מסקנות ועדה

סימוכין:2020-700235 ירושלים, כ"ה בחשוון, התשפ"א 12 בנובמבר 2020 לכבוד ח"כ יואל (יולי) אדלשטיין שר הבריאות מכובדי, הנדון: השווקים וחנויות הרחוב באסטרטגיית היציאה - גיבוש רעיון מסדר והנחיות לפעילותם ביום 9.11.2020 (כ"ב בחשוון, התשפ"א) הוועדה קיימה ישיבה בנושא שבנדון בעקבות החלטת קבינט הקורונה לפתוח את חנויות הרחוב החל מיום 8.11.2020. ההחלטה מתירה את פתיחתן של חנויות הרחוב בערים ירוקות בלבד, תוך הגבלה ל- 4 קונים בלבד בו זמנית, וללא פתיחת הקניונים, השווקים ומרכזי המסחר הגדולים שנמצאים בשטח פתוח. עלינו לנהל את הסיכונים לפי הידע שיש לנו, וחובה שיהיו הנחיות ברורות והגיוניות. ברור שככל שנפתח את המשק, התחלואה תעלה. אם נסגור הכול נוריד את התחלואה, אך נרסק ענפים שלמים. ישנה הרגשה שמתחילים להכין את השטח לסגר שלישי. באופן שבו מתנהלים דברים, אנחנו מאבדים את אמון הציבור. מותר להכניס 10 אנשים במבנה סגור, אך בחנות מותרים רק 4 לקוחות בו זמנית. השווקים נמצאים בשטח פתוח ובכל זאת הם נותרו סגורים, ומותר להם למכור רק במרחב הסגור. כל ההנחיות הלא ברורות יוצרות מלחמת-אחים, פילוג והסתה בין מגזרים וענפים כלכליים שונים. המדיניות הנוכחית יוצרת צוואר-בקבוק, ויוצרת צפיפות ועומס מסוכנים במקומות שנפתחו, בגלל היצע נמוך של חנויות. יש 8,000 מאומתים במדינה, אך יש מאות-אלפי אנשים במצוקה כלכלית ונפשית. יש לאפשר פתיחה מקומות בסיכון נמוך, ולהגביל מקומות בסיכון גבוה, תוך מתן פיצוי אמיתי. לדברי טלי פרידמן, יו"ר ועד סוחרי שוק מחנה יהודה, השווקים אינם מקומות צפופים והומים כבעבר, כי בימי הקורונה כמות הקונים התמעטה משמעותית. היא הזהירה כי ב"יום שאחרי" לא יהיו שווקים בישראל, ועשרות-אלפי משפחות יישארו ללא פרנסה. השווקים אינם שונים מהסופרמרקטים ומחנויות הירקות, והאפליה הזו זועקת לשמים, וסוחרים כבר שמו קץ לחייהם בעקבות המצב. המדיניות היום, מסכנת את בריאות הציבור של האנשים שמגיעים לשוק, כי עפ"י ההנחיות סוחרים יכולים לעבוד רק בתנאי שיש להם חנות פנימית סגורה אליה יכולים להכניס לקוחות. אין אפשרות למכור סחורה בדוכנים. פרופ' איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, הביע הזדהות עמוקה עם מצוקת הסוחרים, אך הזהיר כי עדיין רב הנסתר על הנגלה בהכרת המחלה. יש הגיון מסודר בכל ההנחיות, וכמובן יש מחלוקות בין גורמי מקצוע, אך בסופו של דבר מגיעים להסכמה ולקיחת סיכונים מדורגת. עוד הוסיף כי אנחנו עדיין בשלב של ניסוי וטעייה, וכך גם בשאר מדינות העולם. המשרד פועל בפתיחה דיפרנציאלית, וגם בכך יש אפשרויות שונות למשל: לפי ענפים, לפי ערים ולפי אזורים. במשרד בודקים ומעריכים את ניהול הסיכונים בפתיחת ענף מסוים לפי מקדם הדבקה, ולפי אחוז המאומתים מבין הנבדקים – וכך נקבע המעבר לשלב הבא של ההקלות. לדבריו, בשוק צר לא ניתן להימנע מצפיפות, והברירה היא להכניס מעט לקוחות ואז לא יהיה משתלם לשוק להתקיים כלל. השווקים הפתוחים ומתחמי הקניות אמורים לדבריו, להיפתח בשלב השלישי, בעיקרון בעוד כשבוע, אך כמובן בכפוף לנתוני התחלואה. להלן מסקנות הוועדה: המדיניות היום יוצרת צוואר-בקבוק ועומסים במקומות המצומצמים שנפתחים. זה בדיוק אנטי תזה למה שרצו שיקרה. המדיניות פוגעת באמון הציבור. אין מחלוקת על כך שללא אמון הציבור לא נוכל לנצח את המגפה. המערכה מנוהלת עפ"י הקונספציה שהתאימה אולי לגל הראשון. חייבים לשנות תפיסה. אנחנו יודעים היום הרבה יותר ממה שידענו בתחילת המגפה ובהחלט אפשר לנהל אחרת את הסיכונים. יש 8,000 מאומתים, אבל יש מאות אלפי אנשים שאיבדו את פרנסתם, שנמצאים במצוקות קשות, גם נפשיות, תחת לחצים הולכים וגדלים – מבוגרים, ילדים ובעלי עסקים. יש לנהל את המערכה ביצירה של ודאות הרבה יותר גדולה ממה שאנחנו נמצאים בה היום. היום אין ודאות לגבי פתיחת המשק ולא לגבי מה צפוי בהמשך. יש לייצר כללי זהירות מאוד פשוטים, הנחיות פשוטות, כדי למנוע את התפשטות המחלה. יש לאפשר פתיחה של כל מה שנמצא בסיכון נמוך, ולהגדיר את מה שנמצא בסיכון גבוה, תוך כדי מתן פיצוי ריאלי לבעלי העסקים. צריך לשנות את המדיניות למדיניות של זהירות ולא להמשיך עם מדיניות ההפחדה. צריכים נתונים ברורים ושקופים שעוברים תיקוף. צריכים קריטריונים ברורים והנחיות ברורות עם רעיון מסדר, אחיד ועקבי. הוועדה דורשת את הפתיחה של חנויות הרחוב בכללותן, כולל המרכזים המסחריים, בצורה זהירה, אחראית ואחידה מבחינת ההנחיות שניתנות ובהתאם לגודל המקום ולא רק בקביעה שרירותית, כפי שמתקיים היום. כן, יש לעודד את הפעילות במרחב הפתוח, כך גם השווקים יוכלו לחזור לפעילות. הוועדה תעקוב אחר הנושא ותדון במדיניות ההקלות וההגבלות. הוועדה תבקש ממשרד הבריאות להציג לה מה הוא מתכנן לעשות וכמה גורלו של הסגר השלישי נקבע, כדי שאפשר יהיה להיערך בהתאם. בברכה, יפעת שאשא-ביטון יושבת ראש הוועדה העתקים: חברי הוועדה