מסקנות ועדה

ה כ נ ס ת מסקנות ועדת העבודה הרווחה והבריאות בעקבות החלטה על דיון מהיר הכנסת העשרים-ושלוש ג' בחשוון התשפ"א מושב שני 21 באוקטובר 2020 בנושא: שימוש במכשור רפואי (תאי לחץ) של חברי הכנסת: שרן מרים השכל, יצחק פינדרוס ואריאל בוסו ביום כ"ד בתשרי התשפ"א, 12 באוקטובר 2020, החליטו יושב-ראש הכנסת והסגנים להעביר לדיון מהיר בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות את הצעותיהם של חברי הכנסת שרן מרים השכל, יצחק פינדרוס ואריאל בוסו בנושא: שימוש במכשור רפואי (תאי לחץ). ביום ב' בחשוון התשפ"א, 20 באוקטובר 2020, התקיים דיון בנושא בוועדה בראשות חברת הכנסת טלי פלוסקוב, מ"מ יו"ר הוועדה חבר הכנסת חיים כץ. בדיון השתתפו: נציגי משרד הבריאות, משרד האוצר, משרד המשפטים, ההסתדרות הרפואית, איגוד מנהלי בתי החולים, קופות החולים, האגודה לזכויות החולה ומוזמנים נוספים. רקע: בשנת 1994 הותקנו בישראל תקנות בריאות העם (מכשירים רפואיים מיוחדים) אשר קבעו חובת קבלת אישור לרכישה ולשימוש למספר מכשירים רפואיים מיוחדים, ובהם מכשירי CT, PET, MRI, מכשירי אנגיוגרפיה תאי לחץ ועוד. מטרת הפיקוח על רכישת המכשירים הרפואיים היא כפולה: שיקולים רפואיים ושמירה על הגבלת ההוצאה הציבורית לבריאות. התקנות קובעות אמות מידה כמותיות תוך התחשבות בגודל האוכלוסייה. בעת החלטה על מתן אישור לרכישה והפעלה של אחד ממכשירים אלו נדרש משרד הבריאות להתחשב באמות המידה האלה: ההשפעה של השינוי הצפוי בתדירות הטיפולים או הבדיקות על בריאות הציבור; שיעור המכשירים המיוחדים לנפש באוכלוסייה או פריסתם בארץ; נגישות הציבור למכשירים; הוצאות ההפעלה השוטפות והשלכתן על כלל ההוצאה הציבורית לבריאות. לוועדה נמסר כי כיום ישנם ארבעה תאי לחץ בלבד בבתי החולים: אלישע, מכון רפואה ימית חיפה, אסף הרופא ויוספטל עמיחי גבאי, שנפצע בתאונת צלילה ונזקק לטיפול תא לחץ, סיפר לוועדה כי תא לחץ הוא מכשיר טיפולי שמזרים כמות גדולה של חמצן לחולה והטיפול בתא הלחץ הציל את חייו לאחר תאונת הצלילה. עוד הסביר כי פנה למשרד הבריאות בבקשה להביא תא לחץ, אך לא קיבל מענה. עוד הוסיף כי רצה לבנות פה מכשיר, אך ללא אישור ממשרד הבריאות אי-אפשר לעשות זאת. בשנת 2019 פנה לבג"ץ, בתגובה לבג"ץ טען משרד הבריאות כי נדרשת עבודת מטה מקיפה בנושא. עוד טען גבאי כי קיבל מידע על כך שתא לחץ יכול לעזור לטיפול בקורונה. נדב חן, מנהל ביה"ח לניאדו, סיפר לוועדה כי ברצונו להביא מכשיר תא לחץ לביה"ח במימונו ולטפל על פי ההתוויות הרפואיות המאושרות, אך כאמור לא ניתנת לו האפשרות. ד"ר אתי סממה, ראש האגף למדיניות טכנולוגיות רפואיות, משרד הבריאות, דיווחה לוועדה כי מבחינה כלכלית יש תקנות בנושא על מנת לשלוט בהוצאה הלאומית לבריאות, ומבחינה רפואית, למרות הנאמר פה, מדובר בטיפול רפואי עם התוויות רפואיות ונדרשת בטיחות רפואית. לטענתה יש להביא הוכחות מדעיות, ואין מספיק. יש התוויות שנקבעו וקופ"ח מחויבת לממן אותן. עוד דיווחה כי כיום בתקנות נקבעה הגבלת מכשיר אחד ל – 70,000 נפש. נוסף על הקיים הוקצו עוד שני רישיונות. ד"ר איליה שרקי, מומחה בתחום, הסביר כי תאי הלחץ עוזרים לנזקי קורונה ונזקי סוכרת, ומספקים כמות גדולה של חמצן לרקמה הפגועה. לדברי ד"ר שרקי חסרים בישראל תאי לחץ. עוד הוסיף כי סדרת טיפולים שאינם בהתוויות עולה 35,000 לכל טיפול. לדוגמה: חולי פיברומיאלגיה וחולי פוסט טראומה יצטרכו לשלם כסף על טיפול. רועי רייכר, רפרנט בריאות באג"ת, משרד האוצר, סיפר לוועדה כי תקנות מכשירים מיוחדים מגבילות מכשירים ממגוון סיבות: הוצאה תקציבית לבריאות, הוצאה לכ"א וכו'. עוד הוסיף כי מבחינת תשתיות, בתי החולים צפופים ואין סיבה שיהיה ריבוי מכשירים באותו אזור גיאוגרפי. כמו כן, יש השלכות כלכליות על קופות החולים, על תקציב המדינה ועל סל הבריאות לפתיחה ותוספת תקציב. סיכום הישיבה והמלצות הוועדה: הוועדה פונה למשרד הבריאות לבחון את שינוי תקנות בריאות העם (מכשירים רפואיים מיוחדים) ולאפשר בכך פריסה רחבה יותר של מכשיר תא לחץ בכל הארץ. המסקנות הונחו על שולחן הכנסת ביום: