חומר רקע
08
בנובמבר
2020
כ "א חשון תשפ"א
לכבוד
חברי ועדת הכלכלה
כנסת ישראל
.א.ג.נ ,
:הנדון
יישום הרפורמה בבנקים והקיצוץ במסגרות האשראי- התייחסות ל צמצום מסגרות אשראי לפי סעיף
9
,)(ג) לחוק)(הוראת שעה
התשפ"א-
2020
לקראת הדיון הצפוי ביום שלישי ה-
10.11.20
בשעה09:30
,בנושא שבנדון אנו מתכבדים להפנות את תשומת
.לבכם למספר נתונים
מאז נחקק
החוק להגברת התחרות וצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני
חקיקה), תשע"ז-
2017
(
)"להלן:"החוק ,
,"הידוע גם בשם "חוק שטרום עושים הבנקים הגדולים בישראל כל
אשר לאל ידם על מנת לעכב, לשבש ולסרבל את יישום ומימוש החוק בתירוצים שונים ומגוונים.
הפעם,
גייסו
הבנקים את משבר הקורונה לעכב ככל הניתן את :כניסת התחרות
1. ב-
23
ב
ינואר
2017
, לאחר חודשים ארוכים של דיונים אינטנסיביי
ם והתנגדויות,
עבר החוק בוועדת
הרפורמות של הכנסת
ב ,מטרה מוצהרת וברורה שמטרתו לפתוח לתחרות את שוק שירותי הבנקאות למשקי
בית ולעסקים קטנים .
2. מאז ועד היום נתקלו כמעט כל סעיפי החוק במכשולים ועיכובים שלא מאפשרים התפתחות של
תחרות
.תקינה בשוק הבנקאות
להלן רשימ
ה
חלק ית של לוחות ה זמנים כפי שנכתבו בדוח הראשון של ועדת היישום
של החוק, אל ל :מול היישום בפועל, לפי הדוח העדכני של ועדת היישום
3.
עיניכם הרואות כי התיקון המובא לאישורכם אינו עיכוב חד פעמי או ארעי, אלא עיכוב נוסף שבא בהמשך
.לשורה ארוכה של טירפודים עקביים ליישום החוק
4. חלק מרכזי ברפורמה עסק בהפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים, במטרה ליצ
ו ר תחרות בשוק
האשראי,
כאשר
הרעיון המרכזי הוא ש
חברות
כרטיסי האשראי
יחלו לתת אשראי מתחרה
חלופי
ל אשראי
של ,הבנקים זאת
על בסיס עיסוקן ב הקמת מסגרות אשראי למשתמשים
בכרטיסי האשראי.
5. ה כוונה
המקורי ת הי ת ה כלל לא לאפשר לבנקים לשלוט בהנפקת
כרטיסי אשראי (
ובמסגרות האשראי הנלוות
לכרטיסים אלה)
, אלא להותיר ענ
י ין זה
לחברות כרטיסי האשראי בלבד, ש זו .ליבת עיסוקן
6. אולם
לאחר
לחץ
עז של ה
בנקים עצמם ,אשר חששו מפתיח
ת
מסגרות האשראי לתחרות ,הוסכם
על פשרה
ה מפורטת ב-ס '
9
,לחוק .המובא היום לתיקון
הניסיון עתה הוא לסכל את התחרות הזו.
7.
ההצעה ל תיקון המובאת
לאישור
לוועדת הכלכלה, לשינוי השיעור והסכומים לעניין צמצום מסגרות
,האשראי איננה מממשת את מטר
ה ו ת איננה מתיישבת ע
ם נתוני ענף כרטיסי האשראי ,ונסביר:
א.
.מטרת הצו מוסברת בחשש לפגיעה במשקי הבית שמצבם הכלכלי הורע עקב התפשטות נגיף הקורונה
אולם, התיקון לחוק איננו מבטיח מצב שהבנקים עצמם לא יקצצו את מסגרות האשראי ל משקי הבית
עליהם התיקון ב
א
.להגן
ב.
מנתוני שוק האשראי וכרטיסי האשראי מתקבלת תמונת מצב המצב
י עה על ירידה בביקוש לאשראי
ובשימוש בכרטיסי האשראי הבנקאים:
■
מאז תחילת הקורונה נרשמה ירידה של
כ-
3.5
מיליארדי שקלים
(ירידה של%
2.4
) באשראי הצרכני
וירידה של2.5
מיליארד שקלים (ירידה של23%
.) בהיקף האוברדרפט של משקי הבית כלומר, בתקופת
הקורונה הביקוש לאשראי רק הולך
ופוחת.
■
במחצית הראשונה של השנה נרשמה ירידה של17.2%
ב
היקף השימוש בכרטיסי אשראי בנקאים .
ג.
,יותר מזה במחצית
ה ראשונה של2020
נרש מ
ה עלייה של כ-
12%
במספר כרטיסי האשראי
שלא
בוצעה
בהם
לפחות עסקה אחת
במהלך)רבעון (כרטיסי אשראי לא פעילים
לרמה של2.7
.מיליון כרטיסים על פי מספרים
אלה, ניתן להעריך כי בשני הבנקים הגדולים
קיימים כרטיסי אשראי לא פעילים עם מסגרות בהיקף של
מיליארדי שקלים. קיצוץ במסגרות אלה נספר לצורך עמידה בהוראות החוק, אך איננו פוגע כלל בכוח
הקניה של משקי הבית וגם איננו מפנה מסג
רות לתחרות למול חברות כרטיסי האשראי .
8.
מבדיקת נתוני
ניצול המסגרות , עולה כי הרמה הממוצעת לניצול מסגרות האשראי עומדת על
כ-
25%
בלבד
.מגובה המסגרת .משמע, אין כל פגיעה במימוש החוק המקורי
9.
,יתר על כן בשני הבנקים הגדולים ,פועלים ולאומי ,הנדרשים להפחתת מסגרות על פי חוק
היקף הניצול
אף
נמוך מהממוצע ועומד
על
24%
ו-
23%
.בהתאמה
במליוני שקלים31/12/2019 נתונים נכון ל
בנק מסגרות אשראי לא
מנוצלות
חייבים בגין פעילות
בכרטיסי אשראי
כ אשראי"סה
שיעור ניצול
פועלים15,640
₪
4,958
₪
20,598
₪
24%
לאומי14,837
₪
4,329
₪
19,166
₪
23%
מזרחי8,160
₪
3,973
₪
12,133
₪
33%
הבינלאומי7,923
₪
2,638
₪
10,561
₪
25%
כ"סה46,560
₪
15,898
₪
62,458
₪
25%
דוחות כספיים של הבנקים :מקור
10
.
נדגיש, כי דרישת הסעיף העומד לתיקון הינה הפחתה של50%
מסך המסגרות
( בשני הבנקים הגדולים ולא
מהיקף המסגרת פר לקוח
). לפיכך, קיצוץ סך המסגרות בכ-
50%
לא צפוי ליצור מחסור באשראי צרכני-
במיוחד כאשר לא מדובר בקיצוץ כל המסגרות של כרטיסי האשראי הבנקאיים אלא רק של שני הבנקים
.הגדולים
11
.
תמוהה בעינינו העובדה כי לא הונחו שום נתונים ממשיים המגבים את טענות הבנקים ודרישתם לערוך תיקון
בחוק. הנתונים אותם הוצאנו רק תומכים בעמדה ההפו כה כי אין באמת עילה לתיקון המוגש וכי מדובר
.במתנה לבנקים ותו לא
12
.
אם אכן המטרה היא ,להגן על משקי הבית שמצבם הכלכלי הורע בשל התפשטות נגיף הקורונה הרי שבנוסחו
הנוכחי
חוטא לתכלית לשמה הובא תיקון החוק לאישורכם
שכן הוא אינו מונע מהבנקים עצמם לקצץ
.במסגרות מתחת לרף המוגדר
התי 'קון לחוק צריך לכלול בסוף ס9
()(ג1) את הסיפא הבאה:
שינוי השיעור לעניין
סך מסגרות
האשראי ושינוי
הסכומים
1.
בתקופה שמיום תחילתו של סעיף9
(ג) לחוק ועד ליום
כ"ט בשבט
התשפ "ב (
31
בינואר
2022
)יקראו את סעיף
9
)(ג
לחוק
" כך שבמקום50%
" " יקראו55%" ובכל מקום, במקום
"
5,000
" " יקראו7,500
"
** ;ובלבד שמסגרות האשראי שי
י
שארו בחזקת הבנקים לא
יפחתו מ7,500
שח בכל התקופה
לעיל **
13
. נשמח לענות על כל שאלה,
, בברכה
לינור דויטש, עו"ד
משה קאשי
מנכ"לית
אחראי תחום פיננסי
0544713803
0524462731