפי ביקורים, המצטברים לעשרו ת מיליוני ביקורים מדי שנה. חופי הים התיכון נמצאים בסמיכות למוקדי האוכלוסייה ונגישים לציבור רחב, ו .לרובם המוחלט הגישה היא ללא תשלום לא בכדי העיקרון התכנוני הראשון בפרק החופים בתמ"א1 מ"תייחס לכך ש חוף הים הוא נחלת הכ"לל. הלחץ על החופים הולך ועולה. מגפת הקורונה, אשר השאירה את הציבור בארץ בימי החופשה , נתנה לנו טעימה קטנה ללחץ הצפוי על החופים בשנים הבאות .רשימת החופים שנסגרו מעומס מבקרים מדי סוף שבוע .הלכה והתארכה כולנו הרגשנו את הצפיפות ה.רבה בחופים ואת הקושי ההולך וגובר למצוא פיסת חול להניח עליה מגבת המרינות, אותן מקדם מנהל התכנון, עתידות לקום על חשבון חופים פתוחים, וזאת על אף שרצועת החוף של ישראל עומדת על פחות מ- 200 ק"מ. כרבע מרצועה זו כבר תפוס על ידי תשתיות, תעשייה ושימושים צבאיים וביטח.וניים .עם העלייה בגידול האוכלוסייה, הביקוש הציבורי לחופי ים פתוחים הולך ועולה עם השנים, וכך גם הצפיפות מחישוב שערכנו עולה כי בעוד שבקום המדינה היו כ- 30 ס"מ חוף לתושב, הרי שכיום יש כ- 1.7 .ס"מ לתושב כבר היום, ישראל נמנית עם המדינות הצפופות ביותר מבחינת יחס שטח חוף לכל תושב. הלחץ על החופים והצפיפות בהם תגדל באופן דרמטי בעוד כעשרים שנה, כאשר בישראל יחיו כ- 15 .מיליון איש עליית מפלס הים תצמצם בשנים הבאות עוד יותר את רצועת החוף לציבור. עליית מפלס הים הנו תהליך בלתי נמנע, הצפוי להציף אלפי דונם של רצועות חוף ב עשור ים הבאים . עליית הים תביא לצמצום משמעותי ברוחב החופים, הצרים מלהכיל כבר היום, ובוודאי בעתיד, .את הציבור המגיע אליהם על המדינה לשמור על החופים לטובת הציבור הרחב. לאור המגמות שתוארו, האינטרס של המדינה הינו להבטיח את בריאות ושלמות החופים לעשרות השנים הבאות , זאת בכדי לתת מענה לביקושים העתידיים לחופים פתוחים, צורך שילך ויעלה ברבות השנים ככל שהמדינה תלך .ותצטופף במקום לשמור על החופים לטובת הציבור הרחב, המדינה מוכרת אותם למעטים. ,בימים אלה ממש כ שהקורונה פוגעת בבריאות ובכלכלה של כולנו, המדינה מקדמת5 )!(מרינות ח דשות ,וגדולות בעלות הנאמדת בכ- 100 מיליון דולר ל כל אחת .ובסה"כ חצי מיליארד דולר מהכיס של כל אחד ואחת מאיתנו תכנית זו סותרת את העיקרון המרכזי בתמ"א1 לפיו "חוף הים הינו נחלת הכלל" ומציגה פיתוח שבו מעטים 2 י פגעו וי י הנו .במשאב השייך לכלל הציבור התכנית במתכונתה הנוכחית מציגה חוסר שוויון שבסיסו בחוסר צדק סביבתי וחברתי, כמו גם פגיעה.בזכויותיהם של הדורות הבאים מרינות משרתות מעטים וצורכות שטח חוף גדול. עגינת יאכטות מספקת בסופו של דבר ביקוש של מעטים אך צורכת שטח חוף גדול . מרינה גדולה, כפי שמוצע בת ,כנית תופסת שטח חוף של בין600 ל- 800 'מ עבור עגינה של כ- 700 יאכטות, וגורמת להרס נרחב של החופים ,מצפונה ומדרומה של המרינה .כתוצאה מהפגיעה במשטר הסעת החולות מכאן , הרי שמדובר בתכנית המציעה לגזול קילומטרים ארוכים של רצועות חוף שישרתו מעטים על חשבון.חופים פתוחים המשרתים רבים חופים פתוחים מעניקים שירותים מגוונים ומשרתים ציבור רב. לעומת המרינות המשרתות מעטים, ה חופים ה פתוחים וחופי ה רחצה משרתים ציבור עצום ורב ומציעים לו מגוון .רחב של שימושים חופי הרחצה משמשים כמקום לרחצה, טיול , משחק, מנוחה או במילים אח רות- "ריאה .כחולה" לתושבים המדינה צריכה לראות את טובת כלל הציבור מול עיני.ה המדינה נדרשת להעדיף את טובת הציבור הרחב על פני .נתח מצומצם מאד באוכלוסייה המדינה צריכה לדאוג לחופים ל ציבור הרחב ולא לצופף ולדחוק אותו למעט החופים י שי שאר ו לאחר הקמת המרינות. המר ינות פוגעות במערכות האקולוגיות. .מרינה מכחידה את המערכת האקולוגית ברצועת החוף בה היא נבנית, כולל פגיעה קשה באתרי הטלה של צבי ים זאת ועוד, הקמת מרינה כרוכה גם בהקמת שוברי גלים מצפון או מדרום לה, כדי להגן על חופים אלה מפני בליה והרס, שהם תופעת הלוואי של הקמת המרינה. אלא ששוברי גלים אלה גורמים לכיסוי מסיבי ונרחב בחול של .רצועת הים הסמוכה לחוף, אשר בחלק נכבד מחופי ישראל מכילה סלעי חוף שהם בית גידול ימי עשיר במיוחד .שומרים על החופים ונותנים מענה לספורט ולחינוך הימי עמדתנו כי כמות החופים הפתוחים לציבור בישראל מ צומצמת ממילא, ועל כן אין להקים יותר מרינות גדולות דוגמת הרצליה, אשדוד ואשקלון . לתפיסתנו, על המדינה לספק את הביקושים לחופי רחצה ולחינוך וספורט ימי ,במקומות מתאימים לכך אך למדינה אין מחוייבות לספק את כל הביקושים לעגינת יאכטות. אפשר להכפיל את מקומות העגינה מבלי לפגוע בחופים. מבדיקה שערכנו עולה כי ניתן להכפיל את מקומות העגינה הקיימים על בסיס הרחבת מעגנות קיימות ובאמצעות הכשרת מבנים ימיים מצומצמים לספורט וחינוך ימי שאינם תופסים רצועות חוף גדולות ואינם פוגעים במאזן .הסעת החול :להלן  חלופת החלה"ט לפריסת המעגנות- הכפלת מקומות העגינה בלי לפגוע בחופים  )סקיצה עקרונית למבנה ימי לספורט וחינוך ימי (מהנדס ימי, אהוד מחרז 3 חלופת החלה"ט לפריסת המעגנות- הכפלת מקומות העגינה בלי לפגוע בחופים 4 )סקיצה עקרונית למבנה ימי לספורט וחינוך ימי (מהנדס ימי, אהוד מחרז