חומר רקע
15.11.2020
כ"ח
חשוון תשפ"א
:לכבוד
הוועדה המיוחדת לעניין נגיף הקורונה
השפעות סגירת מערכת החינוך על בני הנוער
ראשית, אנחנו רוצים להודות ל וועדה על כך שבחרה להעלות לסדר היום את הנושא החשוב של השפעות סגירת
מערכת החינוך על בני הנוער במדינת
ישראל .
עדויות של הו
רים
, מורים ו
אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש וכן
סקירות מחקריות מהארץ ומהעו לם מעידות
באופן שאינו משתמע לשתי פ
נים כי
סגירת מערכת החינוך עקב
מגפת הקורונה העצימה מצבי סיכון וקשיים רגשיים, חברתיים, לימודיים ומשפחתיים
בחייהם של
בני נוע
ר1
2 .
,לכן
פתיחת מערכת החינוך עבור בני הנוער, גם אם באופן חלקי ובמרחבים פתו
חים צריכה ל עמוד בראש סדר
העדיפויות של המדינה בימים אלו , לצד הדאגה למענה
רגשי ונפשי ראוי לכל אות
ן מ צוקות שהצטברו בחודשים
ארוכים של למידה מרחוק .
,לצערנו משבר
הקורונה
פוג
ש שי
רות פסיכולוגי ציבורי מדולדל ומיובש . תורי ההמתנה לטיפול במערך בריאות
הנפש נמשכים
,חודשים ארוכים והוא רחוק מלתת מענה לצרכי
ם של בני הנוער בשגרה ; מערך הפסיכולוגיה
החינוכ ית ברשויות המקומיות אינו מתוקצב בגילאי15-18
ולכן ברוב הערים והרשויות אין ליווי מסו
דר ש ל
פסיכולוג
ים חינוכי
ים
.בתיכונים כדי להוסיף חטא על פשע, במקום להרחיב את
השירותים נוכח
ה משבר אנ חנו
עדים לפגיעה וצמצום המענים הניתני
ם על ידי השירות הפסיכולוגי הציבורי ו
אף לאי שימוש במשאבים קיימים .
גוף הידע הפסיכולוגי המקצועי מצביע בבירור על כך שבהיעדר טיפול נ
אות ומיידי, תסמיני דחק ,חרדה ודיכאון
מחריפים, ואף עשויים
,להתקבע לתחלואה נפשית. על כן מוטב מבחינה טיפולית "להכות בברזל בעודו חם", על
מנת לחסוך שנים של כאב נפשי ושל הש
קעת משאבים בטיפול בהמשך .
לפיכ
ך, אנו קוראים לוועד ה לפעול
באופן מיידי על-
מנת ל
ייצר מענה ול
מצ צם את הפגישה
ב
בני הנוער:
1.
חיזוק מערך הפסיכולוגיה הציבורית - באמצעות מענ
קי קורונה
שיאפשרו
הכפ לה מיידית של עבודת המער .ך
2.
ש
ילוב פסיכולוגים בקבלת ההחלטות בנוגע לבני נוער בתקופת הקורונה
–
בקבינט הקורונה או בכל צוות
שמת
כנס לקבלת החלטות בעלות השפעה על בני הנוע ג (ס ר .)'ירה/פתיחה של מערכת החינוך וכו
כע ת
נסקור בהרח
בה
את ההשפעות הרגשיות והנפשיות של סגירת מערכת החינוך בעקבות נגיף הקורונה על בני
הנוער בישראל , לאחר מכן נתייחס לפערים הקיימים במערך הפסיכולוגיה הציבורית אשר אינם מאפשרים מתן
מענה הולם למצוקות אלו. לבסוף, נצ
יג מספר פתרונות שיסייעו
.לשפר את המענה החלקי הקיים בשטח
1.
מאפייני תחלואה ואתגרים רגשיים ונפשיים
בקרב
בני נוער בתקופת הקורונה
▪
מנתוני הלמ "ס3 ע
ולה כי כ-
26%
מאזרחי מדינת ישראל השיבו כי מצבם הרגשי ש
ל
ילדיהם החמיר
בעקבות המגיפה .יר סג
ת מערכת החינוך והמעבר ללמידה מרחוק והשפעותיהם של הסג ר הראשון והשני
הובילו
לבידוד חברתי
וצמצמו בפועל את הזמן שבו ילדים מבלים באינטראקציות חברתיות ולעליה
בתחושת הבדידות .
▪
באופן ספציפי
בקרב ב ני נוער ישנה
החרפה במצוקות רגשיות ונפשיות (די
כאון ,, חרדה, פגיעות עצמיות
הפרעות א)כילה ,
עלייה
בהת
נהג ויות סיכוניות(
)שימוש בחומרים ממכרים, אלימות, שוטטות
ונשירה
מע מ .רכת החינוך
▪
מחקרים רבים מצביעים על הקשר החזק שבין יחסים בין אישיים עם קבוצת הש
ו וים במערכות החינוך
לבין הצלחה אקדמית ומכאן שסגירת בתי הספר והמעבר ללמידה מרחוק עלולים לפגוע בהישגים
ובמוטיבציה
.של כלל התלמידים
1
( .'ארזי, ט'. וסבג י2020
). הגברת מצבי הסיכון של ילדים ובני נוער נוכח משבר הקורו
נה. מכו ן מאיירס-ג'וינט-
.ברוקדייל
2 שו,רק
.'י
, א
למוג-זקן, א'., זוהר, ל'., ניג'ם-
( ,.'אכתילאת, פ' וגלעד, ע2020
). התמודדות עם הגברת מצבי סיכון של ילדים ובני נוער
נוכח מ
גפת הקורונה: סקירה בין-לאומית. מכון מאיירס-ג'וינט-
.ברוקדייל
3 למ"
( ס הלשכה
המרכזית לסטטיסטיק
ה( .)
20
20). תמו
נת
מצב של
החוסן האזרחי בת
קופת מש
בר הקורונה
▪
ההסתגרות בבית, או לחלופין הישארותם בבית של תלמידים ללא השגחה בעוד שהוריהם יוצאים
לעבודה במשך שעות רבות מובילים
לעליה ברמות המתח והלחץ המשפחתיים
כמו גם לסיכ וי רב יותר
לחשי
פה לגורמי סיכון מבלי שיהיה גורם מפקח .במצבים קיצוניים
עלולות להיות למשבר השפעות
ישירות על מצבי סיכון ממשיים עבור ילדי
ם .ההסתגרות הממושכת של ילדים בבי,ת
נוסף לתמהיל
מצבי הלחץ
ומגבירי הסיכון ,עלולה להביא לגידול
בהיקף ההזנחה והאלימות כלפי ילדים .
▪
השימוש המוגבר במרחב הו
ירטואל
י
מעלה אף הוא את
הסיכוי לפגיעה ולניצול ילד
ים ונוער .
מנתוני
מוקד105
עולה גידול של מעל50%
במספר הפניות על עבירות סייבר כמו הפצת סירטונים, ביצוע
.עבירות מין ושיימינג היעדר פיקוח מצד בתי הספר ובחלק מן הבתים על ידי ההורים מוביל לכך שילדים
רבים נמצאים בסיכון לפגיעות מסוג זה
. השימוש המוגבר במ רחבים הוירטואלים ו הישיבה בממושכת
מול
.מסכי המחשב משפיעים אף הם על מצב הרוח של ילדים ונוער ועל בריאותם הפיסית והנפשית
הגד לת פערים חברתיים ומניעת הזכות לחינוך
הצלח
ת הלמידה מרחוק תלויה בגורמים רבים;
בראש ובראשונה בקי
ומו של ציוד קצה ות שתית אינטרנט
דרך קיומה של סביבת למידה שקט
ה ומאפשרת וכלה ב קיומו של מבוגר אשר ילווה ויעקוב אחר תהליך
.הלמידה ההערכות הן כי עבור למע
לה מ-
50%
מהיל
דים בישראל, לא מתקיימים ה תנאים
המוזכרים לעיל ;
.הבעיה חמורה במיוחד בפריפריה
במובן זה
הלמידה מרחוק אינה מאפשרת
לכלל התלמידים לממש את
זכותם הבסיסית
לשירותי חי
נוך מהמדינה. משמעות ה
דבר היא הגדלת הפערים ה חברתיים, שכן רבים
מהתל מידים
ש .נמנעים מהם שירותי חינוך מגיעים מאוכלוסיות מוחלשות
2.
פערים וחסמים בפני קבלת מענה
לבני נוער במערך הפסיכולוגיה הציבורית
כיום
,כאמור
משבר
הקורונה פוגש שירות פסיכולוגי ציבורי מדולדל ומיובש .
להלן פירוט של הקשיים והחסמים
.בפני קבלת מענה פסיכולוגי בשירותים הרלוונטיים לילדים ובני נוער
שירותי פסיכולוגיה חינוכית (במסגרת
השפ "ח–
שירות פסיכולוגי-חינוכי)
מערך הפ סיכולוגיה החינוכית הציבורית מה ווה
"קו הגנה ראשון"
מול מצוקות וקשיים עמם מתמודדים
ילדים
ומשפחות
במערכת החינוך ויכול לסייע במתן מענה פרטני
ומערכתי מותאם, שימנע מהקושי לגדול
באופן שיצריך התערבות ארוכת שנ
ים הדורשת משאבים רבים .
פסיכולוגים חינוכיים עוברים הכשרה
נרחבת המאפשרת להם לתת מענה פסי
כולוגי מותאם לתלמידים, לצוות החינוכי ולקהילה
בשעת חירום
ו
משבר ;
מעבר לכך, עבודתם בהפעלת תוכניות מניעה במערכות הח
ינוך ובקהילה (בשיתוף
הרשויות
המקומיות) יכולה לסייע גם ב .פיתוח חוסן וחיזוק משאבי התמודדות הנדרשים במצבי חירום ומשבר
▪
לפי מפתח התקינה של משרד החינוך שה
וגדר במתווה השירות הפסיכולוגי-
חינוכי (
10
20
)
פסיכולוג אחד
במשרה מ
לאה אמור לתת מענה ל-
1000
תלמידים
'בכיתות ב-
י"ב או500
ילדי גן עד
כיתה א' או300
.ילדים בחינוך המיוחד
,אולם אחוז
כיס ה וי ביחס למפתח התקינה עומד על כ-
70%
בממוצע ארצי , כך
שהמערך .)פועל בחסר ביחס למפתח התקינה (המיושן
▪
יתר על כן, במתווה נכתב
" במפורש כי
למרות השא יפה המקצועית לספק שירותים מגיל3
שנים עד גיל
18
,שנים בשלב זה הקצאת תקני הפסיכולוגים על פי מדיניות משרד החינוך היא לגילאי5
–
15
לתלמידים במסגרות החינוך הרגיל"
.כלומר, ג ילאי18
-
15
כלל אינם מתוקצבים .
▪
ר ית-
על-כן,
עם פרוץ משבר הקורונה במרץ020
2
,הוצ או פסיכולוגים חינוכיים רבים לחל"ת ו/או
לחופשה כפויה על-ידי הרשויות המקומיות ובכך הצטמצמה עוד יותר פעילות השפ"ח . לאחר שהנושא
עלה לדיון בשולחן עגול של משרד רוה"מ על ילדים בסיכון בתקופת הקורונה, הוגדרו הפסיכולוגים
החינוכיים כעובדים חיוניים והוחרגו מהת קנות
לשע ת חירום. לצערנו, עם הכניסה לסגר השני, שוב
נתקלנו ברשויות אשר בחרו לצמצם את שירותי הפסיכולוגיה החינוכית ולמנוע מענים חשובים ונדרשים
.מילדים, בני נוער ומשפחות בעירם
מערך
בריאות הנפש
פסיכולוגים קליני
י ם
מטפלים במגוו
ן הפרעות נפשיות
בדרגות חומרה שונו
ת (
החל
מקש יי הסתגלות ועד
סכיזופרניה), ו משתמשים
במגוון שיטות טיפוליות.
הם
ע
ובדים במסגרות של בריאות הנפש ,
במרפאות
,ממשלתיות ושל קופות החולים בבתי
ח,ולים רגילים ופסיכיאטריים
.ובמסגרות נוספות
בשנת2015
נכנסה
לתוקף "הרפורמה בברי אות הנפש" שהעבירה את האחריות הביט
וח י ת למתן שירותים בתחום בריאות הנפש
מ המדינה אל .קופות החולים
כ-2
₪ מיליארד
עברו לקופות החולים לצורך הנגשת השירותים, לתוספת
.שירותים, ולייעול מערך הטיפול הפסיכולוגי
אולם , המשרד לא עקב אחר שימושי הכספים, שנבלעו
בתקציבי הקופ
ות הגירעוניות, בשימושים שרובם אינ
ת ם ב
חום בר .יאות הנפש
▪
במסגרת תקציב הרפורמה נקבע כי2%
מאוכלוסיית הילדים (עד גיל18
) תקבל מענה במערך בריאות
הנפש הציבורי
. על-מנת לעמוד ביעד זה יש צורך ב-
1140
תקנים לפסיכולוגים בחצי משרה לטיפול
בילדים ובני נוער. כלומר, השירו
ת
הציבורי זקוק לפסיכולוג אחד בחצי משר ה על כל
2435
מבוטחים
שהם ילדים או בני נוער. להערכתנו יש כיום כ-
700
חצאי תקנים (נתונים מדוי קים נמצאים בידי משרד
הבריאות) אז חס רים לכל הפחות400
. מכאן ש עוד טרם משבר הקורונה יש מחסור אדיר בפסיכולוגים
.קליניים לילדים ונוער במערך בריאות הנפש
המשמעות הישירה של נ
ת ונים א לו באה לידי ביטוי בזמני
המתנה של בין12-16
חודשים לטיפו.ל פסיכותרפי בשירות הציבורי
▪
לפי דו"ח מבקר המדינה כל הקופות סיפקו פחות מגעים מזה שעל בסיסו חושב התקציב: א
ף קופ ה לא
התק רבה למתן12
מגעים בשנה, והן הסתפקו ב-
8-7
.מגעים בשנה בלבד
משמעות הדבר שמעט מ
א וד
ילד
ים מקבלים שירותי פסיכותרפיה דרך הקופו .ת
▪
במסג
רת הרפורמה
קופות החולים מתחייבות לטפל בפונים בעלי אבחנות קודF
בלבד
(אבחנה
)פסיכיאטרית.
בגילאי0-18
.החשש של הורים ממתן אבחנה פסיכיאטרית לילדיהם הינו גבוה החובה
במתן אבחנה מהווה חסם משמעותי מפני הגעה לטיפו
ל .
,בנוסף
ישנם ילד
ים עם מ
צוקות נפשיות
שונות
שלא מגיעות כדי אבחנה ומודר
ים מקבלת טיפול/מקבלים אבחנה לא מדויקת .
▪
המענה המיידי שקופות ה( חולים הציעו בעקבות משבר הקורונה3 שיחות טלפוניות )
פחות רלוונטי לבני
נוער, ש
פחות מ
שתפים פעולה עם טיפ ול
דרך הטלפון .
3.
הפתרונות
הנדרשים על-
מנת לתת מענה למצוקות הרגשיות והנפשיות של ילדים בתקופת הקורונה
▪
שילוב
פסיכולוג
ים ב קבלת ההחלטות בנוגע
לבני נוער בתקופת הקורונה –
בכל
צ וות שמתכנס
לקביע ה
לקבלת החלט .ות בעלות השפעה על בני הנוער
▪
תגבור מערך הפסיכולוגיה הציבורית בגיוס חירום באמצעות מענ
קי קורונה ,על-
מנת לאפשר הגדלת
היקף העבודה של המערך.באופן מיידי
▪
מערך הפסיכולוגים הקליניים במרפאות לב
ריאות הנפש ובקופות החולים .
▪
תגבור מערך הפסיכולוגיה החינוכית
ברשויות המקומיות
-
יש
להרחיב את המענה
הניתן
מהשפ"ח גם לגילאי15-18
ולעבות את המערך הקיים לגילאי
5-15
, באמצעות הקצאת שעות
נוספות על-
ידי משרד החינוך
ו/או הר.שויות המקומיות זאת על-
מנת לתת מענה לילדים, הורים
וצוותים חינוכיים ., שלכולם השפעה על רווחתם הנפשית של הילדים
▪
הסרת חסמים בירוקרטיים -
הנפקת טופס17
לפונים לטיפול, בדיעבד, בשעת חירום, על-
מנת להוריד
חסמים בירוקרטיים המסרבלים ומעכבים מתן טיפול נפשי, הנ דרש בתק
ופות משבר באופן מיידי .
▪
מניעת פגיעה בשירותים הקיימים -
הגדרת הפסיכולוגים החינוכיים כמקצוע חיוני ואיסור על הוצאתם
לחל"ת במקרה של סגר נוסף .
אנחנו מודים שוב על שיתוף הפעולה והמחו ייבות לרווחתם הנפשית והרגשית של ילדי י .שראל אנו רואים בכך
הכרה והבנה שמשבר הקורונה אינו רק משבר בריאותי או כלכלי, אלא גם משבר נפשי
ושיש לתת את הדעת
ולהפנות משאבים לתחום זה, על-
מנת לצמצם את מימדי המשבר, שאותותיו כבר מורגשים ועשוי ללוות אותנו
.עוד זמן רב אחרי תום המשבר הבריאותי
נשמח להעמיד את המומחי
ות שלנו בקידום ה רווחה ה נפשית וההתפתחותית של ילדים ונוער בישראל לרשות
ו הו עדה
בכל עת שיהיה ב .כך צורך
,בברכה
פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית