חומר רקע
יוצאים מהריבוע
תכנית החירום לחינוך בזמן קורונה
יו"ר ועדת החינוך, ח"כ רם שפע
ח"כים החברים בו
ו
עדת החינוך
בשותפות
רשויות מקומיות
מועצות אזוריות
ארגון המורים העל יסודי
התאגדות מנהלי בתי הספר העל יסודיים
הנהגת ההורים הארצ ית
ארגון מנהיגים- מנהלי בתי ספר
פורום הארגונים למען הפסיכולוג יה הציבורית
יוצאים מהריבוע -
תוכנית חירום לחינוך בזמן הקורונה
רקע
מדינת ישראל מתמודדת עם משבר הקורונה מזה כתשעה חודשים, במהלכם כחלק מהמאמץ להיאבק
.בתחלואה, הושבתה מערכת החינוך פעמיים לתקופות ממושכות ועברה למודל כמעט מלא של למידה מרחוק
שנה"ל תשפ"א נפתחה בצל הקורונה לפי מתווה לימודים ארצי בהנחיית משרד החינוך. הרציונאל שנית ן להחיל
מתווה אחיד לכל, לא הוכיח את עצמו. המחירים הנפשיים, הרגשיים והחברתיים שהילדים משלמים על
.ההישארות שלהם בבית כל כך הרבה שעות בזום, כבדים מדי. לחינוך אין תג מחיר שניתן לפצות עליו בכסף
זוהי השקעה בעתיד ילדינו, בעתידנו כחברה ובעתיד המדינה שלנו. אנחנו לא
,יכולים לחזור על אותה טעות שוב
עלינו
להכיר בשונות האדירה שיש בין הרשויות ובהיכרות העמוקה שלהן עם הציבור בתחומן. זאת, לצד החובה
של המדינה להבטיח שוויון בחינוך ובהזדמנות לחינוך לכל ילד וילדה. הצורך האדיר שלנו בעת הזו, כמדינה
ובמערכת החינוך בפרט, הוא להיות.יצירתיים בתקופת חירום חינוכית זו
.חינוך הוא צורך חיוני ומדינת ישראל צריכה להתייחס אליו ככזה
בכל מצב, גם של מגפה עולמית, אנחנו
חייבים להתייחס לחינוך כמערכת שאסור להוריד עליה את השלטר. צריך לבצע התאמות, כמובן, אבל כמו
שאנחנו מוציאים את הדרך להפעיל סופרים ו
בתי חולים-
.כך גם עלינו להפעיל את מערכת החינוך צריכים
לצאת מהריבוע ולמצוא את הדרך לעשות זאת . החוסן של כולנו, והבריאות הנפשית, כפרטים וכחברה, תלוי
בתפקוד המערכת הזו. הרוב המוחלט של המדינות המפותחות מקיימות היום שגרה חינוכית מלאה. לכן
השאלה שעלינו לשאול את ע צמנו היא לא "האם יש להחזיר את מערכת החינוך" או "מתי יש לעשות
."זאת", השאלה שעלינו לשאול היא "איך לעשות זאת
לכן, בחרתי יחד עם חברים מועדת החינוך התרבות והספורט, לפעול לגיבוש תוכנית חירום לחינוך בזמן
קורונה. כדי לגבש את התוכנית ולהבין מה קורה באמת בשטח, יצ אנו במרתון פגישות במטרה להקשיב
לציבור; מנהלים, מורים, הורים, תלמידים, ראשי רשויות, מומחים פדגוגיים, פסיכולוגיים, בני נוער ושותפים
נוספים. לצד שיחות אלו, קיימנו עשרות דיונים בוועדת החינוך ולמדנו מהנעשה בעולם, במדינות אירופאיות
דומות לנו ובמדינות הOECD
.
?מה אנחנו מציעים
שינוי
מודל הפעלה
: ביטול המתווה האחיד ו
ה ענקת
סמכויות ל""קבינט חינוך מקומי
תכנית יוצאים מהריבוע משרטטת
תפיסת הפעלה חדשה להפעלת מערכת החינוך בזמן קורנה , שתאפשר
לה לנוע, בהתאם לתנודות בשיעורי התחלואה, מפעילות חינוכית מצומצמת לפעילות חינוכית מלאה. עד ,היום
מערכת החינוך פעלה בצורה בינארית, הושבתה או ק .יימה למידה פרונטאלית בביה"ס
המעבר ללמידה מלאה וממושכת מרחוק, על ידי הזום או למידה ביתית, לווה בהשפעות קשות על התלמידים
,ועל צוותי ההוראה; עליה במצבי קיצון נפשיים, ירידה במוטיבציה, ירידה בתפקוד החברתי ועוד. בנוסף לכך
עולה מהמחקר כי הלמידה המקוונת הרחיבה פע
רים חברתיים-
כלכליים והעמיקה פערים לימודיים בין תלמידים
ובחברה הכללית. תופעות כמו שיעורים פרטיים למי שידם משגת לצד המחסור במשאבים בסיסיים בקרב
אחרים החל ממזון ובטחון פיזי בתוך הבית וכלה במחשוב, תשתיות אינטרנט ומרחב למידה, מדגישים את הצורך
העז בפתרונות יצירת.יים, גמישות ותעוזה
חינוך אינו בינארי. בין שני הקצוות, הפעלה או השבתה, קיים מנעד רחב של אפשרויות לקיים מפגשים
.חינוכיים
"יוצאים מהריבוע" מגדירה איך מחזירים את מערכת החינוך לתפקוד, במטרה לאפשר לתלמידות
והתלמידים לפגוש דמות חינוכית, האחד את השני ולהתחיל לה וריד את מפלס הלחץ והחרדות וההתמודדות
.הנפשית שגובה מחירים מילדים רבים בבסיס תכנית זו ניצבת הקריאה לכל רשות למצוא את אופן
.הפעלת המערכת המתאים לה ביותר, במסגרת גבולות גזרה חינוכיים ובריאותיים
עקרונות העל של התכני:ת
1.
מתן מענה דחוף למצב החי .רום החינוכי .חינוך אינו רק העברת ידע, חינוך הוא קודם כל קשר
הילדים ובני הנוער, ללא הבדל דת, גיל ומגזר, זקוקים למענה חינוכי, רגשי וחברתי, במיוחד בתקופה
,מאתגרת זו. על המדינה להציב את החינוך בראש סדר העדיפויות ולאפשר חינוך רציף במגוון מודלים
.כלים ושיטות
2.
.קיום פעילות חינוכית תוך שמירה קפדנית על בריאות הציבור אפשר וצריך להפעיל את מערכת
החינוך לצד שמירה על בריאות הילדים, הצוותים החינוכיים והציבור כולו תתאפשר באמצעות מתן מענה
חינוכי גמיש ויצירתי, שיבטיח צמצום המפגשים בין הילדים וצוותי ההוראה. רק כך תתאפשר הפע לת
.בטוחה, מבוקרת ומיטיבה של מערכת החינוך
3.
.לרשויות המקומיות היכולת הטובה ביותר להעניק מענה חינוכי ובריאותי תפיסת מתווה
אחיד לכל לא הוכיחה את עצמה. על ידי מתן גמישות והעברת חלק מהסמכויות לרשויות ולמנהלים
והקמת "קבינט חינוך מקומי", כל רשות תוכל להפעיל את מ ערכת החינוך בשטחה בצורה המיטבית
.ביותר לתושבים. המדינה תעניק סיוע לרשויות הזקוקות לכך
?איך עקרונות העל יעבדו בשטח
העברת סמכויות
מ
השלטון המרכזי לשלטון המקומי .
"המדינה תקבע את "כללי המסגרת
הבריאותיים והחינוכיים, וכל רשות תנהל את אופן הפעלת
.המערכת בשטחה בכפוף לכללים אלו
ע"פ המודל המוצע, תחומי האחריות שישארו אצל
השלטון המרכזי
:יכללו
•
.הגדרת מסגרות הפעילות החינוכיות ומדדי הבקרה הבריאותיים
•
הפעלת
מנגנון סיוע לרשויות מוחלשות
ו/או שצריכות ליווי ניהולי, תשתיתי ו/או סיוע
.תקציבי
•
מעקב ובקרה אחר נתו.ני תחלואה, הפעלת מערך בדיקות
•
מתן מענה לסוגיות רוחביות, לרבות: תשתיות אינטרנט, תגבור כוח אדם חינוכי, הסדרת
,ביטוח מבני מורחב, מעבר של תלמידים וצוותי הוראה בין רשויות בצבעי רמזור שונים
מיקוד פדגוגי וחינוכי בתכנית הלימודים, מיקוד מקצועות לבגרות ומענים לקיום בחינות
.הבגרות
תחומי האחריות שיעברו לסמכות
השלטון המקומי
:יכללו
•
.הפעלת קבינט חינוך מקומי המורכב מרשות, נציגי בתי הספר ונציגי פיקוד העורף
•
.)תכלול השימוש במרחבים החינוכיים שבשטח הרשות (פתוחים וסגורים
•
.ניהול כוח האדם החינוכי הקיים במערכת, לרבות אנשי החינוך הבלתי פורמלי
•
.דיווח מידי ומקיף על נתוני התחלואה בשטחי הרשות
"הקמת "קבינט חינוך מקומי
בכל רשות מקומית. הקבינט המקומי יורכב מצוות בסיס של
ראש
הרשות, מנהל אגף חינוך, נציג פיקוד העורף, נציגי מנהלי בתי ספר ונציגי הורים. ניתן להוסיף
חברי צוות
.נוספים לפי שיקול דעתה של הרשות הקבינט יהווה גורם מקשר בין ה"שטח" לבין השלטון המרכזי
.ויפוקח על ידו הקבינט יתכנן ויו
ציא לפועל תכנית חינוכית רשותית
, בכפו
ף להגדר" ת
כללי המסג
רת "
שי .קבעו משרדי הממשלה
החלפת מודל ימי הלימוד במודל של בנק שעות שבועיות גמיש.
במסגרת הגדרת מחודשת של
מסגרת הפעילות החינוכית בישראל ,תוגדר מכסת שעות שבועיות מינ ימאלי
ת אליה זכאי כל תלמיד .
במקום לבחון בימי לימוד ושעות יומיות, עוברים למודל גמיש של בנק שעות שבועי עם דמות
.חינוכית קבועה
אופן המפגש, פריסת השעות על פני השבוע ומאפייני הדמות החינוכית יתבצעו בהתאם
לבחירתו של קבינט החינוך המקומי. כך למשל ניתן לחלק את השעות על פני מספר ימי חינוך קצרים או
למ מש את כולן ביום אחד, במפגשים עם המורה, יועץ חינוכי, מדריך בלתי פורמלי וכו'. כמו כן, תוכל רשות
אזורית לקיים קבוצות חינוכיות לפי יישובים ללא צורך בהסעות ואחרת לקיים קבוצות חינוכיות במשמרות
בביה"ס לתלמידים בכיתות הגבוהות. המפגשים
יתקיימו בקפסולות סגורות ככל ה ,ניתן בכל
הגילים, ובמפגש מס' מצומצם של.אנשי צוות, בהתאם להגדרות משרד הבריאות
צמצום מבחני הבגרות ומבחני סאלד והיקף החומר הלימודי.
יצומצמו מספר הבגרויות
החיצוניות והפנימיות לשנה"ל הנוכחית, עם אפשרות להארכה לשנה"ל תשפ"ב. כמו כן הבגרויות יפרסו
לאורך
השנה בכדי לאפשר לתלמידים להיערך וללמוד בצורה מיטבית. לצידן יתקיימו קבוצות קטנות
,לתגבור ותרגול ייעודי למקצועות הבגרות, עם מלווה מקצועי חינוכי. האחרון יהיה מורה, פרח הוראה
.ש"שינים ו/או סטודנטים
צמצום מקצועות והפחתת
החומר הלימודי
בכלל המקצועות, בכל שכבות הגיל. יושם דגש על
הקניית מיומנויות למידה ומתן מענה לצרכים רגשיים וחברתיים , מתוך תפיסת העדפת איכות על פני
.כמות
הגדר ת מסגרת
מסודרת ומוגבלת ל.למידה מקוונת
.שיטת הזום אינה יעילה כגורם לימוד מרכזי
הלימוד מרחוק גורם לבעיות רגשיות עקב חוסר במפגש ומקבע את האמצעים הטכנולוגיים לשומרי
הילדים. יש לקצר את ש עות הלמידה בזום ולהגדיר מסגרת שעות מקסימלית ללמידה בזום
,ביום
לרבות הפסקות. כמו כן, יש לקבוע מסגרת מנחה לבניית שיעור המועבר בזום, תוך שימת דגש על זמן
עבודה עצמאית והגבלת משך הזמן להקני.ה מקוונת, שהוכחה כבלתי יעילה
לצד מסגרות אלו, יוקמו
הכשרות לשימוש טכנו לוגי נכון ומועיל שיעזור למורים למקד את החומר הנלמד, ולהעצים את השיח
.הרגשי והשותפות בצורה הטובה ביותר גם בלמידה באמצעים טכנולוגיים
ניהול מחודש ושימוש
מיטבי במשאבים קיימים:
1.
)צוותי חינוך והוראה (לרבות בלתי פורמלי -
יחס מורה תלמיד במדינת ישראל נמוך מהממוצע
בOECD
.פריסה חכמה של צוותי החינוך וההוראה, במערכת הפורמלית והבלתי פורמלית
, ככ
ו ח
משולב ליישום המפגשים החינוכית והמעטפת החברתית-רגשית-
פדגוגית, תאפשר בטווח המיידי
מענה רחב ואישי יותר לכל תלמיד. בטווח הארוך ניתן יהיה
ללמד את כלל התלמידים על בסיס
.חמישה ימי למידה שבועיים, בלא צורך לגיוס של כ"א נוסף ובלא עלות תקציבית נוספת אנשי החינוך
הבלתי פורמלי מכירים את אוכלוסיית הילדים והנוער, בעלי ניסיון חינוכי וכבר מועסקים ברשויות. יש
.לאפשר המשך העסקתם, תוך התאמה למודל הרשותי
2
.מרחבים חינוכיים -
מיפוי ושימוש במרחבים פתוחים, מבני ציבור שונים ומוסדות חינוך חלופיים
בתחומן של רשויות המקומיות, יאפשר מפגשים חינוכיים ולימודיים נרחבים יותר, בקפסולות של עד
18
,תלמידים לפי הנחיות משרד הבריאות. המשאבים הפיזיים שונים בכל רשות, בין אם מדו בר
בהיכל תרבות או בחורשה סמוכה, יש לאפשר שימוש מקסימלי במשאבים הקיימים. את סוגיית
הביטוח למבנה שהוסב לשימוש כמבנה חינוכי ניתן לפתור בדומה למודל ההפעלה של "בתי הספר
."של החופש הגדול
3. מ
ענה לאמצעי קצה ותשתיות אינטרנט -
יישום של פתרונות אלטרנטיביים לבעיה
החמ ורה של חיבור אינטרנט לקוי במדינה כדי לאפשר למידה מרחוק לכלל התלמידים. לפי נתוני
הלמ"ס בכ15-20%
משקי בית בישראל אין חיבור מספק לאינטרנט לקיום למידה איכותית מרחוק
איכותית, ולכחצי מיליון תלמידים אין מחשב כלל בבית או שאין מחשב אישי המאפשר להם ללמוד
באופן עצמאי
.ובשעות הקבועות שמשרד החינוך הציב כחובה להיות נוכח בהן
3.1
)מענה מהיר לתשתיות אינטרנט -
על בסיס הניסיון הנצבר בעולם, יש
לבחון את הקמתן נקודותWIFI
בתוך כלי תחבורה המאפשרים ניוד נוח
בהתאם לתנאי השטח השונים וניצול מקסימלי של הגלישה ברשת, שימוש
לווייני להנג שת אינטרנט באזורים מרוחקים ללא תשתית חשמל, ושימוש
בטכנולוגיות מיקרו
להרחבת טווח הגלישה ורוחב הפס ע"י שימוש באנטנות
.קיימות
3.2
)אמצעי קצה -
,מוצע ליצור מאגר זמין של מחשבים ממקורות שונים
לרבות שיתוף פעולה עם עמותות הממחזרות מחשבים ניידים ישנים
ומתקינות בהם
את התכנות ואת האביזרים הנדרשים כדי לאפשר למידה
איכותית מרחוק. לאפיק זה מספר יתרונות מובהקים: עלות נמוכה, עידוד
תעסוקה מקומית, הפחתת הזיהום האלקטרוני, זמינות גבוהה ואי תלות
.בבעיה העולמית של מחסור במחשבים
4
ב
יטחון תזונתי -
העברת התקציב שהוקצה ליישום חוק
ארוחת יומית לתלמיד, תשס"ה -
2005
, לאספקת ארוחות חמות לתלמידים ותלמידות לילדים מגיל הגן ועד כיתה י"ב, בבתי
.הספר או בבתים, באמצעות הרשויות המקומיות וארגוני מגזר השלישי
מ ציאת
פתרונות לאוכלוסיות מיוחדו.ת
מציאת פתרונות לאוכלוסיות מיוחדות. המענים החינוכיים
לאוכלוסיות שונות דוגמת החינוך המיוחד, ילדי שילוב, נוער בסיכון, יהיו יציבים בכל מצב תחלואה
.ויבטיחו את המשך קיומה של מעטפת שלמה
לצד זאת יפתח "קבינט החינוך המקומי" מודלים ומענים
נוספים על ידי אשר יוסיפו תמיכה, קשר וקשב, במטרה למנוע נשירה מהמערכת ולבנות התמודדות
מקומית משותפת. אוכלוסיות בסיכון בריאותי, ימשיכו לקיים מפגשים חינוכיים באופן סדור הדומה
לשגרה ככל האפשר, ויהוו ככל הניתן ח ,לק בלתי נפרד מהמסגרת החינוכית אליה משתייכים התלמידים
בהתאם להיקף המענה החינוכי באותה עת. כך למשל, מעבר ללמידה במתכונת בית ספרית מלאה לא
ימנע מתלמידים עם סיכון בריאותי את האפשרות להשתתף מרחוק בשיעורים עם כלל ילדי הכיתה
.ולהיפך
סיכום
חינוך הוא צורך חיוני. חינוך מייצר מעטפת של עולם שלם עבור כל ילדה וילד. אנו מצויים בעת חירום
.חינוכית אשר סיומה טרם נראה באופק, אך בד בבד גם בעת של הזדמנויות ,הזדמנויות לשינויים
.לתיקונים ולרפורמות חינוכיות
צריכים לצא ,ת מהריבוע. עוד בראשית כניסתה של הקורונה לחיינו
נאמר כי מיגור המגיפה אפשרי רק אם נשכיל לאמץ הרגלים חדשים-
נעטה מסכה, נשמור על ריחוק
חברתי, נקפיד על היגיינה. כבר אז נולדה בנו ההבנה שצריכים לצאת מהריבוע. כעת הגיע הזמן לאמץ
הרגלים ותפיסות הפעלה חינוכיות חדשו ,ת. התוכנית המפורטת כאן מציעה מודל עם מגוון רעיונות
הניתנים ליישום מ ידי, גמיש ונרחב, בעלות תקציבית נמוכה, המאפשר למדינת ישראל להציב את
.החינוך בראש סדר העדיפויות. לקיים מפגשים חינוכיים לצד הקורונה
,אני
חבר י י מוועדת החינוך
ושותפינו היקרים, נמשיך ונפעל יחד
.להבטחת החינוך לכל הילדות ובני הנוער בישראל
יו"ר ועדת החינו ך, התרבות והספורט
ח"כ רם שפע
[email protected]