חומר רקע

1 ⌖ ⌖ חזרה לתוכן תכנית לפיתוח מכיל בדרום תל אביב שכונות נווה שאנן, שפירא והתקווה 2020 אפריל הנחיה: שולה קשת וגבריאל סוד כתיבה ומחקר: אלעד כהנא ואורי אטינגר עריכה: סבסטיאן ולרשטיין 2 ⌖ ⌖ חזרה לתוכן תוכן 3................................................................................................................................................................ תודות 4.................................................................................................................................................................תקציר 12............................................................................................................................................................... מבואI 15.................................................... מאז ועד היום- נווה שאנן, שפירא והתקווה- . רקע היסטוריII 17...................................................................................................................................................א. נווה שאנן 18.........................................................................................................................................................ב. שפירא 19........................................................................................................................................................ג. התקווה 21............................................................................................... תכנית לפיתוח מכיל בדרום תל אביבIII 21.............................................................................................................א. שיתוף ציבור בדרום תל אביב 25...........................................................................................................ב. התמודדות עם תהליכי דחיקה 39........................................................................................................................ג. פיתוח פיזי של השכונות 58...........................................................................................................................................ד. פיתוח חברתי 58.............................................................................................. נשים וגברים בזנות, סמים ודרות רחוב1 64.................................................................................................................................................. צרכי חינוך2 67................................................................................................................................ אוכלוסיה בגיל זקנה3 69.....................................................................................................................ה. שילוב האוכלוסייה הזרה 75................................................................................................................................................................סיכום 77.......................................................... דוגמה לנספח דיור חברתי וכלים למניעת דחיקה- נספח א 78.......’ דקות15‘ נספח ב – הצעה לקידום מסופי אוטובוסים לטווח הקצר והבינוני של ארגון 80..............................................................................................נספח ג – רשימת מרואיינות ומרואיינים 3 ⌖ ⌖ חזרה לתוכן תודות מרכז הגר ותנועת אחותי מבקשות להודות לכל מי שסייעו בכתיבת תכנית זו. תודה למרואיינות ולמרואיינים שהקדישו מזמנם וחלקו עמנו ידע ותובנות על מציאות החיים בדרום תל אביב, שהינם הבסיס עליו מושתת המסמך: אבנר כבל, ירון זלניק, איריס שוורץ, אסתי שמואלי, גיל גן מור, דוד אגייב, דימה שטיינברג, הדס צור, חגי ברוש, חיים גורן, טום דהרי, יעל גור, ישי בלנק, מאיה ריפטן, מור גלבוע, סו ־ זאן בן – עזרא, סנדרה ניצן, עברי באומגרטן, צבי שוב, עדן שושני, עלמה שירן, שירן פרץ, שמוליק שיינטוך ושרון רוטברד; תודה לכל מי שלקחו חלק במפגשי שיתוף הציבור: לינור אברג'יל, פעילות פורום מיטל כהן וריקי כהן בן לולו, רעות גיא מעמותת עלם, אמה בביוב, - הדיור הציבורי דן שוחט ואתי בן ציון – פעילים ופעילות בעמותת הפרדס משכונות שפירא וקריית שלום, מרגרט בן חמו, חברה בעמותת הפרדס ופעילה בשכונת שפירא, ודפנה ליכט ־ מן מספריית לוינסקי ומועד שכונת נווה שאנן תודה מיוחדת לאלה ידעיה, פעילה חברתית תושבת דרום תל אביב, ועוזרת פרלמנ ־ טרית של חה"כ לשעבר דב חנין על הליווי וההכוונה לאורך התהליך. תודה להדס גולדמן שסייעה בביצוע ראיונות ואיסוף מידע. תודה לכל מי שקרא את הדוח, העיר ושיפר: פרופ' נטע זיו , אדר' שרון רוטברד, יולי נובק, עו"ד אסף ויצן סגן יו"ר ועד שכונת נווה שאנן, ונילי גורן רכזת כוח לקהילה. תודה לקרן החדשה לישראל ולקרן קווינה טיל קווינה על תרומתן שאפשרה את כתיבת התכנית, ולנציגת שתי"ל שירה איתן. 4 ⌖ ⌖ חזרה לתוכן תקציר ועוסקת בשכונות נווה שאנן, 2 ותנועת אחותי1התכנית לפיתוח מכיל בדרום תל אביב היא פרי שיתוף פעולה בין מרכז הגר שפירא והתקווה שבדרום תל אביב. מסמך זה מבקש להשלים את "התכנית האסטרטגית לביזור ושילוב של מבקשי מקלט", שפירסם מרכז הגר בשיתוף שורה ארוכה של ארגונים ובהם ארגון א.ס.ף ותנועת אחותי. בעוד שאותה תכנית התמקדה ביצירת תנאים לקליטה מוצלחת של מבקשי מקלט באזורים שונים בארץ, תכנית זו מבקשת לצקת תוכן מקצועי ומעשי למושג 'שיקום דרום תל אביב'. הסוגיות בהן מתמקדת התכנית נבחרו לאחר שיחות שקיימנו עם תושבות ותושבים במסגרת מפגשי תושבים, נציגי ציבור וארגונים כמו הפועלים בשכונות אלו. עיקרן הסוגיות נוגע לצורך בפיתוח פיזי וחברתי של השכונות, לצד החשש שפיתוח זה יוביל לדחיקת תושביהן. להלן נציג בתמצית את הסוגיות בהן עסקנו ואת ההמלצות העיקריות. יפו- א. המלצות לעיריית תל אביב פיתוח פיזי של השכונות פיתוח פיזי של השכונות קשור הן למרחב הציבורי – רחובות ושדרות, שטחים פתוחים ובעיקר מבנה התחנה המרכזית החדשה הניצב בליבן, והן למרחב הפרטי, בו קיימת הזנחה, וכן עבירות רבות על דיני התכנון והבנייה. המרחב הציבורי קיימים פערים משמעותיים בין איכות המרחב הציבורי בצפון ומרכז העיר לבין איכות המרחב הציבורי שבדרומה, פערים שמתבטאים בין היתר באיכות הפיתוח של המדרכות, בהצללה, בשבילי אופניים, בגינון, עצים וצמחייה, במתקנים לרווחת הציבור, ובמבנה ומראה הרחובות הראשיים. בשכונות אלה קיים מחסור חריף בשטחים פתוחים כגון פארקים, גינות ציבוריות, גינות כלבים ועוד, והדבר חמור במיוחד הן בשל מוחלשותה של חלק מהאוכלסייה המקומית – המשתמשת בשטחים אלו והן על רקע ריכוז מזהמים ומטרדים בשכונות. בתחום זה נדרש טיפול הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך.- באינטנסיביות פעולות בטווח הקצר: 1 . אנו מציעות לקדם תכנית כוללת לשדרוג המרחב הציבורי ברחובות הראשיים (כגון סלמה, רח׳ האצ״ל ורחוב העלייה) ואזורים הסמוכים לתחנה המרכזית החדשה ולתחנת רכבת ההגנה, תוך תפיסה כוללת של המרחב הציבורי, ותוך מתן כבוד להיסטוריה העשירה הטמונה במרחבים אלו. 2 . לקדם 'מבצע' רחב לנטיעת עצים בדרום תל אביב בדגש על נטיעות לאורך הרחובות, תוך עריכת שינויים נקודתיים בתכנון זכות הדרך (מדרכות וכבישים) במקרים בהם המדרכות אינן רחבות מספיק. 3 . הוצאת צווי גינון ביחס למגרשים פרטיים ריקים ופיתוחם לטובת כלל הציבור כמרחבים פתוחים איכותיים עד להשמשת המגרש בידי בעליו.  מרכז הגר למחקר ופיתוח מדיניות דיור חברתי הוא גוף אוניברסיטאי שהוקם על מנת לפתח ידע וכלים חדשים בתחום הדיור ולקדם מדיניות1 ,שתאפשר דיור הולם, נגיש ובהישג יד לבעלי הכנסה בינונית ונמוכה. המרכז עוסק במחקר אקדמי יישומי בתחום של דיור בהישג יד והתחדשות עירונית תחומית ומעסיק אנשי מקצוע מתחום -בליווי פרויקטים 'מחוללי שינוי', בגיבוש הצעות חקיקה ופיתוח כלי מדיניות חדשים. המרכז פועל בראייה רב . www.israhc.org :המשפט, התכנון, והכלכלה. למידע נוסף אודות מרכז הגר למען נשים בישראל משתפת פעולה עם נשים שאינן נכללות בהגמוניה החברתית, מהמגוון האתני והלאומי, ושמה דגש על - תנועת אחותי2 התעצמות כלכלית, השכלתית, חברתית ותרבותית של נשים מודרות ועל יצירת שותפות ערכית ומעשית ביניהן.  התנועה נוסדה על ידי פעילות פמיניסטיות מזרחיות אשר מטרתן להעלות על סדר היום הציבורי נושאים של צדק כלכלי וחברתי מתוך תפיסה פמיניסטית הקושרת נושאים של לאומיות, אתניות ופמיניזם. תנועת אחותי פועלת לבניית חברה פמיניסטית  שאין בה דיכוי ואפליה של פרטים וקבוצות ואשר משתלבת בסביבתה הגיאוגרפית במזרח התיכון תוך יצירת סדר יום אלטרנטיבי לחברה צודקת ושוויונית יותר. תנועת אחותי פועלת במגוון נושאים. ביניהם: תעסוקה, רווחה, קורת גג, דיור ציבורי, רב תרבותיות, חינוך, מאבק נגד גזענות, סקסיזם, הדרה מרובה ועוד. כלל הפרויקטים של תנועת אחותי כרוכים זה בזה תרבותית, שתוציא מהכוח אל הפועל מהלכים לשינוי חברתי אפקטיבי בחיי הכלכלה, התרבות והפוליטיקה בישראל.-לכדי יצירת קהילת נשים בין 5 ⌖ ⌖ חזרה לתוכן :פעולות בטווח הארוך 1 . , ולהכין תכניות2006 לערוך ולעדכן תכניות אב שכונתיות – לעדכן את תכנית האב שהוכנה לשכונת שפירא בשנת אב לשכונות נווה שאנן והתקווה, ובמסגרתן לבחון את צרכי הקהילות המתגוררות בשכונות ולערוך חשיבה מחודשת אודות כיווני הפיתוח הרצויים. 2 . .להגדיל את היקף השטחים הציבוריים ובפרט השטחים הפתוחים המוצעים בתכניות בניין עיר חדשות 3 . להכין תכנית לקידום 'הליכתיות' בדרום תל אביב (כפי שנערכה עבור מרכז תל אביב). התחנה המרכזית החדשה מבנה התחנה המרכזית החדשה הוא מפגע מרכזי בשכונות. המבנה לא מספק שירות איכותי למשתמשי התחבורה הציבורית וממדיו העצומים הפכו ל'פיל לבן' היוצר מפגע חזותי, סביבתי, בריאותי וחברתי לסביבתו. על אף חומרת המצב, המענה של הגופים הציבוריים הנוגעים בדבר לוקה בחסר ובעיקר לא מציע שינוי בר מימוש בטווח הקצר או הבינוני. בטווח צבי, לפי תכנית המתאר -הארוך מוסכם כי יש להעתיק את פעילות האוטובוסים מהמקום (עיקר הפעילות תועתק למע"ר בן ), אך ההערכה היא כי שינוי בפועל יוכל להתרחש רק בעוד עשור או שניים. על כן, המלצותינו בנושא זה מתמקדות 5000/תא בצורך לנקוט פעולות בטווח הקצר והבינוני על מנת להביא לשינוי ממשי במצב הקיים בזמן סביר. ההמלצות נחלקות לשלושה תחומי פעולה עיקריים: 1 .הפסקת פעילות האוטובוסים בתוך מבנה התחנה תסתיים תקופת ההתקשרות בין משרד התחבורה לבין חברת התחנה המרכזית החדשה בע"מ (בשליטת 31.12.2023 -ב חברת נצבא בע"מ). יש להציב מועד זה כיעד סופי להפסקת פעילות התחנה המרכזית החדשה כמתקן תחבורתי. עד אז יש לערוך את כל הפעולות המפורטות להלן: . א באופן מיידי יש לבצע שיפוץ בתחנה המרכזית החדשה שיאפשר לספק שירות נאות למשתמשי התחנה המרכזית, ויצמצם את הפגיעה הסביבתית הכרוכה בהפעלת המבנה כמתקן תחבורתי. תכנית השיפוץ תוכן בהיוועצות עם גורמים עירוניים, עם פורום של תושבי השכונות הסמוכות ועם ארגוני חברה אזרחית הפועלים בתחום הסביבה ו/או התכנון ו/או התחבורה. . ב באופן מיידי יש להעתיק את הפעילות של כל קו אוטובוס שנימצא עבורו פתרון חלופי ראוי מחוץ למבנה התחנה. . ג במהלך תקופה זו יש להקפיד לא לתת רישיונות להפעלת עסקים המחמירים את המפגעים הסביבתיים ממבנה התחנה, כגון מכון לרישוי כלי רכב. . ד יש להשלים את כל עבודות התכנון (והרישוי) הנדרשות לצורך הקמת מסופי אוטובוסים 31.12.2020 -עד ה שיוכלו לתת מענה תחבורתי חלופי ראוי לתחנה המרכזית החדשה במהלך העשור הקרוב, ועד שתושלם ההקמה של התחנה במתכונת הסופית במע"ר בן צבי כפי שנקבע בתכנית המתאר של תל אביב. תכנית זו תבטיח רמת שירות גבוהה לכלל המשתמשים בתחבורה הציבורית ותכיל התייחסות לדרישת משרד התחבורה להקים מסוף תחבורה ציבורית משני (ביחס למרכז התחבורתי העתידי שיוקם במע"ר בן צבי) בסמוך לתחנת רכבת ההגנה, אשר לטענת משרד התחבורה יהיה נחוץ בעתיד גם לאחר הקמת המרכז התחבורתי במע"ר בן בצי. . ה 3 יודיע משרד 1.12.2021 - יש להשלים את ההקמה בפועל של המסופים החלופיים. עד ה1.7.2022 -עד ה התחבורה על רצון המשרד לא להאריך את תקופת ההתקשרות מול חברת התחנה המרכזית החדשה בע"מ. צעד חודשים לפני תום תקופת ההתקשרות 24 זה מתחייב מההסכם להפעלת התחנה שלפיו משרד התחבורה יודיע אם בכוונתו לא להאריך את ההתקשרות). . ו יתבצע מעבר הדרגתי של פעילות האוטובוסים מהתחנה המרכזית למסופים החלופיים. 31.12.2023 -עד ה ארגון של קווי האוטובוסים -תקופה זו אמורה לתת לכל הגורמים המעורבים מספיק זמן על מנת לבצע רה הדורשים עדכון ו/או ביצוע השלמות בכל הנוגע למסופים החלופיים ו/או איתור מקומות משלימים לחניה תפעולית במקרה הצורך. קידום תכנית מפורטת להקמת תחנה מרכזית חדשה במע"ר בן צבי בלוח זמנים סביר .2 לצד כל הפעולות המתוארות לעיל יש במקביל לקדם תכנית מפורטת להקמת תחנה מרכזית חדשה במע"ר בן צבי בלוח זמנים סביר. לשם כך, יש לקדם את התכנית למרכז התחבורתי בהליך סטטוטורי נפרד מהתכנון הכולל של 6 ⌖ ⌖ חזרה לתוכן צבי. הפרדה פורמלית זו נועדה לאפשר לקדם את התכנון והמימוש של התכנית למרכז תחבורתי בלוח -מע"ר בן זמנים מהיר יותר מבלי לפגוע בהתייחסות מהותית מתבקשת בין תכנון המרכז התחבורתי לתכנון הכולל של אזור מע"ר בן צבי. אנו סבורות שיש למנות לאלתר מנהל פרויקט/חברה מנהלת להבטחת קידום התכנית בלוח זמנים סביר. אישור מסמך מדיניות ותכנית מפורטת עבור אזור התחנה המרכזית .3 ז . 3 מסמך מדיניות עבור אזור התחנה המרכזית, 1.12.2020-בנוסף, ובמקביל לאמור לעיל, יש להכין ולאשר עד ה כתנאי להכנת תכנית מפורטת במתחם התחנה המרכזית. במסגרת הכנת המסמך יש לכלול 5000/שנדרש לפי תא מתווה מפורט שיתייחס לפעולות ולהסדרים שיש להחיל על מבנה התחנה המרכזית החדשה עד למימוש התכנית ) תוך הכנסת שימושים 'ידידותיים' המתאימים 5000/המפורטת (שתוכן בהתאם לתכנית המתאר הכוללנית תא לסביבה העירונית הקרובה – מוסדות ציבור, תרבות פנאי מסחר, שטחים פתוחים ועוד. את הכנתו של מסמך המדיניות יש ללוות בהליך שיתוף ציבור סדור, רחב ומעמיק. בנוסף, במהלך תקופה זו מוצע לפעול להסדרת סוגיות קנייניות שעלולות לפגוע ביכולת לממש תכניות עתידיות ובכלל זה לסייע לרוכשים פרטיים אשר רכשו זכויות בחנויות בתחנה המרכזית להסדיר את זכויותיהם במקרקעין. . ח לאחר אישור מסמך המדיניות יש להכין ולאשר תכניות מפורטות. את הליך ההכנה והאישור של תכנית מפורטת 3 (שנתיים לאחר אישור מסמך המדיניות 1.12.2022-לאזור בו מוקמת היום התחנה המרכזית יש להשלים עד ה ושנה לפני מועד סיום הפעילות הסופית של האוטובוסים במבנה הנוכחי של התחנה המרכזית). הליך תכנוני משמעותי זה יש ללוות בהליך שיתוף ציבור מלא ורחב ככל הניתן. . ט 3 יש להשלים את הליכי הרישוי (בהנחה שבעל הזכויות בקרקע יגיש בקשה להיתר בניה) כך 1.12.2023-עד ה שניתן יהיה סמוך ככל הניתן למועד סיום הפעילות האוטובוסים לממש את התכנית המפורטת החדשה ללא שיהוי. המרחב הפרטי בשכונות ניכרת הזנחה ברבים מבנייני המגורים וחצרותיהם. מכיוון שמדובר ברכוש פרטי יכולת הרשויות להתערב בנושא זה מוגבלת. העירייה מפעילה בשכונות אלה תכנית שיפוץ באמצעות "עזרא ובצרון" המעניקה סיוע כספי לבעלי דירות מעלות השיפוץ), אולם רק מבנים ספורים עברו שיפוץ כאמור, ככל 20% המעוניינים לשפץ את בתיהם (בגובה לפחות הנראה נוכח העובדה שהעלויות עדיין נותרו גבוהות עבור התושבים והתושבות והתושבות. לתכניות להתחדשות עירונית, המהוות כלי לשיפוץ ושיפור בנייני מגורים, היתכנות מוגבלת בשכונות שפירא והתקווה בשל סוגיות קנייניות (בעלות במושע שנפוצה בשכונות אלו) ותכנוניות (הגבלות ביחס להיקף הבניה המירבי המותר). המלצותינו בנושא זה: 1 . שימוש בכלים מיטיבים על מנת לקדם שיפוץ בניינים פרטיים: מחד, להגדיל את הסיוע העירוני במסגרת פרויקט שיפוץ המבנים שמפעילה עזרא ובצרון בכפוף לקריטריונים שייקבעו בדבר שיעור בעלי הדירות המתגוררים בבניין, רמת הכנסה ובחירה בעבודות שיפוץ שייצרו "בניה בת קיימא"; ומנגד, שימוש בחוק העזר לשמירה ושיפוץ חזיתות בתים, המאפשר לעירייה להורות לאדם לשפץ את חזית ביתו ואף לעשות כן בעצמה. מוצע להגביל את השימוש בחוק העזר רק למבנים שבהם יש מספר דירות השייכות לאותם בעלים. 2 . יש להפעיל תכנית עירונית (באמצעות עזרה ובצרון ו/או האגודה לתרבות הדיור) על מנת לסייע להקים ולהפעיל נציגות מתפקדת לניהול הבתים המשותפים ברחבי השכונות (וועד בית). 3 . בנושא הפרות דיני התכנון והבנייה בדרום תל אביב. 2014 ג משנת64 יש ליישם את המלצות דו"ח מבקר המדינה בניה ללא היתר ובכלל זה פיצול דירות הינה תופעה רחבה בשכונות. בניה מסוג זה מייצרת תנאי מגורים ירודים, פוגעת בתפקוד הבניינים המשותפים פגיעה חמורה (העלולה גם לסכן חיים) וגם פוגעת בחזות השכונות. על מנת להתמודד עם תופעה מורכבת זו אנו מציעות לעיריית תל אביב לפעול בצורה משולבת: מצד אחד, יש להגביר את פעילות הפיקוח ולהרחיב את התכנית המופעלת על ידי אגף הפיקוח העירוני בנווה שאנן במסגרתה מתבצעות פעולות יזומות לאיתור עבירות גם לשכונת שפירא והתקווה. מצד שני, יש להכיר בפער הקיים בין מלאי הדיור המתוכנן כדין (סוג וגודל הדירות) לבין צרכי הדיור של האוכלוסייה המתגוררת בשכונות אלה, במיוחד בקרב האוכלוסיה הזרה. חלק גדול מהעבירות בתחום התכנון והבניה ממחישות פער 7 ⌖ ⌖ חזרה לתוכן זה ומספקות הלכה למעשה בצורה לא מוסדרת מענה לצרכי האוכלוסיה. אנו סבורות שאין לנתק בין הצורך להגביר את האכיפה לבין הצורך לתת מענה מוסדר לצרכי הדיור, הדת והמסחר של כלל הקהילות המתגוררות בדרום תל אביב, לרבות האוכלוסייה הזרה (כגון הסדרת פעילות כנסיות). ברוח התכנית לביזור ושילוב מבקשי מקלט ברחבי הארץ, מוצע לתכנן מענים לאוכלוסית מבקשי מקלט לא רק בעיר תל אביב יפו, ובוודאי שלא רק בשכונות דרום העיר. בהתאם למדיניות הדיור שאנו סבורות שיש לגבש באזור (ר' המלצותינו בפרק העוסק בדחיקה), ניתן יהיה לבחון הן תכניות חדשות והן בקשות להיתרים (למשל לפיצול דירות) על מנת לאפשר מגורים בתנאים נאותים בשכונות אלו ללא יצירת מטרדים לסביבה. התמודדות עם תהליכי דחיקה השכונות בהן עוסקת תכנית זו עברו ועוברות בשנים האחרונות שינויים משמעותיים מבחינת הרכב הקהילות המתגוררת בהן, כשמחד קהילות שנחשבות לוותיקות בשכונות נדחקות מהן ומנגד מגיעות לשכונות אוכלוסיות חדשות, בין אם מדובר כלכלי גבוה יחסית. -בחסרי מעמד ובין אם מדובר באוכלוסיות ממעמד חברתי תהליכי דחיקה עקב ג'נטריפיקציה מתרחשים כבר היום בשכונות וצפויים להמשיך בהינתן שמדובר באזור ביקוש גבוה, אקונומי נמוך יחסית; האזור שחווה תהליכי פיתוח מסיביים לצד עליה -שהאוכלוסייה הוותיקה בו היא ממעמד סוציו משמעותית במחירי הדיור; שחלק ניכר מהאוכלוסייה בו מתגוררת בשכירות ומשכך חשופה יותר לדחיקה עקב עליית מחירי השכירות; ושכבר חווה שינוי משמעותי באופיו ובהרכב האוכלוסייה המתגוררת בו. ההתמודדות עם תופעות אלו עומדת לכאורה במתח ישיר מול הרצון 'לשפר' את השכונות הללו. אנו מציעות להתמודד עם אתגר זה תוך נקיטת גישה הדוגלת בפיתוח מכיל – קידום של שיפור פיזי וחברתי של האזור תוך הכלה של אוכלוסיות ותיקות ומוחלשות. לשם כך אנו מציעות: 1 . אשר תקבע את ההיקפים הנדרשים לדיור ציבורי ודיור בהישג יד- קידום תכנית לדיור חברתי בדרום תל אביב (במחירים ברי השגה עבור בעלי הכנסה נמוכה עד בינונית). עד לגיבוש מדיניות כוללת בנושא יש להנחות את צוותי מסך כל יחידות הדיור המתוכננות על קרקעות פרטיות, וזאת 25%-התכנון לשלב דיור בהישג יד בהיקף שלא יפחת מ בנוסף להקצאת יחידות דיור לדיור ציבורי, בתכניות לבנייה חדשה או שינוי יעוד למגורים; ולצד זאת לקדם בניית יחידות דיור בהישג יד בקרקעות המיועדות לצרכי ציבור (חומות). יש גם לחרוג מתקן החנייה ולפטור דירות כאמור מהקצאת מקומות חנייה המייקרים את הבנייה והדירה, ולגבש מדיניות עירונית הן ביחס לתנאי הזכאות לדיור בהישג יד בקרקעות המיועדת למגורים שבבעלותה והן ביחס לגובה ההפחתה משכר הדירה בדיור בהישג יד בסוגי הקרקע השונים בהתאם לחקיקה העדכנית. 2 . שינוי תנאי הזכאות שנקבעו בנושא דיור עירוני בהישג יד, כך שייווצר מסלול דיור עירוני בהישג יד שייתן עדיפות בקריטריונים לקבלת הזכאות לאוכלוסייה בגיל זקנה ולאוכלוסיות מוחלשות. 3 . תכניות לבנייה חדשה והתחדשות עירונית בשכונות יכללו נספח 'דיור חברתי וכלים למניעת דחיקה', כמוצע בנספח א' לתכנית זו. נספח זה יתייחס, בין היתר, לצורך 'לפצות' על הגריעה של מלאי הדיור הזול שתקרה כתוצאה מחידוש סביבת המגורים. 4 . קיום אירועי תרבות הנותנים במה לקהילות הוותיקות בשכונות וכן לקהילות מודרות אחרות, ביניהם גם מספר אירועים גדולים מדי שנה, בתקצוב עירוני בשיתוף תושבות/י השכונות. לצד זאת, יש לתת משקל לצרכים התרבותיים של האוכלוסייה הוותיקה ואוכלוסיות מודרות נוספות בשכונות במסגרת התקשרויות העירייה בנוגע לשימוש בנכסיה ו/או במסגרת הליכי התכנון. 5 . מתן ייעוץ- פיתוח סל כלים למניעת דחיקה של עסקים קטנים וותיקים בשכונות שעוברות תהליכי התחדשות עסקי, שיווקי, אדריכלי ו/או תכנוני ללא עלות לעסקים ותיקים, מתן מענקים ו/או הלוואות בתנאים נוחים לשדרוג חזיתות של בתי עסק, מתן עדיפות בטיפול בהסדרת רישיונות עסק, הנגשה ופיתוח של המרחב הציבורי באזור בתי העסק וכיוב׳; עבודה קהילתית עם בעלי עסקים מקומיים בשכונות במטרה ליצור התארגנות מקומית להתמודדות עם לחצי דחיקה; פיתוח חברתי בחלק זה התמקדנו בשלוש סוגיות שעלו במפגשים שקיימנו עם תושבים ותושבות בשכונות וכן מצד גורמי מקצוע שעמם שוחחנו – עצם הנוכחות הגבוהה בשכונות של 'אוכלוסיות קצה' (נשים וגברים בזנות, סמים ודרות רחוב); הצרכים השונים יסודי בשכונות; וצרכיהם של נשים וגברים בגיל זיקנה המתגוררים בשכונות.-מתחום החינוך היסודי והעל 8 ⌖ ⌖ חזרה לתוכן 'אוכלוסיות קצה' בדרום תל אביב יש ריכוז גבוה של זנות, סמים ודרות רחוב. הדיון אודות אוכלוסיות אלו מאופיין במתח שבין הרצון לשנות את דימוי האזור ולשפר את איכות החיים בו על ידי דחיקת אוכלוסיות אלו מחוץ לשכונות; לבין ראיית אוכלוסיות אלו כחלק מתושבי השכונות והרצון לשקמן ולא רק לפנותן למקום אחר. גורמים שונים עמם שוחחנו הצביעו על מגמות שונות– חלקם הצביעו על מדיניות של "ניקוי" השכונות, ואחרים הצביעו על הרחבת המענים השיקומיים. נוכח המחקר שנערך בנושא מניעה, טיפול חירומי ושיקום של אנשים בזנות, בסמים ובדרות רחוב, נראה כי ההמלצות בנושא קיימות ויש ליישמן (ראו פירוט בהמלצות המופנות לממשלה). תפקידה של העירייה הוא לסייע בהליכי התכנון, היכן שנדרשים, ובאיתור מיקום מתאים להקמתן של מסגרות חדשות (לטיפול ולשיקום נשים וגברים בזנות, סמים ו/או דרות רחוב, הן בדרום תל אביב והן מחוץ לה. במקביל להגביר את פעולות האכיפה נגד פעילות לא חוקית כגון סחר בסמים או ניהול בתי בושת תוך הימנעות מסילוק נשים וגברים "לא רצויים" מהמרחב, מהטרדתם ומהחרמת רכושם. צרכי חינוך שינויים בהרכב אוכלוסיית השכונות, מתבטאים גם במאבקים על זהות בתי הספר הפועלים בהן, ככל ששיעור הילדים הנמנים על האוכלוסיה הוותיקה הולך ומצטמצם. מאבקים אלו באים על רקע פערים קיימים באיכות מוסדות החינוך בין דרום תל אביב לשאר חלקי העיר וכן על רקע מיעוט ואף היעדר מוסדות לימוד: בשכונות האמורות לא קיים כיום תיכון רוגוזין הממוקם בפאתי שכונת נווה שאנן ומשרת בעיקר את אוכלוסיית המהגרים) ותלמידים -עיוני (למעט בית ספר ביאליק בגילאי תיכון המתגוררים בשכונות לומדים בתיכונים עיוניים בשכונות הסמוכות של דרום תל אביב או בבתי ספר מרוחקים יותר. אשר לחינוך היסודי, בחלק מהשכונות גם לא פועלים בתי ספר יסודיים מהחינוך הממלכתי הפונים לאוכלוסיה שאינה זרה. בתחום החינוך אנו מציעות: 1 . להשקיע משאבים משלימים לשיפור רמת בתי הספר הקיימים תוך הצבת יעדים מדידים כך שניתן יהיה במהלך חמש השנים הקרובות לצמצם באופן משמעותי את הפערים הקיימים בין מדדי האיכות של בתי הספר בדרום העיר למרכז וצפון תל אביב. 2 . לערוך מיפוי של צרכי החינוך אשר יתייחס לצרכים הקיימים בכל אחת מהשכונות הרלוונטיות ולפרסמו בצורה שקופה בפני הציבור. 3 . על בסיס מיפוי זה יש להעריך את הצורך העולה מצד תושבים ותושבות, לרבות מקרב האוכלוסיה הזרה, במוסדות חינוך ממלכתיים חדשים שיתנו מענה לצרכים הקיימים, וזאת מבלי לגרוע ממעט השטחים הירוקים הקיימים כיום בשכונות. אוכלוסיה בגיל זיקנה מהמפגשים שקיימנו עולה שהאוכלוסיה הזקנה בשכונות מתמודדת עם לחצי דחיקה. עזיבתם של בני משפחה, התפוררות הקהילה הוותיקה ושינוי פני השכונות, וירידה משמעותית בתחושת הביטחון האישי, מגבירים את הבדידות והמצוקה של האוכלוסיה הזקנה ומביאים להסתגרות בבתים ולעיתים אף להימנעות מצריכת שירותים בסיסיים נוכח החשש או הקושי לעזוב את הבית. בשכונת נווה שאנן באופן ספציפי, לא פועלת כיום קופת חולים המיועדת לאוכלוסיה הישראלית; קשישים ובמיוחד נשים בגיל זיקנה, חוששים להגיע למרכזי היום לקשישים שפועלים בשכונות או לשוב מהם בשעות החשיכה. בנושא זה המלצותינו מתמקדות ב: 1 . במסגרת זו יש להרחיב ולהעמיק את המחקר אודות צרכי- 'פיתוח תכנית כוללת לשכונות 'ידידותיות גיל האוכלוסייה בגיל זקנה בשכונות אלה, ולזהות את הפערים בין הצרכים למענים הקיימים בשכונות, הן בהיבטים פיזיים והן בהיבטים חברתיים; ולבחון את האפשרות לפתח אמצעי דיור שמותאמים לגיל הזיקנה. 2 . כמענה מיידי ונקודתי לצרכים קיימים, יש להקים שירות הסעות לקשישים למרכזי היום, ולבחון אפשרות לתת תמריצים כלכליים ברמה העירונית או הממשלתית לשם הקמת קופת חולים בשכונת נווה שאנן. 3 . יש לתת מענה למחסור בקיומם של שירותים בסיסיים הניתנים על ידי גופים פרטיים בשכונה, שנובע בין היתר 9 ⌖ ⌖ חזרה לתוכן ממוחלשות כלכלית. שכיחותם של סניפי דואר ובנקים, למשל, נמוכה בהרבה בשכונות, מה שמקשה על האוכלוסייה – ובפרט האוכלוסייה המבוגרת – לקבל שירותים בסיסיים אלו בקרבת מקום המגורים. על אף הכלים המוגבלים העומדים לרשות העירייה על מנת להשפיע בתחום זה אנו מציעות לבחון שיתופי פעולה בין גופים פרטיים המספקים שירותים בסיסיים נחוצים לבין מבנים ומוסדות ציבור הפרושים בשכונות כך שניתן יהיה לספק שירותים בסיסיים באמצעות שלוחות של אותם גופים פרטיים אשר יפעלו בתוך מבנים ציבוריים (למשל, בדומה לאופן שבו פועלת מרפאה של קופת חולים כללית בתוך המרכז של הקהילה הגאה בגן מאיר). הרחבה והעמקה של הליכי שיתוף הציבור הקיימים הליכי שיתוף ציבור מעוררים שאלות עקרוניות ויישומיות, והדבר נכון במיוחד בדרום תל אביב נוכח העובדה שמדובר בקהילות, חלקן מוחלשות, שלאורך השנים איבדו אמון ברשויות; המאבק המתקיים בשכונות על זהות הקהילות ולגיטימיות הצרכים של קהילות אלו ואחרות, כמו גם פערי כוחות בין הקהילות השונות; והעובדה שחלק ניכר מתושבי ותושבות שכונות אלו נתפסים כתושבים ארעיים הן בעיני עצמם והן בעיניי הרשויות ועל כן מעורבותם והשפעתם בהליכי שיתוף ציבור קטנה. נוכח האמור, אנו סבורות שיש להרחיב ולהעמיק את תהליכי שיתוף הציבור, תוך הקפדה על מספר עקרונות מרכזיים: 1 . גישור ובניית הסכמות – שילוב גישור ובניית הסכמות בהליכי שיתוף ציבור, תוך שילוב אנשי מקצוע המתמחים בגישור. 2 . שיתוף אוכלוסייה חסרת מעמד אזרחי – הקפדה על שיתוף כלל האוכלוסיות המתגוררות בשכונות, לרבות אוכלוסייה חסרת מעמד אזרחי, לא רק משיקולי הוגנות אלא גם מתוך תפיסה שהתעלמות מצרכיהן ומקולן בשלבי התכנון לא תעלים את האתגרים של קהילות אלה ותתעל את המתחים הקיימים אל השטח. 3 . שיתוף בהליכי פיתוח עירוניים – קיום הליכי שיתוף ציבור גם במסגרת הליכי פיתוח שאינם מחייבים הליכים תכנוניים סטטוטוריים, כגון השמשת מבני ציבור ומוסדות תרבות או שיפוץ גינות ציבוריות. 4 . על רקע העקרונות האמורים מוצע להקים פורומים נושאיים קבועים- הקמת פורומים נושאיים לשיתוף ציבור (למשל תחת מינהל קהילה) בנושאים ייעודיים (כגון פיתוח ותכנון, רווחה, חינוך, תרבות ודת) שיתכנסו באופן קבוע אחת לתקופה; ומפגשים קבועים מסוג "במה פתוחה". הפורומים יהיו פתוחים לציבור הרחב, הן לצורך התעדכנות במהלכים עירוניים והן על מנת שתושבים ותושבות יוכלו להצביע על צרכים ובעיות. במפגשים ישתתפו באופן קבוע אנשי מקצוע מהאגפים הרלוונטיים בעירייה, פעילים ונציגי עמותות, והם יאפשרו דיאלוג והתמקצעות בתחומים הרלוונטיים. שילוב האוכלוסייה הזרה נפשות, המכונה בהכללה 'אוכלוסייה זרה' 60,000-יפו מתגוררת אוכלוסייה, שלפי ההערכות מונה כ-בעיר תל אביב ילדים) וכוללת בעיקר אזרחי אריתריאה וסודן – מבקשי מקלט ואחרים שלא ניתן לגרשם למדינותיהם, 7,000 ,(מתוכן מהגרי עבודה שחלקם ברישיון וחלקם הגיעו ברישיון אך אינם מחזיקים בו עוד מסיבות שונות. אוכלוסייה זו מתגוררת ברובה בשלוש השכונות שבנדון בדרום תל אביב. אוכלוסייה זו מהווה חלק ניכר מאוכלוסיית השכונות ואף מהווה רוב מוחלט בתוך שכונת נווה שאנן. ביחס למבקשי המקלט, מדיניות הממשלה המוצהרת היא "להמאיס עליהם את החיים", על מנת שיעזבו את ישראל: אוכלוסיה זו מודרת מרוב השירותים החברתיים, ניצבת בפני חסמים משפטיים להשתתפות בשוק העבודה וחשופה למדיניות משתנה של פגיעה בחרות וברכוש. מדיניות זו הביאה רבים מהם לצאת את ישראל, אולם בשנים האחרונות חלה ירידה במספר היוצאים. , מרכז הגר בשיתוף שורה ארוכה של ארגונים ובהם ארגון א.ס.ף ותנועת אחותי, הכינו תכנית אסטרטגית 2018 בשנת לביזור ושילוב של מבקשי מקלט. תכנית זו ביקשה להציב חלופה למדיניות האמורה, הפוגעת הן במבקשי המקלט והן בשכניהם הישראלים (בעיקר בדרום תל אביב). התכנית הציעה מספר צעדים ובהם השמת מבקשי מקלט בענפי תעסוקה בהם יש מחסור בעובדים; מתן אשרות עבודה למועסקים במסגרת זו; מתן תמריצים למעסיקי מבקשי מקלט במקצועות נדרשים; פתרונות מתחום הדיור שיאפשרו למבקשי מקלט להתגורר בשכונות ויישובים שונים; ויצירת 'חבילת שילוב עירונית המכילה תמריצים וליווי עבור הרשויות הקולטות. התכנית צופה כי ניתן לשלב מבקשי מקלט ביישובים נוספים באופן שבתל אביב כולה יוותרו כשליש ממבקשי המקלט המתגוררים בה (שיהוו כאחוז אחד 10 ⌖ ⌖ חזרה לתוכן מאוכלוסיית העיר). אנו מעריכות שללא קשר למדיניות הממשלתית שתבחר, חלק גדול ממבקשי המקלט ימשיכו להתגורר בתל אביב מסיבות שונות. עמדתנו היא שעיסוק בפיתוח מרחבי ו/או פיזי של השכונות לטובת 'התושבים והתושבות' חייב לקחת בחשבון את כל התושבים והתושבות והתושבות, ובכלל זה צרכיה של האוכלוסייה הזרה. במסגרת זו נדרשים: 1 . הכרה עירונית באוכלוסייה הזרה – מבקשי מקלט ומהגרי עבודה כאחד – ובצרכיה הייחודיים במסגרת הליכי תכנון מרחבי ברוח 'חזון העיר' ובגיבוש מדניות בנושאים כגון דיור, דת, רווחה, חינוך ותעסוקה. 2 . הבטחת המשך הפעילות של יחידת מסיל"ה והגדלת התקציב העירוני על מנת להרחיב את מנעד השירותים והאוכלוסיות המשתמשות בהם (היום מתמקד הטיפול של מסיל"ה באוכלוסיות בסיכון). מסיל"ה יכולה לשמש כ'שלוחה עירונית' המסוגלת לבצע גישור שפתי ותרבותי של שירותים עירוניים הניתנים במסגרות אחרות המצויות היום מחוץ להישג ידם של חברי הקהילה הזרה. 3 . הנגשת שירותים עירוניים למבקשי המקלט, למשל, תרגום לטיגרית, לערבית ולפיליפינית של הודעות עירוניות והצבת דוברי שפות אלו במוקד העירוני. בנוסף קיום מפגשים עיתיים בין נציגות 106 רלוונטיות ואפליקציית של אגפי העירייה – בפרט אגף סל״ע – לאוכלוסיה הזרה וכיוב׳. ב. המלצות לממשלה ולכנסת יפו ובהן נדרשת מעורבות -להלן ריכוז ההמלצות העוסקות בתחומים החורגים מתחום סמכותה של עיריית תל אביב ישירה של הדרג הממשלתי: פיתוח פיזי 1 . למשרד התחבורה ולוועדה המחוזית לתכנון ובניה תל אביב תפקיד מרכזי בטיפול באחת הסוגיות המרכזיות המשפיעות על הפיתוח הפיזי של השכונות והיא ההתמודדות עם התחנה המרכזית החדשה. מאחר וההמלצות בתחום התכנון בסוגיה זו משלבות בצורה הדוקה בין פעולות נדרשות מצד משרד התחבורה, הוועדה המחוזית ועיריית תל אביב הן מובאות בצורה מרוכזת בסעיף העוסק בתחנה המרכזית החדשה לעיל. 2 . ביצוע מעקב אחר המלצות דו"ח מבקר המדינה ביחס להפרות דיני התכנון והבנייה וחיבורים פיראטיים לגז )) ויישום המלצותיו בנושא. לצד זאת יש לקיים 2014( ג64 ,'וחשמל בדרום תל אביב ('זרים שאינם בני הרחקה בחינה מערכתית בדבר אופן התמודדות הרשויות המקומיות עם חשדות להפרות בתחום התכנון והבנייה במקרים בהם היתרי הבניה נעדרים מתיק הבניין. פיתוח חברתי בתחום הפיתוח החברתי לממשלה יש תפקיד מכריע ביצירת שינוי ממשי בשכונות, במיוחד בקרב 'אוכלוסיות קצה'. כאמור לעיל, בתחום זה קיימות המלצות רבות, הן מצד גורמים ממשלתיים והן מצד גורמים חוץ ממשלתיים, לטיפול באתגרים החברתיים בדרום תל אביב, ונראה שהאתגר המרכזי הוא להביא ליישומן. בכלל זה, ובדגש על הצעדים הרלוונטיים ביותר לדרום תל אביב, ניתן לעמוד על: 1 . הצורך בהרחבת מסגרות החירום והשיקום לנשים וגברים בזנות: פתיחת "סלעית" בפני חסרות מעמד; הקמת מסגרות חירום ייעודיות לנשים טרנסיות, בני נוער, תוך התאמה למין, מגדר ונטייה מינית; לנשים בתחלואה , לרבות לחסרי מעמד, ומסגרות שיקום ייעודיות לנשים טרנסיות, לגברים, לנשים 21 כפולה ולגברים מעל , לרבות לחסרי מעמד, בדגש על אמהות בזנות.26-21 בגילאי 2 . הקמת מסגרות חירום הכוללות לינה ומרכז יום למשתמשים בסמים, ולצד זאת פיתוח מערך השיקום המוצע על ידי הרשות למלחמה בסמים; 3 . יישום המלצות קיימות בתחום דרי רחוב לקידום תכנית על בסיס המודל של 'דיור תחילה', מתן סיוע למיצוי זכויות בקרב חסרי בית ובחינת האפשרות לתיקון מערך הקצבאות הקיים, התנאים לו ואופן מימושן; ופתיחת מערך דירות מעבר לחסרי בית (תוך התאמה למגדר ולשאלת שימוש בסמים) על מנת לאפשר שיקום של משתמשים בסמים ודרי רחוב. 4 . לצד הצורך בהתאמת מסגרות קיימות לחסרי מעמד, כפי שפורסם על ידי מרפאת לוינסקי ועמותת רופאים 11 ⌖ ⌖ חזרה לתוכן , יש צורך גם בפתיחתן של מסגרות נוספות בפני חסרי מעמד כגון יצירת שירות 2017 לזכויות אדם בשנת חינוכיות -פסיכוסוציאלי ייעודי לאוכלוסיה זו תחת מסגרת טיפולית קיימת כמו סלעית; הקמת קבוצות פסיכו המיועדות לאמהות העוסקות בזנות; הקמה של דירת קלט המיועדת לגברים ולטרנסג'נדריות אריתראיות בזנות; ומתן סיוע בשכר דירה לנשים חסרות מעמד המצויות בזנות ומגדלות ילדים. מוצע להקים את המסגרות האמורות הן בדרום תל אביב והן מחוץ לה. "פיזור" המסגרות נועד למנוע ריכוז תופעות קצה בדרום תל אביב כמו גם לפתוח אפשרויות לשיקום מחוץ לאזור למי שהליך השיקום שלה או שלו יצריכו זאת; וזאת לצד הקמת מסגרות בדרום תל אביב על מנת להגיע לאוכלוסיות המתגוררות באזור ולאפשר שיקום בקהילה. 5 . בתחום הפיתוח החברתי הצורך בתיאום בין משרדי הממשלה השונים ובין הגופים הממשלתיים לעירוניים בולט במיוחד לאור קשרי הגומלין בין התחומים – זנות, סמים, דרות רחוב, המורכבות התקציבית – שילוב בין מקורות תקציביים שונים וכן המורכבות הנגזרת מריבוי השחקנים, חלקם פרטיים, המספקים את השירותים. לצורך תכלול הפעולות הנדרשות בתחום זה, אנו מציעות להקים פורום לקידום תכניות לפיתוח חברתי בדרום תל אביב. פורום זה אשר יופעל על ידי מנהל השירותים החברתיים בעיריית תל אביב יכלול נציגות של משרדי ממשלה, הרשות המקומית וגופים ציבוריים נוספים רלוונטיים וכן נציגות מטעם וועדים שכונתיים נבחרים (היכן שקיים). אנו מציעות שפורום זה יתכנס לפחות פעם ברבעון ויקפיד על פרסום סיכום של הישיבות הנערכות במסגרתו בצורה פומבית. התמודדות עם תהליכי דחיקה לגופי התכנון אין כיום יכולת לתכנן דיור ציבורי, אלא לכל היותר לייעד קרקעות בבעלות ציבורית למגורים – הוראה שאינה מחייבת את הממשלה לבנות בקרקעות אלה דווקא דיור ציבורי, שכן היא מוסמכת גם לשווק אותן או להקים בהן פרוייקטים שאינם חלק ממאגר הדיור הציבורי. גם הכלים ליצירת דיור בהישג יד מוגבלים מבחינת התכנותם בכלל והאפשרות לייעדם לבעלי הכנסות נמוכות בפרט – הן בקרקעות בבעלות עירונית (נוכח מיעוט הקרקעות והצורך לנצלן לשירותים שונים) והן בקרקעות בבעלות פרטית (נוכח היעדר תמריצים מספקים לבנייתם, ותנאי הזכאות הרחבים שאינם מבטיחים שלפחות שיעור ניכר מיחידות דיור אלו ייועדו לבעלי הכנסה נמוכה). לפיכך מוצע בהקשר זה לבצע תיקוני חקיקה כלדקמן: 1 . מתן תמריצים כלכליים לשוק הפרטי, שיתווספו לסמכות להגדיל זכויות בנייה, לבנות ולנהל דיור בהישג יד (כגון הטבות מס). 2 . השלמת התקנת תקנות התכנון והבניה בנוגע לזכאות לדיור בהישג יד במחיר מופחת, באופן שיבטיחו שדיור זה ייועד לבעלי הכנסות נמוכות ובינוניות. 3 . בחינת אפשרות לתקן את חוק התכנון והבניה כך שיסמיך את גופי התכנון לקבוע הוראות תכנוניות בדבר יעוד קרקעות לדיור ציבורי. שילוב האוכלוסה הזרה 1 . כאמור לעיל, למדיניות הממשלתית בעניין האוכלוסייה הזרה יש השפעה ישירה לא רק על חייהם של אותם - אנשים אלא גם על השכונות בהן הם מתרכזים. אנו סבורות שלהמשך המדיניות הממשלתית המוצהרת "להמאיס עליהם את החיים", יש השלכות חמורות על רווחת התושבים והתושבות והתושבות המתגוררים בשכונות. על כן, לטובת פיתוח שכונות דרום תל אביב יש לזנוח מדיניות זו ולאמץ מדיניות חדשה תחתיה יינקטו מספר צעדים שיאפשרו לחברי אוכלוסייה זו להתקיים בכבוד ולשגשג באופן שייטיב עמם ועם השכונות בהן הם מתגוררים, ואף תאפשר להם לעזוב את דרום תל אביב לשכונות ויישובים מבוססים יותר. בין היתר מוצע להעניק לחברי האוכלוסיה הזרה שירותי בריאות ורווחה, לחדול מנקיטת אמצעים להדרתם משוק העבודה אקונומי גבוה יחסית.-ולעודד קליטת מבקשי מקלט ביישובים ושכונות מחתך סוציו 2 . בדבר העברת תקציבים לרווחה, חינוך וכו' ביישובים בהם מתגוררים מבקשי4023 מימוש החלטת הממשלה מקלט רבים. בתוך כך יש לבחון האם ההחלטה – על הסכומים והיעדים שנקבעו בה – נותנת מענה מספק לצרכי הרשויות ואוכלוסייתן, לרבות האוכלוסייה הזרה. 12 ⌖ ⌖ חזרה לתוכן . מבוא1 קהילתית באזורים בהם- התקבלה החלטת ממשלה3 בדבר הקצאת משאבים לביצוע תכנית חברתית23.07.2018 ביום 3 0 התקציב, שהועמד על5. לפי החלטה זו, אזורים אלו יוגדרו כאזורי עדיפות לאומית4.שיעור גבוה של מבקשי מקלט חברתי של -, אמור להיות מושקע בתכנית שתכלול שיקום וקידום כלכלי2020-2018 מיליון ש"ח בפריסה על פני השנים משפחות נזקקות ומשפחות המטופלות ע"י שירותי הרווחה, תגבור חינוך ותגבור שירותי בריאות בקהילה, בדגש על בני , אך ברור כי 6נוער והגיל הרך. החלטת הממשלה אינה מתייחסת לאזורים ספציפיים אשר יוגדרו כאזורי עדיפות לאומית היא מכוונת בעיקר לשכונות בדרום תל אביב בהן שיעור גבוה של מבקשי מקלט. ראש הממשלה התייחס לשכונות דרום תל אביב בהציגו את ההחלטה בישיבת הממשלה, והצהיר כי הממשלה תשקיע עשרות מיליוני שקלים לטובת שיקום 7.וחיזוק שכונות אלה השכונות המדוברות – נווה שאנן, שפירא והתקווה – הפכו בשנים האחרונות להיות האזורים המרכזיים בהם מתגוררים הן חוו גידול מהיר ופתאומי באוכלוסייה שלא נעשה במקביל להכנת התשתיות במקום, מה גם שמדובר 8.מבקשי מקלט אקונומי נמוך, חסרת מעמד וכתוצאה מזה בעלת גישה מוגבלת לשירותי בריאות ורווחה. -באוכלוסייה ממעמד סוציו תכנית 2018-מרכז הגר בשיתוף ארגונים שונים ובהם תנועת אחותי – למען נשים בישראל וארגון א.ס.ף פרסם ב אשר הוצגה על ידי קבוצה של אנשי עסקים כמתווה כלכלי לסוגיית 9,אסטרטגית לביזור ושילוב של מבקשי מקלט לצד זאת, סברנו שהשכונות האמורות ראויות למבט רחב ומעמיק יותר, הבוחן סוגיות נוספת שמשפיעות על 10.הפליטים איכות החיים של תושביהן. עמדתנו היא שהשכונות הללו סובלות מבעיות שחלקן קדמו להגעתם של מבקשי המקלט וחלקן התפתחו במקביל. בעיות אלו הן תוצר ישיר או עקיף של יחסן ההיסטורי של הרשויות העירוניות והממשלתיות לשכונות כ"בנות חורגות" לתל אביב. מטרת התכנית על רקע זה גיבשנו, מרכז הגר ותנועת אחותי – למען נשים בישראל, תכנית לטיפול במספר סוגיות מרכזיות הנוגעות לשכונות האמורות. סוגיות אלו עלו גם בשיחות שקיים מרכז הגר עם תושבים ותושבות, ארגונים, נציגות ונציגי ציבור www.gov.il/he/Departments/policies/dec4023_2018 :. ר' בקישור23.7.2018 של הממשלה מיום4023 3   החלטה מספר   החלטת הממשלה עושה שימוש במונח "מסתננים", דהיינו מי שנכנסו לישראל שלא דרך תחנת גבול מוסדר. נוכח העובדה שמדובר במי 4 ."שלא ניתן להרחיק לארצו, נעשה במסמך זה שימוש במונח "מבקשי מקלט   הגדרת אזור עדיפות לאומית היא בהתאם להוראות פרק כ"ו לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 5 מליון ש"ח יוקצו לתל אביב יפו, והשאר14.7 , פורסם בחדשות התאגיד "כאן", שמתוך סכום זה25.12.18. ביום2009-, תשס"ט2009 ו-2010) .ליישובים אחרים. נכון למועד כתיבת מסמך זה, הכסף טרם הועבר ליעדו משרדית בראשות מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון ומנכ"ל משרד הפנים להקים ועדת היגוי, אשר תמליץ לממשלה -  ההחלטה ממנה ועדה בין6 .על הקריטריונים באמצעותם יוגדרו אזורים אלו ועל אופן חלוקת התקציב :. ר' בקישור23.7.2018   הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת ממשלה7 www.gov.il/he/Departments/publications/reports/gov_mes230718 3 מבקשי מקלט6,855 , בישראל שוהים12.3.18-  על פי נתונים שנמסרו על ידי רשות האוכלוסין וההגירה בעקבות בקשת חופש מידע ב8 בעיר תל אביב. לא קיימים נתונים ביחס לשיעור מבקשי המקלט בחלוקה לשכונות13,655 (לא כולל ילדים שנולדו בארץ). מתוכם מתגוררים בעיר, אולם גורמים מקצועיים רבים מצביעים על השכונות שפירא, נווה שאנן והתקווה כמוקד בו מתגוררים מרבית מבקשי המקלט החיים בתל האוכלוסיה 2015 , בשנת2017 אביב. על פי נתוני עיריית תל אביב, כפי שהובאו בתכנית האסטרטגית לתל אביב יפו (פרופיל העיר) מספטמבר 3.7 ' אלף איש, רובם בשכונות התקווה, שפירא ונווה שאנן, ר' עמ46-הזרה בעיר נאמדה ב :). ר' בקישור2018(   מרכז הגר, התכנית האסטרטגית לביזור ושילוב של מבקשי מקלט ושיקום דרום תל אביב9 drom-tlv-plan.mdigital.co.il/full-plan.pdf :  למכתב מטעם קבוצת אנשי עסקים בנושא התכנית האסטרטגית לביזור ושילוב של מבקשי מקלט ושיקום דרום תל אביב10 drom-tlv-plan.mdigital.co.il 13 ⌖ ⌖ חזרה לתוכן ורשויות; לרבות במפגשי תושבים שאורגנו על ידי תנועת אחותי בבית אחותי. מטרת התכנית היא להצביע על סוגיות אלו ועל המורכבות הנלווית להתמודדות עמן. לצד זאת, אנו מבקשות להציע מספר צעדים להתמודדות עם הבעיות הקיימות בשכונות ועם תהליכים שעוברים עליהן בשנים האחרונות. זאת, במטרה לספק תמונת מצב עדכנית לגבי השכונות ולייצר תשתית לתכנית כוללת לאזור ולהמשך עבודה בכל תחום שנסקר. הנחות יסוד לגיבוש התכנית תכנית זו נכתבה על בסיס מספר הנחות יסוד, הן עקרוניות והן מתודולוגיות, אשר ראוי לעמוד עליהן ולקרוא את המסמך לאורן: • התכנית מתמקדת בשלוש שכונות בלבד, המהוות רק חלק מדרום תל אביב. שכונות שפירא, נווה שאנן והתקווה אינן בעלות מאפיינים זהים, ויש ביניהן הבדלים שצריכים להילקח בחשבון. על אף הבדלים אלו, סברנו שלשכונות אלו יש היבטים ייחודיים המשותפים להן, בעיקר ההתמודדות עם הגעתם של מספר גדול של חסרי מעמד והיותן שלוש השכונות ה"עוטפות" את התחנה המרכזית החדשה בתל אביב. חלק מהבעיות האחרות הנסקרות בתכנית יפו, ואף לאזורים אחרים בארץ. הבחירה להתמקד בשלוש שכונות -זו משותפות גם לשכונות נוספות בתל אביב נעשית מתוך רצון לנסות ולמקד את הדיון באזור מסוים, אך אנו מאמינות שחלק מהאמור בתכנית זו רלוונטי גם למקומות נוספים, ומקוות כי במובן זה התכנית תוכל להיות בסיס למסמכים דומים. • על אף שמטרתה של תכנית זו היא בבחינת צעד משלים לתכנית האסטרטגית שגיבשנו ביחס להיתכנות התפזרותם של מבקשי המקלט בצורה ראויה ביישובים אחרים, הפרדה מוחלטת בין הנושאים תהיה מלאכותית. חלק מהבעיות הנסקרות בתכנית זו הועצמו או הושפעו מהגעתה המאסיבית והפתאומית של אוכלוסיה בעלת תרבות שונה וממעמד סוציו אקונומי נמוך לשכונות; חלק מהבעיות משותפות לישראלים וזרים כאחד, במובן זה שכל האוכלוסיות המתגוררות בשכונות סובלות מהן. הנחת המוצא שלנו היא שללא קשר למדיניות שתבחר ממשלת ישראל ליישם ביחס לאוכלוסיית חסרי המעמד, רבים מהם צפויים להישאר בשכונות אלו. עבודה זו נכתבת מתוך נקודת מוצא לפיה עתידן של השכונות כרוך במצבן של כלל קבוצות האוכלוסייה החולקות את אותו המרחב הפיזי ושמדיניות המבקשת להביא לפגיעה בקבוצת אוכלוסייה מסוימת במרחב זה, תשפיע באופן שלילי גם על יתר האוכלוסיות המתגוררות בו. • במהלך כתיבת התכנית נתקלנו בגישות שונות ביחס למונח "טובת השכונה". בספרות מוכרת האבחנה בין הגישה 11:)people-oriented( ) לבין גישות מוכוונות אנשיםplace-oriented( גישות פיתוח מוכוונות מקום הראשונה שמה את הדגש על שיפור פני המקום והתשתיות בו, הן עבור תושביו והן עבור אוכלוסיות חיצוניות לו; בעוד הגישה השנייה שמה את הדגש על תושבי האזור וצרכיהם. המתח בין גישות אלו – שהתעורר גם במסגרת עבודתנו – מתגלה כאשר "טובת המקום" לא נתפסת בהכרח כטובת תושביו, אשר עשויים להיתפס כמי שפוגעים בערכו ומונעים את פיתוחו (למשל ביחס לאוכלוסיות קצה כגון דרי רחוב, מכורים לסמים ועוד). בעבודה זו, בחרנו לנקוט בגישה השואפת לאזן בין שתי תפיסות אלה. • הכנת התכנית הייתה כרוכה בהתמודדות עם הצורך להציע מענים שכרוכים בנקיטה בעמדות ערכיות. במסגרת הכנת התכנית ניסינו לשקף קיומו של מגוון דעות ולשמוע מגוון קולות, ביחס לבעיות המרכזיות בשכונות האמורות. מטבע הדברים, התכנית אינה מייצגת את דעותיהם של כל תושבי השכונות. לצד זאת, אספנו, ריכזנו וניתחנו ידע ועשייה בתחומים מגוונים ועל בסיס עבודה זו אנו מבקשות להניח תשתית לעבודה משותפת בין הרשויות לתושבים. במובן זה, אנו מאמינות שיישום התכנית – כל תכנית – צריך להיעשות בשיתוף התושבים והתושבות (ועל כך ראו גם בפרק העוסק בנושא שיתוף הציבור). Giulia Marra, Michela Barrosio, Enrico Eynard, Cristina Marietta, Matteo Tabasso and Giulia Melis, “From   11 urban renewal to urban regeneration: Classification criteria for urban interventions. Turin 1995-2015: evolution of .)planning tools and approaches”, Journal of Urban Regeneration and Renewal, Vol. 9(4) 367, pp. 371 (2016 14 ⌖ ⌖ חזרה לתוכן שיטת העבודה במסגרת הכנת התכנית התבססנו על נתונים גלויים שפורסמו, בין במסגרת נתונים סטטיסטיים ובין במסגרת דו"חות רשמיים. עם זאת, המידע הקיים אינו בהכרח עדכני, ובחלקו אף חסר ונותר בגדר נעלם. צעד חיוני לשם קידום תכניות פיזיות וחברתיות בשכונות האמורות הוא מיפוי צרכים ואיסוף נתונים ביחס לשלוש השכונות ותושביהן. לצד זאת, פנינו לנציגי ונציגות ציבור, לגורמים רשמיים ברשויות הרלוונטיות, לחוקרים וחוקרות ולארגונים הפועלים בנושאים הנסקרים בתכנית זו. חלק ניכר מהם נענו והסכימו לשוחח עמנו, ועל כך נתונה להם תודתנו. המובא בתכנית זו מבוסס בין היתר על ראיונות שקיימנו עמם ועל המידע שנמסר לנו במסגרתם. נוסף על כך, נכחנו במפגשי תושבים ותושבות שאורגנו בבית אחותי ביחס לחלק מהנושאים המובאים בדו"ח; מדובר במפגשים פתוחים לציבור בהם הועלו הנושאים הנזכרים ונשמעו עמדות התושבים והתושבות ביחס אליהם. נוכח הזהירות הנדרשת, בחלק מהסוגיות נדרש מחקר נוסף, על מנת לקבל תמונה מלאה יותר של הנתונים והעמדות. מבנה התכנית התכנית סוקרת את הסוגיות שהועלו בפנינו בפגישות הרבות שקיימנו ובמפגשי שיתוף הציבור שנכחנו בהם. היא בנויה מחמישה פרקים הסוקרים סוגיות אלו: • הפרק הראשון לתכנית עומד על החיוניות בהליכי שיתוף ציבור בכלל ובשכונות דרום תל אביב בהליכי תכנון ופיתוח, אשר מוצע לראות בהקשר רחב הכולל למשל פיתוח מענים מתחומי הרווחה, החינוך והקהילה. בפרק נסקרים האתגרים שמציבים הליכי שיתוף ציבור בדרום תל אביב, ואנו מציעות הליכים בעלי אופי גישורי, פעו ו ), והקמת פורומים שכונתיים המתכנסים על בסיס עתי בנושאים הרלוונטיים reach out( לות אקטיביות ליישוג תחת אגף קהילה של עיריית תל אביב . • הפרק השני עוסק בהליכי דחיקתם של תושבי השכונות, בין על רקע הזנחה ושינוי פני השכונות עקב הגעתם של מהגרים ומבקשי מקלט, ובין על רקע העליה המשמעותית במחירי הדיור בהן וכניסתן של אוכלוסיות חזקות יחסית לשכונות. הפרק יסקור את הביטויים והגורמים השונים להליכי דחיקה בכלל ובשכונות בפרט ואת הכלים הקיימים להתמודדות עם עליית מחירי דיור בשכונות שעוברות הליכי פיתוח. • הפרק השלישי עוסק בהיבטים הפיזיים של השכונות – המרחב הציבורי ובפרט התחנה המרכזית החדשה, המהווה מפגע תכנוני ועירוני אשר מגביל את האפשרות של השכונות הסמוכות לתחנה להתפתח ולשגשג; מרחבים פרטיים והפרות דיני תכנון ובנייה הנפוצות במרחב הפרטי. בפרק זה נסקרים האתגרים השונים העומדים בפני פיתוח האיזור, והוא מציע כלים תכנוניים שונים להתמודדות עמם. • הפרק הרביעי עוסק בהיבטים חברתיים של החיים בשכונות, וכולל התייחסות לאוכלוסיות 'קצה' (דרי רחוב, מכורים לסמים, וקורבנות של תעשיית הזנות והסחר בנשים); לסוגיית שירותי החינוך; ולאנשים בגיל זיקנה. בפרק אנו עומדים על המתחים השונים המאפיינים סוגיות אלו, כגון הרצון לסייע לאוכלוסיות קצה המתגוררות בשכונות אל מול הרצון למנוע ריכוז תופעות "לא נורמטיביות" באזור; או הרצון לפתוח בתי ספר בשכונות וליצור בהן עוגנים משמעותיים לילדים הגדלים בהן, אל מול שאלות של זהות בתי הספר נוכח שינוי פני השכונות. מכיוון שסוגיות אלו מעסיקות גורמים שונים גם ברמה המדינתית, הצעותינו בפרק זה מתמקדות בצרכי מחקר ומיפוי בדרום תל אביב, מתן מענים נקודתיים, והפניה למסקנות שגיבשו ועדות וחוקרים בתחומים הרלוונטיים. • הפרק החמישי עוסק במדיניות הממשלתית ביחס לאוכלוסייה הזרה בשכונות – מהגרים ומבקשי מקלט – ובמשמעות המרחבית שיש להגעה של חסרי מעמד לשכונות. לצד מענים תכנוניים לצרכיה של אוכלוסיה זו, מוצע בפרק לחדול ממדיניות הממשלה להקשות את תנאי המחייה של אזרחים זרים הזכאים להימצא בישראל, וכפועל יוצא על המצב הכללי בשכונות. 15 ⌖ ⌖ חזרה לתוכן . רקע היסטורי2 - נווה שאנן, שפירא והתקווה מאז ועד היום כלכלי וסביבתי, ובכלל זה בהכנסה הממוצעת לנפש, -בין דרום וצפון תל אביב קיימים פערים לרעת הדרום בכל מדד חברתי . לאורך שנים הייתה ההשקעה התקציבית 12בערכי נדל"ן, בגודלם וזמינותם של מבני ציבור, בשירותים ובמתקנים ציבוריים והדבר בא לידי ביטוי במחסור בשטחי ציבור 13,העירונית בדרום תל אביב נמוכה מההשקעה הממוצעת באזורים אחרים בעיר 14.ומוסדות ציבור וכן בריכוז של מטרדים מזהמים ובריכוז של פעילות עבריינית יפו לאורך שנים -צפון תל אביב, כמו גם לאפליה המתמשכת של הדרום על ידי עיריית תל אביב-לקיטוב בין דרום ומרכז כשכונות 20-ארוכות, יש שורשים היסטוריים שראשיתם בימי הקמת שכונות הדרום. שכונות אלה נבנו החל משנות ה 'השכונות 15.1921 עבריות אשר מוקמו בשטחי פרדסים של יפו, ואוכלסו על ידי יהודים רבים שעברו מיפו בעקבות מאורעות העבריות של יפו' היו "בנות חורגות" הן של יפו והן של תל אביב– הן לא היו שייכות לתל אביב אך גם לא ליפו, והיוו אזור ספר שהפריד בין שתי הערים. אזור זה שימש כחיץ אסטרטגי והיה בעיני היישוב היהודי אמצעי לקטיעת רצף טריטוריאלי תושבי השכונות 16.)1936 ערבי, אשר ניתק את יפו מהעורף הכפרי שלה והפך את יפו למובלעת (בפרט לאחר מאורעות 17.שילמו מיסים לעיריית יפו, אך לא קיבלו ממנה את מכלול השירותים העירוניים, וילדיהם למדו בבתי ספר בתל אביב הפער בין הצפון והדרום התחדד אף יותר כאשר גלי מהגרים מאירופה הניעו תהליכי אורבניזציה בצפון ובמזרח תל אביב. . בניגוד 1947-1925 תהליך זה כלל פיתוח עירוני משמעותי באמצעות שלוש תכניות בניין עיר מקיפות באזורים אלה בשנים למגמה זו, הפיתוח של אזור הדרום התאפיין ביצירת אזורי מגורים צפופים שהתאפיינו ביחידות קטנות וצריפונים שמוקמו 18.בסמוך לאזורי תעשיה, אשר הלכה והתפתחה כרצועת חיץ שבודדה אף יותר את שכונות הדרום מהמרכז האורבאני תרבותי. מי שהתיישבו בשכונות הדרום היו -הבדל משמעותי נוסף בין שכונות הדרום והצפון הוא הבדל מעמדי ואתני מהגרים יהודים מזרחים, בעלי מקצועות צווארון כחול שהכנסתם נמוכה ועל כן עברו לאזור שהדיור בו היה זול. האוכלוסיה 19.במרכז וצפון העיר התאפיינה כבורגנית אשכנזית והיא תפסה את עצמה כמי שיוצרת סביבה, חברה ותרבות אירופיים וסיפוחן של שכונות הדרום לתל אביב, הגישה השלילית כלפיהן המשיכה לבוא לידי ביטוי 1948 גם לאחר מלחמת בתכנון ובפיתוח העיר. תפיסת הפיתוח כיוונה ליצירה של עיר גדולה יותר שבה, שכונות כשפירא והתקווה סומנו כשכונות מדורדרות שיש להרוס ולבנות מחדש. בפועל, תכנית זו לא יושמה במלואה ובמשך כמה עשורים לא חל שינוי משמעותי ולא הוחלה מדיניות פיתוח עירוני בשכונות הדרום ואלו נכנסו לקיפאון, בעוד שאזורי המרכז ובפרט הצפון 20.נהנו מתנופה של פיתוח Nir Cohen and Talia Margalit, “There are really two cities here’: Fragmented urban citizenship in Tel Aviv”,   12 International journal of urban and regional research 39(4), pp. 666 (2015). .  שם13 https://bit.ly/38BlPgU :, אזורים בעיר. ניתן למצוא בקישור7 , פרק2005 ,יפו-  תכנית אסטרטגית תל אביב14 . הוקמו פלורנטין, צ'לנוב א', צ'לנוב ב', נווה שאנן ושפירא20-  תחילה הוקמה נווה שאנן א' ועד אמצע שנות ה15 .)2005(   שרון רוטברד, עיר לבנה עיר שחורה16 .  שם17 . לעיל12   כהן ומרגלית, ה"ש18 .  שם19 .  שם20 16 ⌖ ⌖ חזרה לתוכן עם עליית הימין לשלטון, הופנו משאבים לשיקום פיזי וחברתי של שכונות בדרום במסגרת 'שיקום 70-בסוף שנות ה בהמשך למגמה זו עזבו 21.כלכלי בשכונות-שכונות', מאמץ שהביא לשיפור מסוים אך לא צלח בשיפור המצב החברתי את השכונות תושבים רבים והן המשיכו להידרדר בתהליך שהחמיר עם פתיחת התחנה המרכזית החדשה בנווה שאנן . כפי שיורחב בהמשך, התחנה המרכזית וסביבתה הפכו במהרה למוקד משיכה לפעילות בלתי חוקית 90-בשנות ה 22.כפשיעה, זנות, סחר בסמים, אשר רווחים באזור זה עד היום לפי האדריכל 23.21-הספרות מצביעה על פערים גדולים בין צפון תל אביב לדרום תל אביב שמתקיימים גם במאה ה שרון רוטברד, ההזנחה של שכונות הדרום נטועה עמוק בנרטיב ההיסטורי התל אביבי, המאופיין בהשכחה, מחיקה והתעלמות מחשיבותן האסטרטגית ומחלקן של שכונות הדרום בהיסטוריה העירונית – מה שאיפשר את הבנייתן הדרום נתפס כ'עיר שחורה' שהיא הניגוד ל'עיר 24.כ'אחר', כהיפוך המוחלט של ה'עיר הלבנה', ואת מחיקתן מהמרחב הלבנה' מצפון, ונקודת מבט זו באה לידי ביטוי בסדרי העדיפות העירוניים ומיתרגמת להזנחה שיטתית ולדירדור מכוון של האזורים הללו. השכונות הדרומיות משמשות לאורך השנים כ'חצר אחורית' של ה'עיר הלבנה', כך שהתאפשר למקם בהן שימושים שאינם רצויים בצפון ובמרכז כגון שימושים מטרדיים (מזבלות, ביוב, שנאי מתח גבוה, תחנה מרכזית); שימושים מזהמים של תעשיה ומלאכה; מוסדות לא חוקיים (בתי זונות ומתחמי הימורים), ומבני ציבור בעלי תדמית שלילית (בית מעצר, מכון פתולוגי). כמו כן לאורך השנים מוקמו 'בעיר השחורה' אוכלוסיות חלשות – עולים חדשים, מהגרי עבודה וחסרי בית. שיעורם של מהגרים בדרום תל אביב עלה באופן משמעותי, כשבשנת 2011-2006 לפי אמדן שערכה העירייה, בין השנים של המאה הקודמת, 90-. בשנות ה25 מכלל אוכלוסיית שכונות דרום תל אביב61%- הייתה אוכלוסיית הזרים כ2011 עקב מאורעות האינתיפאדה הראשונה ופתיחתה של ישראל בפני מהגרי עבודה ברישיון, החלו להגיע לשכונות מהגרים ממדינות שונות ולהתיישב בהן. חלק מהמהגרים התגוררו בשכונות למשך תקופת האשרה שניתנה להם (שיכלה להתחדש במשך שנים ארוכות), ואחרים נותרו בשכונות גם לאחר פקיעתה, והיו שהקימו משפחות בשכונות. לפני כעשור החלו להגיע לישראל, דרך גבולה הדרומי וללא אשרה, אזרחי מדינות משבר, בעיקר אריתריאה וסודן, שהרשויות קבעו שנכון לעת הזו לא ניתן להחזירם לארצותיהם. אוכלוסייה זו התרכזה בעיקר בשכונות האמורות, תוך שהרשויות כמעט ולא לצד שינוי המרקם הקהילתי, התרבותי והחברתי בשכונות, לתהליך זה 26.מעניקות להם סיוע או זכויות סוציאליות השפעה משמעותית על תחושת הביטחון האישי וגם על התשתיות בשכונות, שקלטו בבת אחת וכמעט לבדן אוכלוסייה גדולה ומוחלשת. לצד זאת, החלו להגיע לשכונות גם אוכלוסיות מבוססות יותר – בין שעל רקע תהליכי התחדשות עירונית ובין שעל רקע העלייה במחירי הדיור באזורים אחרים בעיר. תהליך זה יוצר חשש לדחיקת האוכלוסייה המקומית הוותיקה (ג'נטרפיקציה) נוכח עליית יוקר המחיה בשכונות ושינוי המרקם הקהילתי בהן. בפגישות שקיימנו לצורך כתיבת תכנית זו, הועלו שוב ושוב תחושות של חוסר אמון ברשויות, וביכולתן או בכוונתן לטפל בבעיות שקיימות בשכונות דרום תל אביב. אל מול חוסר אמון זה, הודגשו בפנינו חשיבותן של הקהילה המקומית והזהות המקומית, שמהוות משאב חשוב עבור תושבי שכונות דרום תל אביב – ולצד זאת, הולכות ומתערערות עם השנים על רקע הגעתן לשכונה של אוכלוסיות חדשות, הן זרות והן ישראליות. Naomi Carmon, “Neighborhood regeneration: the state of the art”, Journal of Planning Education and Research   21 .)17(2), pp. 131 (1997 . לעיל12   כהן ומרגלית, ה"ש22 ., וראו ההפניות שם670 '  שם, בעמ23 . לעיל16   רוטברד, ה"ש24 .74 'ג, "זרים שאינם בני הרחקה", עמ64   דו"ח מבקר המדינה25 . שם26 17 ⌖ ⌖ חזרה לתוכן לצד המשותף לשכונות דרום תל אביב, חשוב לעמוד על ההבדלים הקיימים ביניהן, ביחס להיסטוריה שלהן ולבעיות שעמן תושביהן מתמודדים. להלן נתאר בקצרה את השכונות בהן מתמקדת תכנית זו. א. נווה שאנן של העיר. היא גובלת בנחל האיילון במזרח; בשכונות שפירא 8 שכונת נווה שאנן מצויה מבחינה מנהלתית ברובע וגבעת הרצל בדרום; בשכונת פלורנטין במערב; ובשכונות לב תל אביב ומונטיפיורי בצפון. יהודים, חלקם עולים וחלקם וותיקים, שר�ו400 ע"י אגודת נוה שאנן – קבוצה שמנתה1921נווה שאנן נוסדה ביפו בשנ ת וברחו ממנה בשל התגברות המאורעות האלימים, והתגוררו בין היתר באוהלים 1921 בם התגוררו ביפו קודם למאורעות וצריפים. לאור מחירי הדיור הגבוהים בתל אביב והמחסור בדירות, הם חיפשו פתרון חלופי והתקבצו כדי להקים התיישבות דונם אדמת פרדסים. הם 260 חדשה בעלת מאפיינים חקלאיים. חברי הקבוצה התאגדו כחברה שיתופית ורכשו שטח של פעלו להקמת שכונה שההרכב האנושי בה רב תרבותי – מחצית עולים ומחצית וותיקים, שביניהם היו גם ספרדים ותימנים, איש שהיו אמידים יותר ורצו להקים בשכונה בתי חרושת קטנים. בדומה 20-בעלי מקצועות מגוונים מאד וכן קבוצה של כ להתיישבות החלוצית בתקופה זו, חברי הקבוצה שאפו ליישם דגם התיישבות אוטופי, לעסוק בחקלאות ולספק מוצרים חקלאיים לתל אביב ולשלב בין עיר וכפר ובין עבודה אזרחית וחקלאית. בהתאם, חברי האגודה הקימו משקי עזר בסמוך 27 .לבתיהם וכן רפתות ומחלבות, שסיפקו תוצרת חקלאית לתל אביב ולצריכה עצמית. כמו כן הוקמו מספר בתי חרושת השכונה תוכננה בצורת מנורה ע"י האדריכל דוד טישלר, אך התכנית לא יושמה במלואה כיוון שלחברי הקבוצה לא היו די ובתקופה זו חל פיתוח באזור, 1924 משאבים כדי לרכוש את כל השטח הדרוש לביצוע. השכונה סופחה לעיר תל אביב ביוני 28.אשר בא לידי ביטוי בין היתר בהקמת מבנים כבית הספר ביאליק והקמת גני התערוכה ועריכת יריד המזרח בנוה שאנן לאזור אפשרה עירוב 1944 משנתF אולם, הפיתוח תוכנן תוך שילוב בין שימושי מלאכה ועסקים בסמיכות למגורים. תכנית שימושים זה והתוותה בניית בתים בני ארבע קומות עם שימושים של מלאכה ומסחר בקומות הקרקע והביניים. כתוצאה מכך השילוב בין מסחר, מגורים ותעשיה 29.התפתחו מלאכה ותעשיה זעירה אשר גרמו למטרדים באזורי המגורים השלובים בהם , אחוז השטח הבנוי המיועד למגורים 2014 נוכח בנווה שאנן עד היום, לפי נתוני העירייה שפורסמו בשנתון הסטטיסטי לשנת 6.4% מהשטח הבנוי מיועדים למסחר (לעומת18.1%- בממוצע העירוני; בעוד ש58.2% 3 בלבד, לעומת7.4% בשכונה הוא 3 0.) בממוצע העירוני4.3% לתעשייה (לעומת6.5%-בממוצע העירוני) ו סימלה את תחילת דרדורה והפיכתה ל'חצר 1941 ההחלטה להקים את התחנה המרכזית הישנה בצפון נווה שאנן בשנת האחורית' של תל אביב. התחנה המרכזית הוקמה בשטח שבו התקיים יריד המזרח לאורך תקופה קצרה והתפנה עם העברת 3 1.גני התערוכה לצפון העיר. עם הקמת התחנה המרכזית השכונה איבדה את צביונה הכפרי והפכה לאזור מסחרי רועש הופסקה פעילותה כליל, כך שהיא נותרה שטח גדול ושומם 2009 , ובשנת90-התחנה המרכזית פונתה ברובה בשנות ה במשך שנים. במקביל, עברה פעילות האוטובוסים לתחנה המרכזית החדשה, שהוקמה במזרח השכונה והייתה במשך שנים 2017 לתחנה המרכזית הגדולה בעולם. שתי התחנות הפכו למוקדים משמעותיים של תופעות קצה כגון זנות וסמים. בשנת יחידות דיור, מתחם תעסוקה ועוד באזור התחנה הישנה, שבשטחה הוקמו בינתיים 1,000-הופקדה תכנית מתאר לבניית כ גינה ותחנת שיטור. התחנה המרכזית החדשה מיועדת לפינוי לפי התכנית המחוזית ותכנית המתאר המקומית המאושרת, אולם ביצוע פיזי אינו נראה לעין מסיבות שונות בהן נדון בהמשך. . יפו- לעיל, וכן ארכיון עיריית תל אביב16   רוטברד, ה"ש27 .  שם28 יפו בין הגלובלי והמקומי: שלטון מרחבי, פיצול חברתי ומגמות תרבותיות בעיר עולם מתהווה בישראל", חיבור- ערן צין, "תל – אביב29 .)2011( לשם קבלת תואר דוקטור .)2014( ), השוו חוברת רבעים ושכונות – כלל העיר2014( יפו, חוברת רבעים ושכונות – נווה שאנן- 3  שנתון סטטיסטי עיריית תל אביב0 . יפו- לעיל, וכן ארכיון עיריית תל אביב16 לעיל; רוטברד, ה"ש29 3   צין, ה"ש1 18 ⌖ ⌖ חזרה לתוכן עם השנים, התשתיות הרעועות ממילא של השכונה הידרדרו ונווה שאנן הפכה להיות 'שכונת מעבר' שהתושבים שקלטה איש, אולם מספר זה 4,590 ,2012 התמקמו בה באופן זמני ועזבו אותה בהזדמנות הראשונה. בנווה שאנן התגוררו, נכון לשנת מהתושבים 44.4% אינו כולל את מבקשי המקלט ומהגרי העבודה הרבים. השכונה מאופיינת בשיעור גבוה של עולים, כאשר , נתוני 2012 . נכון לשנת2001 הם עולים שהגיעו לאחר10.6%-, ו1990-2001 והתושבות הם עולים שהגיעו לישראל בין 3, וניתן להניח כי חלק ניכר מהם אינם אזרחי ישראל. אין 2יהודים-3 מתושבי השכונה היו לא2%-עיריית תל אביב הראו ש נתונים זמינים עדכניים ביחס לשיעור האוכלוסייה הזרה בתוך נווה שאנן אך ההערכה של רבים מהמרואיינים במסגרת עבודה זו היא שהיום רוב תושבי השכונה הם זרים. הפיתוח 70- ולמעשה מאז שנות ה1949 מהמבנים נבנו עד58% – מבחינה פיזית, מרבית הבניה בנווה שאנן היא בניה ישנה מ"ר) כאשר 80( בשכונה היה דל ביותר והיא סבלה מקיפאון בכל הנוגע לפיתוח. מרבית הדירות קטנות מהממוצע העירוני מ"ר.33 השכונה עוברת תהליכים של התחדשות 50-36 מהן בגודל של22.5%-3 מ"ר ו5- מיחידות הדיור קטנות מ20.2% .עירונית וצפויה להמשיך ולעבור תהליכים אלו באזור התחנה הישנה והתחנה החדשה אם וכאשר תפונה ) 8 רמת ההכנסה וההשכלה של תושבי השכונה נמוכות באופן משמעותי מהממוצע העירוני. מנתונים על רובע דרום (רובע 17% בו ממוקמת נווה שאנן ניתן ללמוד למשל כי שיעור המטופלות והמטופלים במחלקות לשירותים חברתיים עומד על אל מול 29% במרכז ובצפון העיר, ושיעור הקשישות והקשישים שמקבלים השלמת הכנסה הינו5% אל מול ממוצע של 34 . במרכז ובצפון העיר5% ממוצע של על רקע שינוי אופייה של השכונה, היא נעדרת כיום מוסדות חיוניים כמו קופת חולים לתושבים ולתושבות הישראלים רוגוזין, יסודי ותיכון, המשרת בעיקר את -בשכונה או בתי ספר (שני בתי ספר ממלכתיים מצויים בפאתי השכונה – ביאליק מופת שמצוי מחוץ לשכונה, בצפון מזרח לה). בשנה האחרונה -ילדי האוכלוסיה הזרה, בגבולה הדרום מערבי; ותיכון שבח פועל בשכונה מרכז קהילתי ברחוב הגר"א. ב. שפירא של העיר. היא גובלת בנחל האיילון במזרח; בשכונת קריית שלום 8 שכונת שפירא מצויה גם היא מבחינה מנהלתית ברובע בדרום; באזור המלאכה וגבעת הרצל במערב; ובשכונת נווה שאנן בצפון. מאיר גצל שפירא, נדבן וסוחר קרקעות אמריקאי עשיר. 1924 השכונה הוקמה על שטחי פרדסים של אבו כביר שרכש בשנת שפירא ביקש להקים במקום מפעלים ובתי חרושת, והאמין שאפשר יהיה לקיים בשטח תעשיה ללא מחוייבות לתשלום ארנונה, כיוון שהשטח לא השתייך ליפו או לתל אביב. בפועל התכנית לשווק את הקרקע כאזור לתעשיה ומלאכה לא צלחה, ושפירא מכר מגרשים של רבע דונם למגורים, אשר נרכשו בעיקר על ידי עולים חדשים. השכונה אוכלסה על ידי קהילה של 3 כמו כן התיישבו בה יוצאי מזרח אירופה וארצות האיסלאם, 5,יהודים בוכרים ואחריהם הגיעה קהילה מגובשת מסלוניקי 3 6.שמרביתם היו פועלים ובעלי מלאכה מבחינה מנהלית, השכונה סופחה ליפו, זאת בשל סירובו של שפירא להצעת ראש העיר דיזינגוף לספחה לתל אביב, בטענה 3 השכונה אמנם נכללה מוניציפאלית תחת שטחה של העיר יפו אך לא השתלבה בה, 7.שתנאי הארנונה ביפו טובים יותר ולא קיבלה מעיריית יפו שירותים מספקים, ובפועל היוותה אזור חיץ בין יפו ותל אביב. בעשור הראשון לקיומה לא היו .)2014( יפו, חוברת רבעים ושכונות – נווה שאנן- 3   שנתון סטטיסטי עיריית תל אביב2 .33  שם .3  שם4 .)2009( 3   מוקי צור ושרון רוטברד (עורכים), לא ביפו ולא בתל אביב: סיפורים, עדויות ותעודות משכונת שפירא5 .)2001( )1936-1909( אביב משכונות לעיר-3   יעקב שביט וגדעון ביגר, ההיסטוריה של תל6 .)2009 ,, יד בן צבי (אייר תשס"ט6 ' עמ204 מול-3   איתי סראג', הגביר שפירא וצריפי הזפת, עת7 19 ⌖ ⌖ חזרה לתוכן החלו תושביה לפעול להקמת תשתיות כגון סניטציה, דרכים וחיבור לחשמל. 1934 בשכונה תשתיות חיוניות, ורק בשנת נפשות בחדר מגורים, דבקה בשכונה תדמית של שכונת 5-3 ל0-בשל מאפיינים אלה, בנוסף לצפיפות שהגיעה בשנות ה 3 9. הייתה לשכונה שקלטה עולים רבים ממדינות שונות50- סופחה שפירא לתל אביב, ובשנות ה1948 3 לאחר מלחמת8.עוני תושבים, הכוללים גרעין של עולים וותיקים מבוכרה, עולים חדשים וישראלים 6,700 התגוררו בשפירא2012 נכון לשנת 17.1% ,2012 לפי נתוני העירייה משנת40.צעירים, אולם מספר זה אינו כולל את אוכלוסיית מהגרי העבודה ומבקשי המקלט , וניתן להניח כי חלק ניכר מהם אינם אזרחי ישראל. האוכלוסיה בשכונה מאופיינת ברמת 41יהודים-מתושבי השכונה היו לא כמו נווה שאנן, גם שפירא הפכה בשנים האחרונות מוקד לתהליכי 42.הכנסה וברמת השכלה נמוכה יחסית לממוצע העירוני התחדשות עירונית, בניה חדשה ויעד לאוכלוסיות חדשות. . הבניה מאופיינת בהיותה צמודת קרקע ועד 3 קומות ובמצב 50-מרבית המבנים בשכונה נבנו לפני קום המדינה ובשנות ה רעוע. ישנם בניינים שנבנו מאוחר יותר (באזור דרום מזרח) שמצבם טוב יותר, ובשנים האחרונות הוקמו גם בניינים חדשים מ"ר, אולם בפועל ההערכה היא שנתון זה קטן משמעותית, בשל ריבוי 50 בצפון השכונה. השטח הממוצע ליחידת דיור הוא 43.פיצול דירות. כמו כן, בשכונה אזורי מגורים ושטחי ציבור שבהם פועלים בתי מלאכה שמהווים מטרד סביבתי ובטיחותי מזרחי -מזרח השכונה וצפון מזרחה הוא אזור מלאכה ומסחר, והיא נושקת לתחנה המרכזית החדשה הבנויה בגבול הצפון שלה ובאזור המלאכה שממערב לה. בשכונה קיימים מגרשים למגורים שלא עברו פרצלציה והבעלות עליהם היא במושע (בעלות משותפת לכלל הדיירים, כשלכל אחד מהם אחוז מסוים מהשטח כולו), והעירייה מקדמת תכניות לפצל את הבעלות בהן ולהסדירה. על ידי העירייה, כרבע מהשטחים אשר מוקצים בתכניות למבני ציבורי 2006 לפי תכנית האב שהוכנה לשכונת שפירא בשנת דתי יסודי אחד, מרכז יום - בשכונה בית ספר ממלכתי44.3 דונם) משמשים בפועל למגורים ולעסקים0( דונם) ולשצ"פים50( .לקשישים ומרכז קהילתי ) שאושרה על ידי מועצת העיר, ובה עקרונות לגבי הבינוי בשכונה, פיתוח דרכים ורחובות 2006( על השכונה חלה תכנית אב בה ועוד. ג. התקווה של העיר. היא גובלת בשכונות כפר שלם וכפיר במזרח; בשכונות עזרא 9 שכונת התקווה מצויה מבחינה מנהלתית ברובע והארגזים בדרום; בנחל איילון במערב; ובשכונת יד אליהו בצפון. על ידי קבוצה של עובדי עיריית תל אביב. חברי הקבוצה, רובם בני העדה התימנית, 1935 שכונת התקווה נוסדה בשנת מ"ר. סמוך לאחר הקמתה התנתקה השכונה מתל 110 רכשו פרדס ובו הקימו יחידות דיור קטנות מאד על מגרשים בני והקימה מרכז קניות ומעין מסגרת מוניציפאלית שפעלה באופן 1939-1936 אביב וגם מיפו לאורך תקופת מאורעות נבנו בשכונה בתים רבים בצפיפות גבוה וללא תכנון והשטח הבנוי בה הוכפל. השכונה שגדלה 40-עצמאי. בשנות ה איש, ובהמשך הגיעו אליה עולים חדשים, מרביתם מעירק, פרס ומצרים. שטח 14,000 בקצב מואץ מנתה עם קום המדינה והאוכלוסיה שהתווספה לשכונה התגוררה ביחידות דיור שנבנו תוך 50-השכונה לא התרחב משמעותית מסוף שנות ה .)2006( 3   תכנית אב לשפירא8 .3 לעיל5 3   צור ורוטברד, ה"ש9 .)2014( יפו, חוברת רבעים ושכונות – שפירא-   שנתון סטטיסטי עיריית תל אביב40 .  שם41 .)2014(   שם, השוו חוברת רבעים ושכונות – כלל העיר42 .3 לעיל8   תכנית אב לשפירא, ה"ש43 .  שם44 20 ⌖ ⌖ חזרה לתוכן איש. מספר זה הלך ופחת בשל הגירה שלילית מהשכונה, 23,000 חיו בה1961 ציפוף השטח הקיים, כאשר בשנת 45.בפרט של משפחות עם ילדים שכונת התקווה הספיקה לצבור מוניטין שלילי של 'שכונת העוני' המוכרת בישראל, שכן היו בה 70-עד שנות ה בעיות חברתיות חמורות אף יותר מאלו שרווחו בשכונות אחרות. רמת ההשכלה של התושבים שחיו בה הייתה הייתה השכלה יסודית בלבד. שיעור 50%-3 מהאוכלוסיה הבוגרת הייתה חסרת השכלה ול0% נמ`וכה, כאשר וברבע מהמשפחות היה לפחות חולה כרוני או נכה אחד, רבע ממשקי הבית היו תלויים 20% האבטלה עמד על מהתושבים והתושבות הוגדרו כעניים. כמו כן בשכונה פשתה פשיעה והיא אופיינה במפגעים 68%-בשירותי סעד, ו 46.תברואתיים בעיקר באזור שוק התקווה יושם בשכונת התקווה פרויקט שיקום שכונות שכלל שיקום פיזי של דיור ובעיקר של התשתיות 70-בשנות ה הרעועות, בהשקעה ממשלתית שהייתה גבוהה יותר מזו שהושקעה בשכונות אחרות בפרויקט. הצלחת הפרויקט הייתה חלקית והוא לא הצליח לשנות את תפיסת השכונה כשכונת עוני ומצוקה. אל השכונה המשיכו להגיע 47.תושבים בעלי רמת הכנסה נמוכה מאד, במקביל לעזיבתם של תושבים בעלי רמת הכנסה גבוה יותר תושבים, לא כולל אוכלוסיית מבקשי המקלט ומהגרי העבודה. לפי 11,480 התגוררו בשכונה2012 נכון לשנת , וניתן להניח כי חלק ניכר מהם אינם אזרחי 48יהודים- מתושבי השכונה היו לא13.4% ,2012 נתוני העירייה משנת , והיתר עולים שהגיעו מאוחר 2001-1990 ) עולים שהגיעו בין45%( ישראל. כמחצית מהאוכלוסיה עולים, רובם 49.יותר. האוכלוסיה בשכונה מאופיינת ברמת הכנסה וברמת השכלה נמוכה יחסית לממוצע העירוני גודל 50.1959-1940 ) נבנו בשנים80%-שכונת התקווה מאופיינת בבניה ישנה, כאשר מרבית המבנים בה (קרוב ל 27.8% מ"ר ו50-36 מיח"ד בגודל22% ,3 מ"ר5 מיחידות הדיור הן עד26% הדירות קטן מהממוצע העירוני, כאשר מ"ר. המצב הקנייני הרווח בשכונה מקשה על התחדשות עירונית, כיוון שמרבית המגרשים 70-51 יח"ד בגודל ת�ק2016 יפו הקצתה בשנ ת- למגורים לא עברו מעולם פרצלציה והבעלות עליהם היא במושע. עיריית תל אביב 51. מליון ש"ח לשם קידום הליכי רישום בעלות פרטית בטאבו, תהליך שצפוי לקחת מספר שנים5 ציב ראשוני של בנוסף בשכונה כמה עשרות משפחות מוגדרות כ"פולשים" בבתיהן: הבתים נרכשו לפני קום המדינה מתושבי הכפר הערבי סלמה אך העברת הבעלות לא נעשתה בפועל אלא רק תועדה בייפוי כח בלתי חוזר, ומשכך הן בניהול האפו ו פנתה לאפוטרופוס חברת שמשון אשר בצעה את הרכישות במקור, בבקשה 50-טרופוס לנכסי נפקדים. בשנות ה 52.לשחרר את הנכסים, אולם הדבר לא נעשה בשכונה פועל שוק התקווה, שתואר בפנינו כבסיס חשוב באופי השכונה. בשיחות שקיימנו עולה חשש לירידה בהיקף הפעילות בשוק בשנים האחרונות, ככל הנראה על רקע פתיחתם של עסקים גדולים בשכונות אחרות בדרום העיר, ועל רקע הדרדרות בתחושת הביטחון שמונעת מאנשים להגיע אל השוק. יפו", בתוך ד' נחמיאס וג' מנחם (עורכים) מחקרי-  נעמי כרמון, "שיקום עירוני: שלושה דורות של מדיניות והדגמתה בשכונות תל אביב45 .)1997( 105 'יפו: תהליכים חברתיים ומדיניות ציבורית, עמ-תל אביב   שם. 46 .  שם47 .)2014( יפו, חוברת רבעים ושכונות – התקווה-   שנתון סטטיסטי עיריית תל אביב48 .)2014(   שם, השוו חוברת רבעים ושכונות – כלל העיר49 .  שם50 .)12.7.2016( מ' ש' לרישום נכסים בשכונת התקווה בטאבו", גלובס50 : יפו-   שלומית צור, "עיריית תל אביב51 חברתי בשכונת התקווה, תל אביב, דו"ח מסכם, המחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח-  צור בלנק ולינה גליבובסקי (עורכים), תכנון עירוני52 .17 'סביבתי, המגמה לתכנון, אוניברסיטת בן גוריון, עמ 21 ⌖ ⌖ חזרה לתוכן . תכנית לפיתוח מכיל 3 בדרום תל אביב א. שיתוף ציבור בדרום תל אביב המצב הקיים בפגישות שקיימנו הועלו בפנינו מספר סוגיות שנוגעות בבעיות מרכזיות בשכונות האמורות. בטרם נתייחס אליהן, יש לעמוד על המסגרת הראויה, לדעתנו, לגיבוש ויישום הפתרונות לבעיות אלו, על דרך של שיתוף התושבים והתושבות בהליכים התכנוניים. שיתוף ציבור בהליכי תכנון הוא תהליך בו "אנשים שאינם נבחרי ציבור או פקידים לוקחים חלק בקבלת ההחלטות לשיתוף הציבור יש פוטנציאל לשרת אינטרסים הדדיים – גם את אלו של התושבים 53."ביחס לנושאים הנוגעים לחייהם והתושבות, המבקשים לחזק את השפעתם על סביבת חייהם, וגם את אלו של השלטון, ששואף לחזק את בסיס הלגיטימציה הוא מאפשר מימוש של 54.שלו ולעצב מדיניות והחלטות שלטוניות הלוקחות בחשבון את עמדתו של הציבור הרלבנטי מהות הדמוקרטיה ומשתלב עם תפיסות של דמוקרטיה השתתפותית (מעורבות האזרחים בחיים הפוליטיים והחברתיים) ושל שיתוף ציבור עשוי לחזק את תחושת השייכות והאמון 55.)דמוקרטיה דיונית (רכישת או הקניית ידע לאזרחים במסגרת שיח הוא מאפשר חלופת מידע בין 56.של הציבור, ואת הלגיטימציה הציבורית למקבלי ההחלטות כמו גם לתוצאה התכנונית 57.הגורם המקצועי לגורם המקומי, ומאפשר לגורם המקצועי להתוודע לצרכים ולהעדפות הציבור ולבחון פתרונות וחלופות 58ואכן, חשיבות הדבר מוכרת גם על ידי עיריית תל אביב – נוהל התייעצות עם הציבור בהליכי תכנון עירוני של העירייה מציע מודלים שונים ורמות שונות של שיתוף הציבור בהליכי התכנון: יידוע ועדכון הציבור בדבר תכנית המצויה בתהליך אישור או לקראת הקמה, באמצעות הטלפון או האינטרנט; פנייה למובילי דעה או לנציגים של הקהילה לקבלת מידע מתאים לתכנית, באמצעות מפגשים ודיונים; והתייעצות נרחבת במסגרת הכנת תכנית משמעותית ורבת השפעה דרך מפגשים או באמצעים מקוונים. לפי הנוהל, הבחירה בין המודלים השונים נתונה לגורמים המקצועיים בעירייה. במפגשים שקיימנו עם תושבים בשכונות, נטען שעל אף הצהרות העירייה, בפועל לא מתקיים שיתוף ציבור בהליכי תכנון. יצוין, כי מספר תושבים הצביעו על מינהל קהילה דרום, כאגף האחראי בעירייה על קשר עם התושבים והתושבות. לפי אתר עיריית תל אביב, תפקידי המינהל הם, בין היתר, טיפול בפניות התושבים והתושבות אל העירייה ברמת הפרט, השכונה 59.והמרחב ושיפור ושיקום תשתיות – ליווי הפרויקטים העירוניים בשיתוף ועדי השכונות ונציגי התושבים והתושבות עם זאת, התושבים והתושבות עמם שוחחנו ציינו שהמפגשים שמאורגנים באמצעות מינהל קהילה בנושאים הקשורים לתוכניות בנייה, נועדו בעיקר להציג את התכנית המוגמרת ופחות לשמוע את עמדת הציבור ביחס אליה. לדברי נציגי מינהל קהילה עמם נפגשנו, המינהל מהווה אמצעי קשר בין התושבים והתושבות לבין האגפים האחרים בעירייה ומיידע .)2003( 7 '  ארזה צ'רצ'מן ואלישבע סדן, השתתפות – הדרך שלך להשפיע, תל־אביב: הקיבוץ המאוחד, עמ53 .)2016( 153-133 ') עמ1(13   בת אל אשקול ואלון אשקול, "שיתוף ציבור בתכנון – הלכה למעשה?", תכנון54 ; דפנה כרמון ורחל25 ', עמ53   יעל ישי, "דמוקרטיה ייצוגית; דמוקרטיה משותפת", בתוך השתתפות – הדרך שלך להשפיע, ה"ש55 , חיפה); אפרת וקסמן2011( אלתרמן, "התשמע קולי? הזכות להתנגד בפני מוסדות התיכנון בחוק ובפועל", מחקרי המרכז לחקר העיר והאזור ) ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה.2002( 26 'ודנה בלאנדר, "דגמים של שיתוף אזרחים", נייר עמדה מס לעיל.54   אשקול ואשקול, ה"ש56 ) תל2013( ?  חיים יעקובי ויונתן רוקם, "מתוכננים", מתוך טלי חתוקה וטובי פנסטר (עורכות), המתכננים: השיח התכנוני בישראל לאן57 .158-151 'אביב: רסלינג, עמ https://bit.ly/38G9Fn2 :  עיריית תל אביב – יפו, נוהל התייעצות עם הציבור בהליכי תכנון עירוני. ניתן למצוא בקישור58 , אתר עיריית תל אביב – יפו, מרחב קהילתי דרום מערב59 https://www.tel-aviv.gov.il/Residents/CommunityAndSports/Pages/South.aspx 22 ⌖ ⌖ חזרה לתוכן פעילים שכונתיים בדבר אירועים שונים, לרבות מפגשי שיתוף ציבור שהוא מקיים סביב פרוייקטים להתחדשות עירונית (בנוסף לפרסום באמצעים דיגיטליים); מפגשים שוטפים ביחס לבעיות שמועלות בפני המנהל בידי תושבי השכונות השונות; מפגשים שנתיים עם מנכ"ל העירייה והתושבים והתושבות; תכנית 'שכונה כעיר' שהופעלה בשכונות שפירא וקריית שלום בתחומי חינוך ורווחה; ועוד. בשכונות התקווה יש למינהל קשר שוטף מול פעילים ותיקים בשכונה; בשכונת שפירא הקשר השוטף הוא עם קבוצת פעילים שכונתיים ותיקה יחסית; בשכונה נווה שאנן הקשר נעשה מול ועד זאת, לצד ניסיונות להגיע לקהלים נוספים באמצעים שונים, למשל דרך האינטרנט. הקשר 60.השכונה שהוקם לאחרונה עם נציגי הקהילה הזרה נעשה באמצעות יחידת מסיל"ה של עיריית תל אביב. חלק מהתושבים והתושבות עמם שוחחנו הביעו חשש, שבפועל נוצרת קבוצה קבועה וכמעט סגורה של פעילים שהמינהל עומד בקשר עמם, וכי אנשים אחרים וחדשים יתקשו ליצור קשר דומה שיוביל לשיתוף קבוע וגבוהה. מדובר בפרויקט שאמור לאפשר לתושבי העיר 61."עוד נציין שעיריית תל אביב מפעילה תכנית בשם "תושבים עושים עיר להשפיע בצורה ישירה על הנעשה בשכונות ולקחת חלק בגיבוש תכניות שיפוץ בשכונותיהם על דרך של הגשת הצעות באתר האינטרנט או בדוא"ל ולהצביע עליהן לאחר מכן במגבלות העלות התקציבים. לפי אתר הפרויקט, "הפרויקט כולל שיקום כבישים ומדרכות, מפרצי חניה, תאורה, תמרור ותנועה, פיתוח שטחים ציבוריים פתוחים, גינות וגנים, נטיעת עצים וחורשות, התקנת מתקני גן ומשחק, פינות כושר, ריהוט רחוב, פינות הצללה וישיבה, שילוט בתים, ניקיון יסודי , 2017 בכל השכונה, שיקום וצביעת כלי אצירה". לפי האתר, יישום הפרויקט בשכונות נווה שאנן ושפירא הסתיים בשנת ובשכונת התקווה צפוי להסתיים השנה. האתגר של שיתוף הציבור בדרום תל אביב הליכי שיתוף ציבור מעוררים שאלות עקרוניות ויישומיות. לצד השאיפה לאפשר השתתפות נרחבת ודמוקרטית מצד כמה שיותר אנשים, קיים קושי מעשי להגיע לכל האוכלוסיה הרלוונטית; לתווך לה ידע מקצועי שהוא לא פעם מורכב וסבוך; לאפשר לכל חבריה להישמע; וכל זאת במסגרת הליכים שלעיתים דורשים הכרעות מהירות. שיתוף שאינו מקנה לתושבים ולתושבות זכות וטו על החלטות הגורמים המקצועיים ושמטרתו יידוע ו/או היוועצות בלבד, עשוי להיתפס ואף להיות למראית עין בלבד וכעלה תאנה להליך כולו. לעומת זאת, שיתוף שמאפשר זכות וטו עשוי לפגוע ביכולתם של הגופים הנבחרים והמקצועיים בעירייה לקדם מהלכים. יש לזכור, שה"ציבור" אינו גוף מונוליטי, והוא מורכב מאוכלוסיות שונות, בעלות צרכים שונים, אינטרסים שונים ודעות שונות. במובן זה, שיתוף הציבור עשוי להיות שיקוף של מחלוקות מקומיות בין התושבים והתושבות, ולא בהכרח לסייע בקידום הכרעה. זאת ועוד: קיים חשש כך שהקול העיקרי שיישמע הוא קולם 62,שבמסגרת הליך השיתוף, יהיה ייצוג לא מאוזן של בעלי האינטרסים השונים של התושבים והתושבות החזקים יותר – אלו שיש להם האמצעים, הידע והכלים לפעול לקידום האינטרסים שלהם – מה באופן ספציפי, הליכי שיתוף 63.שעשוי להביא לכך שהליך השיתוף דווקא מקטין את ייצוג הציבור בכללותו בתהליך ציבור בשכונות האמורות עשויים להציב אתגרים משמעותיים בפני הרשויות, בשל מספר סיבות המאפיינות את האזור: 1 . על פי הנתונים הנזכרים לעיל, השכונות האמורות מאופיינות באחוז גדול יחסית של אנשים הנזקקים לשירותי רווחה והבטחת הכנסה. ניתן אם כן להניח, בהכללה, שמדובר באוכלוסייה מוחלשת באופן יחסי, שכפועל יוצא נעדרת ידע, נגישות ומשאבים שנדרשים על מנת לקחת חלק אפקטיבי בהליכי שיתוף ציבור, להציג חלופות תכנוניות וליצור התארגנות מקומית שתקדם אותן. כמו כן, במפגשים שקיימנו עלה חוסר אמון מצד התושבים והתושבות במוסדות העירוניים ובתועלת שבמגע איתם, ונראה כי הליכי שיתוף ציבור עשויים להיתקל לא רק ביכולת מועטה מצד התושבים והתושבות לקחת חלק בהליך, אלא גם ברצון מועט. .  הבחירות לוועד ונערכו בקרב מי שרשומים במרשם האוכלוסין כתושבי השכונה. לוועד אין מעמד סטטוטורי ואין לו תפקיד ייעודי מבחינת העירייה60 https://www.remake-telaviv.com : הפרויקט זמין באתר2013   לשעבר "שיפור ושיקום תשתיות בשכונות העיר", מאז61 ,  אמיתי הר לב ומאיה חושן, "שיתוף הציבור בתכנון מדיניות סביבתית ובעיצובה בהקשר של איכות סביבה עירונית", בתוך ישראל קמחי62 .256-217 '), ירושלים: מכון ירושלים לחקר ישראל, המרכז למדיניות הסברתית, עמ2005( איכות הסביבה העירונית Nurit Alfasi, “Is public participation making urban planning more democratic? לעיל; ר' גם56  וקסמן ובלאנדר, ה"ש63 .The Israeli experience”, Planning theory & practice 4(2) (2003), 185-202 23 ⌖ ⌖ חזרה לתוכן 2 . השכונות האמורות מאופיינות באוכלוסייה מגוונת. בין קבוצות אלו ניתן למצוא: תושבים ותיקים בעלי זהות אקונומי נמוך יחסית); תושבים ישראלים "חדשים" מחתך אקונומי -יהדות דתית ומזרחית (חלקם מחתך סוציו אשכנזית); ותושבים זרים ממעמד אקונומי - תרבותית שונה (יהדות חילונית-גבוה יותר, חלקם בעלי זהות דתית תרבותית שונה לגמרי. הגעתן של אוכלוסיות מבוססות יחסית לשכונות, במיוחד על רקע -נמוך בעלי זהות דתית תהליכי הפיתוח והג'נטריפיקציה שהן עוברות ועליית מחירי הדיור באזורים אחרים של העיר, מגדילה את החשש שהליכי שיתוף ציבור ישקפו בסופו של דבר את קולן של אוכלוסיות אלו. כך, יתכן שלא זו בלבד שקולם של תושבי השכונה ה"וותיקים" לא ישתקף בהליכי שיתוף הציבור נוכח היעדר אמצעים, ידע ונגישות, אלא שהליכים אלו יחזקו קולות אחרים, לעיתים בעלי אינטרסים אחרים או הפוכים. 3 . העובדה שבשכונות האמורות מתגוררות אוכלוסיות כה שונות זו מזו, יוצרת מטבעה קיטוב עמוק בנוגע לשאלות הקשורות בעתידן ואופיין, כגון המדיניות הראויה ביחס לאוכלוסייה הזרה, תהליכי חילון, הכלת אוכלוסיות קצה והליכי פיתוח שנועדו למשוך אוכלוסיות מבוססות יחסית. קיטוב זה מעלה את השאלה, האם הליכים לשיתוף הציבור יהיו תהליכים אפקטיביים של שיקוף ידע מקומי וסיוע לגורמי המקצוע לגבש תכניות מוסכמות, או שיהיו זירה להתגוששות בין השקפות פוליטיות וערכיות שונות ולעיתים מקוטבות. 4 . קיטוב זה עשוי לבוא לידי ביטוי עוד בשלב הראשוני של גיבוש המתווה להליך שיתוף הציבור, בנוגע לשאלה מי הוא אותו "ציבור" שיש לשתף, ככל שהדבר נוגע לאוכלוסיות שנתפסות בידי אחרות כלא רצויות וחיצוניות לשכונות – אוכלוסיית הזרים, מחד, ואוכלוסיות קצה (נשים וגברים בזנות, מכורים לסמים ודרי רחוב) שהתרכזו באזור התחנה המרכזית מערים אחרות. מנגד, הכללתן של אוכלוסיות אלו תחת ההגדרה "תושבים" עשויה בפני עצמה לעורר התנגדות מצד אוכלוסיות אחרות שרואות בהן זרים לשכונות, שלא רק שאין לפעול לשיתופן אלא הכללתן של אוכלוסיות אלו בהליכי שיתוף ציבור, עשויה -יש למצוא את הדרכים להוציאן מהשכונות. מנגד, אי להותיר קבוצות שלמות שכיום גרות בשכונות מחוץ לשיח המקצועי שאמור לתת מענה נכון ומקיף לשכונות. יצוין כי מעבר לקושי העקרוני ששאלה זו מעוררת, הכללת אוכלוסיות אלו בהליכי שיתוף ציבור מעוררת גם קשיים מעשיים, בדמות היעדר נגישות "מוגבר" להליכי התכנון מצד אותן אוכלוסיות נוכח תנאי הקיום שלהן, ופערים שפתיים ותרבותיים. 5 . אחוז ניכר מתושבי ותושבות השכונות נתפס כארעי בעיני עצמו ובעיני סביבתו. גם ללא קשר לאוכלוסיה הזרה של העיר, בו מצויות שכונות 8 המתגוררת בשכונות, שכונות אלו מאופיינות באחוז גבוה של שוכרי דירות: ברובע מהתושבים והתושבות הם שוכרי דירות, הרבה יותר 75%-נווה שאנן ושפירא, כמו גם פלורנטין וקריית שלום, כ ארעיות זו מקטינה את התמריצים למעורבות בהליכי שיתוף ציבור ואת 64.55% מהממוצע העירוני שעומד על נגישותם של אותם תושבים למקבלי ההחלטות. בנוסף, לשוכרי דירות באזור עשויות להיות העדפות שונות מאשר לבעלי הדירות בהן הם מתגוררים, למשל ביחס לתוכניות שעשויות להשביח נכסים ואגב כך גם לייקר אותם. בסיטואציות כאלו, הליכי שיתוף הציבור עשויים להציב את מקבלי ההחלטות במתח בין עמדותיהם של בעלי הנכסים במקום לבין עמדותיהם של מי שמתגוררים בו בפועל. אתגרים אלה מלמדים על המורכבות שבקיום הליכי שיתוף ציבור בנוגע לדרום תל אביב, אך בה בעת גם על חשיבותם. חוסר אמון ברשויות מצריך בניית אמון מחודש באמצעות שיתוף והכלה. קיטוב ושסעים חברתיים עשויים להביא לכך שכל פעולה תכנונית, גם כזו הנחזית כפשוטה וניטרלית מבחינה ערכית, עשויה לעורר התנגדות מצד הציבור, שניתן ואף נכון להתמודד עמה בשלבים מוקדמים של ההליך. פערי כוחות בין תושבים מבוססים יחסית לתושבים מוחלשים, מאפשרים לראשונים נגישות למקבלי ההחלטות, שבהיעדר הליכי שיתוף ציבור מובנים לא תהיה קיימת לאחרונים. כל זאת, באזור שמשתנה במהירות ושצפוי שיאכלס בשנים הקרובות פרוייקטים משמעותיים מתחום התכנון והבנייה. נוכח האמור, אנו סבורות כי לא זו בלבד שיש לשאוף לשיתוף ציבור נרחב בדרום תל אביב במסגרת הליכי תכנון, אלא שיש לשאוף לעשות כן תוך הקפדה על העקרונות הבאים: • גישור ובניית הסכמות – הליכי פיתוח בדרום תל אביב יכולים לשמש זירה למאבקים בין קבוצות אוכלוסייה המחזיקות בדעות ותפיסות שונות ביחס לפיתוח השכונות. מתוך הכרה זו, על מנת לנהל תהליכים אלו כך שיובילו .)2014( 8   שנתון סטטיסטי עיריית ת"א, חוברת רבעים ושכונות – רובע64 24 ⌖ ⌖ חזרה לתוכן לתוצאות איכותיות – לא פשרות שלא משרתות אף צד או החלטות הנתפסות כניצחון של צד אחד על חשבון השני – יש ללוות את הליכי השיתוף על ידי אנשי מקצוע המתמחים בגישור ובניית הסכמות. • מחויבות לשיתוף כלל התושבים והתושבות – אנו סבורות, כי הציבור שיש לפעול לשיתופו כולל גם אוכלוסיות שנתפסות כבלתי רצויות בידי אחרות, מתוך תפיסה שהתעלמות מצרכיהן ומקולן בשלבי התכנון לא תעלים אותן ותתעל את המתחים הקיימים אל השטח. על רקע עקרונות אלו, ומבלי לגרוע מהמהלכים שמקיימת העירייה אלא כתוספת אליהם, אנו מציעות לקיים הליכי שיתוף ציבור מובנים באופן הבא: • הקמת פורומים נושאיים (למשל תחת מינהל קהילה) שייוחדו לשיתוף ציבור בנושאים כגון פיתוח ותכנון; רווחה; שלושה) ויהיו פתוחים לציבור הרחב -חינוך; תרבות ודת. הפורומים יתכנסו באופן קבוע אחת לתקופה (חודשיים (ברמה השכונתית או האזורית), הן לצורך התעדכנות במהלכים העירוניים בתחומים אלו, והן על מנת שתושבים ותושבות יוכלו להצביע על צרכים ובעיות שלשיטתם לא מקבלים מענה. המטרה היא ליצור פורומים קבועים, שבהם יהיו חברים אנשי ונשות מקצוע רלוונטיים מהעירייה כמו גם פעילים ופעילות ונציגים ונציגות של עמותות הפועלות בשכונות בנושא הפורום הרלוונטי, שיאפשרו דיאלוג והתמקצעות. אנו סבורות כי מעורבות העירייה בהקמת ועדי שכונות (דוגמת נווה שאנן) יכולה לסייע באיתור נציגי ציבור המשקפים את עמדות תושבי ותושבות השכונה הרלוונטית. • דרכי פרסום: מועדי הפגישות יפורסמו בצורה רחבה באמצעים דיגיטליים, בהדפסת מודעות וכן במרכזים ישראליות המתגוררות בשכונות, מוצע -הקהילתיים בשכונות. כמו כן, על מנת להגיע גם לאוכלוסיות הלא לפרסם את קיום המפגשים באמצעות יחידת מסיל"ה וארגונים שונים העובדים עם אוכלוסייה זו. כל זאת, על מנת להימנע מיצירת קבוצה קטנה והומוגנית של משתתפים יש להקפיד על עריכת פרסום רחב ופתוח לכלל הציבור לקראת כל התכנסות של הפורום. • תיעוד: המפגשים יתועדו ויפורסם סיכום המכיל החלטות, דרישות ועמדות עקרוניות שהוצגו במסגרת המפגשים. • הנחית המפגשים: עוד מוצע שמפגשי הפורום יונחו על ידי אדם בעל הכשרה מתחום הגישור ו/או הנחיית קבוצות. • -קיום מפגשי "במה פתוחה" בשכונות (ברמה השכונתית או האיזורית) במסגרת מינהל קהילה, אחת לחודש חודשיים, שייועדו לשמיעת תושבים ותושבות המעוניינים להעלות הצעות ורעיונות בנוגע לאפשרויות פיתוח ותכנון בשכונות, ללא קשר עם נושא מסוים סביבו מתכנסים הפורומים המוזכרים לעיל. • כפי שיתואר בהמשך, אנו מציעות לקיים הליכי תכנון מקיפים בשכונות אלו באמצעות הכנתם של מסמכי מדיניות/ שנים. תהליכי 13-תכניות אב לשכונות נווה שאנן והתקווה, ועדכון תכנית האב לשכונת שפירא שנערכה לפני כ תכנון אלו מספקים הזדמנות לעריכת שיתוף ציבור נרחב סביבם. לצורך כך מוצע להכין ולפרסם תכנית עבודה לתכנית שיתוף הציבור עצמה; להנגיש מידע רלוונטי לציבור ובמידת הצורך גם לתרגמו; ולנקוט בפעולות ), בעלי דירות המתגוררים מחוץ לשכונות, ושוכרים. outreach( אקטיביות ליצירת קשר עם אוכלוסיות מוחלשות עוד מוצע כי הכנת התכנית תעשה תוך הקפדה על שיתוף גורמים עירוניים מתחום הרווחה והחינוך, ושמפגשי שיתוף הציבור יונחו על ידי אדם בעל הכשרה מתחום הגישור שעשה עבודת הכנה ביחס למורכבות המאפיינת את השכונות והגורמים הבולטים בהן. • הרחבת הנושאים טעוני שיתוף – יש להקפיד על הליכי שיתוף הציבור גם במסגרת הליכי פיתוח שאינם מחייבים 65.הליכים תכנוניים סטטוטוריים כגון השמשת מבני ציבור ומוסדות תרבות או שיפוץ גינות ציבוריות   כדוגמא למורכבות הליכים אלו ניתן להביא את החלטת עיריית תל אביב לייעד שטח גדול בשכונת נווה שאנן המיועד לצרכי ציבור ללהקת65 מודינה בשכונת-"בת שבע", שעוררה ביקורת מצד תנועת אחותי על התעלמות העירייה מתרבות האוכלוסייה הוותיקה בשכונה; או שיפוץ גינת דה שפירא, על רקע ויכוחים פוליטיים בין תושבי השכונה המתנגדים לנוכחות הקהילה הזרה בשכונות לבין תושבים ותושבות המעוניינים בשיתופה בחיי הקהילה, בנוגע למתקנים שיוצבו בה והקהל שלו הם מיועדים. 25 ⌖ ⌖ חזרה לתוכן ב. התמודדות עם תהליכי דחיקה מהי דחיקה? אין בספרות הגדרה אחת למושג דחיקה. מורכבות המושג והפרשנויות השונות שנתנו לו הרחיבו וצמצמו את גבולותיו, כך שקשה להתייחס אליו בלי לפרט קטגוריות שונות שהוא מכיל בתוכו. אחת ההבחנות הנפוצות ביותר בספרות בין סוגי דחיקה שונים היא בין דחיקה ישירה לבין דחיקה משנית או לא ישירה. המושג דחיקה ישירה מתאר תהליך, שבמהלכו אנשים נאלצים לעזוב את מקום מגוריהם כי הופעל נגדם כוח בצורה ישירה. . לפי גישה אחרת, דחיקה ישירה מתרחשת כאשר קבוצה דמוגרפית או אתנית אחת דוחקת 66למשל, פינוי בפועל או הטרדה החוצה קבוצה אחרת עקב תהליך או תוכנית ספציפית. סוג כזה של דחיקה היה נפוץ במיוחד במהלך תוכניות ארציות תהליכים כאלו התרחשו גם בישראל ובדרום תל אביב בפרט, למשל בשכונות 67.60- וה50-לחידוש עירוני בארה"ב בשנות ה שנבנו על קרקעות נכסי נפקדים, כך שבעליהן הפלסטיניים המקוריים אינם גרים בהן עוד, והתושבים והתושבות היהודים שיושבו בהן, לרוב מקהילות "מזרחיות", לא זכו מעולם להסדיר את זכויותיהם בקרקע ומתמודדים עם סכנת פינוי. מתאר תהליך, שבמהלכו אנשים בעלי 68, )secondary/indirect displacement(המושג דחיקה משנית/ לא ישירה הכנסה נמוכה נאלצים לעזוב את ביתם כי אין ביכולתם להמשיך לשלם את העלות הגבוהה של הדיור במקום. המושג מושג זה יכול לתאר גם תהליך 69.)involuntary displacement( ' 'דחיקה כפויה-מוזכר לעיתים בספרות גם כ בו אוכלוסייה עם ותק מגורים במקום מתחילה להרגיש 'לא בבית' בשל שינוי באופי השכונה ובשירותים הניתנים בה (חינוך, תחבורה, בריאות, מסחר וכד'), או כי משפחה וחברים כבר נאלצו לעבור למקום אחר, וכתוצאה מכך 70.האוכלוסייה הוותיקה 'נדחקת' למקום אחר הוא טען 72. ודחיקה, הוסיף פן נוסף לדיון במושג הדחיקה71פיטר מרקוז, אחד החוקרים הבולטים בנושא ג'נטריפיקציה שדחיקה היא תופעה המתפתחת עקב שני תהליכים, שנתפסים כמנוגדים אך הם מתרחשים במקביל – ג'נטריפיקציה והזנחה ): כפי שכניסת אוכלוסיה אמידה דוחקת אוכלוסיה חלשה יותר, כך הזנחה של שכונה דוחקת ממנה אוכלוסיה abandonment( .)Hans Lind and Anders Hellstrom, Gentrification- an Overview of the Literature. Working Paper (17) (2003   66 Lans Freeman and Frank Braconi, “Gentrification and Displacement”, The Urban Prospect: Housing, planning   67 .)and Economic Development in New York, 1 (8) (2002 מופיע בספרות גם בהתייחסות לתופעת דחיקה שמקורה בתהליך של הריסה ובניה של אזוריםSecondary displacement   המונח68 .)Watt 1999( קרובים המשפיעים בצורה עקיפה על ערכי הדיור באזור הסמוך .)Barrett A. Lee and David C. Hodge, “Spatial Differentials in Residential Displacement, Urban Studies 21, 219 (1984  69 Maureen Kennedy and Paul Leonard, Dealing with Neighborhood Change: A Primer on Gentrification and   70 Policy Choices (2001), A discussion paper prepared for The Brookings Institution Center on Urban and Metropolitan Policy and Policy-Link; Rowland Atkinson, Does Gentrification Help or Harm Urban Neighborhoods? An Assess- .ment of the Evidence-Base in the Context of the New Urban Agenda (2002), CNR Paper 5 בהתייחסה1964- בRuth Glass   ג’נטריפיקציה היא תופעה שנויה במחלוקת, הן בהגדרתה והן בהערכתה. המונח הוטמע לראשונה בספרות על ידי71 :60- ושנות ה50-לתהליך חזרתו של המעמד האריסטוקראטי (בעלי אדמות דאז) למרכז העיר לונדון בסוף שנות ה One by one, many of the working class quarters of London have been invaded by the middle classes- upper and lower.“ Shabby, modest mews and cottages- two rooms up and two down have been taken over, when their leases have expired, and have become elegant, expensive residences. Larger Victorian houses, down- graded in an earlier or recent period- which were used as lodging houses or were otherwise in multiple occupation- have been upgraded once again …Once this process of `gentrification’ starts in a district it goes on rapidly until all or most of the original working class occupiers are displaced and ”.the social character of the district is changed .Ruth Glass, London: Aspects of Change (1964), London University, Centre for Urban Studies Peter Marcuse, “Gentrification, abandonment and displacement: connections, causes and policy responses in   72 .)New York City”, Journal of Urban and Contemporary Law 28, pp. 195-240 (1985 26 ⌖ ⌖ חזרה לתוכן שגרה בה קודם לכן (דוגמת תהליכים שהתרחשו בשכונת נווה שאנן, שהוזנחה ודורדרה עם בניית התחנות המרכזיות בה, אקונומית, וכיום חווה תנופת בנייה המכוונת לאוכלוסיות -משכה בעיקר אוכלוסיה חסרת מעמד וחלשה מבחינה סוציו מבוססות יותר). מרקוז טען, כי על מנת להעריך נכון את עוצמת הדחיקה, יש להתבונן בארבעה היבטים: דחיקה עקב שינוים כלכליים, שנויים פיזיים, שינויים ברמת השכונה, ושינויים ברמת הפרט. הוא הציע לאמץ ארבע קטגוריות של דחיקה: 1 . ) – סוג זה מתאר תהליך שבסופו יחידתDirect last-resident displacement( דחיקה ישירה של הדייר האחרון 'דייר -דיור, שאוכלסה על ידי משק בית מהאוכלוסייה הותיקה, מפונה ומפסיקה לשמש את אותה אוכלוסיה. ה האחרון' הוא הדייר האחרון מהאוכלוסייה הוותיקה שאכלס את הנכס. התהליך יכול לנבוע למשל, מפינוי שוכרים בכוח, מהריסה ובנייה מחדש, משיפוץ בניינים לשימור, מעלייה חדה בדמי השכירות, ומהזנחה קיצונית של נכסים. 2 . ) – סוג זה מתאר תהליך שקודם לדחיקהDirect chain displacement( דחיקה ישירה של הדיירים הקודמים ישירה של הדייר האחרון. הוא מתייחס לדיירים שקדמו ל"דייר האחרון" ונאלצו לעזוב את הנכס, אחד אחר השני, 'בשרשרת', בשלבים קודמים של עלייה בדמי השכירות או של הידרדרות במצב הפיזי של הדירה. בשונה מדחיקה ישירה של הדייר האחרון, מדובר בתהליך הדרגתי. 3 . ,) – סוג זה מתאר תהליך בו, כתוצאה מג'נטריפיקציה או הזנחהExclusionary displacement( דחיקה מדירה האוכלוסייה הוותיקה נמנעת מלהתגורר בשכונה מסוימת כי היא הפכה להיות יקרה או מוזנחת מדי עבורה. ) משכונה, שבעבר יכלה להתגורר בה.excluded( 'אוכלוסייה ותיקה 'מודרת 4 . ) – סוג זה מתאר תהליך בו שינויים המתרחשים בסביבת המגורים מייצריםDisplacement pressure( לחצי דחיקה תחושה של 'זרות' במקום מוכר, ולחץ לעזוב את השכונה. למשל, שינוי בהרכב האוכלוסייה המתגוררת בשכונה, עזיבה של בני משפחה וחברים, סגירה של מוסדות תרבות ומוסדות קהילתיים ותיקים, סגירה של חנויות וותיקות, ועוד. למה חשוב להתייחס לתהליכי דחיקה? הסקירה אודות השלכות הדחיקה מבוססת על ספרות מתחומים כגון מדיניות ציבורית, סוציולוגיה, כלכלה, פסיכולוגיה סביבתית ומדעי המדינה. הספרות מתחום המדיניות הציבורית בכלל ומדיניות הדיור בפרט, מדגישה את העלות הספרות מתחום הסוציולוגיה מדגישה כיצד 73;החברתית של תהליכי דחיקה במונחים של משקי בית ההופכים לחסרי בית הספרות מתחומי הכלכלה בכלל וכלכלה 74;תהליכי דחיקה עלולים להגביר את הדרתן של קבוצות אוכלוסייה מוחלשות הספרות מתחום הפסיכולוגיה 75;עירונית בפרט מדגישה את הפרת האיזון בין מקומות עבודה לעובדים כתוצאה מדחיקה וספרות מתחום 76;הסביבתית מדגישה את ההשפעה הנפשית שעלולה להיגרם לאדם כתוצאה מניתוקו מסביבתו המוכרת 77.לאומיים בקרב קבוצות הנמצאות בסכסוך-מדעי המדינה מדגישה כיצד תהליכי דחיקה עלולים לחדד מתחים אתנו Nancy Smith, Zaire Dinzey Flores, Jeffery Lin and John Markovic, Understanding Family Homelessness in New   73 York City: An In-Depth Study of Families’ Experiences Before and After Shelter (2005), Vera Institute of Justice; Volker Busch-Geertsema and Suzanne Fitzpatrick, “Effective Homelessness Prevention? Explaining Reductions in Homeless- .ness in Germany and England”, European Journal of Homelessness 2 (1) (2008), pp. 69-95 Samantha Friedman and Emily Rosenbaum, “Nativity Status and Racial/Ethnic Differences in Access to Quality   74 Housing: Does Homeownership Bring Greater Parity?” Housing Policy Debate, 15 (4) (2004) pp. 865-899; John R. Logan .and Harvey Molotch, Urban Fortunes (1987) Berkeley, CA: University of California Press David T. Ellwood, “The Spatial Mismatch Hypothesis: Are There Teenage Jobs Missing in The Ghetto?”, Richard   75 B. Freeman and Harry J. Holzer (Eds.), The Black Youth Unemployment Crisis (1986); Paul A. Jargowsky, Poverty and .place: ghettos, barrios, and the American city (1997), Russel Sage Foundation Mindy T. Fullilove, Root Shock: How Tearing Up City Neighborhoods Hurts America, and What We can Do   76 .About It (2004), New York: Ballantine, the Random House Publishing Group Neil Smith, “New globalism, new urbanism: gentrification as global urban strategy”, Spaces of neoliberalism   77 (2002), pp. 427-450; Oren Yiftachel and Haim Yacobi, “Urban ethnocracy: ethnicization and the production of space in an Israeli `mixed city’”, Environment and Planning D: Society and Space (2003), pp. 673-693; Sammy Samooha, .)“Jewish and Arab ethnocentrism in Israel”, Ethnic and Racial Studies 10 (1987 27 ⌖ ⌖ חזרה לתוכן תהליכי דחיקה בשכונות דרום תל אביב בשנים האחרונות, חוות שכונות דרום תל אביב שינוי משמעותי בהרכב האוכלוסייה המתגוררת בהן. אם בעבר האוכלוסיות שהתגוררו בשכונות אלו היו בעיקר קהילות יהודיות מסורתיות, לרוב ממדינות ערב והאסלאם, שחבריהן זוהו עם מעמד אקונומי -הצווארון הכחול, כיום מתגוררות בשכונות אלו אוכלוסיית מהגרים גדולה ואוכלוסיות ישראליות ממעמד סוציו גבוה יותר, חלקם מזוהים עם תרבות חילונית. מהשיחות שקיימנו, עולה שלכניסתן של אוכלוסיות אלו לשכונות הייתה השפעה משמעותית על הקהילות הוותיקות יותר שהתגוררו בהן: כל האנשים שעמם שוחחנו בנושא, הצביעו לפחות על אחת מהתופעות האלו כגורם שהביא לעזיבת התושבים והתושבות הוותיקים את השכונה ושמביא לשאלות בנוגע לעתיד התושבים והתושבות בשכונות. על אף שתהליכי דחיקה אינם ייחודיים לשכונות דרום תל אביב, בשכונות אלו מספר גורמים ותהליכים ייחודיים שראוי לעמוד עליהם בהקשר זה. 1 . .אקונומי נמוך יחסית-מדובר בשכונות באזור ביקוש גבוה, שהאוכלוסייה הוותיקה בו היא ממעמד סוציו 2 . מדובר באזור שחווה תהליכי פיתוח מסיביים לצד עליה משמעותית במחירי הדיור (בשכונות נווה שאנן ושפירא מעבר לממוצע הארצי והמחוזי ולעיתים אף יותר מהממוצע העירוני, ור' הגרפים שלהלן). 3 . של העיר, בו מצויות שכונות 8 מדובר באזור ששיעור השוכרים בו גבוה בהרבה מהממוצע העירוני (כאמור, ברובע מהתושבים והתושבות הם שוכרי דירות, הרבה יותר 75%-נווה שאנן ושפירא, כמו גם פלורנטין וקריית שלום, כ ומשכך חשוף יותר לדחיקה עקב עליית מחירי השכירות. 78)55% מהממוצע העירוני שעומד על 4 . מדובר באזור שאופיו והאוכלוסייה המתגוררת בו עברו שינוי משמעותי עקב הגעתם של חסרי מעמד רבים, מה שככל הנראה תרם לדחיקת התושבים והתושבות הוותיקים, לצד הגדלת שיעור האוכלוסיה נטולת זכויות הקניין בשכונות הנמצאת בסיכון לדחיקה. מחירי דירות בשכונות נוה שאנן ושפירא מגמות מחירי דירות בנווה שאנן ושפירא (בתכלת) לעומת מגמות ארציות, מחוזיות ועירוניות - בתרשים .2019 , פברוארwww.madlan.co.il ,– מתוך אתר מדלן .)2014( ), והשוו חוברת רבעים ושכונות – כלל העיר2014( 8   שנתון סטטיסטי עיריית ת"א, חוברת רבעים ושכונות – רובע78 28 ⌖ ⌖ חזרה לתוכן 'חד דירות חדשות יד שנייה שכירות נוו"ש שפירא התקווה נוו”ש שפירא התקווה נוו”ש שפירא התקווה 2 1,887,429 --- --- 1,559,167 --- 794,250 4,436 3,763 3,253 3 1,920,001 --- --- 1,827,500 1,667,500 1,316,250 4,878 4,300 4,256 4 3,499,850 --- --- --- --- 1,660,000 --- --- --- דירות מיוחדות --- --- --- --- --- --- 5,425 3,500 3,750 בתים פרטיים --- --- --- --- --- --- --- --- 5,633 .2019 , פברוארwww.madlan.co.il ,מתוך אתר מדלן חלק מהאנשים עמם שוחחנו הצביעו על כניסתם של חסרי מעמד לשכונה כגורם משמעותי לעזיבתם של תושבים ותושבות ותיקים, במיוחד מבוגרים וקשישים, לרבות בעלי דירות ונכסים בשכונות. בין היתר הצביעו בפנינו על התערערות תחושת הביטחון האישי, במיוחד אצל קשישים וקשישות; על התפוררות המרקם הקהילתי (בין היתר נוכח עזיבת חברי הקהילה), שהיווה משאב חשוב לתושבים ולתושבות במקום; ועל הריחוק הגיאוגרפי והבידוד מבני הדור הצעיר, שעזב את השכונות מהסיבות האמורות. לצד זאת הצביעו בפנינו על תהליכי דחיקה כתוצאה מג'נטריפיקציה וכניסתן של אוכלוסיות מבוססות יחסית לשכונות. בין היתר בשיחות שקיימנו הצביעו בפנינו על העלייה במחירי הדיור בשכונות שמשפיעה על יכולתם של ילידי השכונות לרכוש בהן דירות ולהתגורר לצד הוריהם המבוגרים, מה שמביא אותם לעזוב את השכונה ודוחק בהורים המבוגרים לעזוב בעקבותיהם; והיא משפיעה גם על יכולתם של שוכרים בשכונות להמשיך ולהתגורר בדירותיהם עקב העלייה במחירי השכירות. לצד העלייה המהירה במחירי הדיור, הצביעו בפנינו גם על ההשפעה של תהליכי התחדשות עירונית על יכולתם של תושבים להמשיך ולהתגורר בבתיהם: שוכרים מוצאים עצמם בפני חשש מחידוש המבנה בו הם מתגוררים, שיגרור את פינויים ולא יאפשר להם לשוב למבנה החדש שמחירי הדיור בו יעלו; ובעלי דירות מגלים שלצד השבחת הנכס, גם מחירי הארנונה ותחזוקת המבנה עלו. התאפיינה בעיסוק נרחב במניעים של התהליך – איך הוא קורה ומה מניע 80-הספרות על ג’נטריפיקציה עד שנות ה אותו. גישות כלכליות נטו להדגיש את צד ההיצע של שוק הדיור כמניע של תהליכי ג’נטריפיקציה. השיקול הכלכלי של יזמים המחפשים להשקיע באזורים הנתפסים כחלשים כיום אך בעלי פוטנציאל כלכלי בעתיד הוא המניע העיקרי לחלופין, גישות תרבותיות מדגישות את צד הביקוש בשוק הדיור. השינוי בטעמם של הצרכנים 79.לג’נטריפיקציה 80.וההיבטים התרבותיים הכרוכים בשינוי זה כמניעים העיקריים של תהליכי ג’נטריפיקציה Neil Smith, “Toward a Theory of Gentrification A Back to the City Movement by Capital, not People”, Journal  79 .of the American Planning Association, Vol. 45 (4) (1979), pp. 538-548 David Ley, “The rent-gap revisited”, Annals of the Association of American Geographers banner, Vol. 77 (3)   80 .(1987), pp. 465-468 29 ⌖ ⌖ חזרה לתוכן במקרה של דרום תל אביב, תהליכים ומגמות אלו מגובים גם על ידי פעילות העירייה. דומה שלפחות חלק מהעלייה במחירי הדיור בשכונות קשור לפעולות עירוניות בשכונות. במפגש עם כמה מתושבי שפירא שאורגן על ידי עמותת "הפרדס", הצביעו התושבים והתושבות על מדיניות העיריה לחלק מלגות מגורים לסטודנטים שיבחרו לגור בשכונות אלו, ככל הנראה על מנת "לחזק" את השכונות על ידי הבאת אוכלוסיה צעירה, שבפועל, כך נטען, דרבנה בעלי דירות להעלות את מחירי השכירות במקום. בהתארגנות "כוח לקהילה" הצביעו על בחירת העירייה להקים בשכונת נווה שאנן משכן ללהקת "בת שבע", כפניה לקהלים חיצוניים לשכונה וכאמצעי ל"פיתוח" האזור על ידי הבאת אוכלוסיות שנתפסות כחזקות, על חשבון מתן מענה לצרכים של תושבי השכונה, מבחינת דיור או תרבות מקומית. עוד יש להזכיר, ביחס לשכונת שפירא, את כניסתם של שחקנים מאורגנים לשכונה, שמבקשים ליצור חיי קהילה חלק מהגורמים 81.שיתופיים על ידי רכישת מבנים או שכירתם שכירות ארוכת טווח, והשכרתם לחברי הקהילה עמם נפגשנו הצביעו על גופים אלו כקשורים לשינוי פני הקהילה בשכונה; לעליית מחירי הדירות ולחוסר היכולת להתחרות עמם בשוק הדיור; ועל כך שמדובר בגוף עסקי שיש לו היכולת הכלכלית להציע מחיר אטרקטיבי לבעלי 82.הדירות הוותיקים בשכונה עבור בתיהם ניתן לראות כי לדחיקת התושבים והתושבות הוותיקים מהשכונות גורמים שונים, שלהם השפעה שונה על בעלי דירות ושוכרי דירות, על צעירים ועל מבוגרים. חלק מתהליכים אלו, כמו כניסתם לשכונה של חסרי המעמד, הם תהליכים שהתרחשו זה מכבר ונעצרו, והדיון הציבורי בנוגע אליהם מתמקד בשאלת ההתמודדות הראויה עם המצב שנוצר. תהליכים אחרים הם תהליכים נמשכים, שעל פניו מצריכים תגובה מצד הרשויות ביחס להשפעותיהם ולהתמודדות עמם. יש לציין שתהליכי דחיקה עקב ג'נטריפיקציה מוכרים ממקומות אחרים בארץ ובעולם. קיימות בנושא השקפות שונות בצד האחד עומדת הטענה שמדובר 83:ומטבע הדברים גם בשכונות האמורות ניתן למצוא קולות שונים בשאלה זו בתהליך חברתי וכלכלי 'טבעי' של שיפור ופיתוח אזור; שיש קושי בהגנה על קהילה מפני כניסתן של אוכלוסיות חדשות, שגם להן צרכי דיור ותעסוקה, ולעיתים נדחקו בעצמן ממקומות אחרים; שיש יתרון בעירוב אוכלוסיות אקונומים שונים; ושבכל אופן יכולת ההתערבות והמניעה של תהליכי דחיקה, אם היא קיימת, היא -מחתכים סוציו מוגבלת ביותר. בצד השני עומדת הטענה שתהליכי דחיקה הם תוצר של הזנחה של הרשויות, לעיתים אף במודע ובמכוון; שתהליכי דחיקה הם תוצאה של צעדים שבבסיסם רק האינטרס הכלכלי של משיכת אוכלוסייה מבוססת לעיר -ושל "טובת האזור" שאינה בהכרח טובת תושביו; ושלעירייה חובה ואחריות כלפי תושבי המקום, על מצבם הסוציו אקונומי וצרכיהם החברתיים והתרבותיים. האתגרים המרכזיים בהקשר של דרום תל אביב על מנת לגבש צעדים אפקטיביים להתמודדות עם תהליכי דחיקה ראוי להכיר במורכבותם: ככל הנראה בדרום תל אביב מתרחשים במקביל (תלוי באזור) תהליכי דחיקה שמקורם בהזנחה ובג'נטריפיקציה. על מנת להתמודד עם תהליכי דחיקה שמקורם בהזנחה יש להשקיע בפיתוח פיזי וחברתי (ועל כך אנו מרחיבים בפרק הבא במסמך זה). על מנת להתמודד עם דחיקה עקב ג'נטריפיקציה יש להפעיל סל כלים מגוון המורכב מכלים מרסנים ו/או כלים שפועלים נגד 'כוחות השוק'. • מתח מובנה בין רצון 'לשפר' את השכונה לבין החשש מכך ש'השיפור' ילווה בדחיקה – רבים בדרום תל אביב ובהם אנשי מקצוע, פקידים, פעילים חברתיים ופוליטיקאים במישור המקומי מוצאים עצמם לכודים בדילמה מוכרת: מצד אחד רצון להשקיע בפיתוח השכונות ומצד שני החשש שהפיתוח יוביל לדחיקה עקב ג'נטריפיקציה. מלכוד זה לעיתים מוביל לאימוץ גישות קצה: התנגדות עקרונית לפיתוח (בעיקר פיזי) כאסטרטגיה למאבק נגד .)13.12.2017( אאוט-  ר' למשל עדי סמריאס, "מסיבת בית: הדיור השיתופי מגיע לתל אביב", טיים81 .)29.11.2018( אאוט- מזיק למרקם החיים בשכונת שפירא?", טייםVenn   ר' גם תומר מיכלזון, "מסילת עשירים: האם פרוייקט82   ר' למשל דניאל מוטרסקו ורועי פביאן, " 'כלוב הזהב': ג'נטריפיקציה וגלובליזציה בפרוייקט גבעת אנדרומדה, יפו", תיאוריה וביקורת83 .148-146 ', עמ141 )2003 (סתיו23 30 ⌖ ⌖ חזרה לתוכן ג'נטריפיקציה, מחד; או תפיסת הדחיקה עקב ג'נטריפיקציה כתופעה 'טבעית' ובלתי נמנעת שלא ניתן ו/או רצוי להתמודד אתה. במסמך זה אנו מבקשים להיזהר מאימוץ של גישות קצה אלה אשר לתפיסתנו מובילות דווקא להעצמה של הליכי הדחיקה הן עקב ג'נטריפיקציה ו/או עקב הזנחה. כפי שנפרט בהמשך, הגישה שאנו מבקשות להציע היא גישה הדוגלת בפיתוח מכיל המבוסס על השקעות חברתיות ופיזיות לצד אימוץ של כלים למניעת דחיקה של אוכלוסייה ותיקה מהשכונות. • שיעור שוכרים גבוה ומחירי שכירות עולים בקצב מהיר – לשיעור הגבוה של שוכרים בשכונות יש משמעות מכרעת ביחס לתהליכי דחיקה עקב ג'נטריפיקציה. עלייה במחירי השכירות אשר מטיבה עם בעלי הנכסים אך פוגעת בצורה ישירה ביכולת של תושבים בעלי הכנסה בינונית ונמוכה לעמוד בדמי השכירות המשתנים בקצב כה מהיר. יש להדגיש שמעט ידוע על הרכב האוכלוסייה המתגוררת בשכירות בשכונות אלו ביחס לוותק המגורים בשכונות, התפלגות הגילאים, הרכב משקי הבית ורמת ההכנסה. בהיעדר נתונים או ניתוח מעמיק של צרכי הדיור של אוכלוסיית השוכרים, לעיתים אנו חוטאים בהצגתם בצורה מכלילה כמי ששייכים ברובם לאוכלוסייה של סטודנטים ו/או צעירים בעלי קשר רופף לשכונה, כאשר סביר להניח שבפועל הרכב האוכלוסייה המתגוררת בשכירות מגוונת ומורכבת יותר. • פוטנציאל לתוספת משמעותית של יחידות דיור חדשות (בחלק מהשכונות) – השכונות האמורות מאופיינות בפוטנציאל תכנוני נרחב ועדיין קיים היצע לא מבוטל של קרקעות פנויות המיועדות למגורים. המשמעות ביחס לתהליכי פיתוח היא כפולה: ראשית, השינוי ששכונות אלו עוברות ויעברו הוא דרמטי מבחינת היקף הבניה שהן צפויות לקלוט; שנית, פוטנציאל ההתערבות גדול בהתאם. לאור זאת וכפי שנפרט בהמשך, חלק גדול מההמלצות בתחום זה ממוקדות במימוש הפוטנציאל הקיים בשכונות ליצירה של מלאי משמעותי של דירות חדשות שלא יימכרו למרבה במחיר בשוק החופשי אלא יושכרו לבעלי הכנסה בינונית ונמוכה. 5000/התמודדות עם הליכי דחיקה – תכנית המתאר תא עיריית תל אביב – יפו מכירה, ברמה ההצהרתית, בחשיבות הצורך להגן על אוכלוסיה מוחלשת מתהליכי דחיקה עומדת העירייה על הצורך לבצע מיפוי של האוכלוסיות 2017 בחזון העיר משנת84.במסגרת התחדשות שכונות המתגוררות באזורים שעוברים התחדשות עירונית ועל כוונתה לגבש קריטריונים לקביעת תכניות התחדשות שיידרשו לבחינה החברתית ולפתח ולהרחיב מסגרות להתארגנות והעצמת תושבים. יפו כפי -ההמלצות המפורטות בהמשך מסמך זה תואמות לתפיסתנו את העקרונות המנחים את פיתוח העיר תל אביב : "לפיתוח ביפו, בדרום העיר ובמזרחה יש חשיבות בשל יכולתו 5000/שהם מוגדרים בתכנית המתאר של העיר, תא להביא העדפה מתקנת לאזורים אלו, פיתוח כזה צריך שיעשה תוך שמירה על המרקם החברתי והפיזי הקיים... יצירת יפו ולעידוד -אפשרות לאוכלוסיות מגוונות להתגורר באזורי העיר השונים חיונית להגדלת השוויוניות בתל אביב 85".הטרוגניות האוכלוסיה בה בנוסף, תכנית המתאר מתייחסת לנושאים בהם ראוי לעסוק במסגרת הכנת ממסכי מדיניות באזורים המיועדים להתחדשות עירונית, בהם "תנאים לעידוד השארת האוכלוסייה הקיימת במתחם, תוך שמירה וטיפוח המרקם החברתי 86".קהילתי הקיים בהיבט המעשי, התכנית מעניקה כלי תכנוני ליצירת דיור בהישג יד על ידי קביעת תוספת שטחי בניה במקרים בהם הדבר יוצר "תועלות חברתיות משמעותיות הנובעות מאופי הבינוי כגון תמהיל יחידות דיור, דיור בהישג יד, טיפוס .87"... מכל שימוש וכדומה40% בינוי, קביעת שימושים מעורבים באזור מעורב בהיקף של לפחות .74 'יפו, חזון העיר, עמ-אביב-; התכנית האסטרטגית לתל79 ', עמ2018   שכונת נווה עופר – מסמך מדיניות, ינואר84 .6 'יפו, עמ- – תכנית מתאר מקומית לתל אביב5000/  הוראות תכנית תא85 .80 'יפו, עמ- – תכנית מתאר מקומית לתל אביב5000/) בהוראות תכנית תא5( ) (ב5.3.2   סעיף86 .19 'יפו, עמ- – תכנית מתאר מקומית לתל אביב5000/.3 (ג) בהוראות תכנית תא1.3   סעיף87 31 ⌖ ⌖ חזרה לתוכן דיור חברתי ותכנון מכיל כמפתח למניעה או ריסון של דחיקה עקב ג'נטריפיקציה הכלי המרכזי והנפוץ ביותר בעולם להתמודדות עם תהליכי דחיקה הוא יצירת מלאי משמעותי של דיור חברתי: דיור ציבורי ודיור בהישג יד. הרציונל הבסיסי מאחורי יצירת דיור חברתי בשכונות העוברות ג'נטריפיקציה הוא שעל מנת להתמודד עם העלייה במחירי השכירות הנובעת ממנה (והמזינה אותה) יש לייצר מלאי דיור בבעלות ציבורית ו/או פרטית שמחירו לא ייקבע על ידי השוק באופן חופשי. דיור חברתי אמור לתת מענה לשלושה תהליכים המתרחשים במקביל בשכונות: 1 . דחיקה ישירה של שוכרי דירות המתגוררים במתחמים המיועדים להתחדשות עירונית – תהליך זה נוצר כתוצאה ישירה של השינוי הכפוי בתנאי השכירות. שוכרי דירות מושפעים הן מתהליכי הריסה ובניה והן מתהליכי חיזוק הבניין, אך אין להם כל מעמד מוכר בתהליך ההתחדשות כיוון שאינם בעלי זכות קניינית בנכס. 2 . דחיקה הדרגתית של שוכרים עקב עלייה בדמי השכירות באזור. יש לזכור שהדבר יכול לנבוע גם מעליית מחירי הדיור באזורים אחרים שדוחקים את האוכלוסיה המתגוררת בהם אל אזורים מוחלשים וזולים יותר, מה שבתורו יוצר דחיקה נוספת באזור זה. 3 . גריעה של מלאי דיור 'זול' המוצע להשכרה והחלפתו במלאי דיור המוצע להשכרה במחירים גבוהים יותר – תהליך זה מתרחש מאחר והתחדשות עירונית נפוצה בשכונות וותיקות, בהן מצוי מלאי דיור שמחירו היחסי נמוך, בין היתר בשל גיל המבנים ותמהיל גודל הדירות. לצד ההשפעות החיוביות של חידוש המבנים, התחדשות עירונית מביאה עמה חיסול של מלאי דיור זה המספק בפועל פתרון דיור בהשכרה עבור תושבים רבים ובעיקר בעלי הכנסה נמוכה. מלאי זה חיוני עבור ערים ושכונות השואפות לשמור ולטפח מרקמים חברתיים מגוונים. בתכנית זו נצביע על ארבעה כלים שלשיטתנו מקדמים דיור חברתי: דיור ציבורי – דיור ציבורי בישראל מהווה כלי מדיניות המכוון כיום לאוכלוסיות המוחלשות ביותר בחברה. מדובר 88)בדירות בבעלות ציבורית המושכרות על ידי חברות ממשלתיות או, במקרה של תל אביב יפו, עירוניות (חברת חלמיש בתמורה לשכר דירה נמוך. לצד זה, מאפשרת הממשלה לדיירי הדיור הציבורי לרכוש את הדירות בהן הם מתגוררים דירות דיור ציבורי, המהוות שיעור זניח מכלל הדירות בעיר 2,800-יפו יש כ-בהנחות בכפוף לתנאים מסוימים. בתל אביב – מיעוט יחסי בהשוואה ליישובים הבנויים בפריפריה (דוגמת דימונה וירוחם, בהן מהווה 89) לערך מהדירות בעיר2%-(כ 90 :2014 ממלאי הדיור בעיר). הדברים עולים מהגרף הבא הלקוח מדו"ח בנק ישראל לשנת20% הדיור הציבורי מעל מספר דירות דיור ציבורי ושיעורן מתוך כלל יחידות הדיור בישוב  במפגש תושבים ותושבות שהתקיים בבית אחותי בנושא דיור ציבורי וג'נטריפיקציה, תושבים ותושבות טענו שבחברת חלמיש קיימים88 ליקויים באופן קבלת ההחלטות, והיעדר שקיפות. כמו כן הועלו שאלות בדבר מספר הנכסים שהחברה מחזיקה בתל אביב, שכיום עומדים ריקים או משמשים לשימושים שאינם דיור לזכאים. ).2015( 2014   בנק ישראל, דין וחשבון89 .  שם90 32 ⌖ ⌖ חזרה לתוכן נתון זה קשור למדיניות הכללית ביחס לדיבור הציבורי. בעשורים הראשונים לקום המדינה נעשה שימוש נרחב בכלי 206,000( זה כפתרון לקליטת עלייה ויישוב הפריפריה, ויותר ממחצית הדירות שנבנו בישראל נבנו במתכונת זו עם זאת, מכירת הדירות לדיירים הביאה לדילול משמעותי של מלאי הדיור הציבורי, כאשר במקביל כמעט 91.)דירות המדיניות השלטת היא העדפת מתן 70-שלא נבנו או נרכשו דירות חדשות למאגר הדירות הציבוריות. מאז שנות ה ונועד להבטיח 1998 סיוע כספי לצורך שכירת דירה בשוק הפרטי, וחוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) שנחקק בשנת את חידוש מלאי הדיור הציבורי מכספי רכישת הדירות, הוקפא מדי שנה באמצעות חוקי ההסדרים השונים עד לשנת 1,600 מתקבולי מכירת הדירות בתקופה זו הופנו לרכישה של דיור ציבורי חדש, כאשר בפועל נרכשו7% . רק2014 93. דירות למיליון נפש6,000 יחידות דיור, שמהוות יחס של53,000 מצב זה הביא לכך שכיום נותרו כ92.יחידות דיור דירות עמדו 500 דירות לגופים ציבוריים ו־2,300 הושכרו מתוך מלאי זה כ־2014 על פי נתוני בנק ישראל, בשנת מיליארד 2 ל־2000 מיליארד ש"ח בשנת6.4ריקות; בהתאם, ההוצאה הממשלתית הכוללת לסיוע בדיור הצטמצמה מ־ 94.2014 ש"ח בשנת כיוון שמלאי הדיור הצטמצם, חלה הקשחה בתנאי הזכאות לדיור ציבורי, כך שכיום הוא מיועד לבעלי הכנסה נמוכה ביותר בכפוף לקריטריונים מאד מסוימים בנוגע למצב משפחתי, בריאותי וכדומה; ובמקביל, קיימת רשימה הולכת ההכנסה הממוצעת ברוטו לחודש של דיירים הזכאים 95.וגדלה של זכאים הממתינים לדירה, במיוחד באזורי הביקוש ,3 ש"ח בממוצע). מספר 062( ש"ח), ומבוססת ברובה על קצבאות ותמיכות4,804 ש"ח (נטו5,064 לדיור ציבורי היא עיריית 96.3 ש"ח87 נפשות, וההוצאה הממוצעת על שכר דירה היא2.2 הנפשות הממוצע למשק בית בדיור ציבורי הוא 3 יח"ד. אולם, על פי נתונים שהעביר משרד הבינוי 00-250-יפו מעריכה את המחסור בדיור ציבורי בעיר בכ-תל אביב 97.יפו קיים מחסור של אלף דירות דיור ציבורי-והשיכון במענה לשאילתה של ח"כ דב חנין בנושא, עולה כי בתל אביב אלף משקי בית 170- כיום למעלה מ98.כאמור לעיל, את הדיור הציבורי החליפו סיוע במשכנתאות וכן סיוע בשכר דירה מקבלים סיוע בשכר דירה ממשרד הבינוי והשיכון, המהווה מעין סובסידיה שאמורה לאפשר לשוכר לשכור דירה בשוק ש"ח לחודש, בהתאם לקריטריונים שנקבעו 2,100-החופשי. הסיוע ליחידים ולמשפחות נע בין כמה מאות שקלים לכ הסיוע בשכר דירה לא התעדכן 99.)₪ 3,900-(לזכאי דיור ציבורי הממתינים לדירה ניתן סיוע מוגדל שיכול להגיע גם ל כפי שניתן לראות 100.כבר כמה שנים והממשלה מתנגדת כיום להעלאת הסכומים בהתאם לעליית מחירי השכירות ), המובאים בטבלה לעיל, הסיוע המקסימלי אינו מכסה את 2019 ממחירי השכירות בשכונות (לפי אתר מדלן, פברואר מחיר השכירות של דירת שני חדרים, קל וחומר דירות גדולות יותר, וניכר כי מדובר בפתרון מוגבל ביותר באזור זה. .2012 ,  טלי ניר, בין מימוש ליבוש: שיטות ממשלות ישראל לצמצום השירותים החברתיים, האגודה לזכויות האזרח91 . לעיל89 , ה"ש2014   דו"ח בנק ישראל לשנת92 .)Ynet (9.10.2019 "  נמרוד בוסו, " זמן לחשבון נפש: גם לכם יש חלק בחיסול הדיור הציבורי93 https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5603948,00.html Ravit Hananel, Sharon Perlman Krefetz and Ami Vatury, Housing matters: Public housing policy in   שם; ראו גם94 .)Israel, the United States and Sweden, working paper (2015 .2015 ,"ג, "משרד הבינוי והשיכון – סיוע בדיור לזכאים65   דו"ח מבקר המדינה95 . לעיל89 , ה"ש2014   דו"ח בנק ישראל לשנת96 .)8.7.2015( 3 אלף משפחות ממתינות לדיור ציבורי – ואיזו עיר ממוקמת בראש הרשימה?", דה מארקר0" ,  נמרוד בוסו97 .  להשלמת התמונה יצוין כי ברמה הממשלתית, נוקטת הממשלה במספר צעדים נוספים בניסיון להתמודד עם משבר עליית מחירי הדיור98 לצד שאיפת הממשלה להגדיל את מלאי הדיור, פועלת הממשלה במסגרת תכנית "מחיר למשתכן" או באמצעות חברת "דירה להשכיר", למכירת או השכרת דירות במחיר מופחת ממחיר השוק; אך על פניו תכניות אלה אינן ישימות בשכונות האמורות וגם לא בהכרח יסייעו לאוכלוסיות חלשות, שלא יוכלו לעמוד גם במחיר המופחת. :  ראו באתר משרד הבינוי והשיכון99 https://www.gov.il/he/Departments/Guides/rental_assistance_amounts?chapterIndex=1 .)15.1.2019(   נמרודו בוסו, "המדינה לבית המשפט: 'אין להצמיד את גובה הסיוע בשכר דירה לעלייה במחירי השכירות'", כלכליסט100 33 ⌖ ⌖ חזרה לתוכן אישרה 2018 בשנים האחרונות פעל משרד הבינוי והשיכון לרכוש ולבנות כמה אלפי דירות לדיור הציבורי, וביולי 101.)" אלף דירות שייועדו לדיור ציבורי ("לגור בכבוד70-הממשלה את תכנית המשרד לבנות במשך עשור למעלה מ עתידה של התכנית, שיישומה תלוי בין היתר בתיקוני חקיקה, אינו ידוע. על רקע נתונים אלה, הליכי פיתוח והתחדשות אזוריים הם הזדמנות טובה לקביעת יעדים מקומיים בנוגע לדיור ציבורי, ולתכנון שילוב דיור ציבורי באזורים בנויים. נוכח החשש להליכי דחיקה בשכונות (ובמיוחד ככל שיוחלט 3 או הליכי פינוי בינוי, המביאים 8/על קידום תכניות הכוללות הגדלת דירות קיימות במסגרת הליכים לפי תמ"א להתייקרות הדירות), קיימת גם הצדקה לשילוב דיור ציבורי בבנייה חדשה. דיור בהישג יד –'דיור בהישג יד' הוא דיור הנותן מענה לצורכי הדיור של אוכלוסיות שהכנסתן אינה מאפשרת להן לרכוש או לשכור דיור מבלי שהדבר יפגע בהוצאות חיוניות אחרות כגון מזון, בריאות וחינוך, תוך שהוא עושה שימוש בכלים שמטרתם להוריד את מחיר הדיור אל מתחת למחיר השוק. לפי ההגדרה המקובלת בארה"ב ובקנדה, בישראל, המונח 'דיור בהישג יד' נקבע בחקיקה 102.3 מהכנסות משק הבית0% מדובר בדיור שעלותו אינה עולה על ומאז פותח והוגדר באופנים שונים. בהכללה, בישראל כיום 'דיור בהישג יד' הוא שם כולל לפתרונות 2014 בשנת דיור, בין בבעלות ציבורית ובין בבעלות פרטית, בין ברכישה ובין בשכירות, שמחירם מופחת ממחיר השוק. לצד פתרונות ממשלתיים המבוססים על קרקע בבעלות המדינה (תכנית "מחיר למשתכן", השכרת דירות באמצעות חברת "דירה להשכיר"), קיימים מספר כלים המאפשרים לרשות המקומית לבנות ולנהל דיור בהישג יד על קרקעות בבעלות עירונית ולקדם בנייה של דיור בהישג יד על קרקעות פרטיות וציבוריות: • בקרקעות עירוניות המיועדות לצרכי ציבור, ניתן להוסיף יחידות דיור בהישג יד לצד שימושים ציבוריים אחרים, מדובר בדיור להשכרה לתקופה שנמשכת עד שש שנים, בדמי שכירות מפוקחים, 103.לרוב במשולב באותו מבנה ממחיר השוק. לרשות המקומית יש סמכות להגדיל את שיעור ההפחתה ללא 20%-ומופחתים לכל הפחות ב הגבלה, כל עוד חל שיעור הפחתה זהה על כל יחידות הדיור במבנה. לפי החוק, יחידות אלה מיועדות לרווקים 3 או לזוגות שאין בבעלותם דירה, כשהרשות המקומית רשאית לשריין מחצית מהדירות לתושבי העיר. 5 מעל גיל • לצד זאת, בקרקעות בבעלות עירונית המיועדות למגורים, העירייה מקדמת ומנהלת מיזמי דיור בהישג יד בהתאם עיריית תל אביב – יפו מפעילה מספר פרוייקטים כאלו ברחבי העיר, שניים 104.לקריטריונים שנקבעו על ידה מהם בשכונות המדוברות – ברחוב יסוד המעלה בנווה שאנן ובפרויקט "גני שפירא" בשכונת שפירא (בימים אלו נבנה פרויקט דיור בר השגה נוסף במסגרת פרויקט הבנייה ב'שוק העלייה' שבנווה שאנן). פרויקט 'גני שפירא' :'). על התכנית ר29.7.2018(   נמרוד בוסו, "הממשלה אישרה יוזמת גלנט להגדלת מאגר הדיור הציבורי", כלכליסט101 https://www.gov.il/he/Departments/news/spokesman_12062018 :), בכתובתHUD(   ר' אתר משרד השיכון והפיתוח העירוני האמריקאי102 /https://www.hud.gov/program_offices/comm_planning/affordablehousing :ואתר הסוכנות הלאומית הקנדית למשכנתאות ודיור, בכתובת https://www.cmhc-schl.gc.ca/en/Developing-and-Renovating/Develop-New-Affordable-Housing/Pro- grams-and-information/About-Affordable-Housing-in-Canada .2014-  תקנות התכנון והבנייה (אישור מטרה ציבורית), תשע"ה103 25% . לפי המדיניות שאומצה, דיור בהישג יד במסגרת שכירות הוא דיור,שעלותו אינה עולה על20.6.11   החלטת מועצת העיר מיום104 יפו ברציפות בחמש השנים-מחציון ההכנסה (ברוטו) למשק הבית בעשירון השביעי. במקור נקבע שדיור זה מיועד לחסרי דירה תושבי תל אביב 3 00,000 ), בעלי הכנסות אשר אינן עולות על הרף העליון של העשירון השביעי והון עצמי של עד27 )וליחידים – לפחות45 האחרונות עד גיל (לדירות המיועדות למשפחה). חלק מתנאים אלו שונו עם הזמן: 12 למשק בית, אשר ממצים את כושר השתכרותם, והורים לילד עד גיל₪ תנאי התושבות הורחב כך שהוא מאפשר גם למי שהתגורר בשלוש השנים האחרונות לפחות, או במשך ארבע שנים לפחות מתוך עשר השנים אם יש במשק הבית ילד 45 האחרונות שקדמו למועד הקובע, להשתתף בהגרלה; הוספה אפשרות למשק בית שבו אחד הבגירים הוא מעל גיל אחוזים על הסכום שנקבע ברף העליון של העשירון השביעי, במבחן 10 שנים ורשום בתעודת הזהות של הבגיר; ונוספו12-שגילו מתחת ל https://www.tel-aviv.gov.il/Residents/Assets/Pages/EBTLV.aspx :'ההכנסה. ר 34 ⌖ ⌖ חזרה לתוכן ושווק כצעד ראשון וחדשני להקמת דיור בר השגה. כבר עם2013 הוא פרויקט הדגל שהוקם בתחום זה בשנת הקמתו ליוו את הפרויקט ביקורות על כך שהקריטריונים שנקבעו לו מעודדים שכירות של אוכלוסיה צעירה (רק יכלו להשתתף) ויחסית מבוססת (תקרת ההכנסה נקבעה בעשירון השביעי ומחירי השכירות 45 תושבים עד גיל בימים אלה מתקרבת תקופת 105.נקבעו בהתאם לרמת הכנסה זו) שהם צרים ולא נותנים עדיפות לתושבי השכונה השכירות של מי שמתגוררים בפרויקט, לסופה ודומה כי זו נקודת זמן ראויה לבחינת השפעות הפרויקט על מחירי הדיור בשכונה ועל השפעותיו הן ביחס לשכונה והן ביחס לדיירי המתחם. 'גני שפירא' בשכונת שפירא. דיור להשכרה במחיר מופחת על קרקעות עירוניות. קריטריונים נוקשים .מבחינת גיל ורחבים מבחינת הכנסה מכוונים לאוכלוסיה צעירה ממעמד ביניים • , לגורמי התכנון (ועדה מקומית עצמאית לתכנון ובניה וועדה מחוזית לתכנון ובניה) 2018 בנוסף, החל מפברואר סמכויות להגדיל אחוזי בניה בקרקעות פרטיות כנגד ייעוד חלק מהדירות לדיור בהישג יד – מדובר בדיור שנה, כאשר הדייר זכאי לחדש את חוזה השכירות 20 בבעלות פרטית שיועמד להשכרה ארוכת טווח לתקופה של ממחיר השוק, בהתאם 40%- ל20% -במשך חמש שנים לכל היותר. הדיור מוצע לשכירות במחיר המופחת ב להחלטת הרשות המקומית. החוק מאפשר לגורמי התכנון לקבוע דיור דומה בקרקעות פרטיות המיועדות למסחר, על דרך שילוב דיור בהישג יד כשימוש בקרקע. נכון להיום דיור בהישג יד בקרקע פרטית פתוח בפני כל אזרח 106 . שאין ברשותו דירה, ובימים אלה אמורות להיקבע תקנות שיאפשרו לקבוע תנאים נוספים לזכאות26 מעל גיל דירות קטנות – במערכת התכנון, קביעת גודל הדירות מהווה כלי מרכזי להשפעה על אופי השכונה ואוכלוסייתה. יחידות דיור חדשות לפחות או שהיא תכנית 100 , כל תכנית הכוללת1965-בהתאם לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה (או יותר) 20% להתחדשות עירונית, וצפיפות הבנייה בתכנית היא לפחות שבע יחידות דיור לדונם, חייבת להקצות מ"ר ולא עולה על 55-מיחידות הדיור ליחידות דיור קטנות. דירות קטנות מוגדרות בחוק כדירות ששטחן לא פוחת מ מ"ר נחשבת לדירה קטנה.80 בהתאם להגדרה זו, דירת שלושה חדרים של107. מ"ר80 ); הילה ציאון, "תושבי דרום תל אביב: העירייה דוחקת15.10.2011(   ר' לדוגמא עמליה סיטון, "הריקבון מאחורי גני שפירא", העוקץ105 .)Ynet (2.9.2012 ,"אותנו מחוץ לעיר :  להסבר מפורט על כלי זה ראו באתר מרכז הגר106 https://docs.wixstatic.com/ugd/976b1a_30361d85dd094a35a9433f6ace0877dc.pdf .ב63 , סעיף1965-  חוק התכנון והבניה, תשכ"ה107 35 ⌖ ⌖ חזרה לתוכן מ"ר (שפירא) 60.9 ,) מ"ר (נווה שאנן ופלורנטין55.8 שטח דירה ממוצעת קיימת בשכונות אלו עומד כבר כיום על כלומר, יש אחוז גבוה יחסית של דירות קטנות. 108,) (התקווה יחד עם שכונות מזרח העיר שמדרום לרחוב הלח"י81.8-ו שינוי צפוי בתמהיל גודל הדירות בשכונות אלו טומן בחובו פוטנציאל חיובי ליצירת תמהיל מגוון ביחס לגודל הדירות המוצעות בשכונות. מגוון זה הוא חיוני על מנת לייצר הזדמנויות למשקי בית שונים, לרבות משקי בית משפחתיים וכאלה בעלי מספר גדול של ילדים ו/או משקי בעלי הכנסות גבוהות יותר. יחד עם זאת, שינוי זה עלול ליצור השפעה חברתית שלילית לפחות בשני היבטים אליהם נתייחס כאן. ראשית, כיום, דירות קטנות מספקות בפועל מענה ליחידים וזוגות המתגוררים הן בשכירות והן בבעלות שאין ביכולתם להשיג דירה גדולה יותר. צמצום לא מבוקר של מלאי זה יפגע ביכולת של משקי הבית הקטנים בשכונות (של נפש אחת או שתיים) למצוא דיור ההולם את צרכיהם ואת היכולות הכלכליות שלהם. שנית, במהלך העשורים האחרונים מספר הולך וגדל של אנשים ברחבי העולם מתגורר לבד וגודל משק הבית הממוצע 110, ממשקי הבית הינם משקי בית לא משפחתיים42.2% תופעה זו אינה פוסחת על תל אביב, שבה109.הולך ומצטמצם תופעה דמוגרפית זו מביאה רשויות מקומיות בארץ ובעולם לגבש מדיניות 111.3 הם משקי בית של אדם אחד7.4%-ו Accessory/( ' או של 'דיוריות112,) Micro Units( המאפשרת ו/או מעודדת בניה של דירות קטנות מאוד ) – יחידת דיור נלווית אך עצמאית, שסמוכה ליחידת דיור ראשית ומתוכננת מראש Secondary dwelling units .כך שתוכל לתפקד כיחידה עצמאית במקרה של שכונות דרום תל אביב, צמצום לא מבוקר של מלאי יחידות דיור הקטנות עקב יישומן של תכניות להתחדשות עירונית עלול להחמיץ את השינוי הדמוגרפי המתרחש ולצמצם את ההיצע של יחידות הדיור הקטנות מעבר לנדרש היום, ומעבר למה שצפוי להידרש בעתיד על מנת לתת מענה למספר ההולך וגדל של משקי בית קטנים. הפחתה בדרישות החניה – בתכנון העירוני בישראל נהוג להתייחס לרכב הפרטי כצורך אינהרנטי של כל משק בית, , הוראות בנוגע למספר המזערי של מקומות 1983-ומשכך נקבעו בתקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה) תשמ"ג חנייה שיש לבנות ליחידות דיור בהתאם לסוג המבנה, השימוש והקרבה לתחבורה ציבורית. לפי הנחיות אגף הנדסה מ"ר יחויבו בהקצאת מקום 120 בשכונות האמורות יחידות דיור ששטחן עד113,בעיריית תל אביב יפו בדבר הסדרי חניה 114 . מקומות חנייה לדירה1.33 מ"ר יחויבו בהקצאה של120 חניה אחד לכל דירה, ויחידות דיור ששטחן מעל בפועל, מחצית מתושבי שכונות שפירא והתקווה ולמעלה ממחצית תושבי שכונת נווה שאנן מתניידים בתחבורה מתושבי שפירא 28.8% , מתושבי נווה שאנן14.5% ציבורית (לעומת ממוצע של רבע בקרב כלל תושבי העיר); רק ., שטח ממוצע של יחידות למגורים ולעסקים, לפי אזור ושימוש12.11 , לוח2018   השנתון הסטטיסטי לתל אביב יפו לשנת108 John Infranca, “Housing Changing Households: Regulatory Challenges for Micro-Units And Accessory   109 .)Dwelling Units”, Standford Law and Policy Review, Vol. 25, pp. 53 (2014   לפי הגדרת הלמ"ס, משק בית לא משפחתי הוא משק בית הכולל אדם אחד בלבד או קבוצת אנשים שאינם משפחה. משק בית מוגדר110 .כאדם אחד או קבוצת אנשים הגרים יחד בדירה אחת באופן קבוע ברוב ימות השבוע, ויש להם תקציב הוצאות משותף למזון יפו, המרכז לחקר כלכלי -יפו הם משקי בית בהם נפש אחד. עיריית תל אביב- מתוך משקי הבית הלא משפחתיים בתל אביב88.4%   111 .132 '.3, עמ1 '), טבלה מס2016( חברתי, שנתון סטטיסטי   לא קיים סטנדרט אחיד לשטח דירת מיקרו, ובערים שונות נקבע רף משתנה לגודל דירה מינימאלי. למשל, בניו יורק שטח הדירה 112 מ"ר. בסן פרנסיסקו27.8 מ"ר עד25.5 3 מ"ר, אך קיימת החרגה מרף זה עבור דירות סטודיו שגודלן נדרש לעמוד בטווח של7 המינימאלי הוא מ"ר מהדירה מוקצה לשירותים ולמטבח. בוושינגטון די.סי רף המינימום זהה 6.5 מ"ר, כל עוד20.4 השטח המינימאלי ליחידת דיור עומד על מ"ר), אך ללא הדרישות להקצאת שטח עבור שירותים או מטבח. לצד מדינות אלה, ישנן בארה"ב מדינות כמו פורטלנד 20.4( לסן פרנסיסקו או סיאטל, בהן אין כלל רגולציה על ממדי דירה. https://bit.ly/3aLtICj : יפו, מינהל ההנדסה, הנחיות מרחביות, הסדרי חניה, זמין בקישור-  עיריית תל אביב113 .  תקן שונה נקבע לבתים צמודי קרקע, מעונות סטודנטים, בתי אבות ו/או דיור מוגן114 36 ⌖ ⌖ חזרה לתוכן 115.) מתושבי התקווה נוסעים לעבודה ברכב פרטי (לעומת ממוצע של קרוב למחצית בקרב כלל תושבי העיר28.4%-ו לא החזיקו ברכב בבעלותם. 117יפו-3 בעיר תל אביב5%- וכ1163 ממשקי הבית בישראל0%- כ2017 ואכן, נכון לשנת שיעור אחזקת רכב פרטי משתנה ביחס לרמת ההכנסה ולסוג משק הבית: ככל שמספר הנפשות במשק הבית קטן יותר 118.וככל שרמת ההכנסה נמוכה יותר, שיעור הבעלות על רכב פרטי קטן קרקעיים הופכת את התכנון למורכב יותר, את הבנייה ליקרה יותר ובהתאם גם את -ההקצאה של מקומות חניה תת הדירות, במיוחד במסגרת תכניות להתחדשות עירונית, אשר מקודמות במרקמים עירוניים קיימים בהם הגמישות התכנונית מוגבלת מלכתחילה. לכן, תכנון מוטה רכב פרטי גורם להתייקרות הדירות, במיוחד למשקי בית בעלי הכנסה נמוכה שממילא אין בבעלותם רכב ואינם זקוקים לחנייה. בישראל, 119.הגמשה של תקני בניה, לרבות בנושא החנייה, היא פרקטיקה מוכרת ליצירת דיור בהישג יד בעולם המחוקק התייחס בצורה מפורשת לעניין זה בחוק התכנון והבניה, וקבע שבסמכות ועדות מקומיות עצמאיות להגדיל השטח הכולל המותר לבניה למגורים, בכפוף להקצאת דירות בתכנית לדיור בהישג יד, ולקבוע "הוראות לעניין חניה 120."אף בסטייה מהוראות לפי חוק זה או מתכנית מתאר מקומית או תכנית מפורטת לעניין חניה מגבלות תכנוניות בפני פיתוח מאגר דיור חברתי לצד חשיבות הכלים הנזכרים לעיל לפיתוח מאגר דיור חברתי – דיור ציבורי ודיור בהישג יד – יש לעמוד בקצרה גם על המגבלות התכנוניות המונעות או מגבילות שימוש בהם, בפרט למניעת דחיקה. פיתוח מאגר הדיור הציבורי, כמתואר לעיל, מצוי תחת אחריותו של משרד הבינוי והשיכון. ההחלטות בדבר רכישת דירות או מכירתן, כמו גם המדיניות הכללית בנושא והאחריות לניהולו באמצעות החברות המשכנות, נתונות לו. עד כה האמצעיים העיקריים דרכם המדינה 'מייצרת' דירות חדשות לדיור הציבורי הוא באמצעות רכישת דירות מהשוק הפרטי או באמצעות קביעת תנאים בשיווק הקרקע שבבעלותה. לגופי התכנון אין כיום יכולת לתכנן דיור ציבורי, אלא לכל היותר לייעד קרקעות בבעלות ציבורית למגורים – הוראה שאינה מחייבת את הממשלה לבנות בקרקעות אלה דווקא דיור ציבורי, שכן היא מוסמכת גם לשווק אותן או להקים בהן פרוייקטים שאינם חלק ממאגר הדיור הציבורי. על אף שהיכולת לקדם פרוייקטים עירוניים (על קרקעות בבעלות עירונית, הן המיועדות למגורים והן המיועדות לצרכי ציבור) לדיור בהישג יד קיימת מזה מספר שנים, מעט מאד פרוייקטים תוכננו והופעלו במתכונת זו (בין היתר בשל מיעוט הקרקעות בהן ניתן לתכנן דיור זה, והתחרות בין צרכים חברתיים שונים לשימושי קרקעות אלו); אלו שתוכננו, קבעו תנאי זכאות שהדירו נשים וגברים מבוגרים ופנו בעיקר לאוכלוסיות ממעמד ביניים ולא לבעלי 121.הכנסות נמוכות ונועד לאפשר שילוב יחידות דיור להשכרה בהישג יד גם בקרקעות 2018 התיקון שהוכנס בחוק התכנון והבניה בשנת בבעלות פרטית, הוא חדש יחסית וטרם ניתן לבחון את יישומו. עם זאת, כבר כעת ניתן להצביע על מספר רכיבים .יפו- היחידה לתכנון אסטרטגי, עיריית תל אביב- ", המרכז למחקר כלכלי וחברתי2014   "רבעים ושכונות115 .14  סיכומים כלליים, לוח2015   הלמ"ס, הכנסות והוצאות משק הבית נתונים מסקר הוצאות משק הבית116 http://www.cbs.gov.il/publications17/1677/pdf/t14.pdf .332 ', עמ2017 יפו-אביב-יפו, שנתון סטטיסטי לתל-  המרכז למחקר כלכלי וחברתי של עיריית תל אביב117 37% ,. בנוסף55%- מהלמ"ס, בשלושת העשירונים הנמוכים שיעור הבעלות נמוכה מ2015   בהתאם לנתונים מסקר הוצאות משק הבית118 .ממשקי הבית בהם נפש אחת מחזיקים לפחות ברכב אחד בבעלותם   רחל אלתרמן, אמילי סילברמן וחיים פיאלקוף, "דיור בר השגה: כלים של תכנון סטטוטורי ומדיניות מקומית", חיפה: המרכז לחקר העיר 119 .57 '), עמ2013( והאזור, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, הטכניון .1965-)(א) בחוק התכנון והבניה, תשכ"ה2()1א(א62 או סעיף14)א(א62   סעיף120 . לעיל104   ה"ש121 37 ⌖ ⌖ חזרה לתוכן בחוק שמקשים על יישומו בכלל ולטובת אוכלוסיות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית בפרט: החוק מספק תמריצים מוגבלים ליזמים לבנות ולנהל דיור בהישג יד (תוספת זכויות בנייה, בלבד); החוק מאפשר להקצות חלק משמעותי מדיור זה לשכירות ארוכת טווח במחיר שוק וגם ביחידות הדיור המיועדות להשכרה במחיר מופחת, שיעור ההפחתה ממחיר השוק, מה שבמקרים רבים יכול לא להספיק על מנת ליצור מחירים 20% 'ברירת מחדל' עומד על-המשמש כ 'ברי השגה' עבור בעלי הכנסות נמוכות באזורי ביקוש ו/או אזורים העוברים ג'נטריפיקציה בהם קיימת סכנת דחיקה; ולבסוף, תנאי הזכאות הקבועים כיום לדיור להשכרה במחיר מופחת רחבים מאד, אינם כוללים מבחן הכנסה או הון, ואינם מבטיחים שלפחות שיעור ניכר מיחידות דיור אלו ייועדו לבעלי הכנסה נמוכה. 'לחצי דחיקה' – תחושת זרות בקרב אוכלוסיות ותיקות כאמור לעיל, אחד התהליכים שמגבירים דחיקה של אוכלוסייה מקומית הוא שינוי אופי המקום כך שהאוכלוסייה הוותיקה בו אינה מזהה עוד במרחב את ביתה. כאשר תהליכים אלו מושפעים גם ממדיניות עירונית, המנסה לעודד הגירה של אוכלוסיות חדשות למרחב על ידי עיצוב פני המרחב מחדש, תהליכים אלו מואצים ואף נתפשים כמכוונים, ויוצרים תחושה אצל האוכלוסיה המקומית כי היא אינה רצויה במקום. לקבוצות אוכלוסייה ותיקות בשכונות יש זהות תרבותית ייחודית (ראו את הסקירה ההיסטורית בתחילת המסמך) – של מסורתי – שאף באה לידי ביטוי ביצירה תרבותית -יוצאי מדינות ערב, האסלאם והקווקז המקיימים אורח חיים יהודי עשירה שנודעה גם ברמה הלאומית (כך למשל, לשכונת התקווה ולשכונת נווה שאנן נודע מקום מרכזי בזמר המזרחי). כניסתן של אוכלוסיות חדשות לשכונה מביאה עמה שינוי באופי הקהילתי בשכונה, המציב אתגר שברצון לאפשר לאוכלוסיות שונות ואף חדשות לחיות בשכונה לפי תרבותן, לבין הרצון לשמר זהות מקומית ולמנוע את מחיקתה והחלפתה בתחושת זרות במקום ששינה את פניו. כאמור, זהות המקום יכולה להיות מושפעת בין היתר מהמדיניות העירונית (למשל, מדיניות רשות מקומית ביחס לפתיחת מרכולים או בתי תענוגות בשבת), מבחירת הרשות להקים או להתקשר עם מוסדות תרבות מסוימים במסגרת "עיצוב" השכונות כיעד לאוכלוסיות חדשות, מטיפוח זיכרון מקומי ביחס להיסטוריה השכונתית ואישים בולטים שגדלו בה, וכד'. דחיקה של פעילות מסחרית ותיקה כניסתה של אוכלוסיה חדשה ומבוססת יחסית לשכונה בה מתגוררת אוכלוסיה מוחלשת מתבטאת גם בשינוי המסחר והתעסוקה באזור. לצד הגדלת כח הקנייה והגעתם של לקוחות חדשים, שעשויים לסייע לעסקים במקום, קיים חשש לדחיקתם של בתי עסק שאינם מסוגלים לעמוד במחירי השכירות העולים בשכונה שחווה התחדשות; להתחרות ברשתות גדולות וחזקות כלכלית שפותחות סניפים במקום; או לשרוד את אבדן קהל הלקוחות המסורתי שלהם עקב תהליך זה משפיע הן על בעלי העסקים עצמם (שלעיתים הם גם תושבי המקום), 122.דחיקתם של האחרונים מהמקום והן על האופי המקומי של השכונה שמאבדת את מוסדותיה המסחריים הוותיקים.123,שעלולים לאבד את פרנסתם פתיחה של מסחר הפונה לקהל יעד צעיר ובעל הכנסה גבוהה יותר כגון בתי קפה או סטודיואים ליוגה במקום עסקים ותיקים ומסורתיים יותר, הפכו לסימני היכר בשכונות שכבר עברו או שעוברות כיום תהליכי ג'נטריפיקציה. תהליכים אלו ניכרים גם בשכונות דרום תל אביב שקיים בהן מסחר ותיק אשר חלקו מזוהה כמאפיין את אופי השכונה הוותיקה כמו מאפייה ומסעדות בוכריות בשכונת שפירא ושוק התקווה בשכונת התקווה . Maureen Kennedy and Paul Leonard, :  לדוגמאות להשלכות השונות שיש לתהליכי התחדשות על עסקים מקומיים, ר' למשל122 Dealing with neighborhood change: A primer on gentrification and policy choices, a A Discussion Paper Prepared Rachel Melt� ; וכןfor The Brookings Institution Center on Urban and Metropolitan Policy, April 2001, pp. 17, 20-211 zer, “Gentrification and Small Business: Threat or Opportunity?”, Cityscape: A journal of Policy Development and .Research, Vol. 18(3) (2016) 57   הגם שבתי עסק קטנים יכולים להיסגר גם ללא קשר לתהליכי ג'נטריפיקציה, כמו למשל יציאת בעל העסק לגמלאות או קשיים להתחרות123 .17 ', שם, עמKennedy and Leonard 'מול עסקים אחרים בשוק החופשי. ר 38 ⌖ ⌖ חזרה לתוכן בתל אביב יפו פועלת מינהלת לקידום עסקים, המסייעת לעסקים – על פניו, בעיקר עסקים חדשים ויזמים צעירים המעוניינים להקים עסק – באמצעות הכשרות וייעוץ בעלות מסובסדת. לצד זאת, ניתנת הנחה בארנונה ל"נכס חדש". על פניו, בשכונות האמורות, הסיוע האמור יינתן לעסקים חדשים שייפתחו עקב הליכי הפיתוח, אך לא לעסקים הוותיקים שייאלצו להתמודד עם שוק חדש ועלייה במחירי השכירות. המלצות: • יש ליצור תמריצים כלכליים לשוק הפרטי, - קידום שינויי חקיקה בתחום הדיור הציבורי ודיור בהישג יד שיתווספו לסמכות להגדיל זכויות בנייה, לבנות ולנהל דיור בהישג יד (כגון הטבות מס); יש להשלים את התקנת התקנות בנוגע לזכאות לדיור בהישג יד במחיר מופחת, כך שיבטיחו שדיור זה ייועד לבעלי הכנסות נמוכות ובינוניות; ויש לבחון אפשרות לתקן את חוק התכנון והבניה כך שיסמיך את גופי התכנון לקבוע הוראות תכנוניות בדבר יעוד דירות לדיור ציבורי (דבר העולה בקנה אחד עם התכנית הממשלתית "לגור בכבוד" מקיץ , בדבר שילוב דיור ציבורי בתוכניות חדשות לבנייה).2018 • ביצוע מיפוי של צרכי הדיור של האוכלוסיה המתגוררת באזור- הכנת תכנית לדיור חברתי בדרום תל אביב מבחינת גיל, ותק, מצב כלכלי, מצב משפחתי ואופי המגורים (בעלות, שכירות, דיור ציבורי, דמי מפתח), בהתבסס עליו ניתן יהיה להכין תכנית לדיור חברתי באיזור. • עד לגיבוש של מדיניות כוללת בנושא (הן כמסמך נפרד או הן כחלק ממסמכי - שילוב דיור חברתי בתכנון המדיניות השכונתיים) יש להנחות את צוותי התכנון לשלב דיור חברתי ולשמור על מלאי דירות קטנות בשכונות מסך כל יחידות הדיור יוקצו 25% האמורות, במסגרת תכניות לבנייה חדשה או שינוי יעוד למגורים, כך שלפחות לדיור בהישג יד ברמת הפחתה ההולמת את רמת ההכנסה של בעלי הכנסה נמוכה, וזאת בנוסף להקצאה של מסך יחידות הדיור לדיור ציבורי (בכפוף לרכישתן על ידי המדינה או להסדר שיאפשר הקצאה תכנונית 10%-כ סטטוטורית לדיור ציבורי). • אימוץ מדיניות חנייה לפיה ההקצאה של מקומות חניה עבור יחידות דיור קטנות ו/או בהישג יד ו/או דיור ציבורי, שיווצרו במסגרת תכנית בנייה חדשה או תכניות להתחדשות עירונית, תהיה בהתאם לשיקול דעתה של הוועדה המקומית, אשר תוכל לקבוע בין היתר שדירות אלו יהיו פטורות מהקצאת מקומות חניה. • בחינה מחודשת של המדיניות בנושא דיור בהישג יד על קרקעות בבעלות עירונית. מוצע לשנות את תנאי הזכאות שנקבעו כך שייווצר מסלול נוסף לזכאות שיאפשר לאוכלוסייה בגיל מבוגר יותר ובפרט בגיל זקנה להשתתף בפרויקט, במסלול זה יש לבטל את מגבלת הזמן למגורים של חמש שנים. כמו כן, ראוי לבחון רף הכנסה מקסימאלי נמוך יותר, וזאת על מנת להבטיח שפרויקטים אלו יתנו מענה לאוכלוסיות חלשות המתגוררות בשכונות. נוסף, מוצע לבחון מתן עדיפות לעומדים בתנאי זכאות בעלי ותק משמעותי של מגורים בשכונות ו/או בעלי הורה/ים המתגורר/ים בשכונות. • קידום תכנית חדשה לתוספת יחידות דיור על שטחים המיועדים לצרכי ציבור אשר ימצאו מתאימים לכך ולבנות בהם יחידות דיור בבעלות ציבורית במחיר מופחת ממחיר השוק שייתן מענה לבעלי הכנסה נמוכה. • גיבוש מדיניות עירונית ביחס לגובה ההפחתה ממחיר השוק בדמי השכירות בדיור בהישג יד במחיר מופחת – הן ביחס לדיור בהישג יד שנבנה על 'שטחים חומים' (ושהעירייה מוסמכת להגדיל את גובה ההפחתה בו מעל ) והן ביחס לדיור בהישג יד שנבנה על קרקעות בבעלות פרטית (שמועצת העיר מוסמכת לקבוע שינוע 20%-ל פחות ממחיר השוק).40%- ל20% בין • דרישה שתכניות לבנייה חדשה והתחדשות עירונית בשכונות יכללו נספח 'דיור חברתי וכלים למניעת דחיקה' (ראו הסבר בנספח א' לתכנית). • ביצוע מיפוי מעמיק של צרכים קהילתיים ותרבותיים בקרב קבוצות אוכלוסייה ותיקות וילידיות על מנת לזהות מענים ייחודים לקבוצות אוכלוסייה אלו (במסגרת הפורום המתואר בפרק 'שיתוף ציבור'). • במסגרת התקשרויות העירייה בנוגע לשימוש בנכסיה בשכונות, יש לתת משקל לצרכים של האוכלוסיה הוותיקה ולהפנות לפחות חלק מהנכסים לפעילות עסקית או תרבותית מקומית. כך למשל, יש לראות בעידוד המורשת התרבותית של האוכלוסייה הוותיקה כאחד השיקולים המנחים בהקמת מוסדות תרבות חדשים או התקשרות עם גופי תרבות לפעילות בשכונה (למשל במסגרת הקמת קמפוס התרבות המתוכנן במסגרת תכנית השומרון בשכונת נווה שאנן). 39 ⌖ ⌖ חזרה לתוכן • קיום אירועי תרבות הנותנים במה לקהילות הוותיקות בשכונות וכן לקהילות מודרות אחרות, וכן מספר אירועי תרבות גדולים מדי שנה. את האירועים יש לקיים בתקצוב עירוני ובהובלת תושבי השכונות. • מתן ייעוץ - פיתוח סל כלים למניעת דחיקת עסקים קטנים וותיקים בשכונות שעוברות תהליכי התחדשות עסקי, שיווקי, אדריכלי ו/או תכנוני ללא עלות לעסקים ותיקים, מתן מענקים ו/או הלוואות בתנאים נוחים לשדרוג חזיתות של בתי העסק, מתן עדיפות בטיפול בהסדרת רישיונות עסק, הנגשה ופיתוח של המרחב הציבורי באזור בתי העסק וכיוב׳; עבודה קהילתית עם בעלי עסקים מקומיים בשכונות במטרה ליצור התארגנות מקומית כדי להתמודד עם לחצי דחיקה; בין היתר ניתן לשקול גיבוש קריטריונים או ביצוע מיפוי לעסקים ייחודיים לשכונות שיש אינטרס תרבותי בהישארותם בשכונה. ג. פיתוח פיזי של השכונות בפרקים הקודמים עמדנו על האתגרים והמתחים הכרוכים בשיתוף ציבור בהליכי תכנון ופיתוח, ויצירת פיתוח מכיל שיאפשר לתושבי השכונות ליהנות ממנו, ולא להידחק בסופו של יום מביתם כתוצאה ממנו. לצד אלו, חשוב לעמוד גם על מטרת הפיתוח עצמו – שיפור איכות החיים של התושבים והתושבות המתגוררים במרחב פיזי זה וזאת באמצעות טיוב התשתיות, שיפור מראה פני השכונות, תוספת ושדרוג של יחידות הדיור, סילוק מזהמים וכיו"ב; ולצד זאת, אכיפת דיני התכנון והבנייה באזור נוכח הפרות רחבות היקף ולעיתים אף מסכנות חיים. בפרק זה נעמוד על הצורך בפעולות מסוג זה בשכונות האמורות, על הכלים הזמינים לרשויות, ועל החסמים בפני פיתוח המרחב הציבורי והפרטי. נתמקד בהיבטים הנוגעים למרחב הציבורי – הרחובות והשטחים הציבוריים, תוך התמקדות מיוחדת בתחנה המרכזית החדשה; ובמרחב הפרטי –מבני מגורים פרטיים, פיצולי דירות והפעלת עסקים בניגוד לחוק ועוד. . המרחב הציבורי בשכונות1 חשיבות פיתוחו של המרחב הציבורי לטובת הציבור מוכרת על ידי עיריית תל אביב. כך, במסמך "עקרונות התכנון נכתב כי "לשם שמירה על איכות החיים בעיר נדרש פיתוח איכותי של 124,של המרחב הציבורי" שפרסמה העירייה המרחב הציבורי, כך שייתן מענה למגוון צרכים של החיים בעיר ובהם שימושי נופש ופנאי, ספורט ובילוי, מפגשים בין אנשים, מתן מעבר לתנועה לא ממונעת, ערכי טבע נוף וכד'. כל אלה יחד יוצרים את איכויותיה של עיר שאנשים אוהבים לחיות, לעבוד ולבלות בה". פיתוח המרחב הציבורי יכול לסייע בשימור ויצירת קהילתיות וזהות מקומית; לתרום לרווחת התושבים והתושבות; לשמש כריאה ירוקה כנגד מטרדים וזיהומים; להפחית פשיעה באזור ולהגביר את תחושת הבטחון האישי; לסייע לעסקים קטנים; ולעודד צריכת שירותי חינוך ותרבות. אם כי דומה שהשקעות 125,ואכן, בשנים האחרונות הודיעה העירייה על החלטתה להשקיע באופן מיוחד בדרום תל אביב יחד עם זאת העיריה השקיעה בטיוב 126.מיוחדות שנעשות בדרום תל אביב נוגעות לשירותים ולא בהכרח בתשתיות תשתיות בחלק מרחובות השכונות, בבניית מסלולים לרכיבת אופניים ובפיתוח שטחים לטובת הציבור, כמו באזור התחנה המרכזית הישנה. בנוסף, העירייה החלה בפעולות לשימור בתי באר שנותרו בדרום תל אביב וביפו, ששרדו בנוסף, העיריה פעלה בשיתוף פעולה עם גורמים שונים בניסיון לגבש 127.מהתקופה שבה האזור היה מוקף בפרדסים רעיונות ותכניות לשיפור פני האזור, חלקם צלחו וחלקם לא. https://bit.ly/36lzg3e :  ר' בקישור124 https://bit.ly/38Go7LM :82 ', עמ2017 יפו, חזון העיר, דצמבר-אביב-  ר' למשל התוכנית האסטרטגית לתל125 https://bit.ly/2ROJrrP :2018   ר' דברי הסבר להצעת תקציב העירייה לשנת126 .23-22 ' לעיל, עמ52 חברתי בשכונת התקווה, תל אביב, ה"ש-ראו גם תכנון עירוני ).23.10.2016(   נעמה ריבה, "שימור היסטורי או מחיקת זהות? המחלוקת סביב בתי הבאר נמשכת", הארץ127 40 ⌖ ⌖ חזרה לתוכן :בהפשטה, ניתן לחלק את המרחב הציבורי העירוני לשלושה רכיבים עיקריים • רחובות העיר, המושפעים ממבנה המדרכות והכבישים, מסלולי אופניים, אסופת אשפה, מתקנים לנוחות הציבור, עצים וצמחייה, תאורה; • מספר הגנים הציבוריים והכיכרות, פיזורם, גודלם ואיכותם;- שטחים פתוחים • מוסדות ציבור. בחינתם של רוב הרכיבים בשכונות האמורות מעלה צורך בפיתוח וכן מעלה שאלות ביחס לפערים שבין דרום העיר למרכזה וצפונה, לפחות ביחס למצב הרחובות והשטחים הפתוחים. יפו תכנית - הכינה עיריית תל אביב2018 רחובות – בפברואר -הליכתיות, דהיינו, תכנית להנגשת המרחב הציבורי להולכי במסגרת התכנית הוצעו כלים 128 .רגל ולעידודם להשתמש בו על כגון -שונים להשגת אמצעים אלו, תחת מספר עקרונות חיזוק ההיסטוריה והזיכרון ביחס למרחב, הצללה ותאורה, שימור עצים וצמחיה. התכנית הוכנה בהתאם להוראות תכנית , שהגדירה אזורים 5000/המתאר הכוללנית לתל אביב, תא מסוימים – בעיקר שכונות מרכז תל אביב וצפון יפו – כאזורים בהם תנתן העדפה לתנועת הולכי רגל. בהתאם להוראות תוכנית המתאר, התכנית לעידוד הליכתיות לא חלה באזורים בהם מצויות שכונות שפירא והתקווה, וחלקה הדרומי של נווה שאנן (חלקה הצפוני, מרחוב לוינסקי, כלול בתכנית). קיימים פערים משמעותיים בין - איכות המרחב הציבורי איכות המרחב הציבורי בצפון ומרכז העיר לדרומה. כך למשל, מחקר שיזמה עיריית תל אביב – יפו מלמד על פערים בהצללה דהיינו, ברחובות שכונות דרום תל אביב יש מחסור יחסי בעצים – רכיב חשוב במרחב 129,בין דרום העיר לצפונה במסמך שפרסמה לאחרונה החברה להגנת הטבע, 130.הציבורי לשם יצירת צל, ריאות ירוקות ותחושת טיפוח ונוי הצביעו המחברים על כך שבדרום ובמזרח העיר קיים מחסור חמור בשבילי אופניים וזאת למרות שדווקא באזורים הדבר ניכר גם ברחובות הראשיים 131.אלו עשוי להיות ביקוש גבוה יותר לאמצעי תחבורה זה על פני רכב פרטי 'שדרות' הר ציון סובלות מתת פיתוח ביחס לרחובות מרכזיים בעיר ובוודאי ששונות - 'שדרות' סלמה ו132.בשכונות בתכלית מהשדרות הצפוניות יותר בעיר – המדרכה בהן צרה ולעיתים כמעט שלא קיימת (למשל בצומת הרחובות ציון בין רחובות וולפסון ומטלון; צדו הדרומי של רחוב לוינסקי בין רחוב -סלמה וצ'לנוב; בצדן המזרחי של שדרות הר שביל עכו); ברחובות אלו אין שבילי אופניים; -לבנדה לתחנה המרכזית; ובסמוך לחנויות שסמוכות לצומת הר ציון חלקים ניכרים מהם חשוכים בלילה וביום נעדרים הצללה; ויש בהם מעט מאד צמחייה. יצוין, שלחלק מרחובות אלו – כגון שדרות סלמה – היסטוריה מקומית עשירה וחשובה: מדובר באחת הדרכים המרכזיות שהובילו מיפו מזרחה וחיברה בין יפו לכפר הערבי סלמה. יפו – סל כלים לעידוד הליכה ברגל במרכז העיר", עיריית תל אביב ומשרד רם אייזנברג עיצוב סביבה, פברואר-  "הליכתיות בתל אביב128 https://bit.ly/38GOYri :. נמצא בקישור2018 .)23.1.2019(   אסתר זנדברג, "מחקר ראשו מסוגו בודק איך אפשר לשפר את ההצללה בתל אביב", הארץ129 :3, בקישור1.12.15 ,  על חשיבות נטיעת ושימור עצים ר' "נטיעות והגנה על עצים במרחב העירוני", מינהל התכנון מחוז תל אביב130 https://www.aepi.org.il/loadedFiles/483.pdf .25 ')", עמ2013-2018( 20-יפו ה-  החברה להגנת הטבע, "משמר המועצה – ביצועי מועצת עיריית תל אביב131 ,  במסגרת מסמך זה נתייחס לצירי התנועה הראשיים בשכונות כ: קיבוץ גלויות, סלמה, לוינסקי והר ציון ממערב לאיילון, ורחובות ההגנה132 .האצ"ל והלח"י ממזרח לאיילון 41 ⌖ ⌖ חזרה לתוכן למעלה: צפון 'שדרות' הר ציון, הצד המערבי. למה: שדרות הר ציון (צד מזרח וצד מערב). צמחיהלה ומדרכות צרות. על אף שהן מצויות בסמוך לפארק החורשות ולפארק דרום, בשכונות עצמן יש מחסור בשטחים פתוחים. לפי התכנית , בשכונות שפירא, נווה שאנן ופלורנטין, ממוצע השטח הפתוח לנפש 2005 האסטרטגית של עיריית תל אביב משנת לגבי רובע 2014 לפי נתוני העירייה שפורסמו בשנת133. מ"ר שהיו הממוצע העירוני17- מ"ר – בניגוד ל4-2 עמד על מ"ר (כולל שטח פארק 14.1 בו מצויות שכונות שפירא ונווה שאנן, השטח הציבורי הפתוח הממוצע לנפש הוא134,8 מ"ר, מספר נמוך בהרבה מהממוצע העירוני של שטחי20.8 החורשות המצוי ברובע), ויחד עם שטחים ציבוריים אחרים , ממוצע שטחי הציבור הפתוחים לנפש בשכונה 2006 3 מ"ר). לפי תכנית האב לשכונת שפירא משנת7.8( ציבור לנפש 135.) מ"ר5( מ"ר, פחות מהמכסה הנורמטיבית המקובלת בארץ ביחס לשטחים פתוחים באזור המגורים4.3 עמד על . לעיל14 ), ה"ש2005(   תכנית אסטרטגית לתל אביב יפו133 .)2014( ), השוו חוברת רבעים ושכונות – כלל העיר2014( 8 יפו, חוברת רבעים ושכונות – רובע-   שנתון סטטיסטי עיריית תל אביב134 .2018   מינהל התכנון, מדריך להקצאת שטחים לצורכי ציבור, אוגוסט135 42 ⌖ ⌖ חזרה לתוכן מחסור זה חמור עוד יותר על רקע ריכוז המזהמים והמטרדים בשכונות אלו. ראשית, אזורים מסוימים בתוך השכונות גובלים בנתיבי איילון ובתחנה המרכזית החדשה, ועקב כך סובלים מזיהום אוויר גבוה מאד (במקומות מסויימים גם רעש) כתוצאה משימושי תחבורה. שנית, באזור מרוכזים בתי מלאכה ותעשיה זעירה המייצרים אבק ולכלוך: בעוד שאחוז השטח הבנוי (והשוו גם הפער בין אחוז השטח הבנוי 8 ובשפירא על6.5 , בנווה שאנן הוא עומד על4.3% המיועד לתעשייה בעיר הוא שלישית, באזור, שבעבר גדלו בו פרדסים, יש כיום 136.) בעיר כולה6.4%- בהשוואה ל18.1% למסחר, העומד בנווה שאנן על זאת, לצד מפגעי רעש הנובעים ממסלולי טיסות 137.)זיהומי מים וקרקע (ככל הנראה מתחנות הדלק וחלק מהתעשייה באזור לנתב"ג וממנו, ומפגעי ריח המיוחסים למתקן המחזור בחירייה. תחנות דלק בצומת רחוב לוינסקי ושדרות הר ציון ובשדרות סלמה ליד התחנה המרכזית. מהלכים תכנוניים שעלולים לפגוע במרחב ציבורי בדרום תל אביב קודמו ואף ממשיכות להיות מקודמות תכניות שעלולות לפגוע במרחב הציבורי וכיוצא בזה באיכות החיים של התושבים. תכניות אלו מאופיינות בכך שהן מוצגות כ'כורח המציאות' וזאת על אף הידיעה, לפחות בקרב אנשי מקצוע מתחום התכונן, שהן עלולות לפגוע באיכות החיים של חלק גדול מהתושבים. נביא כאן שתי דוגמאות בולטות: תכנון 'הפורטל' הדרומי במסגרת הקו הירוק של הרכבת הקלה וההחלטה להקים בית ספר בשטח גינת לוינסקי. 'פורטל' (המקום בו הרכבת הקלה עוברת ממפלס - ה- הפורטל הדרומי של הקו הירוק של רכבת הקלה 3 מטרים 00-קרקעי) ברחוב הר ציון עתיד להציב מכשול פיזי ממשי בדמות רמפה שאורכה כ-הקרקע למפלס התת רמפה זו עתידה לקטוע את רחובות הקונגרס וולפסון כך שלא ניתן יהיה לחצות את 138.בין רחוב מטלון לרחוב סלמה רחוב הר ציון דרך רחובות אלו, לא ברכב וגם לא באופניים או בהליכה. מכשול זה יפגע ברציפות השכונה ויתרום לניתוק בין מערב ומזרח השכונה. עד כה מאמצי התושבים לשנות את מיקום הפורטל נכשלו במישור התכנוני וזאת על אף תמיכתם של אנשי תכנון רבים וכן של הוועדה המחוזית תל אביב בעמדת התושבים וההכרה שישנן חלופות 139.טובות יותר למיקום הפורטל לתכנית האב לשכונת78 ),בהשוואה לנתוני כלל העיר. ר' גם עמוד2014( 8 יפו, חוברת רבעים ושכונות – רובע-   שנתון סטטיסטי עיריית תל אביב136 . אחוז המיועדים לשטחים פתוחים וגינות7 , לעומת14.4 3 לעיל), שם נכתב שאחוז השטח המיועד לתעשיה ומלאכה בשכונה הוא8 (ה"ש2006 שפירא משנת לעיל), סוגיות מרכזיות, נכתב כי "כמה בארות מים בדרום העיר14 (ה"ש2005   למשל, בתכנית האסטרטגית של תל אביב יפו משנת137 ובמזרחה, הממוקמות בסמוך לאזורי תעשייה, נמצאו מזוהמות במתכות כבדות ובמיקרו מזהמים"; ר' גם מפת הקרקעות בתל אביב הרגישות לגזי של עיריית תל אביב; כמו גם "זיהום קרקע GIS-קרקע ולהחדרת נגר עילי למי התהום ומפת האתרים המזוהמים או החשודים כמזוהמים באתר ה , בקישור:7- ו5 , איורים2008 וגזי קרקע במחוז תל אביב – ממצאי הטיפול וסיכום פעילות", נובמבר http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DocLib2/Publications/P0401-P0500/P0487.pdf . מסמכי23.5.17 - מקטע מרכזי, אשר אושרה ב- " "הקו הירוק- רכבת קלה במטרופולין ת"א- /ב71   בהתאם להוראות תכנית תת"ל138 http://mavat.moin.gov.il/MavatPS/Forms/SV4.aspx?tid=4 :התכנית זמנים כאן   לניתוח "פורטל לוינסקי", של אדריכל גיא שחר היכנס/י לקישור139 http://guyshachar.com/content/heb/2016/green-light-train-south-tel-aviv-barrier 43 ⌖ ⌖ חזרה לתוכן למעלה: שדרות סלמה (מזרח) ורחוב לוינסקי (מזרח). חזות מוזנחת, היעדר צמחיה והיעדר מקום לתנועה במקטע המחבר בין התחנה המרכזית החדשה לתחנת רכבת ההגנה. למטה: שדרות סלמה פינת צ'לנוב ורחוב צ'לנוב. מדרכה בלתי שמישה 44 ⌖ ⌖ חזרה לתוכן .)מודינה (ימין) גינת הקווקזים בלוינסקי (שמאל-בשורה העליונה – גינת דה בשורה האמצעית – שביל גישה בשכונת נווה שאנן; בית באר עתיק בשכונת שפירא; מגרש ריק באזור התחנה המרכזית. בשורה התחתונה – שטח עירוני המשמש כיום לחניה בסמוך לגן לוינסקי; גינת כלבים בשכונת שפירא. שטחים פתוחים – השטחים הפתוחים בשכונות האמורות כוללים גינות ציבוריות, המרכזיות בהן הן גינת הקווקזים מודינה בשכונת שפירא וגן התקווה בשכונת התקווה, וכן מגרשים שמיועדים -בלוינסקי בשכונת נווה שאנן, גינת דה לבנייה עתידית אך ריקים באופן זמני. לצד זאת יש לציין כי חלק מהשטחים המיועדים בתכניות המאושרות לשמש כשטחים ירוקים, משמשים כיום לחניה או למגורים. בשנים האחרונות, השטחים הפתוחים בכללותם בשכונות אלו הפכו להיות במוקד מחלוקות אודות השימוש בהם על ידי הקהילות האריתראית והסודנית, מחד, ועל ידי דרי רחוב ואוכלוסיות קצה, מנגד. 45 ⌖ ⌖ חזרה לתוכן ספריית גן לוינסקי (גינת הקווקזים בלוינסקי), שנועדה לשרת בעיקר את הקהילה הזרה, על רקע מזרון וחפצים של דרי רחוב הלנים בגינה. 46 ⌖ ⌖ חזרה לתוכן ).2016 מיקום הפורטל המוצע מול המתוכנן (מתוך הניתוח של האדריכל גיא שחר, ינואר על1.1.20-יפו החליטה ב-הקמת בית ספר בשטח גינת לוינסקי – הוועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב דונם המהווה היום חלק מגינת 2.6 כיתות חינוך מיוחד) על שטח בגודל6 - כיתות אם ו24( הקמת מבנה לבית ספר שטח זה אשר סטטוטורית מיועד למבני ציבור, מהווה חלק אינטגרלי מגינת לוינסקי ומשמש בפועל כשטח 140.לוינסקי ציבורי פתוח. ההחלטה להקים בשטח זה בית ספר מעלה קשיים במספר מישורים בינם ההחלטה העקרונית להקים בית ספר על אזורי נפרד לילדי הקהילה הזרה וכן ליקויים טכניים רבים שיש בתוכנית בית הספר, כפי שהועלו על ידי , כאן נתמקד בהחלטה להקים 17.2.20 -חברת המועצה הגב' שולה קשת בדיון שהתקיים במליאת הוועדה המקומית ב את בית הספר דווקא על חשבון מעט השטח הירוק של שכונת נווה שאנן. .33 דונם 5 - נמצא כי בשכונה יש כ2016 בסקר שערכה קהילת החברה להגנת הטבע בתל אביב יפו והסביבה בשנת לאור מיעוט השטחים הפתוחים 141. דונם מתוכם הם שטחה של גינת לוינסקי17.5 בלבד של שטח פתוח איכותי, כאשר ) בית הספר לוינסקי דיון בעיצוב2(4610/, סעיף תא/תעא/צ1-1-20 בתאריך19-0022   פרוטוקול מאושר ועדת המשנה לתכנון ובניה מספר140 https://www.tel-aviv.gov.il/Residents/Development/DocLib/4610-%D7%91%D7%99%D7%AA%20 :ארכיטקטוני, זמין כאן בקשה בעקבות . %D7%A1%D7%A4%D7%A8%20%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99.pdf . בדיון זה הועדה17.2.20-של חברות המועצה שולה קשת ומוריה שלמה לדיון חוזר, התכנית נדונה שוב במליאת הוועדה המקומית ב https://www.tel-aviv.gov.il/ : על כנה. פרוטוקול הדיון החוזר זמין כאן1.1.20 החליטה להשאיר את החלטת ועדת המשנה מיום Residents/Development/DocLib/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%9C%20 %D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%AA%20%D7%94%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%94%20 %D7%9E%D7%A1%2020-0001%20%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%9D%2017-2-2020.pdf .11.2.20 ,  פנייה של החברה להגנת הטבע לחברות וחברי הועדה המקומית תל אביב יפו141 47 ⌖ ⌖ חזרה לתוכן הקיימים בשכונה ההחלטה לתת מענה לצרכי חינוך דווקא בשטח זה מבקשת לעמת את העירייה בחוסר יכולתה לספק שטחים – ירוקים ולצרכי ציבור, שאין מחלוקת על נחיצותם וחשיבותם, בצורה מספקת בשכונה. . )1.1.20 מיקום מוצע לבית הספר בגינת לוינסקי (מתוך סדר היום לישיבת הועדה המקומית תל אביב מיום המלצות לפיתוח המרחב הציבורי: פיתוח המרחב הציבורי בשכונות דורש שילוב בין הסתכלות תכנונית ארוכת טווח לבין התערבות מיידית. הסתכלות ארוכת טווח נדרשת על מנת להתייחס למגמות הפיתוח והשפעתן על המרחב הציבורי וההתערבות המיידית נחוצה על מנת לגשר בטווח הקצר על הפערים שנוצרו לאורך השנים בין דרום למרכז וצפון העיר. פיתוח ארוך טווח: • שנים, והכנת תכניות אב לשכונות נווה שאנן 13 הכנת תכניות אב – עדכון תכנית האב שהוכנה לשכונת שפירא לפני והתקווה. במסגרת תכניות אלו יש לבחון את צרכי הקהילות ואת העדפותיהן ביחס לעבודות הרצויות ולתוצר הרצוי, בתהליך שיתוף ציבור. • הכנת תכנית לקידום 'הליכתיות' לדרום תל אביב כפי שנערכה עבור מרכז תל אביב, גם אם סטטוטורית אין דרישה כזו הנגזרת מתכנית המתאר. • הגדלת היקף השטחים הפתוחים בפרט במסגרת תכניות בניין עיר חדשות כך שבתוך עשור כל השכונות יעמדו בהיקף שטחים פתוחים לנפש בהתאם למדריך להקצאות שטחים לצרכי ציבור וזאת תוך הקפדה על תכנון המזמין שימוש פתוח לכלל הציבור. • בניית ברשת שבילי אופניים שתחבר את שכונות הדרום ודרום מזרח העיר ליפו, למרכז העיר ולחוף הים. התערבות מיידית: • 'שד' סלמה תחילה' – הכנת תכנית כוללת, בשיתוף תושבים, לשיפוץ ושדרוג המרחב הציבורי ברחובות הראשיים 48 ⌖ ⌖ חזרה לתוכן תוך תפיסה כוללת של המרחב הציבורי ותוך התייחסות מפורשת להיסטוריה העשירה הטמונה בצירים אלו. הרחובות הראשיים כוללים את רחובות שדרות סלמה, האצ"ל והעלייה, וכן אזורים סמוכים לתחנה המרכזית ולתחנת רכבת ההגנה. • קידום 'מבצע' רחב לנטיעת עצים בדרום תל אביב – לצורך כך יש לשלב בין האגפים השונים בעירייה כך שניתן יהיה במקרה הצורך לערוך שינויים נקודתיים בתכנון זכות הדרך, למשל על מנת לאפשר נטיעות ברחובות בהן המדרכות לא רחבות מספיק. כמו כן, 'מבצע' זה ראוי שיתייחס גם למרחבים פרטיים פתוחים שניתן לנטוע בהם עצים ורצוי שיציע תמריצים לעשות כך. • לחוק הרשויות המקומיות (שימוש ארעי במגרשים ריקים), 2 לפי סעיף- הוצאת צווי גינון למגרשים ריקים , לשם יצירת שטחים פתוחים מפותחים עד להשמשת המגרש בידי בעליו. אנו סבורות כי יש להעדיף 1987-תשמ"ז שימוש בצווים אלו על פני הזנחת המגרשים באופן המייצר פינות עזובות וחשוכות בשכונות; וכן להעדיפם על פני לחוק לעיל.5 שימוש במגרשים לצרכי חניה לפי סעיף • שינוי התכנון של הפורטל הדרומי של הקו הירוק של הרכבת הקלה – המהלך הרצוי הוא לשנות את מיקום הפורטל ולהעבירו דרומה לאזור פארק החורשות. בהנחה ומהלך זה כבר לא אפשרי לאור התכנון שאושר, יש לבחון חלופות של תכנון מפורט למזעור הפגיעה באיכות החיים ותפקוד השכונה. למשל, יש לבחון את האפשרות לתכנן מעבר של הולכי רגל ורוכבי אופניים ברחוב וולפסון מעל הפורטל המתוכנן ותוך פיתוח נופי וסביבתי מוקפד. • שינוי התכנית להקמת בית ספר לוינסקי על שטח גינת לוינסקי – יש לעצור את קידום התכנית להקמת בית הספר ובמקומה לקדם תכנית כוללת עבור כל השטח הכלול בין הרחובות שד' הר ציון, לוינסקי, יוסף לישינסקי והגדוד העברי (לרבות שטח החניה שעל הגדוד העברי). במסגרת תכנית זו יש לעגן סטטוטורית שטח ציבורי פתוח בהיקף מספק ובאיכות גבוהה. בנוסף, יש לערוך בדיקה פרוגרמטית מחודשת ביחס לצרכי החינוך בשכונה על מנת למצוא מקום חלופי לגני הילדים הפועלים היום באשכול הגנים שנבנה על גינת לוינסקי ולבחון את אפשרות לתכנן את בית הספר החדש על בסיס ו/או בשילוב מבנה אשכול הגנים הקיים. . התחנה המרכזית החדשה2 ,נראה שאין כיום מחלוקת, שמבנה התחנה המרכזית החדשה הוא מפגע סביבתי וחברתי, שתרם רבות לדרדור סביבתו ובייחוד לדרדור שכונת נווה שאנן. לצד זאת, נראה שהוא אף אינו משיג את מטרותיו כיעד תחבורתי יעיל. כמובא בהמשך, גורמי התכנון עצמם הכריעו בדבר העברת מסופי התחבורה מהתחנה המרכזית ליעדים חלופיים והקמה של מבנים בשימושים מעורבים כגון תעסוקה ומגורים תחתיה. מזרחי נמצא על הגבול עם -התחנה בנויה בצורת האות ר' בחלק הדרום מזרחי של שכונת נווה שאנן. קצה התחנה הדרום שכונת שפירא. ממזרח לה מצויה שכונת התקווה, כשביניהן מפרידים נתיבי איילון ותחנת רכבת ההגנה. מבנה התחנה , הייתה התחנה לתחנה המרכזית הגדולה 2010 אלף מ"ר. עד שנת230 דונם, וכולל שטח בנוי של44 משתרע על שטח של אלף איש 80- אוטובוסים בשעה ו200-בעולם (כיום שנייה, למיטב הידיעה). בשעות השיא יוצאים ונכנסים לתחנה כ 142.עוברים בה מדי יום קרקעיות ועוד ארבע קומות מעל פני הקרקע, כשהרוב המכריע של מסופי האוטובוסים מצוי -המבנה כולל שלוש קומות תת ). יתר חלקי המבנה משמשים למטרות אחרות, בעיקר חנויות ומשרדים, או עומדים שוממים 7-6 בקומות העליונות (קומות וחשוכים (במיוחד בקומות התת קרקעיות), מה שתרם להפיכת המקום לאזור שמושך אליו פעילות לא נורמטיבית. לצד מספר נקודות כניסה ויציאה של אוטובוסים בקומת הרחוב, שגוררים תנועת אוטובוסים עמוסה מאד ברחובות הקטנים של השכונה, קומות המסופים מחוברות לרחובות בכבישים עילאיים שנפרשים על שטח גדול ובנויים בסמוך לדירות מגורים. .' שולה קשת ואח' נ' שר התחבורה ואח5878/18 לבקשת צו הביניים במסגרת בג"ץ6.9.18   תגובת המדינה מיום142 49 ⌖ ⌖ חזרה לתוכן בתי מגורים סמוכים לתחנה המרכזית החדשה. קיומו של מסוף תחבורה גדול בלב שכונת מגורים מהווה מפגע מתמשך לתושבי השכונה ובמיוחד לאלו המתגוררים בסמוך למסוף: רעש, לכלוך, זיהום אוויר, תנועת אנשים הומה וכניסה של מבקרים זרים למרחב שהיה בעברו מרחב מערב השכונה, אך -, אז הוקמה התחנה המרכזית הישנה בצפון40- תופעות אלו היו קיימות כבר בשנות ה143.קהילתי הגידול במספר קווי האוטובוס שחל עם פתיחת התחנה החדשה וממדי המבנה שהוקם החמירו את הפגיעה. התחנה המרכזית נועדה מלכתחילה להיבנות כשילוב של קניון מסחרי ("קניון תל אביב") ומסוף אוטובוסים גדול, שילוב נפוץ יחסית הטומן בחובו פוטנציאל להיזון הדדי אך גם סתירה מובנית בין האינטרס המסחרי (עידוד שיטוט אנשים ברחבי המבנה) לבין האינטרס התחבורתי (עידוד מעבר מהיר וקל של נוסעים בין קווים). לצד זאת, עמד מאחורי התחנה חזון אדריכלי ליצור מרחב עירוני בפני עצמו, כלומר מרחב עצום שניתן "ללכת בו לאיבוד" כמו בעיר. כך, התחנה תוכננה להיות מבנה גדול, לא יעיל לנוסעים ושחלקים נרחבים בו אינם נגישים למי שאמורים לפקוד את התחנה. אזורים רבים שכיום עומדים שוממים נבנו מלכתחילה על מנת לשמש כמסחר, אולם היעדר תנועת נוסעים בהם – בין היתר – הותירה אזורים אלו ריקים והובילה 7- ו6 בגין ההחלטה שהתקבלה בהמשך להעביר את מסופי האוטובוסים למפלסים )  חלק מהפגיעות נסקרו במסגרת תביעת פיצויים שהוגשה בידי תושבים ותושבות המתגוררים בסמוך לתחנה החדשה (ת"א (ת"א143 ). עקב התביעה נפסקו18.7.2000- ו8.3.2000 אביב, פסקי דין חלקיים מימים- בצלאל אהובה ואח' נ' התחנה המרכזית החדשה בתל1412/95 , גב' שולה קשת (כיום יו"ר ועד נווה שאנן וחברת מועצה בעיריית תל1 מליון ש"ח. ר' גם תצהירה של העותרת22 משפחות ותושבות200-ל שולה קשת ואח' נ' שר התחבורה ואח'.5878/18 יפו) שניתן במסגרת בג"ץ-אביב 50 ⌖ ⌖ חזרה לתוכן . חלקים שלמים בתחנה נסמכים על תאורת חנויות, ומשאלו נסגרו או לא נפתחו, הפכו חלקים 144לקריסת החנויות שם אלה לחשוכים. כמו כן, הבחירה למקם את מסופי התחבורה במסופים העליונים ולהותיר את יתר המבנה למסחר, הביאה לתנועת האוטובוסים אל מול חלונות הבתים הסמוכים ולכבישים העילאיים העוטפים את הבתים האזור, מה שהעצים את הרעש והלכלוך, הוריד משמעותית את ערך הדירות, פגע בנוף והסתיר את אור השמש. הפרויקט עצמו עבר ידיים שונות, כולן פרטיות, מה שהביא לשינויים בתכנון ובבניה מתוך אינטרסים כלכליים. השטח והתחנה נבנתה באמצעות חברת כיכר לוינסקי 60-שעליו בנויה התחנה נרכש בידי היזם אריה פילץ בתחילת שנות ה ויעדה את השטח למרכז תחבורה ציבורית. 1968 נחתמה בשנת1045/בע"מ. תכנית המתאר המקומית המפורטת תא , מומנה באמצעות מכירת חנויות עתידיות למי שקיוו שיוכלו לפתוח עסק בתחנה העתידית – 1968 הבניה, שהחלה בשנת . התחנה עמדה 1976 רובם אנשים ממעמד צווארון כחול. אולם, החברה נקלעה לקשיים כלכליים והבניה הופסקה בשנת כ"פיל לבן" במשך שנים רבות בלב השכונה וכבר בשלב זה הפך המבנה לאזור נטוש שמשך אליו פעילות לא נורמטיבית. בסופו של דבר התחנה נרכשה על ידי חברת התחנה המרכזית בע"מ, שביקשה להרחיב את הפרוייקט על מנת להפוך את העסקה לכלכלית. הרשויות התירו זאת ובמסגרת זו "נויידו" היתרי הבניה שכבר הוצאו בעבר, לחלקים החדשים, כך שאזורים שבנייתם כבר החלה ושטחים מהם שווקו לרוכשים פרטיים כחנויות, נותרו ללא היתרים ולמעשה אינם נכללים בתכנית המתאר ולא ניתן לבנות בהם או להשמישם. ומעלה, לא זכו לפתוח את חנויותיהם עד היום. משיחה עם עו"ד 70 מאות אנשים שרכשו זכויות בפרויקט, כיום בני רוכשי חנויות בתחנה המאוגדים בעמותה (בת"מ), הוסבר שהחנויות אמנם נבנו, אולם בהיעדר 700-צבי שוב, שמייצג כ וחלק מקומה 3) המקום שומם, חלקים ממנו נחסמו בדיקטים, 2-1 היתרים ובהיעדר תנועת אוטובוסים בקומות אלו (קומות ומדובר בנכסים שאין מה לעשות בהם. כמו כן, הוסבר כי זכויותיהם של האנשים בחנויות אינן רשומות בטאבו אלא מוסדרות רק באמצעות הערות אזהרה. במסגרת הליכים משפטיים נגד בעליה הנוכחיים של התחנה, התחייבו הבעלים להסדיר את רישום הזכויות – אולם לא ברור כיצד הדבר אמור להיעשות, בשים לב לכך שאין מדובר ברכוש משותף ולא בוצעה פרצלציה לשטח. . לימים, גם חברת התחנה המרכזית נקלעה לקשיים, ובהסדר שהוגש במסגרת הליכי הפירוק 1993 התחנה נפתחה בשנת בע"מ. במסגרת הליכי הפירוק עמד בית המשפט 1995 זכויותיה הועברה להחזקתה של חברת האם שלה – נצבא החזקות המחוזי על הדרך שבה פעלה נצבא אחזקות לקריסת חברת התחנה המרכזית, על מנת להשתלט על הנכס מתוך שיקולים . 145צרים שלה לבחירת הרשויות להתקשר עם גורמים פרטיים לשם בניית מסוף תחבורה ציבורית, ולעודדם בהמשך בניית הפרויקט, יש חלק ממשי בתסבוכות התכנוניות, הקנייניות והמשפטיות שהולידו הליכים משפטיים שונים, כמו גם ליצירת מבנה ענק ושומם בחלקו ולתנועת אוטובוסים סואנת בגובה דירות מגורים, בלב השכונה. אחת הטענות שהועלו בפנינו היא שהבעלות הפרטית בתחנה הובילה גם להזנחה של המבנה, בהיעדר אינטרס כלכלי בשיקום ובשיפוץ: הבעלות על מיליון שקל בשנה מההתקשרות עם הרשויות בנוגע לשימוש במסופי האוטובוסים. השנה 40-התחנה מניבה רווח של כ שנים 5.5 חתם משרד התחבורה על הסכם ההתקשרות להפעלת מסוף התחבורה הציבורית במבנה התחנה לתקופה של , עניין שבגינו הוגשה עתירה לבג"ץ בידי מספר תושבי 146)(עם שלוש אופציות הארכה בסך כולל של שבע שנים נוספות ותושבות השכונה וארגונים. במסגרת העתירה, טען משרד התחבורה כי ההסכם המתגבש מחייב את בעלי התחנה לדאוג ). דברים דומיםNRG (12.1.2012 ,"כהן, "במקום הכי נמוך בתל אביב: סיפורה העגום של התחנה המרכזית החדשה-  מיכל תוסייה144 .נמסרו בשיחה עם עו"ד צבי שוב, המייצג מאות בעלי חנויות בתחנה ).24.7.2018( וינריב, "המהלך של קובי מימון נועד לרכוש התחנה המרכזית בנזיד עדשים", גלובס-  אלה לוי145 :  ההסכם ניתן לקריאה בכתובת146 https://www.gov.il/BlobFolder/guide/tenders_and_agreements_in_the_field_of_public_trans- portation/he/%D7%94%D7%A1%D7%9B%D7%9D%20%D7%AA%D7%9E%D7%97%D7%AA%20 %D7%97%D7%AA%D7%95%D7%9D%20%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%97%D7%A8.pdf 51 ⌖ ⌖ חזרה לתוכן לתחזוקה, לאבטחה ולניקיון. יצוין, כי על אף שפקודת התעבורה מחייבת הליך רישוי אצל משרד התחבורה על מנת להפעיל מתקן תחבורתי, לתחנה לא ניתן רישיון ועמדת המשרד היא שהסדרת תכלית הרישוי מושגת באמצעות הסדרים 147.בינו לבין בעל המבנה אושרה 2016 על כל האמור נוספה מורכבות נוספת, והיא החלטת גורמי התכנון לפנות את התחנה מהאזור. בדצמבר א, מיועד 802 ), במסגרתה שטח התחנה, המוגדר כשטח5000/יפו (תא-סופית תכנית מתאר מקומית כוללנית לתל אביב מסך כל הבנייה). התכנית קובעת 40% להיות מרכז תעסוקה מטרופוליני שתותר בו בנייה למגורים (בהיקף של עד עד שבמסגרת תוכנית מפורטת שתערך למתחם, תקבע "שלביות הקושרת בין פינוי שימושי התחבורה לבין תוספת זכויות מרכז העיר; ובמע"ר בן צבי - שברחוב ארלוזרוב בצפון2000 בניה". לפי התכנית, מסופי התחבורה אמורים להיות במסוף יפו) שכיום לא בנויה בו תשתית לשמש כמסוף. - (אזור "צומת חולון" המצוי ברובו בשטח השיפוט של עיריית תל אביב (ימין; צבע השטח מייעד אותו לאזור תעסוקה5000/אזור התחנה המרכזית החדשה בתשריט תא א, בניה למגורים 802 מטרופוליני סמוך להסעת המונים; הוראות התכנית מתירות באזור זה, המוגדר (שמאל; הסימון בצורת כוכב שחור 5000/צבי בנספח התחבורה לתא-); ואזור מע"ר בן40% של עד בתוך ריבוע אדום מציין מרכז תחבורה משולב מטרופוליני) חרף התכנית הכוללנית, עד כה לא הובאה לדיון בוועדה המקומית ו/או המחוזית תכנית מפורטת, לא לשטח התחנה ולא יפו מעוניינת לתכנן במע"ר בן צבי מרכז תעסוקה, באופן שאינו תואם את הוראות תכנית - למע"ר בן צבי. עיריית תל אביב , המייעדת את השטח למגורים לצד מסוף תחבורה מטרופוליני (בהתאם, תכנית המתאר העירונית 5/המתאר המחוזית תמ"מ הותירה את השטח כ"אזור לתכנון בעתיד"). 5000/תא מאחר והתכנית עבור מע"ר בן צבי שהעירייה מעוניינת לקדם מחייבת שינוי בהוראות תכנית המתאר המחוזית – מהלך שכרוך בהליכים תכנוניים מורכבים בוועדות הארצית והמחוזית לתכנון ובניה, הליך שצפוי לקחת שנים רבות. הערכתנו היא שללא התערבות מיוחדת, הליך התכנון של אזור זה יכול להתפרס על פני תקופה של עשור או יותר (וזאת לפני הליך הרישוי והבניה בפועל). על כן, מאחר וגורלו של המרכז התחבורתי המטרופוליני שעתיד לקום באזור מע"ר בן צבי תלוי בדבר פינוי 5000/בקידומה של תכנית מורכבת שכזו, ללא מאמץ תכנוני ממוקד ומהיר, לא ניתן יהיה לממש את הוראות תא התחנה המרכזית בטווח הנראה לעין. לצד זאת, העברת מסופי האוטובוסים למע"ר בן צבי מתעכבת גם בשל עמדת משרד 148.התחבורה, כי יש להתאים את המהלך לפרויקטים משמעותיים שצפויים באזור תל אביב, של רכבת ישראל והרכבת הקלה . לעיל143 קשת ואח' נ' שר התחבורה ואח', ה"ש5878/18   תגובת המדינה בבג"ץ147 .20.12.18 לתגובה המקדמית לעתירה, מיום71 לתגובה. ר' גם סעיף62   שם, סעיף148 52 ⌖ ⌖ חזרה לתוכן (ימין; הסימון בקווים מייעד את השטח לתכנון עתידי) ובתשריט 5000/אזור מע"ר בן צבי בתשריט תא .) (שמאל; העיגול הצהוב מסמל מרכז תחבורה5/תמ"מ במצב זה, לא נראה שהפינוי צפוי להתרחש בשנים הקרובות (מה שעולה גם מבחירת משרד התחבורה להתקשר עם שנים נוספות). הצעות אחרות לפינוי מסופי התחבורה, למשל 12.5- ל5.5 חברת התחנה המרכזית לתקופה של בין במקביל, קיומה של תכנית המייעדת את מתחם התחנה הקיים 149.לחניונים עירוניים הפועלים בעיר, נתקלו בהתנגדות למגורים ותעסוקה, יוצר חוסר ודאות ביחס לעתידו של מבנה התחנה באופן שמקטין את התמריצים של בעלי המקום . כך, הועלה חשש שהתכנית אינה מביאה לפתרון 5000/(ושמא אף של הרשויות) להשקיע בו עד למימוש הייעוד בתא ואך מחריפה את המצב הקיים ואת הזנחת התחנה, ומונעת אפשרויות שיקום אחרות. המלצות ביחס לתחנה המרכזית: המלצותינו בנושא זה מתמקדות בצורך לנקוט פעולות בטווח הקצר והבינוני על מנת להביא לשינוי ממשי במצב הקיים בזמן סביר. ריכזנו אותן בשלושה תחומי פעולה עיקריים: 1 . תסתיים תקופת ההתקשרות בין31.12.2023 -הפסקת פעילות האוטובוסים בתוך מבנה התחנה: ב יש 150 .)משרד התחבורה לבין חברת התחנה המרכזית החדשה בע"מ (בשליטת חברת נצבא בע"מ להציב מועד זה כיעד סופי להפסקת פעילות התחנה המרכזית החדשה כמתקן תחבורתי. עד אז יש לערוך את כל הפעולות המפורטות להלן: . א באופן מיידי יש לבצע שיפוץ בתחנה המרכזית החדשה שיאפשר לספק שירות נאות למשתמשי התחנה המרכזית, ויצמצם את הפגיעה הסביבתית הכרוכה בהפעלת המבנה כמתקן תחבורתי. תכנית השיפוץ תוכן בהיוועצות עם גורמים עירוניים, עם פורום של תושבי השכונות הסמוכות ועם ארגוני חברה אזרחית הפועלים בתחום הסביבה ו/או התכנון ו/או התחבורה. . ב באופן מיידי יש להעתיק את הפעילות של כל קו אוטובוס שנימצא עבורו פתרון חלופי ראוי מחוץ למבנה התחנה. בתוך כך, יש להבטיח כי ההעתקה לא תהיה במיקום סמוך לבתי המגורים בשכונת נוה שאנן. לתגובה המקדמית. נטען כי הדבר יפגע בנוסעים וממילא מצריך הכנת תכניות מתאר72 לתגובה לבקשת צו הביניים וסעיף63   שם, סעיף149 מפורטות להתאמת החניונים לשימוש זה. בשיחות עם פעילים נאמר לנו שבעבר הוכנה תוכנית במשרד התחבורה להסטת תוואי המסלול של קווים רבים שמגיעים לתחנה המרכזית, כך שיגיעו אליה שלא דרך השכונה אלא מכיוון רחוב המסגר, אולם הדבר נפסל על ידי עיריית תל אביב. https://www.gov.il/BlobFold� :30.1.19   ראו סעיף 3 בהסכם הנחתם בין ממשלת ישראל לבין התחנה המרכזית החדשה בתל אביב בע"מ ביום150 er/guide/tenders_and_agreements_in_the_field_of_public_transportation/he/%D7%94%D7%A1%D7%9B%D7%9D%20 % D 7 % A A % D 7 % 9 E % D 7 % 9 7 % D 7 % A A % 2 0 % D 7 % 9 7 % D 7 % A A % D 7 % 9 5 % D 7 % 9 D % 2 0 %D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%97%D7%A8.pdf 53 ⌖ ⌖ חזרה לתוכן . ג במהלך תקופה זו יש להקפיד לא לתת רישיונות להפעלת עסקים המחמירים את המפגעים הסביבתיים ממבנה התחנה כגון מכון לרישוי כלי רכב. יש להשלים את כל עבודות התכנון (והרישוי) הנדרשות לצורך הקמת מסופי אוטובוסים 31.12.2020 -עד ה ד. שיוכלו לתת מענה תחבורתי חלופי ראוי לתחנה המרכזית החדשה במהלך העשור הקרוב (עד שתושלם תכנית זו 151.)ההקמה של התחנה במתכונת הסופית במע"ר בן צבי כפי שנקבע בתכנית המתאר של תל אביב תבטיח רמת שירות גבוהה לכלל המשתמשים בתחבורה הציבורית ותכיל התייחסות לדרישת משרד התחבורה להקים מסוף תחבורה ציבורית משני (ביחס למרכז התחבורתי העתידי שיוקם במע"ר בן צבי) בסמוך לתחנת רכבת ההגנה אשר לטענת משרד התחבורה יהיה נחוץ בעתיד גם לאחר הקמת המרכז התחבורתי במע"ר בן בצי. 3 יודיע משרד 1.12.2021 - יש להשלים את ההקמה בפועל של המסופים החלופיים. עד ה1.7.2022 -עד ה ה. התחבורה על רצון המשרד לא להאריך את תקופת ההתקשרות מול חברת התחנה המרכזית החדשה בע"מ חודשים לפני תום תקופת ההתקשרות 24 (צעד מתחייב בהתאם להסכם הנחתם לפיו משרד התחבורה יודיע 152.)אם בכוונתו לא להאריך את ההתקשרות יתבצע המעבר ההדרגתי של פעילות האוטובוסים מהתחנה המרכזית למסופים 31.12.2023 -עד ה ו. ארגון של קווי -החלופיים. תקופה זו אמורה לתת לכל הגורמים המעורבים מספיק זמן על מנת לבצע רה האוטובוסים הדורשים עדכון ו/או ביצוע השלמות בכל הנוגע למסופים החלופיים ו/או איתור מקומות משלימים לחניה תפעולית במקרה הצורך. קידום תכנית מפורטת להקמת תחנה מרכזית חדשה במע"ר בן צבי בלוח זמנים סביר. לצד כל הפעולות .2 .המתוארות לעיל יש במקביל לקדם תכנית מפורטת להקמת תחנה מרכזית חדשה במע"ר בן צבי בלוח זמנים סביר צבי. -לשם כך, יש לקדם את התכנית למרכז התחבורתי בהליך סטטוטורי נפרד מהתכנון הכולל של מע"ר בן הפרדה פורמלית זו נועדה לאפשר לקדם את התכנון והמימוש של התכנית למרכז תחבורתי בלוח זמנים מהיר יותר מבלי לפגוע בהתייחסות מהותית מתבקשת בין תכנון המרכז התחבורתי לתכנון הכולל של אזור מע"ר בן צבי. אנו סבורות שיש למנות לאלתר מנהל פרויקט/חברה מנהלת להבטחת קידום התכנית בלוח זמנים סביר. אישור מסמך מדיניות ותכנית מפורטת עבור אזור התחנה המרכזית .3 א . 3 מסמך מדיניות עבור אזור התחנה 1.12.2020-בנוסף, ובמקביל לאמור לעיל, יש להכין ולאשר עד ה במסגרת הכנת 153. כתנאי להכנת תכנית מפורטת במתחם התחנה המרכזית5000/המרכזית, שנדרש לפי תא המסמך יש לכלול מתווה מפורט שיתייחס לפעולות והסדרים שיש להחיל על מבנה התחנה המרכזית החדשה ) תוך הכנסת שימושים 5000/עד למימוש התכנית המפורטת (שתוכן בהתאם לתכנית המתאר הכוללנית תא 'ידידותיים' המתאימים לסביבה עירונית הקרובה – מוסדות ציבור, תרבות פנאי מסחר, שטחים פתוחים ועוד. את הכנתו של מסמך המדיניות יש ללוות בהליך שיתוף ציבור סדור, רחב ומעמיק. בנוסף, במהלך תקופה זו מוצע לפעול להסדרת סוגיות קנייניות שעלולות לפגוע ביכולת לממש תכניות עתידיות ובכלל זה לסייע לרוכשים פרטיים אשר רכשו זכויות בחנויות בתחנה המרכזית להסדיר את זכויותיהם במקרקעין. . ב לאחר אישור מסמך המדיניות יש להכין ולאשר תכניות מפורטות. את הליך ההכנה והאישור של תכנית (שנתיים לאחר אישור מסמך 31.12.2022-מפורטת לאזור בו מוקמת היום התחנה המרכזית יש להשלים עד ה המדיניות ושנה לפני מועד סיום הפעילות הסופית של האוטובוסים במבנה הנוכחי של התחנה המרכזית). הליך תכנוני משמעותי זה יש ללוות בהליך שיתוף ציבור מלא ורחב ככל הניתן. . ג יש להשלים את הליכי הרישוי (בהנחה שבעל הזכויות בקרקע יגיש בקשה להיתר בניה) 31.12.2023-עד ה כך שניתן יהיה סמוך ככל הניתן למועד סיום הפעילות האוטובוסים לממש את התכנית המפורטת החדשה ללא שיהוי. דקות – ארגון צרכני תחבורה ציבורית בישראל הכין מסמך הממפה חלופות שונות להפעלת חניונים חלופיים לתחנה המרכזית15   ארגון151 .החדשה והוא מצורף כנספח ב' למסמך זה   שם. 152 . תחנה מרכזית חדשה – אזור תעסוקה מטרופוליני-' א802 , הוראות מיוחדות למתחם5000/  הוראות תכנית תא153 54 ⌖ ⌖ חזרה לתוכן . המרחב הפרטי 3 המצב הקיים מרכיב חשוב נוסף המשפיע על חזות השכונות הוא הטיפול ו/או היעדר הטיפול במבנים בבעלות פרטית – מבני המגורים, מבנים המיועדים לשימושים אחרים כגון מסחר, משרדים, תעשיה ועוד. כאמור בפתח מסמך זה שכונות אלו הן שכונות ותיקות ורב המבנים הקיימים נבנו לפני קום המדינה. מדובר במבנים ישנים, שתשתיותיהם, חזיתותיהם וחצרותיהם מתבלות עם השנים ודורשות שיפוץ ותחזוקה. לרשויות יש כלים מוגבלים להשפיע על בנייני מגורים שאינם בבעלות המדינה או העירייה, והאחריות לשיפוץ והתחזוקה היא של הבעלים הפרטיים. כאשר מדובר בדיירים בעלי הכנסה נמוכה יחסית, שמתקשים לעמוד בעלויות או מעדיפים להימנע מהוצאות שעשויות להיתפס כלא הכרחיות, ו/או בבעלים שאינם מתגוררים במקום אלא מחזיקים נכסים להשקעה, המשמעות היא שבניינים אלו יתבלו, וחזיתותיהם וחצרותיהם יוזנחו. מזה שנים שחוקרים בתחום התכנון מצביעים על כך שהמנגנונים הרגולטוריים המסדירים את ניהול הבתים על כך מוצע בספרות 154.המשותפים בישראל אינם מספקים מענה ראוי לתחזוקה שוטפת וארוכת טווח של בניינים 155.המקצועית להוסיף ולקבוע מנגנונים כלכליים שיסייעו לדיירים לאורך זמן להבטיח את תחזוקת המבנה אחד הכלים הקיימים לחידוש ושיפוץ מבנים ללא עלות מצד הדיירים, הוא ההתחדשות העירונית בדמות תמ"א 3 ו/או פינוי ובינוי; עם זאת, נראה שפוטנציאל תכניות להתחדשות עירונית בשכונות אלו הוא מוגבל: ראשית, 8 המצב הקנייני הסבוך בשכונות שפירא והתקווה נוכח הבעלות במושע בחלק גדול מהמבנים, מקשה על כניסת יזמים ומחייב הסדרת הבעלות בקרקעות; שנית, המדיניות העירונית המעוגנת במסמכים סטטוטוריים, כגון תכנית המתאר, מגבילה את האפשרות לבנות לגובה ברוב שטחי שפירא והתקווה ובכך מקטינה את התמריצים ליזמים מפני כניסה לפרוייקטים של פינוי בינוי והתחדשות באזורים אלו (בניגוד לשכונת נווה שאנן, שחלקים גדולים 3 מוגבלת גם היא בחלקים 8 ממנה מיועדים לבנייה מאסיבית). בהתאם, האפשרות לממש תכניות במסגרת תמ"א 156.2017 שונים בתוך השכונות וזאת בהתאם למדיניות עירונית שאושרה בנובמבר 3) כמעט 8 הכלים הקיימים היום בישראל על מנת לעודד שיפוץ של מבנים (שלא בדרך פינוי ובינוי ו/או תמ"א ולא קיימים. ברמה המקומית, חברת עזרא ובצרון אשר בבעלות עיריית תל אביב – יפו מפעילה פרוייקט בשכונות מעלות השיפוץ לכל 20% האמורות, במסגרתו היא מסייעת לשיפוץ בניינים. סל הסיוע כולל מענק כספי על סך 60% יחידת דיור (ובמקרים של דיירים במצב כלכלי קשה הזכאים להנחה בארנונה, גם מענק כספי נוסף של עד מיתרת התשלום); הלוואה ללא ריבית והצמדה; הכנת אמדן לשיפוץ ללא עלות כספית; מימון מהנדס; וסיוע בקבלת החלטות והתמודדות עם דיירים סרבנים. החברה פועלת להפצת המידע על הפרוייקט באמצעות חלוקת פליירים, פרסום באינטרנט, קשר עם הציבור באמצעות מינהל קהילה ומפגשים עם תושבים על מנת להציע את הסיוע. לדברי גב' שירן פרץ מחברת עזרא ובצרון, עמה נפגשנו, החברה סיימה ללוות שיפוץ בשני בניינים בשכונות ומלווה תהליכים במספר קטן של בניינים נוספים. לצד זאת, החברה הייתה בקשר עם עוד מספר בניינים, אולם ההליך לא צלח. לדבריה, החסם המרכזי שהיא מזהה שמונע מתושבים להשתמש בסיוע הוא חסם כלכלי, משום שלמרות הסיוע הכספי, עדיין חלק גדול מהתושבים והתושבות אינם יכולים לממן את השיפוץ. עוד נאמר בפגישה, שהתהליך נעשה מול בעלי הבתים בשכונות שלא תמיד גרים במקום ועל כן קיים קושי להגיע אליהם וליידע אותם בדבר הפרוייקט. .9 וראו ההפניות שם בה"ש86 לעיל), עמוד84   שכונת נווה עופר (ר' ה"ש154 .2017   ר' למשל ניר מועלם, צעירים לנצח? אתגרי התחזוקה של מבנים גבוהים: לקראת מדיניות כוללת, אוקטובר155 – מדיניות לבחינת בקשות להיתרי בניה9086/, תא/מק22.11.201 , מיום10 – 'ב17 0024-  החלטת הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה156 https://bit.ly/3aH1KYx:3, תיקון 3א, דיון באישור מדיניות, בקישור8 מכח תמ"א 55 ⌖ ⌖ חזרה לתוכן בתי מגורים וחצר בניין מגורים בשכונות שפירא ונווה שאנן לצד העיסוק בסוגיית התחזוקה הירודה של המבנים הקיימים, בשכונות דרום תל אביב יש תופעה נרחבת של הפרות בתחום התכנון והבנייה, בעיקר פיצולי דירות ושימושים חורגים. מדובר בבעיה שהועלתה בפני נציגי העירייה עוד בפגישה עם אגף הפיקוח על 157.2010 ועוד לפני כן בוועדה לבחינת בעיות העובדים הזרים בישראל בשנת2011 בשנת יפו, נאמר כי מדובר בתופעות שקיימות גם במקומות אחרים בעיר, אולם הערכת האגף היא - הבניה בעיריית תל אביב שבשכונות האמורות מדובר באחוזים גבוהים יותר נוכח המספר הגבוה של חסרי מעמד באזור. הפרות הבנייה האמורות גוררות צפיפות, הכבדה על התשתיות, רעש וחיבורים פיראטיים לחשמל ולגז – מה שמהווה סכנה ומביא לדלקות רבות מהדלקות שפרצו בתל 75%- מראה שכ2014 באופן יחסי לשאר חלקי העיר. דו"ח מבקר המדינה שנערך בנושא בשנת , פרצו באזורים בהן מצויות השכונות האמורות, כשלדברי הרשות הארצית לכבאות והצלה, 2013-2011 אביב בשנים 158.המובאים בדו"ח, יש קשר ישיר בין פיצולי הדירות והחיבורים הפיראטיים, לבין ריבוי הדלקות באזור העירייה נקטה הליכים 2013-2011 הדו"ח מתאר את הפעולות שהעירייה נקטה לשם אכיפת הדין בנושא: בשנים החלה 2013 משפטיים נגד עבירות בשכונות הנזכרות ובעקבות זאת נהרסו מבנים ותוספות בנייה לא חוקיות; במרץ העירייה בסקירה ובמיפוי של דירות מחולקות בשכונות שפירא והתקווה, והעלתה כי אחוז הדירות המחולקות בשכונות , בהתאמה. הדו"ח המליץ על עריכת מיפוי גם בשכונות נוספות ועל גיבוש תכנית פעולה מפורטת 28%-3 ו8% אלה הוא לאכיפת דיני התכנון והבנייה. נוסף על כך, הדו"ח מתאר טענות מצד תושבי השכונות על הפעלת עסקים ללא רישיון עסק וללא פיקוח, לעיתים 3 00 בחצרות בתים, וכן את הערכת מפקד תחנת משטרת שר"ת (שפירא, רכבת, תחנה מרכזית), לפיה באזור פועלים בפגישה עם אגף הפיקוח על 159.ברים ללא רישיון למכירת אלכוהול, לעיתים בתוך דירות מגורים ועד שעות הלילה הבניה נאמר כי בין השימושים החורגים ניתן למנות הסבת דירות לכנסיות וגני ילדים, הנותנים מענה לצרכי הקהילה הזרה. בקשר לעסקים מסחריים הפועלים ללא רישיון, עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא שזרים אינם יכולים לקבל רישיון עסק והדבר אפשרי רק לתושבי ישראל; נוכח המשאבים הכרוכים בהשגת רישיון עסק, סביר שחלק ניכר מהזרים ממילא לא יוכלו ולא ינסו להשיג רישיון כאמור. לצד זאת נזכיר, כי נתונים בדבר שימושים חורגים בדרום העיר הועלו , צוין 2006 גם בהקשרים אחרים ואף ללא קשר לאזרחים זרים. כך למשל, בתכנית האב שנערכה לשכונת שפירא בשנת ביחס לסגירת בתי עסק של אזרחים זרים, נכתב בדו"ח 160.שרבים מהמבנים שמיועדים למגורים משמשים בפועל למלאכה ועד למתן תשובת 2010 שהעירייה מסרה שאגף הפיקוח העירוני פועל לסגירת עסקים הפועלים ללא רישיון ושמשנת עסקים כאמור.195 העירייה לדו"ח נסגרו . ואילך75 לעיל; ראו עמודים25   דו"ח מבקר המדינה, ה"ש157 .82-81 '  שם, עמ158 .77 '  שם, עמ159 .3 לעיל8 ), ה"ש2006(   תא\ תכנית אב לשפירא160 56 ⌖ ⌖ חזרה לתוכן יפו כפי שהובאה בדו"ח, היא ש"אכיפת החוק נגד הדירות המחולקות בשכונות אלו מצריכה - עמדת עיריית תל אביב ". בפגישה עם אגף הפיקוח על הבניה בעיריית 10% הקצאת משאבי כוח אדם וזמן רבים, אך תניב הצלחה משוערת של עד יפו, הוסבר שבשכונות אלו יש מבנים רבים שחשודים כחורגים מתנאי ההיתר, הן בחריגות בניה והן בשימוש; - תל אביב עם זאת, רבים מהמבנים המדוברים הם מבנים ישנים, ועותק ההיתר שהוצא בגינם בעת בנייתם אינו קיים כך שיש קושי משפטי בהוכחת חריגה מתנאיו. עוד נאמר, ביחס לשימושים חורגים במבנים אלו, שכאשר תכנית בניין העיר שקובעת את השימוש המותר בשטח היא מאוחרת להיתר שניתן למבנה, יש קושי משפטי באכיפת השימוש שנקבע בתכנית. בהקשר זה, נאמר לנו שהתחדשות עירונית בשכונות אלו עשויה לפתור את הבעיה המשפטית נוכח מתן היתרים חדשים שניתן יהיה לאכוף הפרות שלהם. עוד הוסבר בפגישה, שהעירייה עושה מאמצים רבים לפיקוח על הבניה בשכונת נווה שאנן, שבה העירייה צופה אחוזי בפרוייקט שנפרש 2015 הצלחה גבוהים נוכח קיומם של היתרים שיכולים להעיד על חריגה מהם. העירייה פתחה בשנת שנים, לאיתור הפרות דיני התכנון והבנייה. לדברי האגף, העירייה נסמכת על הלשנות של שכנים לשם איתור 6 על פני הפרות דיני התכנון והבנייה, אולם בשכונת נווה שאנן נעשה מיפוי יזום ושיטתי של המבנים, וכי בשנתיים הראשונות יחידות דיור לא חוקיות באזור. עם זאת, באגף ציינו שהעשייה בתחום לא בהכרח מורגשת 217 של הפרוייקט בוטלו בשטח: הליך הריסת הבניה הלא חוקית הוא ארוך וממושך, דורש כניסה למבנה וקבלת הסכמה או צו שיפוטי לשם כך, מחייב הליך משפטי והליך נפרד למימוש הריסה. הליכים אלו, כך נאמר, יכולים לארוך שנים. עוד נאמר לנו, שבמקרים רבים ההליך הפלילי אינו מרתיע דיו מאחר שההפרה משתלמת כלכלית. באגף תולים תקווה בתיקון לחוק התכנון והבניה שהתקבל לאחרונה בכנסת, שיאפשר לקצר הליכים אלו ולהגביר את האכיפה וההרתעה. עוד נאמר לנו, שאכיפה מוצלחת נגד פיצולי דירות לא בהכרח מביאה לצמצום מספר האנשים בדירה, אלא לכל היותר לשינוי המבנה הפיזי שלה – תוך שדייריה ימשיכו להתגורר בה במספרים גבוהים, כביחידת דיור אחת. לגבי אכיפת הדין ביחס לשימוש במבנה, נאמר כי אין בידי המחלקה כלים להבטיח שההפרה לא תועתק למקום אחר, או אף תחזור ותתרחש באותו נכס ממש, מה שיחייב איתור ההפרה מחדש וכמובן הליך משפטי חדש. במובן זה, נראה שבהיעדר פתרון לצרכי האוכלוסיה הזרה (למשל בתחום החינוך שמביא לפתיחת גני ילדים בדירות), אכיפת דיני התכנון והבניה תיתן אך מענה חלקי לתופעת השימושים החורגים. כאמור לעיל, הפרות דיני התכנון והבנייה גוררות חיבורים פיראטיים למתקני גז, שניתן למצוא בשיעור גבוה במיוחד בהקשר זה נכתב בדו"ח המבקר, וכן נאמר לנו 162. וחיבורים פיראטיים לרשת החשמל161,בשכונות דרום תל אביב בפגישה עם אגף הפיקוח על הבניה, שהסמכות בנושא נתונה למשרד האנרגיה ולכן העירייה מוגבלת ביכולתה לפעול נגד חיבורים פיראטיים. נאמר כי העירייה פעלה מול משרד האנרגיה בנושא החיבורים הפיראטיים לגז והשתתפה במבצע משותף למשרדים השונים לאיתור חיבורים פיראטיים לגז; וקיימה מספר סיורים בדרום העיר על מנת לזהות חיבורים פיראטיים לחשמל. בדו"ח המבקר נכתב לעניין אחרון זה, שמסד הנתונים בנושא חלקי ולא הועבר למשרד האנרגיה. כמו כן נכתב בדו"ח, שהעירייה שקלה לנתק מבנים מחיבורי החשמל הפיראטיים, אך חברת החשמל הגיעה למסקנה שהניתוק עלול לגרום לנזק נוסף ולסכן את חיי התושבים והתושבות במבנים הרלוונטיים. אשר למשרד האנרגיה, המשרד מסר למבקר המדינה ש"המשרד יגבש תכנית פעולה להתמודדות עם המצב הבעייתי שנוצר בדרום תל אביב, ובמידת הצורך יפעל להצגת התכנית לפני הממשלה, לקבלת הכלים והמשאבים הנחוצים למציאת פתרון משולב". לפי הדו"ח, המשרד הסתפק בפעולות פיקוח שגרתיות שנעשו מעת לעת, נוכח מגבלות כוח אדם, ולא ננקטו פעולות ממשיות וכוללות לתיקון המצב, כנדרש מהשימוש החריג בחיבורי גז פיראטיים. אשר .78 לעיל), עמוד25 ג (ה"ש64   דו"ח המבקר161 . בהקשר זה עומד הדו"ח על היעדר מסד נתונים מספק. לפי הדו"ח, חברת החשמל לישראל השיבה "כי אין לה נתונים80   שם, עמוד162 כאלה, והמידע שברשותה הוא כללי: תשתית החשמל בשכונות ה מיושנת ולא נעשו בה שיפורים של ממש בשנים האחרונות. בתשובה לשאלתו של סמנכ"ל ומנהל מינהל החשמל במשרד האנרגיה השיבה חח"י כי במקומות שבהם מתגוררים תושבים זרים בדרום תל אביב אין חיבורים פיראטיים ולא נמצאו ליקויים בטיחותיים." 57 ⌖ ⌖ חזרה לתוכן לטענות בדבר חיבורים לחשמל, נכתב בדו"ח שהנושא לא נדון ביחס לדרום תל אביב במשרד האנרגיה, שלא קיבל יפו או מחברת החשמל- מידע בנושא מעיריית תל אביב הדו"ח קבע המלצות בנושאים האמורים, שעיקרם איסוף נתונים ויצירת מסד נתונים שישמש את הגורמים לפעולות אכיפה וגיבוש מדיניות; אכיפה משמעותית של דיני התכנון והבניה; וגיבוש מדיניות במשרד האנרגיה. למיטב הידיעה, 163.לא התקיים מעקב ביחס להמלצות האמורות האתגרים • שיעור גבוה של דירות שכורות – לבעלים שאינם מתגוררים בבניינים אינטרס מופחת להשקיע בתחזוקה של המבנה כל עוד הביקוש לשכירות יציב ומייצר הכנסות נאות. • אוכלוסייה מרקע כלכלי נמוך המחזיקה בבעלות נכסים פרטיים – כאמור לעיל, רבים מתושבי ותושבות השכונות הם מרקע אקונומי נמוך ביחס לממוצע העירוני, מה שמטבע הדברים מקשה על היכולת להשקיע בשיפוץ המבנים הפרטיים וחצרותיהם. • אקונומי נמוך -אוכלוסייה ללא מעמד המתגוררת בשכירות – הגעת האוכלוסיה הזרה לשכונות, שמצבה הסוציו ושמתגוררת בשכירות, הביאה לכך שרבים מהמבנים מאוכלסים בחסרי מעמד שמצטופפים בדירות, ונראה כי במצב זה, בו ממילא שוכרי הדירות הם גברים ונשים מאוכלוסייה ענייה, האינטרס של בעלי הדירות בהשקעה בשיפוצן קטן. • קושי באכיפת דיני תכנון ובניה – קשיים משפטיים לאכיפת דיני התכנון והבנייה במבנים ישנים שההיתר לבנייתם אינו קיים בתיק בניין העיר; התמשכות הליכי האכיפה ויכולתם המוגבלת למנוע הפרות חוזרות או העתקת ההפרה למבנה אחר. המלצות: • האצת תהליכי העבודה הנערכים לחלוקת מושעות והסדרת הבעלות המשותפת בחלקות בשכונות שפירא והתקווה, כדי לעודד את בעליהן להשקיע בפיתוח ושיפוץ המבנים וחצרותיהם. • קידום תכנית שיפוצים נרחבת של מבני המגורים הפרטיים בשכונות אלו באמצעות שני מהלכים משלימים – 'מקל וגזר': • 'הגזר' – אנו מציעות להגדיל את הסיוע העירוני במסגרת פרויקט שיפוץ המבנים שמפעילה עזרא ובצרון. רצוי להתנות סיוע מוגדל זה בתנאים כגון שיעור בעלי הדירות המתגוררים בבניין, רמת הכנסה ובחירה בעבודות שיפוץ שייצרו "בניה בת קיימא" שתקטין את עלויות התחזוקה לאורך זמן. • , המאפשר לעירייה להורות 2011-'המקל' – שימוש בחוק העזר לשמירה ושיפוץ חזיתות בתים, תשע"א לאדם לשפץ את חזית ביתו ואף לעשות כן בעצמה. עם זאת, יש להגביל את השימוש בחוק העזר רק למבנים שבהם יש מספר דירות השייכות לאותם בעלים, על מנת למנוע השתת עלויות גבוהות על אוכלוסיות מוחלשות, ומתוך הנחה שהבעלות במבנים אלו מניבה רווחים סבירים ושרוב הדירות בבניין מושכרות, כך שלבעל הבניין אין אינטרס בשיפוץ. • בנושא הפרות דיני התכנון והבנייה בדרום תל אביב. 2014 ג משנת64 יש ליישם את המלצות דו"ח מבקר המדינה בניה ללא היתר ובכלל זה פיצול דירות הינה תופעה רחבה בשכונות. בניה מסוג זה מייצרת תנאי מגורים ירודים, פוגעת בתפקוד הבניינים המשותפים פגיעה חמורה (העלולה גם לסכן חיים) וגם פוגעת בחזות השכונות. על מנת יפו לפעול בצורה משולבת: -להתמודד עם תופעה מורכבת זו אנו מציעות לעיריית תל אביב מצד אחד, יש להגביר את פעילות הפיקוח ולהרחיב את התכנית המופעלת על ידי אגף הפיקוח העירוני בנווה שאנן לשכונת שפירא והתקווה במסגרתה מתבצעות פעולות יזומות לאיתור עבירות. מצד שני, יש להכיר בפער הקיים בין מלאי הדיור המתוכנן כדין (סוג וגודל הדירות) לבין צרכי הדיור של   הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת קיימה, יחד עם ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, מספר ישיבות מעקב אחר הדו"ח, אולם אלו163 .התמקדו בחלקים אחרים שלו, שנגעו למדיניות משרדי הבריאות והרווחה ביחס לזרים שאינם ברי הרחקה 58 ⌖ ⌖ חזרה לתוכן האוכלוסייה המתגוררת בשכונות אלה, במיוחד בקרב האוכלוסיה הזרה. חלק גדול מהעבירות בתחום התכנון והבניה ממחישות פער זה ומספקות הלכה למעשה בצורה לא מוסדרת מענה לצרכי האוכלוסיה. אנו סבורות שאין לנתק בין הצורך להגביר את האכיפה לבין הצורך לתת מענה מוסדר לצרכי הדיור, הדת והמסחר של כלל הקהילות המתגוררות בדרום תל אביב, לרבות האוכלוסייה הזרה (כגון הסדרת פעילות כנסיות). ברוח התכנית לביזור ושילוב מבקשי מקלט ברחבי הארץ, מוצע לתכנן מענים לאוכלוסיית מבקשי מקלט בשכונות דרום העיר. בהתאם למדיניות הדיור שאנו סבורות שיש לגבש באזור (ר' המלצותינו בפרק העוסק בדחיקה), ניתן יהיה לבחון הן תכניות חדשות והן בקשות להיתרים (למשל לפיצול דירות) על מנת לאפשר מגורים בתנאים נאותים בשכונות אלו ללא יצירת מטרדים לסביבה. ד. פיתוח חברתי לצד החשיבות שבפיתוח הפיזי של שכונות דרום תל אביב, יש לבחון גם את השירותים החברתיים הניתנים לאוכלוסיית השכונות, במיוחד בתחומי הרווחה והחינוך. בפרק זה נתמקד בשאלות הנוגעות להתמודדות עם אוכלוסיה גדולה שניתן לתארה כ'אוכלוסית קצה', נשים וגברים בזנות, סמים ודרות רחוב, המתגוררת בשכונות אלו; עם סוגיית מוסדות החינוך בשכונות ששינו את אופיין וזהותן באופן משמעותי; ועם צרכיהם של נשים וגברים בגיל זיקנה. . נשים וגברים בזנות, סמים ודרות רחוב1 בדרום תל אביב יש ריכוז יוצא דופן של נשים וגברים המצויים בזנות, שימוש בסמים ודרות רחוב, כאשר לא פעם תופעות אלו כרוכות זו בזו. בין המרואיינות והמרואיינים עמם שוחחנו, היו שהצביעו על כך שדרום תל אביב הוא אזור ששואב אליו אוכלוסיה בעלת התנהגות שאינה נורמטיבית, בין היתר בשל העלמת עין היסטורית של הרשויות מהתפתחות תופעות אלה במקום ואף העדפה להעבירן לאיזור זה מאזורים אחרים; הקמת התחנות המרכזיות; מצב זה מייצר מצוקה קשה גם בקרב תושבות ותושבים המתגוררים בדרום תל אביב ובשכונת נווה שאנן בפרט. העלמת העין של הרשויות יצרה מציאות קשה גם עבור אוכלוסיות אלה הנחשפות חדשות לבקרים לסחר בסמים וזנות הן במרחב הציבורי והן כזליגה למרחבים הפרטיים כמו חצרות וחדרי מדרגות. פעמים רבות הסחר בסמים נעשה ליד גני ילדים ובתי הספר וכך נוצר מצב שילדות וילדים נחשפים כבר מגיל צעיר לתופעות הקשות הללו. מדיווחי התושבות והתושבים ניתן לראות כי גם בתקופות שבהן יש ירידה בהיקף זנות הרחוב והסחר בסמים, הרי שתופעות אלו עוברות למקומות אחרים. , מציגה תהליך של דחיקת הזנות 1995-1975 הדס צור, שחקרה את ההיסטוריה המרחבית של הזנות בתל אביב בשנים זנות רחוב הייתה 60-אל שולי העיר, ובפרט דרום תל אביב, בתהליך של 'ניקוי' העיר מזנות רחוב: ממחצית שנות ה גלויה במרחב הציבורי במרכז וצפון העיר, אך בשל מדיניות אכיפה שהשתלבה עם פריחתה המחודשת של תל אביב נדחקה זנות הרחוב מהמרכז אל החופים הצפוניים באזור תל ברוך. מעבר הזנות לדרום תל אביב החל לפי צור בשלהי צור מוצאת כי אמנם 164.', תוך הפיכת אזורי התחנות המרכזיות, הישנה והחדשה, ל'רובע חלונות אדומים80-שנות ה , אך היא לא הייתה דומיננטית כמו בזירות הזנות האחרות. אחד התנאים 70-התקיימה זנות באזור כבר בשנות ה המרכזיים שאיפשרו את זליגת הזנות אל דרום העיר היה פתיחת התחנה החדשה ופינוי התחנה הישנה תוך הותרת המקום כאזור ריק – כאשר אל הריק הזה נכנסה פעילות כחנויות למוצרי מין, מכוני עיסוי וזנות רחוב אשר יצרו צביון סיבה נוספת היא העלמת העין של הרשויות: בשונה מהמדיניות ל'ניקוי' של 165.של 'אזור מין' למתחם התחנה הישנה , באזור התחנות המרכזיות הזנות התקבלה על ידי הרשויות בשוויון נפש. התחנה המרכזית 70-מרכז העיר בשנות ה הישנה היוותה אזור חיץ בין מרכז העיר לשכונות המצוקה במזרח ובדרום העיר והפרידה בין אזורים נבדלים מבחינה דברים דומים נאמרו לנו גם ביחס להיסטוריה של המדיניות המקומית ביחס 166.כלכלית, חברתית, מעמדית ותרבותית לסחר בסמים: אבנר כבל מתכנית "צעד ראשון" של הרשות למאבק באלימות, סמים ואלכוהול, סיפר שבעבר הזירה ", חיבור כעבודת גמר לקראת תואר מ.א, אוניברסיטת תל אביב1995-1975   הדס צור, "הגיאוגרפיה של הזנות בעיר תל אביב בין השנים164 .)2016( .  שם165 .  שם166 59 ⌖ ⌖ חזרה לתוכן לסחר בסמים הייתה במרכז העיר, עברה למקומות אחרים עם פיתוח המרכז והגיעה לדרום העיר, שם התפתחה בחסות העלמת העין של הרשויות. לצד זאת, מהפגישות שקיימנו עולה שחלק גדול מהנשים והגברים בזנות ובסמים הם תושבי האזור, וחלק ניכר מהם אף נולדו במקום והגיעו לזנות ולסמים נוכח מצוקות או צרכים שיש להידרש אליהם. כך למשל, בראיון עם מר דוד אגייב, יו"ר עמותת "לופט" שמפעילה דירות המיועדות לדרי רחוב בדרום העיר, נאמר שרבים מהגברים שהעמותה מסייעת להם הם בני המקום, ושגם רבות מהנשים שבזנות בשכונות הן בנות השכונות. במפגש תושבים שנערך בבית אחותי בנושא הזנות, סיפרה לינור אברג'יל, שעסקה בזנות במשך שנים, שהיא גרה בשכונה ושכך גם נשים טרנסיות אחרות בזנות. בפגישה עם מנהלת התחנה לחלוקת מתדון בדרום העיר, מטעם האגודה לבריאות הציבור, נאמר שרבים מהאנשים שמגיעים לתחנה מתגוררים בשכונות הדרום. בכל אופן, נדמה שאין חולק בקרב הגורמים המקצועיים בתחום על כך שבדרום תל אביב, ובפרט בשכונת נווה שאנן, יש ריכוז גדול של תופעות כזנות, שימוש וסחר בסמים. אמנם, חלק מהגורמים שפגשנו הדגישו את קיומה של זנות גם מחוץ לדרום תל אביב, במיוחד זנות המתקיימת בדירות; אולם לצד זאת, בסקר הלאומי על תופעת הזנות ביש ו הרחוב הגדולים בישראל הם בדרום תל אביב: התחנה המרכזית הישנה ושדרות -ראל, נמצא ששליש ממוקדי זנות הר ציון ביחס לנשים בזנות (מוקדים נוספים הם גבעת מנדרין בתל אביב, אזור התעשייה בחולון, צומת בילו ותחנת ; והתחנה המרכזית הישנה ביחס לגברים בזנות (מוקדים נוספים הם גן העצמאות וגם הסוס 167 )הרכבת בבאר שבע , מלמד כי קיים ריכוז משמעותי 2018 כמו כן, מיפוי שערך המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות בינואר168.)בירושלים של זירות זנות בדרום תל אביב ובהן דירות דיסקרטיות ובתי בושת, אתרים בהם מציעים עיסוי אירוטי, מועדוני חש ו 169.פנות ומכוני ליווי 170:מראיונות שערכנו, עולה שבדרום תל אביב אתרי זנות בעלי מאפיינים ייחודיים לאזור 1 . שימוש בסמים – להבדיל מזירות זנות אחרות שמתנהלות ברחוב, זנות הרחוב בדרום תל אביב קשורה באופן ישיר לצריכת סמים. הטענה הרווחת היא שההתמכרות לסמים היא המניע המרכזי לעיסוק בזנות מסוג זה, להבדיל ממניע כלכלי, כיוון שנשים בזנות רחוב בדרום תל אביב מקבלות מעט מאד כסף עבור זנות (כמה 3 נשים, 70-360-עשרות שקלים), מה שמספיק עבור צריכת סמים זולים. ההערכות שניתנו לנו מדברות על כ נשים טרנסג'נדריות המצויות בזנות ומכורות לסמים. אנשי מקצוע מתארים את הנשים בזנות 70-60-שמתוכן כ רחוב כחבולות ושבורות, מבחינה פיזית ונפשית. מבחינה פיזית הן מאופיינות בהזנחה קשה, סובלות ממחלות שונות, מפצעים פתוחים שמידרדרים בהעדר טיפול ולרבות מהן אין שיניים; מבחינה נפשית, במקרים רבים מדובר בנשים שסובלות מתחלואה כפולה – מחלה נפשית המלווה בהתמכרות לסמים. בשל חולשתן הרבה הן חשופות ללקוחות מתעללים וסובלות מאלימות של לקוחות, לאונס ולניצול של מצבן השברירי. 2 . – מדובר בקבוצה יחודית26-21 בתוך קבוצה זו ראוי לייחד התייחסות לנשים צעירות, בגילאי , ואילו 21 כיוון שאין לה כיום כל מסגרת או מענה טיפולי. המסגרות הקיימות לצעירות מקבלות נשים עד גיל .26 השלטרים (בתי מחסה) שמיועדים לנשים מבוגרות יותר מגבילים את הכניסה אליהם לגיל 3 . גברים צעירים – כאמור, דרום תל אביב היא אחד משלושת האתרים העיקריים לזנות רחוב של גברים. מדובר בצעירים שמגיעים לרחוב בהעדר מסגרת טיפולית או קורת גג זמינה. כיום קיימים שלטרים ומסגרות טיפוליות אך לאחר מכן גברים חסרי בית נפלטים לרחוב. 21 לגברים צעירים עד גיל מצויות בזנות תחת קורת גג והיתר93% , בגירות. מבין הבגירות89%- קטינות ו11% , מהחיים בזנות הן נשים, מתוכן95% ,  לפי הנתונים167 .)2016( ברחוב, כששליש מתוך הנשים בזנות הרחוב הן טרנסג'נדריות. ר' יואב סנטו ואברהם כרמלי, סקר לאומי על תופעת הזנות בישראל   סנטו וכרמלי, שם.168 .)Ynet (30.1.2018 ,"  איתי בלומנטל, "מפגן מחאה עם מסכות לבנות: מפת הזנות של תל אביב169   החלוקה מבוססת על ראיונות שערכנו עם יעל גור מנהלת מרפאת לוינסקי, אסתי שמואלי רכזת בתכנית יזהר ואיריס שוורץ מיסדת170 .''המכללה 60 ⌖ ⌖ חזרה לתוכן 4 . נאמר מפי171,נשים טרנסיות – בשיחה במסגרת מפגש תושבים ותושבות שנערך בבית אחותי בנושא זנות פעילה בנושא שהקשיים הנצבים בפני נשים טרנסיות לחיות בכבוד ולמצוא פרנסה ודיור ראוי, וזאת לצד הצורך לממן טיפולים רפואיים, דוחקים רבות מהן הן לזנות ובפרט בדרום תל אביב עקב עליית מחירי הדיור. 5 . נשים מבוגרות יוצאות ברה"מ לשעבר – מדובר בקבוצת המונה כמה עשרות נשים, שמאד מאפיינת את דרום תל אביב. מדובר בנשים מבוגרות, חלקן סבתות שמפרנסות ילדים ונכדים. רובן חוו משבר קליטה קשה והגיעו לזנות בלית ברירה. הן שוכרות דירות זעירות, לעיתים לבד ולעיתים בזוגות, 90-עם עלייתן בשנות ה על בסיס תשלום יומי, ומקבלות בהן לקוחות. חלקן מתגוררות בחדרים אלו במשך תקופה, חוזרות למשפחה לתקופה, ואז חוזרות שוב לדרום תל אביב על מנת לפרנס. 6 . מבקשות מקלט – בשנים האחרונות התפתחה תופעה שהולכת ומתרחבת של נשים אריתראיות בזנות. בשנת 3 65 עמד מספרן על2017 נשים, אך מספר זה עלה באופן ניכר, וההערכה בשנת40- הוערך מספרן ב2014 . נשים בדרום תל אביב260- מכלל מבקשות המקלט מאפריקה. מתוכן יותר מ5% נשים – נתון המהווה קרוב ל מדובר באוכלוסיה שעיקרה נשים סיסג'נדריות ומיעוטה גברים ונשים טרנסג'נדריות, אשר מצויה במצוקה קשה בהיותה חסרת מעמד וזכויות. רבות מהנשים הן אמהות חד הוריות, אשר נקלעו לזנות בהעדר חלופה אחרת לפרנסה. הזנות בקרב מבקשות מקלט מתקיימת בדרום תל אביב במספר דפוסים – זנות חמארות, מעין פאבים בדרום תל אביב; זנות באמצעות סרסורים 50-שמשרתים את אוכלוסיית מבקשי המקלט שמספרם מוערך בכ מהקהילה; זנות מתוך דירת המגורים של האישה אשר נעשית תוך חשיפה של הילדים לעיסוק של האם, זנות בתמורה לקורת גג; דירות דיסקרטיות במסווה של נשים ממוצא אתיופי; וזנות רחוב של נשים טרנסג'נדריות 172.ושל גברים גם לגבי שימוש בסמים, נמסר לנו, בשיחה עם הרשות למאבק באלימות, סמים ואלכוהול ותכנית "צעד ראשון", שדרום תל אביב מהווה את הזירה המשמעותית ביותר לסחר ושימוש בסמים בארץ. יצויין כי אין נתונים ברורים לגבי מספר המשתמשים באזור ובאופן כללי, הנתונים מראים שבמחוז תל אביב שיעור ההערכה שנמסרה 173.)המשתמשים נמוך באשר במחוזות הצפון והדרום (הגם שהמספר האבסולוטי גבוה יותר בגירים שאינם 800-700-לנו בפגישה עם הרשות למאבק באלימות, סמים ואלכוהול היא שבאזור חיים כ מטופלים על ידי רשות חסות הנוער של משרד הרווחה; מספר הצעירים לא ידוע לרשות (הללו מטופלים במסגרות אחרות). בתחנה לחלוקת מתדון של האגודה לבריאות הציבור, שפועלת באזור רחוב הרכבת, נאמר , ושחלק ניכר מהם מגיע משכונות 50-49-לנו שבמקום מטופלים כמה מאות אנשים שגילם הממוצע הוא כ הדרום. לפי הנתונים שנמסרו לנו רוב המשתמשים הם גברים. חלק מהמשתמשים הם דרי רחוב נטולי עורף משפחתי שמכורים כבר זמן רב והגיעו לתל אביב בחיפוש אחר הסם; קבוצה אחרת היא צעירים שלא מוצאים את מקומם באוכלוסייה הנורמטיבית ואף בני ובנות נוער שמגיעים לדרום תל אביב לתקופות קצרות – אנשים שעבורם השימוש בסם מתחיל בדרום תל אביב. לצד תופעת השימוש בסמים, צויין בפנינו שיתכן שבקרב קהילות מסוימות, מכורים יהיו מכורים לאלכוהול ולא לסמים, כמו למשל מכורים מהקהילה הזרה. הן תופעת הזנות והן תופעת הסחר והשימוש בסמים קשורות פעמים רבות בתופעות של דרות רחוב. יש לציין כי ההגדרה של דרות רחוב היא עניין המצוי במחלוקת, כאשר ארגונים חברתיים מבקרים את ההגדרה הקיימת לפיה דר רחוב חייב להיות אדם במצב קצה שחי ברחוב; הגדרה שלא כוללת מצבים של אנשים שנקלעו לרחוב עקב משבר .; לצד תושבים ותושבות, דיברו במפגש גב' רעות גיא מעמותת ע.ל.ם, וגב' לינור אברג'יל26.11.18   מפגש שיתוף ציבור שנערך ביום171   יעל גור, זהר לוטן, אסמעית מהריון וזואי גוטצייט, בסוף מה שנשאר לי זה למכור את הגוף שלי – מיפוי תופעת הזנות בקהילת מבקשי172 .)2017( המקלט מאפריקה ביחס לאנשים המתמודדים עם התמכרויות לסמים ואלכוהול:2015   ר' דו"ח משרד הרווחה לשנת173 https://www.molsa.gov.il/CommunityInfo/SocialServicesReview/Documents/%D7%97%D7%9C%D7%A7%20 %D7%90%20-%20%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA%20-%20 %D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%94%202015.pdf 61 ⌖ ⌖ חזרה לתוכן בשיחה שקיימנו 174.חריג או יוקר המחיה, או אנשים שמתגוררים במסגרות אירעיות ולא יציבות ובסכנת הגעה לרחוב עם ד"ר שמוליק שיינטוך, אשר פרסם לאחרונה מחקר בנושא, נאמר שההערכה היא ששיעור דרי הרחוב באזור דרום 175.תל אביב גבוה במיוחד המענים הקיימים בדרום העיר קיימות מספר מסגרות לטיפול באוכלוסיות האמורות. בכל הראיונות שערכנו עלתה בברור הטענה כי התשתית הקיימת אינה מספקת הן מבחינה כמותית, הן מבחינת התאמת המענה הטיפולי למגוון האוכלוסיות המצויות בסיטואציות האמורות; והן מבחינת טיבו והיקפו של הסיוע המוצע. להלן פרוט המסגרות המרכזיות, הפועלות באזור יפו. יש לציין כי נוסף על מסגרות אלה קיימים מוקדים - מטעם או יחד עם משרדי הממשלה או עיריית תל אביב שונים כמו קווי טלפון חמים, מרכזי מיצוי זכויות וארגונים המפעילים תכניות ליווי. המסגרות המפורטות להלן הן מסגרות חירום, שנועדו לתת מענה חירומי לנשים וגברים בזנות, סמים ודרות רחוב. לצד מסגרות אלו קיימות גם מסגרות שיקומיות, שנועדו לאפשר הליך ארוך טווח במטרה להוציא אנשים ממעגל הזנות, הסמים ודרות הרחוב – ואלו מצויות במקומות אחרים בעיר. יפו ומשרד הרווחה. הפרוייקט - – פרוייקט של עמותת על"ם בשיתוף עם עיריית תל אביב24/7 פרוייקט הלב ) על רצף הזנות, והוא כולל מרכז פתוח ובטוח שמספק צרכים בסיסיים, טיפול וליווי, וכן 21 מיועד לצעירים (עד גיל 176.לינת חירום. כמו כן הפרוייקט כולל מיצוי זכויות, סיוע משפטי וסיוע בתעסוקה והכשרה מקצועית יפו באמצעות עמותת - דירת חירום של סלעית – סלעית, תכנית רב מערכתית שמופעלת על ידי עיריית תל אביב . בין היתר, התכנית מפעילה דירת חירום 18 קשת ומתוקצבת על ידי משרד הרווחה, מיועדת לנשים בזנות מעל גיל מקומות לינה ליד התחנה המרכזית, ומיועדת לנשים בזנות שנמצאות ברחוב. היא מספקת לינה, מזון, טיפול 18 ובה רפואי, סיוע סוציאלי, מקלחת וליווי למסגרות גמילה טיפול. התכנית מפעילה במקומות אחרים בעיר מרכז יום, 177.טיפולי ודירת מעבר-הוסטל שיקומי מרפאת לוינסקי – מרפאה של משרד הבריאות הפועלת בתחנה המרכזית החדשה, בה ניתן להיבדק למחלות מין ולקבל טיפול. המרפאה פתוחה בפני כלל הציבור, ומפעילה ניידת שמחלקת אמצעי מניעה ומזון לאנשים בזנות, מעניקה סיוע רפואי ראשוני, סיוע פסיכוסוציאלי וסיוע בתהליך השיקום. תחנת חלוקה של תכנית יזהר – פרוייקט הפועל תחת הרשות למאבק באלימות סמים ואלכוהול במשרד לביטחון פנים, ומופעל ע"י האגודה לבריאות הציבור ובשיתוף הוועד למלחמה באיידס. מטרת הפרויקט היא מניעת מחלות זיהומיות מדבקות והענקת עזרה ראשונה נפשית ובריאותית למכורים לסמים, ובכלל זה נשים בזנות. בתל אביב, מפעיל הפרוייקט תחנה ברחוב גולומב שסמוך לתחנה המרכזית, בו מוצעים למכורים החלפת מזרקים, ביגוד, מקלחת, מזון, טיפול רפואי ראשוני וסיוע והכוונה למסגרות שיקום וטיפול. אחת לשבוע ישנו יום קבלה לנשים מכורות בלבד, 179. לאחרונה פורסם, שהתחנה נסגרה בשל היעדר תקצוב178 .מרביתן במעגל הזנות תחנה לחלוקת מתדון – מופעלת על ידי האגודה לבריאות הציבור במימון משרד הבריאות, כשלצדה גם מועדון שמשמש מרכז יום למכורים בסמים. המקום מציע תחליף הרואין (מתדון), מיצוי זכויות וסיוע הומניטארי. בימים אלו ; וכן מרכז המחקר והמידע של הכנסת, הטיפול בחסריhttps://law.acri.org.il/he/29581 :  ר' למשל ביקורת האגודה לזכויות האזרח174 .http://din-online.info/pdf/kn156.pdf :28.12.2016 ,)בית צעירים – סקירה משווה (כתיבה: אהוד בקר .2018   שמוליק שיינטוך, "לשרוד בשולי העוני: מדיניות, שירותים וקצבאות לאנשים חסרי בית", נובמבר175 /https://halev247.org.il :7\24   הלב176 /https://saleet.org.il :  סלעית177 https://www.izharproject.org.il/about :  תכנית יזהר178 .)1.2.2019(   ענת יורובסקי, "גם את הבסיסי ביותר – לוקחים", דבר ראשון179 62 ⌖ ⌖ חזרה לתוכן אמורה לעבור לרחוב המסגר תחנה נוספת של האגודה, שפעלה עד כה ביפו. גגונים – בשכונות האמורות מופעל גגון של עמותת "לשובע", שמהווה מרכז רב שירותים לנשים דרות רחוב. לצד זאת, קיימות שלוש דירות מעבר במסגרת תכנית הגגונים של העמותה בשכונת קריית שלום, לדרי רחוב בשלב שיקום מתקדם, ושני גגונים נוספים – למכורים ולמי שאינם מכורים – ביפו. כאמור, קיימת אבחנה בין מסגרות חירום למסגרות שיקום, כאשר נראה שהראשונות ממוקמות בעיקר בשכונות האמורות, בעוד המסגרות השיקומיות ממקומות במקומות אחרים בעיר. גישות שונות לטיפול ההתבוננות באוכלוסיות המוזכרות לעיל יכולה להיעשות משתי נקודות מוצא שונות המשליכות על אופן הדיון. השקפה אחת תתמקד בשיקומן של אותן אוכלוסיות שמזה שנים מתגוררות באזור ולעיתים אף נולדו בו. שיקום זה כולל פתיחת מסגרות ללינת חירום וסיוע כחלופה בטוחה לאותה אוכלוסיה; פתיחת מסגרות בהן יוכלו לצאת ממעגל הזנות, הסמים ודרות הרחוב; ופיתוח כלים שיאפשרו שילוב לאחר השיקום בשוק העבודה, למצוא מקום למגורים וכו'. השקפה אחרת תתמקד בהשלכות שיש לנוכחותן של אוכלוסיות אלו בדרום תל אביב על האזור ותושביו ותשאף לדחוק פעילות לא נורמטיבית אל מחוץ לו, לעיתים תוך ראייתם כ"גורמים זרים" לשכונות. קיים מתח בין ההשקפות, המתבטא במספר מישורים. ראשית, בעוד שפעולות ה"דחיקה" הן עניין מקומי, מתן כלים לשיקום יציב וארוך טווח תלוי במידה רבה בגורמים ממשלתיים וחורג במובן זה מעניינה של דרום תל אביב. שנית, פתיחת מסגרות עבור אוכלוסיות אלה מעלה את שאלת מיקומן של המסגרות – הקמתן בדרום תל אביב עשויה לקבע את דרום תל אביב כזירת סמים וזנות המהווה "אבן שואבת" לתופעות אלו; בעוד שפתיחת מסגרות כאלו מחוץ לדרום תל אביב מעלה שאלה בנוגע לאפקטיביות הסיוע והשיקום שהן מציעות ועל נגישותן לאותן אוכלוסיות, כמו גם שאלה ביחס לחובתה של החברה לספק מענה לבנות ובני השכונות המצויים בזנות, בהתמכרות או בדרות רחוב – בסביבת מגוריהם. כמעט בכל השיחות שערכנו הוזכרה מגמה ברורה של הגברת אכיפה ושיטור באזור התחנות המרכזיות, במסגרתה המשטרה והפיקוח העירונים עורכים מבצעים מרוכזים לפינוי של זירות זנות וסחר בסמים (יצויין כי חרף פניות חוזרות ונשנות למשטרת ישראל לקבלת אישור לפגישה עם קציני תחנת שר"ת, האחראית על מרחב התחנה המרכזית, לא התקבל מענה). בחלק מהמקרים דווח כי המשטרה אספה נשים מזירות זנות בדרום תל אביב והעבירה אותן לאזורים בשיחה עם עו"ד גיל גן מור 180.אחרים, תוך אזהרה לא לחזור לדרום תל אביב וללא הפניה להליך טיפול או שיקום מהאגודה לזכויות האזרח, נאמר לנו על דיווחים לפיהם הפיקוח העירוני מחרים חפצים של דרי רחוב באזור, לעיתים בניגוד לנוהל בנושא, ושניתן לזהות מדיניות מאחורי פעולות ההחרמה – מאחר שהן נערכות במקומות שבהן לרשויות יש אינטרס בפינוי דרי ודרות הרחוב מהם. המניעים המיוחסים למדיניות החדשה של המשטרה ביחס לזנות בדרום תל אביב הם תהליכי הפיתוח וההתחדשות העירונית המתוכננים באזור וכן כניסה של אוכלוסיה ממעמד גבוה אל שכונות נווה שאנן ושפירא שלה יש השפעה רבה יותר על המדיניות העירונית. ביחס למתח זה צור מציעה לכלול הליכי שיקום של אנשים בזנות כחלק משיקום האזור, כחלופה לפתרון הנוכחי של דחיקתם אל אזורי זנות אחרים, 181.בשל היותם חסרי קניין הגורמים עמם נפגשנו העריכו שיש ירידה בהיקף זנות הרחוב והסחר. עם זאת, ההערכות שנמסרו לנו הן שתופעות אלו פשוט עוברות למקומות אחרים. כך למשל סופר לנו על עליה בהיקף זנות הרחוב באזורים אחרים בארץ כצומת ביל"ו, צומת הקרח ברמלה, אזור המוסכים באזור ואזור התעשיה בחולון; או משנות את מאפייניהן, כגון המעבר לזנות .)Ynet (9.3.2017 ,  אסף קמר, "זרקו אותי באמצע הכביש": עדויות מהמבצע נגד הזנות בדרום תל אביב180 צפויות של הפסיקה במרחב", המשפט ברשת: זכויות אדם-  הדס צור, "הילכו פמיניסטיות ונדל"ניסטים יד ביד? על התוצאות הבלתי181 .)2017 הועדה המקומית לתכנון ובניה רמת גן נ' ירושלמי (ספטמבר21-02-7202 מבזקי הארות פסיקה בעקבות עת"מ 63 ⌖ ⌖ חזרה לתוכן בדירות מגורים ובאינטרנט, ומעבר לסחר בסמים מסוג אחר, כמו נייס גאי, בפיצוציות. לפי תכנית "צעד ראשון" של איש הופנו לגמילה על ידי התכנית בתל אביב. עם 22 ,2018 הרשות למאבק באלימות, סמים ואלכוהול, במהלך שנת זאת, נאמר לנו שלא כולם מצליחים להישאר "נקיים" לאורך זמן. בנוסף, מכורים רבים אינם מצליחים "להתנקות" ועוברים להשתמש בתחליף סם. בטרם חתימת הפרק, נבקש להזכיר כי בנושאים האמורים מתקיים דיון ער בציבור ובממשלה ובדבר המדיניות הרצויה פורסם דו"ח הצוות הבינמשרדי לצמצום צריכת זנות, בראשות מנכ"לית משרד 2017 לשיקום ומניעה. בדצמבר 182.המשפטים, אשר מפרט שורה של המלצות ובכללן כאלו הנוגעות לשיקום וטיפול של אוכלוסיה המצויה בזנות בין 183. החליטה הממשלה להקים צוות אשר יבחן את הדרכים ליישום הדו"ח של הצוות הבין משרדי2018 באוגוסט עברה בקריאה 2019 היתר, ממליץ הצוות על פעולות בתחום החינוך והעלאת המודעות; ענישת צרכני זנות, בינואר שנייה ושלישית הצעת חוק ממשלתית שקובעת שצריכת זנות, ניסיון לצריכת זנות וכן הימצאות במקום המשמש 184,למעשי זנות במטרה לצרוך זנות, מהווים עבירה שבגינה ניתן להטיל קנס ובמקרים מסוימים להגיש כתב אישום ועל פיתוח מסגרות טיפול ושיקום לנפגעי זנות. בין ההמלצות, אשר רלוונטיות במיוחד לדרום תל אביב, ניתן למצוא, בין היתר, הקמת דירות חירום ייעודיות לקבוצות מסוימות (נשים טרנסג'נדריות; נשים עם בעיות פסיכיאטריות והתמכרות לסמים; בני נוער, תוך התאמה למין, מגדר ונטייה מינית); הרחבת מערך הגמילה המיועד לנשים בלבד; הקמת דירות מעבר לשיקום בקהילה לבני נוער; יצירת מענה טיפולי פרטני וקבוצתי לגברים בזנות; מתן סל מענים גמיש למשתקמים מזנות בתהליכי שיקום ויציאה ממעגל הזנות; קצבת קיום לתקופת השיקום הראשונית; התאמת תכנית שיקום לאמהות; הקמת יחידות לאיתור נשים בזנות, לרבות תחת קורת גג ובאינטרנט; פתיחת מסלולי טיפול חדשים המאפשרים לימודים, הכשרה מקצועית, טיפול . ביום 185"בחובות ועיקולים ועוד; ופתיחת מרכז יום ומחלקת אשפוז ושיקום המותאמים לסובלים מ"תחלואה כפולה 186. מליון ש"ח לתכנית שיקום נשים וגברים בזנות90 אשרה הממשלה להקצות13.1.19 , יש שורה של המלצות ביחס2017 עוד יצוין, כי בדו"ח שפרסמו מרפאת לוינסקי ועמותת רופאים לזכויות אדם בשנת לאנשים שהם חסרי מעמד המצויים בזנות (כאמור, בעיקר נשים אריתראיות). בין היתר כוללות ההמלצות יצירת חינוכיות -שירות פסיכוסוציאלי ייעודי לאוכלוסיה זו תחת מסגרת טיפולית קיימת כמו סלעית; הקמת קבוצות פסיכו המיועדות לאמהות העוסקות בזנות; פתיחת מקלט החרום של סלעית לחסרות מעמד; הקמה של דירת קלט המיועדת לגברים ולטרנסג'נדריות אריתראיות בזנות; פתיחת האפשרות לגברים ולנשים חסרי מעמד להשתלב במסגרות גמילה 187.מסמים; ומתן סיוע בשכר דירה לנשים חסרות מעמד המצויות בזנות ומגדלות ילדים יפו בנושא המכורים, כחלק מההכרזה על - הרשות למלחמה בסמים מסרה לנו שתתחיל לעבוד עם עיריית תל אביב דרום תל אביב כאזור עדיפות לאומית. המטרה היא לפתח מערך שיקום שכולל הכשרה מקצועית, אבחון תעסוקתי, סגירת חובות ומיצוי זכויות. לתכנית זו יש ארבע רגליים: רפואה; רווחה; השכלה; והשמה. שינוי נוסף שמתוכנן למכורים באזור, להגיע אליהם ולעודד אותם לעבור Reach out הוא שינוי גישה לגישה מוטיבציונית – לעשות תהליך גמילה. .)2017   דו"ח הצוות הבינמשרדי לצמצום צריכת זנות (דצמבר182 משרדי לצמצום- בנושא הקמת צוות לבחינת דרכי יישום של דו"ח הצוות הבין5.8.2018 3 מיום4- של הממשלה ה4099   החלטה מספר183 .צריכת זנות ולבחינת האפשרות להפללת לקוחות זנות ). 2018 / (אוגוסטhttp://tfht.org/hebrew :  המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות184 .56-53 '  דו"ח הצוות הבינמשרדי לצמצום צריכת זנות, עמ185 .)13.1.2019( מיליון שקל", הארץ90   לי ירון, "הממשלה אישרה תוכנית לשיקום מזנות בעלות של186 . לעיל166   גור, לוטן, מהריון וגוטצייט, ה"ש187 64 ⌖ ⌖ חזרה לתוכן , מובאת שורת המלצות ביחס לחסרי בית: לצד הרחבת והעמקת המחקר 188במחקר שפרסם לאחרונה ד"ר שמוליק שיינטוך בנושא, מוצע לקבוע מדיניות כוללת וחדשה בחוק שתגדיר חסרי בית בצורה רחבה יותר מההגדרה הקיימת; הגברת מיצוי הזכויות לקצבאות בקרב חסרי בית; והגדלת הקצבאות הניתנות לחסרי בית והארכת משך קבלתן. בשיחה עם ד"ר שיינטוך נאמר שבמדינות אחרות מנהיגים מודל המכונה "דיור תחילה", לפיו הטיפול בדר הרחוב נעשה על ידי שיכונו הצלחה ביחס להישארותם של אנשים בדיור, וכי יחס 85% בדירה תוך הצמדת צוות רב מקצועי. לדבריו, למודל זה יש תועלת מוכח לטובת המודל. עוד נאמר, שלצד התערבות חירומית שנעשית למשל באמצעות הפניה לגגונים -העלות (אשר לדבריו גם הם לא מספיקים ביחס לצרכים הקיימים), אין בישראל כמעט מהלכים למניעת דרות רחוב או למניעה מוקדמת של דרות רחוב. עוד נציין, כי בימים אלה בוחנים משרדי הממשלה השונים את האפשרות לספק שירותי רווחה חלקיים לחסרי מעמד, ואכן, הגורמים עמם שוחחנו הסכימו שלאוכלוסיה זו 189.)לאחר שצוות מקצועי חתם על המלצות בנושא (שטרם פורסמו כמעט שאין מענה בתחומי דרות הרחוב, התמכרות וזנות. המלצות: • נוכח המחקר שנערך בנושא מניעה, טיפול חירומי ושיקום של אנשים בזנות, בסמים ובדרות רחוב, נראה כי ההמלצות בנושא קיימות ויש ליישמן. בכלל זאת ניתן לעמוד על הצורך בהרחבת מסגרות החירום והשיקום לנשים בזנות; פתיחת "סלעית" בפני חסרות מעמד; הקמת מסגרות ייעודיות – הן מסגרות חירום לנשים טרנסיות, לנשים 26-21 , לרבות לחסרי מעמד, והן מסגרות שיקום לנשים טרנסיות, לנשים בגילאי21 בתחלואה כפולה ולגברים מעל ולגברים, לרבות לחסרי מעמד, בדגש על אמהות בזנות; הקמת מסגרות חירום הכוללות לינה ומרכז יום למשתמשים בסמים, ולצד זאת פיתוח מערך השיקום המוצע על ידי הרשות למלחמה בסמים; בחינת המלצות המחקר ביחס לחסרי דיור והאפשרות לתיקון מערך הקצבאות הקיים, התנאים לו ואופן מימושן; ופתיחת מערך דירות מעבר לחסרי בית (תוך התאמה למגדר ולשאלת שימוש בסמים) על מנת לאפשר שיקום של משתמשים בסמים ודרי רחוב. • לצד הצורך בהתאמת מסגרות קיימות לחסרי מעמד, נראה שיש צורך גם בפתיחתן של מסגרות נוספות בפני חסרי מעמד, שכיום סגורות בפניהם, או מתן זכויות סוציאליות מסוימות על מנת לאפשר להם להשתלב במסגרות הקיימות. • מוצע להקים את המסגרות האמורות הן בדרום תל אביב והן מחוץ לה. "פיזור" המסגרות נועד למנוע ריכוז תופעות קצה בדרום תל אביב כמו גם לפתוח אפשרויות לשיקום מחוץ לאזור למי שהליך השיקום שלה או שלו יצריכו זאת. • יש למצוא חלופה למיקום מרכז המתאדון הממוקם ברחוב הרכבת בשכונת נווה שאנן. • יש לחדול ממדיניות ההכלה ולהגביר את פעולות האכיפה נגד פעילות לא חוקית כגון סחר בסמים או ניהול בתי בושת ולמגר את הסחר בסמים, ותעשיית הזנות והסחר בנשים. לצד זאת, יש להימנע מסילוק נשים וגברים "לא רצויים" מהמרחב, מהטרדתם ומהחרמת רכושם. להשקפתנו, הרחבת מסגרות החירום והשיקום היא מהלך חיוני לצד פעולות האכיפה. • משרדי בשיתוף נציגי עירייה, על מנת לפעול בדרך המיטבית והנכונה ביותר -יש להקים צוות עבודה ממשלתי בין לטיפול ולתכלול כלל הבעיות בדרום תל אביב אשר מצריכות מענה רוחבי ומקיף. . צרכי חינוך2 ,בשיחות שקיימנו, ניתן משקל גדול לשאלת קיומם של מענים מתחום החינוך (בתי ספר יסודיים ועל יסודיים) בשכונות לא רק ברמת הפרט, אלא גם ברמת הקהילה: היעדרם של מענים טובים בתחום החינוך בשכונות תואר כשיקול משמעותי בבחירה אם להמשיך להתגורר בשכונות האמורות או לעבור אליהן; וכרכיב מהותי בזהות הילדים הגדלים בשכונות ותפיסתם את ביתם וסביבתם. בנוסף, השינויים שעברו ועוברים מוסדות החינוך בשכונות אלו משקפים את עזיבתם של תושבי השכונות הישראלים ואת העליה בשיעור האוכלוסיה הזרה בשכונות, ומשכך שאלת פתיחתם של מוסדות חינוך חדשים מעוררת דיונים טעונים בנוגע לקהל היעד שלהם. . לעיל175   שיינטוך, ה"ש188 .)25.11.2018( אך רק באופן חלקי", הארץ-   לי ירון, "צוות ממשלתי ממליץ לפתוח את לשכות הרווחה למבקשי מקלט189 65 ⌖ ⌖ חזרה לתוכן ילדים בגני 624 , בשכונת נווה שאנן2018 יפו לשנת-לפי הנתונים המופיעים בשנתון הסטטיסטי של עיריית תל אביב ילדים בגני 594 3 בני נוער הלומדים בבתי ספר על יסודיים; בשפירא17- ילדים הלומדים בבתי ספר יסודיים ו757 ,ילדים ילדים 1,049 בני נוער הלומדים בבתי ספר על יסודיים; ובתקווה274- ילדים הלומדים בבתי ספר יסודיים ו749 ,ילדים 190. בני נוער הלומדים בבתי ספר על יסודיים556- ילדים הלומדים בבתי ספר יסודיים ו1,175 ,בגני ילדים על אף שקיים שוני בין שלוש השכונות האמורות מבחינת היצע שירותי החינוך היסודי, עליו נעמוד להלן, בפגישות שקיימנו עם תושבים ותושבות ופעילות ופעילים בשכונות, שלוש סוגיות חזרו על עצמן בנוגע לכל השכונות: היעדר תיכון עיוני בשכונות האמורות – באף אחת מהשכונות אין כיום תיכון עיוני (מהזרם הממלכתי או הממלכתי רוגוזין, -מזרחיים של שכונת נווה שאנן פועל ביה"ס ביאליק-דתי) המשרת את האוכלוסייה הישראלית (בפאתיה הדרום איחוד של בית ספר יסודי ובית ספר תיכון, ומשרת בעיקר את האוכלוסיה הזרה). תלמידים בגילאי תיכון המתגוררים בשכונות לומדים בתיכונים עיוניים בשכונות הסמוכות של דרום תל אביב (כגון תיכון "שבח מופת" שמצפון מזרח לנווה שאנן, או תיכון עירוני ט' ביד אליהו) או בבתי ספר מרוחקים יותר. בתוך כך, הוחלט לפתוח בית ספר תיכון בשכונת נווה עופר, אשר אמור יהיה לשמש את ילדי תושבי השכונות האמורות. הורים ילידי השכונות שנכחו במפגש הורים שהתקיים בנושא זה בבית אחותי, סיפרו שבהיעדר תיכון בשכונות הם שולחים את ילדיהם לבתי ספר תיכון מרוחקים, באופן שמונע מילדיהם עוגן משמעותי בשכונה ותחושת שייכות אליה, מחייב אותם לצאת אותה כדי להגיע לבית ספרם, וכן גורם לכך שהמעגל החברתי שלהם יהיה גם הוא מחוץ לשכונה. פערים היסטוריים בין בתי הספר בדרום העיר לצפונה – באופן היסטורי, אחוזי הנשירה היו גבוהים יותר שיעור הזכאות לבגרות היה נמוך יותר בדרום העיר מאשר 191,בביה"ס בדרום תל אביב ביחס לביה"ס בצפון העיר במפגש תושבים ותושבות ובשיחות שקיימנו, הורים 193. ודירוג ביה"ס בדרום העיר, בהכללה, נמוך יחסית192;בצפונה פעילות ופעילים הצביעו בפנינו על סיבות שונות לפערים, ובהם איכות ההוראה כבר בשלב הגנון והנשרה מהירה והפניה מהירה לחינוך המיוחד של תלמידים ממשפחות מועטות אמצעים. חשוב להדגיש שרבים ציינו שכיום חל שיפור ניכר עם זאת, 194.בבתי הספר בדרום העיר, ואכן נראה כי העירייה משקיעה כיום באופן מסיבי בשירותי החינוך בדרום העיר ההורים הביעו חשש מכך שכניסתן של אוכלוסיות חזקות יחסית לשכונות עקב תהליכי ג'נטריפיקציה, וכפועל יוצא גם לבתי הספר, תיצור פערים בתוך בית הספר ותתן בידי הורים מאוכלוסיות חזקות יחסית כח ונגישות לצוותי בית הספר שעשויים לפגוע בתלמידים חלשים יותר. שינוי בהרכב האוכלוסייה והשפעתו על מערכת החינוך – שינוי בהרכב האוכלוסייה בשכונות שבעבר התגוררו בהן בעיקר משפחות יהודיות דתיות ומסורתיות, בא לידי ביטוי הן ביחס שבין ילדים ישראלים לזרים והן ביחס לילדים דתיים וחילוניים, עקב כניסתן של אוכלוסיות נוספות לשכונות בשנים האחרונות (הן חסרי מעמד, והן תושבים ישראלים חילונים). https://bit.ly/2UZDvzS :, ניתן למצוא בקישור6.3 , לוח2018   שנתון סטטיסטי190 .69-68 'יפו, עמ-, עיריית תל אביב2014   תבחינים לניטור מצב העיר, מהדורת191 , זכאים לתעודת בגרות לפי אזורים4.5 – לוח64 '), הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עמ2014( 7 '  פני החברה בישראל – דו"ח מס192 .)2012 יפו שנת-סטטיסטיים (תל אביב ; בית יעקב, 5 במדד; הגליל, שבח מופת וקהילת יעקב במקום4 , בי"ס נופים מדורג במקום2017   למשל, לפי מדדי משרד החינוך משנת193 -; וביאליק8 ; עמיאל רמב"ם ומפתן אלון (תיכון) במקום7 ; שורשים, שירת חנה ותפארת יוסף במקום6 מפתן אלון (חטיבה) ואמרי דוד במקום . ר' בקישור:9 רוגוזין והירדן במקום https://www.haaretz.co.il/news/education/EXT.premium-EXT-MAGAZINE-1.4195206 כמו כן, לפי מדד "מדלן", למעט ביה"ס לטבע סביבה וחברה, הפועל באזור פארק החורשות שדרומית לשכונת שפירא ושעד לפני מספר שנים , בי"ס בית יעקב דורג 63 נקט במיונים מוקדמים לצורך רישום אליו, ביה"ס האחרים באזור דורגו בציונים נמוכים מאד – בי"ס נופים דורג בציון 3, בי"ס שירת חנה דורג בציון 7 , בי"ס הגליל דורג בציון40 , בי"ס הירדן ובי"ס תפארת יוסף דורגו בציון43 רמב"ם דורג בציון-, עמיאל60 בציון .10 ובי"ס אמרי דוד דורג בציון23 רוגוזין דורג בציון-3, בי"ס ביאליק0 3, בי"ס שורשים דורג בציון1 . לעיל125   ר' ה"ש194 66 ⌖ ⌖ חזרה לתוכן אחד החששות שעלו במפגש התושבים והתושבות האמור הוא שבשנים הקרובות שיעור הילדים הישראלים המתגוררים בשכונות, יקטן, מה שיביא לכך שמוסדות החינוך הפועלים כיום בשכונות או שיוקמו בהן בעתיד ישמשו בעיקר ילדים מהקהילה הזרה. בשיחות הודגש שבתי הספר "הירדן" בשכונת התקווה ו"ביאליק רוגוזין" בנווה שאנן משרתים כיום כמעט רק ילדים שאינם אזרחי ישראל, מכיוון שרוב ההורים מעוניינים שילדיהם לא יהיו מיעוט קטן בבית ספרם, ומשום כך מעדיפים לשלוח אותם לבתי ספר יסודיים מחוץ לשכונות, באופן שמקטין עוד יותר את שיעור התלמידים הישראלים בבתי הספר ומעודד אחרים לעזוב אותם, וכן הלאה. רוגוזין, שהינו -לבטים ביחס לפתיחת בתי ספר יסודיים בשכונות – בשכונת נווה שאנן יש את ספר ביאליק איחוד של בית ספר יסודי ובית ספר תיכון המשרת בעיקר את האוכלוסיה הזרה. בשכונת שפירא פועלים בית ספר יעקב, מהזרם החרדי, וכמו כן ישנם בתי הספר היסודיים -דתי; ובית ספר בית-"שורשים", בית ספר יסודי ממלכתי גוונים וקשת הנמצאים בסמוך לשכונה. בתוך כך, ניכר היעדרם של בתי ספר מהחינוך הממלכתי ורבים מילדי השכונה לומדים בבי"ס "נופים" בקריית שלום שמדרום לשכונה. לאחרונה פורסם שבשנה"ל הקרובה ייפתח בי"ס ממלכתי צומח, בבי"ס "שורשים" (במפגש תושבים ותושבות שהתקיים בבית אחותי בנושא צרכי החינוך בדרום תל אביב, התלוננו חלק מהתושבים והתושבות על פתיחת ביה"ס ללא דיאלוג עם בי"ס שורשים ותוך החלשת בי"ס "נופים" וללא דיאלוג עם הורי הילדים הלומדים שם). בשכונת התקווה פועלים שני בתי הספר היסודיים מהחינוך הממלכתי, "הגליל" ו"הירדן", כאשר כיום בי"ס "הירדן" משרת בעיקר את הקהילה הזרה; בתי ספר מהחינוך הממלכתי דתי, "עמיאל רמב"ם" (יסודי) ו"חורב" אזורי של החינוך המיוחד לגילאי יסודי וחטיבה); ובתי הספר מהזרם החרדי – בתי הספר היסודיים "קהילת -(בי"ס על יעקב", "אמרי דוד", "תפארת יוסף" וביה"ס התיכון "שירת חנה". בנוסף פועל בשכונה ביה"ס מפתן אלון, בי"ס מקצועי. בתי ספר כזירת מאבק על זהות השכונות – הקמת בית ספר ממלכתי בשכונות אלו מעוררת מחלוקות עמוקות ביחס מסורתי; והן מאחר שבתי -לאופיין של השכונות: הן ביחס לזהותן ההיסטורית של השכונות כאזור בעל צביון יהודי דתי ספר ממלכתיים אמורים לספק שירותי חינוך גם לילדי הקהילה הזרה. אחד החששות שהועלו בפנינו הוא שפתיחת בית ספר ממלכתי בשכונה לא תועיל לאוכלוסיה הוותיקה מכיוון שממילא בית הספר ישרת בעיקר את ילדי קהילת חסרי המעמד, ורוב התושבים והתושבות הישראלים המתגוררים בשכונה ממילא לא ירצו לשלוח את ילדיהם לבית ספר בו יהיו מיעוט. במסגרת עבודה זו התקשינו להעריך את היחס בכל שנתון לו היה נפתח בית ספר בכל אחת מהשכונות; וקיים גם קושי , 2016 להעריך על בסיס נתונים גלויים את היקף צרכי החינוך בקרב קהילת חסרי המעמד. בהקשר זה נציין, כי נכון לשנת יפו העריכה שבשנים הקרובות צפוי לחול גידול של פי שלושה במספר ילדיהם של חסרי המעמד - עיריית תל אביב 195.שצפויים להיקלט במערכת החינוך המלצות: • צמצום פערים בין הדרום למרכז וצפון העיר – יש להציב יעדים מדידים לשיפור רמת בתי הספר בדרום תל אביב, השנים הקרובות לצמצם באופן משמעותי 5 ולהשקיע משאבים משלימים ככל שהדבר נדרש, כך שניתן יהיה במהלך את הפערים הקיימים בין בתי הספר בדרום העיר למרכז וצפון תל אביב. המשך שיפור בתי הספר בדרום העיר וחתירה למצוינות חינוכית – למערכת החינוך תפקיד חברתי מרכזי בפיתוח השכונות ויש להבטיח חינוך ברמה טובה על מנת שהשכונות יוכלו לשמש עוגן לקהילות המתגוררות בהן. אנו סבורות כי יש להמשיך ולהשקיע את המשאבים הדרושים על מנת לשפר את איכות החינוך בבתי הספר הקיימים בשכונות, לרבות על דרך השקעה בגנונים ובגנים באזור, ולהקפיד לתת מענים לתלמידים חלשים, תוך הימנעות מהנשרה או הפניה מהירה לחינוך המיוחד. • מיפוי צרכים בתחום החינוך בכל אחת מהשכונות הרלוונטיות, תוך פילוח לשנתונים ולאוכלוסיות השונות (ילדים מבית דתי, חרדי, חילוני, חסרי מעמד וכו') באופן שיאפשר להעריך את הצורך במוסדות חינוך מזרמים שונים בכל שכונה . יש לפרסם את הנתונים והמסקנות באופן שיהיה נגיש לציבור ולהורים בפרט. • הקמת פורום חינוך במסגרת מינהל קהילה (כמתואר לעיל בפרק העוסק בשיתוף הציבור). .)21.7.2016( !  דנה ירקצי, "חולדאי מתריע: נידרש לקלוט מספר עצום של ילדי זרים בבתי הספר", וואלה195 67 ⌖ ⌖ חזרה לתוכן . אוכלוסיה בגיל זקנה3 כפי שתואר, רבים ממי שמכונים "התושבים והתושבות הוותיקים" בשכונות, עזבו אותן עקב תהליכי דחיקה שונים. לצד זאת, תושבים אחרים נשארו בשכונות והזדקנו בהן, בין מבחירה ובין בהיעדר יכולת לעזוב. לפי נתוני עיריית תל אביב ; שיעור אוכלוסיה זו בשכונות שבנדון אינו חריג, 14% הוא65 , שיעור האוכלוסיה העירוני מעל גיל2014 יפו משנת- 196.14.6% ובתקווה על12.3% , בשפירא על13.3% בנווה שאנן עמד באותה השנה על הקשיים שעמם מתמודדים אנשים בגיל זיקנה באופן כללי – בהם היחלשות הגוף; התפתחות או התגברות בעיות פיזיות, מחלות ומוגבלויות; הגדלת התלות בסביבה; צמצום בהכנסה מעבודה; בדידות ואובדן קשרים חברתיים; וקושי להתמודד עם שינויים – מועצמים בשכונות האמורות נוכח התהליכים שעברו ועוברים עליהן בשנים האחרונות: • לחצי דחיקה שמובילים להתפוררות רשתות תמיכה – ברוב השיחות שקיימנו עם מי שמסייעים לאוכלוסייה בגיל זיקנה בשכונות, חזרו בפנינו על כך שעזיבתם של בני משפחה את השכונות, התפוררות הקהילה הוותיקה ושינוי פני השכונות, וירידה משמעותית בתחושות הביטחון האישי, מגבירות את הבדידות והמצוקה של האוכלוסיה הזקנה ומביאים להסתגרות בבתים ולעיתים אף להימנעות מצריכת שירותים בסיסיים נוכח החשש או הקושי לעזוב את הבית. • מלאי דיור ישן ולא מותאם – במקביל, רוב בנייני המגורים בשכונות הם ישנים וללא מעלית, מה שמוסיף לקושי להתנייד בקלות שניצב בפני אנשים בגיל זיקנה. מכיוון שמדובר באוכלוסיה שהזדקנה בשכונות ומתגוררת בהן מזה עשורים, ומאחר שהשכונות מאופיינות בריבוי בניינים ישנים, ניתן להניח שרוב האוכלוסיה הזקנה בשכונות מתגוררת בבניינים שמצב התשתיות והתחזוקה בהם הוא ירוד. בהיעדר נתונים בדבר פילוח צורות המגורים של האוכלוסיה הזקנה בשכונות (בעלות, שכירות, מגורים ב'דמי מפתח', דיור ציבורי וכד') יש קושי להתייחס להשלכות של מצב זה על סוגיי ה'דיירּות' השונים ועל ביטוייהן, אולם ניתן להניח כי בעיות אלו משליכות על חלק ניכר - מהתושבים והתושבות הזקנים בשכונות. כפי שראינו בפרק העוסק בפיתוח הפיזי של השכונות, עיריית תל אביב יפו נוקטת במדיניות המעודדת שיפוץ מבנים בשכונות האמורות, אולם חרף סיוע העירייה, רק חלק קטן מהמבנים בשכונות עבר שיפוץ במסגרת התכנית ושיפוץ זה לא כולל התקנת מעלית. עמדנו על החשיבות, הצורך והרצון 197,במחקר שערך מרכז הגר אודות אוכלוסיית הזקנים בתהליכי התחדשות עירונית משמעות הבית 198.'של זקנים להישאר בביתם, ועל החשיבות בקידום גישה גרונטולוגית המכונה 'הזדקנות במקום עבור האוכלוסייה בגיל זקנה, לא רק כמקום פיזי אלא כמרחב בעל משמעויות סמליות, גוברת בתקופת הזיקנה, בה לסביבה העירונית, לרבות דיור הולם ונגיש, יש השפעה ישירה על מידת 199.נוטה המרחב של אנשים זקנים להצטמצם העצמאות ואיכות החיים של הזקנים החיים בה. סביבה 'ידידותית זיקנה' קשורה ביכולת ההתניידות במרחב, להימצאותם של מוסדות ציבור חיוניים לקשישים ולקרבתם למגורים, לתחבורה ציבורית יעילה, לתאורה ברחובות ולאמצעים להגברת הביטחון, ותוספת שירותים קהילתיים שמספקת המדינה, כגון תכנית 'קהילה תומכת' שמפעיל משרד הרווחה שמספקת שירותים בקהילה בסבסוד לאזרחים 200.ותיקים שמתגוררים בקהילה, ובהם שירותים רפואיים, לחצן מצוקה, פעילות חברתית ושירות אב/אם קהילה בהקשר זה ראוי לעמוד על שירותי בריאות ושירותי קהילה, שירותים חיוניים במיוחד לאוכלוסיה הסובלת פעמים רבות .2014   חוברת רבעים ושכונות196 : ואילך12 ', עמ2017   מתן רבינוביץ', "מבט אל אוכלוסית הזקנים בתהליכי התחדשות עירונית", מרכז הגר, נובמבר197 https://docs.wixstatic.com/ugd/976b1a_45f34bb963714c0fb14d34c7218f8e51.pdf Jon Pynoos, Christy Nishita, Caroline Cicero and Rachel Caraviello, “Aging in place, housing, and the law”,   198 Elder LJ, 16 (2008), 77 Janine Wiles, “Conceptualizing place in the care of older people: the contributions of geographical gerontology”,   199 .Journal of Clinical Nursing, 14(s2) (2005), 100-108 .. קהילה תומכת לזקנים27.1.2013 בתקנות העובדים הסוציאליים מיום4 לפרק11   הוראה200 68 ⌖ ⌖ חזרה לתוכן ממחלות ומאובדן קשרים חברתיים, ושלעיתים נצרכים על ידה באופן כמעט יומיומי. נגישותם הפיזית של שירותים אלו עשויה להיות מוגבלת יותר לאנשים בגיל זיקנה, שיכולתם להתנייד מוגבלת ביחס לאנשים צעירים יותר: גיל הזיקנה מאופיין לרוב בירידה ביכולת ההתניידות והעצמאות של האדם הזקן; שימוש ברכב פרטי או במונית לצורך התניידות אינו פתרון אפשרי לחלק ניכר מהאוכלוסיה הזקנה, בין בשל מצב בריאותי ובין בשל העלות הכלכלית; והסתייעות בבני משפחה לצורך התניידות עשויה להיות מורכבת עבור זקנים שנותרו להתגורר בשכונות אך בני משפחותיהם, לא פעם קשות יום בעצמן, עזבו את השכונות למקומות מרוחקים יותר. בשכונת נווה שאנן לא פועלת כיום קופת חולים המיועדת לאוכלוסיה הישראלית. שירותי הבריאות הניתנים בשכונה, במסגרת עירונית או ממשלתית, מוגבלים לטיפות חלב לגיל הרך; במרפאות ייעודיות לאוכלוסייה הזרה; ובמרפאה למחלות מין. שירותי הבריאות לתושבי השכונה ניתנים להם במרפאות הפועלות באחת השכונות האחרות הסמוכות לה, כמו שכונת פלורנטין או שפירא. מדובר אמנם בשכונות קרובות מבחינה פיזית מנקודת מבט של אוכלוסייה צעירה או בריאה, אולם כאמור לעיל, כאשר מדובר באוכלוסיה זקנה, לריחוק מקופת החולים – שלעיתים יש צורך להגיע אליה בתדירות גבוהה יחסית – יש משמעות גדולה. במובחן משירותי הבריאות שפועלים בנווה שאנן באחריות עירונית או ממשלתית, קופות החולים הן גופים פרטיים, ויתכן שהיעדרן משכונה שמאופיינת באחוז גבוה של אזרחים זרים, חסרי ביטוח בריאות ממלכתי, קשורה בשיקולי רווח והפסד. מכיוון ששירותי הבריאות הללו אינם בסמכות העירייה או משרד הבריאות, קיים קושי מצד קובעי המדיניות לחייב פתיחת קופת חולים בשכונה. עד ממש לאחרונה, לא היה בשכונת נווה שאנן גם מועדון או מרכז יום לקשיש – שירות חיוני לאוכלוסיה שסובלת מאבדן קשרים חברתיים ובדידות, ובמיוחד לאוכלוסיה זקנה בשכונה ששינתה את פניה באופן ניכר ובמהירות רבה יחסית בעשור האחרון. לאחרונה נפתח מרכז קהילתי הגר"א בצפון השכונה, שבין השאר מציע מועדון לזקנות וזקנים המתגוררים בשכונה. שירותים דומים ניתנים גם בשכונות שפירא במרכז יום לקשיש ובמתנ"ס השכונתי ובשכונת וביד אליהו). עם זאת, בחלק מהפגישות 8 התקווה במרכז בית דני (וזאת לצד הפעלת תכנית "קהילה תומכת" ברובע שקיימנו נמסר לנו שגברים ובמיוחד נשים בגיל זיקנה חוששים להגיע למרכזים אלו או לשוב מהם בשעות החשיכה, נוכח החשש מפשיעה ומאלימות. דיור הולם לזקנות וזקנים בקהילה יכול לבוא לידי ביטוי במנעד פתרונות תכנוניים, החל בדירות קטנות ומותאמות מבחינה פיזית (למשל, התאמת רוחב המעברים והדלתות) ועד מגורים בביניינים המיועדים לדיור מוגן. על מנת לייצר 3), 8/בינוי וחלק מתכניות תמ"א-דיור הולם מסוג זה חלק מכלים אלו מצריך תהליכי התחדשות עירונית (תכניות פינוי ובהקשר זה יש לזכור שלאנשים בגיל זיקנה יש צרכים ייחודים שיש לתת עליהם את הדעת במסגרת פרוייקטים אלה. התאמתה של התמורה הקלאסית -זאת, נוכח המשמעות של אבדן הבית המוכר, הצורך לעבור להתגורר בשכירות ואי הניתנת לדייר חלף הסכמתו לפרוייקט – דירה גדולה יותר – לצרכיהם של אנשים בגיל זיקנה. בהקשר זה מדגיש המחקר בנושא אוכלוסיית הזקנים והזקנות בתהליכי התחדשות עירונית את הצורך בשיתוף התושבים והתושבות הזקנים בתכנית כבר מהשלבים הראשונים שלה; ללוות אותם לאורך ההליך; ולהתאים את התמורות הניתנות להם 201.במסגרת הפרוייקט המלצות: • Age( פיתוח תכנית כוללת לשכונות 'ידידותיות גיל' – על רקע הניסיון הנצבר בפיתוח עירוני ידידותי גיל אנו מציעות לקדם תכנית כוללת 203. ובחולון202), בין היתר במסגרת תכניות אב שהוכנו בירושליםfriendly city לפיתוח ידידותי לאנשים בגיל זקנה בתל אביב בכלל (עבודה זו למיטב ידעתנו קודמה בתל אביב אך תוצריה טרם פורסמו) ולהביא ליישומה בשכונות האמורות בפרט. • במסגרת זו יהיה צורך להרחיב ולהעמיק את המחקר אודות צרכי האוכלוסייה בגיל זקנה בשכונות אלו ולזהות . לעיל197   "מבט אל אוכלוסית הזקנים בתהליכי התחדשות עירונית", ה"ש201 (. (לא פורסם2020-2014 ,  "חיים בגיל" – תכנית אב לאזרחים ותיקים בירושלים202 .2014   חולון עיר ידידותית גיל – תכנית אב אסטרטגית, ותכנית יישום, אפריל203 69 ⌖ ⌖ חזרה לתוכן את הפערים בין הצרכים למענים הקיימים בשכונות, הן בהיבטים פיזיים והן בהיבטים חברתיים. במידה וייערכו תכניות אב חדשות לשכונות יהיה צורך לשלב במסגרתם מומחים לתחום הזיקנה. בתוך כך יש לבחון את האפשרות לפתח אמצעי דיור שמותאמים לגיל הזיקנה – הבטחת קיומו של מלאי דירות קטנות; הקמת פרוייקטים עירוניים של דיור בהישג יד או דיור שיתופי שיהיו מכוונים לאוכלוסיה בגיל זיקנה; ייעוד שיעור מסוים מיחידות הדיור בגדר תכניות חדשות לדיור מוגן; בחינת האפשרות לבנות דיוריות ו/או דירות ובהן התאמות פיזיות לצרכיהם של אנשים בגיל זקנה; וכד'. • באופן קונקרטי, יש להקים שירות הסעות חינמי למרכזי היום, שיסייע לזקנים ולזקנות המעוניינים להגיע למרכזים לעשות כן בביטחה ובקלות. • יצירת ממשק המחבר בין גורמי הרווחה האחראים על טיפול באוכלוסיית הזקנים בשכונות לבין הגורמים האחראים על התכנון והפיתוח הפיסי של השכונות, על מנת ליצור היזון הדדי של מידע לגבי הצרכים של אוכלוסיה זו והפתרונות המתאימים להם. • בחינת אפשרות לתת תמריצים כלכליים ברמה העירונית או הממשלתית לשם הקמת קופת חולים בשכונת נווה שאנן, במקום מרכזי ונגיש לתושביה הזקנים. • ככלל, יש לתת מענה למחסור בקיומם של שירותים בסיסיים הניתנים על ידי גופים פרטיים בשכונה, שנובע בין היתר ממוחלשות כלכלית. שכיחותם של סניפי דואר ובנקים, למשל, נמוכה בהרבה בשכונות, מה שמקשה על האוכלוסייה – ובפרט האוכלוסייה המבוגרת – לקבל שירותים בסיסיים אלו בקרבת מקום המגורים. על אף הכלים המוגבלים העומדים לרשות העירייה על מנת להשפיע בתחום זה אנו מציעות לבחון שיתופי פעולה בין גופים פרטיים המספקים שירותים בסיסיים נחוצים לבין מבנים ומוסדות ציבור הפרושים בשכונות כך שניתן יהיה לספק שירותים בסיסיים באמצעות שלוחות של אותם גופים פרטיים אשר יפעלו בתוך מבנים ציבוריים (למשל, בדומה לאופן שבו פועלת מרפאה של קופת חולים כללית בתוך המרכז של הקהילה הגאה בגן מאיר). ה. שילוב האוכלוסייה הזרה בפרק הקודם עמדנו על האתגרים שבפיתוח חברתי בשכונות, בהינתן המורכבות שכרוכה בפתיחת מוסדות רווחה עירוני, לרבות ביחס לאוכלוסיה הזרה, בפרק שלהלן נבקש -וחינוך בהן. בעוד שפרק זה התמקד במרחב המקומי לעמוד על ההתמודדות הנובעת מהגעתם של חסרי מעמד לשכונות, בראי המדיניות הממשלתית בנושא. כאמור, בשכונות נווה שאנן, שפירא והתקווה מתגוררות קהילות גדולות של מהגרים ומבקשי מקלט. האוכלוסייה הזרה מחולקת לקבוצות שונות, המשתנות בהתאם למדינת מוצאן, שפתן, דתן ותרבותן; אופן הגעתן וכניסתן לישראל; הסיבות להגעתן; המעמד שניתן להן (אם בכלל) במשך שהותן בישראל והזכויות הנלוות לו; והאמצעים המגבילים המוטלים עליהן. בתכנית זו בחרנו להתמקד בשתי קבוצות עיקריות – אזרחי אריתריאה וסודן, ומהגרי עבודה ברישיון, בשל זמינות הנתונים הקיימים וטווח הפעולות האפשריות שניתן לנקוט בהן. אזרחי אריתריאה וסודן אחת האוכלוסיות הגדולות בשכונות האמורות, היא האוכלוסייה המכונה "מסתננים", על שום אופן כניסתה לישראל ,33 גברים 627 3, שהו בישראל כולה1.12.18 דרך מעבר גבול ללא היתר, כמוגדר בחוק למניעת הסתננות. נכון ליום ונשים שענו על הגדרה זו (נתון זה אינו כולל ילדים שנולדו בישראל ומעולם לא חצו מעבר גבול; לפי הערכות רשות מאוכלוסייה זו הם אזרחי אריתריאה 91% 204.) ילדים שנולדו בישראל6,000-האוכלוסין וההגירה, בישראל חיים כ אזרחי סודן. אזרחי סודן הם ברובם מוסלמים, שהחלו להגיע לישראל בשנת 20%- אזרחי אריתריאה, ו71% – וסודן . רוב ה"מסתננים" הם גברים בגילאי 2007 ; אזרחי אריתריאה הם ברובם נוצרים, שהחלו להגיע לישראל בשנת2005 .65 ובין הגברים יש גם קטינים וגברים מעל גיל205, הן נשים7,000-עבודה; ההערכות הן שכ .2019   רשות האוכלוסין וההגירה, נתוני זרים בישראל – ינואר204 .2016   א.ס.ף – ארגון סיוע לפליטים, "נשים מבקשות מקלט בישראל – פגיעות, מנוצלות וללא סיוע מהרשויות", מרץ205 70 ⌖ ⌖ חזרה לתוכן קיימים אומדנים שונים ביחס למספר אזרחי אריתריאה וסודן המתגוררים בתל אביב. לפי נתוני מרכז המחקר והמידע אנשים שהוגדרו כ"מסתננים" (לפי נתוני רשות 16,776 התגוררו בתל אביב2016 בסוף מאי206,2016 של הכנסת מיוני נוספים נרשמו כמי שמענם אינו ידוע ולא מן הנמנע שחלקם התגורר בתל 5,127 ;האוכלוסין וההגירה שנמסרו למרכז (לפי נתוני עיריית 2015 אנשים שהוגדרו כ"מסתננים" ואנשים שהגישו בקשות למקלט בסוף שנת26,000 אביב) או יפו שנמסרו לנו, יתכן כי הנתונים כוללים אזרחים זרים שהגיעו לישראל כדין והגישו בקשה למקלט). - תל אביב - יפו באותה שנה, העריכו שמדובר בכ-נתוני משטרת ישראל ונתוני מינהל השירותים החברתיים בעיריית תל אביב 22,167 התגוררו בעיר2017 בשנת207,2019 יפו לבג"ץ מפברואר- 3 איש ואישה. לפי תגובת עיריית תל אביב0,000 .אנשים שהוגדרו כ"מסתננים" ואנשים שהגישו בקשות מקלט , כשליש מאזרחי אריתריאה וסודן ששהו בישראל באותה עת 2018 לפי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה מפברואר כאשר ההערכות הן שרובם מתגורר בשכונות האמורות. בתכנית 208, איש ואישה – התגוררו בתל אביב13,655 – האסטרטגית שהכין מרכז הגר ביחס לפיזור ושילוב מבקשי מקלט, הצענו כלים שיאפשרו לרבים מאותם נשים וגברים לעזוב את דרום תל אביב למקומות אחרים, בהם יוכלו לחיות באופן מכובד ומכבד. עם זאת, אנו מניחים שאפילו אם תכנית זו תיושם על ידי הממשלה, עדיין יישארו בדרום תל אביב יחידים ומשפחות מקרב קהילת מבקשי המקלט. לפי הערכתנו באותה תכנית, גם אם יינקטו הצעדים אותם הצענו, עדיין ימשיכו להתגורר בעיר נשים וגברים העונים נשים וגברים).4,000- מכלל אוכלוסיית העיר (כ1.5%-להגדרת ה"מסתנן" בחוק והערכתנו היא שהם יהוו פחות מ לזהות מדינות המוצא – אריתריאה וסודן – משמעות לגבי מעמדם של אותם אנשים, שכן עמדת רשות האוכלוסין עמדה זו לא עוגנה בנוהל 209 .וההגירה היא שנכון לעת הזו, לא ניתן לדרוש את חזרת אזרחי מדינות אלו למדינותיהם רשמי ועל כן גם נותרה עמומה באשר לגורם שהחליט על כך, המועד בו קבע זאת, הבסיס העובדתי והמשפטי שעל בסיסו נקבע כך, והזכויות והמעמד שהחלטה זו מקנה לאנשים. מדיניות זו כונתה במשך השנים בשמות שונים בידי הרשויות, תחילה כ"הגנה זמנית" או "הגנה קולקטיבית" וכיום כ"אי הרחקה". בעבר נטען כי השבה למדינות אלו אינה אפשרית נוכח הפרת זכויות האדם בהן והחשש לשלומם של המוחזרים; כיום נטען כך ביחס לאזרחי אריתריאה, בעוד שביחס לאזרחי סודן נטען כי הדבר נובע מהיעדר יחסים דיפלומטיים בין ישראל לסודן. מדיניות הממשלה היא למנוע הכלה של אותם אנשים, כדי להרתיע אחרים מלהגיע לישראל וכדי 2010 מאז שנת כלים מרכזיים להשגת מטרות אלו 210.להמאיס את החיים על מי שכבר נמצאים בישראל כדי שיעזבו אותה בעצמם היה שלילת חירות, בין באמצעות החזקה במשמורת ובין באמצעות השמה במרכז השהיה הפתוח למחצה "חולות", ; חקיקת חוק המחייב מעסיקים של אזרחי אריתריאה וסודן, לגרוע 2018-2013 שפעל במתכונות שונות בין השנים חמישית ממשכורתם לצורך הפקדתה בקרן פקדון ייעודית, שתושב להם רק במועד עזיבתם את הארץ ("חוק הפקדון"); לגירושם למדינות שביקשו להותיר את זהותן חסויה (אך על 2018 ותחילת שנת2017 ומהלכי הממשלה בסוף שנת פי פרסומים מדובר ברואנדה ואוגנדה). מהלכים אלו הביאו לערעור הקהילות, אילצו אלפי אנשים לנטוש עבודה ובית, שהיה עליהם למצוא מחדש לאחר שחרורם ממתקן "חולות", ולעליה בדיווחים על מצוקה נפשית וכלכלית, טראומטיזציה, דחיקה לזנות ועוד.-רה .7.6.2016 ,  "שהיית מסתננים בשכונות דרום תל אביב", מרכז המחקר והמידע של הכנסת206 .26.2.19 אברהה נ' משרד הרווחה והשירותים החברתיים ואח', תגובת העירייה מיום1208/19   בג"ץ207 . יש לשים לב שבמהלך השנים חלה ירידה במספר ה"מסתננים" שנמצאים2018   הנתונים נמסרו במענה לפניית חופש מידע ממרץ208 בישראל, מאחר שרבים מהם עזבו את הארץ, ולצד זאת תופעת ה"הסתננות" דרך הגבול הדרומי נפסקה. לצד זאת, רשות האוכלוסין וההגירה זימנה רבים מהם למתקן "חולות" ועם שחרורם ממנו אסרה עליהם להתגורר בתל אביב ולעבוד בה.   מכוח מדיניות זו שהותם של אותם אנשים מותרת בישראל, בהתאם לרישיונות ישיבה הניתנים להם כל כמה חודשים מאת רשות 209 האוכלוסין וההגירה. חרף טענות המועלות מעת לעת בנוגע לשינוי המצב במדינות המוצא, גורמי המקצוע אצל המדינה טרם מצאו לנכון להורות על גירוש אזרחי מדינות אלו לארצותיהם. ).29.8.2012(   מערכת ישראל היום, "ישי: 'אעשה הכל להמאיס על המסתננים את השהות'", ישראל היום210 71 ⌖ ⌖ חזרה לתוכן 3 אלף איש עזבו אותה נכון להיום. 0- אלף אזרחי אריתריאה וסודן, קרוב ל62-, אז שהו בישראל כ2012 ואכן, מאז חלקם נקלטו כפליטים במדינות אחרות בסיוע נציבות האו"ם לפליטים; חלקם קיבלו מעמד במדינות אחרות מכוח הליכי איחודי משפחות; חלקם יצאו לאוגנדה או לרואנדה מכוח ההסכמים עמן; וחלקם חזרו למדינות מוצאם. עם זאת, ; 2015 ,3 בשנת080 : מראים כי קיימת ירידה במספר העוזבים את ישראל2018 נתוני רשות האוכלוסין וההגירה לשנת . בהינתן העובדה שחלק ניכר מהם עוזבים למדינות מ�ע2018 בשנת2,426-; ו2017 ,3 בשנת128 ;2016 ,3 בשנת0199 רביות, שההגירה אליהן אינה פתוחה בפני כל אדם ואינה תלויה במידת "המאסת החיים" עליהם, ניכר כי חלה ירידה בשנת 1,994 :משמעותית והדרגתית מדי שנה במספר העוזבים למדינותיהם או למדינות שלישראל יש הסכם עמן .2018 בשנת705-; ו2017 בשנת1,233 ;2016 בשנת1,672 ;2015 מכיוון שמדיניות הממשלה התמקדה בהוצאת אותם אנשים מישראל, ולא בחלוקת משאבים צודקת בין הרשויות השו ו נות בארץ, הממשלה לא יצרה מדיניות כוללת שתאפשר מעבר של מבקשי מקלט בין ערים ושינוי הריכוז הקיים בדרום הודיעה המדינה על מעצרם של מבקשי מקלט שימצאו בשטח הגיאוגרפיה שבין חדרה לגדרה 2008 תל אביב. בשנת (ואילת), מה שעורר ביקורת הן מצד ארגוני זכויות אדם והן מצד יישובים אחרים שחששו מקליטת אוכלוסיה זו, וה ו הוצג ככלי להוצאת 2013 ממשלה חזרה בה מההחלטה לאחר עתירה לבג"ץ בנושא. מתקן "חולות" שנפתח בסוף שנת ,3 איש, נראה כי לא זו הייתה מטרתו. החל 000-אנשים מדרום תל אביב אך מכיוון שניתן היה לאכלס בו קצת יותר מ , נאסר על אנשים ששוחררו ממתקן "חולות" לגור או לעבוד בתל אביב ובאילת, כך שעם הזמן החלו 2015 מאוגוסט להיווצר קהילות חדשות בערים נוספות. עם הזמן מגבלות המגורים שהוטלו על משוחררים חדשים התרחבו גם לערים אלה. מעבר לכך, לא קיימת כיום תכנית ממשלתית כוללת בנושא. לצד רכיבי הכליאה והגירוש, שנכון להיום לא קיימים עוד, וחובת ניכוי חמישית מהשכר, על מבקשי מקלט הוטלו כך, מבקשי מקלט לא יכולים לקבל רישיונות עסק; לא זכאים 211.מגבלות נוספות וניתנו להם זכויות מעטות בלבד לרישיונות עבודה (עם זאת הממשלה התחייבה בבית המשפט העליון לא להעניש מעסיקים שיעסיקו מבקשי מקלט); משכרם; לא זכאים לסיוע מ�ש20%לא זכאים לנקודות זיכוי בתשלום מס; מעסיקיהם חייבים בתשלום היטל בגוב ה פטי, סיוע בשכר דירה או קצבאות מהמוסד לביטוח לאומי (להוציא בהקשר של תאונות עבודה ולידה); לא יכולים להחזיק ברישיון נהיגה; לא זכאים לשירותי רווחה למעט במצבי סכנה (או סיכון אצל קטינים) ושירותים לקורבנות סחר ועבדות; ולא זכאים לביטוח בריאות ממלכתי ומשכך לא זכאים לשירותי קופת חולים (הגם שניתנים מענים 212.)חלקיים ומוגבלים בתחום הבריאות יפו, -לצד זאת, ילדיהם של מבקשי מקלט זכאים לשירותי חינוך ללא קשר למעמדם ולמעמד הוריהם. בתל אביב מופת; ובי"ס -רוגוזין; "הקשת" שצמוד לתיכון שבח-ילדיהם של מבקשי המקלט לומדים בעיקר בבי"ס ביאליק יפו פיתחה מסגרות לילדי מבקשי מקלט בגילאי שלושה חודשים עד - "הירדן" בשכונת התקווה. עיריית תל אביב שש שנים במודל המסייע לאנשי הקהילה להפעיל מסגרות לילדים על־פי סטנדרטים ישראליים, נוכח הקושי של הורים למצוא לילדיהם מסגרת בטוחה ובהישג ידם. ברמה המקומית, מבקשי מקלט זכאים לכלל השירותים העירוניים, במגבלות הנזכרות לעיל הנובעות ממדיניות יפו (חזון העיר, דצמבר -אביב-הממשלה (למשל בתחום רישוי עסקים ושירותי רווחה). התכנית האסטרטגית לתל '  לסקירה מלאה ומפורטת של השירותים הניתנים למבקשי מקלט לצד המגבלות המוטלות עליהם ולשירותים החסומים בפניהם, ר211 https:// :, שפרסמו מספר ארגונים המסייעים למבקשי המקלט. ניתן למצוא בכתובת2018 "מדריך לקליטה ולשילוב מבקשי מקלט", דצמבר .hotline.org.il/wp-content/uploads/2018/12/Heb-WEB-Municipalities-Doc-2018-1.pdf   מבקשי מקלט יכולים לקבל שירותי מיון ראשוני במרפאת טרם שבתחנה החדשה בתל אביב וכן טיפול במרפאה למחלות מין של משרד212 הבריאות בתחנה המרכזית. מרפאת ג.ש.ר של משרד הבריאות, שפועלת גם היא בתל אביב, מספקת טיפול בתחום בריאות הנפש למספר מוגבל של זרים. משרד הבריאות מפעיל שירותי ביטוח מוזלים לקטינים חסרי מעמד באמצעות קופת חולים מאוחדת; ושירותי מעקב היריון בסיסי וחיסונים לילדים ניתנים במסגרת טיפות חלב. בתי החולים מחוייבים לספק טיפול רפואי חירומי גם בהיעדר ביטוח, הגם שבמצב זה מבקשי המקלט צוברים חובות בבתי החולים. . 72 ⌖ ⌖ חזרה לתוכן "קידום פעולות לשילוב חברתי, תרבותי ותעסוקתי של אוכלוסיות ייחודיות... העירייה 2.3.5 ), מונה בסעיף2017 ".תעודד שילוב רב תחומי של בעלי מוגבלויות שונות, מהגרי עבודה ומבקשי מקלט בכל תחומי החיים העירוניים פעולות לשילוב מבקשי המקלט ופתיחת שירותים בפניהם יוצרות לא פעם מתיחות וגוררות ביקורת מצד תושבים המתנגדים לביסוס הקהילה הזרה בעירם. להגעתם של מבקשי המקלט לשכונות דרום תל אביב קדמה הזנחה רבת שנים של שכונות אלו, כמתואר בפרקים הקודמים, שאפשרה יצירת מלאי דיור זול להשכרה לצד הרתעת שוכרים ישראלים פוטנציאליים. כאמור בפרק הסוקר התגוררו בשכונות מהגרי עבודה שהגיעו לישראל ברישיון עבודה, זמן רב 90-את היסטוריית השכונות, מאז שנות ה בטרם החלו להגיע לישראל מבקשי המקלט. עם זאת, להגעתם של מבקשי המקלט לשכונות דרום תל אביב והתרכזותם בהן הייתה השפעה גדולה על השכונות במספר אופנים: הכבדה משמעותית על התשתיות הפיזיות והחברתיות הדלות ממילא, נוכח הגעתם הכמעט פתאומי של עשרות אלפי אנשים לשכונות; שינוי המרקם הקהילתי והאופי מסורתי (בשכונת נווה שאנן נראה כי כיום רוב התושבים והתושבות -התרבותי בשכונות, שאופיינו בצביון יהודי קיבלה 23.7.2018 אינם ישראלים); ואבדן תחושת הבטחון, בעיקר בקרב נשים וקשישים. בהקשר זה נזכיר, כי ביום קהילתית באזורים בהם שיעור גבוה של - בדבר הקצאת משאבים לביצוע תכנית חברתית4023 הממשלה את החלטה לתל אביב), אמור 14.7 (מהם2020-2018 3 מיליון ש"ח בפריסה על פני השנים0 מבקשי מקלט. התקציב, שהועמד על חברתי של משפחות נזקקות ומשפחות המטופלות ע"י שירותי -להיות מושקע בתכנית שתכלול שיקום וקידום כלכלי הרווחה, תגבור חינוך ותגבור שירותי בריאות בקהילה, בדגש על בני נוער והגיל הרך. נכון למועד כתיבת מסמך זה, הכסף טרם הועבר ליעדו. ניתן להניח כי חלק גדול מהתופעות המתוארות לעיל מועצם כתוצאה ממדיניות הממשלה המבקשת "לעודד" את מבקשי המקלט לצאת את ישראל. לצמצום והגבלת מקורות הכנסתם של אותם אנשים השלכה ישירה על רמת חייהם; תלותם בקהילתם שבדרום תל אביב ובארגוני סיוע לשם קיומם; תנאי מחיה ויכולתם להעניק לילדיהם מסגרות בהם יזכו להשגחה וחינוך; ועוד. להדרתם משירותי הרווחה, הבריאות ובריאות הנפש, השלכה על יכולתה של המדינה לאתר מצוקה ולהתערב עוד בטרם יצירת משבר, למנוע תופעות של דרות רחוב, זנות והתמכרות, וכן להעניק טיפול לחולים ולפגועי נפש. ניתן לשער שגם לבחירה לטעת בנשים וגברים אלו תחושת ארעיות וזרות מתמדת, יש השלכה על יצירתה של קהילה נפרדת ועל היווצרות מתחים וכעסים בין האוכלוסיות השונות. לצד זאת, ניתן להניח שהגם ששינוי מדיניות בנושאים אלו עשוי להביא לשיפור ברמת ואיכות החיים של מבקשי המקלט ושכניהם, הוא לא יחולל שינוי קיצוני ברמות ההכנסה של חלק ניכר מהם. נגישותם לשוק העבודה, הנעשית בחסות מדיניות הממשלה שלא להעניש את מעסיקיהם, מוגבלת גם בשל אלמנטים נוספים כגון הבדלי שפה, היעדר הכשרה מקצועית רלוונטית לצד היעדר נגישות כלכלית ללימודים גבוהים, וארעיות המעמד שעשויה להרתיע מעסיקים. גם היכולת להקים עסקים חורגת מקיומם של איסורים משפטיים וכרוכה בהקצאת משאבים מצד בעל העסק. מדובר באוכלוסייה ללא גב כלכלי שמלכתחילה נמצאת בנקודת פתיחה חלשה יותר, אשר רבים מבנותיה ובניה חוו משבר הגירה, רדיפה וטראומות. במובן זה, נראה כי שינוי מדיניות ביחס לאוכלוסייה זו יצטרך להיות מלווה בהשקעה מאסיבית בשירותים הניתנים להם, השקעה שנראה שממילא צריך שתעשה במקביל גם ביחס לאוכלוסייה הישראלית המתגוררת במקום. 'עובדים זרים' 'עובדים זרים' – אזרחים זרים 98,214 , בישראל שהו באותה עת2018 לפי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה לשנת 55- לפי נתונים אלו, כ213.'שניתן להם רישיון לעבוד בישראל והם עובדים אצל מי שניתן לו רישיון להעסיק 'עובד זר אלף מוגדרים כ"עובדים 6- אלף בבניין; וקרוב ל14- אלף בחקלאות; כ22-אלף מהם מועסקים בתחום הסיעוד; כ מומחים". נתונים אלו לא כוללים ילדים שנולדו בישראל ומצויים פה כיום ללא מעמד. .2019   רשות האוכלוסין וההגירה, נתוני זרים בישראל – ינואר213 73 ⌖ ⌖ חזרה לתוכן -נתוני הרשות לא כוללים התפלגות גיאוגרפית, אולם ניתן להניח כי מכיוון שתחומי העיסוק האמורים הם כלל ארציים, 'עובדים זרים' אינם מתגוררים בהכרח באיזור המרכז, לפחות במשך רוב ימות השבוע (בתחום הסיעוד העובד מתגורר עם מעסיקו; העיסוק בחקלאות הוא על פי רוב באזורים מרוחקים מתל אביב). עם זאת, ההשערה היא שבסופי השבוע עובדים רבים מגיעים לתל אביב ולערים נוספות בבחינת "ערי סוף שבוע". לצד עובדים אלו, נמצאים בישראל גם כמה אלפים של עובדים שרשיון העבודה שלהם פקע והם נותרו בישראל שלא כדין. הסיבה לפקיעת הרישיון משתנה ממקרה למקרה, אולם בקרב ארגונים העובדים עם אוכלוסיה זו נמסר שבחלק ניכר מהמקרים מדובר באובדן הרישיון עקב לידה, יצירת קשרי זוגיות עם 'עובד זר' אחר או מעבר בין מעסיקים שלא בהתאם לכללי ההיתר – בניגוד לנהלי ומדיניות רשות האוכלוסין וההגירה. חלק מעובדים אלו קיבלו (יחד עם ילדיהם) בעניין 'ילדי העובדים הזרים', אשר הסדירו את מעמדן של 2010- ו2006 מעמד במסגרת החלטות הממשלה מהשנים 3, בישראל שוהים 1.12.18 משפחות שבאותן שנים עמדו בתנאים מסוימים. לפי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה מיום 'עובדים זרים' שלא כדין, רובם עבדו בתחום הסיעוד לפני פקיעת ההיתר (מספר זה אינו כולל, על פניו, ילדים 16,230 .)שנולדו לאותם עובדים; בהיעדר נתונים ברורים ניתן להניח כי מדובר באלפי ילדים החיים בישראל ללא מעמד כאמור, נתוני רשות האוכלוסין וההגירה לא כוללים נתונים אודות התפלגות גיאוגרפית, אולם ההשערה היא שחלק אביב, ובאופן ספציפי בשכונות האמורות.-ניכר מאותם עובדים מתגורר בתל אזרחים זרים שהגיעו לישראל 66,700 יש לציין כי לפי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה האמורים, בישראל שוהים גם באמצעות אשרות תייר ונותרו לשהות בה ללא רישיון. בשנים האחרונות, דיווחה רשות האוכלוסין וההגירה על עליה במספר האזרחים הזרים המגיעים לישראל באמצעות אשרות תייר ומגישים בה בקשות למקלט מדיני, בעיקר נתוני רשות האוכלוסין וההגירה לא כוללים נתונים אודות התפלגות גיאוגרפית, אולם גם 214.מאוקראינה וגיאורגיה אביב, ובאופן ספציפי בשכונות האמורות.-בהקשר זה ההשערה היא שחלק ניכר מאותם אנשים מתגורר בתל שהו 2015 בשנת215,2016 יפו, כפי שנמסרו למרכז המחקר והמידע של הכנסת בשנת- לפי נתוני עיריית תל אביב 'עובדים זרים' שאשרתם פגה או תיירים 17,000 ; 'עובדים זרים' ברישיון שעבדו בתחום הסיעוד5,000 בתל אביב שאשרתם פגה; ועוד מספר לא ידוע אך משמעותי של אזרחים זרים שמגיע לעיר בסופי השבוע. לפי נתוני העיריה עובדים זרים בעלי אשרה ועוד 5,235 התגוררו בתל אביב2017 , בשנת2019 כפי שהוצגו בתגובתה לבג"ץ בפברואר לא ידוע מהי ההתפלגות הגיאוגרפית של אוכלוסיה זו בין השכונות השונות 216. עובדים ותיירים שאשרתם פגה15,075 .של העיר, אולם ההערכה הרווחת היא שרובם מתגוררים בשכונות האמורות המלצות: ההמלצות שלהלן נוגעות בלב מדיניות ההגירה של מדינת ישראל בעשור האחרון, ביחס לאוכלוסיית מבקשי המקלט. אנו מודעות לכך שהמלצות אלו חורגות אם כן מעניינן של שכונות דרום תל אביב אולם נוכח ההשפעה של מדיניות ההגירה של שכונות אלו אנו סבורות שלא ניתן לנתק בין השניים ויש לבחון שינוי של מדיניות הממשלה בנושא מבקשי המקלט. לצד זאת, אנו סבורות שיש גם לנקוט צעדים ברמה המקומית, בהנחה שללא קשר למדיניות הממשלתית שתבחר, מספר מסוים של מבקשי מקלט ימשיכו להתגורר בדרום תל אביב באופן חוקי, ועל כן יש לגבש מדיניות שתאפשר מתן מענה לצרכיהם. מדיניות ממשלתית מדיניות הממשלה "לעודד" אזרחי אריתריאה וסודן לעזוב את ישראל על ידי 'המאסת חייהם', פוגעת בהם ובשכניהם הישראלים כאחד. מעבר לפן המוסרי שבפגיעה במי שנמצא ראוי להגנה בינלאומית מפני גירוש לארצו, מטרת המדיניות – יציאה מאסיבית מישראל של אזרחי אריתריאה וסודן – אינה מושגת, על רקע הירידה המתמשכת במספר . גרסגהר נ' כנסת ישראל2293/17 בבג"ץ28.11.18   נתוני רשות האוכלוסין וההגירה במסגרת הודעת המדינה מיום214 . לעיל206   מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ה"ש215 . לעיל207 אברהה נ' משרד הרווחה והשירותים החברתיים ואח', ה"ש1208/19   תגובת העירייה לבג"ץ216 74 ⌖ ⌖ חזרה לתוכן היוצאים מדי שנה. תוצאתה של המדיניות האמורה היא אך הגדלת המצוקה של מבקשי המקלט ושכניהם. אנו מציעות לזנוח מדיניות זו ולאמץ תחתיה מספר צעדים שיאפשרו לאוכלוסייה זו להתקיים בכבוד ולשגשג באופן שייטיב עמה ועם השכונות בהן הם מתגוררים, ואף יאפשרו להם לעזוב את דרום תל אביב לשכונות ויישובים מבוססים יותר: • לחדול מלנקוט אמצעים להדרת מבקשי מקלט משוק העבודה ולפגיעה בהכנסתם. • להעניק למבקשי מקלט ביטוח רפואי שאינו תלוי בהעסקה ובקיום חובות המעסיק בנושא לפי דין. • להעניק שירותי רווחה למבקשי מקלט גם במקרים שאינם נופלים בגדר מצבי סיכון או סכנה, תוך תקצוב מתאים של הרשויות המקומיות בהן מתגוררים מבקשי מקלט רבים. • להעניק רשת ביטחון סוציאלית למבקשי מקלט שאינם מסוגלים לעבוד. • לאפשר למבקשי מקלט סיוע משפטי בתחומים בהם ניתן כיום סיוע משפטי לתושבי ישראל בהתאם למבחנים הקיימים באגף לסיוע משפטי של משרד המשפטים. • אקונומי גבוה יחסית, -לנקוט במדיניות ארצית שתעודד קליטת מבקשי מקלט ביישובים ושכונות מחתך סוציו למשל על דרך התאמת מוסדות חינוך ורווחה בערים לקליטת מבקשי מקלט, מתן הקלות למבקשי מקלט שיבחרו לעבוד ולהתגורר ביישובים ושכונות אחרות וכד'. בהקשר זה נפנה לתכנית לפיזור ושילוב מבקשי מקלט , ולהמלצותינו שם.2018 שפרסמנו בשנת ברמה המקומית כאמור, אנו סבורות שללא קשר למדיניות הממשלתית שתבחר, בין שמדובר בהמשך "עידוד" דחיקתם של מבקשי מקלט אל מחוץ לישראל ובין אם מדובר במדיניות של מתן זכויות ותמריצים לפיזור, חלק גדול ממבקשי המקלט ימשיכו להתגורר בתל אביב מסיבות שונות. מאחר שמדובר באוכלוסייה מוחלשת (קל וחומר תחת המדיניות הנוכחית, במסגרתה מבקשי המקלט מודרים מרוב מערכות התמיכה הקיימות) יש צורך בסיוע ממשלתי ליישובים האמורים: • בדבר העברת תקציבים לרווחה, חינוך וכו' ביישובים בהם מתגוררים מבקשי 4023 מימוש החלטת הממשלה מקלט רבים. בתוך כך יש לבחון האם ההחלטה – על הסכומים והיעדים שנקבעו בה – נותנת מענה מספק לצרכי הרשויות ואוכלוסייתן, לרבות האוכלוסייה הזרה. • בהמשך להמלצות לעיל בנוגע למדיניות הממשלה ביחס למבקשי המקלט, יש להרחיב את התמיכה הניתנת ליישובים בהם מתגוררים מבקשי המקלט. יפו להכיר באוכלוסייה הזרה – מבקשי מקלט ומהגרי עבודה כאחד – - לצד זאת, אנו סבורות כי על עיריית תל אביב ובצרכיה הייחודיים במסגרת הליכי תכנון מרחבי ברוח 'חזון העיר' ובגיבוש מדיניות בנושאים כגון דיור, דת, רווחה, חינוך ותעסוקה. כך למשל, בתכנון מרחבי של שטחים המיועדים לצרכי ציבור, יש לקחת בחשבון את הצורך של האוכלוסייה הזרה בשירותי דת; ובתחום הדיור ניתן לחשוב על פתרונות מתחום הדיור השיתופי ו/או הקמת מעונות עובדים ועוד, בשים לב לכך שמדובר בעובדים המחזיקים ברישיון ישיבה בישראל ושלרוב מדובר ברווקים ללא ילדים שמבקשים לחלוק דירה יחד, תוך פיזורם באופן שווה בין חלקי העיר לבסוף, מוצע להבטיח את המשך הפעילות של יחידת מסיל"ה והגדלת התקציב העירוני הניתן על מנת להרחיב את מנעד השירותים הניתנים במסגרתו והאוכלוסיות המשתמשות בהם (היום מתמקד הטיפול הניתן על ידי מסיל"ה באוכלוסיות בסיכון). מסיל"ה יכולה לשמש כ'שלוחה עירונית' המסוגלת לבצע גישור שפתי ותרבותי של שירותים עירוניים הניתנים במסגרות אחרות המצויות היום מחוץ להישג ידם של חברי הקהילה הזרה. בתוך כך יש להנגיש שירותים עירוניים למבקשי מקלט כגון תרגום לטיגרית, לערבית ולפיליפינית של הודעות עירוניות רלוונטיות והצבת דוברי שפות אלו במוקד העירוני, קיום מפגשים עיתיים בין נציגות של אגפי העירייה – בפרט 106 ואפליקציית אגף סל״ע – לאוכלוסיה הזרה וכיוב׳. 75 ⌖ ⌖ חזרה לתוכן סיכום בתכנית המוצעת כאן ביקשנו להציב בקדמת הבמה סוגיות פיזיות וחברתיות שצריכות לדעתנו להנחות את הפיתוח בשלוש שכונות בדרום תל אביב – שפירא, נווה שאנן ושכונת התקווה. התכנית מציגה קשת של נושאים, כולם עלו במפגשים עם תושבים ותושבות ופעילים ופעילות בשכונות. במרכזה האתגרים הכרוכים ברצון לפתח אזור שסבל מהזנחה ממושכת, מבלי לפגוע בזהותו ומבלי להביא לדחיקת האוכלוסייה המתגוררת בו. חלק מהסוגיות הנידונות במסמך זה קשורות במדיניות ממשלתית, בתהליכים כלל ארציים או מצריכות מערכתית וחשיבה מחודשת על כלים להתמודד עמן. סוגיות אחרות הן מקומיות ומצריכות חשיבה -התייחסות כלל והתייחסות ברמה המוניציפאלית. העבודה שנעשתה במסגרת התכנית מכסה עולמות תוכן רבים ושונים, שבכל אחד מהם ניתן בוודאי להעמיק, לחקור ולהתדיין. במובן זה, התכנית אינה מבקשת להציג פתרונות מוחלטים ומהירים, אלא להוות צעד ראשון בדרך לחשיבה כוללת מרחבית וחברתית על השכונות האמורות – שעל אף השוני הגדול ביניהן, יש להן הרבה מן המשותף. אנו מעודדים את הגורמים הרלוונטיים להמשיך ולהעמיק את הידע הקיים לגבי הצרכים הקיימים בשכונות אלו ולגבי הצרכים שצפוי שיהיה צורך להידרש אליהם בשנים הקרובות, כמו גם לגבי המענים האפשריים. בחלק מהתחומים שנסקרו בתכנית, ניכר כי עיריית תל אביב – יפו ומשרדי ממשלה שונים פועלים לשיפור ולפתרון הבעיות הקיימות בהן, גם אם הדבר טרם הוליד מענה מספק. מטבע הדברים מדובר בסוגיות מורכבות הכרוכות בהיבטים משפטיים, תקציביים, בירוקרטיים ועוד. בהתאם, גם ההמלצות שגיבשנו מציעות להשתמש בכלים התכנוניים והחוקיים הקיימים כדי להתוות כיוון למדיניות. תחומים אחרים מצריכים לדעתנו הכרעות פוליטיות הכרוכות בהתמודדות עם המורכבות, מתוך ההנחה שהבעיות הקיימות לא ייפתרו באמצעות במילות קסם כגון "פיתוח" או "פיזור". אנו מקווים שתכנית זו תאפשר למקבלי ההחלטות להתייחס למרחב המכונה "דרום תל אביב" כאל אזור שכל תושביו יכולים וזכאים לחיות בו בגאווה ובבטחון; לקיים בו חיי קהילה עשירים; ולחוש בו רצויים ושווים ביחס למרחב העירוני הכללי. 76 ⌖ ⌖ חזרה לתוכן נספחים 77 ⌖ ⌖ חזרה לתוכן נספח א דוגמה לנספח דיור חברתי וכלים למניעת דחיקה נספח 'דיור חברתי וכלים למניעת דחיקה' נועד לאפשר לתכנית המוגשת להציג בצורה מרוכזת וממוקדת את הצעדים הננקטים במסגרתה על מנת להגדיל את ההיצע של דיור חברתי בשכונה ועל מנת למנוע דחיקה של אוכלוסייה ותיקה ופגיעה מהאזור המתוכנן. דוגמה לנספח כזה מצויה במסמך המדיניות שהכינה עיריית תל אביב ביחס לשכונת נווה עופר (מרכז הגר היה שותף מוצע כי נספח זה יחייב את מגיש התכנית, 1.לצוות התכנון של המסמך) ואנו מצרפים את תוכנו כאן כנספח לדוגמה לכל הפחות, לספק נתונים ו/או להשיב על שאלות ביחס להיבטים הבאים: 1 . דיור ציבורי: מס' יחידות הדיור המשמשות כדיור ציבורי במצב הקיים ובמצב המוצע. במידה ולא מוצעת תוספת של יחידות לדיור ציבורי, תצרף החברה המנהלת חוות דעת מטעמה המנמקת מדוע במקרה זה אין צורך ו/או היתכנות לתוספת מסוג זה. במידת האפשר, יינתן מידע בסיסי אודות הדירות המוצעות כדיור ציבורי במסגרת התכנית: גדול הדירות, מיקומן במבנה ועוד. 2 . שכירות פרטית ודיור בהישג יד: מספר יחידות הדיור המושכרות במצב הקיים ומספר יחידות הדיור המוצעות כיחידות דיור בהישג יד במצב המוצע. במידה ומוצעות יחידות לדיור בהישג יד, יינתן מידע בסיסי אודות יחידות אלה לרבות גדול הדירות, מיקומן במבנה ועוד. כמו כן, תוצג הערכה של דמי השכירות במחיר שוק ודמי השכירות שיוצעו במסגרת דיור בהישג יד תוך התייחסות לאוכלוסיית היעד אליה מוכוונות דירות אלה. 3 . אוכלוסייה בגיל זקנה: . א ).85+-, ו85-75 ,75-65( קבוצות של זקנה- בכל בניין ובחלוקה לתתי65+ שיעור בני . ב פירוט האמצעים שננקטו על מנת לייצר דירות מותאמות לצרכי הזקנים והזקנות הקיימים במתחם ובכלל זה האם מוצעות דירות עם התאמות לבעלי מוגבלויות ו/או דיוריות ו/או דירות קטנות ו/או דיור מוגן בתכנית המוצעת. . ג כיצד באים לידי ביטוי עקרונות תכנון הנגזרים מהתפיסה של עיר ידידותית גיל בתכנית המוצעת? האם הוכן נספח תחבורה ציבורית? האם ישנן הנחיות עיצוב הלוקחות בחשבון את הצרכים האוכלוסייה בגיל הזקנה? 4 . בעלי הכנסה נמוכה: צוותי התכנון יעודדו תכניות להתחדשות עירונית להציע תמורות מגוונות, לרבות מתן תמורה כספית כחלף הרחבת שטח הדירה ו/או יצירת יחידת דיור נלווית, ויבקשו מיוזמי התכנית לציין האם וכיצד במסגרת התכנית המקודמת ניתנות תמורות המותאמות לצרכיהם של בעלי הכנסה נמוכה במתחם. פרטים אלו יוצגו במסגרת הנספח. 5 . בעלי מוגבלויות: האם התכנית מציעה מענה מיוחד לצרכים של בעלי מוגבלויות? האם וכיצד מענים אלו באים לידי ביטוי בתכנית המוצעת? 6 . . חדרים) בתכנית המוצעת2-1 , מ"ר50 דירות קטנות מאוד: שיעור של יחידות דיור קטנות מאוד (עד 7 . תכנון מוטה תחזוקה בת קיימא: אילו עקרונות תכנוניים ואמצעים התכנית מאמצת על מנת להפחית את עלויות התחזוקה השוטפות וארוכות הטווח של המבנה והשטחים המשותפים הסמוכים אליו. 8 . מתן סיוע לדיירים ממשיכים במימון עלויות תחזוקה: האם וכיצד התכנית מאפשרת לדיירים ממשיכים לעמוד בהוצאות הכרוכות בתחזוקה שוטפת וארוכת טווח. ברשימה זו אין כדי לכסות את כל ההיבטים החברתיים הרלוונטיים לבחינה בעת הפקדה ואישור של תכנית חדשה, ואין באמור כאן כדי לגרוע מסמכותה של הוועדה המקומית ו/או הרשות המקומית לדרוש לערוך מיפוי חברתי ו/ או תסקיר חברתי במסגרת הליך התכנון. מיפוי ו/או תסקיר חברתי יכול רק לתרום לעיבוי והשלמת המידע שיוצג במסגרת נספח זה. .89 לעיל, עמוד84   ר' ה"ש1 78 ⌖ ⌖ חזרה לתוכן נספח ב הצעה לקידום מסופי אוטובוסים לטווח הקצר דקות’15‘ והבינוני של ארגון 79 ⌖ ⌖ חזרה לתוכן 80 ⌖ ⌖ חזרה לתוכן נספח ג רשימת מרואיינות ומרואיינים 1 . 'אבנר כבל, 'צעד ראשון 2 .אדר ירון זלניק, משרד רם אייזנברג 3 . איריס שוורץ, עמותת המכללה 4 .אסתי שמואלי וסנדרה ניצן, עמותת יזהר 5 .עו"ד גיל גן מור, האגודה לזכויות האזרח 6 . דוד אגייב, פרויקט לופט 7 . יפו יפו- דימה שטיינברג וטום דהרי האגף על הפיקוח על הבניה, עיריית תל אביב 8 .הדס צור, המעבדה לעיצוב עירוני אוניברסיטת תל אביב 9 .חגי ברוש וסוזאן בן – עזרא, הרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול . 1 0 חיים גורן, חבר מועצת העיר תל אביב יפו . 1 1עו"ס יעל גור, מרפאת לוינסקי . 1 2פרופ' ישי בלנק, הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב . 1 3מאיה ריפטן, מנהלת תחנה לחלוקת מתדון, האגודה לבריאות הציבור . 1 4מור גלבועא, קטיביסט . 1 5 עברי באומגרטן, אקטיביסט וחבר ועד נווה שאנן . 1 6עו"ד צבי שוב . 1 7 17 עדן שושני, מרכז צעירים ורדיאל . 1 8 יפו- עלמה שירן, מנהלת אגף קהילה דרום בעיריית תל אביב . 1 9שירן פרץ, עזרא וביצרון . 2 0 .ד"ר שמוליק שיינטוך, בית הספר לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית ספיר . 2 1אדר' שרון רוטברד