מסקנות ועדה
ה כ נ ס ת
מסקנות
הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש
ולבחינת היערכות המדינה למגפות ולרעידות אדמה
בעקבות החלטה על "דיון מהיר"
הכנסת העשרים ושלוש כ"ב בחשוון, התשפ"א
מושב שני 9 בנובמר 2020
בנושא: הצעה ל"דיון מהיר" - הצורך לגבש מדיניות לרכש חיסונים
של ח"כים מיקי לוי ואימאן ח'טיב יאסין
יושב-ראש הכנסת וסגניו החליטו בישיבתם מיום 19.10.2020 (א' בחשוון, התשפ"א), להעביר ל"דיון מהיר" בוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה החדש ולבחינת היערכות המדינה למגפות ולרעידות אדמה, את הצעותיהם של ח"כים מיקי לוי ואימאן ח'טיב יאסין, בנושא שבנדון.
ביום 3.11.2020 (ו' באלול, התשפ"א), קיימה הוועדה, בראשות ח"כ יפעת שאשא-ביטון, דיון בנדון.
לדברי ח"כ מיקי לוי, כחלק מניסיון להתכונן ליום בו יימצא חיסון להתמודד עם נגיף הקורונה חתמה מדינת ישראל עד כה על 3 הסכמים לרכישת חיסונים, כאשר שניים מהם בטכנולוגיה שמעולם לא פותח באמצעותה חיסון, והיא חדשנית וניסיונית.
עו ציין כי הסקר הסרולוגי שבוצע לאחרונה הראה כי 5.5% מהאוכלוסייה נדבקה בקורונה. לכן, נראה כי החיסון, כאשר יגיע, יהיה הפתרון היעיל היחיד להתמודדות עם הנגיף שמשבש את חיינו ומאיים על המשק, הכלכלה והחברה שלנו.
לדבריו, עם אחת החברות איתן חתמה ישראל הסכם לרכש חיסונים, היא שילמה עבורו 238 מיליוני שקלים - תשלום שלא יוחזר במקרה של כישלון או קושי באספקה. לצד זה פורסם לאחרונה כי ביחס למדינות אחרות, ישראל טרם רכשה או הזמינה כמות גדולה ומותאמת של חיסונים. זאת, בשעה שמרבית החברות שעובדות על ייצור חיסונים, כבר הגיעו לכדי מיצוי המלאי העתידי האפשרי. החיסונים שעובדים עליהם בישראל, טרם הגיעו לשלב הניסוי הראשון, ומאידך - כמויות החיסונים שהמדינה כבר רכשה אופציות עבורן הן קטנות ביחס לגודל האוכלוסייה, ולא ברור כי כאשר כבר יהיה חיסון שכזה, כיצד מדינת ישראל נערכת לחיסון האוכלוסייה והאם גובשה או מגובשת תכנית חיסונים שכזו.
ח"כ אימאן ח'טיב יאסין הוסיפה כי החורף בעייתי תמיד לאוכלוסיות בסיכון, ומעמיס על מערכת הבריאות. המדינה חייבת להיערך מידית לרכישת חיסוני קורונה, גם אם טרם פותחו.
לדברי ד"ר אסנת לוקסנבורג, ראש החטיבה הטכנולוגית במשרד הבריאות, פיתוח חיסון שגרתי, נמשך 10-7 שנים. הסיכוי להצלחת מאמץ פיתוח (בודד) אינו גבוה, ישנם מעל 190 מאמצי פיתוח מוכרים, מהם כ-45 בשלבי ניסוי קליני, ומתוכם כ- 10 בשלב מתקדם. מדינות העולם נמצאות בשלבי רכש מתקדמים של מנות החיסון לשנת 2021. כל העת מתקיימת עבודה מאומצת רבה, ומתמודדים עם מדינות רבות בעולם, מקצרים את כל ההליכים הבירוקרטיים, בלי לוותר על הבטיחות והבריאות של המתנסים בחיסון.
ד"ר אורי פיינשטיין, ראש צוות חיסוני קורונה בחטיבת הטכנולוגיה במשרד הבריאות, סיפר על שיתופי פעולה עם צה"ל, משרד החוץ, המטה לביטחון לאומי ועוד. לדבריו, בנוסף לפיתוח החיסון המקומי, במשרד פועלים לרכישת חיסונים במגעים דיפלומטים וכן מעורבים במאמץ הבינלאומי להשגת חיסון. יש סבירות שלפחות אחד מ- 190 מאמצי פיתוח החיסון יצליח. אסור להשקיע רק בפיתוח או ניסוי אחד, או בטכנולוגיה אחת, ולכן אנו מתקשרים בכמה מישורים, מפזרים הזדמנויות, ובמידה מסוימת קונים "חתול בשק". כל זאת, על מנת להבטיח שלאזרחי ישראל יהיה חיסון ובהקדם. עוד הוסיף כי קשה לתת מועד אופטימי לחיסון יעיל ובטוח.
להלן מסקנות הוועדה:
הוועדה מודה לח"כים מיקי לוי ואימאן ח'טיב יאסין על העלאת נושא חשוב זה לסדר יומה של הוועדה.
הוועדה מודה לנציגי משרד הבריאות על הסקירה הנרחבת והמעמיקה שהוצגה בדיון.
רב הנסתר על הגלוי. אנו נמצאים באי ודאות גדולה, לצד האופטימיות והתקווה של כולנו שיהיה חיסון כמה שיותר מהר. הנגיף כאן לעוד לא מעט זמן, על כן המסקנה המתבקשת היא שאנו חייבים למצוא דרך לבנות שגרת חיים לצד הקורונה. הוועדה קוראת למקבלי ההחלטות לאפשר לאנשים למצוא את הדרך לחיות לצד הקורונה, ויחד עם זאת לשמור על הכללים וההנחיות.
הוועדה מעודדת מכך שיש שיח על הטכנולוגיות השונות של החיסונים ושהכל נלקח בחשבון מערכת השיקולים, כפי שראינו בסקירה של משרד הבריאות.
הוועדה מכבדת את הצורך של המדינה לשמור על סודיות וחיסיון הפרטים לעניין הסכמי רכש של חיסוני הקורונה.
הוועדה מבקשת מהמשרדים לדווח לה על ביצוע המסקנות תוך שלושה חודשים.
המסקנות הונחו על שולחן הכנסת ביום:
כ"ב בחשוון, התשפ"א
9 בנובמבר 2020