חומר רקע

1 תכנית מתאר ארצית למעגנות הים התיכון - 3/ב/13 תמ"א עמדת החברה להגנת הטבע ף חו הים התיכון הינ ו נחלת הכלל ו משאב ציבורי ראשון במעלה הקיץ האחרון הדגיש לכולנו את שכבר הרגשנו בכל ביקור בחוף- חופי הים התיכון הינם המשאב הציבורי הנצרך ביותר מ בין משאבי הטבע שהתברכה ב הם הא רץ. בחופים נרשמים כל שבוע מאות אלפי ביקורים, המצטברים לעשרו ת מיליוני ביקורים מדי שנה. חופי הים התיכון נמצאים בסמיכות למוקדי האוכלוסייה ונגישים לציבור רחב, ו .לרובם המוחלט הגישה היא ללא תשלום לא בכדי העיקרון התכנוני הראשון בפרק החופים בתמ"א1 מתייחס לכך "ש חוף הים הוא נחלת הכ"לל. הלחץ על החופים הולך ועולה מגפת הקורונה, אשר השאירה את הציבור בארץ בימי החופשה , נתנה לנו טעימה קטנה ללחץ הצפוי על החופים בשנים הבאות .רשימת החופים שנסגרו מעומס מבקרים מדי סוף שבוע .הלכה והתארכה כולנו הרגשנו את הצפיפות הרבה בחופים.ואת הקושי ההולך וגובר למצוא פיסת חול להניח עליה מגבת המרינות, אותן מקדם מנהל התכנון, עתידות לקום על חשבון חופים פתוחים, וזאת על אף שרצועת החוף של ישראל עומדת על פחות מ- 200 ק"מ. כרב ע מרצועה זו כבר תפוס על ידי תשתיות, תעשייה ושימושים צבאיים .וביטחוניים עם ה .עלייה בגידול האוכלוסייה, הביקוש הציבורי לחופי ים פתוחים הולך ועולה עם השנים, וכך גם הצפיפות מחישוב שערכנו עולה כי בעוד שבקום המדינה היו כ- 30 ס"מ חוף לתושב, הרי שכיום יש כ-1.7 .ס"מ לתושב כבר היום, ישראל נמנית עם המדינות הצפופות ביותר מבחינת יחס שטח חוף לכל תושב. הלחץ על החופים והצפיפות בהם תגדל באופן דרמטי בעוד כעשרים שנה, כאשר בישראל יחיו כ- 15 .מיליון איש עליית מפלס הים תצמצם בשנים הבאות עוד יותר את רצועת החוף לציבור עליית מפלס הים הנו תהליך בלתי נמנע, הצפוי להציף אלפי דונם של רצועות חוף ב עשורים הבאים . עלי ית הים תביא לצמצום משמעותי ברוחב החופים, הצרים מלהכיל כבר היום, ובוודאי בעתיד, .את הציבור המגיע אליהם על המדינה לשמור על החופים לטובת הציבור הרחב לאור המגמות שתוארו, האינטרס של המדינה הינו להבטיח את בריאות ושלמות החופים לעשרות השנים הבאות , זאת בכדי לתת מע נה לביקושים העתידיים לחופים פתוחים, צורך שילך ויעלה ברבות השנים ככל שהמדינה תלך .ותצטופף במקום לשמור על החופים לטובת הציבור הרחב, המדינה מוכרת אותם למעטים ,בימים אלה ממש כ שהקורונה פוגעת בבריאות ובכלכלה של כולנו, המדינה מקדמ ת6 ( )! מרינות חדשות,וגדולות בע לות הנאמדת בכ- 100 מיליון דולר ל כל אח ת .ובסה"כ חצי מיליארד דולר מהכיס של כל אחד ואחת מאיתנו תכנית זו סותרת את העיקרון המרכזי בתמ"א1 לפיו "חוף הים הינו נחלת הכלל" ומציגה פיתוח שבו מעטים י פגעו וי י הנו .במשאב השייך לכלל הציבור התכנית במתכונתה הנוכחית מ ציגה חוסר שוויון שבסיסו בחוסר צדק סביבתי וחברתי, כמו גם פגיעה.בזכויותיהם של הדורות הבאים 2 מרינות משרתות מעטים וצורכות שטח חוף גדול עגינת יאכטות מספקת בסופו של דבר ביקוש של מעטים אך צורכת שטח חוף גדול . מרינה גדולה, כפי שמוצע ,בתכנית תופסת שטח חוף של בין600 ל- 800 'מ עבור עגינה של כ- 700 יאכטות, וגורמת להרס נרחב של החופים ,מצפונה ומדרומה של המרינה .כתוצאה מהפגיעה במשטר הסעת החולות מכאן , הרי שמדובר בתכנית המציעה לגזול קילומטרים ארוכים.של רצועות חוף שישרתו מעטים על חשבון חופים פתוחים המשרתים רבים חופים פתוחים מעניקים שירותים מגוונים ומשרתים ציבור רב לעומת המרינות המשרתות מעטים, ה חופים ה פתוחים וחופי ה רחצה משרתים ציבור עצום ורב ומציעים לו מגוון .רחב של שימושים חופי הרחצה משמשים כמקום לרחצה, טיול , משחק, מנוחה או במילים אחרות- " ריאה .כחולה" לתושבים המדינה צריכה ל ראות את טובת כלל הציבור מול עיני ה המדינה נדרשת להעדיף את טובת הציבור הרחב על פני .נתח מצומצם מאד באוכלוסייה המדינה צריכה לדאוג לחופים ל ציבור הרחב ולא לצופף ולדחוק אותו למעט החופים י שי שאר ו לאחר הקמת המרינות. המרינות פוגעות במערכות האקולוגיות מרינה מכחידה את .המערכת האקולוגית ברצועת החוף בה היא נבנית, כולל פגיעה קשה באתרי הטלה של צבי ים זאת ועוד, הקמת מרינה כרוכה גם בהקמת שוברי גלים מצפון או מדרום לה, כדי להגן על חופים אלה מפני בליה והרס, שהם תופעת הלוואי של הקמת המרינה. אלא ששוברי גלים אלה גורמים לכיסוי מסיב י ונרחב בחול של .רצועת הים הסמוכה לחוף, אשר בחלק נכבד מחופי ישראל מכילה סלעי חוף שהם בית גידול ימי עשיר במיוחד שומרים על החופים ו נותנים מענה לספורט ולחינוך הימי עמדתנו כי כמות החופים הפתוחים לציבור בישראל מצומצמת ממילא, ועל כן אין להקים יותר מרינות גדולות דוגמת הרצליה, אשדוד ואשקלון . לתפיסתנו, על המדינה לספק את הביקושים לחופי רחצה ולחינוך וספורט ימי ,במקומות מתאימים לכך אך למדינה אין מחוייבות לספק את כל הביקושים לעגינת יאכטות. אפשר להכפיל את מקומות העגינה מבלי לפגוע בחופים מבדיקה שערכנו עולה כי ניתן להכפי ל את מקומות העגינה הקיימים על בסיס הרחבת מעגנות קיימות ובאמצעות הכשרת מבנים ימיים מצומצמים לספורט וחינוך ימי שאינם תופסים רצועות חוף גדולות ואינם פוגעים במאזן .הסעת החול :להלן  חלופת ארגוני הסביבה לפרי ש ת המעגנות- ה כפלת מקומות העגינה בלי לפגוע בחופים  סקיצה )עקרונית למבנה ימי לספורט וחינוך ימי (מהנדס ימי, אהוד מחרז 3 חלופת ארגוני הסביבה לפריסת המעגנות- ה כפלת מקומות העגינה בלי לפגוע בחופים 4 )סקיצה עקרונית למבנה ימי לספורט וחינוך ימי (מהנדס ימי, אהוד מחרז