חומר רקע

הפקולטה למשפטים| אוניברסיטת בר-אילן | רמת גן, מיקוד5290002 | .טל03-5318895 | פקס03-7360499 The Faculty of Law | Bar-Ilan University | Ramat-Gan, | 2 529000 Tel. 972-3-5318895 | Fax 972-3-7360499 [email protected] | www.rackmancenter.com 11 נובמבר2020 כ"ד חשון תשפ"א 'עמדת מרכז רקמן ביחס להצעת החוק הממשלתי למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס18 )והוראת שעה ,)(מניעת אלימות כלכלית התש"ף- 2020 לקראת הדיון ביום.11.2020 17 בעקבות הדיון שהתקיים בוועדת חוקה, חוק ומשפט ביום20.10.20 בעניין הצעת החוק שבנדון, להלן עמדתנו .המעודכנת כללי: ,ראשית מרכז רקמן תומך בצורך לתת מענה חקיקתי מפורש לתופע ת האלימות הכלכלית שנועדה למעשה להגן על קורבנות שנשללה מהם חרותם ולהגן על מי שמצאו את עצמם תחת שליטה ,הפחדה ואיומים כלכליים . ,אכן ,למרבה הצער אלימות אינה מתמצה רק בביטויים אלימים פיזית ומניסיוננו היא באה לידי ביטוי .בהתנהגויות פוגעניות מאוד בייחוד בסכסוכי גירושין ובתחום דיני המשפחה אלימות כלכלי ת היא אחת מצורת .האלימות המופעלות בעיקר כלפי נשים, אשר מטרתה להשיג שליטה מוחלטת על חייהן הצעת החוק נועדה לטפל במ קרי קיצון ומגדירה אלימות כלכלית "כ התנהגות מתמשכת של אדם כלפי בן זוגו ,תוך הטלת אימה , הפעלת כפייה או הפעלת שליטה עליו " שבאה לידי ביטוי בשלילת החרות הבסיסית לעצמאות כלכלית של בן זוג ושלילת היכולת לניהול סביר ותקין של חייו ביום יום. לגופו של עניין, ההצעה פונה לתת מענה למי שנפל קורבן לבן זוג שמעוניין לה לך אימים באמצעות פגיעה כלכלית או להשיג שליטה על ידי הסבת נזקים כלכליים ,או לשלול עצמאות כל כלית בתוך המשפחה. בהקשר זה, ראוי לחדד שהחוק בעיקרו מתייחס לאלימות כלכלית בין בני זוג ולהסדרת אלימות המתרחשת במסגרת מערכת היחסים הזוגית , כפי שמובהר בראשית דברי ההסבר לחוק, ויש לתת על כך את הדעת בבחינת המשמעויות של הנוסח במתכונתו הנוכחית (ר' הערתינו בסעיף1 .)להלן ברי, כי יש חשיבות גדולה להכר ה ב תופעה של אלימות כלכלית במשפחה ולהענק ת הגנה משמעותית לנשים הסובלות ממנה, כפי שנעשה במדינות מתוקנות בעולם, וכפי שנקבע באמנה לביעור אפליה נגד נשים אותה אישררה מדינת ישראל ואליה היא מחויבת. 1 יש לציין בהקשר זה את אמנת איסטנבול - האמנה המרכזית שנוסחה במועצת אירופה בדבר מניעת אלימות נגד נשים ואלימות במשפחה – אשר גם במסגרתה הוכרה ונאסרה אלימות כלכלית באופן מפורש. 2 בהזדמנות זו אנו מבקשות לקרוא למדינת ישראל לאמץ את אמנ ת איסטנבול .בהקדם האפשרי 1 וועדת האו "ם לביעור אפליה נגד נשים,, המפקחת על יישום האמנה מציינת במפורש את הצורך לספק הגנה לנשים מפני כל סוגי האלימות , ובכלל זה אלימות כלכלית. See General recommendation No. 35, para14. ( “Gender-based violence affects women throughout their life cycle…. Such violence takes multiple forms, including acts or omissions intended or likely to cause or result in death1 or physical, sexual, psychological or economic harm or suffering to women, threats of such acts, harassment, coercion and arbitrary deprivation of liberty. Gender-based violence against women is affected and often exacerbated by cultural, economic, ideological, technological, political, religious, social and environmental factors …”) 2 סעיף 3 באמנת איסטנבול מגדיר במפורש כי הביטוי: .א " "אלימות נגד נשים מובנו הפרה של זכויות אדם וצורה של אפליה נגד נשים ו יהיה משמע ו כל מעש ה של אלימות מבוסס ת - מגדר שתוצאתו היא, או סביר שתהיה , נזק או סבל גופניים , מיני ים , פסיכולוגי ים או כלכלי ים ל נשים, כולל איומים במעשים כא מור , כפייה ,או שלילה שרירותית של חירות בין אם הוא מתרחש ב פומבי או בחיים ה ;פרטיים ב .הביטוי ""אלימות במשפחה יהיה משמעו כל מעש ה של אלימות גופנ ,ית במענה לכמה מהטענות שהושמעו בוועדה על כך שחוק למניעת אלימות יפגע בתא המשפחתי ,יש להבהיר שמדינת ישראל מחויבת למנוע אלימות משפחתית בדיוק מתוך הצורך להגן על התא המשפחתי .התא המשפחתי אסור שייתן חסינות בפני התנהגות אלימה, הטלת אימה ושלילת חרות. כדי שה יחידה המשפחתית תשגשג, ,היחידים בתוכה צריכים לחוש ביטחון, ובפרט נשים צריכות לחיות בביטחון וצריכה להיות בידיהן האפשרות לכלכל את עצמן ואת ילדיהן בכבוד. ,בהקשר זה, הצעת החוק אם תחוקק, תיתן שם לתופעה ובכך תסייע למניעתה והפסק .תה, ובכך יש לקוות כי תוביל לחיזוק התא המשפחתי ולבריאות בני המשפחה מעבר לזה , חשוב להבהיר כי קריאות להימנע מ״התערבות ביחידה המשפחתית״ במקרי אלימות ,ע לולות להחזיר אותנו עשרות שנים אחורה .בהתמודדות עם תופעת האלימות המשפחתית אמירות דומות בעבר גרמו לכך שעד לפני חמישים שנה כלל לא היו חוקים של מניעת אלימות במשפחה ,והמדינה למעשה נמנעה מלהגן על הצדדים החלשים במשפחה – נשים וילדים .מתוך אותו רציונל של הגנה על המשפחה החוק בעבר לא הכיר באונס בין בני זוג . ,בנוסף אזהרות מפני הרס המשפחה הן טענות מוכרות וחוזרות גם בהקשר העולמי ו הושמעו גם לפני מאה שנה בשאיפה למנוע את זכות הבחירה מנשים ,וחמישים שנה לאחר מכן כדי לחסום את אפשרות הגירושין ,וכמו שהוזכר בדיון , הושמעו בישראל בעבר - גם כדי להתנגד להקמת מקלטים לנשים מוכות. יתרה מכך, עמדה זו אף לוקה בסטנדרט כפול, כיון שהיא מתעלמת לחלוטין מן ההתערבות העמוקה ביחידה ,המשפחתית המתקיימת כבר היום בדיני הנישואין והגירושין המגבילים הקיימים בשיטת המשפט בישראל אשר מחייבים בני זוג לדין הדתי- התערבות שיש לה השלכות מר.חיקות לכת ביחס לתא המשפחתי ,על רקע זה 'להלן נפרט את הערותינו ביחס לפתרון המוצע בהצעת החוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס 18 והוראת שעה) (מניעת אלימות כלכלית), התש"ף- 2020 " :(להלן הצעת החוק:)" להלן הערותינו להצעת החוק: 1. "תחולת החוק על "בן משפחה – ,כפי שנפתח בדברי ההסבר להצעת החוק המטרה העיקרית של החוק נה הי מתן מענה לבן זוג שננקטת כלפיו אלימות כלכלית בתוך מערכת היחסים הזוגית . ככל שהצעת החוק נועדה לתת מענה לניצול כלכלי של קשישים בתוך המשפחה, אנו סבורים שראוי לצמצם את תחולת החוק בהתאם ולדייק את ההגדרה של "בן משפחה". בשים לב שהתופעה של אלימות כלכלית נגד קשישים הינה תופעה סוציולוגית בעלת מאפיינים שונים באופן מהותי מאלימות כלכלית בי ן בני זוג, נציע לשקול הסדרה לעניין אלימות כלכלית נגד קשישים במסגרת חוק העונשין (בסעיפים הרלוונטיים'לדוג 368ג 'בסימן ו1 לחוק: פגיעה בקטינים ובחסרי ישע). 2. תיקון סעיף7 (א1 ))(ב- עיון בהצעת החוק מלמד כי אין הלימה בינה לבין המשטר הרכושי .הנוהג בישראל המונח "נכס שיש לבן הזוג זכות בו" אינו מדויק, ובמיוחד במקרים של אלימות כלכלית בהם הרכוש המשותף ,מינית פסיכולוגית או כלכלית המתרחש בתוך המשפח ה או התא הביתי או בין בני זוג או שותפים בעבר או בהווה, בין , אם לא מניות עבריין או שחלק את אותו ;מגורים עם הקורבן The Council of Europe Convention on Preventing and Combating Violence against Women (Istanbul Convention, CETS No. 210) מצוי בחזקתו של אחד מבני הזוג. לכן יש להעדיף כי ייכתב בסעיף7 (א1 ))(ב "נכס שעשויה להיות לבן הזוג זכות לגביו, לרבות זכות בעתיד לגבי שוויו, מכוח חוק יח."סי ממון או ההלכה הפסוקה נסביר כי המשטר הרכושי המוסדר בחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג- 1973 ,וי אל כפופים מרבית הזוגות ,הנשואים בישראל כיום 3 הינו שיתוף אובליגטורי דחוי .כלומר ,הסדר איזון המשאבים שבחוק אינו יוצר שיתוף קנייני בנכסים כלשהם ,אלא מהווה שיתוף נדחה עד למועד בו חל קרע משמעותי בין בני הזוג .בני זוג שנישאו לאחר 1.1.74 נתונים למרותו של חוק זה. משמעות הזכות האובליגטורית הדחויה היא ,שגם בהגיע מועד איזונה, אין לבן הזוג שיתוף קנייני בנכסים ,אלא הזכות לקבל את מחצית שווים של הזכויות והכנסים שצבר הצד שנגדו- שיתוף כספי בלב ד. וכפי שהוסבר בפסיקת בית המשפט העליון ע"א1915/91 יעקובי נ ' יעקובי (פ''ד מט3 ) 529 , 548 : "שיטות המשפט המודרניות מכירות בשתי שיטות עיקריות של הסדרים מן הדין של שיתוף נכסים בין בני- זוג בעת הנישואין: הראשונה– שיתוף בנכסים המתגבש במהלך הנישואין; השנייה– שיתוף הדחוי למועד פקיעת הנישואין... השיטה השנייה מכונה שיטת ההפרדה, וכשמה כן היא. שיטה זו יוצ רת לכל אורך הנישואין הפרדה כמעט מוחלטת של רכושם והתחייבויותיהם של בני הזוג בעת מהלך הנישואין. הרכוש יחולק בין בני הזוג, שהם בחיים, רק עם הגירושין. זהו ההסדר המוכר לנו בשם "איזון המשאבים" או השיתוף הדחוי... בחוק הנ"ל מתשל"ג (חוק יחסי ממון בין בני זוג) בחר ה מחוקק הישראלי בשיטת השיתוף הדחוי, שמשמעותה הפרדה מוחלטת של נכסי בני הזוג במהלך הנישואין... האיזון נעשה על דרך שומת נכסיו של כל אחד מבני הזוג ותשלום ההפרש. כלומר, מדובר בשיתוף אובליגטורי דחוי... כלומר, עיקרו של ההסדר הוא כי במשך הנישואין תחול הפרדה בין נכסי "בני הזוג4. במקביל למשטר רכושי זה, הזוגות הידועים בציבור וכן כל מי שנישאו לפני שנת1974 כפופים למשטר הלכת השיתוף. הלכת השיתוף אומנם מקנה זכויות קנייניות (או מעין קנייניות) ברכוש המשפחתי, אך המציאות מראה שבמקרים רבים זכויות אילו שנויות במחלוקת ולכן גם במצב זה לא ניתן ל דבר על רכוש" שלבן הזוג זכות בו ." מכאן הצעתנו לתיקון סעיף7 (א1 ")(ב) המתייחס לנכס שיש "לבן הזוג זכות בו . זכות כאמור, במקרה שמשטר הרכושי שבני הזוג כפופים לו הוא בהתאם לחוק יחסי ממון, כלל לא קמה לבן הזוג במידה והנכס לא רשום על שמו, הן במהלך החיים המשותפים ואף לא לאחריהם, וכל שיש לבן הזוג שכנגד הוא הזכות לקבל את מחצית משוויו של נכס זה. התוצאה היא שמצבים רבים של אלימות כלכלית לא יבואו על פתרונם במסגרת הצעת החוק. 3 ביחס לזוגות שנישאו לאחר1.1.1974 , שהם מרבית הזוגות .המקיימים קשרי זוגיות בישראל 4 ( יודגש כי במקרים מסוימים נקבע בפסיקה כי השיתוף, ביחס לנכסים מסוימים, חל כבר במהלך הנישואין ע"א7750/10 בן גיאת נ 'הכשרת היישוב ביטוח בע"מ ,(פורסם בנבו11.08.11 ) ובע"מ1398/11 פלונית נ 'פלוני ,(פורסם בנבו26.12.12 ) ,), אך זהו הפרט שאינו מעיד על הכלל מה גם שיש צורך להוכיח שיתוף זה בראיות טובות ובהתאם לכוונת הצדדים, שלרוב אינה מעידה על שיתוף בכל הנוגע לזוגות בהן נכחה .אלימות כלכלית בקשר כך גם א יננו מתייחסים לשאלת התחולה הסימולטאנית של חזקת השיתוף עם חוק יחסי ממון, לאור מורכבותה של .סוגיה זו לפיכך יש לערוך שינויים בהצעת החוק בהתאם לאמור ולמוצע לעיל ולהתאימה לשני משטרי השיתוף הרכושי הנוהגים בישראל על מנת שתוכל להיות אפקטיבית בהקשר הרכושי. 3. תיקון סעיף7 (א1 ))(ב– עוד מוצע ביחס לסעיף זה כי תצומצם תחולת הסעיף כך שתיאסר רק הסתרת נכסים :'המונעת מבן הזוג ניהול סביר ותקין של חייו. לפיכך מוצע להוסיף בתת סעיף ב "התנהגות המונעת או מקשה על שימו ש בנכס שיש לבן הזוג זכות בו או גישה אליו , ...כאשר התנהגות זו מונעת ניהול סביר ותקין של חייו של בן הזוג". 4. תיקון סעיף 4 - .לא ברור מדוע נמחקו צמד המילים "בן משפחה" היות והחוק עוסק באלימות בתוך המשפחה 5. תיקון סעיף9 להצעת החוק–לצורך קבלת החלטה בדבר גורלו של החוק ,עם תום הוראת השעה יש צורך באיסוף המידע הרלוונטי מערכאות השיפוט בכדי שלוועדה תהיה היכולת לקבל החלטה מושכלת אודותיו. נציע לפעול בדומה למנגנון הקבוע בסעיף8 ,)לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה תשע"ה- 2014 , ולהתאימו להצעת החוק (קבלת המידע הרלוונטי מערכאות השיפוט כדוגמת מספר בקשות שהוגשו, מספר החלטות שניתנו, מועדי קביעת הדיונים וכיוצ .)"ב 6. תיקון סעיף7 (א1 )לחוק למניעת אלימות במשפחה – לאלימות כלכלית פנים רבות ומגוונת וקשה לשער מראש את כל המקרים הנכנסים לגדרה של אלימות זו. לכן, נכון יהיה להעדיף נוסח של כלל ודוגמאות ולא נוסח :קאזואיסטי המתאים יותר לדין הפלילי. לפיכך מוצע כי בסיפא של סעיף 7 (א1) ייכתב "לרבות באחת "מאלה .)"(במקום "המתבטאת באחת או יותר מאלה 7. תיקון סעיף7 (א1) - סוג מקרים נוסף שיש להידרש אליו הם מקרים בהם בן הזוג שחויב במזונות נמנע מלעשות כן, חרף יכולתו הכלכלית למלא אחר פסק הדין, ומשמדובר בתופעה נופצה של סרבנות לתשלום מזונות)(לעניין זה משמעות רבה לאור האפשרות להכיר במעשים כאין אלו כעוולת נזיקיות .לכן מוצע ."להוסיף סעיף קטן נוסף בו ייכתב "(ד) הימנעות מתשלום מזונות שנקבעו בהסכם או בפסק דין 8. תיקון סעיף7 )ג(ב– אנו סבורים שיש להעדיף להסדיר את סעיף זה בחוק יחסי ממון ולא בחוק למניע ת .אלימות במשפחה ההליך הרכושי ,המרכזי על כל הליכי ההוכחות המתקיים בו, הינו הליך מורכב ויש להעדיף כי מניעת אלימות כלכלית תתאפשר במסגרתו. סעיף7 )ג(ב מתאים לטעמנו שיופיע בסעיף11 לחוק יחסי ממון ולא בחוק למניעת אלימות במשפחה. זאת מטעם שסעד שתכליתו להביא לגילוי נכסי בן הזוג שצבר את נכסי המשפחה אינו סעד מהיר, ויש צורך לדון בעניין בכובד ראש, תוך עריכת איזונים עם הזכות .לפרטיות יש לשמר את השימוש בחוק למניעת אלימו .ת במשפחה כחוק המאפשר הליך קצר ומהיר מן הצד השני , אין סיבה להעניק סעד זה רק למי שסבלה מאלימות כלכלית קיצונית עד כדי כך שנזקקה היא לסעד ,דחוף, אלא גם למקרה יותר שכיח בו בן הזוג הסתיר נכסיו שצבר על שמו במהלך החיים המשותפים .באלימות כלכלית לאחר מועד הקרע לכן מוצע :להעתיק את סיפא הסעיף לאחר סעיף 11 לחוק יחסי ממון " 11 א. בית המשפט רשאי להורות בצו לאחד מבני הזוג למסור מידע, בעניין זכות או זכות עתידה של בן הזוג השני על פי הסכם ממון או על פי הסדר איזון המשאבים וכן להורות לו על סוגי המידע שאותו עליו למסור בנוגע לנכס ועל התקופה שלגביה יש לעשות כן." 9. תיקון סעיף 7ג )(ג– בהמשך להערה הקודמת סעיף זה מתאים גם הוא ל הסדרה ב חוק יחסי ממון . כמו כן רשימת הגופים אליהם ניתן לפנות במסגרת החוק אינה מספיקה, ומה גם שמדובר בגופים אשר ממילא מחויבים לתת מידע במידה וניתן צו לגילוי מסמכים כנגדם, גם במצב החוקי היום . בנושא זה הבעיה המרכזית טמונה בכך שבן הזוג שצבר את הנכסים על שמו מסרב לשתף פעולה עם ההליך המשפטי ולגלות את הנכסים שצבר על שמו. במקרים כגון אלו אין מקום לתת לבן הזוג לחסות תחת החיסיון שכן מדובר בנ כסים שהם נכסי מאמץ משותף במהותם ,אשר יש לגלות המידע הרלוונטי אודותיהם , לצורך הכרעה . :על כן מוצע להסדיר סעיף זה בחוק יחסי ממון ו להוסיף ,מעבר לתאגיד בנקאי ונותן שירותי תשלום )"(ג לעורך דין או רואה חשבון ,שאחד מבני הזוג נעזר בשירותיו ,וחרף כל הוראת חיסיון )(ד לפקיד השומה הפועל מכוח פקודת מס הכנסה ,לרבות דו"ח ,תעודה או שומה ,וחרף כל הוראת חיסיון .הוראה זו תחול גם על מי שממלא תפקיד רשמי בביצוע פקודת מס הכנסה או המועסק בביצועה." 10 . תיקון סעיף7ג )(ה- במקרים חריגים יש מקום לאפשר לבית המשפט לפסוק סכום חד פעמי (בניגוד למזונות שהם סכום חודשי מתחדש שתוקפו אינו מוגבל בזמן ברוב המקרים ), למקרים קיצוניים של אלימות כלכלית וכדי שלא להביא למצב שבן הזוג שסבל מאלימות כלכלית לא יוכל לכלכל עצמו, עד להגשת הליך מתאים ו .עד למימון עורך דין לכן מוצע: להוסיף כי "במקרים חריגים המצדיקים זאת, צו למניעת אלימות כלכלית יכול להכיל הוראה לעניין חיוב העברת סכום כספי חד פעמי ."לבן הזוג שסבל מאלימות כלכלית 11 . תיקון סעיף7ג )(ה- בהקשר של סעיף זה מוצע גם לשקול הכנסת מנגנון שיטיל על הצד שהפעיל את האלימות הכלכלית את מימון ההוצאות המשפטיות של הצד החלש בדומה למנגנון שהוצע בהצעת חוק בית המשפט לענייני משפחה (תיקון– ,)מימון ניהול ההליך המשפטי התשע "ח– 2018 /פ5689/20 .של חה"כ מרב מיכאלי 12 . תיקון סעיף 7ב – פיצויים ללא הוכחת נזק באים לבטא את הסלידה שיש למחוקק מהתנהגות מסוימת ללא קשר לנזק שנגרם לקורבן. אלימות כלכלית היא ללא ספק סוג של התנהגות שהמחוקק מעוניין להוקיע ולכן יש להוסיף פיצויים ללא הוכחת נזק. הוספה זו תקל על נפגעות אלימות כלכלית ותמנע מהן את הצורך ל.הוכיח גם את שיעור הנזק שנגרם להן לאחר שהוכיחו שנפגעו מאלימות זו לכן מוצע להוסיף את המלים "במשפט בשל עוולה אזרחית לפי חוק זה ,רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 150,000 שקלים חדשים ,בלא הוכחת נזק .הסכום האמור בסעיף זה יעודכ ן ב- 16 בכל חודש ,בהתאם לשיעור השינוי במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ,לעומת המדד הידוע ביום חקיקתו של חוק זה". 13 . תיקון סעיף 13 ב לחוק להסדר התדיינויות – אנו סבורות כי יש לבחור חלופה שלא תחייב הגשת בקשה מוקדמת ליישוב סכסוך. מקרי אלימות כלכלית מתאפיינים בפערי כוחות מאוד גדולים בין הצדדים. המחקר .מראה כי הליכי גישור בנסיבות של פערי כוחות גדולים הם בעייתיים ומביאים פעמים רבות לקיפוח הקורבן5 בנוסף, כפי שמוזכר בהצעת החוק, אלימות כלכלית היא פן נוסף של אלימות ולכן גם במקרים כאלה י כול וקיים ממד של דחיפות. בדומה להחלטה שלא לכלול את צווי ההגנה לאלימות פיזית במסגרת החוק להסדר התדיינויות כך יש גם להתייחס לצווי הגנה כנגד אלימות כלכלית . עוד יש לזכור כי החוק מונע הגשת תביעות למשך תקופה של כ- 60 יום, והמתנה כאמור למי שהיא נפגעת אלימות כלכלית הינה קשה ביותר ויכולה לאיין את תכלית החוק, שכן דווקא עם הפניה לבית המשפט סביר להניח שהאלימות הכלכלית תגבר, ובהתאם לכך גם הצורך בסעד אפקטיבי. ,בברכה ד"ר כוכב אלקיים-לוי ועו"ד שי זילברברג היחידה לקידום מדיניות וחקיקה ע"ש ברוך ורות רפפורט מרכז רקמן לקידום מעמד האישה, אוניברסיטת בר-אילן על מרכז רקמן: המרכז לקידום מעמד האשה ע"ש רות ועמנואל רקמן, הפועל במסגרת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן, נוסד בשנת2001 ע"י פרופ' רות הלפרין קדרי . מטרת המרכז להביא לביעור האפליה נגד נשים ולחזק את מעמדן בחברה הישראלית, בין באמצעות תרגום ידע ומחקר אקדמי לפעילות מעשית, בין באמצעות מתן ייצוג משפטי בחינם לנשים ומשפחות מעוטות יכולת כלכלית ובין באמצעות קידום חקיקה ומדיניות ציבורית בתחום דיני המשפחה. המרכז פועל לאור חזונו של הרב עמנואל רקמן לקידום זכויות הנשים בישראל .ולהטבת מעמד האשה בדיני המשפחה ובהלכה היהודית 5 בוגוש רינה ,הלפרין-קדרי רות ורונן יעל "מגדר וגישור בהליכי גירושין "המשפט 7 335 ( 2002 )