חומר רקע
,שלום רב
:דוןªה יםªהיבטים משפטיים של הפרדה בין המי –
חוות דעת
ב שם
מרש ,תי עמותת'"שוברות שוויון" )ע"ר מס
580661445
(, ו בהמשך להודע
תו י ך על
ה מחודשת שלªבחי
סוגיית
יםªההפרדה בין המי .זו משפטית דעת חוות לך להגיש מתכבדת יª, א על מברכת מרשתי
ה
עיון מחדש ב
סוגיה
ומקווה כי
זה ישים סוף לפגיעה ב כבודם
בו חירותם של ,שים רביםªשים ואªיגוד לדיןªב
.וממילא בחוסר סמכות
כפי
ראהªש להלן, יםªההפרדה בין המי המקובלת בחברה הדתית לא מעוררת,, כשהיא לעצמה
קושי כל
משפטי .
היועץ
המשפטי לממשלה מתבקש
,להבהיר זאת, ובהתאם לבטל כל
חיהªה מיוחדת ה על פי דיןªשאי ,
הפוגעת בחירותם של
שים לבחור בהפרדªשים ואªה.
:ויובהר על להגן לא ההפרדה
מתבקש היועץ המשפטי לממשל
ה בחוות דעת זו ,כי אם
על,ערכי יסוד ליברלים
על שמתª
אפה של הדמוקרטיה הישראלית ושל שיטת המשפט
שלה.
.הכול כפי שיפורט
בס"ד
ט"ז בתשרי תש פ"א
4.10.2020
לכבוד
דלבליטªד"ר אביחי מ
היועץ המשפטי לממשלה
משרד המשפטים
ב
מסירה אישית וב :דוא"ל
[email protected]
-
lishkat
"
אין לך חופש
וªו אªו לפי דרכªו אªו לבקש את טובתªהראוי לשמו אלא רק זה בלבד, המרשה ל "
" ,)ג'ון סטיוארט מיל
על החירות,"
26סª)הוצאת מאג(.(
2
מבוא
1.
של לבו האדם כבוד
הוא החופש
המסור
לו ל
כון; לªחשוב, להאמין ולפעול כפי שהוא מוצא ל כתוב בעצמו את סיפור
חייו ,
בלי
תªיתªש רשות לאיש – בוודאי
לא לשלטון–
להתערב בבחירותיו
ובאורח החיי
ם שבחר לעצמו. ה שיטה
הליברלית בכלל, ו
חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו
,בפרט מגבילים עד מאוד את כוחו
של השלטון להתערב
בבחירותיו של הפרט;
כל עוד
האחרון לא
מפר חוק –
ו, תהא אשר תהא דעתו של בעלªהוג כרצוªהוא רשאי ל
.השררה על צדקת דרכו
2.
,ראה להלןªכפי ש
ההפרדה בין יםªהמי המקובלת ביהדות ובחברה הדתית יהªלגוו ,לא מעוררת ,כשהיא לעצמה,
כל קושי משפטי ,ו
הבחירה בה ה להכרעתו של הפרטªתוª
. מש
ה אל
י הדבריםªהם פ ,אין כל הצדקה
להגבלות
מיוחדות על אפשרות הבחירה בהפרד
ה )למעט סייגים מפורשים ומצומצמים על פי דין
.(ידרש בהמשךª שאליהם
3.
יובהר
:בפתח הדברים חוות דעת זו מתייחסת לשאלה יתªהעקרו בדבר חוקיות עצם ההפרדה בין יםªהמי –
כאשר
זו יתªרצו )טריתªוולו (יתªושוויו הªמבחי חומרית ;לשאלת חוקיותה של הבחירה בהסדר פרדª
ושווה בין
יםªהמי
מטעמי
.דת
השאלה זו
היחידה ה הכרעה, שכªהטעו הפליה של פסלותה על חולק אין ן
חומ
רית או
על פרקטיקה של
כפיה .
4.
וªוכך יהא הילוכ: בפרק הראשון
,של חוות דעת זו עמודª
ראשית
,יםªעל מקורה ועל טעמיה של ההפרדה בין המי
המקובלת ב .יהªחברה הדתית לגוו :לכול הידוע את הכתב על עלהªכללי
ההפרדה
ªם אי אלא ביטוי מעשי יª, אחד מ
,רבים
ער ל ך יעותªהצ .
יתªש ,
ª
;ה המשפטיªזכיר את טיבה של הזכות לשוויון, במוב
שלישית ,
על רקע זה ,
הªפª
להצי
ג
את
שאלת היסוד ,ש כמעט :שאלתª לא
,הªכיצד, על פי הטע
פוגע עצם ההפרדה בזכות החוקתית
לשוויון .
צª
יג
ותªתשובות שו הªשהועלו במע
לשאלה זו ,מפי המבקשים לכפות איסור הפרדהªו
עמוד על כך שאין להן דבר
וחצי דבר
.עם המשפט
5.
יªבפרק הש
, ראשית,
ה להציג את הדין הקייםªפª
ª .וªªייªטי לעªהרלוו ראה, כי
ה שלפיהªהטע
עצם ההפרדה וªאי
חוקי – חסרת יסוד בדין .ית שª
,
תªבחן את דוח הצוות המשרדי משª
2013
,שבו הוצגה הªות שוªפרש
ראהª .
, בכל
הכבוד ,כי אין בסיס משפטי לקביעות שבדוח
יםª; כי על כל פ, אין לו לדוח
מעמד
מחייב כלשהו; וכי
דווקא יישומו
עשה תוךª
הפליה על בסיס השתייכות קבוצתית, לדת, ללאום ולמי
ן .
6.
בפרק השלישי
הªראה, כי לא זו בלבד שאין יסוד לטעª
כי עצם ההפרדה פוגע בזכויות חוקתיות, אלא
ש דווקא
כפיית איסור הפרדה היא הפוגעת פגיעה קשה בשורת זכויות יסוד של ציבור עצום בישראל: הזכויות ל ,כבוד
ומיה, לªלאוטו
חירות, ל שוויון ולחופש דת ומצפון .
7.
בפרק הרביעי
:וªתªציג את מסקªמשההפרדה ,, כשהיא לעצמה
לא מעוררת כל קושי
משפטי , אין כל הצדקה
.שים לבחור בהªשים ואª חיות מיוחדות, המגבילות את חירותם שלªלה
ייםªתייחס לעמדת הביª במסגרת זו
שפרסם היועץ המשפטי לממשלה באוגוסט2019
טען, כיªו .אין מקום לאמץ את ההגבלות האפשריות שהועלו בה
8.
.הכול כפי שיפורט
3
פרק ראשון
'א–
ים ביהדותªההפרדה בין המי – מקורה וטעמיה
9.
ה משפטית, את השאלהªאין דרך לבחון, בחי ים בחברה הדתית בלי לעמודªבדבר חוקיותה של ההפרדה בין המי
קודם לכן על
טעמיה.
ה, כמוהוªדיון משפטי בחוקיות ההפרדה בלי להידרש לטעמיה ולהגיו ;יין ללא יסודותªכב
גזר מª ,הדין, כידוע
העובדות, ו ייªבעª
וª
– טעמי ההפרדה הם הבסיס העובדתי ההכרחי, ש יתןª רק עליו ליישם את
ותªהדין ולב סטרוקציה משפטיתªקו בת תוקף אפוא הªפª .
ים ביהדות ואתªלהציג את מקורה של ההפרדה בין המי
כפי .טעמיה
ראהªש ,
מדובר ב יצבªיברסלי, וªעלים, בעלי אופי אוª פרקטיקה עתיקת יומין, שביסודה עומדים ערכים
.טבע האדם בכבודו ובעצמו
10
.
בהיר, כיª
א הליםªים מעין אלה מתªים; דיוªו שלהלן כדי לקבוע את גדריה הרצויים של ההפרדה בין המיªªין בדיו
.ימה, וכל קהילה קובעת לעצמה את אורחותיהªבתוך החברה הדתית פ ו רק בהצגת התכליות המשותפותªªייªע
י בªיה, יהיו אשר יהיו מידתה ואופªים בחברה הדתית לגווªשבסיס ההפרדה בין המי .יטויה בכל קהילה וקהילה
'א1 –
ההפרדה–
פרקטיקה יהודית עתיקת יומין
11
.
בתלמוד הבבלי במסכת סוכה וªמתואר כיצד תיק
ים בבית המקדש בזמן שמחת ביתªחכמים הפרדה בין המי
השואבה: "ין שם תיקון גדולªשים, ומתקª במוצאי יום טוב הראשון של חג, ירדו לעזרת ". וביארה הגמרא שם
" :("א ע"בª )דף ו שהיוªו חלקה היתה והקיפוה גזוזטרא, והתקיªיªמאי תיקון גדול? אמר ר' אליעזר כאותו שש
שים מלמטהªשים יושבות מלמעלה ואª
" הª". צעד זה כו
תיקון גדול" ", משום שבהעדר הפרדה היו באים לידי
קלות ראש ."
כאסמכת
ה לפרקטיקה
מ זו ביאה הגמרא פסוק מספר זכר
יה , המתאר את המספד לעתיד לבוא על
משיח בן יוסף
" :()י"ב, יב
שיהם לבדªוספדה הארץ משפחות משפחות לבד, משפחת בית דוד לבד ו ."
על כך דרשו
" :וªחכמי :והלוא דברים קל וחומר; ומה לעתיד לבוא, שעוסקין בהספד, ואין יצר הרע שולט בהם, אמרה תורה
;לבד שיםªשים לבד וªא בהם שולט הרע ויצר בשמחה שעסוקין ,עכשיו– על אחת כמה וכמה
א ע"אª " )סוכה -
בª
שטיין, שיש חובה מן התורה להעמיד מחיצה בביתªע"א(. מכאן למד גדול הפוסקים במאה העשרים, ר' משה פיי
שים לגברים )אגרות משה אורח חיים חלק א סימן לט(. הרב ד"ר יוסף דוב סולובייצ'יקª סת ביןªהכ , מגדולי
ית בארצות הברית, פסק שמוטב לאדם להחמיץ כליל אתªן האורתודוקסיה המודרªים במאה העשרים ומכוªהרב
שיםª סת שאין בו הפרדה ביןªה ובלבד שלא ישתתף בתפילה בבית כªהמצווה החשובה של תקיעת שופר בראש הש
'לגברים, שאסור בשום אופן להתפלל בו )איש על העדה, עמ170-171
.(
12
.
,פסקו הלכה למעשה ברמב"ם ובשולחן ערוך ומהם יצאה הוראה ברורה לכל ישראל בכל הדורותª מקורות אלה
"שיםªשים לבין הªפסקה הלכה, שמחויבים לעשות מחיצה המבדלת בין אª וכבר " )שו"ת שרידי אש א, ח להרב
.(ברגªיחיאל יעקב וי
13
.
ה שים לגברים התרחבה במסורת היהודית גםª הפרדה בין סת. כבר בגמרא במסכתªמחוץ לגבולות בית הכ
" :סויות, שיעורים ודרשותªשים בזמן התכªהג עתיק להפריד בין גברים לªקידושין מסופר על מ ,אביי דייר גולפי
הªרבא דייר ק " :" )קידושין פא ע"א(. כך הסביר רש"י שם שים או לדרשה או לחופה, היהªשים וªמקום קבוצת א
מסדר]אביי [
יםªקªק יהםªשל חרס הרבה בי]יםªיהם מחיצת קªכמחיצה; ורבא סידר בי [
וךª". בתחום החי
הדבר בולט
במיוחד" :. הרב עובדיה יוסף הכריז ות להתחבר יחד, הןªים ולבªעל פי ההלכה אין להרשות כלל לב
בלימודים והן במשחקים .(" )שו"ת יביע אומר חלק ד אבן העזר סימן ד
4
14
.
בכל אגפיו של הציבור הדתי , מן החרדים ועד הדתיים-
לאומיים
י של הקשת הדתיתªבקצה הש , יש הפרדה
וךªבמוסדות החי
רק הוא ההבדל .לגברים שיםª בין הגתªו מוªבשאלת הגיל שממ ועת הקיבוץªהפרדה זו. אפילו ת
חשבתªהדתי, ה
סמן קצה בעולם הדתי-
לאומי, מקיימת מוסדות על-
ות )ישיבהªים ולבªפרדים לבª ייםªתיכו
ל .(ותªה לבªים, מכיªב ים )דוגמת המרכזªמוסדות השכלה גבוהה מופרדים לציבור הדתי קיימים כבר עשרות בש
.(שים ולגבריםªפרדים לª האקדמי לב, המפעיל קמפוסים
15
.
,ה כי כןªה.וªו אªפוצה בכל הדורות, עד ימיªים היא פרקטיקה יהודית רווחת, מושרשת וªההפרדה בין המי
'א2 –
בבסיס ההפרדה: ערכי היסוד של השיטה
16
.
:היהדות של הªים מושתתת על ערכים שהם בבת עיªההרחקה בין המי
ערכי יעות והמשפחהªהצ . על אף שהדברים
פשוטים וברורים, לאו ר ובשוויון בכבוד לפגיעה ותªהטע
בעצם ההפרדה,
וס מהעלאתם על הכתב; גם המובןªאין מ
.מאליו מוכרח לעתים להיאמר
17
.
משכים אלה לאלה; על עובדה זו אין חולק. המחלוקת יכולה להתעורר בשאלה אם ראוי להציבª שיםªגברים ו
:סבלת, או אפילו רצויה, ללא הגבלות. בהלכה ובמסורת ישראל התשובה ברורהª למשיכה זו סייגים או שמא היא
קרבה
יתªגופ פשיתªו,בין גבר לאישה
מקומה
רק
ישואיª במסגרת
ן
; איש לאשתו ואשה לאיש
הּ .
את הכוחות
.ימהªתבת היהדות אל תוך הבית פªיים שבאדם מªהמי ההפרדה בין טימיותªקרבה ואי
ל בין הªישואים, איª
.מקובלת ביהדות
18
.
ית זו מתרגמתªתפיסה עקרו לכללים מעשיים רבים יעות, ובªם צªייªשע ים. פרקטיקותªהגי הפרדה בין המיª הם
שואיםª םªועדו לצמצם ככל האפשר קרבה בין איש לאשה שאיª ,אלה, המקובלות ביהדות מימים ימימה, כאמור
ים, היאªיעות, ובהם ההרחקה בין המיªזה לזו. אכן, תכלית בסיסית של כללי הצ השמירה על קדושת ברית
ישואין ועל ערכי המשפחהªה: "
פריצות ח מורה, בדרך כלל, מרסקת את המשפחה. אולם צריך לדעת, שכל חוסר
ית לבן הזוג, כי רק איתו האהבה יכולה להופיעªיעות, ואפילו קל, פוגע במשפחה, האהבה צריכה להיות מופªצ
בשלימות
...
,שים, ומרחיקה את האדם מן החטאªועה, שיוצרת מרחק מכובד בין גברים לªכדי ליצור מסגרת צ
קבעו ח יעותªכמים גדרות לצ) "
,(י הלכה, משפחה )ליקוטים גªיªהרב אליעזר מלמד, פ168
( .
19
.
יםªה כי כן, הפרדה בין המיªה שים אלה מאלהªמרחיקה גברים ו מתוך הכרה בטבע האדם ,יםª, במשיכה בין המי
ו
לאור ערכי היסוד של השיטה:
.יעות והמשפחהªערכי הצ
20
.
עם מאום אין ,לזו זה שואיםª םªלהרחקה בין גבר ואישה שאי
התפיסות
לה שמייחסים הפסולות שוללי ההפרדה
רחיב להלןªיהם, כפי שªלמי;
"חיתותª" ,"אין בבסיסה תפיסות "היררכיות
ות" גבריתªשית ו"עליוª
חותª. ללא ה
תיאורטיות מוקדמו
ת ,
לראות דרך כל אין
בה
פרדה –
לעצמה כשהיא–
פגיע ב ה יªב
יםªאחד המי.
כמאמר הראי"ה
" ,קוק אה על המין הוא מתרחק ועושה גדרים כיªי שªוע מכיר, כי לא מפªהצ-
י התכלית הכללי היפהªאם מפ "
.(יעותª)מדות הראי"ה, עמ' קמז, ערך צ
21
.
:לים האמתיים להפרדה ומקורה הקדום הוצגו גם בספרות המשפטיתªהרציו
"
ªªים איª... ההפרדה בין המי .וªªי זמªטליסטים בªדמªה גחמה הלכתית של פו
טגרלי של החשיבהªת בלוגיקה ההלכתית, והיא חלק איªפרקטיקת ההפרדה מעוג
המסורתית ... העיון גזרת באופן טיפוסיª ההלכתי מעלה כי ההפרדה משיקולי
יעותªצ , ובייחוד איסור ההסתכלות מחד, ואיסור ההתערבות, מאידך. איסורים אלה
מבוססים
ות אוªבעיקר על החומרה היחסית שבה רואה ההלכה את התאוות
ם מושא לגיטימי לתשוקה כזו. אלו הםªות כלפי אובייקטים שאיªהתשוקה המופ
(יים )לפחות לא באופן מפורשªªם מיªשיקולים שאי
כי מעיד במקורות עיון ...
הצידוק המרכזי להפרדה הוא החומרה היחסית שבה מתייחסת ההלכה למחשבה
"או לרצון להשתוקקות רגעית כלפי בן המין האחר רך, "ההפרדהª)א' הראל וא' ש
5
(ג"תשס) 'ג משפט עלי ,"הציבורית בתחבורה יםªבין המי71
,
74
רךª)להלן: הראל וש,(
85-84
( .
22
.
הבחירה בחיים לאורם של ערכי יסוד אלה–
י כהגדרתו ביהדותªיעות, משפחה, מוסר מיªצ–
מתוך תפיסתם
בחירה היא ,האדם לו שיבור תªי יסוד של הדרך הטובה והמתוקªכבעלי ערך, כאב
מבוססת ומושכלת , שמבצעים
שים גם יחדªגברים ו .
היא בוודאי לא מבוססת ו כולל מגבלות עלªומושכלת פחות מבחירה באורח חיים שאי
ייםªהכוחות המי
,הטבעיים
ש ,ישואין ומשפחהª ו רואה ערך בהגבלתם למסגרתªאי או שכולל מגבלות ומוסכמות
אחרות, ללא
יםªהפרדה בין המי
ב .וןªאותו מי
23
.
:ויודגש
יעותªערכי הצ–
אופיים
יברסליªאו .
גזריםªית, אלא שהכללים הªערכים אלה מקובלים גם בחברה החילו
מהם באותה חברה–
.יםªשו ;הערכים אותם ערכים
וןªהמי אחר םªי אמªי מתירª. כך, למשל, קוד הלבוש החילו
ביחס לכללי הלבוש ההלכתיים, אך בהחלט ימום מקובלת של כיסוי הגוף גם בחברהªקיים: קיימת מידת מי
ית; העדªהחילו יעות מכתיבים פרקטיקותªית, ערכי הצªרו של לבוש בציבור הוא מחוץ לתחום. גם בחברה החילו
ים: הפרדה בשירותיםªשל הפרדה בין המי ציבוריים , במלתחות ו
במקלחות ציבוריות, בתאי הלבשה , בחדרים
יםªוער, במגורים בצבא, בחוגים שוª יותªבבתי חולים, באכס ועוד .העקרון שבסיס ההפרדה ב יםªין המי –
הדתית
יתªוהחילו– זה ה. אכ
ן :
"
יעות[ ... הםª]שיקולי צ לים המוצעים להפרדה המצומצמת יותרªלוגיים לרציוªא
יתªים, הקיימת בחברה החילוªבין המי ים בשירותיםª, כגון ההפרדה בין המי
הציבוריים או במלתחות. פרקטיקת ההפרדה בציבור הדתי מרחיבה ומחמירה ביחס
דרשתª י )במובן שהיא מרחיבה את המסגרות שבהןªציה בציבור החילוªבªלקו
הפרדה(, אך היא
י עצמוªה מתבססת על ערכים זרים לציבור החילוªªאי"
)הראל
,רךªוש85
.(
24
.
יה, היא פרקטיקה עתיקת יומין המשרתת ערכיםªים, המקובלת בחברה הדתית לגווªלסיכום: ההפרדה בין המי
.יברסליªאצלים בעלי אופי אוª
'ב– על הזכות לשוויון
25
.
של תםªבחן את טעªי שªו את טעמי ההפרדה, ולפªלאחר שהצג
שוללי ההפרדה כי הי א
,לשוויון בזכות פוגעת זכירª
.ים בדבר טיבה של הזכות לשוויוןªמושכלות ראשו
26
.
שוויון
משמע ו מתן יחס שווה לשווים
ותםªים, על פי שוªה לשוª, או שו ,וסחת השוויון המקובלת במשפטª . זו אשר
וסחה עוד בידי אריסטו וª
אשר
מושתתת על השכל הישר.
יתן יחסª פגעת כאשרª הזכות לשוויון ,ה לשוויםªשו
:דוןªטי בהקשר הªי רלווªיהם שוªכלומר למי שאין בי "
ה אל שווים; פירושה יחסªהפליה פסולה פירושה יחס שו
בלתי שווה ובלתי הוגן למי שראויים לאותו יחס
...
טיות במובן זהªעקרון השוויון מבוסס על תפיסה של רלב
יםªייªשים או בין עªה בין אªשאין מקום להבח יהם מטעמיםªיתן להבחין ביª יים, ובה בעתªייªמטעמים לא ע
טייםªרלב " )בג"ץ4805/07
וךª' משרד החיª המרכז לפלורליזם יהודי), פ"ד סב4
(
571
,
624
( .
6
27
.
קיים
ות בשוויון. לא הרי פגיעה בשוויון האדישהªמדרג חומרה בין פגיעות שו הªתוªי הזהות הªלמאפיי פגעªשל ה
כהרי פגיעה בשוויו
ן עקב
עקב ;אלה יםªמאפיי
השתייכותו הקבוצתית של אדם . כך, סירוב לקבל אדם לעבודה עקב
לקבלו וסירוב מוצאו
וכחªל "תפירת
"מכרז לאחר –
פוגעים יהםªש בזכות לשוויון של אותו אדם המבקש להתקבל
לעבודה ,
.ודעת חומרה יתרהª הªואולם לראשו "
אכן, כל הפליה פסולה היא, אך בגדרן של ןªההפליות עצמן יש
ו רואים בחומרהªªגזרת מחומרת הפגיעה בעקרון השוויון. כך, למשל, הª ות. חריפותה של ההפליהªדרגות שו
יקה שיטת המשפט הישראלית חשיבותªיתרה הפליה על בסיס גזע, דת, לאום, לשון, עדה, גיל. במסגרת זו מע
וע הפליהªים, ולמªרבה לצורך להבטיח שוויון בין המי
על בסיס מין
" )בג"ץ
721/94
אל-
תיבי אויר לישראלª על
ילוביץª' דª בע"מ )
30.11.94
'(, בעמ763
.(
28
.
זו
הי
.הלי. על כך להלןªה החוקתי לעקרון השוויון במישור המªה בין הזכות לשוויון במובªההבח
'ב1 –
לשוויון החוקתית הזכות
29
.
יק מעמד חוקתי, עלªחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו מע-חוקי, לזכויות אדם בסיסיות , בהן הזכויות ל חירות
ולכבוד .
הזכות לשוויון
לא
ויה על זכויות היסודªמ
ש בחוק .היסוד, ולא במקרה ,כידוע גףª זכות זו היתה אבן
ת מכווןªו בכווªים על חוק היסוד, והושמטה ממªמרכזית בדיו .
30
.
,עם זאת
הפסיקה הכירה בזכות לשוויון
כחלק מ הזכות לכבוד, מתוך תפיסה שסוג מסוים של ה
פליה
פוגע בכבודו
של המופלה. הזכות לשוויון הוכ
רה אפוא ככלולה
בזכות לכבוד ,
" ככל שהיא קשורה י הדוק לכבודªייªבקשר ע
האדם" )
'ועה לאיכות השלטון, סעªיין התªע38
ו שלªלפסק די
שיא ברקªה(
,. אכן ")ש(זכות השוויון הושמטה
בהליך חקיקתו של חוק יסוד :כבוד האדם
וחירותו ,והיקף התפרשותו של עקרון השוויון גזרªה מחוק זה יהיה
מוגבל לאותם מקרים בהם מדובר בפגיעה בעלת טªאלמ משפיל
תªהטומ בחובה פגיעה בזכות לכבוד) "רע"
א
8821/09
פרוז'סקיªא ª
'חברת לילה טוב הפקות בע"מ )
16.11.11
,(בעמ '
23
.(
31
.
למעשה,
הוא חוקתית כזכות השוויון של וªתוכ
שוויון בערך
י האדם כולםªהאדם כאדם. זהו השוויון הסגולי בין ב
–
רעיון יהודי עתיק, שמקורו בבריאת האדם
–
כל אדם–
בצלם אלוקים )בראשית א', כ"ז ;
'בראשית ה', א( .
מבריאת האדם בצלם אלוקים ובדמותוª
למד
השוויון היסודי י האדם כולםªבין ב
, השוויון בערך האדם כאדם.
ויªמכאן הגי ,החריף השמור בשיטות משפט ליברליות להפליית אדם לרעה רק על יסוד השתייכותו הקבוצתית
ל
גזע, ל
לאום או למין י בערך האדם כאדם רק בשל השתייכותו הקבוצתית, ולכןªיחה שוª, למשל. הפליה כזו מ
ו של השוויון כזכות חוקתית; הוא שוויוןªח שוויון הוא מובªגשת חזיתית עם רעיון השוויון. מובן זה של המוªמת
.י הדוק לכבוד האדםªייªהקשור קשר ע
32
.
י שהםªה לשווים מפªיתן יחס שוª פגיעה בזכות החוקתית לשוויון מתרחשת כאשר
תפסיםª לא כשווים
בערכם
ושיªהא. אים החומריים שוויםªפגיעה כזו יכולה להתרחש גם כאשר הת ,
י שהואªאך אדם אחד מורחק מרעהו מפ
חותªתפס כª
ו, כבעל ערךªממ ושיªא
פחות
. זו השאלה המשפטית של הסדרי
פרª ם .ידרש להלןª דים, שאליה
33
.
יªו המשפטית גם לפªמיותר לציין, שחוק היסוד אך עיגן זכות זו לשוויון, שהיתה חלק משיטת
שבא לעולם ,, וכאמור
.י קדום הרבה יותרªמקורה הרעיו
י חקיקת חוק היסודªוח אלון, לפªכדברי השופט המ: "
הכלל הגדול שצריך
ו מוªחות את בית המשפט הוא, שאין אªלה שהיא צורה באיזו להבדיל ,רשאים וªסמכים, ואין א
בערכו
של האדם
–
.בשכלו לקוי לבין פשוªי, בין שלם בגופו לבין בעל מום, בין בריא בªבין עשיר לבין ע בראוª י האדם, באשרªכל ב
בצלם אלוהים, שווים הם בערכם ובסגולתם " )ר"ע698/86
,
151/87
,
184/87
'ª היועץ המשפטי לממשלה יªפלו
)פ"ד מב2
(
661
,
676
.(
7
'ב2 –
הליªעקרון השוויון המ
34
.
" לא כל פגיעה בשוויון קשורה
י הדוקªייªקשר ע " לכבוד האדם; לא כל פגיעה בשוויון היא פגיעה בשוויון בערך
האדם כאדם , ועל כן לא כל פגיעה בשוויון היא פגיעה בזכות
החוקתית
.לשוויון
35
.
כידוע, החובה החלה על ,הוג בשוויון רחבה יותר מחובתה לא לפגוע בזכות החוקתית לשוויוןªהלית לªרשות מ
ה "סתם", שלא קשור לכבוד האדם ולא טומן בחובו השפלהªוכוללת מצבים של יחס שו
או פיחות בערכו ושיªהא
" ,של המופלה. אכן
ה על הזכות החוקתית לשוויון, במוªהוג בשוויון רחבה מההגªהלית לªהחובה המ בן זה שהיא
ובעת מטעמים פסולים והיא אף אקראיתª כוללת מצבים בהם ההפליה לא פוגעת בזכות החוקתית לשוויון, לא
או מקרית ) "עע"
ם343/09
' עיריית ירושליםª ותªהבית הפתוח בירושלים לגאווה וסובל )
14.9.2010
'(, סע40
" ;(יות שםªוההפ
ל
א כל פגיעה בשוויון מהווה פגיעה בכבוד הא
דם ן עולות כדי פגיעהªו פגיעות בשוויון שאיªוייתכ
ומיה של הרצון הפרטי ובחופש הבחירה שלªבאוטו הפרט. התפתחות הזכות לשוויון כחלק מן הזכות לכבוד
האדם
יין האםªיין ועªה בכל עªו מחייבת בחיªבמשפט
ו פגיעה בשוויון שהיא גם פגיעה בכבוד האדםªיªלפ " )בג"ץ
8300/02
' ממª סרªשלת ישראל ,)
22.5.2012
(; אהרן
ברק האדם כבוד– ותיהªהזכות החוקתית וב
699-703
)
2014
((
.
36
.
ותªות של צדק והגיªהלי, עקרון השוויון משקף עקרוªבמישור המ., של העדר שרירות ושל סבירות
פגיעה בזכות
ה לשווים ללא הצדקהªהלי פירושה מתן יחס שוªלשוויון במישור המ ית, ולא בעקבות תפיסות פסולות בדברªייªע
.ערכו של המופלה לרעה
37
.
וªªטי לדיוªו רלווªהלי איªעקרון השוויון המ
בשאלת חוקיותיה של עצם ההפרדה .
,יחה, כמובןªית מªהשאלה העקרו
יםªי המיªי שªאים חומריים שווים לבªת . רק מצב כזה–
של שוויון חומרי– פרדª" יכול לעורר השאלה בדבר
אך
שווה"
.
'ב3 –
פרדª"אך
"שווה
38
.
ייםªהסדרי הפרדה שוויו ים לאורה של הªבחª
זכות החוקתית
.לשוויון
הפרדה
ה מתבצעת מתוך תפיסת אחת
חותה ביחס לרעותהªהקבוצות כ
פוגעת
בזכות לשוויון, גם
אם הטיפול בשתי הקבוצות זהה; היא פוגעת בשוויון
בער
ך
ושי שלªהא .חותהªתפסת כªחברי הקבוצה ה ,משכך ,במקרים כאלה ההפרדה
כשלעצמה
מלמדת על פגיעה
בשוויון– ו החוקתיªבמוב
)ייתכן
ש
כון יותר לסווג פגיעה זו כפגיעה בזכות לכבוד, ישירות, ולא בזכות לשוויוןª
.(
39
.
דוגמה מפורסמת לפגיעה
בשוויון בערך י אדםªבין ב
יªהיא זו שהובאה לפתחו של בית המשפט העליון האמריק
ייןªבעBrown
)
BROWN v. BOARD OF EDUCATION, 347 U.S. 483 (1954) 347 U.S. 483
(
ייןª)להלן: ע
Brown
.( פרדותª קיום מסגרות
על רקע תפיסתם של י אחת הקבוצותªב
חותיםªכ
ביחס ל יהªחברי הקבוצה הש
פוגעת
ושיªבשוויון בערכם הא
חיתות וממילא פוגעת בהתפתחותםª , משדרת להם מסר של .בהקשר זה
טבע בית
ו שווהªפרד איª ודעת, כיªי את אמרתו הªהמשפט העליון האמריק;
,למעשה
הקביעה המלאה
ה עולה מפסק הדין
:היא פרד שמתבסס על תפיסות פסולות בדª
של ושיªבר חוסר שוויון בערכם הא
חברי הקבוצות המופרדות –
פרדª
כזה
לא יכול להיות
.שווה
40
.
ה כי כן, הזכות לשוויון בהקשר של הפרדהªה
ה חומריתªית מבחיªשוויו פירושה
ה עלªהג
כבוד האדם יעתª; מ
חותה, הרי שהיא פוגעת בכבודם שלªובעת מתפיסת אחת הקבוצות כª השפלתו. כאשר הפרדה
חברי הקבוצה
.יהªי אדם ביחס לחבריהם מהקבוצה השªחותה ובשוויון בערכם כבªת כªהמסומ בכך –
בהשפלה הגלומה בהפרדה
מסוג זה –
.פגעת זכותם החוקתית לשוויוןª
8
41
.
מכאן מתחייבת גם הקביעה הבאה:
יªבמקרה שבו הפרדה לא מושתתת על תפיסות פסולות, גם כאשר לא קיים שו
טי בין הקבוצות המופרדותªרלוו יין השירות שעל הפרקªלע ,, אין בה בהפרדה
כשלעצמה , כדי לפגוע בזכות
החוקתית לשוויון. ה פוגעת, אפריוריות, בשוויוןªההפרדה עצמה אי.
" ,אכן ה פסולה אםªªפרקטיקת הפרדה אי
שאות או איבה כלפי קבוצות אªה מבטאת, או מעצימה, תחושה של בוז, התªªאי חרות, או פוגעת בכבודם של
ויות או משאביםªפרטים, בחירויותיהם הבסיסיות או שוללת מהם הזדמ "
)רªהראל וש
ך ,
74
(. הפרדה
ה פסולהªאי
" אם י קבוצה אחת ביחס לקבוצה אחרת, או מבטאת זלזולªחות של בª ה משמרת, או מעצימה, סטטוסªªאי
ופגיעה בכבוד של פרטים המשתייכים לקבוצות מיעוט ," )שם75
.(
42
.
לאחר ,לשוויון הזכות של טיבה בדבר זו תזכורת
ה להציג את תשובותיהם של המבקשים לכפות איסור הפרדהªפª
לשאלת היסוד: כיצ .ד פוגע עצם ההפרדה בזכות לשוויון
ג '
–
:הפיל שבחדר כיצד עצם ההפרדה פוגע ב
זכות ל?שוויון
43
.
ב די
טעמי ההפרדה ו יתוח הזכותªב
לשוויון
ªכדי להגיע למסק:ה
שים וקהילותªבחירתם של א
ל חיות לאורם של
ערכי יעות וªצ
ליתן להם ביטוי מעשי שיםª, בין היתר בהרחקה בין גברים ו–
לא פוגעת כשלעצמה בזכות לשוויון
;באופן מוכר כלשהו עצם ההפרדה לא פוגע בשוויון .
44
.
קרתªבשלב זה שבה ומ
שאל
ה יסוד ית, שכמעט
חתªזª
ים על הפרדהªבדיו אך וכחת כמו פילªבחדר :
לפי שיטתם
,ההפרדה שוללי של כיצד
?עצם ההפרדה פוגע בזכות לשוויון
,להלן ראהªכפי ש מי שמבקשים לכפות איסור הפרדה
ף גור
ולפגוע–
פגיעה ברורה ומוחשית–
,ה דמוקרטיתªבחירויות הפרט במדי
מתקשים להשיב
ל שאלה פשוטה
ויסודית
זו .
45
.
הªפª
אפוא
להציג ו שוללי ההפרדהªתªתשובות ש לשאלה זו אלה תשובות כי ראהª .
– כולן –
מבוססות על תיאוריות
ביקורתיות חוץ -
,ות פרטיות של האוחזים בהןªמשפטיות, על אמו
ו
אין להן דבר וחצי דבר עם המשפט. ה ן לא
מצביעות על
פגיעה בזכות
המשפטית
.לשוויון או בזכות כלשהי המוכרת בדין
ג'1 – תשובות לשאלת היסוד
ת
הªשובה ראשו – יםªי" בין המיª"תפיסת השו
לשוויון בזכות שפוגעת היא
46
.
בחוות הדעת שהוגשה ליועץ המשפטי לממשלה לאחר שהודיע כי יבחן מחדש ,יםªאת סוגיית ההפרדה בין המי
,וספיםª יםªמאת ד"ר יופי תירוש ומשפט כי טעןªההפרדה .לשוויון שיםª , כשלעצמה, פוגעת בזכותן של ומקהª וכך
:קביעה זו
"
בבסיס התביעה להפרדה עומדת תפיסה של
יםªי מהותי בין המיªשו עדª, שיש להכתיב ולהגביל את מ
ושיות הפתוחות לכל מין. הפרדה פועלתªהאפשרויות הא
להשריש ולה
י טבעיªעמיק את התפיסה של שו , עד
.סות על הציבורªוע מהן לשמש פרªהיגות דתית, או למªשים לכהן בתפקידי מª שאין כל עוול או עיוות באיסור על
יªתפיסת השו שים לזוז אל מאחורי המחיצה ולכסות את עצמןªחת בבסיס ההפרדה מצדיקה את התביעה מªהמו .
שים ושלª ה בעלת השלכות דרמטיות על חירויות וזכויות שלªªמצדדי ההפרדה יכולים להתחייב כי ההפרדה אי
גברים, אבל ההתחייבות הזאת היא הבטחת שווא, כי יש יתן לצפות שהפרדהª ליטית בבסיסה. לאªסתירה א
ית, אםªתהיה שוויו
שים ביכולוª בשורש התביעה להפרדה עומדת תפיסה שמגבילה ת ובתפקידים רק מתוקף
ןªמי .
:ית הם חסרי תוחלתªים שרק צריך לוודא שההפרדה תהיה מידתית ושוויוªלכן, טיעו
הסתירה בין הפרדה
טיתªהרªלבין שוויון היא אי"
')עמ5
לחוות דעת ד"ר
תירוש ואחרים
)להלן גם:וחותª, למען ה תירוש(
, הוגשה
ליועמ"ש ביום18.8.19
.(
9
47
.
במילים אחרות: תיר וש וחבריה יוצא
ים
" גדªיªתפיסת השו
יםª" בין המי
; ההפרדה פסולה, לשיטת
ם,
רק כאמצעי
הפועל "להשריש ולהעמיק
" תפיסה זו .
,אם כן לפי שיטה זו, לא ההפרדה עצמה פוגעת בשוויון, כי אם
ה תפיסה
שלפיה קיימים
יםªי מיªש
י טבעיªיהם שוªשבי. חתהªה
()הבלתי מבוססת
י מגבילהªשל תירוש, כי תפיסת השו
,שיםª
גדª הªאף היא טע
יªתפיסת השו
.גד ההפרדהª ולא
48
.
שמעת גםª ,יסוח דומהªתשובה זו, ב במסגרת
העתירה
גד מסלולי הלימוד בהפרדה באקדמיה )בג"ץª
6500/17
,
:להלן גם עתירת תירוש(. שם מסבירים
תירוש
ויתר העותרים עצם כי ,הªההבח יםªבין המי", עצם ה
קטגוריזציה "
י אדםªשל ב
םªעל פי מי , פוגע בזכויות לכבוד ולשוויון
שים ושל גברים גם יחדª של .םªובלשו :
"
הסדר המתיר
שיםªהפרדה על יסוד מין בטל מיסודו, גם אם ההפרדה בפועל תהיה בדרך של מתן אפשרות שווה לגברים ו
ותן עדיפות למסלולי הלימודª וªבאופן שאי המופרדים או למסלולי הלימוד לגברים ביחס למסלולי הלימוד
שים או להיפךªל " ;"
...עצם קיומה של הפרדה
על יסוד שיקול 'חשוד' כשלעצמה, מהווה פגיעה בזכות לשוויון
ובזכות לכבוד" ;שים גם יחדª ", של גברים ושל בזכות לכבוד ובזכות לשוויון של אלפי ,טיםªטיות וסטודªסטוד
מרצים
ומרצות '" )סע60
,
65
ו-
80
.(לעתירה, בהתאמה
49
.
לשיטת העותרים שם ים, פוגע בזכות לכבוד ולשוויוןªים שוªי מיªושיים לשª, הסדר המבחין בהתפלגות פרטים א
–
י האדם כולםªשל ב –
" משהוא םªטית על פי מיªט או הסטודªמגדיר את הסטוד
ומבחין יהם על יסוד זהªבי "
')סע90ובעª (; הפגיעה ת מ "עצם מתן המשקל למין "
')סע91
" ,הª(. על פי הטע
קטגוריזציה י אדם על פיª" של ב
" יחה, כיªיהם; היא מªם פוגעת בשוויון ביªמי
ם שווים זה לזו, רק בשלªאיש ואישה אי
םªמי '" )סע76
(; עצם
" ושי כגבר או כאישה, כלומר על פיªההתייחסות לפרט א השתייכות קבוצתית יª" שלו לאחד מש ים, פוגעתªהמי
" בו, לשיטת העותרים, שכן היא
מרדדת את הפרט ממורכבותו ומייחודו
תםª" )שם(. לטע , קיימת זיקה ברורה בין
" הפרדה על בסיס מין לבין
אי שוויון מטריאלי וסימבולי '" )סע82
.(
,הªים כרוכה, על פי הטעªה זו בין המיªהבח
"ב
השפלה
שים גם יחד ופוגעת בזכותª" של גברים ו 'ם לשוויון ולכבוד )סע73
,
81
.(יתרה מכך:
לשיטת העותרים
שם" שים לגבריםª ים ביןª, הסדרים המבחי
ים את הזהויות המבוקשותªªמכו ,"וב,אותו הקשר
" יםªªמכו זהות
טיאליתªסטוד מוטת מין '" )סע76
ו-
77
.(
50
.
כך על
מוסיפים העותרים בעתירת תירוש מסווה יםª, כי ההפרדה בין המי" פרקטיקות של אפליה והדרה הª". בטע
זו הם מבקשים להסתמך על"
סיון ההיסטורי והמעשי, המלמד כי על דרך הכלל בכסות הסדרים מופרדיםªה
יים מסתתרות פרקטיקות של אפליה והדרהªהמתחזים להיות שוויו"
, בלי שהם מסבירים מה טיבה של אפליה
איªזו כאשר הת:ה. יתרה מכךªיים לחלוטין, ובלי להצביע על הקבוצה המופלית, על פי הטעªם שוויו העותרים
שם
מודים שאין ביכולתם
להצביע על אותן
,""אפליה והדרה .יהא טיבן אשר יהא תם, פרקטיקות אלה הןªלטע
"סמויות מהעין וקשות לאיתור" ", כאשר קשה עד בלתי אפשרי לבודד את ההשפעה של יªהרכיב המי
מההשפעה של צרכים ושיקולים אחרים '" )סע85
.(
אף על פי כן :קובעים העותרים "
חת המוצא היא שהסדרªה
הפרדה כרוך תמיד בהפליה והדרה 'סע) "
93
.(
עוד
יםªהם טוע
" העותרים, כי ההפרדה יוצרת
היררכיה " על בסיס
"יסודותיה הדתיים והפטריארכלים '" )סע73
.(
51
.
על פי תשובה ז ,ו
בכך ש ה הªשים וגברים, כלומר מבחיª ה ביןªהפרדה מבחי
בקיומן של קטגוריות המין ,היא
פוגעת
.יהםªבשוויון בי"על פי שיטה זו, ה
קטגור
י
זציה
י אדם לאחד מª" של ב
י הªש יםªמי– פוגעת בשוויון ,, וכל הפרדה
באופן
אפריורי ,
.כרוכה בהפליה ובהדרה ,ים יוצרת היררכיהªההפרדה בהקשר של המי שית אל מולª חיתותª
.ות גבריתªעליו
10
יהªתשובה ש– שיםªיעות, ובהם הפרדה, הם כלי בידי הפטריארכיה: אמצעי שליטה של גברים בªכללי צ
52
.
פרדים באקדמיה, הוגשהªגד המסלולים הª במסגרת אותה עתירה
עמדה
שים, המרכז הרפורמיªמטעם שדולת ה
ה והאגודה לזכויות האזרחªלדת ומדי
:וחותª)להלן יחד, למען ה
שיªשדולת ה
ם(, שצורפו לעתירה,, לבקשתם
.כידידי בית המשפט
53
.
שהציעה התשובה זו
שיםªשדולת ה לשאלת הבסיס, כיצד עצם ה:הפרדה פוגע בשוויון
ההפרדה "
ובעתª
מתפיסות
יותªªמפלות ומי
שים, להיות בקרבתןª ים ללמוד בצוותא עםªם מוכªשים, שבגללן הם איª של גברים חרדים כלפי
ובעתª וספים במרחב הציבוריª בזמן הלימודים או ללמוד מהרצאותיהן ... ההפרדה באקדמיה ובתחומים
יות בדברªªמתפיסות מפלות ומי יותה, תפקידיה ומקומה של האישה בחברהªיכולותיה, מי '" )סע35
-
36
לעמדת
ה(שדולה .
" ,הªעל פי הטע יעות היאªמטרתם של כללי הצ
שימור ההיררכיה המגדרית , המחייבת הרחקה והדרה
שים והעדר יכולתם של גבריםª יותן המתפרצת שלªשים ממוקדי הכוח על ידי טיפוח המיתוס בדבר מיª של
לשלו
ט ביצריהם אל מולן '" )סע39
.(
54
.
יעות בכלªתשובה זו מבקשת "לחשוף" את מטרתם האמתית של כללי צ
יםªית ההפרדה בין המיªמª ל, שעליהם .
ו לעיל, לªועדו, כפי שהצגª יעות לאªת, כי כללי הצªשים טועªשדולת ה ית הטבעית ביןªהציב סייגים למשיכה המי
ישואיםªשים, לשרת את ברית הªגברים ל ואת מ" :וסד המשפחה; מטרתם אחרת
שימור ההירכיה המגדרית ."
חותיםª ושייםªיהם יצורים אªיעות כדי להרחיק מעל פªלתפיסת השדולה, גברים משתמשים בכללי הצ–
;שיםª
" הגברים, בעלי הכוח, פשוט
ים ... להיות בקרבתןªם מוכªאי יעות, גברים מבקשים לשמור עלª". באמצעות כללי צ
כוחם "וקטים בª ולשם כך
שים ממוקדי הכוחª הרחקה והדרה של"
.
55
.
במסגרת אותה עתירה הוגשה עמדה ,וספתª
:שים וארגון "קולך" )להלןªמטעם מרכז צדק ל
העמותות,( ש צורפו
אף
,הן, לבקשתן
כידיד
ות
.בית המשפט
דומה תשובה הציעו העמותות ,לשיטתן .היסוד לשאלת ההפרדה היא "
כלי
להחפצת האישה ;"
" ים עומדיםªמאחורי ההפרדה בין המי וקשים שמשמשים בפועל כביטויª יעותªכללי צ
שיםª להחפצת) "השלמת טיעון מטעם העמותות ', סע3
" יםªות העמותות, כי ההפרדה בין המיª(. עוד טוע גורמת
שים ולהשתקתןª להעלמת "
)
,שם 'סע2
.(
56
.
תןªלטע, "
ת שלªה ביסוס מתכוªהפרדה מגדרית ה
שליטה מגדרית חותה וזכותª דחקות לעמדהª שיםª, כאשר ה
הבחירה החופשית שלהן כפופה לזאת של הגבר) "
,שם 'סע4
" .(מעל לכל" ,ות העמותותª", טוע ההפרדה המגדרית
היא
סמל למשטר תיאוקרטי – ו יכול להתקיים לצד משטר דמוקרטיªשאי .כא מור, כל הפרדה, וכל קטגוריזציה
,דיכוטומית
יוצרות מעצם קיומן היררכיה וצרת היאª. במקרה של הפרדה מגדרית, ההירכיה ה שים כפופותªש
לגברים תוך שיםª. ההפרדה המגדרית מהווה למעשה סמל ומשל ל'אמת התיאוקרטית', בה מופרדים גברים ו
שים, ממש כפיªשהגברים שולטים ב שא]-[הים שולט בגברים והם כפופים לו) ". לא פחות ,שם 'סע5
.(
57
.
" ה אלא ביסוסªות כי הפרדה איªאם כן, העמותות טוע
שליטה
שיםª" של גברים ב ,שליטה מוחלטת.
,יעותªכללי צ
בכלל, הם כלי בידי בעלי הכוח–
הגברים– "שיםª להחפצת" ,"שים ולהשתקתןª להעלמת ."
58
.
יה זוªתשובה ש
כלולה למעשה בתשובה
הªהראשו הª. כאמור, התשובה הראשו י וªגד תפיסת השוª יוצאת
קובעת ,
כל כי
יªשו
וכל
הªהבח יוצר
ים
וªªייªהיררכיה, ובע –
.לגברים שיםª כפיפות של יה מפתחת למעשה אתªהתשובה הש
.ה לקיומה של היררכיה פטריארכליתªה, את הטעªי של התשובה הראשוªחלקה הש
11
'ג2 – אין לתשוב
ות אלה דבר עם המשפט
59
.
הªהתשובה הראשו
וªת לשוויון אחר: שוויון במובªו לעיל מכווªשהצג
כזהות .כאמור
,לעיל
הזכות החוקתית לשוויון
י פגיעהªה על אדם מפªמג
ושיªבערכו הא עקב
.השתייכותו הקבוצתית " ים לפגיעה בשוויון בשםªהטוע תפיסת
יªהשו "
יםªטוע–
הªבראש ובראשו– גדª לא תפיסות בדבר חיתותªו
אלא ,יםªי המיªשל אחד מש עצם גדª
הªההבח
.יםªים שוªי מיªבקיומם של ש מכאן גם
תםªטע
שיםª כי ההפרדה פוגעת בזכות לשוויון של גברים ושל
גם יחד .
60
.
בעוד ה ,הקבוצתית השתייכותו עקב הפליה יªה על אדם מפªה המשפטי מגªזכות לשוויון במוב הªהטע גד "תפיסתª
"יªהשו
מבקש
ת
""להגן על אדם ,
בשם ,הזכות לשוויון
יªמפ עצם ההכרה בהשתייכות ו
הקבוצתית.
כאמור, לפי
שיטה זו ,
"עצם מתן המשקל למין
", כלומר עצם ההכרה בהשתייכותו של אדם
יםªלאחד מן המי–
היא היא פגיעה
.בשוויון
61
.
ה משפטיתªזו לא טע . אין כל פסול –
הªמבחי משפטית – שיםªה בין גברים לªבעצם ההבח י הואª; בהכרה כי פלו
ית היא אישהªגבר וכי אלמו. קת מתיאוריות פוסטªה זו יוªטע-יות, פוסטªמודר-
השוללות ,יותªמי את חלוקת המין
"שיםª"אריים", את קיומם הטבעי של "גברים" וªים "ביªי מיªושי לשªהא –
תיאוריות שאין ולא יכול להיות להן
.כל קשר עם המשפט
62
.
ציין בקצרה, כי לª
,אלה תיאוריות פי יםªי מיªושי לשªהתפלגות המין הא יםªשו
ה אלאªאי
;אשליה יהªהב
חברתית
שאין לה יסוד במציאות האובייקטיבית .
על
סחותיה המרכזיות של התיאוריה, הפילוסופית ג'ודיתªפי אחת ממ
,באטלר
אין
לו לגוף–
שי או הגבריªה –
בדל מהשיחªטולוגי, אין לו ממשות מצד עצמו, באופן עצמאי וªמעמד או
ים אותוªªומהפעולות המכו )
J. Butler,
.
Gender Trouble: Feminism and the Subversion of Identity,
New York and London 1990, P.136
(
לא ,ובמילים במעשים ,אדם של וªעל פי באטלר, התייחסות למי משקפת
אם כי מציאות תªªמכו
" ה מתייחסת רק לאופיªה זו איªאותה. טע גברי" " או שיª
", ו ורמות חברתיותª לתרומתן של
לעיצובו , כי אם
למין עצמו
"ארייםªים "ביªי מיªה בין שªולהבח )
Martha Nussbaum, The professor of
parody,
https://faculty.georgetown.edu/irvinem/theory/Nussbaum-Butler-Critique-NR-2-99.pdf,
P.7, P.8)
63
.
ושות בידי הªועדה לאפשר דיכוי של מחצית האª יםªיה" של המיªעל פי אותן תיאוריות, ה"הב
מחצית ה
יהªש .
,כך
ל זאת יסחהª ,משל
יק ויטיגªית מוªהתיאורטיק:
"ה יםªתוª קטגוריות 'גבר' ו'אשה' ... הן קטגוריות פוליטיות ולא
טבעיים
וª וªיק ויטיג, "אדם איª" )מו ,ר עורכיםªיות )יאיר קדר, עמליה זיו ואורן קªלד אישה", מעבר למי2003
,(
105
" וצרהª ,(. לפי ויטיג [שים בידי גבריםª ת להצדיק דיכוי זה ]דיכויין שלªים על מªת ההבדל בין המיªדוקטרי "
,)שם109
" ,(. לכן ,'שים הן מעמד, כלומר, שהקטגוריה 'אשהªו ההיסטורי ... להראות שªתפקיד כמו גם
ו היא להדביר אתªצחיות. מטרת המאבק שלª הקטגוריה 'גבר', הן קטגוריות פוליטיות וכלכליות, ולא קטגוריות
'שיםª' הגברים כמעמד, לא באמצעות רצח עם, אלא באמצעות מאבק פוליטי. ברגע שייעלם המעמד 'גברים', גם
יםªכמעמד ייעלמו, שכן אין עבדים ללא אדו ," )שם106
.(
12
64
.
כי ,לציין למותר
תיאוריות אלה ויותªש במחלוקת .יסטיתªועה הפמיª, הן בציבור הרחב, הן ברפואה ובמדע והן בת
:שיםª יזם ולמצבן שלªה להישגיו של הפמיªון, למשל, דחתה אותן, אפשר לומר בבוז, וראתה בהן סכªקתרין מקי
"
במהלך25
יסטית[ ויישªים שבהן תיאוריה זו ]התיאוריה הפמיªהש ומה הולכים ומתפתחים, מגמה תיאורטית
ה פוסטªהמכו-
יזםªמודר
פועלת לבטלם
. יעדה העיקרי הוא בדיוק המציאות. הפוסט-
יזם, אטעןªמודר –
או
בהגדרה צרה יותר, הזרם האפיסטמי המרכזי בו, שבו אתמקד–
) מבטלderealizes
( את המציאות החברתית
ה ... פוסטªבכך שהוא מתעלם ממ-יזם הªמודר ית, רבתªיפה חבורה רבגוªוא דגל שה-
ים, שהיעדר אחדות הואªפ
ם חשים צורך להיות עקביים. חלק מן הבעיה בהתמודדות עם פוסטªים עמה איªמªי מאמין שלה, והªהא-
עוץ בכך שהוא מתיימר להעמיק אך למעשה הוא רק ערטילאי )ורבים טועים בו(, מגבב מיליםª יזםªמודר
ים אך לעתיםªושאים שוªב
מצא ביסודª יסטי שלו רעיון זהªו אומר הרבה על שום דבר ... בלבוש הפמיªאי
יªיסטית, ובשמו של השוªרטיבים הגדולים' של התיאוריה הפמיªהביקורת על 'ה הוא מעלה את השאלה אם
שים' קיימות ואם אפשר לדבר עליהןª'
'רטיבים גדוליםª', או שהן מתו יחד עם ה'גבר' ... אם מישהו עוסק ב
זו
י סבורה שיש לי זכות לומרªי, לכן אªא
שאין לי מושג על מה הם מדברים ,וןª" )קתרין מקי יזם משפטיªפמי
בתיאוריה ובפרקטיקה ה ברקª)דפ-
,ארז עורכת2005
,(
127-125
.(
65
.
יםªי מיªושית לשªה בהתפלגות האªשים מבחיªאכן, הפרדה בין גברים ל. פסול
,ה בין גבר לאישהªבכך, בעצם ההבח
טית, יכול להימצאªט לסטודªבין סטוד רק
על רקע התיאוריות
הללו
. על פי התיאוריה הפוסט-
,ית, כאמורªמי
ה כזו לאªהבח
משקפת
מציאות כי אם
תªªמכו
וצריםª ים לא קיימים באופן ממשי בעולם, אלאªאותה: המי
."ה החברתית בהם, מכוחם של מילים ומעשים המבדילים בין "גבר" ל"אישהªומשתמרים מכוחה של ההבח כל
ים היא אוסף של מילים ומעשים כאלהªהפרדה בין המי.
מכאן
גª ה בעתירת תירושªהטע ד מסלולי ההפרדה
באקדמיה
, כי הסדרי הפרד ה"ים את הזהויות המבוקשותªªמכו"
')סע76
לעתי
ר
ת תירוש.( )
וספת ברקעª להרחבה
התיאורטי ראו עמדת ידיד בית המשפט מטעם מרשתי
ו
וספותª מצטרפות זכרת לעילªבעתירה ה.(
66
.
התיאוריה הפוסט-
יתªמי
ה יכולה להתיישב עם המשפטªה מתיישבת ואיªאי יםª, המושתת על קטגוריות ועל מב
,יםªתוª
וממילא."יותםªו מכיר ב"פוגעªאי כך, למשל יסה למקומותª, חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכ
בידור ולמקומות ציבוריים, תשס"א-
2000
מבוסס על שלל קטגוריות טבעיות דוגמת גזע, לאום ומין; חוק שיווי
זכויות האשה, תשי"א-
1951ועד להבטיח "שוויון מלא בין האישה לבין האיª, ש "ש", מושתת על הקטגוריות "אישה
"וªו"איש"; חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, תש-
1996
., מבוסס אף הוא על קטגוריות המין
,כמובן
יתן לאסורª לא
ה פליה בין גברים
ל ה להפליה פסולה עלªיתן לבחון טעª שים" לא קיימות; לאª"שים אם הקטגוריות "גברים" וª
בין להבדיל בלי ,מין בסיס "שים, ובלי להכיר בªגברים ו
השתייכות קבוצתית"
,כלשון העותרים,
וªªייªשל הפרט שע
דוןª
.יםªי המיªלאחד מש ימי שלªיתן למצוא לא רק במשפט הישראלי, ולא רק במשפט הפª דוגמאות למכביר
תªוך משªגד אפליה בחיª הªות )כך, למשל, האמªמדי1961
, שתוזכר להלן, מושתתת על קטגוריות טב עיות של מין
.(וגזע הדברים.פשוטים וברורים ואין צורך להאריך
67
.
ו המשפטיªהשוויון, במוב-חוקתי:וªªייªה בהשתייכות קבוצתית, ובעªפגע בעצם ההבחª , לא
ה כיªבעצם ההבח
ית היא אישה. הפגיעה בשוויוªי הוא גבר ואלמוªפלו ן מתרחשת
רק
ה זו תפיסות פסולותªלוות לה להבחª כאשר
בדבר ע
יªי אחד המיªושי של בªרכם הא
ם ,עקב
השתייכו
תם הקבוצתי
ת.
68
.
ים כיªו, טועªשוללי ההפרדה, כפי שהראי
עצם השיוך הקבוצת
י –
לא תפיסות פסולות בעקבותיו– פוגע בשוויון .
י היועץ המשפטי לממשלה מטעם תירושªחת בפªכך, למשל, בחוות הדעת המו
וספיםª יםªומשפט טען כי איסורª ,
" ועדª ההפליה
י שיוך קבוצתיªלהגן על הפרט מפ '" )עמ3
פסקה2
י תפיסות פסולותª(, לא מפ
בדבר ערכו כאדם
עקב שיוכו הקבוצתי תוןªה
ו מקרי. השימוש שעושים שוללªיסוח זה איª .
חªי הפרדה במו
ים "שוויון" ו "השתייכות
"קבוצתית –
.מטעה
13
69
.
יה החברתיתªו, ההבªעל פי התיאוריות שהזכר של
יםªהמי
ה אלאªאי
;ביטוי של כוח קטגוריות המין מייצרות
,ומשמרות, בעצם קיומן הªמב חברתי
היררכי .
מכאן
הªהטע אים זהיםªים זוכים לתªי המיªי שª, כי גם כאשר ב
,לחלוטין"ה
חת המוצא היא שהסדר הפרדה כרוך תמיד בהפליה ובהדרהª
"
)
'סע93
לעתירת תירוש .(
70
.
יªה עם התשובה השªכאן משתלבת התשובה הראשו.ה הªכאמור, על פי התשובה הראשו יה החברתיתª, ההב של
יםªהמי י כוח פטריארכלייםªאריות" מייצרת ומשמרת מבªה כוח הירככי; החלוקה לקטגוריות "ביªיוצרת מב
.ייםªדכא יעות הםªיה מפרטת, כי כללי צªהתשובה הש כלי
שיםª בידי גברים, בידי הפטריארכיה, לדיכוי .
71
.
ה אלאªה שאיªמדובר בטע
הוצאת שם רע ל ציבור עצום
ול ,ותיוªאמו
המופרחת לחלל האו ויר סותªבלי ל אפילו
יעותªלהתמודד עם טעמיהם האמתיים של כללי הצ שיםªשים ואªועם העובדה ש גם יחד
בוחרים לחיות על פיהם
ךªולח
לאורם את ילדיהם.
יוער, כי שים וליכולתן לחשוב ולבחורªכבוד גדול ל–
.אין בשיטה זו
72
.
ª ה זוªגם טעª "ייםªיעות "הדכאªגד כללי הצ סמכת על תיאוריות חברתיות רדיקליות .
יעותªה שלפיה כללי צªהטע
שים בגברים, מª ם אלא ביטוי להיררכיה, לשליטה שלªאי ושתתת על תפיסה ים מצוייםªי המיªי שªשלפיה ב
טרסים. לפי תפיסה זו, כלליªיגוד איªבמאבק, ב יעותªצ
הם טרס של גבריםªאי בלבד
פגעות מהםª שיםª , בעוד .
יעותªהצ " שים בידי גברים, במטרהª כפית עלªלהעלימן" " ומתוך
החפצתן."
תפיסה זו מושתת
ת
על
ראיה
מעמדית
שטוחה של החברה
שיםªושות כמאבק בין מעמד הגברים המדכא למעמד הªותופסת את דברי הימים של הא
המדוכא
תפסיםª שיםª; יחסי גברים ו אך כיחסי כוח. בראיה זו, ג שיםªברים ו
ם חלקים שªאי ל יתªחברה אורג
,אחת
םªאי
בעלי
,טרסיםªאי
אחריות ויעדים
.משותפים:וªªייªובע לא ייתכן ש שיםªגברים ו
יבחרו יחד
לחיות את
חייהם לאורם של
יעותªערכי הצ ., מתוך חתירה לטוב משותף
73
.
מובן שגם,ה זוªלטע
"ותםªבדבר "דכא
יעות ומכאן פגיעתם בזכות לשוויוןªשל כללי צ– אין מאומה עם המשפט .
יעות אין בסיס כלשהו מחוץ לאותן תיאוריותªלשיח הרדיקלי על ערך הצ וªשהזכר
.לעיל יעותªערך הצ
לא מ עורר
כל קושי
תªמבחי ,המקובלים הליברלים היסוד ערכי
מצא "מחוץ לתחום" שבו מוגª לא סותר אותם ובוודאי לא תª
.ה ליברליתªהחירות במדי
74
.
ו:יודגש
הפרדה בין יםªהמי מטעמי
יעות מקובלתªצ במגוון הקשרים במרחב הציבורי,
בהחלט לא רק
ב קהילות
.דתיות ים: הפרדה בשירותיםªיעות מכתיבים פרקטיקות של הפרדה בין המיªית, ערכי הצªגם בחברה החילו
ציבוריים
, במלתחות ו במקלחות ציבוריות, בתאי הלבשה ,וער, במגורים בצבאª יותª, בחדרים בבתי חולים, באכס
יםªבחוגים שו ועוד .
העקרון
יםªשבסיס ההפרדה בין המי–
יתªהדתית והחילו – הה ז ה )ראו גם הראלªון שוª; המי
,רךªוש85
'. לעיל בעמ 5
.(
75
.
אין צריך לומר :
יעותªה כי כללי צªמעולם לא התקבלה טע– כאלה המק ובלים בחברה הדתית או
ה יתªחילו–
הם
.שיםª כלי לדיכוי
,ובאשר להפרדה
דחה העליון המשפט בית תפיסות אחת לא המייחסות לה, כשלעצמה, פ גם חוקי
.(ראה בסקירת הדין להלןª)כפי ש
76
.
יוער, כי
אם אכן היה תוקף משפטי לתיאור
יעותªיה בדבר דיכוי באמצעות צ , מכוח
ה
יתן היה לשלול לא רק אתª
יתןª ."יתªההפרדה, אלא את שלל ההיבטים של אותה פרקטיקה "דכא
היה , למשל, ל שים לכסות ראשןª אסור על
בציבור או ללבוש בגדים ארוכים מדי. אין שום הבדל בין איסור כיסוי מעין זה לאיסור הפרדה; זה וגם זה ביטויים
של אותו ערך ;
האחרון מופרך לא פחות .מהראשון
14
77
.
ייםªסיכום בי :
ו לעיל שתי תשובותªהבא
ו לªיתªש שאלה הפשוטה: כיצד פוגעת ההפרדה, כשלעצמה, בזכות
.לשוויון
ה כי ,וªראי אלה תשובות
ן משפטיותªאי ;
ות ודעות של שוללי ההפרדה ועל תיאוריותªהו מושתות על אמו
.חברתיות שהם בוחרים לאמץ
כל על מצביעים לא ההפרדה שוללי פגיעה בזכות החוקתית לשוויון או בזכות מוכרת
ותיהםªגרמת מעצם ההפרדה. טעªכלשהי, ה מושתתות באופן מוחלט על ו, שלªהתיאוריות שהצג ןªא הוכרו ושאי
.ו המשפטיתªיכולות להיות מוכרות בשיטת
78
.
שוללי ההפרדה
זכאים כמובן ות ודעות ככל שיחפצו; כל איש ואישה רשאים לגבשªלאמץ אמו
תפיסת עולם
לפי
מיטב
תםªהב .
אריים" היא אשליה; כי מערכתªים "ביªי מיªושית לשªזכותם, למשל, להאמין כי החלוקה הא
שיםªהיחסים בין גברים ו
;מושתתת על כוח ודיכוי יעות היאªכי צ
ו אלא כסות להמשך דיכוªה, שאיªערך מגו י
ושליטה של הפטריארכיה. זכותם להאמין בכל אלה ה שלמהªאמו , ולפעול בכל דרך חוקית לקדם את תפיסותיהם
.בזירה הציבורית
ואולם זכות לכפות
על אחרים
הוגªל
ל
פי השקפותיהם שלהם –
זכות כזו
אין להם.
מהלך כזה
הוא ,בפשטות ,
"
וך מחדשªחי"
ה דמוקרטיתªו במדיªשמקומו לא יכיר-
.כזו משפט בשיטת ולא ליברלית כל עוד לא
הצביעו שוללי ההפרדה
על פגיעה בזכות המוכרת בדין –
גד ההפרדה אין כלª ותיהםªלטע
תוקף
.משפטי
79
.
ותיהם של המבקשים לכפות איסור הפרדה באמצעות היועץ המשפטי לממשלהªאשר על כן, דין טע– להידחות .
אך פ לא הוא כיצד ות ריקותªהצליחו עד עתה אותן טע–
ריקות מתוכן משפטי, בכל אופן– לפגוע בחירו יות יסוד
שים רבים כל כךªשים ואª של
.(רחיב להלןª )על פגיעה זו
80
.
לא בכדי, אין בדין–
לא בחוק ולא בפסיקת בית המשפט העליון –
ם של שוללי ההפרדה, כיªמקור כלשהו לטיעו
ההפרדה עצם שים וª שים, או שלª פוגע בזכות לשוויון של של .גברים גם יחד
,ות אחרת הוצגה, למיטב הידיעהªפרש
רק ב"
שים במרחב הציבוריªת תופעת הדרת הªדו"ח הצוות המשפטי לבחי"
תªמש2013
:)להלן
דוח הצוות
המשרדי .(
הªפª
אפוא את להציג
יםªוגע להפרדה בין המיªהדין הקיים ב מכן ולאחר ,
תייחס לדוח הצוות המשרדיª
.ן מבוססות על הדיןªותיו איªראה כי בכל הכבוד, מסקªו
יªפרק ש
א '
–
יםªשלילה קטגורית של הפרדה בין המי–
חסרת יסוד בדין
81
.
ה להלן להצגת הדיןªפª
וגע לשוויוןªבכל ה –
ו המשפטי המקובלªבמוב–
,ראהªים. כפי שªבהסדרי הפרדה בין המי
ים. בכך בידל אותה מהפרדות אחרותªית בין המיªותה של הפרדה שוויוªהמחוקק הכיר במפורש ומראש בהיתכ
תן ביטוי להכרה חברתיתª)על רקע גזע, לאום וכדומה( ו
כי ,בעובדה להפרדה
כזו
להיות עשויות
תכליות לגיטימיות .
בית המשפט
העליון
ית לעקרון השוויון, שלפיה כלªות פשטªית, ושלל פרשªהכיר אף הוא באפשרות להפרדה שוויו
,פוגעת יםªהפרדה בין המי
כשלעצמה
, בזכות
לאומית שלªה הביªה אחד עם האמªלשוויון. הדין הישראלי עולה בק
תªוך משªגד הפליה בחיª האו"ם1961
)
Convention Against Dicrimination in Education)
, המבהירה אף היא
.פרטª .ה, כשלעצמה, הפליהªים איªכי הפרדה בין המי
א'1 – חקיקה
82
.
יסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, תשס"אªחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכ-
2000
:להלן)
חוק
איסור הפליה
או
החוק" (, קובע כי מי שעיסוקו בהספקת מוצר או שירות ציבורי או בהפעלת מקום ציבורי, לא
יסה למקום הציבוריªיפלה בהספקת המוצר או השירות הציבורי, במתן הכ ,או במתן שירות במקום הציבורי
,מחמת גזע, דת או קבוצה דתית, לאום, ארץ מוצא
מין ית, השקפה, השתייכות מפלגתית, גיל, מעמדªטיה מיª ,
ידת סמליהםªאישי, הורות או לבישת מדי כוחות הביטחון וההצלה או ע '" )סע3
.()א( לחוק
15
83
.
החוק מסייג וקובע, כי עצם ה יםªהפרדה בין המי
וªאי הפ
ליה:
"אין רואים הפליה לפי סעיף זה
...שיםªפרדות לגברים או לª בקיומן של מסגרות ,
,ע מחלק מן הציבור את הספקת המוצר או השירות הציבוריªכאשר אי הפרדה תמ
יסה למקום הציבורי, או את מתן השירות במקום הציבורי, ובלבד שההפרדהªאת הכ
,השאר בין ,בהתחשב ,מוצדקת היא באופיו של המוצר, השירות הציבורי או המקום
יות שלו, בקיומה של חלופה סבירה לו, ובצורכי הציבורªהציבורי, במידת החיו
"העלול להיפגע מן ההפרדה
')סע3
)()א()ד3
.(( לחוק איסור הפליה
84
.
ה כי כן, החוק קובעªה
ש
הªים איªהפרדה בין המי ,, כשלעצמה הפליה על בסיס מין, כלומר מכיר בא פשרות של
"פרד ושווהª
," בהקשר זה. המחוקק לא ראה, כמובן, כל סתירה בין ההפרדה, כשלעצמה, ובין זכויות חוקתיות
:(וסח דומה של החריג האמור לעילª והבהיר מפורשות בדברי ההסבר להצעת החוק )ובה "
החוק המוצע עולה
ה אחד עם חוק־יסוד: כבוד האדם וחירותוªבק '" )ה"ח תש"ס מס2871
'עמ370
.(
85
.
" ים, אתªיצוין, כי הצעות חוק שביקשו לבטל את החריג המובא לעיל ולשלול את עצם ההפרדה בין המי ההפרדה
כשלעצמה/סת )פª", כאמור בדברי ההסבר, לא עברו קריאה טרומית בכ123/20
/, פ125/20
, הוסרו מסדר היום
ביום4.7.18
( .
הצעת חוק זהה סת העשרים ושלוש ביוםªחה על שולחן הכªהו18.5.20
/)פ253/22
.(
86
.
ים בחוק איסור הפליה באה לידי ביטוי גם בחוק זכויותªית שבסיס החרגתה של ההפרדה בין המיªהעמדה העקרו
התלמיד, התשס"א-
2000
:)להלן
חוק זכויות התלמיד" (, אשר אוסר על הפליית תלמידים ,מטעמים עדתיים
מטעמים של ארץ מוצא, מטעמים של רקע חברתי-כלכלי, או מטעמים של השקפה פוליטית ה על בסיסª". הבח
'ת מכוון )סעªמין לא כלולה ברשימה, בכוו22-21
וך מיוםªן; פרוטוקולי ועדת החיªסת בהליכים דªלתגובת הכ
10.9.2000
ומיום4.3.2014
/סת כמשª, מצורפים לתגובת הכ7
/וכמש9
(, בהתאמה . בכך הכשיר המחוקק הפרדה בין
וך הממלכתיªוך, כפי שמקובל בחיªים במוסדות החיªהמי-
.וך החרדיªדתי ובחי
87
.
ט, תשס"זªאותו עקרון מוצא את ביטויו גם בחוק זכויות הסטוד-
2007
:)להלן
טªחוק זכויות הסטוד '(. בסע4
()א
" קבע, כיª לחוק מוסד לא
יפלה טים מטעמים עדתייªמועמדים או סטוד ם או מטעמי ארץ המוצא שלהם או של
הוריהם, רקעם החברתי-
... כלכלי או מטעמים של דת, לאום, מין או מקום מגורים
'בסע ."
4
,)ב( הבהיר המחוקק
כי
ה הפליהªים מטעמי דת איªהפרדה בין המי :
"
פרדים או של מסלוליª לא יראו הפליה לפי סעיף קטן )א( בקיומם של מוסדות
פרדים לגª לימוד ברים
שיםªול מטעמי דת פרדים לצורך קידוםª , של מסלולי לימוד
אי קבלה מקלים לפי סעיףªקבוצות אוכלוסיה מסוימות ושל ת9
()ב ."
88
.
גד מסלולי ההפרדה באקדמיה ביקשו לבטל חקיקה ראשית זו, המחריגה לימודים בהפרדהª זכיר, כי העותריםª
ץ"בג) הפליה מהגדרת יםªבין המי6500/17
מיום איªכלל בצו על תª (. בית המשפט דחה סעד זה, והוא לא15.1.18
.
89
.
בחקיקה הפליה מהגדרת מוחרגת יםªהעובדה שהפרדה בין המי– באופן
מפורש בחוק איסור הפליה ובחוק זכויות
ט, ועל דרך השתיקה בחוק זכויות התלמידªהסטוד–
ים עשויותªמבטאת הכרה חברתית בכך שלהפרדה בין המי
להיות
תכליות לגיטימיות . כמובן, לא יעלה על הדעת שהמחוקק הישראלי היה מחריג הפרדה מטעמים פסולים
–
גזע מחמת הפרדה דוגמת – מאיסור ה הפליה; הוא החריג הפרדה אחת בלבד, מטעמי מין, מתוך הכרה בייחודה
(ה ליועץ המשפטי לממשלה )חקיקהªובתכליות העומדות בדרך כלל בבסיסה. כפי שציין עו"ד יהושע שופמן, המש
" :החוקה ועדת יªאז, בדיו וכל לקבל גם אם הציבור דורש אותו, אם מדובר בהפרדהª ... יש סוג של הפרדה שלא
כל ...ספר בבתי למשל כמו ,מין מטעמי בהפרדה שמדובר לקבל מוכן וªי חושב שכל אחד מאיתªגזעית, שכן א
י גם חושב שכל אחד חושב שיש מצבים שההפרדהªו חושב שיש מצבים שבהם מוצדקת ההפרדה ואªאחד מאית
היא אסורה " )פרוטוקול דיון ועדת החוקה מיום30.8.2000
', עמ21, מצורף לתגו/סת כמשªבת הכ3
.(
16
90
.
וגע לכל סוגי ההפרדהªהמחוקק דחה הצעה לקבוע סייג אחד כללי ב –
לא רק על זו שעל בסיס מין–
בכפוף
" :לסבירות. עו"ד שופמן שב והסביר ו שגם באותו סוג של שירותים שבו אפשר להתחשב בצרכי אוכלוסיהªחשב
שים אין מקוםªמסוימת לעשות הפרדה בין גברים ל זיםªפרדות לאשכª לפתוח את הפתח למשל למסגרות
וספרדים, או ליהודים וערבים " )פרוטוקול דיון ועדת החוקה מיום28.11.2000
/סת כמשª, מצורף לתגובת הכ5
.(
91
.
משקף הוא ;בה שחפץ בציבור "עיוורת" מהתחשבות ובעª וªים איªוגע להפרדה בין המיªה כי כן, הסייג הªה הכרעה
ערכית
, כי הפרד ה
מסוג זה
היא ייחודית, ועשויה להיות לגיטימית; כי מין הוא מאפיין יוצא דופן ביחס ליתר
יעות שעליהם מבוססת ההפרדה ביןªויים לצדו בחוק. הכרעה זו של המחוקק מכירה בערכי הצªים המªהמאפיי
.הªים ביהדות ורואה בהם ערכים לגיטימיים הראויים להגªהמי
א'2 –
ההפרדה בין:ים בפסיקהªהמי פרד עשוי להיות שווהª
92
.
,יגוד לאופן הצגת הדברים בידי שוללי ההפרדהªב
אין
כלל קטגורי בדין–
לא בחוק ולא בהלכה הפסוקה–
שלפיו
.ו שווהªפרד לעולם איª
בית המשפט העליון .ה זו לא אחתªדחה טע
93
.
באשר ל י בªו של בית המשפט העליון האמריקªפסק די פרשתBrown
–
פסק דין ו מבקשים שוללי ההפרדהªשממ
"שווה וªפרד לעולם איª" להסיק כי – קבעªכל ש
כי הוא שם חיתותן שלª פרד המושתת על תפיסות פסולות בדברª
י אחת הקבוצותªב–
ו שווה. קביעה זו מתיישבת עם הזכות החוקתיתªאי
ל
שוויון וªבשיטת , שכן הפרדה
המושתתת על תפיסות פסולות כאלה פוגע ות בשוויון
בערך
.האדם כאדם
94
.
ייןªההפרדה הגזעית בעBrown
ת את השחוריםªי שעל פי רוב, הפרדה כזו מסמªפסלה מפªחותהª כקבוצה ,
ובהתאם יוצרת
חיתותª תחושת אצל התלמידים השחורים , שמובילה בתורה לפגיעה
בהתפתחותם . במילים
רקע על פסלהª אחרות, ההפרדה
התפיסות שהיא מייצגת
ים על שחוריםªותם של לבª, בדבר עליו ; על רקע הפגיעה
בשוויון
בער
כם י אדםªכב של חברי אחת הקבוצות , ו וכחªל ע הªמª זק הבלתיªה ובעª
מתפיסות
כ
אלה . אם כן, כל
ייןªקבע בעªשBrown
הוא, כי הפרדה על יסוד תפיסות פסולות
–
חותה ביחס לרעותהªסימון קבוצה אחת כ–
.ית בשוויוןªמהווה פגיעה מוב וכח השדר שהיא מעבירהªלאור פסלותן של התפיסות שביסוד הפרדה כזו, ול
זהים הקבוצות שתי לחברי יםªיתªחותה, גם אם השירותים הªתפסת כªלקבוצה ה – הפרדה כזו לא יכו לה להיחשב
יתªשוויו ,שכן היא פוגעת בשוויון בערך האדם כאדם וממילא ב
סיכוייהם חותהªתפסת כªי הקבוצה הªשל ב .
95
.
תייחס למספר דוגמאותªוסיף וª
,מהפסיקה
כאלה גם ובהן .שמזכירים שוללי ההפרדה בתמיכה, כביכול, לעמדתם
ראהªכפי ש., אין לכך בסיס
יין קעדאןªע – "
לעתים
יªפרד להוות טיפול שוויוª עשוי טיפול"
96
.
בית המשפט העליון קבע, כאמור בכותרת, כי
פרד ושווהª ייתכן טיפול .יין קעדאןªשיא ברק בעªובלשון ה:
"
ושא זהªים רבתה הכתיבה בªבמשך הש
['פרד אבל שווהª']
, תוך שהודגש, כי
יªפרד להוות טיפול שוויוª לעתים עשוי טיפול או למצער, שההפרדה מוצדקת על -
אף הפגיעה בשוויון
...
,אכן יחªי להªמוכן א–
בלי לפסוק בדבר–
כי קיימים מצבים
פרד אבל שווה הוא טיפול חוקיª שבהם טיפול(" )שם, שם.
97
.
פרדªיו, הטיפול הªח בפªלמעשה, בית המשפט קבע כי באותו מקרה שהו
וªאי
שווה. כלומר אילו יושמה הפרדה
שו ה; ייתכן שהפרדה כזו היתהªיין הקצאת הקרקעות, ייתכן שהתוצאה היתה שוªית בעªויו
מקיימת
את עקרון
:השוויון. ובלשון בית המשפט
17
"
מצב דברים זה–
שבו
פרד עשוי להיחשב חוקיª טיפול
–
ו מתקיים במצבªאי
,י טעמים: ראשיתªו, וזאת משªיªהדברים שבפ ייה להקמתªהלכה למעשה אין פ
יישוב קהילתי לערבים בלבד ת ישראל מקצה מקרקעיןª. בפועל אין מדי אלא
לישובים קהילתיים
יהודיים
...
יקה לערביםªהל כיום מעªיות המיªמצא, כי מדיª
בפועל
פרד ולא שווהª טיפול"
,)שם279
-
280
.(
98
.
:יתרה מכך
ייןªבית המשפט הוסיף באותו ע
, כי ביסוד יותªמדי
ההפרדה
עומדים "ייםªטעמים בלתי שוויו "; כי
"יםªאין כל מאפיי
ות ביתם ביישוב קהילתי באמצעות האגודהªהמייחדים את היהודים המבקשים לב
השיתופית קציר, המצדיקים
ה להתיישבותªהקצאת קרקע המדי
יהודית בלבד ," )שם281
ייןª(. כלומר גם בע
קעדאן בחן בית המשפט את
הטעמים
.יות ההפרדה, ולא שלל את עצם קיומהªלמדי
99
.
פרד הואª ית" שלפיה טיפולªיין קעדאן לא כוללת "קביעה עקרוªת העותרים, הפסיקה בעªיגוד לטעªה כי כן, בªה
בהכרח בלתי שווה פסלª יות ההפרדה באותה פרשהª. מדי י שהטעמים שביסודהªית ומפªה משום שלא היתה שוויו
" :מצאו פסולים, ובלשון בית המשפטªהשי יות ובין הטעמים הבלתיªית של המדיªלוב בין התוצאה הבלתי שוויו
יים שבבסיסה, יוצרªשוויו'מסה' חזקה של היעדר שוויון .(שם ,שם) "
פרד ושווה: בית המשפט העליון דחה שלילהª
יםªקטגורית של הפרדה בין המי
100
.
שוללי ה ,יין רגן )למשלªהפרדה מרבים להסתמך על פסק הדין בע 'סע3.4
,לחוות דעת תירוש 'סע64
לעתירת
תירוש(, ואולם אין להסת .מכות זו כל יסוד ייןªבע
רגן
בית המשפט העליו ן לא מצא פסול
ב פרקטיקת ההפרדה
כשלעצמה .
בית המשפט קבע ש
ההפרדה מותרת ,ו
אף הוסיף כ י שיש ייתכן
לסייע
.בה קוטªלמבקשים ל שללªכל ש
יין רגן הואªבע
כפיה
של .הפרדה :ובלשון בית המשפט
"
וגע למתן האפשרותªבכל ה
לפרטים
הוגªל
בעצמם
,הפרדה מגדרית )לדוגמה
באמצעות פתיחת הדלת האחורית לצורך הגברת הגמישות(, התרשמה הועדה כי
מדובר ברצון כן מצד חברים )וחברות( בחברה החרדית, וביחס לאלה וªאין לדעת
תםªהוג לפי אמוªיעה לאפשר להם לªמ
)להלן עוד אדרש למורכבות שבכך(, כמו שהם
והגיםª
יעות באולמותªגדרי צ
שמחה או במקומות אחרים )שלא לדבר על הפרדה
(ם חרדייםªשמרת גם בחוגים שאיªסת, הªבבית הכ " )בג"ץ746/07
' משרדª רגן
התחבורה )
5.1.11
ייןª( )לעיל ולהלן: ע
רגן ,(פסקה 'י שטייןªו של השופט רוביªלפסק די(
ותª)שתי ההדגשות הראשו –
(במקור .
:וכן למשל
"
ה כלפי אדםªהביקורת אי
הבוחר
,מסיבותיו הוא שלא לישב ליד אשה באוטובוס
אף לא כלפי אשה הבוחרת
,שלא לישב ליד גבר, כל עוד הם עושים זאת בדרך ארץ
'שדרך ארץ קדמה לכל' )מדרש אליהו רבה )מהדורת איש שלום( פרשה א' ד"ה
,(''ויגרש
םªייªוהדבר הוא מע יותª. הבעיה מתעוררת שעה שמדובר במדי ,מוכתבת
בכפיה
וקל וחומר באלימות) "
,שם
פסקה
.(כ"א
101
.
הש ופט
ג'ובראן הוסיף והבהי :ר
,ה פסולהªית אחת הגורסת כי כל הפרדה מגדרית, מכל סוג שהוא, היª"גישה קיצו
היא גישה
יתªפשט
...
'
לא כל
הפרדה שים היא מפלהªבין גברים ל
... '. לדידי בכל
חה הוא שהתחשבות בשיקוליªי המªו, הקו העקרוªהקשור לסוגיה העומדת לפתח
דת ובאורח חיים
מותרת ועדהª הª, כל עוד היא אי
לכפות
מצוות את אחר אדם על
"הדת ')סע2 ו של השªלפסק די
ופט
.(ג'ובראן
18
102
.
סותªיתרה מכך: בית המשפט קבע כי ייתכן שיש ל לסייע
בידי מי :הוג בעצמם בהפרדהªשמבקשים ל
"
ה להסדרה חוקית, על קבוצה זו להראות )בין היתר(, כי הדרך בה היאªבהעדר טע
מבקשת
ה כופה את עצמהªהוג איªל
הוג כך באופן הפוגעªיין לªו מעוªעל מי שאי
שים כאמור עומדת בדרישה זו, עומדת באמתªגד, ככל שקבוצת אªבזכויותיו ... ומ
,חותªובלא ה סותªהוג כך, יתכן אף שיש לªיעה משפטית לאפשר לה לªלא רק שאין מ
לסייע בידה
–
ותיו ובצרכיו הדתיים של כל אדם היאªשכן ההתחשבות באמו
מעקר ות היסוד של המשפט הישראליªו) "
ייןªע
רגן
, פסקה כ"א .(
103
.
הªה ,כי כן
לא זו בלבד ש ,ת שוללי ההפרדהªיין רגן לא תומך בטעªו של בית המשפט העליון בעªפסק די הוא אף
.מפריך אותה הוא קובע כי
אין פסול
הªבהפרדה כשלעצמה, כאשר אי .ם חפצים בהªכפית על מי שאיª
104
.
עוד
ייןªמסתמכים שוללי ההפרדה על פסק הדין בע קול ברמה )
רע"א6897/14
' קולךª רדיו קול ברמה בע"מ –
שים דתיותª פורום )
9.12.15
) (
:לעיל ולהלן
ייןªע
קול ברמה( )
'למשל, סע3.4
,לחוות דעת תירוש 'סע64
לעתירת
(תירוש זו הסתמכות גם .
–
ייןªחסרת בסיס. בפסק הדין בע קול
ברמה
ית השוללתªשלל בית המשפט תפיסה פשט
יםªכל הפרדה בין המי .ראשית
,(יתªים )וממילא לא הפרדה שוויוªה הפרדה בין המיªדוª יין לאªיובהר, כי באותו ע
אם כי
חסימת
המשפט בית שציין כפי .רדיו תªשים מלהישמע בתחªהעליון ם של המערעריםªסיוª , כאשר דחה את
ות מהחריג לחוªלהיב:ק איסור הפליה "
בסעיף הקבוע החריג3
)()ד3
ו גם מהטעםªªייªו חל לכאורה בעª( לחוק אי
שהוא מדבר על קיומן של'פרדותª מסגרות'
ו על הסדר של הפרדה, בדומה למשלªשים לבין גברים, דהייª בין
ממילא וªªייªיין רגן. ואולם בעªדון בעªסיבות המקרה שªל
לא היה מדובר בהסדר של הפרדה,
בהסדר אלא עªשמ
ת הרדיוªשים, ורק מהן, להשתתף בשידורי תחªלכאורה מ '" )סע55
.(ציגרªו של כב' הש' דªלפסק די מובן שאין
ייםªאיה שוויוªים שתªשים לבין הפרדה בין המיª דמיון בין שלילת השתתפותן של– וªªהיא הסוגיה מושא דיו .
105
.
,וªªייªלע גם בפרשה זו דחה בית המשפט העליון ג:ישה השוללת את עצם ההפרדה "
יות אשרªלא כל פעילות או מדי
אמר כי מציאותª שים' אכן תסווג בהכרח בסופו של דבר כהפליה אסורה. כברª טען לגביה כי היא מהווה 'הדרתª
,החיים בהקשרים אלה מורכבת
ית על משמעותיהªית וקיצוªה מאפשרת לאמץ גישה פשטªואי . עמד על כך
יין רגן, בהסבירוªלמשל השופט ס' ג'ובראן בע כי טקסט המיוחס לפרקטיקת ההפרדה עשוי לשפוך אורªהקו
ו בדבר חוקיותהªה על השקפתªשו
... סיבותיו של כל מקרה ומקרהªבשים לב ל) "
ייןªע
קול ברמה ', סע24
.(
פסק
צרתªו של בית המשפט המחוזי בªדי –
"עמדה השוללת את עצם ההפרדה היא "עמדה שגויה
106
.
ה שעברהªבש ה מחודשªו, במסגרת האירוע שהוביל לבחיªªיתן פסק דין חשוב בסוגיה מושא דיוª
ת של סוגיית
יםªההפרדה בין המי , הלא הוא הופעת הזמר
החרדי מץ בעפולהªמוטי שטיי
ן להתקיים בהפרדª, במופע שתוכ ה
)
עת"מ23791-08-19
' עיריית עפולהª ארבל )
14.8.19
(
ייןª)להלן: ע
ארבל( .(
107
.
בקצרה יצו ין, כי תן תוקףª שים. לאחר שבית משפט השלוםªת יזמה שדולת הªªגד ההופעה המתוכª את ההליך
הצדדים להסכמת–
ª הסכמה שמאוחר יותר תטען העיריה, כי
י בטעות הªת –
הוגשה עתירה לבית המשפט המחוזי
.העיריה של זו הסכמה גדªבית המשפט המחוזי קיבל את העתירה. יצוין, כי ערעור על פס ותªק דין זה התקבל בטע
" פרוצדורליות, כאשר בית המשפט העליון הבהיר כי דרשים לגופה של המחלוקת ביןª וªªסיבות האמורות איªב
ו מביעים לגביה עמדהªים ואין אªו טיעוªהצדדים, לגביה לא שמע " )עע"מ5435/19
' עיריית עפולהª שרון
)
14.8.19
'(, סע10
.(
טיתªו רלווªªייªלע
ה ,ותªה בערכאה היחידה שהתייחסה לגוף הטעªיתªיין, שªמקה לגוף העªה
היא המשפט בית .(יªצרת )השופט עיילבוªהמחוזי ב זו מקהªה דוחה מכול וכול
את
יתªתם העקרוªטע
של המבקשים
.גד ההפרדהª
108
.
הªבאותו הליך בבית המשפט המחוזי טע שיםªשדולת ה,
" כי
המצב המשפטי או סר על קיומם של אירועים
בהפרדה מגדרית במרחב הציבורי '" )עמ1
לפסק הדין, פסקה3
.(
19
109
.
בית המשפט ה באופןªדחה הטע
מפורש:
חה בחוק איסור הפליה, בדברי ההסבר וכן בפסיקה, הואª"הקו המ שעמדה
אפריורית שלפיה כל הפרדה מגדרית היא פסולה, ויש לאסור קיומה –
היא עמדה
שגויה , שעלולה להביא להדרת אוכלוסיה מסוימת, שאילולא ההפרדה, משיקולי דת
"ים ומהותיים, לא תוכל להשתתף באירוע תרבותי או ספורטיביªותרבות כ ')עמ8
,
פסקה4
.(
110
.
המשפט בית
דחה
ªת שדולת הªאת טע
ים במרחב הציבוריªשים כאילו אסור לעיריה לבצע הפרדה בין המי ,, והוסיף
כי להיות חייבת הציבורי במרחב השימוש איªקביעת ת
יתªשוויו
כלפי גם
מגזר החפץ בהפרדה ;
כלומר לא זו בלבד
ות לדרישת ציבור החפªשהעיריה רשאית להיע ץ בהפרדה, היא אף
חייבת להתחשב בצרכיו ו
לקיים
איםªת
.יםªשיאפשרו לו השתתפות באירועים, דוגמת הפרדה בין המי
ובלשון
:בית המשפט
שים, כי אין לעיריה סמכות לבצע הפרדה מגדרית במתחםªת שדולת הª" ... טע
ה יכולה לעמוד. הרי כאמור, העיריה היא המופקדת על העמדת המרחבªהציבורי, אי
הציבורי לשימוש הצ אים המתאימים לציבור. מעצם סמכותה שלªיבור, בת
העיריה
אים שבהם הציבור יעשהªולדת סמכותה לקבוע את התª ,הל את המרחב הציבוריªל
טייםªיים, רלווªייªשימוש במרחב הציבורי, כאשר שיקולים אלה חייבים להיות ע
יים כלפי כלל המגזרים בציבורªושוויו
...
יין ההפרדהª... ע
המגדרית
בקרב עªיין מהותי, שבלעדיו יימªהציבור החרדי הוא ע
ם מקיימיםªמאותו מגזר להשתתף באירועים שאי
,הפרדה כאמור
גם אם אותם
תªמצאים במתחם הציבורי. יוצא אפוא שעל מª אירועים יתן יהיה לשתף את אותוªש
מגזר
ערכים במתחם הציבוריªבאירועים התרבותיים ה ,
איםªיש לקיים ת
מתאימים
ה הלכתית, להשתתף באותם אירועיםª, שיאפשרו לו, מבחי .
ודוק : אירוע
ו יכול לשמש את הציבור החרדי, כך שביטולה שלªזמר שאין בו הפרדה מגדרית, אי
ההפרדה המגדרית עלול לשלול מאותו מגזר את האפשרות להשתתף באירוע. שלילת
,האפשרות כאמור, תביא לדחיקתו של הציבור החרדי מאירועים תרבותיים שעל
הרשות הציבורית לספק לאותו ציבור
, שהוא חל פרד מהחברה בישראל. איª ק בלתי
אים המתאימים, לאורחות חייו של המגזר החרדי, יש בהªהספקת השירות, בת
משום התעלמות מצרכיו של אותו מגזר ותלישתו מהמרקם החברתי הרב-
תרבותי
בחברה הישראלית .
,לדידי
חובתה של הרשות
להתחשב בצורה מבוקרת, מחושבת
ת, בצרכיו של אותו ציבוªומאוז אים הולמים, ללאªר, באופן שיאפשר מתן השירות בת
ימלית ומידתית בזכויות הציבורªפגיעה בזכויות הציבור או, לכל היותר, בפגיעה מי
הרחב) "
'עמ7
, פסקה5
;
'עמ9
, פסקאות8-5
.(
111
.
פרד בª ה, כאילו קיום אירועªבית המשפט התייחס עוד לטע
יין בהªו מעוªמרחב הציבורי פוגע בציבור שאי .פרדה
ה זוªבית המשפט דחה טע ות מאירועים התואמיםªוציין את המובן מאליו: כדי שציבור החפץ בהפרדה יוכל ליה
"והג בהפרדה צריך "להצטמצםª וªאת ארחות חייו, הציבור שאי , ובכך אין פסו
יתן להוסיף, כיª ל. על כך
גם הציבור
,החרדי "מצטצמם" בתורו
וªבכל אירוע שאי
הולם את ארחות
,חייו
ואשר ההש
ת תפות בו אסורה עליו על פי מצוות
תªדתו. זה טיבה של חברה ליברלית מגוו . ובלשון :בית המשפט
"
במרקם האמור בחברה הישראלית, מובן מאליו כי המתחם הציבורי הוא 'רכושו
'של הציבור–
ה הזכות לעשות שימוש באותו מתחם, בצורה חופשית. עםªתוª לו
ה יכולה להיות זכותªזאת, במרקם החברתי באוכולוסיה הישראלית, זכות זו אי
,גמישה זכות אלא עצמה יªמוחלטת ויחידה, העומדת בפªשב סיבות מסוימות צריכה
ת לאפשר מרחב ציבורי מתאים לאוכלוסיות בעלות ארחות חייםªלהצטמצם על מ
מיוחדים , שאם לא כך–
,ת והולמתªה לממש, בצורה הוגªאותן אוכלוסיות לא תוכל
את זכותן במרחב הציבורי
...
יתן לומר שיש בכך משום פגיעה מסוימת בזכות כללª בטרם סיום יצוין כי אף אם
וכח באותו שטח מוגדר ומצומצם של האירוע, הרי שפגיעה זו היאª הציבור להיות
מידתית ופחותה בצורה משמעותית מהפגיעה בזכות הציבור החרדי להשתתף
באירוע, כלל שתבוטל ההפרדה) "
'עמ10
פסקה1
'; עמ11
פסקה2
.(
20
112
.
בית המשפט קבע אפוא, כי החלטת העיריה לבטל האירוע בהפרדה–
הªאי
מתחשבת בצרכי הציבור החרדי
ותיוªוברצו
ולכן ה יכולה לעמודªאי:
"
איםªת בחובה אי התחשבות באותם צרכים ותª... החלטת העיריה, אשר טומ
מיוחדים, שהולמים את אורחות חיי המגזר החרדי, הובילה לביטול
האירוע
ים בקיומו, כך שהחלטה זוªייªהתרבותי, שכל הצדדים מעו– ה יכולה לעמודªאי"
')עמ10
, פסקה2
.(
א'3 –
לאומיªגם במישור הבי–
יםªית בין המיªתיתכן הפרדה שוויו
113
.
תªוך משªגד אפליה בחיª הªהאמ1961
ים מהגדרת אפליה )בדומה לחוקיםªמחריגה אף היא את ההפרדה בין המי
'ו לעיל(. וכך קובע סעªבישראל, כפי שהראי2
:הªלאמ
not be deemed
shall
When permitted in a State, the following situations
, within the meaning of Article 1 of this
to constitute discrimination
Convention:
systems
separate educational
(a) The establishment or maintenance of
, if these systems or
stitutions for pupils of the two sexes
-
or in
institutions offer equivalent access to education, provide a teaching
staff with qualifications of the same standard as well as school premises
and equipment of the same quality, and afford the opportunity to take
the same or equivalent courses of study;
114
.
,לאומיªה כי כן, גם על פי המשפט הביªה
ההפרדה
.ה מהווה הפליה פסולהªים, כשלעצמה, איªבין המי
115
.
ייםªסיכום בי ו לעיל, אין יסוד בדיןª: כפי שהראי .ים מהווה הפליה פסולהªה, כי עצם ההפרדה בין המיªלטע
החוק
והפסיקה מכיר
ים ב ותה שלªהיתכ יתªהפרדה שוויו
שיםªבין גברים ו, והפ
רדה כז ו מוכרת גם במשפט
.לאומיªהבי
'ב – דוח הצוות
תªהמשרדי מש2013
116
.
ה בדוח הצוות המשרדיªיתª ה לדיןªות שוªפרש
של מש רד המשפטים תªמש2013. צוות זה
, אשר
ה בידי היועץªמו
,שטייןªהמשפטי לממשלה באותה שעה, עו"ד יהודה ויי
בחן את חוקיות
ה יםªהפרדה בין המי בארבעה
:הקשרים
,עלמין בתי
טקסים ממלכתיים ,
יפיםªס מסוימים
של קופות חולים ו .הציבורית התחבורה של מסוימים קווים עוד
בחן הצוות
את חוקיותו של שילוט רחוב
הקורא
וע או לªשים להתלבש באופן צªל.עשות שימוש במדרכה אחת
117
.
ביום7.3.2013
פ ורסמו מסק :ות הצוות המשרדי )להלןªהצוות
( בדוח מטעמו תו של הצוות בדוח: הפרדהª. מסק
ים פוגעת בזכויות החוקתיותªבין המי
י פסקת ההגבלהªה עומדת במבחªלכבוד, לשוויון ולחופש מדת, פגיעה שאי
ואשר לפיכ .ך לא יכולה לעמוד
118
.
,בכל הכבוד ,פרט להלןªוכפי ש ה זו של הצוותªמסק– אין לה על מה שתסמוך .
,ראהª עוד
ת שולליªיגוד לטעªכי ב
ההפרדה ,הדוח לא אומץ בהחלטת ממשלה
ואין לו כל מעמד.מחייב ות מסוימתªו אלא פרשªהדוח אי ,, יחידה
לדין ,שאין לה בסיס – לא בחוק
.ולא בפסיקה
:יתרה מכך
,אפילו אומץ הדוח באותה החלטת ממשלה
זו היתה
בטלה מעיקר:א
החלטת ממשלה לא יכולה לסתור
חוק , בוודאי לא.חוק יסוד
119
.
ה אפוא להלן לבחון אתªפªקביעות הדוח , ולאחר מכן .תייחס למעמדוª
21
ימית של הדוחªה פªבחי
120
.
ª בטרם יגש לעיקר–
ות הצוות לזכות לשוויוןªפרש– י קשיים יסודייםªצביע על שª
.העולים מן הדוח
ב'1 –
גשיםªטרסים מתªהעמדה שגויה של זכויות ואי
121
.
גשיםªטרסים המתªכך משרטט הצוות את מפת הזכויות והאי
ªבכל ה
יםªוגע לסוגיית ההפרדה בין המי:
,מצד אחד
עומד
ו ת הזכויות החוקתיות לכבוד, לשוויון ולחופש מדת. הצוות קובע, כי יםªההפרדה בין המי
גורמת "
לפגיעה
קשה בזכות היסוד לכבוד האדם ולשוויון" " וכן
לפגיעה בזכות החוקתית לחופש מדת '" )למשל, סע14
.(
יªמצד ש
– לא
.מצאה כל זכות שעלולה להיפגע מכפיית איסור הפרדהª
122
.
הצוות מבקש
לכאורה לערו
ך את מלאכת האיזון המשפטית ב פגעותªין הזכויות ה
ותªבאפשרויות השו , ממתן
סיון זה לאיזון הוא מס שפתיים בלבד. הצוות לא מצאª ,אפשרות להפרדה כמו גם משלילתה. ואולם, בכל הכבוד
כל זכות שעלולה, אולי, להיפגע ,, במידה כלשהי
.מכפיית איסור ההפרדה
מכאן, כמובן, ק ה כיªצרה הדרך למסק
הפגיעה ב שלל זכויות יסוד גוברת על
פגיעה-באף-זכות .
123
.
:פרטª
הצוות
כלל לא דן באפשרות
שכפיית איסור הפרדה פוגעת בזכות היסוד
ומיהªלאוטו יצבת בלב לבה שלª, ה
הזכות
לכבוד ; הוא לא דן באפשרות שכפייה כזו פוגעת בזכות היסוד
לחירות;
בזכות
לשוויון
שים דתייםªשל א
ם דתיים בהפעלת חירויותיהם וכן בªושאי;הªאה מתקציבי המדיªה
בזכות לחופש
המצפון ;
,ת הצוותªמבחי אלה
לא קיימות אפילו כאפשרות
הראויה להתייחסות .
124
.
,הזכויות במישור דן הצוות
רק ב אפשרות לפגוע עלולה הפרדה איסור שכפיית
בזכות לחופש דת עשהª , וגם דיון זה
תוך הגחכה של טעמי ההפרדה" :
וכחותה במקום ציבורי מסוים גוררתª קשה להלום כי עצם מראה של אישה או
] ה מושגית פגיעה בזכויות החוקתיות הללוªמבחי הזכות
לחופש הדת גזרת של הזכות לכבודªכ... [
'" )סע
93
(. אין
:הªלהתפלא אפוא על המסק כפיית איסור הפרדה "ו עולה כדי פגיעה בזכות החוקתית לחופש הדתªאי 'סע) "
97
.(
125
.
אפילו פגיעה ב
טרסªאי , לא
ב,זכות יסוד בדבר פגיעה ברגשות –
.לא מוצא הצוות בכפיית איסור הפרדה הצוות
קובע, כי
ה לפיה סירובה של רשות צª"... יש לדחות את הטע שיםªיבורית למסד הסדרי הפרדה בין גברים ל
ת ישראלªות המצופה מכל אדם במדיªגורמת פגיעה ברגשות לרבות רגשות דת בעוצמה העולה על רף הסובל "
')סע103
(. גם כאן, הצוות שב ומרדד
" :את טעמי ההפרדה י לכאורהªו, יש לשים לב כי המעשה הפוגעªªייªבע
כלפי הרגשות הוא עצם הימצאותם של שים וגבריםª
יתªבמקום מסוים בו זמ " :", ומיד אחר כך ... אין
ו לתמוך בעמדה לפיהªבאפשרות(שים )או לעיתים גבריםª וכחותן שלª
במקום מסוים מהווה פגיעה ברגשות
דתיים העולה על רף הסיבולת המצ
ת ישראלªופה מכל אדם במדי" :", ושורה אחר כך ות ההדדית בהªהסובל
ית כלפיªות קיצוªה סובלת חוסר סובלªמצווים הכל אי
שיםª עצם השתתפותן של בחיי היום יום '" )סע103
.(
לגבי הצוות ותª)יוער, כי אין עקביות בטע
הגורם שיªשים, לעתים גברים וª "המודר": לעתים אלה דמה שהדברª .ם
ובע מסתירה בין התיאוריהª
,שעליה מבוסס הדוח
ל בין ה
הלת ההפרדה בªאופן שבו מת
חיי המעשה .(
126
.
גזרותªאם כן, הצוות מעמיד מחד גיסא את הזכות החוקתית כבדת המשקל לכבוד, ואת הזכויות החוקתיות ה
גדןªה, לשוויון ולחופש מדת, וכªממ– כלום . הצוות לא מצא
פגיעה בזכות כלשהי של שª
שים המבקשיםªים וא
הוג בהפרדה, אפילו לא פגיעה ברגשותªל
, כתוצאה מכפיית איסור הפרדה עליהם . באופן לא מפתיע, הזכויות
החוקתיות גברו על האין-
.גדןªזכות שכ
127
.
בכל הכבוד, אין בסיס למפ
ת הזכויות
יתן רק לתמוה על העובדהª .שמשרטט הצוות
שהצוות לא מצא
כוןªל אפילו
לדון ב אפשרות–
מאליה תªהמוב – לפגיע עקב יסוד בזכויות ה
כפיית איסור הפרדה.
,יוער ,הכבוד בכל
כי
הדבר לא
,ה המשפטיתªות הבחיªמעורר אמון בכ ומעלה חשש כי
זו
עשתהª לא
ות וªותק מאמוªבמ
מ .דעות קדומות
22
128
.
כפי ראה להלןªש ,
כפיית איסור הפרדה פוגעת
בזכות לכבוד
י ביותר: בזכות האדם הבוגרªה הגרעיªבמוב
ומיהªלאוטו פוגעת היא ;בזכות ל
חירות
יªה עליה מפªובהג
כוחו של השלטון פוגעת היא ;בזכות לשוויון
שיםªשל א
יםªם, כאשר האחרוªדתיים ביחס לאלה שאי
י חורין לªב יםªם ברחובה של עיר, והראשוªהוג על פי מצפוª
–
,לא
יםªכאשר האחרו
ו מתקציביםªייה ציבוריים
,לאירועים על פי השקפתם
יםªוהאחרו
–
לא .
:יתרה מכך
עצם
השחר
יעיוªת מ
של
ציבור שומרי המצוות ה
הוג בהפרדהªמבקש ל ,עול כדי ה
פגיעה בזכו
יו
תו לכבוד ולשוויון . כפיית
איסור הפרדה פוגעת אף בזכות
לחופש דת ומצפון .
129
.
.כון להתייחס, אפילו כאפשרות בלבדªלכל אלה לא מצא הצוות ל
ב'2 – חות מוקדמותªה חוץ -משפטיות
130
.
עיקר קביעתו של הצוות הוא, כי
ה
יםªהפרדה בין המי,, כשלעצמה פוגע
ת בז
כו .יות החוקתיות לכבוד ולשוויון
131
.
ה כדי לבחון אתªמצופה היה מצוות שמו
ההיבטים המשפטיים
ים, כי יערוךªשל ההפרדה בין המי יתוח משפטיª
בטרם יסיק פגיעה קשה בזכות החוקתית לשוויון. היה על הצוות לבחון, אם
עצם ההפר דה– כאשר ב יתªהפרדה רצו
ה חומריתªית מבחיªושוויו
ןªעסקי –
.פוגע בזכות החוקתית לשוויון
132
.
תחת מאמץ הדוח ,זו משפטית הªבחי מהסוג יותªתיאוריות חברתיות מהפכ
שהוזכר
,לעיל .שאין להן בסיס במשפט
חהªהדוח מבוסס על הה–
חסרת היסוד המשפטי–
כי
ההפרדה כשלעצמה
.מהווה פגיעה בשוויון
133
.
,בהתאם :יוªכך הגדיר הצוות את השאלה העומדת בפ
"
שים לגברים במתן שירותיםª ה ביןª... האם תיתכן הפרדה או צורה אחרת של הבח
ות לצרכים דתיים או תרבותיים של קהילהªובעת מהיעªציבוריים מסוימים ה
?ה פוגעת בזכות החוקתית לכבוד ולשוויוןªמסוימת, שאי '" )סע35
.(לדוח
134
.
וסח השאלהª
ים פוגעת בזכות החוקתית לכבודªקודת המוצא של הצוות: הפרדה בין המיª מעיד, כמובן, על
.ו חריגים לכלל זהªותר הוא לבדוק אם ייתכªולשוויון; כל ש
135
.
לשאלה הªבמע זו בפרשת יªו של בית המשפט העליון האמריקªה הצוות לפסק דיªפוBrown
הצוות .
קובע, כי "
מאז
העליון המשפט בית פסק) האמריקאי בהלכת בראוןBrown
פרד אבל שווה' היא מעצם טיבהª' יות שלª( כי מדי
) בלתי שווהinherently unequal
ות ביחס להסדרי הפרדה שביסודם מאפיין קבוצתי חשוד כמוª( שוררת חשד
גזע או
מין '" )סע36
.(
תו, כלפי הפרדה עלªות השוררת, לטעªל לחשדªהצוות מסביר את הרציו :בסיס גזע או מין
"
טית כלשהי, אלא מהווהªות רלווªת להצדקה מכוח שוªיתª הªחה היא שהפרדה כזו איªהה פעולה פסולה מצדו
של הגורם החברתי החזק יותר, המבקש לשמור את מעמדו העדיף באמצעות היבדלות כפויה .(" )שם
136
.
"חהªה " זו של הצוות היא זיקוק של התיאוריות וªשהצג
.לעיל חªה ה
זו היא עמוד התווך של הדוח, ורק לאורה
יקªיתן להעªלקביעותיו פשר. זו
אפוא הבעיה העיקרית בדוח: הוא מבוסס
ותªעל אמו
ותיאוריות חוץ-משפטיו ת
במקום
על
.המשפט
137
.
.ראה במה דברים אמוריםªיתוח שעורך הצוות וªיגש לª מכאן
23
ב'3 –
הזכות
לשוויון
138
.
,ו בסקירת הזכויות לעילªכפי שהצג
פגיעה בשוויון משמע
ה ות ,, בדרך כלל
מתן יחס ה לשוויםªשו .
בדרך כלל, אם
היחס
שמרª השווה )טיªי רלווªיהן שוªבין קבוצות שאין בי שיחייב הªדווקא טיפול שו (,
ה היא כי אין פגיעהªהמסק
.בשוויון .יתוח זה והוא הסדרי הפרדהªחריג אחד קיים ל
ביחס להסדרים כאלה קיים מבחן שלישי –
וסף עלª
ת הªבחי יחס
יתן לקבוצות וªה טיªי רלווªקיומו של שו–
הוא
מבחן עילת ההפרדה .
139
.
,כך יתן לשתי קבוצות יחסª כאשר ,ת חומריתªי מבחיªשוויו יהן, יש להוסיף ולבחון את עילתªתוך הפרדה בי
ההפרדה. אם חיתותª ובעת מתפיסות פסולות בדברª ההפרדה ם של חברי קבוצה אחת ביחס יהªי הקבוצה השªלב
–
ההפרדה.עצמה מהווה פגיעה בשוויון
זו פגיעה בשוויון
בערך האדם ,ו החוקתיªבשוויון במוב
–
איםªלא בת
החומריים של השירות .
140
.
,ואולם
כאשר ההפרדה לא מושתתת על תפיסות פסולות ,
בה אין–
כשלעצמה– פגיעה ב
זכות החוקתית ל
שוויון .
כך עולה
בבירור
מהחוק
ומהפסיקה, כפי שהוצג ו
לעיל ,וכך מור .ה השכל הישר
141
.
יש כלומר
שלוש ה בדבר פגיעה בשוויוןªדרכים להגיע למסק –
יªי מובªבש
ו על פי דין .אחת,
:הליªפגיעה בשוויון המ
ה לªיתן יחס שוª כאשר
דוןªיין הªטי לעªי רלווªיהם שוªמי שאין בי , שלא על בסיס תפיסות פסולות עקב השתייכות
קבוצתית "ה "סתםª; יחס שו .הלי, הªפגע עקרון השוויון המª ,במקרה כזה מחי
יב
הלית בªרשות מ טולתª התייחסות
יותªפ .יהªהש ,כאשר
יתןª
ה על בסיס תפיסות פסולותªיחס שו ושי של אªבדבר ערכו הא
דם ביחס ל.רעהו
מובן כי
ה על בסיס תפיסות פסולות כאלה מהווהªמתן יחס שו לא רק
פגיעה ,הליªבעקרון השוויון המ אלא עולה כדי פגיעה
בזכות החוקתית
לשוויון ; קביעה ת מאליה וªזו מוב .ויה במחלוקתªה שªאי
הדרך השלישית
שבה קמה פגיעה
בשוויון היא זו יתןª : כאשר
טיªי רלווªיהם שוªלמי שאין בי
–
יחס
שווה
,פרדªב וזאת ובעתª כאשר ההפרדה
מתפיסות פסולות
בדבר ערכו
ושיªהא
של אדם.ביחס לחברו
פגיעה זו בשוויון היא פגיעה בזכו ,ת החוקתית לשוויון
בהיותה קשורה ., בהגדרה, קשר הדוק לכבוד האדם
142
.
הצוות
התייחס
ב
ערבובי
ה לשלוש הדרכים ,ימיתªתוך סתירה פ :
הוא קבע ו יחסªªייªשיש בע
ה שוª
;
כי יחס הªשו
;שים ולכן עולה כדי פגיעה בזכות החוקתית לשוויוןª ושי שלªזה מבוסס על תפיסות פסולות בדבר ערכן הא וב
או תה
שימה, כיª
פרד אךª" מדובר בהסדר
שווה" ו חוקיªשאי ה הסתירה היחידה בדוח, אך הבולטת והבסיסיתª. זו אי
.ביותר
ב'3)1
(
–
הפרדה
הªכשלעצמה אי הªיחס שו
143
.
הצוות קבע כי ההפרדה,
,כשלעצמה
הªהיא יחס שו .
,לשיטת הצוות יªמכיוון שאין שו שיםªטי בין גברים לªרלוו
השירותים ייןªלע
יםªדוªה ,
היא ההפרדה
פגיעה בזכות לשוויון טי שיצדיק אªי רלווªה ללא שוª: יחס שו .ותו ובלשון
:הדוח
"
...
הªו על ידו, האם ההפרדה או צורה אחרת של הבחªדוªושאים שªבשלב ראשון בחן הצוות ביחס לכל אחד מה
על מבוססת שיםªבין גברים ל
טיªי רלווªקיומו של שו שבכוחו
ים על בסיסªלהצדיק את קביעתם של כללים מבחי
מין. אם לא, לכאורה מדובר בהפליה פסולה, העולה כדי פגיעה בזכות היסוד ל
שוויון '" )סע38
(
" ;
וªעªלא השתכ
ו של אדםªכי מי מצדיק את
הªהיחס השו וªו על ידיªבחªים שªייªשים ולגברים בכל אחד מהעªל "
')סע51
.(
144
.
בכל הכבוד, אין בסיס לקביעה כי
עצם ההפרדה
מהווה
הªיחס שו.
הªיחס שו ל פרדותª קבוצות
משמעו
טיפול
הªשו, ים במתן השירותªאים שוªת .
24
145
.
,כך
יªשים יושבות בצדו האחד של האולם וגברים בצדו השªסידורי ישיבה באולם הופעות, למשל, כך ש–
,הªאי
אים בקבלתªשים לא זוכים לאותם תªה מתקיים כאשר גברים וªו על פי דין; יחס שוªה במובªכשלעצמה, יחס שו
י בצד אחד ושלªהשירות, ולא בעצם ישיבתו של פלו יתªאלמו י. רידוªבצד ש ה" עד כדיªד המשמעות של "יחס שו
ה": כל אחדªיתן לומר שכל אדם באולם הופעות סובל מ"יחס שוª ,כך מובילה לתוצאות אבסורדיות. כך, למשל
.ה" מעין זוªה. אין במשפט בסיס לתפיסת "יחס שוªמבאי האולם יושב בכסא שו
146
.
ויודגש: עצם ה
הידרשות ל ,הªשאלת היחס השו
מדגימה את ה
ערבוב ב ח שוויון, וחורגתªים של המוªיו השוªין מוב
:מהשאלה שביקש הצוות לבחון שאלת
חוקיותה
של
עצם ההפרדה ,
כאשר
י שתי הקבוצותªים לבªיתªאים הªהת
–
.זהים פרדªפרד אך שווה"; במצב כזה, מדובר בª" ים, כלל לא עולה שאלתªאים שוªכמובן, כאשר הת
הªושו .
ותה של הפרדה שוויªשאלת היתכ.יתªית מתעוררת רק כאשר ההפרדה היא, ובכן, שוויוªו
ב'3)2
(
–
עילת ההפרדה
147
.
,כאמור הדוח
לא
הªעורך הבח
בין
ים של השוויון. הוא שוללªיו השוªמוב
" ימוק שהיא מהווהªאת ההפרדה ב יחס
הªשו
" לשווים ובע מתפיסות פסולותª, ה
שיםª חיתותן שלª בדבר וסף על כךª, ו–
פרד אךª" דרש לשאלתªשווה ."
הªאלא שאם עצם ההפרדה מקים יחס שו –
ובעª הªוסף על כך, היחס השוª ,די בכך כדי לבסס פגיעה בשוויון. אם
שיםª ושי שלªמתפיסות פסולות בדבר ערכן הא–
.מובן שפגיעה זו עולה כדי פגיעה בזכות החוקתית לשוויון
סיבות כאלה, אין מקום להידרש לשאלתªב "פרד אך שווהª
" ", שכן מדובר בהסדר
הªפרד ושוª
."
,יםªעל כל פ
ה להתייחסªפª ,משהדוח מתייחס בהרחבה לשאלת חוקיותה של עצם ההפרדה לדברים
.להלן
148
.
הצוות
קובע
ה כי חה היאªה
הש" הפרדה
מהווה פעולה פסולה מצדו של הגורם החברתי החזק יותר , המבקש
לשמר את מעמדו העדיף
באמצעות היבדלות כפויה '" )סע36
(
:. עוד הוא קובע "
הªהתופעה שחלק ממופעיה מכו
'שיםª לעתים 'הדרת תªבמרחב הציבורי היא תופעה חמורה המתאפיי שיםª בהפלייתן של
שיםª באשר הן .
יין וªהפליה זו יורדת לשורשו של ע ,ת ישראלªחות היסוד עליהן מושתת המשטר הדמוקרטי במדיªמערערת את ה
המכיר
ושי של האדם באשר הוא אדםªבערכו הא "
')סע12
(
;
"
תופעה חברתית זו עלולה לשקף
תמ ן לגיטימציה
שיםªה לªליחס שו
.שיםª אך בהיותן הדבר משמיע מסר חברתי שלילי באשר למעמדן
שיםª של
בחברה
הישראלית ועשוי
ציח את הפלייתהªלחזק ולה של קבוצה זו בקרב האוכלוסיה הכללית '" )סע22
.(
149
.
,קביעות אלה, בכל הכבוד
יח, תשתית עובדתיתªסה להªיח, ולא מªעדרות בסיס עובדתי כלשהו. הצוות לא מª
כלשהי הפרדה הסדרי כי הªלטע" משמיעים
שיםª מסר חברתי שלילי באשר למעמדן של"
ופוגעים ,
בערכן
ושיªהא .
סה לבסס את קביעתו בדבר הªהוא אף לא מ שים באוכלוסיה הכללית, ואת הקביעה כי הפרדה מחזקתª פליית
.ציחה הפליה זוªומ
150
.
בקיצור, קביעתו מרחיקת הלכת של הצוות, כי ההפרדה פוגעת בזכות החוקתית לשוויון, כלומר פוגעת בכבוד
שים, בשוויון בערכן אל מול ערכם של גבª האדם של רים –
קביעה זו לא מבוססת על
עובדות .
151
.
יתרה מכך: טעמי ההפרדה בציבור הדתי, כפי שהוצגו לעיל, ידועים לכול. הצוות
מתעלם מהם לחלוטין .
25
ב'3)3( –
ה כיªדחיית הטע
ההפרדה לא פוגעת בזכות החוקתית לשוויון –
ללא בסיס
152
.
הצוות
דן ב
הªטע
כי"
גם אם ההפרדה
הªאי ª
,טי מוכרªי רלווªת על שוªשע
הªהרי שהיא אי
עולה כדי פגיעה
בזכויות היסוד
החוקתיות,לשוויון ולכבוד האדם יםªקודת המבט הפªשכן מ-
קודתª קהילתית, ובפרט על פי
מבטה של ,האישה באותן קהילות, שהיא החשופה העיקרית להשפעתם של הסדרי הפרדה מדובר במעשה לא
יªפוגע
. לפי קו טיעון
שים זהוª זה ... עבור אותן מצב דברים רצוי, מקובל, מוכר ומשקף את תפיסת הכבוד
הייחודית ... שים בחברה אליה הן משתייכותª כלפי '" )סע43-42ה במקורª, ההדגשה הראשו.(
153
.
ה המובאת כאן היא, כיªהטע
הªיח, כי ההפרדה היא יחס שוªיח, כפי שהצוות מªª גם אם
לשווים
ולכן פוגעת בשוויון
–
,הרי שפגיעה זו לפי ת,שים באותן קהילותª והגות בהפרדה, ובפרט לפי תפיסתן שלªפיסת הקהילות ה
לא פוגעת
,שיםª בכבודן של .ושיªבערכן הא הלי רחבªכאמור, היקף התפרשותו של עקרון השוויון המ
הרבה יותר מזה של
הזכות החוקתית לשוויון כך שלא כל פגיעה בשוויון היא פגיעה בזכות החוקתית לשוויון; פגיעה כזו קיימת רק
" במקום שבו הפגיעה בשוויון קשורה
י הדוקªייªקשר ע ,לווה להפליה מסר משפילª " לכבוד האדם; במקום שבו
.פגיעה בשוויון בערכו של המופלה כאדם
154
.
הצוות דו
ה זוªחה טע
.ימוקיםª יªבש
האחד ,
" ,תוªלטע אין בסיס עובדתי מספק יחªהמאפשר לה
שכל
חשףªמי ש
להסדרי ההפרדה
שים או גברים כאחד, חפץ בהםª ,
"
')סע45
(
. בכך מתייחס הצוות לא רק לציבור החרדי כי אם
ל" ,תוªכלל האוכלוסיה. לטע יש לזכור כי השירותיםªוהמסגרות השו יªו על ידי הצוות פתוחים בפªבחªות ש
הציבור הרחב בכללותו , וזאת גם אם הצרכן העיקרי של שירות מסוים במקום מסוים הוא ציבור מובחן החפץ
בהפרדה. לגבי ציבור זה
יח כיªודאי אין בסיס לה
הכל תומכים בהפרדה '" )סע46
.(
155
.
.ימוק זה ממשªבכל הכבוד, אין ב
ראשית ,
" גם אם מישהו לא חפץ " " או
תומך " בהפרדה–
אין משמעות הדבר כי
,הוא חווה השפלה בעקבותיה; כי ההפרדה
וªגם אם אי
חפץ בה, פוגעת בערכו כאדם. כלומר התשובה של הצוות
כלל לא מתייחסת לש אלה
שהוא עצמו הציג .
156
.
יתªש" , ביחס לציבור
מובחן
" ה כי דורש הצוות ,בהפרדה חפץ
כולו, כאיש אחד ,יין בה, כדי לשלול, אוליª, יהיה מעו
.את הפגיעה בשוויון. בכל הכבוד, גם לדרישה זו אין בסיס
157
.
יח שªª גם אם ם של פרטים מסוימים בתוך הקהילה הדתיתªוגדת לרצוªההפרדה מ– אין לכך
.משמעות משפטית
אף קהילה ה עשויה מקשה אחת ואכןªאי
ייתכן כי בקהילה דתית המאמצת פרקטיקות של הפרדה, יש מי שמעדיף
הכרעות לקבל יותר טובה דרך מצאהª אחרת. טרם– במישור הקהילתי -
תיªמקומי כמו גם במישור המדי–
מאשר
.הרוב פי על הכרעה ימהªהלים בתוך החברה הדתית פªים באשר לגדריה של ההפרדה מתªויצוין: דיו –
שם מקומם
–
לבחור חופשי אדם כל .אורחותיה את לעצמה קובעת קהילה וכל עם איזו קהילה לקשור את חייו תוª, על פי אמו
.ושיקוליו שלו
158
.
ה כי ייתכן שפרטיםªלמעשה, בטע
מסוימים יםªייªבקהילה מסוימת לא מעו
בהפרדה, הצוות כופה איסור הפרדה
הקהילה על
כולה . זאת, אף בלי שהוא טוען כי אותו מיעוט רואה בהפרדה השפלה, פגיעה העולה כדי פגיעה בזכויות
.חוקתיות. בכל הכבוד, אין לדברים בסיס משפטי
159
.
שלישית ,
" ות שלªת הרצוªבחי
הציבור הרחב בכללותו ההפרדה ייןª" לע בקהילות
דתיות אצל ,
"
ציבור מובחן החפץ
בהפרדה" –
אביב תל תושב יªטית העדפתו של חילוªם רלווªיין. האומªה ממין העªאי
לציבור חרדי בעפולה
המבקש
לצרוך אירוע תרבות בהפרדה בעירו של העדפתו ,הדבר כך אם ?
חרדי תושב
עפולה
אופי לגבי
האירועים
בתל אביב
–
טיתªרלוו
לא פחות .
26
160
.
,למעשה זה לא מכבר
דחה
היועץ המש
פ
טי לממשלה
ימוקª
מרחיק לכת
זה –
הן ביחס לפרטים מסוימים בקהילה
" ותיו שלªים בהפרדה והן ביחס לרצוªייªשאולי לא מעו הציבור הרחב בכללותו "
–
כאשר כי ,קבע רשויות מקומיות
רשאיות ל ים ביחסªהיג הפרדה בין המיªה לאוכלוסיה
ת בהªייªמסוימת המעו.
לא
ה התפרסםªחרו , כי עיריית תל
.יםªהג בו הפרדה בין המיªת לייחד מכון כושר המיועד בעיקר לאוכלוסיה המוסלמית ביפו, אשר תוªאביב מתכוו
כפי ש ,בתקשורת פורסם
כך השיב משרד המשפטים
:יה ביחס להפרדה זוªלפ "
יםªות וצרכים שוªבהתבסס על רצו
שהעלתה האוכלוסיה באזור ,
וªיתן לאבזרן באופן דומה, עמדתªובהתחשב בכך שבחדר הכושר שתי קומות ש
ה אחדªשים או לגברים בלבד באחת מקומותיו של חדר הכושר עולה בקªהמשפטית היא כי ייחוד שעות פעילות ל
עם הוראות הדין "
)
shon.co.il/news/209307
https://www.makorri
/
.(
,במילים אחרות
היועץ המשפטי
לממשלה קבע כי יםªיין הפרדה בין המיªלע,
תªה של האוכלוסיה המובחªטי רצוªרלוו
ת בהªייªהמעו , לא ו שלªרצו
"הציבור הרחב בכללותו"
.ת בהפרדהªייªותיו של כל פרט ופרט בתוך האוכלוסיה המעוª; וכי אין מקום לבחון רצו
ב'3)4
(
– ית על בסיס תיאוריותªכפיה פטרו
זרות למשפט
161
.
כאמור, הצוות
דוח יªה כי ההפרדה בכל מקרה לא עולה כדי פגיעה בזכות החוקתית לשוויון בשªה את הטע
ו לעילªימוקים. לראשון התייחסª
,תייחס לª ולהלן ימוקªיªהש
והעיקרי שמציג הצוות,ימוק זהª יª. לפ
יחªª גם אם
ש הכול
יםªייªמעו בהפרדה –
לשלול כדי בכך אין
שיםª את הפגיעה בזכויות היסוד של .
,הצוות פי על
ה פרדה היא
– ר אפ
יורית – שיםªפגיעה ב .
לא אישה אף עªיכולה לשכ אחרת
שים כולןª, גם לא כל ה . ביא את הדבריםª
–
הקשים
–
:םªכלשו
"
...עצם העובדה כי יש מי ש או מצדיק ,תומך ,רוצה
מקבל הסדר מסוים ותהªה שוללת כשלעצמה את היתכªª, אי
או הפליה של
אי צדק אחר .בפרט אמורים הדברים ב ליחסי וגעªכל ה שים בהם מאז ומעולם שרר היבטªגברים ו
מובהק של יחסי כוח, מרות והפליה .וªצטרך להרחיק בחיפושיª לא
ו כדי להיווכח כי היהªªאו לאמץ את זיכרו
שים בעולם כולו לא הורשו להחזיק רכוש, לבחור ולהיבחרªזה אך זה מכבר ש
, לעסוק במקצועות חופשיים
.ועוד
.למרבה הצער כך הדברים עדיין במקומות רבים בעולם בהקשר זה זכורה אמרתו המפורסמת של ג'ון סטיוארט
) מילMill
' ( ולפיה
וªאישה ש ו, כיצד תוכל להעריך היא ]צ"לªשים, והיא מרוצה ממª וכחי שלªלדה לתוך גורלן ה
[ תלותª"אי, צ כי זכורª ? לפיכך סות ולמגרªורמה החוקתית בדבר שוויון הוא לªאחד מתפקידיה המכריעים של ה
תופעות חברתיות מפלות ולשרש את העוול ביסודן ולא לשאול את פי המופלה האם הפלייתו רצויה
יוªבעי '" )סע
49-48
.(
162
.
ראשית, ב
מישור הע ,ובדתי" שיםªהקביעה כי ביחסי גברים ו מאז ומעולם שרר היבט מובהק של יחסי כוח, מרות
והפליה"
היא קביעה היסטורית-סוציולוגית-
תרבותית, שחורגת הרבה אל מעבר לתחום המומחיות של צוות
ים שחיבר את הדוח, ואל מעברªהמשפט
למטרת הדוח. אמר, כיª רחיב מעבר לכך רקª לא
לא היה מקום לקביעות
.ושאים מורכבים אלה בדוח הצוותªיות בªפשט
163
.
יתן להתעלם מהª לא
ציטוט של ג'ון סטיוארט
מיל "מתוך המסה "שעבוד האישה )
חיבור שכולו הלל לשוויון
ויותªהזדמ
שים, שוויון שהפך מאזªבין גברים ל פ
ורסם החיבור
בשלהי המאה התשע עשרה עובדה מוגמרת
בדמוקרטיות מערביות(. ציטוט זה הוצא מהקשרו
, ההיסטורי והטקסטואלי
')עמ173
(גª, הוצאת רסלי
אך חשוב
עוד יותר: השימוש
בו
ו משמעוªבהקשר של
תו אחת :שים דתיªשים דתיות המרוצות מ"גורלן" כª
ות, שבויות
ותªתוª בתודעה כוזבת ולא מסוגלות להעריך את השעבוד שבו הן דמה שאין צורך להכביר מילים על הזלזולª .
.תןªשים, רק בשל אמוª יªוההשפלה שיש באמירה זו כלפי המו אלמלא היו הדברים כתובים שחור על גבי לבן, קשה
היה להעלות על הדעת אמירה כזו בדוח רשמי .של משרד המשפטים
27
164
.
כי ,עוד יוער גבוה באילן להיתלות סיוןªה
כ מו מיל–
הליברליים ההוגים מגדולי– טיªה אªכדי לבסס מסק-
ליברלית
,בעליל
,בכל הכבוד חסר תוחלת . איסור על הפרט לחיות על פי
שררה בעלי ,אחרים יªו, רק כי בעיªצו מצפו –
דעות
הוא ,הן פסולות
ההיפך הגמור
מתורתו של מיל;
יח ברמה קרובה של וודאות, מה היתה דעתו של מחברªאפשר לה
"על החירות
" בסוגיה שעל הפרק,, ובכלל
יתן לחשוב על תורות מתאימות יותרªמהליברלי
זם להצדיק
כפיה
ית על הפרטªשלטו.
165
.
יתªש ,
:ייןªלגוף הע קביע
ת הדוח שיםªשים גם אם הª, כי הפרדה היא פגיעה ב
ש
והגות בהפרדהª
ות בה ולאªייªמעו
רואות בה פגיעה ,
היא קביעה ה מבוססת עלªשאי
יתוח משפטי מוכרª
.הקביעה " , כי אחד מתפקידיה המכריעים
סות ולמגר תופעות חברתיות מפלות ולשרש את העוול ביסודן ולªורמה החוקתית בדבר שוויון הוא לªשל ה א
יוªלשאול את פי המופלה האם הפלייתו רצויה בעי" – בכל הכבוד, חסרת יסוד בדין , ולא בכדי. תפיסה יתªפטרו
מעין
,וך מחדש" של הציבורªזו פותחת פתח ל"חי
לכפיית י בעליªות" בעיªכוª" אורח חיים על פי השקפות עולם
.השררה
הªאין לתפיסה מעין זו מקום במדי
ליברלית בו
שיטת משפט כזו .
166
.
.האדם כבוד של היפוכו היא ותªפטרו:כפי שהבהיר בית המשפט העליון "
,ו, במיוחד בעידן כבוד האדםªמקובל עלי
ות כלפי כפיית הפרט לעשות דברªקוט יחס של חשדªכי יש ל-
ע מעשייה, וזאת אך ורק משוםªמה או להימ
טובתו-שלו ,י החברה כטובתוªראה בעיªאו מה ש-שלו " )רע"א9823/02
המוסד 'ª "המגן" חב' לביטוח בע"מ
לביטוח לאומי)
27.12.2004
(, פסקה19
(ו של כב' הש' )כתארו אז( א' ריבליןªלפסק די ;
167
.
,אכן"בבסיסו של מושג זה ]כבוד האדם[ עומדת ההכרה כי האדם הוא ייצור חופשי, המפתח את גופו ורוחו
על
וªפי רצו וזאת במסגרת החברתית עמה הוא קשור ובה הוא תלוי " )בג"ץ5688/92
' שר הביטחוןª ויכסלבאום מז ,
)2
(
812
,
827
;(
"
סיון לאמץªכבוד האדם הוא ערך מורכב. בגיבושו יש להתרחק מה יªהשקפות מוסריות של פלו
יªאו תפיסות פילוסופיות של אלמו) "
,שם830
.(
168
.
ª
ציין, כי
תוªהצוות מבקש לבסס את מסק האמורה באמצעות דוגמה: "
ו את השאלהªשאל עצמª ,לשם המחשה
,יין אליס מילרªשים ערב מתן פסק הדין בעª ערך משאל בקרב ציבור גדול ומייצג שלª יח כי היהªª :הבאה
שים בישראל סבורות כי ההבדליª ותוצאותיו היו מראות כי חלק משמעותי ומייצג של שים לגבריםª ם בין
ות מהכרעתו לפיהªשים. האם אז צריך היה בית המשפט העליון לשª יªמצדיקים את סגירת קורס הטיס בפ
?שים מהווה הפליה פסולהª שים באשר הןª יªסגירת מבדקי הטיס בפ
תªדומה כי כיום התשובה השלילית מוב
מאליה '" )סע50
.(
169
.
דון לא דומה לראיהªה: יªראשית, בעוד בע שיםªה לªין אליס מילר לא היתה מחלוקת בדבר קיומו של יחס שו –
יהןªסגירת קורס הטיס בפ –
לא העליון המשפט בית אשר הªו לא קיים יחס שוªªייªטי שיצדיקו, בעªי רלווªמצא שו
.בעצם ההפרדה קבע כי קיימת פגיª יין מילרªכלומר בע
ו הצוות לא מבסס פגיעה כזו, רקªªייªעה בשוויון; בע יחªמ
.אותה
170
.
ית ועיקרªש :
בדוגמה,שמביא הצוות
מסוים ציבור מבקש
לכפות
ת לגשתªייªדעתו על מי שחושבת אחרת, מי שמעו
וªªייªלקורס טיס; בע הªדוª
זכותו של הפרט לבחור לעצמו
.אורח חיים, לא לכפות על אחר
הצוות הוא שמבקש
.לכפות על אחרים
171
.
ברוח
הדוגמה שבדוח אפשר לשאול :ה ראויהªשים לגברים איª יח שציבור משמעותי סבור שהפרדה ביןªª
.
האם
שחפץ ממי בהפרדה הוגªהדבר מצדיק שלילת האפשרות ל
בה תªדמה שהתשובה השלילית מובª ,? אכן, בלשון הדוח
.מאליה
28
172
.
לסיכום:
,לאור כל האמור חה שעליה מתבססªלה
הדוח
, כאי
לו ההפרדה פוגעת בזכויות היסוד לכבוד ול שוויון –
.בכל הכבוד, אין יסוד
מעמדו של הדוח
ב'3)5
(
–
הדוח לא אומץ בהחלטת ממשלה
173
.
'ים, כי דוח הצוות המשרדי אומץ בהחלטת ממשלה מסªשוללי ההפרדה טוע1526
)ל :הלן
החלטת הממשלה .(
174
.
ראשית ,
.ות לא מבוססת של החלטת הממשלהªמדובר בפרש
החלטת הממשלה
המדוברת היא הצהרה חגיגית
ע ל
זכויות שוויון
שיםª
.האישה יום לרגל ,מעמדן קידום ועל
אשר לדוח
,הצוות המשרדי
תªהממשלה מציי הªשעיי
בו ;
היא
לא מוסיפה כי אימצה אותו. תחת זאת, ה
ממשלה הורתה למשרדי ם
טיים לעדכªהרלוו
ן בדבר
קטוªªפעולות ש
"כללו בדו"ח הצוות המשרדיªחיות שªה ויישום של ההªלקראת בחי"
" וספתª , וקבעה ישיבה ה ודיוןªלבחי
בדיווחים"
. כלומר הממשלה
החליטה לבחון את ה
מלצות ה ות יישוªדוח ואת היתכ
יםªמן במשרדים השו ; הא ותו
לא .
הממשלה ל
א אימצה את הדוח
.ה לו תוקף של החלטת ממשלהªתª ולא
175
.
,כידוע
כ
ושא מסוים, היªאשר הממשלה מבקשת לאמץ דוח של ועדה ב א
זאת עושה
באופן ברור .
כך, למשל, כאשר
" :ברג", היא קיבלה החלטה שכותרתהªהממשלה ביקשה לאמץ את דוח "ועדת טרכט הוועדה ח"דו המלצות אימוץ
וי כלכליªלשי-
חברתי - המשך
) הדיון דו"ח'ברגªועדת טרכט'(" )החלט 'ת ממשלה מס3756
(. בגוף ההחלטה
:קבעª
"
:מחליטים
וי כלכליªא. לאמץ את עיקרי המלצות דו"ח הוועדה לשי-
ואלªחברתי, בראשות פרופסור מ
דרשות ליישומן כמפורט בהחלטה זªברג, ולבצע בהקדם את הפעולות הªטרכט
ו" .
176
.
כך, למשל ת סוגיית הסדרי התפילה בכותלªה לבחיª, כאשר ביקשה הממשלה לאמץ את המלצות הצוות שמו
:המערבי היא קיבלה החלטה שכותרתה"אימוץ
המלצות הצוות המייעץ לסוגיית הסדרי התפילה בכותל
המערבי
" )החלט'ת ממשלה מס
1075
.(
בגוף ההחלטה ª
:קבע"
:מחליטים
ליישם את המלצות הצוות המייעץ
ל
סוגיית הסדרי התפילה בכותל המערבי ."
177
.
:וספתª דוגמה
דוח לאמץ הממשלה החליטה כאשר בין-
ים ממאסר, היא קיבלה החלטתªיין שחרור קטיªמשרדי בע
:ממשלה שזו כותרתה "אימוץ דו"ח הצוות הבין-ים ממאªת שחרור קטיªמשרדי לבחי
סר" )
'החלטת ממשלה מס
3711
.(
" :קבעª בגוף ההחלטה:מחליטים ית את דו"ח הצוות הביןªלאמץ עקרו-
משרדי שהקימה שרת המשפטים
ביום13.9.2017
ים ממאסר )להלן: "הדו"ח"( המצ"ב )דפיםªת סוגיית שחרור קטיªלבחי136-99
( בהתאם
להמלצות ועדת ההיגוי שתוקם כאמור בסעיף2 להלן ."
178
.
ו, לביןªוסח החלטות המממשלה בדוגמאות שהבאª ההבדל בין וסח החלטהª
1526
–
.ברור וסחªמובן אפוא, מ
החלטה1526
יםªכשלעצמו ובוודאי מהשוואתו להחלטות ממשלה שאימצו דוחות שו– כי
הממשלה החלטת1526
לא
אימצה את דוח הצוות המשרדי .
179
.
יתªש ,זכרת לעיל אימצה את הדוחªיח, לצורך הדיון, כי החלטת הממשלה הªª אפילו , הרי שמדובר אך באימוץ
ההמלצות
המעשיות
ביחס למקרים
קרטייםªהקו
.שבחן הצוות
,יח כי הדוח אומץªª גם אם בוודאי אין בהחלטת
הממשלה אימוץ המלצות שלא כלולות בו
ולדו וª , ביחס למקרים שטרם אשר
ו בידי הצוותªבחª ממילא לא .
180
.
שלישית ,
כידוע, החלטות ממשלה לא מחייבות את הרשות המקומית) ל ומיהªיין עקרון האוטוªע
של הרשות ראו
למשל ,
דברי השופט
()כתארו אז
מ' חשין בבג"ץ3791/93
יםª' שר הפª משלב ), פ"ד מז4
(
126
,
131
( .
,גם משום כך
החלטת הממשלה1526
– אפיל
ו
אימצה את הדוח– ל
א מחייבת את הרשויות המקומיות ,
שבהן ממוקד מאבקם
של המבקשים לכפות הפרדה
בעת
.הªהאחרו
29
181
.
רביעית זכרת לעיל; ואפילו היה תוקף זה מתייחס גם למקריםª, אפילו היה לדוח תוקף מכוח החלטת הממשלה ה
;י הצוותªעתידיים שלא היו בפ
ואפילו היתה החלטת הממשלה מחייבת הרשויות המקומיות; אפילו כך היה ,
החלטת הממשלה ה יתה בטלה מעיקרא . החלטת ממשלה לא יכולה לסתור את חוק איסור הפליה ובוודאי לא את
.חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו
182
.
אם
,כן
לדוח הצוות המשרדי אין מעמד מחייב כלשהו הדין של מסוימת ותªו אלא פרשª. הוא אי–
וªשגויה, לעמדת
–
הªשכמובן אי
מחייבת בעתיד .
ב'3)6
(
– יישום מפלה של הדוח
183
.
וסף על כל האמור לעילª
,
ים משפטייםªשען על אדª ומכיוון שהדוח לא
אלא על
ות ודעותªאמו , הוא
מיושם ב אופן
.מפלה שאין בלבד זו לא בדבר הדוח לקביעות ,הכבוד בכל ,בסיס אלא ,ההפרדה בעצם הפליה
ש
יתןªמאז ש –
הדוח
בעצמו
מייצר .הפליה פסולה על בסיס השתייכות קבוצתית: הפליה מחמת דת, לאום או מין
184
.
,כך, למשל עולה חשש כי גד יהודים דתייª הדוח מופעל
ם ב
לבד.גד מוסלמיםª , אך לא
כאמור לעיל, בהתייחסו
לייחוד
מכון כושר
יםªהג בו הפרדה בין המיªבעיקר לאוכלוסיה המוסלמית ביפו, אשר תו ,קבע משרד המשפטים :
"ים שהעלתה האוכלוסיה באזורªות וצרכים שוªבהתבסס על רצו , ובהתחשב בכך שבחדר הכושר שתי קומות
שים אוªו המשפטית היא כי ייחוד שעות פעילות לªיתן לאבזרן באופן דומה, עמדתªש לגברים בלבד באחת
הדין
הוראות
עם
אחד
ה ªבק
עולה
הכושר
חדר
של
מקומותיו "
)
https://www.makorrishon.co.il/news/209307
/
.(
185
.
ו לעיל, כאשר מדוברªכפי שהראי ביהודים דתיים
–
,דוח הצוות המשרדי קבע במפורש ובפירוט
ה שלªכי רצו
שים באותה אוכלוסיהª ן שלªהאוכלוסיה המדוברת, ובכלל זה רצו– טיªלא רלוו" :. בלשון הדוח אל לה לרשות
,שים לגבריםª היג כל הפרדה ביןªציבורית לה וגעªעשה לכאורה לבקשתו של חלק מהציבור הª גם אם הדבר
בדבר"
;
"ורמה החוקתית בדבר שוªאחד מתפקידיה המכריעים של ה סות ולמגר תופעות חברתיותªויון הוא ל
מפלות ולשרש את העוול ביסודן
יוªולא לשאול את פי המופלה האם הפלייתו רצויה בעי '" )סע48
-
49
.(
186
.
כזכור, הצוות אף קבע " , ביחס להפרדה אצל יהודים דתיים, כי יחªאין בסיס עובדתי מספק המאפשר לה
שכל
מי
שים או גברים כאחד, חפץ בהםª ,חשף להסדרי ההפרדהªש 'סע) "
45(, וכן כי "
יש לזכור כי השירותים והמסגרות
פתוחים הצוות ידי על וªבחªות שªהשו
י הציבור הרחב בכללותוªבפ , וזאת גם אם הצרכן העיקרי של שירות מסוים
זה ציבור לגבי .בהפרדה החפץ מובחן ציבור הוא מסוים במקום
יח כי הכל תומכים בהפרדהªודאי אין בסיס לה "
')סע46
.(
ןªעלמו כלא היו כאשר עסקיª ימוקים אלהª
.במוסלמים ולא ביהודים דתיים
30
187
.
.שיםªקוטה גם בין גברים לª איפה ואיפה כך, למשל, פורסם ה ליועץ המשפטיªיה למשªעשתה פª בתקשורת כי
ה כיªשים בלבד, בטעªגד מירוץ לª ,לממשלה על פי ,שיטתה שלה .יש בכך הדרת גברים ה ליועץ המשפטיªהמש
לממשלה
ה וקבעהªדחתה הטע , כי
שימוש זה
" בשיח הזכויות
הªו משקף בעיה אמיתית או כªאי ", וכי"
בישראל
לא קיימת תופעה של הדרת גברים מהמרחב הציבורי
, ה
פלייה
של גברים במשאבים ציבוריים או בקבלת
שירותים"
)
https://www.inn.co.il/News/News.aspx/354709
.(
ל ה ליועץ המשפטיªמעשה קבעה המש
,לממשלה, כי איסור הפליה מחמת מין שבחוק איסור הפליה
ובע מהªה
זכות החוקתית לכבוד ו אלא איסורª, אי
הפליה
שיª מחמת מין .
כי מותר להפלות לרעה מחצית מהאוכלוסיה, רק מחמת השתייכותם הקבוצתית למין
הגברי
ציין, כיª .
דעה וז שאובה
אף היא מהתיאוריות
הרדיקליות
,ו לעילªשהזכר
התופסות את דברי הימים של
שיםªצחי בין גברים לª ושות כמאבק מעמדותªהא
שיםª , כאשר לעולם כפופות לגברים ומדוכאות בידם , ומכאן
שהן
ולא הªזכאיות להג
מדכאיהן ,. כאמור
לתיאוריות כ אלה אין דבר וחצי דבר עם המשפט. הדין אוסר על הפליה
מחמת
מין
:""סתם
.שיםª על הפליית גברים בדיוק כמו על הפליית
188
.
עשתהª יה דומהªפ
י חודשים ספוריםªלפ
בידי ה ליועץ המשפטי לממשלהªחבר מועצת עיריית חיפה למש,
וגעªב
לאירוע שים בלבדªל
ה העיריהªªשתכ.
על פי הפרסום בתקשורת, חבר המועצה ביקש לדעת אם קיום אירוע מעין
.ים בלבדªזה מותר על פי חוק, על אף שהוא מיועד לאחד המי
:יה זו קיבלה אותה תשובהªגם פ "
ב ישראל לא
קיימת תופעה
של הדרת גברים מהמרחב הציבורי או הפלייה של גברים במשאבים ציבוריים או בקבלת
שירותי
ם) "
https://www.inn.co.il/News/News.aspx/419144
.(
189
.
תשובה זו, ש ובמברª ה בחודשªיתª
2019
חיותª, סותרת אף את ה
יים שפרסםªהיועץ המשפטי לממשלה בעמדת הבי
ביום22.8.19
" קבע, כיª יים זוª. בעמדת בי אירוע המיועד למגדר אחד בלבד " הוא חריג ,ללא
ה בין גבריםªכל הבח
) יין זהªשים לעªל 'עמ5
), סעיף ג2
.((
190
.
וסף שפורסםª במקרה
בתקשורת
ה ארª, פ הªגון "בצלמו" למש
ליועץ המשפטי לממשלה
וגע לאירוע מוזיקהªב
י ובחסות עיריית חיפה, כוללªה עירוªשים בלבד שמתקיימת במבªל(סמליל )לוגו
שלה על פרסום האירוע. הארגון
כי ,טען וכי ,בלבד לגברים אירוע לקיים אין לממשלה המשפטי היועץ עמדת פי על ,שים בלבד בוטלוªאף אירועים ל
שים חרדיותªכאשר דובר ב
, ו"
לא ייתכן שיםªשיהיה איפה ואיפה והמדד היחיד שיקבע זה האם מדובר ב
שים חרדיות אסורªיות שלהם מותר הפרדה ולªחילו."
ה ליועץ המשפטי לממשלה כªהמש .יהªלל לא השיבה לפ
תªי מאת דוברות משרד המשפטים, שהבהיר כי אין בכווªה לקוªתחת זאת התקבל מע המשרד
" :לעשות דבר משרד
ו מצוªהמשפטים אי עשה בשיתוף עירייתª בחן על ידי. על פי מודעת האירוע, הואª י בפרטי האירוע והאירוע לא
ושא זהªחיפה, אשר מכירה את אמות המידה שפרסם היועץ המשפטי לממשלה ב"
)תשובת דוברות משרד
,המשפטים מר חיים גולדיטש, מיום21.2.20
(
.. הא ותו לא
191
.
אלה רק מקצתם של המקרים שבהם יושם הדו ,מפלה באופן ח
ו .בתקשורת שפורסמו אלה מתוך רק מכיוון שהדוח
לא מבוסס על
ות ודעותªים משפטיים אלא על אמוªאד,
עשה באופן שרירותי, בהתאם לדעה האישיתª גם יישומו
ªשל הממו
ים
על יישומו ולא על פי דין . על בסיס
דעה
,שים וגברים רביםª פגעת חירותם שלª ,זו של בעל השררה
פגעת זכותם לשוויון ולחופש דתª ,פגע כבודםª
.ומצפון
קשה להפריז בעומק הפגיעה
בשלטון החוק
הגלומה
.הלות מעין זו, מעבר לרמיסת זכויות הפרטªבהת
31
פרק שלישי :
איסור הפרדה – יגוד לדיןªב
192
.
ו לעיל, כיªהראי
אין בסיס בדין לכפיית איסור
הפרדה , וממילא זו
עשית בחוסר סמכותª
.
כעתª
,ראהªוסיף ו כי
ההפרדה איסור
וגדªמ
מפורשות:לחוק הן
:לחוק יסוד
והן וחירותו האדם כבוד
ל
חוק איסור הפליה – ופוגע ב שלל
.זכויות יסוד של רבים
'א– פגיעה בזכו יות לכבוד ולחירות
193
.
חוק יסוד: כבוד האדם
וחירותו
" ;יק מעמד חוקתי לזכות לכבוד ולזכות לחירותªמע מטרתו להגן על כבוד האדם
וחירותו
, כדי לעגן בחוק-ה יהודית ודמוקרטיתªת ישראל כמדיªיסוד את ערכיה של מדי " )סעיף2
(לחוק היסוד .
194
.
בבסיסו של חוק היסוד עומדת תפיסה ליברלית המקדשת את" חירויות הפרט, את היותו
בן חורין " ואת ההכרה
"בערך האדם 'סע) אדם הוא באשר "
1
היא חורין בן אדם של מהיותו גזרתªלחוק היסוד(. הזכות העיקרית ה הזכות
ומיהªלאוטו : זכותו של אדם לכתוב בעצמו את סיפור חייו, לאמץ לעצמו הוג עלªתו שלו ולªות ודעות לפי הבªאמו
.(ו פוגע בזולתוªית )כמובן, כאשר איªפיהן בחיי המעשה, ללא התערבות שלטו זו
הליבה
לא רק של חוק היסוד כי
אם של השיטה הדמוקרטית-
.ליברלית כולה
195
.
,אכן"ביסוד הזכות לכבוד האדם עומדת ההכרה כי האדם הוא יצור חופשי, המפתח את גופו ורו וªחו על פי רצו
עומדים האדם כבוד ביסוד .וחירותו חייו קדושת חתªבחברה בה הוא חי; במרכזו של כבוד האדם מו ומיהªהאוטו
של הרצון הפרטי, חופש הבחירה וחופש הפעולה של האדם כיצור חופשי " )בג"ץ6427/02
ועה לאיכותªהת
סתª' הכª השלטון בישראל )
11.5.06
(
:)להלן
ייןªע
ועה לªהת
איכות השלטון(
, פסקה35
שיאªו של הªלפסק די
)בדימוס(( ברק ;
"
ומיה. זכות זו הוגדרהª...לכל אדם זכות יסודית לאוטו כזכותו של כל פרט להחליט על מעשיו
ומאווייו בהתאם לבחירותיו, ולפעול בהתאם לבחירות אלה ... זכותו זו של אדם לעצב את חייו ואת גורלו חובקת
כל את חייו של המרכזיים ההיבטים–
היכן יחיה; במה יעסוק; עם מי יחיה; במה יאמין. היא מרכזית להווייתו
ית להגדרתוªי עצמו. היא חיוªשל כל פרט ופרט בחברה. יש בה ביטוי להכרה בערכו של פרט ופרט כעולם בפ
העצמית של כל פרט, במובן זה שמכלול בחירותיו של כל פרט מגדירות את אישיות...ו ואת חייו של הפרט " )ע"א
2781/93
"' בית החולים "כרמלª דעקה)גª פ"ד4
(
526
,
570
.(
196
.
ביסוד
" כבוד האדם עומד חופש
ההכרעה "
" ;המסור לו חופש הבחירה"" ו
חופש הפעולה:"
"
וªכבוד האדם ה
ו 'מושתתות על ההכרה בªובעות ממªו החוקתי. הזכויות הªיצב במרכזו של משפטªהערך המרכזי ה ,ערך האדם
בקדושת חייו ובהיותו בן -
סעיף) 'חורין1
סעיף) אדם הוא באשר אדם לכל תוןª לחוק היסוד(. הוא2
.(לחוק היסוד
כי התפישה חתªבגרעין ההכרה בו כזכות חוקתית מו האדם–
אדם כל–
ומי וחופשי, המפתח אתªהוא יצור אוטו
גופו ורוחו על-ו, והכותב את סיפור חייו עלªפי רצו-פי בחירתו
:וª... עמד על כך פרופ' ברק, בציי 'כבוד האדם הוא
ומיה של הרצון הפרטי, וחופש הבחירהªחופש עיצוב האישיות של כל אדם. כבוד האדם הוא האוטו . כבוד האדם
הוא הערך של האדם, קדושת חייו והיותו
ןב-חורין . כבוד האדם רואה באדם מטרה ולא אמצעי להשגת מטרות
.של אחרים ביסודם של אלה עומד
חופש ההכרעה של האדם .י עצמוªו מהווה אמצעי אלא הוא מטרה בפª, שאי
כי להסיק יש ,הפרטי הרצון של ומיהªמתפיסה זו של כבוד האדם וחירותו, הקושרת אותו עם האוטו כבוד האדם
'הוא חופש הפעולה )הפיזית והמשפטית( של הפרט
'ע ,(ד"ªות חוקתית )תשª)א' ברק, פרש421
(
ץ"בג) "
4542/02
' ממשלת ישראלª "עמותת "קו לעובד ), פ''ד סא1
(
346
,
371
.(יות שםª( וההפ
197
.
ציבור עצום שיםªשים ואª של בישראל
בוח ר לחיות את חיי
ו
לאורם של
יעותªערכי הצ ,ו מבקש
לשמר את הקרבה
.ישואים ומחויבות בלבדª בין איש לאישה למסגרת של כד ,י לשמר ערכים אלה
ומתוך הכרה בטבע האדם ,
מאמץ
ציבור זה כללים מעשיים
שואים זה לזוª םªלצמצום קרבה בין איש ואישה שאי .יםª, בהם הפרדה בין המי כך
שים בוגריםªשים ואª בוחרים לחיות את חייהם .
32
198
.
ה בהפרדה הוגªבחירה ל–
הים בחוף או ציבורית בהופעה ,סתªבין אם בבית כ–
ומיהªהיא ביטוי מובהק של האוטו
של הרצון החופש
י של ,
חופש
הבחירה, ההכרעה ו
הפעולה של הפרט .
חופש זה מקודש ב היסוד זכות מסגרת .לכבוד
199
.
כפיית איסור הפרדה
היא
פגיעה קשה ב
ומיהªזכות לאוטו – ליבת הזכות לכבוד . המובן העיקרי של זכויות היסוד
ו בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ושל ערכי היסוד הליברליים בכלל, הוא חירותªשעוג
ו
של הפרט וªלעצב כרצו
את
דעותיו ואת ארחותיו, ללא כל כפיה
יתª, בוודאי לא כפיה שלטו .טלתª
מה
דמוקרטיה הליברלית
חירות זו –
שמתהª טלת אתª
.
"
,אכן קיימת זיקה
ומיה לבין מושג הכבודªישירה בין עקרון האוטו יתן משקלª . אדם, המגלה כי לבחירותיו לא
יגוד אליו, זוכה לממש את העדפותיוªלי לעובדה כי האחר, בªוכח כי אין יסוד רציוªשווה לאלו של רעיו, ה...
פגע בגין בחירות שעשה בלא שיש טעם ממשי לדבר, הוא, ללא ספק, אדם שכª והחש עצמו
פגעª בודו" )
ייןªע
ועה לאיכות השלטוןªהת,
'סע5
.(ו של הש' לויªלפסק די
200
.
,בכדי לא אין מצאªב פסיקה שתאשר את תפיסת
יתªם הכוח
;של אוסרי ההפרדה
,ו לעילªכפי שהראי
אין כל איסור
בדין על עצם ההפרדה
,ויתרה מכך: יש פסיקה התומכת במתן סיוע למבקשי ההפרדה ואף מחייבת סיוע כזה )למשל
ייןªע
רגן ייןª; ע
ארבל(.
המהלך
שמציגים שוללי ההפרדה
,יªי, מהפכªמציגים הוא חדש
שאוב מתיאוריות
חברתיות
רדיקליות וזר לחלוטין למשפט ולחוק בישראל .
201
.
אם כן, כפיית איסור הפרדה פוגעת פגיעה
.ומיהªקשה וברורה בזכויות היסוד לכבוד, לחירות ולאוטו
ב '
–
פגיעה בזכות
לשוויון
202
.
הזכות לשוויון היא גם ה
זכות לשוויון ב .חירויות הפעלת אחת לא התייחס העליון המשפט בית"
לזכויות היסוד של
הפרט לחירויות ,האדם
ולשוויון בהפעלת ובמימוש זכויות אלה
" ...
א"ª)ד2401/95
יªחמª 'ª יªחמª
)ª , פ"ד4
(
661
,
פסקה32
ה של השופטת שטרסברגªלפסק די-
) כהן1996
.((
" :וכן חה, שכל אדםªחת ההªביסוד כבוד האדם מו
ואדם הוא חופשי לפתח את גופו ורוחו על-
וªפי רצו ...
שוויון הªעל רקע חופש זה בא עקרון השוויון. משמעותו הי
י האדם. זהוªות שבין בªיטראליות של החוק ביחס לשוªי החוק וªבפ
השוויון בהפעלת החופש . זהו השוויון
ויותªבהזדמ) "בג "
ץ721/94
אל-ילוביץª' דª תיבי אויר לישראל בע"מª על,
)פ"ד מח5
(
749
,
763
)
1994
.((
203
.
כפיית איסור ,הפרדה על ציבור החפץ בה
פוגע
ת בשוויון של כל אחד מחברי ציבור זה
.בהפעלת חירותו
חירות
להפעילה לאחרים תªיתªה–
לצרוך שירותים תםªוגד את אמוª וªבאופן שאי– שללª
מ רבים שיםªא רק מחמת דתם
והשקפתם )השוו: חוק איסור הפליה
,יסה למקומות בידור ולמקומות ציבורייםªבמוצרים, בשירותים ובכ
תשס"א-
2000
, האוסר
,אף הוא
,בין היתר ה פליה מחמת דת או(השקפה .
204
.
,וסף על כךª
כפיית איסור הפרדה פוגעת בשוויון בחלוקת
העוגה התקציבית .ב
שללים תª דרך זו קציבי ציבור
מאזרחים, רק
משום שעל פי דתם והשקפתם, הם מבקשים לצרוך שירות מסוים בהפרדה.
205
.
ו קביעתªייªיפה עד מאוד לע
ייןªבית המשפט בע
ארבל :
,ותªושית, יש דעות שוªיתן גם להתעלם מהעובדה שבקרב חברה אª " ... ברור שלא
ם תמיד מתאימיםªות ואורחות חיים שאיªות, תפיסות שוªהשקפות עולם שו
.ושיתªלקבוצות מסוימות בחברה הא
יו, הזכות להשתמש במרחב הציבורי ... העמדתªלכלל הציבור, על כל מרכיביו וגוו
המרחב הציבורי ל אים ההולמים לשימושו שלªשימוש מגזר אחד, תוך אי יצירת הת
ציבורי מרחב באותו אחר מגזר–
.המטרה את להחטיא כדי בה יש ו ללכת שביªאל ל
ו מחויבים לדאוג לכך שיחסו אףªות חשובים, תוך פגיעה באוכלוסיות שאªאחר עקרו
ו מתרצים את הפגיעה באותן אוכªות, תוך שאªהם בצל אותם עקרו באותם לוסיות
ותªעקרו ת לתת אפשרותªת, על מªהל בצורה מחושבת ומאוזª. שומה על החברה להת
יתªלמגוון הרחב של המגזרים באוכלוסיה להשתמש במרחב הציבורי במידה שוויו
33
דרשתª ,ככל האפשר. לצורך חלוקת המשאב הציבורי בין כלל המגזרים באוכלוסיה
,מחשבה מעמיקה ויסודית
הלוקחת בחשבו ים וארחותªן את צרכי המגזרים השו
,תªיתן יהיה לחלק את אותו משאב מצומצם בצורה הולמת והוגªת שªחייהם, על מ
כלפי כל המגזרים , מבלי שהדבר יהווה כפיה של אורחות חיים של מגזר מסוים על
'אורחות חייו של מגזר אחר" )עמ7
פסקה2
.(
206
.
פגיעה כפולה זו בזכות לשוויון – הן בשוויון
בהפעלת חירויות והן בשוויון בחלוקת תקציבים–
עולה כדי פגיעה
בזכות החוקתית לשוויון.י הדוק לכבוד האדםªייª, שכן היא קשורה קשר ע
מתלווה אליה מסר משפיל בדבר טיבו
.ומעמדו של האדם הדתי, עקב השתייכותו הקבוצתית הדתית פגע אף הואª הליªמובן שעקרון השוויון המ,, לבדו
כת
וצאה משלילת תקציבים לקיום אירועים התו
אמים את תפיסת עולמו
של הציבור החרדי, אך לאור המסר
לווה לשלילה זו מיהודים דתיים בלבדªה –
הפגיעה עולה כדי פגיעה בזכות החו .קתית לשוויון
207
.
כדברי הש' ח' כהן: "
גם אם כי ,האדם של הטוב שמו רק וªה איªהכבוד האסור בפגיעה והזכאי להג מעמדו כשווה
בין שווים
ה רק בהוצאª. הפגיעה בכבודו אי
ות ובגידופים, אלא גם בהפליה וקיפוח, במשואªת שם רע או בעלבו -
הªית או משפילה. ההגªים ובהתייחסות גזעªפ ה רק באיסור לשון הרע, כיªעל כבוד האדם אי
אם גם בהבטחת
ו בזכויות ובסיכוייםªשוויו ,יעת הפלייה כלשהי מחמת מיןª, ובמ
דת , גזע, לשון, דעה, השתייכות פוליטית או
י, רכוש או השכלהªחברתית, ייחוס משפחתי, מקור את ," )ח' כהן
ה יהודית ודמוקרטיתªערכיה של מדי ', עמ
32
.(
208
.
ה כי כן, כפיית איסור הפרדה פוגע פגיעה קשהªה וכפולה בזכות החוקתית
.לכבוד ולשוויון
ג '
–
פגיעה בחופש הדת
209
.
ªהזכות לחופש דת אף היא בעלת מעמד חוקתי, כ .גזרת מזכות היסוד לכבוד:כפי שקבע בית המשפט העליון "
עם
הפך ,וחירותו האדם כבוד :יסוד חוק של חקיקתו לזכות והפולחן הדת חופש מכבוד כחלק ,ספר עלי חקוקה ,יסוד
האדם 'ות חוקתית, בעמª)ברק, פרש225
... (ומיה שªהקשר בין כבוד האדם לאוטו ל הרצון הפרטי מוליד את
ההכרה
ו חלק מכבוד האדםªכי חופש ההכרה הדתית הי של לאישיותו הדוק קשר קשור זה חופש בהיות ,
,האדם
,וªלתפיסת עולמו, לצו מצפו
ולייחודו כפרט .
ה כחלק מכבוד האדםªההכרה בחופש הדת, הפולחן, המצפון והאמו
ה יהודית ודמוקרטיתªת ישראל כמדיªת את ערכיה של מדיªמעג) "בג"ץ
10907/04
' עיריית רחובותª סולודוך
)
1.8.2010
,(
פסקה72
(
.
"ה הדמוקרטיתªיצבת בליבת זכויות האדם של המדיª ... הזכות לחופש דת " )ב ג"ץ
5185/13
י הגדול בירושליםª' בית הדין הרבª יªפלו , סעיף10
.(דלªו של כב' הש' הªלפסק די
210
.
וכן
:קבעª
"
ה הדתית. הוא זכה להכרת המחוקק עוד בדברªף של חופש ביטוי בתחום האמוªחופש הדת מוחזק כע
תªהמלך במועצה מש1922
)סימן83
(, ובמגילת העצמאות, המצהירה כי יובטח חופש דת ומצפון לכל אזרח
.הªבמדי
חופש זה הוכר בהלכה הפסוקה כזכות יסוד חוקתית של האדם " )בג"ץ10356/02
'ª הס
מפקד כוחות
צה"ל בגדה המערבית )
4.3.2004
(, סעיף11
(ה של כב' הש' פרוקצ'יהªלפסק די; "
מקובל על הכול כי חופש הדת
הישראלי במשפט יסוד זכות הוא...
הדת חופש כי פסקª לא פעם'וªכלל יסוד הוא במערכת משפט'
...
כי'
...הוא
ª אחת מחרויות הפרט המובטחות לו בכל משטר דמוקרטי
אור'
...
וªוכי יש לראות בו עקרון יסוד של משטר
המשפטי " )בג"ץ
1514/01
'ª גור אריה יה לטלוויזיה ולרדיוªהרשות הש )
18.6.2001
(
ייןª)להלן: ע
גור אריה( ,
פסקה
9 וªלפסק די
של
שיאªה ב .(רק
34
211
.
חופש הדת
;לקיים החירות את גם אם כי להאמין החופש את רק לא כולל"
חופש זה משתרע על חירותו של הפרט
וחירותו ,להאמין לפעול על -תוªפי אמו הגיהªתוך מימוש כלליה ומ פסקה ,שם) "
10
.(
... "
ה מאפשרתªפגיעה שאי
ה שלו, אוªלפרט לקיים את מצוות הדת והאמו
הל את אורח חייו כדתיªל
תיחשב
לפגיעה בחופש הדת) "
,שם
פסקה11
.(שיא ברקªו של הªלפסק די
212
.
הªה זהה לזו של הבחיªת הסוגיה דרך הפריזמה של הזכות החוקתית לחופש דת מובילה למסקªו, בחיªªייªבע על פי
תוªומיה. אין על כך תימה: שתי זכויות אלה מבטאות את זכותו של אדם לעצב את חייו על פי אמוªהזכות לאוטו
ולל .יתªא כפיה שלטו
213
.
ים היאªו לעיל, ההפרדה בין המיªכפי שהראי .פרקטיקה ותיקה ומושרשת ביהדות עד היום היא מקובלת בחברה
יה, כאשר כל קהילה וכל מגזרªהדתית לגוו
קובעים לעצמם את גבולות
יה .
214
.
כפיית איסור הפרדה תשלול מ המצוות שומרי ציבור
את
זכותם פי על מלאים חיים לחיות
ם דת,. כך
,למשל
איסור
הפרדה במופע זמר וריקוד י
שלול
שים דתייםªמגברים ומ ל הלª
איªתרבות פ בהתאם ל
מצוות דתם יª; הם יוצבו בפ
בררה –
דתם לכללי יגודªלצרוך תרבות ב או לא לצרוך אותה בכלל. לצורך הדיון בשאלת הזכות לחופש דת, העובדה
כי בחירה מעין זו תשלול
מ שומרי
מצוות
רבים
אירועי תרבות – ה העיקרªאי;
העיקר הוא עצם הצבת בררה מעין
זו.
הªכאשר המדי הל את חייו על פי מצוות דתוªעת מאדם לªמו–
היא פוגעת בכך פגיעה מובהקת בזכותו לחופש
.דת
215
.
ן, כמובן, באירועים המיועדיםªזכיר כי עסקיª
לציבור החפץ בהפרדה . איש לא מבקש
להציב מחיצה
באירוע
הוא שמבוקש כל ;הכללי לציבור המיועד
אי התערבות בארחות חייהן של קהילות המבקשות לעצמן הפרדה ; כיבוד
הל חייהªזכותן ל ן על פי מצוות דת
ן .. הא ותו לא
216
.
יין מצוות הדת יצוין, כיªלע גם
כאשר מדובר בהפרדה
"מחמירה", זו מתחייבת ממורי ההלכה של אותו ציבור
י הסמכא הדתיים, לא לבית המשפט ולא לכלªהמבקש אותה. כידוע, קביעת ההיתר והאיסור ההלכתי מסורה לב
ים יכולים להגיעªים שוªגורם אחר. רב
;יםªוגע לתחומים שבהם דרושה ההפרדה בין המיªות, גם בªות שוªלמסק
ואולם כל רב קובע א יין הזכות לחופשªת החובות הדתיים בעבור האדם הפרטי או הקהילה שעשו אותו רבם. לע
הדת ואיסור ההפליה מחמת דת–
ים אשר מורים הלכה לקהילה מסוימתªפסיקת הרב
היא מצוות דתם
יªשל ב
ה. כלשון ביתªאותה קהילה, ואחת היא אם מדובר בפסיקה שאין עליה עוררין או אם קיימת פסיקה שו המשפט
" ,העליון היסוד המפריד את חופש הדת מפגיעה ברגשות דתיים הוא כי הפעולה הפוגעת תהיה אסורה על
.ים או מחויבת עליהם לפי מצוות דתםªהמאמי
קבע עלª תוכן ציוויי הדת-ידי מורי ההלכה הדתיים" ;"ביהדות ,
הªשאי וליטיתªמו אלא דה -טרליסטיתªצ ,אדם מאמין או ציבור של יםªמאמי בוחר לו את רבו ,והרב הוא זה
שקובע עבורו את חיובי דתו "
ייןª)ע
גור אריה סעיף ,
2
.(רªה של הש' דורªלפסק די
:וסףª ייןªקבע בעª כן "...אין כל
מקום שבית-פסקה עלªה מאשר זו שªחה שוªה של ההלכה הªיח בדבר תוכªמשפט זה י-ידי הראשון לציון ועל -
ידי המרא דאתרא של ראשון-לציו כי הוא בהלכה גדול עיקרון ...ן
הציבור מחויב על -
ידי פסק ההלכה היוצא מפי
המרא דאתרא...
" )ע"א6024/97
' חברה קדישא גחש"א ראשל"צª שביט)גª , פ"ד3
(
600
', בעמ643
-
644
.(
217
.
.אם כן, כפיית איסור הפרדה פוגעת גם בזכות היסוד לחופש דת
ד '
– הפגיעה בזכויות היסוד –
בבירור אי פסקת ההגבלהªלא עומדת בת
218
.
,כידוע לעיל וªיªפגיעה בזכויות היסוד שמ חוקית הªאפשרית מבחי
אי פסקת ההגבלהªרק בת " :
אין פוגעים בזכויות
שלפי חוק-
בחוק אלא זה יסוד ה עולהªועד לתכלית ראויה, ובמידה שאיªת ישראל, שªההולם את ערכיה של מדי
דרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בוªעל ה '" )סע8
(לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו .
35
219
.
ו לעילªיªברור כשמש שהפגיעות בזכויות שמ –
איה של פסקת ההגבלה. ראשית, אלה פגיעות שלאªלא עומדות בת
עשוª
ת ;בחוק או לפי חוק
אין מקור חוקי
.יםªכלשהו לאיסור קטגורי על הפרדה בין המי
220
.
אמר, כיª לצורך הדיון התיאורטי
אפילו
היה קיים חוק כזה, חוק
טיªא-טיªליברלי וא-
דמוקרטי שמוסר בידי
השלטון כוח לכפות
על הפרט את הערכים
יוªים" בעיªכוª"ה –
מובן
שלא היה
ת ישראלªהולם את ערכיה של מדי ,
.ולמעשה היה חותר תחת יסודות שיטת המשטר והמשפט שלה
ית של פרקטיקה אישית היא מעשהªשלילה שלטו
.שהדעת הליברלית לא סובלת
,ה דמוקרטיתªלחוק כזה, במדי
לא יכולה להימצא תכלית ראויה כלשהי .
221
.
:וªהוא שאמר
פשוט וברור כי גרמת מכפייתªהפגיעה הקשה בשלל זכויות הפרט של שומרי המצוות בישראל, ה
,איסור הפרדה
לא
.אי פסקת ההגבלה ולכן לא יכולה לעמודªעומדת בת
ה '
– הפליה אסורה על פי
חוק איסור הפליה
222
.
:חוק איסור הפליה קובע
"
מי שעיסוקו בהספקת מוצר או שירות ציבורי או בהפעלת מקום ציבורי, לא יפלה
יסה למקום הציבורי או במתןªבהספקת המוצר או השירות הציבורי, במתן הכ
,גזע מחמת ,הציבורי במקום שירות
דת או קבוצה דתית טיהª ,, לאום, ארץ מוצא, מין
,יתªמי
השקפה
, השתייכות מפלגתית, גיל, מעמד איש י, הורות או לבישת מדי כוחות
ידת סמליהםªהביטחון וההצלה או ע"
')סע3
.()א( לחוק
223
.
" :קבעª ובהמשך
ייןªאים שלא ממין העªיין סעיף זה, רואים כהפליה גם קביעת תªלע '" )סע3)ג1(
(לחוק.
224
.
יםªההפרדה בין המי וªªמושא דיו
היא
מאפיין מובהק של דת דתיות קבוצות של ,ו
של השקפה. כפי ש ת ,ו לעילªיאר
ההפרדה מושרשת ביהדות מימים ימימה .בהקשרים רבים, היא חיוב הלכה ברור ופשוט.
גם וגע להפרדהªב
"מחמירה", זו מתחייבת ממורי ההלכה של אותו ציבור המבקש אותה
ו לעילª, ולכך התייחס .
225
.
שלילת האפשרו
ת ל בחור בהפרדה, באירועי תרב,ות למשל
משמעותה של הפליה טיªהציבור הדתי או החרדי הרלוו
מחמת דת, השתייכות קבוצתית דתית והשקפ
ה.
,שים רביםªשים ואª היא הפליה הפוגעת פגיעה קשה בכבודם של
רק מחמת דתם .
226
.
:זכירª
"כ ה להפלות. די בכך שההסדר החשוד כמפלהªדי להוכיח הפליה אין הכרח להוכיח דווקא כוו יוצר
מציאות מפלה) "
בג"
ץ2311/11
סתª' הכª סבח )
17.9.2014
((
;
"
הªהפליה אסורה עשויה להתקיים גם בהעדר כוו
ורמהªיין ההפליה, די בתוצאה המפלה. כאשר מימוש הªורמה המפלה. לעªיע של אפליה מצד יוצרי הªאו מ
הרשות שיצרה –
הפליה תªשיכול והתגבשה ללא כוו– גורר תוצאה שהיא בל ורמהªית ומפלה, עשויה הªתי שוויו
קבעת אך עלª הªלהיפסל בשל ההפליה שדבקה בה. הפליה אי-
.ורמה המפלהªתו של יוצר הªפי מחשבתו וכוו
קבעת גם עלª היא-
פי האפקט שיש לה הלכה למעשה" )
בג"ץ11163/03
י הערביםªייªה לעªועדת המעקב העליו
' ראש הממשלהª בישראל )
27.2.2006
(( .
227
.
ו קביעתªªייªיפה לע ייןªבית המשפט המחוזי בע
ארבל :
"
... מעצם סמכותה של
העיריה
לקבוע סמכותה ולדתª ,הל את המרחב הציבוריªל
אים שבהם הציבור יעשה שימוש במרחב הציבורי, כאשר שיקולים אלהªאת הת
טייםªיים, רלווªייªחייבים להיות ע
יים כלפי כלל המגזרים בציבורªושוויו
" )ע 'מ7
,
פסקה5
.(
228
.
:וכן
"
עªיין מהותי, שבלעדיו יימªיין ההפרדה המגדרית בקרב הציבור החרדי הוא עª... ע
ם מקיימים הפרדה כאמור, גם אם אותםªמאותו מגזר להשתתף באירועים שאי
יתן יהיה לשתף את אותוªת שªמצאים במתחם הציבורי. יוצא אפוא שעל מª אירועים
ערכים במתחם הציבורªמגזר באירועים התרבותיים ה ,י איםªיש לקיים ת
ה הלכתית, להשתתף באותם אירועיםªמתאימים, שיאפשרו לו, מבחי ודוק .
: אירוע
36
ו יכול לשמש את הציבור החרדי, כך שביטולה שלªזמר שאין בו הפרדה מגדרית, אי
ההפרדה המגדרית עלול לשלול מאותו מגזר את האפשרות להשתתף באירוע. שלילת
האפשרות כאמור, תביא לדחיקתו
,של הציבור החרדי מאירועים תרבותיים שעל
הרשות הציבורית לספק לאותו ציבור פרד מהחברה בישראל. איª , שהוא חלק בלתי
אים המתאימים, לאורחות חייו של המגזר החרדי, יש בהªהספקת השירות, בת
משום התעלמות מצרכיו של אותו מגזר ותלישתו מהמרקם החברתי הרב-
תרבותי
בחברה הישראלית ,. לדידי
חובתה של הרשות
להתחשב בצורה מבוקרת, מחושבת
אים הולמים, ללאªת, בצרכיו של אותו ציבור, באופן שיאפשר מתן השירות בתªומאוז
ימלית ומידתית בזכויות הציבורªפגיעה בזכויות הציבור או, לכל היותר, בפגיעה מי
הרחב '" )עמ9
, פסקאות8-5
.(
229
.
בית המשפט קבע אפוא, כי
החלטת העיריה
,באותו מקרה
לבטל האירוע בהפרדה– ה יכולה לעמודªאי :
"
איםªת בחובה אי התחשבות באותם צרכים ותª... החלטת העיריה, אשר טומ
מיוחדים, שהולמים את אורחות חיי המגזר החרדי, הובילה לביטול
האירוע
ים בקיומו, כך שהחלטה זוªייªהתרבותי, שכל הצדדים מעו– ה יכוªאי
לה לעמוד"
')עמ10
, פסקה2
.(
230
.
:ויודגש
מובן שהשקפות פסולות כאלה ,העומדות בסתירה ל ערכי ה יסוד
ה
ה דמוקªליברלים המקובלים במדי
ר טית
– ות בחוק איסור הפליה. כךªן מוגªאי למש ,ל
כי הªלא תישמע טע
יסה ממזרחיםªוע כªשלילת היכולת למ
למועדון
היא הפליית בעל המועדון מטעמי השקפ .ה
231
.
אין קצה קצהו של קשר
.וªªייªבין דוגמה זו לע שיםªו לעיל, ההפרדה בין גברים וªכידוע לכול וכפי שהצג ª
ובעת
,יעות והמשפחהªמערכי הצ ערכים שים רביªשים ואª אשר ם–
ם דתייםªם יהודים, דתיים ושאיªיהודים ושאי ,
בארץ וברחבי העולם –
.עליםª רואים בהם ערכים
לכל הפחות, מדובר בערכים לגיטימיים, ו על כך קשה למצוא
.ו לעילªמחלוקת מחוץ לתיאוריות שהצג
232
.
:לסיכום האיסור על ציבור החפץ בהפרדה קוט בהªל, הוא הפליה מובהקת מטעמי דת או השקפה ,כזו הא סורה
גם על פי חוק איסור הפליה .
פרק רביעי: ותªמסק ייםªוהתייחסות לעמדת הבי
233
.
ים המקובלת בחברה הדתית לא מעוררת כל קושי משפטיªו בדיון המפורט שלעיל, ההפרדה בין המיªכפי שהראי
.אפריורי
משכך,
חיות מיוחדות ביחסªאין כל הצדקה לה
אליה, מעבר לקבוע במפורש בחו
ק.
234
.
חיות כאלה, האוסרות על עצם ההפרדה או מגבילות אותהªה מעבר לקבוע בחוק גועותª ,בחוסר סמכות . המחוקק
הוציא במפורש את
יםªההפרדה בין המי
מגדר הפליה )סעי ף3
()ד)1( ו3
)()ד3(
.(לחוק איסור הפליה ,מאוחר יותר
דחה
הצעות חוק שביקשו
לאסור את ההפרדה כשלעצמה
')סע85
לעיל(. אם כן, המחוקק אמר את דברו
בסוגיה
.באופן ברור
235
.
היא ,יתªית ורצוªים. כאשר זו שוויוªו אוסר את עצם ההפרדה בין המיªחוק איסור הפליה אי לא מעוררת כל קושי
ת החוקªמבחי , ואף
מתאפשרת במפורש על פי סעי
פים 3
)()ד1
(ו-3
)()ד3( לחוק.
,יצוין כי
ההגבלות שבסעיף3
)()ד3
(
לא
ועדוª
להקשות
על מי שמבקשים לצרוך שירות בהפרדה, על פ ם. בהתאם, הפרדה תתאפשר כלªי דתם ומצפו
"ע מªאימת שאי הפרדה ימ
חלק " מהציבור את השירות–
."חלק" סתם, לא חלק משמעותי ובטח לא רוב
מטרת
ההגבלות ל .סיבותªיין בהפרדה ולשקול קיומה של חלופה סבירה בעבורו, בהתאם לªו מעוªוע פגיעה במי שאיªמ
236
.
על ים, את ההגבלותªכל פ
יש לפרש בצמצום ,
לאור חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ו
משהן פוגעות בזכויות יסוד .
מובן שאין להוסיף ן יה על ות מרחיבהªדרך פרש .
37
237
.
,לאור האמור תייחס להלן למספר הגבלותªוספותª
שבוחן
היועץ המשפטי לממשלה ושאªבמסגרת הדיון ב
)כפי
שהו
עלו
יים מיוםªבעמדת הבי22.8.19ראה, כי איןª( ו
.מקום לאמצן
238
.
הסדרה
הªאי כפיה :
ים, עבורªת לקיים אירוע בהפרדה בין המיªייªיים, על רשות מקומית המעוªעל פי עמדת הבי
" יתן לקייםª יין בכך, לבחון ראשית אםªציבור המעו טריתªהפרדה וולו הªללא הכוו ."עולה מ
ייםªעמדת הבי , כי
הªהכוו
תפסת כª
" :טריות ההפרדהªפגיעה בוול בוחר אדם כל במסגרתה לחלוטין טריתªככל שמדובר בהפרדה וולו
ה, אין בכך כל קושי כאמורªאת מקומו ללא כל הכוו"
')סע16
', סע17
(א .
239
.
אין בלשון החוק או בתכליתו
יסוד להגבלה זו
,ות כביכולªה. הוספתה בדרך פרשªעל הכוו
תהא חסרת סמכו .ת
240
.
,בכל הכבוד יש להבחין בין כפיה
לבין
הסדרה :מובן ש כפיה, באלימות
ו
יגוד לªב ים על פיªסמכות המסורה למארג
דין – אסורה על ;
קביעה טריוויאלית זו
אין חולק. אלא ש הסדרה –
ת המשתתפים באירוע והצבתªעל דרך של הכוו
מחיצה–
ה כפיה ואין בהªאי,, כשלעצמה
.פסול יתן לקיים אתª פעמים רבות היא אף חובה הלכתית שבלעדיה לא
.האירוע
241
.
וריקוד זמר באירוע ,למשל ,כך–
היא מחיצה הצבת חובה
יוכלו לא שיםª ,הלכתית; בלעדיה
ל רקוד או שגברים לא
.יוכלו להשתתף באירוע:יתרה מכך בלי ה ים על קהל זהªמªים רבים הªקפדה על ההלכה, אמ.כלל לא יופיעו
בכך
ייפגע יםªו לא רק האמ
אלא גם הקהל הרחב שמבקש לצרוך תרבות תוªבהתאם לאמו .
242
.
אשר ל
ה באמצעות שילוטªהכוו –
זו
.הכרחית פעמים רבות מטעמים מעשיים
כדי ש
לא י יםªיעשה עירוב בין המי
,בשגגה שים רוקדות בדרכם לחפש את מתחם הגברים, למשלª סו גברים למתחם שלªשלא ייכ סוª; כדי שלא ייכ
שים, בטעותªקלעו למקום במקרה, למתחם הªגברים ש .אם כן ,
הªשלטים אלה תכליתם מעשית, כמו שלטי הכוו
יסה אליו אסורה לקהל, עלªאחרים במתחמי אירועים, המורים למשל על אזור הבמה שהכ
א זור
המעבר
וכדומה .
.ה, גם באמצעות שילוט, הם כלי הכרחי ושגור לקיום אירועים ציבוריים רבי משתתפיםªות והכווªסדר וגעªגם ב
ל
אירועים ב ה הם כליםªות וההכווªהפרדה, הסדר
מעשיים
שבלעדיהם עלולה להיפגע
ההפרדה,
ו שלªיגוד לרצוªב
.הציבור שלו האירוע מיועד
243
.
זכיר: הסבר זה הואªו
הªלמעלה מן הצורך; משאין כל קושי משפטי בעצם ההפרדה, ממילא אין איסור על הכוו
.ועל הצבת מחיצה שתאפשר אותה
244
.
,כמובן
אכיפת ההפרדה
;ים מטעמם על פי דיןªי האירוע ולסדרªתיעשה רק בהתאם לסמכויות המסורות למארג
.כון ביחס לכל הסדרה שהיאª כך
ªחריגה מהסמכויות המסורות למארג מטעמם למי או ים– תטופל על פי דין , ואין
.ה לבין שאלת חוקיות ההסדרה עצמהªלערבב בי
245
.
,ההסדרה עצמה, קרי הצבתªמחיצה ושילוט להכוו
ה – יכול
ה להיות בעייתי ת רק על יסוד התיאוריות וªשהזכר
לעיל שלפיה ,"יªיים, וכן את "תפיסת השוªיעות כולם כדכאª, השוללות את כללי הצ יםªי מיªושות מתפלגת לשªהא
יםªשו:
הפרדה היא
חלק מכללי ה
יעות, וªצ"שים" ו"גבריםª" שלטים המורים
כמו גם מחיצה יצבתªה
,יהםªבי
.יםªים שוªי מיªמכריזים על קיומם של ש
ואולם, לתפיסות אלה אין, כאמור, יסוד משפטי,
ויש להיזהר מלחרוץ
קביעות
משפטיות
.על יסודן, בלי משים
246
.
"ח
לק משמעותי" מהציבור" יים, על הרשות המקומיתª: על פי עמדת הבי עªלהשתכ " כי קיום האירוע ללא הפרדה
"ישלול השתתפות מ
חלק משמעותי 'סע) וª" ממ16
.(
" המילה
משמעותי
" היא תוספת
לשון על ,החוק. כאמור לעיל
המחוקק ביקש לאפשר
"ע מªהפרדה כל אימת שאי הפרדה ימ חלק " מהציבור את השירות – "חלק" סתם , לא ו
דווקא
משמעותי .
38
247
.
ההגיון מובן: שמ הªההפרדה כשלעצמה אי
הפליה , אין סיבה לפגוע בחופש .של חלק כלשהו מהציבור לבחור בה
,כמובן
,לצד זאת ייבחן דבר קיומה של
סבירה חלופה בעבור יין בהפרªו מעוªמי שאי.סיבותªדה, על פי ה זה
האיזון
שעורך סעיף3
)()ד3
,(ה .ו חסרªה וזה איªהª מוביל להסדר שבו זה
248
.
מתחם שלישי מעורב :
עוד ,ייםªמופיע בעמדת הבי" כי יש להתחשב, בין היתר, בשאלה האם בצד המתחמים
םªפרדים, קיים גם מתחם מעורב, המאפשר השתתפות באירוע גם עבור מי שאיªה?ים בהפרדהªייªמעו '" )עמ4
'סע17
)א1
.((
249
.
וªחיה זו אין יסוד בחוק, ולא בכדי. אירועים המתקיימים בהפרדה מיועדים לציבור החפץ בה; ציבור שאיªגם לה
יעות מעין אלהªוהג בעצמו פרקטיקות צª וªחפץ בהפרדה ואי–
צורך אירועים שלא בהפרדה. ההשערה כי קיים
מיעוט שאולי חפץ לצרוך
י האירוע בדמות הקמת מתחםªה מצדיקה הכבדה על מארגªאת האירוע ללא הפרדה, אי
יªים דתיים להופיע בפªה של הקהילה והיכולת של אמªוספים בתחום צביוª שלישי. מתחם כזה עלול לעורר קשיים
.קהל שחלקו מעורב
250
.
פרדת, יª מובן שאם תידרש כל רשות או קהילה להקים מתחם מעורב בכל הופעה ש לדרוש בדיוק באותו אופן
ערכת לציבור הכללי, ללא הפרדה. בכל הכבוד, באף אחת מן הדרישות איןªפרדים בכל הופעה שª הוספת מתחמים
ועה של חרדי בפארק הירקון מוגבל בשעת הופעהªת דורשים ויתורים מכל צד; חופש התªהגיון. החיים בחברה מגוו
ועה שלªו יכול לצרוך, וגם חופש התªשאי
פרדתª גד לשהות במקום בהפרדה, בשעת הופעהªי ברק, שמתªי בבªחילו
)ועה של הראשון חזקה יותר, שכן האחרון יוכל לשהות במתחם הגבריםªלמעשה, הפגיעה בחופש הת(
,יםª. על כל פ
סבלות בחברהª אלה הן פגיעות
פלורליסטית ;
.דרשים הפרטים בחברה כזו לוויתוריםª ,למען החיים המשותפים
ה דרשת והמצופה הן מדתיים, הןªות הªו משמעותי, וכלול במסגרת הסובלªוויתור מהסוג המתואר לעיל אי
,ים. אכןªמחילו ות היא ערך מרכזי בסדר הציבורי. אם כל יחיד בחברה דמוקרטית יבקש לממש אתª"...הסובל
מלוא מאווייו, סופה של החברה שלא תוכל לממש את מיעוטם של המאוויים. חיי חב ,ים מבוססיםªרה תקי
ות הדדיתªמטבע הדברים, על ויתור הדדי ועל סובל " )ע"א105/92
צרתª ' עירייתª ים בע"מªדסים קבלªראם מה
עילית )
21.9.1993
(
ייןª)להלן: ע
ראם( ,
'בעמ215
.(
251
.
אירועים לילדים ולמשפחות" יים, הקושי בהפרדה מצטצמם כאשרª: על פי עמדת הבי ו מיועד ככלªהאירוע אי ל
ייןªג בחגים ובחופשות(, אלא מיועד באופיו לקהל בוגר המעוªיªלקהל של ילדים או משפחות )כמו פעילות או הפ
וע את ההשתתפות בוªבקיומה של הפרדה מגדרית, ואי קיומה של הפרדה עשוי למ '" )עמ5
'סע17
)ב1
.((
252
.
,דמהª גם להגבלה זו אין יסוד בחוק, ולא בכדי. אין הצדקה להחריג אירועים לילדים ולמשפחות. עמדה זו, כך
י בחירות של הוריהם. מדוברªה" עליהם מפªה "מגªחה שילדים לא מסוגלים לבחור ועל כן המדיªת על ההªשעª
וכם הוא הוריהם, לא המדªת. מי שאחראי על הילדים ועל חיªחה מסוכªבה ך אתªה; אם הורים מבקשים לחªי
צעיר מגיל יםªילדיהם להקפדה על הפרדה בין המי–
זו
זכותם, וזכותם שלהם בלבד ה לא רשאית להתערבª. המדי
.וך הילדים מעבר למסור לה על פי דיןªבחי
253
.
יוער עוד, כי
"הª"הג
כ
זו על ילדים יטרליתª הªאי ;וך מסוג אחד בלבדªהיא פוסלת חי י בª, כזה שבעי על השררה –
יים דתיות או חרדיות. כשם שלאªם הולמים ילדים, בוודאי בעיªיהם איªו ראוי. קיימים אירועים רבים שתכªאי
ה, לקיים אירועים כאלה בעבור ילדיהם, כך אסור שיעלה על הדעתªחיית המדיªיעלה על הדעת לשלול מהורים, בה
ה, לקיים בעבור ילדיהם אªלשלול מהורים, בהוראת המדי.יהםªיעות ראוי בעיªירועים תוך הקפדה על רף צ
39
254
.
ים ובתלמודי תורה. איןªפרד, פעמים רבות מתחילת הדרך בגª וךªזכיר, כי מדובר בציבור ששולח את ילדיו לחיª
יין בהפרדה לילדיוªו מעוªאי דווקא. כמובן, מי שאיªכל הגיון לאסור הפרדה על אותם ילדים ומשפחות באירועי פ
–
רשאי לבחור
ו חייב להשתתף במיעוט האירועים המתקייםªאי ללא הפרדה, ובוודאי איªבעבורם פעילויות פ
.ך את ילדיהםªה תכפה על הורים אלה או על אלה כיצד לחªבהפרדה. אסור שהמדי
255
.
אירוע בתשלום או שלא בתשלום:
על פי יים, כאשר מדובר באירוע שכרוך בתשלום או בהרשמה, קלªעמדת הבי
יותר להסיק כי הוא מיועד למי שחפצים ב
ו ולכן לאשרו 'ו כרוך בתשלום הוא "בעייתי" יותר )סעª. אירוע שאי
17
.(()ב
256
.
ªמדובר בהכבדה שאי ובעתª ה
מהחוק . המחוקק לא דור וªש לוודא כי האירוע מיועד לחפצי הפרדה בלבד; מי שאי
בהפרדה ייןªמעו– חופשי להדיר רגליו מן האירוע ולבחור בחלופות
שפע מבין ,הפרדה ללא של
אפשרויו ,ת. כאמור
"על פי חוק איסור הפליה די בכך ש
חלק
" מ ע מהשתתפות באירוע ללא הפרדה, כדי לקיימו. המחוקקªהציבור יימ
ע מהשתתפות בו, וממילא לא ביקשªפרד או שלא יימª יין באירועªו מעוªהיה מודע אם כן לקיומו של חלק שאי
" לוודא את ייחוד
האירוע ." לאוכלוסיה החפצה בהפרדה בלבד
257
.
.דרישה מעין זו עלולה להפלות לרעה את תושבי הרשות הדתיים והחרדים
,כידוע
אירועים רבים שעורכות רשויות
ם כרוכים בהרשמה או בתשלוםªמקומיות בעבור תושביהן אי
. בעוד
תושבים דתיים
יידרשו ל הירשם ל או שלם
בעבור
אירועים , כדי לשפר סיכו ,תםªייהם לקיימם על פי אמו
ים יוכלו לקבל שירותים ללא תשלוםªיהם החילוªשכ
וללא הרשמה
. לא לכך כיוון המחוקק .
ים בהפרדה לא פחות מלאלהªייªזכיר, כי המרחב הציבורי שייך למעוª
י וללא הªים בה; כי הרשות המקומית מחויבת לספק שירותים לתושביה כולם, באופן שוויוªייªם מעוªשאי פליה
.מחמת דת ייןªקבע בעªכפי ש
ארבל :
"
ולדת סמכותהª ,הל את המרחב הציבוריª... מעצם סמכותה של העיריה ל
,ייםªייªאים שבהם הציבור יעשה שימוש במרחב הציבורי, כאשר שיקולים אלה חייבים להיות עªלקבוע את הת
טייםªרלוו
יים כלפי כלל המגזרים בציבורªושוויו) "
ייןªע
ארבל ,
'עמ7
, פסקה5
.(
258
.
י מין אחד בלבדªאירוע לב :
" ,ייםªעל פי עמדת הבי דרשתªו חריג במיוחד, וªאירוע המיועד למגדר אחד בלבד הי
ובעת ישירות מאופי האירוע, וישªטית, הªה רלווªהצדקה כבדת משקל במיוחד המתבססת על קיומה של הבח
פרד לשם קיומוª בה כדי ללמד על צורך מהותי באירוע) "
'עמ5
)סע' ג2
.((
259
.
ראשית
יוער , כי ,לפי שיטתם של שוללי הפרדה אירועים
לגברים בלבד
–
אסורים, אך
שים בלבדªאירועים ל –
מותרי.ם
,כך, למשל
הסכימה שיםªשדולת ה
יין עפולהªבע זכר לעילªה ,שים בלבדªלאפשר קיומו של מתחם ל אך
לצדו – מתחם מעורב ולא מתחם לגברים בלבד .
הªחיה זו על כªיח כי אם תיוותר הªעל כן יש לה–
תשמש היא את
שוללי ההפרדה כדי להיאבק רק
ב .אירועים לגברים בלבד
260
.
מובן שאין
לשיטה זו יסוד בדין
, ש ייןªים לעªו מבחין בשום אופן בין המיªאי
ה פליה. ואולם גם
לו יצויר כי
תחול
ההגבלה על י מין אחדªאירועים לב
יםªי המיªעל ש –
אין לה .בסיס
40
261
.
ראשית
, ג ם ל הגבלה י מין אחד, אªקטגורית זו על אירועים לב ין יסוד .בחוק המחוקק ביקש להתיר
יªאירועים לב
ים, וחשש בדיוק מתרחיש כזה, שבו לשון החוק היבשה תתפרש כשוללת אותם. לכן הוא החריגםªאחד המי
במפורש, ליתר ביטחון, מהגדרת הפליה, וזאת במסגרת סעיף3
)()ד3( לחוק איסור הפליה", המתייחס ל מסגרות
פרדות לגבריםªאו
... שיםªל
"
–
.פרדות ולא בהכרח מקבילותªכ ה ליועץ המשפטיªה המשªפי שהסביר המש
" :י ועדת החוקה ביחס לסעיף זהªלממשלה )חקיקה( אז, עו"ד יהושע שופמן, בדיו דמהª ,אם יימחק הסעיף הזה
שים, או הבעיה היותרªלי שאותה תופעה קיימת, אירועי תרבות לציבור החרדי תוך כדי הפרדה בין גברים ל
גדולה היא, לא שעושים את מופע הת שים, את זה אולי אפשרªרבות ואומרים: צד ימין לגברים וצד שמאל ל
להשחיל בחוק, אבל התופעה קיימת שיש
שים בלבדªאירוע תרבות לגברים בלבד או ל מחק את פסקהª . ואם3
,ו על זהªדמה לי שאסרªוע זאתªי לא רואה הצדקה למªוא סת מיוםª" )פרוטוקול ועדת חוק חוקה ומשפט של הכ
27.8.2000
)פרוטוקול172
'(, עמ23
.(
262
.
יתªש :, מעבר לכך
הקביעה
שיםªכי אירועים ל בלבד חתªסמכת על הª או לגברים בלבד מעוררים קושי משפטי
.טרסיםªיגוד איªשים הם שתי קבוצות המצויות במאבק על משאבים ובªיסוד, שלפיה גברים ו חה כזוªרק ה
י אחדªמצדיקה תשומת לב לאירועים המיועדים לב
.יםªהמי חה זו על מה שתסמוךªאין לה ., במציאות או במשפט
שים בלבד לא מתקיימים מתוךªאירועים רבים ל יין להדיר גברים, אלאªע ,יעות והלכה )כאשר, למשלªמטעמי צ
(שיםª מדובר בשירת ,מתוך ות פיזית )למשל, אירועי ספורט(, או לאורªשו שים לª ן שלªרצו
שיח ול
תיש ו ף חוויות
עם
ןªות מיªב
,)למשל ב
חוגים וב
יםªסים שוªכ .(
גד גברים ולא בכדי גברים לא תופסיםª יםªאירועים אלה לא מכוו
.אותם כך
263
.
חהªכון לגבי אירועים לגברים בלבד. גם לגביהם אין כל יסוד להª יתוח בדיוקª אותו–
מראש–
כי הם מהווים
הפ .ליה מחמת מין
264
.
יתן למצוא בעובדה הפשª תימוכין לכך :וטה הבאה י אחדªים, מתקיימים אירועים רבים לבªעד היום, במשך הש
יםªהמי
, בחברה הדתית ומחוצה לה
(סים, תפילות, הופעות, הרצאות ועודª)חוגים, כ
. אילו דובר ב
ה פליה, בתי
המשפט היו מוצפים בתביעות על פי חוק איסור הפליה
, שהתקבל
תªעוד בש2000
.
;י הדבריםªם פªכידוע, אלה אי
גברים לא רואים
פגעיםª עצמם
מקיומו של ;שים בלבד, ולהיפךªאירוע ל
ים אין יסודªל"תחרות" מעין זו בין המי
.ו לעילªמחוץ לתיאוריות שהזכר
יה ציבוריתªבהתאם, אין טרו–
יין פוליטיªלהבדיל ממאבקים של גופים בעלי ע
י אותם אירועיםªם צרכªבסוגיה, שלרוב חבריהם אי– וגע לאירועים מעין אלהªב .
265
.
שים בלבד או לגברים בלבד שיימצאªו לקבוע כי לא ייתכן אירוע לªתªדגיש: אין כווª
,ייןªסיבות העª, ב
מפלה מחמת
מין; ואולם אין יסוד לקביעה אפריורית
,ים בלבד הוא, בהגדרהªי אחד המיªכי כל אירוע לב
ה י המיןªגד בª פליה
.יªהש
266
.
לאור האמור
, יש לבטל
.יםªי אחד המיªחיה המגבילה אירועים לבªכל ה
חזקה על כל רשות כי היא פועלת לטובת
.שים גם יחד, ועל פי דיןªתושביה כולם, גברים ו
ככל
שבכל זאת אירוע
מסוים ,סיבותיוª קרטי ועל פיª, במקרה קו
יעלה כדי הפליה פסולה – ות לªפגע לפªי הªפתוחה הדרך בפ
טיות ולªרשויות הרלוו
ערכא .ות
267
.
השפעה על
יין בהפרדהªו מעוªהציבור שאי" יים, יש לבחון אתª: לפי עמדת הבי
מידת החיכוך " עם ציבור שלא
יין בהפרדהªמעו –
אם
מדובר
,סגור באולם או פתוח בפארק וכאשר מדובר במקום פתוח, את משך השימוש, היקף
םªיעת השימוש במרחב הציבורי מאלה שאיªהשטח ואת מידת מ ) ים בהפרדהªייªמעו 'סע17
()ד .(
41
268
.
עדרת יסוד בחוקª הגבלה זו אף היא .
תוªו או לאמוªיגוד לרצוªפרד בª איש לא כופה על אדם להשתתף באירוע ;
הו
ויתור
דרשªה
ו חפץ בהפרדהªממי שאי ביחס ל אותה פיסת קרקע שבה יתקיים
פרדª אירוע ,, למשך מספר שעות
אין בה כדי לפגוע בזכו
יו
ת הציבור הח
פץ בהפרדה.
זכיר, כיªהמרחב הציבורי
שייך לא ;גד להפרדהªרק למי שמת
הוא שייך באותה מידה גם לציבור החפץ ב.ה
269
.
שאם לא כן ,יתן לטעון כי גªפרדיםª םªם אירועים שאי צרי כים ;ס באולם סגורªלהתכ
הוצאת
ם
לפועל תידרש
גדים לªלהביא בחשבון את "מידת החיכוך" עם מי שמת
הם,. מובן שאין בסיס לדרישה כזו או
לדרישה
מקבילה
ו ואת השקפתו, איןªוגד את רצוªפרדים. כל עוד איש לא כופה על זולתו להשתתף באירוע הª לגבי אירועים
הצדקה
להגביל השימוש במרחב הציבורי
כפי שמוצ ע ייםªבעמדת הבי .
270
.
כפי שכב .ו לעיל, החיים בחברה פלורליסטית דורשים ויתורים מכל צדªר הזכר הויתור על פארק לטובת הופעה
פרדת, למשל, או הוויתור המקביל על פארק לטובתª
ות המצופה הןªפרד, באים במסגרת הסובלª וªאירוע שאי
יםªמדתיים והן מחילו
ייןª)למשל, ע
ראם.(
271
.
ה לפגיעה מעין זוªטע ,הªפרדים בגיª ולהגבלת אירועים ייןªדחתה בעªארבל
.ו לעילªשהזכר :יתªביא הדברים בשª
"
'במרקם האמור בחברה הישראלית, מובן מאליו כי המתחם הציבורי הוא 'רכושו של הציבור–
ה הזכותªתוª לו
הªלעשות שימוש באותו מתחם, בצורה חופשית. עם זאת, במרקם החברתי באוכולוסיה הישראלית, זכות זו אי
י עצמה אלאªיכולה להיות זכות מוחלטת ויחידה, העומדת בפªזכות גמישה, שב סיבות מסוימות צריכה
ת לאפשר מרחב ציבורי מתאים לאוכלוסיות בעלות ארחות חיים מיוחדיםªלהצטמצם על מ , שאם לא כך–
אותן
ת והולמת, את זכותן במרחב הציבוריªה לממש, בצורה הוגªאוכלוסיות לא תוכל ... ב טרם סיום יצוין כי אף אם
יתן לומר שיש בכך משום פגיעה מסוימת בזכות כללª
וכח באותו שטח מוגדר ומצומצם שלª הציבור להיות
האירוע, הרי שפגיעה זו היא מידתית ופחותה בצורה משמעותית מהפגיעה בזכות הציבור החרדי להשתתף
באירוע, כלל שתבוטל ההפרדה) "
ייןªע
ארבל ,
'עמ10
פסקה1
'; עמ11
פסקה2
.(
סיכום
272
.
:ה אחת פשוטהªמהדיון האמור לעיל עולה מסק ה הדתית בחברה המקובלת יםªהפרדה בין המי–
מקורה בערכים
מוכרים שאין בהם פסול משפטי, ועל כן ההפרדה כשלעצמה
ªאי ה מעורר
ת כל קוש י משפטי.
,משכך אין
ה צדקה
ל
כפות איסור הפרדה על ציבור החפץ בה
, או לפגוע בחירות לבחור בהפרדה באמצעות הגבלות שלא קבע המחוקק .
273
.
חיותªה מיוחדות ,
המגבילות את זכותם של פרטים וקהילות לבחור בהפרדה, פוגעות פגיעה קשה בשורת זכויות
יסוד
: ב
ומיהªזכות לכבוד, בזכות לחירות, בזכויות לאוטו ,לשוויון ו
לחופש דת ומצפון ותª. הן חותרת תחת תוב
.ליברליות בסיסיות, שעליהן מושתתים המשטר והמשפט בישראל הוראות כאלהªמ
וגדות לדין גועותª וממילא
בחוסר סמכות
.ן יכולות לעמודªואי
274
.
,לסיום ,על קצה המזלג
צייןª
:את המובן מאליו
מאבקם של שוללי ההפרדה הוא גם מאבק לעיצוב דמותה של
ה היהודיתªהפהרסיה במדי ,
כפי שעולה מהתבטאויות מפורשות
ו
כפי ש
יכר מª
.בחירת המאבקים הרצון להשפיע
על זהותה ה שªועל צביו הªל המדי– לגיטימי, כמובן ;
הדיון הציבורי– יסיון לª מבורך. אך ""קיצור דרך להישגים
,בתחום דרך ו המשפטית וªעיוות יסודות מוסדים בשיטת שים רבים שמשלמים מחירªשים ואª על גבם של
בחירויותיהם הבסיסיות–
סיון זהªו ראויªאי ,
עדר בסיסªחוקי ו
אין לתת לו יד .
42
275
.
יסוד על
המפורט בחוות דעת זו מתבקש לממשלה המשפטי היועץ ,
כי להבהיר
אין כל פסול משפטי ב
עצם ה הפרדה
יםªבין המי מטעמי דת ,ו ,בהתאם לבטל כל
הגבלה מ
יוחדת ,
מעבר
ות מצמצמת של הªלפרש ,קבוע במפורש בחוק
הפוגעת
שים לבחורªשים ואª בחירותם של
בהפרדה .
בברכ
ה ,
ורדמן, עוª תªצפ "ד