הודעה לעיתונות
הכנסת
דוברות הכנסת
דובר הוועדה לענייני ביקורת המדינה
מיסוי רווחים לא מחולקים - דוח מבקר המדינה 71א
מיסוי חברות הארנק:
"אין לאוצר כל יעדי גבייה ל614 מיליארד ₪ ברווחים שנצברו עד 2018"
יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח:
"בתקופה כזו של משבר לא ניתן להוסיף הוצאות כשאין הכנסות. לקראת התקציב, חובה על האוצר לעשות עבודת מטה נכונה במיסוי חברות הארנק"
הוועדה לענייני ביקורת המדינה בראשות ח"כ עפר שלח, דנה היום (רביעי) בדו"ח המבקר השנתי האחרון 71א בפרק המצביע על פרצת המס בשל שימוש פרטי ברווחים הצבורים בחברות הארנק.
יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח: ״הוועדה התכנסה לדון איפה הפתרון נמצא לרווחים הלא מחולקים של חברות הארנק. יש שם סכומי כסף גדולים שאם המדינה תמצא איך להוציא אותם, זה יכול לשפר את הכנסות המדינה ממיסים בתקופה כזו שההכנסות קטנות וההוצאות גדלות. לנושא יש היבטים של מדיניות שהם עמוקים מאוד והם עולים ביותר בסיטואציה הנוכחית שהמשבר גורם להעמקת הפערים הכלכליים שפוגע בשכבות יותר חלשות. כיום במשבר הקורונה, מי שיש לו עומד בקשיים של המשבר ומי שיש לו פחות וככה הפער החברי הלך ומעמיק.
יש היסוס בכל מה שקשור לתקציב 2021 ולא ברור עדיין מי עובד ועל מה. יש לי חשד שלא עובדים בכלל על כלום. ברור שבסופו של דבר יהיה תקציב קשה וסבוך וההשלכות הקשות של הקורונה יורגשו ולא תהיה אפשרות ודרך להוצאה של כסף אם אין הכנסות – בעבודת מטה נכונה כל הדיון לגבי חברות הארנק חייב לבוא לידי ביטוי ע"מ לשפר את ההכנסות".
ממשרד מבקר המדינה הציגו את עיקרי הדו"ח האחרון המצביע ע"כ שבעשורים האחרונים התפתחה תופעת "חברות ארנק" שיש בה כדי להפחית את גביית המס מבעליהן ותיקון 235 שתחילתו מ-1.1.17 אמור היה להתמודד עם ניצול לרעה של שיטת המיסוי הדו-שלבי, אלא שחוץ מהגבייה החד-פעמית של כ-15 מיליארד ש"ח בשנת 2017, גבייה שקדמה לה הטבת מס של כ-4 מיליארד ש"ח, לא התממשה הנחת רשות המיסים בעניין תיקון סעיף 77 והשפעתו על מיסוי רווחים לא מחולקים בחברות על פני השנים.
בנוסף, כ-91% ממקבלי הדיבידנד המוטב משויכים לעשירון העליון (לפי פילוח הרשות). נישומים חזקים מבחינה כלכלית, נמנעים מלכתחילה מלחלק דיבידנד ולשלם מס באופן שוטף אלא מעדיפים להמתין ל"מבצעי המס" ולתשלום מס מופחת במסגרתם ובכללם נישומים שהם חברי הלשכות המקצועיות אשר חלקם הם בעלי חברות ארנק ואף משכו במסגרת הוראת השעה דיבידנד מוטב. 2,593 חברות שחלק מבעלי מניותיהם חברים בלשכות המקצועיות שהיו מעורבות מתוקף תפקידן המקצועי בתהליך גיבוש הצעת החוק בכנסת (בעיקר רו"ח ועו"ד)-חלקו ל-2904 בעלי מניותיהם כ-5.2 מיליארד ₪ דיבידנד מוטב.
מצ"ב תקציר מהדו"ח.
דב נגר, יועץ מקצועי למנהל רשות המיסים הגיב לטענות הדו"ח בדיון: "הליך החקיקה היה סדור לאחר פגישות מרובות וארוכות ובתיאום עם כולם. תיקון 225 היה תיקון מוצלח. נעשה גבייה ששינה התנהגות של נישומים. בטוחים שנעשה גבייה משמעותית. לגבי סעיף 77 שהמבקר טען שאין גביה – בג"צ דן באחרונה ורק עכשיו הייתה החלטה ולכן מתחילים גבייה בקרוב אך צריך לזכור שיש את השלכות של קורונה. חשוב שתהיה עבודת מטה מקיפה וכוללת של כל המשרדים וההערות. החלטות הוועדה היו על כלל הגורמים שהשתתפו והציגו גישות שונות אך בסוף הוחלט ללכת לפתרון מסוים.
גם אם יש לנו את המידע כמה עודפים יש בכל חברה – סעיף 77 אומר שסמכות המנהל לחלק ובלבד שזה לא יפגע בפעילות החברה. ובשביל שהמנהל יחלק את העודפים זה רק כשזה לא פוגע בחברה. ולכן גם אם נתייחס לעודפים, יש את הפעילות של החברה ואנחנו לא יכולים להתייחס אל הרווחים שלהם גם כדבר שלגבם אנחנו צריכים לפעול".
נשיאת לשכת רואי חשבון, איריס שטרק אמרה בדיון "התיקון חקיקה שינה את פני המשק ורואים את השלכותיה. לשכת רואי חשבון עומדת בחזית ומייצגת את כל העסקים וללא כל אינטרס אחר. כל ניסיון להראות שההתערבות שלנו בחקיקה היא אחרת, אינה נכונה. לגיטמי לתכנן מס וכשיש איזו הטבה גם נהנים ממנה. אנחנו נלחמים למען ציבור שומר הסף. חופש ההתאגדות להתאגד כחברה ולאורך זמן, קיים גם אצלנו".
לדברי שטרק, "דווקא בתקופה כזו שיש צורך להוסיף עוד כסף שיגיע לאנשים, יש לעשות בכיוון הפוך ולעודד בהטבת מס חלוקת רווחים בדיבידנדים".
ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס: "החקיקה המדוברת בהחלט עשתה מהפכה במדינת ישראל. ההשלכות של המהפכה נראים כל יום בדוחות של לקוחות שמשלמים הרבה יותר מס שלפני כן לא היו משלמים. הייתה מחשבה עמוקה לתכנית שהאמנתי בה – מי שמושך כסף ולוקח הלוואות בלי לשלם מס, זה צריך להשתנות.
בלי ההסדר שנקבע בחור ואילו היינו הולכים לחקיקה גרנדיוזית אחורה שהייתה משיתה סכומי עתק על כולם, היינו כל היום בבתי משפט על תביעות רטרו שבצדק אנשים לא היו מבינים מדוע לשלם. בנוגע למה שנכ' בדו"ח על רואי החשבון ועורכי הדיון – שיהיה ברור, אלו עם החברות ארנק זה בדיוק בזהה לחלקם באוכלוסייה". גינדי הצטרף לקריאה לתמרוץ חלוקת רווחים בגלל משבר הקורונה, "בחלק גדול מהמקרים, החברות לא מחלקים רווחים והרווח נשאר בחברה ועם ישראל לא נהנה מהרווחים. בקורונה שרוצים להניע את הכלכלה ראוי לשקול דיבינד מוטב".
פרופ' יוסף אדרעי, מומחה לדיני מיסים, תקף בוועדה את רשות המיסים והצגת החוק המתוקן כיעיל לגביית מיסים עבור חברות ארנק: מה הקריטריונים שהם קוראים לזה 'הצלחה' – הגדלת פערים? גיוס הרבה כספים והענקת מתנות לבעלי הון? מה זה הצלחה? עד לפני 25 שנה טבעו את הרעיון שהעושר מחלחל מלמעלה למטה ומזה 15 שנה כל המחקרים שאני מכיר מעידים הפוך ושבאותן מדינות שבהן יש פערים חברתיים גדולים ויש מדינות – הצמיחה קטנה ובכל מקום שפועלים לצמצם פערים, הצמיחה גדולה.
25 שנה אני מנסה לשכנע את שרי המשפטים להוציא את החקיקה המשפטית של רשות המיסים מהאוצר. רשות המיסים רואה תפקידה כאחראית לגביית מס ולא כאחראית לחלוקה מחדש. וזו הבעיה. איזו מלחמת חורמה ניהלו ברשות המיסים נגד ועדי עובדים וכנגד חברות ארנק נתנו להם לפרוח. עם כל הכבוד, ברשות לא עושים עבודה טובה – עושים את עבודתם בגבייה. האם הם יודעים כמה מס היו מקבלים אם היו מפעילים את סעיף 77 או 86 שבכל מקום שיש עסקה מלאכותית ניתן לגבות? מדברים פה על סעיף 77 שמדבר על חברות מעטים, אז איך זה עונה על החברות הגדולות? יש כאן חוסר מקצועיות מוחלט. מישהו בדק עם מומחים מה הם הגורמים לצמיחה או ההיפך – דברים שגורמים לפערים אדירים שעוצרים את הצמיחה. ברגע שהחוק אומר שכל החברות הללו זה מלאכותי, למה בכלל לתת להם גזר? למה עובד רגיל שאין לו רואה חשבון צמוד שייעץ לו לעשות ככה, ישלם 52%"? וביטוח לאומי. ואלו נהנים סתם ובחינם".