חומר רקע
1
ד"ר יעקב ניר
גיאולוג ימי וחופי
[email protected]
mail:
-e
חופים, מצוקים, מעגנותQuo Vadis
?
מרינות בחופי ישראל, צ
ו רך חיוני או בזבוז משווע של משאב מתכלה
חופי תל אשקלון, מבט מצפון לדרום. צולם בשנת1871
ע"י אנשיPalestine Exploration Fund
!חופים חוליים רחבים ביותר
תחזית ל חופי ישראל2040
)(אוסף המחבר .
2
.א מבוא
הערה כללית : מאחר
שהקמת מרינה כוללת בין היתר גם פעולות הגנה על חופים סמוכים ו
ל עיתים גם ,מרוחקים
הרי סקירה זו אינה יכולה להתעלם מההשפעות הסביבתיות של נספחי המרינה , כך שאין לראות בסקירת גופי
ההגנה על החוף ובניתוח יעילותם
ש
לכאורה כותב תזכיר זה תומך ב
ות כנית הקמת המרינות בחופי ישראל כפי
שלמד את התוכניות שעה ש
הוצגו בכנס
שנערך בתאריך21/2/2019
בתל
אביב , ולאחרונה
ב דיון שנערך באותה
תוכנית
באמצעות השימוש האינטרנטי ב-
zoom
.
אני קובע חד-
:משמעית כי
בניית המרינות המתוכננות תהווה את המסמר האחרון בארון-
(הכמעט מתים) של
חופי ישראל .
לפני
כ
חמישים ושבע שנים,
חלוץ סביבתי .ראשון בנושא החוף, המהנדס מ יבור שהיה 'מנהל המחלקה לחקר
הנדסי' ב'אגף התכנון 'שבמשרד הפנים, ו
לאחר שנוכח מה ה ם ממדי הניצול האינטנסיבי של החול החופי והנזקים
,בעטיו של הניצול
הסיק כי לחול זה, פרט לשימושים כלכליים (בעיקר לבניה)
, ערך איכותי גבוה ביותר, ולפיכך
יש לשמרו ולהגן עליו. יבור
יזם הקמ
ת
.'ועדה, שהיתה הראשונה שנושאה היה החוף והים, הלא היא 'ועדת הזיפזיף
בין ח
ב
רי הועדה נימנו פרופ' י. שטנר, י
זהר סמילנסקי, ר
ם
'חביב, פרופ .ד א י ליאו, ופרופ' רחל שלון. הועדה
הפעילה מומחים מדיסציפל ינות שונות והגישה בשנת1964
דו"ח מסכם לשר הפיתוח יוסף אלמוגי אשר ללא
היסוס
הוציא צו להפסקת הכריה החופית של החול ,. לאנשי המקצוע ולחברי הועדה היה ברור שהחוף הישראלי
התלוי כמעט במאת האחוזים ביבוא חול נילוטי באמצעות זרמי
אורך-החוף, אינו יכול להמשיך ולהיות מנוצ .ל
אגודות הכורים ערערו וניסו להוכיח בכל
ד רך שהיא שכמויות החול החופי
הינן אין-
סופיות ולפיכך יש לאפשר
להם המשך ניצולו. כתחליף אפשרו להם
.לכרות חול דיונות ואז הסתבר שקיבלו מכרה זהב תרתי משמע
הנזקים
.שהביאה הכריה היו אדירים, ולמעשה בלתי ניתנים לתיקון
החופים איבדו בממוצע כשליש מרוחבם המקורי טרום -
!כריה (גם הדיונות ניזוקו
קשות וזו היתה
טעות לא קטנה).
מייד הלכו והתבהרו הנזקים הסביבתיים הכבירים
שהביאה הכריה. הצרת רוחבו של החוף בממדים כה גדולים אפשרה, בעיקר בעונת החורף, לגלים ולזרמים ללחך
בבסיס מצוקי הכורכר ,, לערער את יציבותו וכתוצאה מכך נגרמו מפולות רבות ממדים לכל אורך החוף הישראלי
מפולות שתכיפותן עלתה עשרת מונים על אלה של תקופת טרום-
.כריה
חשיבותה של רצועת החול החופי הלכה וגדלה עם עלית רמת החיים ו באותה עת עלה במקביל מספר תושבי
המדינה
, והצורך ברצ
ועת החול החו
פית הלך וג
בר .
)'עם סיום בנית הסכר הגבוהה באסואן ('סאד אל עאלי
באמצע שנות השישים ,
הופסקה כליל זרימתו הטבעית
)(היחסית
של הנילוס, ולפיכך גם קטנה כמעט לאפס כמות החול שהיתה מובאת בעת שטפונות סוף הקיץ ו
ה סתיו
(שפיעת מים ש
בין
500
ל-
700
מיליון מ"ק/יממה) לחופי הדלתה ב
ענפי הנילוס ב
דמייטה וברוזטה . אולם, עקב
העובדה שמ
ש ך אלפי שנים אס פקת החול השנתית לחופי הדלתה היתה גדולה
בהרבה
מהכמות אשר הוסעה מזרחה
לעבר חופי צפון סיני, נותרו בדלתה התת-
ימית ובי
מה של צפון סיני כמויות חול גדולות המשמשות בינתיים
כמקור
חול
המוסע לעבר חופי עזה וישראל ,
ומגיע
עד קצהו של ה'תא החופי של הנילוס' בראש עכו
,(חופי הדלתה עצמם
עקב כיוונם שהוא
מערב-מזרח סובלים ארוזיה ניכרת
, ומצרים נאלצה להקים מבנים חופיים להגנה כנגד ההרס .)
ואז, בסוף שנות השישים נכנס ל
מערכת החופית
גורם שלילי נוסף מהבחינה הסדימנטולוגית -
מבנים מלאכותיים
דוגמת שוברי-גלים, דורבנות, נמלים, מעגנות הן לסירות והן כבריכות מי-
קירור לתחנות כח חשמליות. מטרת
שוברי-הגלים המנותקים המקבילים לחוף , כהצהרתם בתחילת הדרך היתה "הגנה על המתרחצים". אולם תוך
מספר שנים
קוש ר החוף אל
שובר-
הגלים בלשוניות חול
שהתפתחו לשרטום
)'('טומבולוס– וזו
אליה והרבה קוצים
:בה
1
.שטח החוף הניתן לנופש
)(מלרע אמנם גדל, אבל החופים הסמוכים לשוברים סבלו הרס ניכר, ובעיקר החוף
שבמורד הזרם-
החופי, קרי כלפי צפון. הרס זה באזורי המצוקים זרז עוד יותר את הגלישות וההתמוטטות של
.המצוק החופי
2
. קצות שוברי הגלי
ם
, וכמו כן חלקים בצ
ודי המוגן
, היבשתי ,הפכו למלכודות-מות בהן רבים טבעו
.למות
3. רבים מ
ה .נופשים עולים על סלעי השובר ומסתכנים בכך
3
4. שוברי-
.הגלים מהווים זיהום נופי
על אף ו
למרות ש
ה עובדות דלהלן נדושות
ומו
כרות בחלקן חייבים לה
עלות
ן:
1
. ישראל עשתה בחופיה מעשים
ש ,לא יעשו היתה זו התנהגות חסרת אחריות
כאילו היה זה משאב בלתי -מתכלה :
)(בין היתר מזבלות חופיות בנהריה, נתניה, ויפו.
.החופים שמשו כחצר האחורית. הדוגמאות רבות
2
. תוכניות שאבד עליהן הכלח מנוערות מאבק השכחה ומנסים להחיותן ולהנשימן באמצעים פסולים על אף שאינן
תואמות גישה מודרנית לגבי השימוש ב .חוף הגופים היוזמים מסתמכים על אישורים סטטוטוריים בני עשרות שנים
ומנסים לעקוף בדרך זו את חוק החופים
משנת2004
שהתיחס למשאב החו
פי בזהירות ובאחריות .
3. עד היום , יותר מחמישים שנה מאז החלה הבניה המאסיבית
של מבנים חו יים פ-
ימיים לאורך
חופי ישראל
המדינה
לא בדקה
באופן יסודי ,, הפיקה לקחים והסיקה מסקנות סביבתיות מתבקשות
כל שהן בהקשר ל כל אותם גופים
ימיים:
,נמלים
שוברי -גלים, דורבנות, מעגנות בגודל זה או אחר, מתקני התפלה, וכן גם בריכות מי-
הקירור של
תחנות הכח החשמליות. אילו אכן פעולה זו היתה מתבצעת
אין ספק שנושא בנית מרינות חדשות כלל לא היה עולה
.על הדעת ,(אגב
ב ביטול התוכניות למרינות חדשות
אין גורם כל שהוא אשר עלול לת
בוע את המדינה.)
4
. ההגנה על המצוק הכורכרי בסמוך למעגנה
באמצעות שוברי-
הגלים המנותקים הינה נקודתית לחלוטין, אולם
.ספיחיה גרמו לנזקים כבדים ביותר בחופים הסמוכים האפשרות היחידה להגן ב
שיטה
זו על עורף החוף המצוקי
הינה סדרה הרמטית של עשרות שוברי-גלים, מחזה אבסורד .י מכל בחינה
5. במספר מוקדי הרס של המצוק נוסתה שיטה פשוטה וזולה בהרבה משוברי-גלים מנותקים, קירות-ים
(ואין זו
)המצאה ישראלית . השלטון המנדטורי לדוגמה שאף להגן על רצועת החוף שמדרום לנמל יפו אשר חודש ושופר
על ידם, והקים קיר-
.ים מדורג אשר עושה פעולתו עד עצם היום הזה[
אגב, הבריטים הבינו שנמל יפו במיקומו
יתמלא בחול ולפיכך השאירו פתחים בגובה מפלס הים על מנת לאפשר לגלים להזרים מים באופן מבוקר לתוך
הנמל ובכך ל'אוורר'
את המים ולהזרים את החול (ברובו) לעבר הים הפתוח. ישראל החליטה, כבר בשנת1984
,
שעה ששיפצה את הנמל לסתום פתחים אלה
ובכך הגבירו את קצב ההתרדדות של הנמל,
וכתוצאה מכך פעולות
ניקוי המעגן להעמקתו הפכו תכופות יותר (חלם-
)מקצועי מובהק]
.
קירות-ים בין היתר הוקמו בנתניה ובחופי יפו הדרומיים. עלותם זולה עשרת מונים מזו של שו
ברי-
הגלים
המנותקים ויתרונם כפול: מגינים על בסיס הצוק מחתירת הגלים והזרמים, ומשמשים גם כמקום ישיבה ותצפית
לים. אין ספק שהגנה מסוג זה גוזל
ת פיסת חוף, אולם תועלת
ה
כאמור מרובה ביותר. כמובן שההגנה אינה יכולה
להתבסס רק על קיר-הים אלא חייבת גם ב שאר פעולות 'עשה' להתבצע במקביל: שימור המדרון, הזרמת מי הנגר
.מגג המצוק מזרחה, ועוד
'איור מס1. קיר-
ים מדורג, בדרום חוף ג'בליה שביפו. הוקם כנראה לאחר שיפוץ נמל יפו ע"י השלטון הבריטי
בשנת1933
. הקיר בנוי בטון כשראשו קשתי הבולם היטב את הגלים ומגן על עורף החוף. (י. נ ,יר8/11/2003
.)
4
'איור מס2. קיר-
ה ים
בנוי גושי אבן גדולים בתחתית המצוק בדרום חוף יפו לא הרחק מהגבול המוניציפלי עם בת -
י ,ם. הקיר מגן באופן יעיל ביותר על בסיס הצוק, ואף משמש נופשים. (י. ניר8/11/2003
.)
.ב
מרינות -
מעגנות
מרינות בעולם התפתחו במקביל לעליה ברמת החיים, כלומר חברה מבוססת יכולה היתה
להרשות לעצמה
החזקת
.סירה או ספינה ולשוט שלא למטרות כלכליות דוגמת הובלה או דייג, זאת בעיקר באמריקה ובאירופה ב ,ישראל
המגדירה עצמה כשייכת לעולם המתקדם
קימת
מגבלה אדירה באורך חופי הים מחד, והתפוצצות
מספר ה אוכלוסין
.מאידך :לכן השאלה הבסיסית הנשאלת הינה
כיצד על
י
י, המדינה, י עני ה ה ומרודה בפוטנציאל אורך החופים
להשתמש במשאב מוגבל זה–
בניה מאסיבית של גופים ימיים עבור מספר מצומצם ביותר של צרכנים, או לחלופין
השארת החוף לשימוש פתוח וחופשי
ל
ציבור. למעשה הקמת מרינה הינה קבורה סופית של רצועת חוף זה או אחר
וללא אפשר
ות שיקום כל שהיא לאחר שנים אפילו באם יוחלט לפרקה .
הרשויות לאורך החוף המעוניינות בהקמת מרינות דוגלות ברעיון
ההקמה, ומשוכנע
ות (ללא בדיקה פשוטה
המוכיחה טעותן )שהמרינה תביא לפיתוח כלכלי, לפריחה תיירותית, לעושר ואושר אין קץ
. לא כן הדבר, ה מרינות
אינן עסק
מכניס במיוחד
, לא לבעליה ולא לכלכלת העיר בה נבנתה .
במשפט אחד קצר– 'מרינה'
כהגדרתה הינה
מוסך עגינה ו מתן שירותים לכלי שייט ימיים. העובדה שבארצות אחרות התפתחו מרכזים מסחריים סביב המרינה
אינה מקבילה ומתאימה לישראל. כאן ההחלטה הינה קריטית ביותר: האם אכן קיימת ח יוניות כל שהיא בביצוע
תוכניות אשר כבר לכשתוכננו ,
,למעשה לא חזו ולא הבינו עד כמה החוף הינו משאב שלא ניתן להעריכו כלכלית
משאב ייחודי, מוגבל,
.אשר יש להתיחס אליו בכובד ראש ובאחריות לאומית
5
אסקור בקצרה שלוש ,מרינות שהוקמו החל בתחילת שנות התשעים: הרצליה
אשקלון ואשדוד והשל
כ ותיהן
הסביבתיות .
1
.הרצליה : מרינת
הרצליה
שהוקמה בסוף שנות השמונים הינה אחת התרמיות הגדולות שנעשו בחופי ישראל. זו
אינה מרינה במלוא מובן המילה. יבוש של כ-
150
( דונם150,000
מ"ר!) של שטח פנימי במרינה
(ר' איור3
)
,
בחוף המרכזי של השרון למטרו
ת בניה
ושלא למטרות עגינה הינה פשע סביבתי בל יסולח. מראש היתה זו שגיאה
(לכאורה מכוונת) של המדינה אשר אפשרה לגזול כקילומטר חוף על מנת להקים
כביכול מרינה, ע"י יזם פרטי ,
אשר בסופו של דבר הקי
ם
שיכונים, חנויות, ומחצית ממקומות העגינה
נקברו תחת בטון .
ההשלכות הסביבתיות היו
חמורות ביותר, הרס חופי
העיר
אשר למעשה עד היום, כמעט30
,שנה להקמתה של המרינה
.לא חזרו לקדמותם
החופים גרועי-חול ,עורפם נתקף על ידי הגלים לעיתים תכופות יותר .למזלה של הרצליה הכורכר
המצוקי הינו
בדרגת קושי גדולה יותר מאשר לדוגמה באשקלון, ואין בו שכבות חוליות, כך שנסיגת המצוק שבעורף החוף אינה
מגיעה ל ממדי
הנסיגה הקולוסלית ב
אשקלון .
2
.אשקלון
(איור7
)
. הוקמה בתחילת שנות התשעים על פי תוכנית שהונחתה על ידי מודל
ז פי י .בטכניון בחיפה
כבר מתחילה היה ברור שההשפעה הסביבתית עלולה להיות מאוד משמעותית, וזאת מהניסיון אשר צריך היה
להרכש
כתוצאה מהשפעת שוברי-
הגלים המנותקים שהוקמו בשנת1983
,בחוף דלילה
שגרמו ל
סילוק אד יר של
החול החופי במרכז חופי העיר, חשיפת התשתית הסלעית של החוף, הרס ניכר במצוקי
ם ועוד (איור
ים
'מס4 ו-
5
)
.
על אף הקמת שלושה שוברי-
.גלים מצפון למרינה (ע"פ המודל), חופי ומצוקי אשקלון מצויים במצוקה אדירה
לאחרונה נערכה בחופי
מרכז וצפון אשקלון הזנה מלאכותית בחול
אולם לדעת כותב תזכיר זה ההזנה לכל שלביה
ותוצאותיה לא נלמדו באופן ראוי וללא ספק מידע חיוני כנראה נטמן בחול .
3
.אשדוד . הקמת המרינה הסתיימה בשנת1998
. מרינה זו הנמצאת מדרום ודי בסמוך לנמל אשדוד למעשה
השפעתה הסביבתית קטנה במידה
מסוימת מזו של הנמל החודר פנימה לים לעומקים גדולים בהרבה ו
ה חוסם
למעשה את 'זרם' הנדידה של החול החופי ו בא
פן מוחלט .
אין ספק שהמרינות לא שפרו כלל וכלל את מצבה הכלכלי של עיר זו או אחרת, רעיון הפריחה הכלכלית בעטיין
.הינו הזוי לחלוטין
קיימות כידוע עוד מרינות אבל א.יני רואה צורך בדיון אודותן
איור3
. תצלום אוויר אלכסוני של
מרינת הרצליה
תוך כדי הקמתה, המדגיש עד כמה שטחי העגינה לא מוצו
.כנדרש, ובמקומם נקבר הים תחת שלמת בטון וקניונים
6
איור4
.מגדל המציל שהיה בחוף בר-כוכבא באשקלון, מצפון לשוברי-
הגלים של חוף דלילה, שסביבתו נהרסה מדי
חורף, והוא "הונשם" מספר עונות באמצעות גביונים עד שלבסוף נ .שבר ונפל המגדל הוקם שנים רבות טרום
הקמת המרינה (י. ניר קיץ1992
.)
איור5
.הרס דרמטי של כביש הירידה לחוף כקילומטר צפונה למרינת אשקלון
'ליד ומצפון ל'סוכה הלבנה.
,(י. ניר
יולי1993
.)
ג. ספורט ימי
ענף ספורט זה ההולך וגדל ומקבל עוצמה רבה הינו חיוני ביותר, ואין כל צורך להסביר את הסיבות לכך. עד היום
אותן מרינות
די מזלזלות באותם נערים ונערות העושים שימוש בים פי עשרה מאשר אותם בעלי סירות וספינות
אשר ברוב ימות השנה עוגנות במעגנה, יחסית לאנשי הספורט הימי ש עבורם הים
פרושו
365
ימים בשנה. הם
מופלים ואינם נחשבים כלל וכלל. מספר העוסקים בספורט זה הולך וגדל משנה לשנה ולפיכך קיים הצורך המיידי
בלימוד בסיסי של הנושא ומציאת פתרונות יצירתיים שאינם
כרוכים ב
הקמה של מבנים ימיים חדשים א אל
בפיתוח
מתקנים קיימים .
7
בישראל ישנן לא פחות מחמש בריכות מי-
קירור
:לתחנות כח חשמליות ,קישון
חדרה ., רדינג, אשדוד, ואשקלון
כיום ניתן, ב
תיאום
עם חברת החשמל לבחון ולבצע
פתיחה ו
שימוש באותן בריכות. פיתוח אשר
ללא ספק
י ביא
לפתרון לרוב פעילי הספורט הימי .
איור6
.
נמל הורדוס המשופץ בקיסריה. אמנם קטן מהמקורי, אולם בהסדר עם הגוף האחראי עליו ניתן להכשירו
כמעגן נפלא לספורט הימי (י. ניר, מאי1995
.)
ד. סיכום ומסקנות
1
.
:זו עובדה חופי ישראל, ולמעשה אזרחי ישראל מצויים
ב מצוקה כבדה ביותר מבחינת האפשרות לשימוש חופשי
ומהנה בחופי הים , ולפיכך יש לנהוג כלפי החוף בעדינות, בחוכמה מקצועית, ובראיית העתיד.
2
. המרינות הקיימות כמעט ואינן משפעות על כלכלת הערים בהן קיימות, מה גם שחזותן אינה משפרת באופן
מיוחד את זו של העיר ובמקרים מסוימים אף מכערת .
3
.החפה יבישה . קיימת ברוב ארצות העולם על אף שיש בהן
מרינות רבות . לא פעם ולא פעמיים אתה רואה
בכבישי ארה"ב או אירופה'נגרר'
לרכב פרטי ועליו סירה. התרוץ כאילו הדבר אינו ניתן לביצוע בישראל אינו
.רציני כלל וכלל
אפשר,
וללא קושי להקים הנגרים באזו
רי הביקוש חסרי המעגנות
בהם ניתן יהא לאחסן את כלי
.השייט
4. מדינת ישראל ת
י מצא באופן תמידי
בחוסר במקומות עגינה לבעלי סירות וספינות , אי לכך גם המרינות
המתוכננות,
לעולם לא תפתורנה את בעיית
ה עגינה. לפיכך הפתרון צריך להיות שונה לחלוטין. אי הקמת מרינות
חדשות לא בד
מות זו או אחרת, שימוש מושכל בקיימות, הפיכת בריכות מי-
,הקירור למרינות שדרוג המרינות
,הקיימות וכמובן החפה יבישה
בעורף החוף, זה הפתרון ה
מעש
י היחיד המתאים למדינה עניית חופים כישראל.
5
. הקמת מרינות חדשות תהווה פצע עמוק בחופי ישראל שגרורותיו
תפגענה
.במיליוני אזרחיה ככול שהזמן חולף
הולך ונוצר בישראל
נוהג על פיו חלוקת האוצרות הטבעיים, דוגמת חופים, נוטה יותר ויותר לעבר מדרון תלול
שעלול להביא
ל אובדן מוחלט של הנכסים הלאומיים הבסיסיים ולפגיעה קשה בזכויות האלמנטריות של כל אזרח
.ואזרח
אי לכך, כגיאולוג ימי המכיר ועוסק מזה יותר מיובל שנים בלימוד חופי הארץ ורבים מחופי העולם, פונה אני אל
הועדה ומבקש שחבריה ינהגו על פי מצפונם ואחריותם הלאומית–
אל תאשרו את פסק דין המוות לחופי
.ישראל
ראו, הכל תלוי בהחלטתכם, תבטלו–
תבורכו, תאשרו–
.מצפונכם לעולם לא ינוקה
8
לא קל לי
לכתוב מילים כה חמורות, אבל שעה שאני רואה את המדרון, הלחצים הכלכליים, ומהצד השני את
,האזרח שאינו בעל סירה או ספינה
וכוחו מוגבל,
ליבי
י חמץ ב .אם התוכנית תאושר
,רחובות19/10/2020
ד"ר יעקב ניר
איור 7. מרינת אש
קלון ומכלול שוברי הגלים-
המנותקים מדרומה ומצפונה. ניכרת אגירת חול אדירה בעורף
ו
מדרום לשוברי-
.הגלים של חוף דלילה
שלושת שוברי-
הגלים שמצפון למרינה תוכננו במודל פיזי בטכניון בחיפה
.
,('אופק' צילומי אוויר20/7/2007
.)
9
.מעט פרטים אישיים
יליד
1933
., נס ציונה
,מוסמך האוניברסיטה העברית בגיאולוגיה תורת הקרקע, ומינרלוגיה (
1960
).
עבודת מאסטר (אוניב' עברית )
:'הגיאולוגיה של מצוקי-ההע תקים
בפינה הדרום מערבית של ים המלח' .
1960-61
–
השתלמות
ב
אוניברסיטת ג'והנס הופקינס (מרילנד) בנושאי סדימנטולוגיה , ובמכון הגיאולוגי
.האמריקאי בדנבר קולורדו
1984
–
דוקטורט
באוניבר
סיטת גטבורג, שבדיה, בנושא ה סדימנטים
ה
עכש
וו יים של מדרון היבשה והמורד לים
העמוק בים
התיכון של ישראל.
משנ ת1961
ועד יציאתי לגמלאות בשנת1998
ד עב
תי במחלקה לגיאולוגיה ימית במכון הג .יאולוגי הממשלתי
להלן עיקר הנושאים בהם
עסקתי משך השנים
)(שלא בסדר כרונולוגי :
1
.
הפלגות מחקר
סדימנטולוגי ו
גיאופ יזי
בים התיכון.
2. מחקר סדימנטולוגי ש
ל ימת הכנרת וחופיה.
3. לימוד חופי צפון סיני, וכן
.דרום סיני במפרצי סואץ ואילת
4. משתתף
במחקרי
ם הלימנולוגיים של ים המלח .
את חלקו הרדוד מצפון 'הלשון' ודרומה מיפיתי מיפוי עומקים
בשנת
1978
.
5
. גיאולוג ראשי במשלחת אוקיאנוגרפית ישראלית
ל
איי דחלק שב
דרום ים סוף.
6
.ראש
הפלגה אוקיאנ
וגרפית למזרח הים התיכון מטעם המחלקה לחקר הדייג הימי .
7
.
הוראת מבוא לגיאולוגיה ימית באוניברסיטה העברית–
המחלקה
לזואולוגיה
, בחוג ללימודי-
ים באוניברסיטת
חיפה, וס
מסטר אחד במכללת מכמורת.
8. הפלגות לימודים בים האגאי, טורקיה וסי
ציליה עם אוניברסיטת חיפ
ה .
9.
סיורים בחופי איים ב ,ים האגאי, יוון ,טורקיה ,איטליה, צרפת ,הולנד
ארה"ב ,, מרוקו, ספרד ,פורטוגל ,אנגליה
ניו-
,זילנד
קפריסין,, לבנון
.ועוד
10. לימוד
, תוך כדי שבתון
, של
.חופי האי קפריסין בשיתוף עם המכון הגיאולוגי הקפריסאי
11
.
משתתף במספר רב של כנסים
וקו נ גר סים.מקצועיים בארץ ובעולם
12
.
פרסום
עשרות דו"חות מקצועיים , פרסומים
י בע
תונות מקצועית בארץ ובעולם ,
.ובאנציקלופדיות לחקר חופים
13. יעוץ מקצועי לגופים ממשלתיים, עיריות-
.'חוף, ובעיקר לגופים 'ירוקים