חומר רקע

PDF 50,849 תווים המסמך המקורי ↗
הוועדה המיוחדת לעניין הקרן לאזרחי ישראל בראשות חבר הכנסת אבי דיכטר מפת דרכים להמשך ה דיוני ם כ"ז תשרי תש פ"א , 15 ב אוקטוב ר 2020 מפת דרכים להמשך הדיונים | 1 תוכן עניינים 1. הקדמה ועיקרי הדברים ................................ ................................ ................................ ..... 3 1.1 הקדמה ................................ ................................ ................................ ........................... 3 1.2 עיקרי הדברים ................................ ................................ ................................ .................. 4 1.3 עיקרי המשימות של הוועדה ................................ ................................ .............................. 5 2. סיכום הנושאים שהוצגו בוועדה ................................ ................................ .......................... 6 2.1 סקירת שר האנרגיה, חה"כ ד"ר יובל שטייניץ ומנכ"ל המשרד אודי אדירי ............................. 6 2.2 סקירת המשנה לנגיד בנק ישראל מר אנדרו אביר ................................ ............................... 7 2.3 סקירת פרופסור יוג'ין קנדל ראש המועצה הלאומית לכלכלה לשעבר ................................ ... 8 2.4 סקירת פרופסור איתן ששינסקי ................................ ................................ .......................... 9 2.5 סקירת מנהל רשות המיסים, ערן יעקב ................................ ................................ ............... 9 2.6 ס קירת פרופסור אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה ................................ ............. 11 2.7 סקירת חברות הגז לגבי הפעלת מאגרי הגז הטבעי ................................ ........................... 12 2.8 צריכת גז טבעי על ידי חבר ת החשמל- התפתחות וצפי לעתיד ................................ .......... 14 3. כיוונים לעתיד על בסיס דיוני הוועדה ................................ ................................ .................. 16 3.1 ועדת איתור לבחירת נציגי הציבור במוסדות הקרן ................................ ............................. 16 3.2 בנק ישראל ................................ ................................ ................................ .................... 16 3.3 רשות המיסים ................................ ................................ ................................ ................ 17 3.4 משרד האנרגיה וחברת חשמל ................................ ................................ ......................... 17 3.5 רשות הגז הטבעי ................................ ................................ ................................ ............ 17 3.6 משרד התחבורה ................................ ................................ ................................ ............ 18 3.7 משרד האנרגיה ................................ ................................ ................................ .............. 18 3.8 משרד החוץ ................................ ................................ ................................ ................... 18 3.9 משרד האוצר- החשב הכלי ................................ ................................ ............................. 18 3.10 משרד להשכלה גבוהה- מל"ג ................................ ................................ ......................... 18 3.11 הצעת פרופסור איתן ששינסקי ................................ ................................ ........................ 18 3.12 היכן יושקעו כספי הקרן– בארץ או בחו"ל ................................ ................................ ......... 18 4. הקרן לאזרחי ישראל: הזדמנויות ואתגרים ................................ ................................ ........... 19 4.1 הזדמנויות בפני הקרן ................................ ................................ ................................ ..... 19 4.2 אתגרים בפני הקרן ................................ ................................ ................................ ......... 19 מפת דרכים להמשך הדיונים | 2 "יו ר הוועדה: אבי דיכטר חברי הוועדה: ניר ברקת, עמית הלוי, יואב סגלוביץ', סמי אבו שחאדה, רם שפע, אוריאל ,בוסו אליהו חסיד, מתן כהנא מנהלת הוועדה: נטלי שלף סיוע מנהלי: יובל חיים איזנטל ייע וץ מ שפטי : עו"ד אייל לב ארי, עו"ד ורד קירו-זילברמן דובר הוועדה: שמע ו ן מלכ ה כתיבה ועריכה של הדוח: נתנאל קופראק , המחלקה לפיקוח תקציבי, מרכז המחקר והמידע של הכנסת עמי צדיק, מנהל המחלקה לפיקוח תקציבי, מרכז המחקר והמידע של הכנסת. מפת דרכים להמשך הדיונים | 3 1. הקדמה ועיקרי הדברים 1.1 הקדמה "הקמת "הקרן לאזרחי ישראל)(להלן: הקרן הוסדרה ב"חוק קרן לאזרחי ישראל, התשע ד- 2014 .)(להלן החוק1 רעיון הקמת ה קרן, אליה מיועדים לעבור כספים ממסים המוטלים על חברות המפיקות משאבי טבע, עלה בגין שתי :סיבות עיקריות הראשונה , התמודדות עם אתגרים כלכליים הנובעים מהכנסות גדולות ממשאבי טבע ("המחלה )"ההולנדית , ו השנייה שימוש בהכנסות ממשאבי טבע.מתכלים גם לטובת הדורות הבאים, ולא רק לדור הנוכחי :הרעיון של צבירת נכסים בתקופת שפע לשם שימוש בתקופת מחסור עלה כבר בפירוש של יוסף לחלום פרעה "הִ נ ֵּה ש ֶׁ בַע ש ָׁ נִים, ב ָׁאוֹת--ש ָׁ בָׁע ג ָׁדוֹל, ב ְּ כָׁל- ְּאֶׁ רֶׁ ץ מִ צְּ רָׁ יִם. וְּקָׁ מו ש ֶׁ בַע ש ְּ נֵּי רָׁ עָׁ ב, אַ חֲרֵּ יהֶׁ ן, ו נִש ְּ כ ַח כ ָׁל- ,הַ ש ָׁ בָׁע ב ְּ אֶׁ רֶׁ ץ מִ צְּ רָׁ יִם; וְּכִל ָׁה הָׁ רָׁ עָׁ ב, אֶׁ ת-הָׁ אָׁ רֶׁ ץ. וְּלֹא-יִו ָׁדַ ע הַ ש ָׁ בָׁע ב ָׁאָׁ רֶׁ ץ, מִ פ ְּ נֵּי הָׁ רָׁ עָׁ ב הַ הו א אַ חֲרֵּ י-כֵּן... יַעֲש ֶׁ ה פַ רְּ עֹה, וְּיַפְּ קֵּ ד פ ְּ קִ דִ ים עַ ל-הָׁ אָׁ רֶׁ ץ; וְּחִ מ ֵּ ש אֶׁ ת- ָׁ אֶׁ רֶׁ ץ מִ צְּ רַ יִם, ב ְּ ש ֶׁ בַע ש ְּ נֵּי הַ ש בָׁע. וְּיִקְּ ב ְּ צו , אֶׁ ת-כ ָׁל- אֹכֶׁל הַ ש ָׁ נִים הַ ט ֹבוֹת, הַ ב ָׁאֹת, הָׁ אֵּ ל ֶׁה; וְּיִצְּ ב ְּ רו-בָׁר ת ַ חַ ת יַד-פ ַ רְּ עֹה, אֹכֶׁל ב ֶׁעָׁ רִ ים וְּש ָׁ מָׁ רו . וְּהָׁ יָׁה הָׁ אֹכֶׁל לְּפִ ק ָׁ דוֹן, לָׁאָׁ רֶׁ ץ, לְּש ֶׁ בַע ש ְּ נֵּי הָׁ רָׁ עָׁ ב, אֲש ֶׁ ר ת ִ הְּ יֶׁיןָׁ ב ְּ אֶׁ רֶׁ ץ מִ צְּ רָׁ יִם; וְּלֹא- ָׁ תִ כ.רֵּ ת הָׁ אָׁ רֶׁ ץ, ב ָׁרָׁ עָׁ ב" ( ,בראשית פרק מ"א.) הוועדה המיוחדת לעניין הקרן לאזרחי ישראל הוקמה בכנסת ה- 23 א בר שות ח ה"כ אבי דיכטר במטרה לפקח על הקמת ה ועל פעילות ה .בעתיד סמכויות הוועדה כפי שהוגדרו בעת הקמתה : " פיקוח ומעקב אחר הפעולות הנדרשות לפי חוק קרן לאזרחי ,ישראל התשע״ד- 2014 , ובכלל זה פ יקוח ומעקב אחר התקדמות הקמת הקרן והפעולות שנעשות להקמת מוסדות הקרן ומינוי נושאי המשרה בה; פיקוח ומעקב אחר הכנסות המדינה מההיטל על רווחי גז ונפט וצפי ההכנסות בתקופת כהונתה של הכנסת ה- 23 ; פיקוח ומעקב אחר ניהול נכסי הקרן על ידי בנק ישר אל". ב מועדים30 ביוני עד9 ב ספטמבר2020 קיימה הוועדה שבע ישיבות .בנושא משק הגז הטבעי וקרן לאזרחי ישראל הוועדה אספה נתונים על משק הגז הטבעי ושמעה עדויות רבות– של שר ה,אנרגיה המשנה לנגיד בנק ישראל , ראש ,המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה נציגי משרדי הממ ,שלה ,נציגי חברות הגז הטבעי מומחים, נציגי ארגונים חוץ- פרלמנטריים וגורמים נוספים- במטרה להבין וללמוד את ענף הגז הטבעי ו את נושא הק רן, החל מההיגיון הכלכלי ב בסיס הקמת ה ,קרן ,מצב הקמת מוסדות הקרן ,השימושים הרצויים בהכנסות הקרן פוטנציאל ה הכנסות הקרן לפי יישומים , הסכו ם שנצבר בקרן עד מחצית2020 ותחזיות ההכנסות ב עשורים הקרובים. לאחר סיום סבב הדיונים הראשון החליט יו"ר הוועדה על כתיבת דוח לסיכום ה דיוני ם עד כה ולגיבוש מפת דרכים :ודרכי פעולה להמשך. מפת הדרכים להלן מבוססת על המקורות הבאים  ,דיוני הוועדה עם הגורמים השונים לרבות מצגות ומסמכים שהועברו לוועדה על- .ידי הגורמים השונים  מחקרים שונים שנעשו בעשור האחרון ב נ.ושא משק הגז הטבעי בישראל בכלל וקרן אזרחי ישראל בפרט  מסמכים שהוגשו לוועדה על- .ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת  מקורות נוספים, כגון דוחות של משרדי ממשלה כגון רשות הגז הטבעי וכדומה, דוחות כספיים ותחזיות של ,יצרניות הגז הטבעי ,מומחים בתחום.מחקרי שוק, אנאליזות בשוק ההון  ,מפת הדרכים כוללת סיכום עיקרי הדיונים בוועדה עם הגורמים השונים כיוונים לעתיד על בסיס הדיונים עד כה .וניתוח דרכים להגדלת והקדמת הכנסות הקרן 1 חוק קרן לאזרחי ישראל, התשע"ד- 2014 . מפת דרכים להמשך הדיונים | 4  ל פי הייעוץ המש פטי ,של הוועדה הקרן תוקם רק לאחר שיצטברו לזכותה בחשבון המיועד לכך, המנוהל על ידי החשב הכללי, מיליארד ש"ח. לפי רשות המיסים, נכון לסוף2019 נצברו לזכות הקרן כ- 474 .מיליון ש"ח 1.2 עיקרי הדברים בשנת2020 יש בישראל שלושה מא גרי גז טבעי ידועים: לווייתן, תמר וכריש- תנין. בתרשים1 להלן גודל המאגרים .וחלקם בעתודות הגז הטבעי ניתן לראות כי ךס ה עתודות הוא כ- 900 BCM :במאגר לווייתן כ- 500 BCM ( 56% ), במאגר תמר כ- 300 BCM ( 33%) ובמאגר כריש-תנין כ- 99 BCM ( 11% .) צריכת הגז הטבעי בישראל בשנת2020 הינה בעיקר לשני ענפים :עיקריים ייצור חשמל (הן על ידי חברת חשמל והן על ידי תחנות כוח פרטיות) ו תעשייה (כגון מפעלי ים המלח , בתי הזיקוק ועוד ). בתרשים2 להלן תחזית צריכת הגז הטבעי בישראל לשנים הקרבות על פי תחזית רשות הגז הטבעי. התחזית היא בהנחה כי יסגרו תחנ ות הכוח הפחמיות וכי .תהיה עמידה חלקית ביעדי האנרגיה המתחדשת תרשים2 – תחזית צריכת גז טבעי בישראל בשנים2020 - 2040 לפי סוגי צרכנים שונים ( BCM ) 3 מהתרשים ניתן לראות כי על פי תחזית זו סך צריכת הגז הטבעי הצפויה בישראל בשנת2042 היא כ- 29 BCM , פי 2.6 מהצריכה הצ פויה בשנת2021 ( 11.1 (BCM . ניתן לראות כי מרבית הגידול בשימוש בגז טבעי הוא עבור ייצור 2 :מאגרי תמר ולווייתן הוועדה המיוחדת לפיקוח על הקרן לניהול הכנסות המדינה ,מהיטל על רווחי גז ונפט מצגת מטעם שר האנרגיה , 30 ביוני2020; מאגר כריש- ,תנין: דיווח חברת אנרג'יאן לבורסה תוצאות דוח משאבים כריש צפון ,, הבורסה לניירות ערך9 באפריל2020 . BCM – .מיליארד מטר מעוקב 3 מצגת רשות הגז הטבעי כפי שהוצגה בוועדה המיוחדת לעניין הקרן לאזרחי ישראל, 9 בספטמבר2020 . 8.3 8.5 8.8 10.2 11.6 11.7 13 13.1 14.5 14.6 14.8 15.2 15.6 16 16.4 16.8 17.2 17.6 18.1 18.5 19 19.4 19.8 2.3 2.4 2.5 2.5 2.6 2.7 2.7 2.8 2.8 2.9 3 3 3.1 3.1 3.1 3.2 3.2 3.3 3.3 3.4 3.4 3.5 3.5 0.1 0.1 0.1 0.1 0.2 0.2 0.2 0.3 0.4 0.5 0.7 0.9 1.1 1.4 1.6 1.9 2.1 2.4 2.6 2.8 2.9 2.9 2.9 0.1 0.1 0.2 0.4 0.5 0.6 0.7 0.8 0.9 1 1.2 1.3 1.4 1.6 1.7 1.8 2 2.1 0.1 0.1 0.2 0.2 0.3 0.3 0.4 0.4 0.5 0.5 0.6 0.6 0.7 0.7 0.7 0.7 0.7 0.7 0.7 0.7 0.7 0.7 10.7 11.1 11.5 13 14.6 15 16.3 16.8 18.5 19 19.6 20.4 21.2 22.1 22.8 23.8 24.5 25.4 26.3 27.1 27.8 28.5 29 3 8 13 18 23 28 33 2020 2021 2022 2023 2024 2025 2026 2027 2028 2029 2030 2031 2032 2033 2034 2035 2036 2037 2038 2039 2040 2041 2042 ייצור חשמל נטו תעשייה וחלוקה צריכה גז לרכב חשמלי תחבורה ב- CNGתעשייה פטרוכימית תרשים1 – ( עתודות הגז הטבעי2020 , BCM ) 2 300 תמר 33% 500 לווייתן 56% 99 כריש-תנין 11% מפת דרכים להמשך הדיונים | 5 חשמל (כ- 11.5 BCM ). ענף התחבורה צפוי להתחיל להיות צרכן גז טבעי עד ל כדי צריכת כ-5 BCM בשנת2042 (כ- 2.1 BCM גז טבעי ישמש חלופה לדלק וכ- 2.9 BCM צריכת חשמל נוספת עבור כלי רכב ח)שמליים. ענפים נוספים הינם( תעשיה וחלוקה3.5 BCM ,)ו( פטרוכימיה תעשייה בה הגז הטבעי משמש כחומר גלם , 0.7 BCM .) נוסף על צריכת גז טבעי בשוק המקומי אפיק מכירות נוסף הינו יצוא גז טבעי. נכון לשנת2020 קיים יצוא גז טבעי לירדן ו ל .מצרים בלוח1 להלן תחזית יצוא גז טבע.י בשנים הקרובות לוח 1 – תחזית יצוא גז טבעי למצרים וירדן בשנים2020 - 2023 ( BCM ) 4 מדינה/שנה2020 2021 2022 2023 סך הכול ב- % מצרים 3.3 4.0 4.5 5.5 17.3 57.5% ירדן 3.2 3.2 3.2 3.2 12.8 42.5% סך הכול 6.5 7.2 7.7 8.7 30.1 100% מה לוח ניתן לראות כי סך יצוא ה גז הטבעי מישראל למצרים וירדן בשנים2023-2020 צפוי ל ו עמ ד על כ- 30.1 BCM כאשר כ- 57.5% מהיצוא הוא למצרים וכ- 42.5% לירדן. יש לציין כי מדובר על צפי יצוא על בסיס חוזים קיימים וכי .ישנו פוטנציאל יצוא למדינות נוספות בלוח2 להלן מוצג צפי הכנסות מהמאגרים בתרחיש אופטימי כפי שהוצג על ידי נציגי היצרניות בדיון בוועדה ב-8 בספטמבר2020 . לוח2 – צפי הכנסות למדינה ממאגרי תמר ולוו י יתן בתרחיש אופטימי(במיליארד י ש"ח) 5 סוג הכנסה תמר לווי תן י סך הכול הכנסות לקרן 66.3 100.6 167.0 תמלוגים למדינה 21.8 37.3 59.0 מס חברות 17.9 30.7 48.7 סך הכול 106.0 168.7 274.7 בצפי ההכנסות האופטימי של מאגרי תמר ולווייתן סך הכנסות המדינה בתקופת הפעלת השדות (מאגר תמר עד שנת2050 ומאגר לוויתן עד שנת2064 )יהיה כ- 274.7 מיליארד ש"ח – כ- 167 מיליארד ש"ח היטל לקרן , כ- 59 מיליארד ש"ח תמלוגים למדינה וכ- 48.7 .מיליארד ש"ח מס חברות בדיון אמרו נציגי חברת אנרג'יאן כי לפי צפי ההכנסות ממאגר כריש-תנין, סך ההכנסות לקרן יהיה כ-6 מיליארד דולר, לפי שער חליפין ממוצע של3.5 ש"ח לדולר, מדובר בכ- 21 מיליארד ש"ח . צפי ההכנסות הכולל לקרן ממאגרי הגז הטבעי הקיימים בשנת2020 הוא כ- 188 מיליארד ש"ח . יש לציין כי צפי ההכנסות לקרן לפי תחזית רשות המיסים שהוצגה בוועדה הוא כ- 200 מיליארד ש"ח. 1.3 עיקרי המשימות של הוועדה  תיקון החוק הנוגע להקמת הקרן ולו ועדת האיתור. הגדרת מועד הקמת הקרן כך שתוקם גם לפני שעמדו לזכותה מיליארד ש"ח. הגדרת לוחות זמני.ם לסיום עבודת ועדת האיתור והרחבת הגדרת חברי ועדת האיתור 4 OECD Economic Surveys, Israel, p.20, September 2020. 5 דיון ב וועדה המיוחדת לפיקוח על הקרן לניהול הכנסות המדינ ,ה מהיטל על רווחי גז ונפט סקירת חברות הגז , מצגת חברת דלק קידוחים , 8 ב ספט מבר 2020 . מאגר תמר– עד שנת2050 ; מאגר לווייתן– עד שנת2064 . מפת דרכים להמשך הדיונים | 6  תיקון החוק לשם.הסדרת סוגיית החזר כספים מהקרן ליצרניות במצב בו יתברר ששולם היטל גבוה מידי  תיקון סעיף11 בחוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע המתייחס לסכומים ה שנוי ים במחלוקת. המצב כיום הוא שסכום השני במחלוקת לא משולם לרשות המסים עד להגעה להסכמה או פסק דין של בית משפט, הליך שע שוי להימשך .זמן רב  דיון האם נכון ש השקעות הקרן יהיו רק בחו"ל כלשון החוק, או ,גם בשוק המקומי תוך התייחסות למטרות העיקריות ,"של הקמת הקרן: מניעת "המחלה ההולנדית שימוש בהכנסות ממשאבי טבע מתכלי ם גם לטובת הדורות הבאים .ו"כרית ביטחון" למקרה אסון  דיון פרטני בהגדלת והקדמת ובהגדלת מכירות גז טבעי :בשוק המקומי ובשוקי יצוא :שוק מקומי מעבר מהיר יותר של ייצור חשמל על- ידי חברת החשמל מפחם לגז טבעי. קידום שימוש בגז טבעי ב תחבורה )(בעיקר כלי רכב כבדים. קידום ש ימוש בגז טבעי בבתים כתחליף לגפ"מ (בעיקר חיבור שכונות חדשות). שוקי יצוא: חשיבה כיצד ניתן לסייע ב קידום ע סקאות יצוא, הן למדינות להן כבר מיוצא גז טבעי והן למדינות נוספות , תוך ניצול כניסתה של שברון לאזור לשם יצוא גז טבעי מונזל למדינות נוספות. :תחרות הגברת התח רות על- ידי אפשרות לשותפויות בכל מאגר למכור גז טבעי בנפרד ללקוחות בארץ .ובחו"ל עשויה להוביל לירידה במחיר הגז הטבעי 2 . סיכום הנושאים שהוצגו בוועדה 2.1 סקירת שר האנרגיה, ח"ה כ ד"ר יובל שטייניץ ו מנכ"ל המשרד אודי אדירי  בישראל נמצאו עד כה ארבע מאגרי גז טבעי עיקריים, ים.תטיס, תמר, לוויתן וכריש תנין  מאגרי הגז הטבעי בישראל נמצאים בים העמוק, ועל- כן ההוצאות על הפקת הגז הטבעי הן גדולות יחסית וזמן החז ר .ההשקעה ארוך יחסית  יש נם יתרונות רבים לשימוש בגז טבעי, ב נוסף ל גידול בה ,כנסות המדינה לרבות ירידה בזיהום אוויר, חיסכון ביבוא נפט ותזקיקים ופחם , הקלה על התעשייה הצורכת גז טבעי ויתרונות מדיניים ו.גאופוליטיים  לפני יישום חוק ששינסקי, חלק המדינה ברווחי גז טבעי ונפט היה 20% עד22% , אחרי תיקון החוק חלק המדינה מהרווחים צפוי להיות60% עד65% .  "מתווה הגז " שאושר בשנת2015 נתן "אור ירוק" לפיתו ח מאגר לוויתן, וחייב בלוח זמנים את השות פויות לפיתוח המאגר תוך4 שנים, ל לא התחשבות בשיקולים כלכליים אפשריים.אחרים של השותפים  החברות דלק קידוחים ונובל אנרג'י החזיקו,, עם שותפים נוספים בשלושת מאגרי הגז הטבעי (תמר, לוויתן וכריש- )תנין , ועל-כן "מתווה הגז " קבע ש יש לפרק את המונופול שלהן . בעקבות כך, מאגר כריש- תנין נמכר לחברת אנרג'יאן ועל חברת דל ק קידוחים למכור את חלקה במאגר תמר עד לסוף2021 . יישום המתווה הוביל ל תחרות בשוק.ומחירי הגז הטבעי ירדו  החזון הוא שבשנת2030 , 70% מייצור החשמל בישראל יהיה מגז טבעי ו- 30% מאנרג יות מתחדשות (בעיקר .)שמש  לפי מחקר של גרינפיס- זהום האוויר משתי תחנות כוח פחמיות גרם לכ- 600 מתים בשנה. מפת דרכים להמשך הדיונים | 7  באירופה למשל מדברים על זה ש לצורך ייצור חשמל ישתמשו בגז טבעי במהלך ה- 30 שנים הקרובות, ולאחר מכן כנראה כמעט לא י שתמשו ב גז טבעי , אלא ב אנרגיות מתחדשות ומעריכ ים שיהיו גם פיתוחים טכנולוגיים חדשים.  לפי ההערכות שנתנו חברות בין- ,לאומיות שעשו מחקר כמות הגז הטבעי שהתגלתה היא כ שליש מה כמות .שנמצאה עד כה כלומר, ההערכות הן חודיקש ים נוספים במים הכלכליים של ישראל יובילו לסך כמות של3,000 עד3,300 BCM (כולל )המאגרים הקיימים., אם כי ברמת ודאות לא גבוהה  הצריכה המקומית בישראל נמוכה יחסית לפוטנציאל ההפקה השנתית ממאגרי הגז הטבעי. על- כן, ללא אפשרות יצוא ממאגר לוויתן, לא הי תה כדאיות כלכלית ב השקעות הכבדות הנדרשות ל פיתוח.ו  ישנו מאמץ ליישם את הרעיון ייצוא גז טבעי לאירופה באמצעות בניית צינור תת- .ימי מדובר על צינור באורך2,000 "מ ק בעומק מ רבי של 3.5 ק "מ בימם התיכון (הצינור הארוך בעולם). עלות הקמת הצינור מוערכת בכ-6 מיליארד דולר.. עם זאת, קיים קושי לאמוד את ההשקעות הנדרשות בפועל במיזמי תשתיות בהיקף גדול  לפי הערכות ועדת ששינסקי, מאגר בגודל הדומה למאגר תמר, מתחיל לשלם היטל כתשע שנים לאחר התחלת .הפקת הגז הטבעי  בפוע,ל כ- 60% מהכנסות המדינה מגז טבעי יועברו לקרן, כאשר ההיגיון בהקמת הקרן הוא מניעת" המחלה ההולנדית" – ייסוף חד במטבע המקומי אשר יוביל לירידה ביצוא של ענפים אחרים , בכושר התחרות של הייצור המקומי ובתיירות נכנסת וע שוי אף ל השפיע על מ נוע הצמיחה העיקרי של המשק– ההיי- .טק  תמלוג הוא מס פשוט אך ישנו גבול עד כמה ניתן להעלות את שיעור התמלוגים. ההיטל אומנם קצת יותר מורכב אך מאפשר לחבר ות מצד אחד להרוויח ו מצד שני נתון הרבה פחות לתכנוני מס מאשר מס חברות ,. שכן ההסתכלות שלו היא על המאגר בלבד– האם הוא רווחי או לא, וקובע כללים פשוטים וברורים מתי צריך להתחיל להיות משולם ההיטל - אחרי החזר של פי1.5 על ההשקעה ללא התחשבנות מה העלויות הנוספות של ההשקעה .)(כגון ריבית על הלוואות 2.2 סקירת המשנה לנגיד בנק ישראל מר אנדר ו אביר  בנק ישראל הקים את מחלקת הניהול ו מוכן מבחינתו לקבלת הכסף עבור הקרן והוא ממתין לקבלת הכסף. בעצם בנק ישראל הוא מעין קבלן משנה לניהול הכסף ומוציא לפועל את ה הנחיות של מועצת הקרן ו של ועדת ההשקעות .של הקרן ללא הפעלת שיקול דעת עצמי  לבנק ישראל אין סמכות לחתו.ם בשם הקרן על הסכמים ופתיחת חשבונות, רק למועצת הקרן קיימת סמכות זו  שתי סיבות עיקריות לכך שתחזית ההכנסות משנת2013 לא התממשה: ירידה חדה במחירי הגז הטבעי בעולם ואישור לחברות לקזז השקעות גבוהות יותר בהשוואה לאישור המקורי, אשר הוביל.לדחייה בתשלום ההיטל  הוקמה בעבר ועדת איתור בראשות השופט גל, אך הוא התפטר. כים אין ועדת איתור ולא ניתן להקים את מוסדות .הקרן  על פי החוק, בוועדת האיתור צריכים להיות, בין היתר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה ומנכ"ל משרד האוצר– שני בעלי תפקידים עם לוח זמנים מאוד עמוס, מה שמקשה על אפשרות כינוס.ועדת האיתור יש מקום לחשוב על שינוי המנגנון של ועדת האיתור ולאפשר נציגים מטעמם של מנכ"ל משרד ראש הממשלה ומנכ"ל משרד האוצר . ב שלב הראשון משרד המשפטים צריך למנות יו "ר חדש לוועדת האיתור ולהתחיל להניע את התהליך מהתחלה. מפת דרכים להמשך הדיונים | 8  במטרה למנוע מצב בו הצטברו מיליארד ש"ח אבל לא ניתן ל השקיע אותם, מכיוון שלא הוקמו מ ו סדות הקרן ובעיקר ועדת השקעות, יש מקום לשקול שינוי של החוק שיאפשר ניהול של הכספים על ידי בנק ישראל בהתאם לקווים מנחים. כך יימ נע מצב של הפסד ,אפשרי למדינה.בגין אי השקעת כספי הקרן 2.3 סקירת פרופסור יוג'ין קנדל ראש המועצה ה לאומית לכלכלה לשעבר  שלוש סיבות להקמת הקרן:  המחלה ההולנדית. ככל שיש יותר יצוא או תחליף יבוא , נכנס י ותר מט"ח וגורם לפיחות של המטבע ולייקור .עלות העבודה עדיף ענף ייצוא עם מועסקים רבים יחסית בשכר גבוה, כמו היי-טק , על פני ענף יצוא עם מעט מועסקים יחסית ובעל השפע ה רבה על שער המטבע, כמו .משאבי טבע ל לא מדיניות ל ני מ עת הפיחות נגרמת )המחלה ההולנדית (קרה גם בנורבגיה – החלפה של ענף יצוא ומ עם עסק ים רבים יחסית ב ענף יצוא עם מעט .מועסקים יחסית לפי הערכה של בנק ישראל בזמן ועדת ששינס ק ,י, כל ייצוא של מיליארד דולר של גז טבעי מפח ית את יתר היצוא בחצי מיליארד דולר.  לישראל אין קרן שיכולה לעזור בזמן משבר קשה כגון מלחמה או רעידת אדמה. בזמן משבר כזה, שער החליפ י ן מיוסף והריבית שיגבו בעולם.על גיוס חוב של הממשלה עשויה לעלות עד כדי משבר פיננסי  פיזור הכנסות לטווח ארוך. כשיש משאב טבע ,מתכלה ניצול הכסף לתקופה קצובה הוא כמעט אף פעם לא יעיל והרבה פעמים הופך למשחק פוליטי וכאשר משאב הטבע נגמר– .קשה מאוד להתרגל ,כך בארגנטינה מצאו גז טבעי ו נתנו ל אזרחים סובסידיה ב רכישת גז טבעי. לאחר שה גז הטבעי התכלה, נוצר מצב של סבסוד עמוק בגין קושי לשינוי דפוסי הת נהגות- ה אזרחים רוכשים בדולר וחצי ו המדינה מייבאת ב- 14 דולר .  יש לדאוג שלא תהיה בעיה להעסיק נציגי ציבור, בגין ניגוד עניינים, בעלי הבנה מקצועית וניסיון בהשקעות בין- לאומיות.  במטרה למנוע ולצמצם הסטת מכירת גז טבעי ממאגר אחד )(תמר לשני(לווית ן )בכדי לדחות את תשל ,ום ההיטל חברת דלק קידוחים צריכה, ,כחלק ממתווה הגז למכור את חלקה במאגר תמר ו חברות דלק קידוחים ונובל אנרג'י מכרו את חלקן במאגר כריש- .תנין כך , במאגרי תמר ולוויתן ישנם שותפים שהם בעלים רק באחד המאגרים , ועל- כן יש להם תמריץ כלכלי למכירת גז טבעי מהמאגר שלהם בלבד , ולא להסטת מכירת גז טבעי בין המאגרים.  יש בישראל פוטנציאל להפקת סדר גודל של251 מיליארד .)חביות נפט בפצלי שמן (סדר גודל של ערב הסעודית .אך כרגע ועדה מחוזית החליטה לא לאשר ניסויי בהפקת הנפט פרופסור ג'ינה כהן - מרצה בטכניון בנושא הגז  כל שוק י י חודי ואין להשוו .ת מדינה אחד אם מדינות אחרות לגבי מחירי הגז  המחירים הידועים בארה"ב הם מחירי קניה נקודתיים, כאשר מח ירי הגז הטבעי בחוזים ארוכי טווח באירופה הם סודיים ומגיעים לפי2 עד פי4 .ממחירי קניה נקודתיים  לא נכון לפעול לפי השיטה האמריקאית של תשלום "בונוס חתימה" מכמה סיבות: ארה"ב היא המדינה המפותחת היחידה שנוקטת בשיטה זו, השאר אלו מדינ ות לא מפותחות שזקוקות להכנסות מ ידיות למימון ההוצאות. גורם לבעיות שחיתות. לא תמיד החברה הזוכה היא המתאימה ביותר אלה זו שיש לה יותר כסף לשלם מראש . החברה המבצעת את הקידות, לא מבצעת אותו בצור ה אופטימאלית מכיוון ש כבר אין להם מספיק כסף (אחרי ששילמו )"את "בונוס החתימה. מפת דרכים להמשך הדיונים | 9 2.4 סקירת פרופ סור איתן ששינסקי  יש כיום כ- 40 קרנות ריבוניות בעולם.  בנוגע להעברת תשואה לתקציב המדינה של3.5% בשנים הראשונות, קרן המטבע הבין- לאומית ממליצה לארצות שבמצוקה, לא ללכת בקו הוצא ה אחיד אלא בקו הוצ אה שיותר מוטה להווה ופחות לעתיד אך צריך .להיזהר ממדרון חלקלק  בנוגע למחלוקת כיל עם רשות המיסים על ההיטל מאשלג. זיכיון של החברה לישראל, שהיא הבעלים של כימיקלים לישראל, פג מ- 2030. פרופ' ששינסקי מציע שבתנאים של המכרז החדש יהיה התנאי שעל הניגש ,למכרז לבוא בידיים נקיות, כלומר לפתור את כל חילוקי הדעות עם המדינה בקשר לסכומים שמגיעים למדינה .לפני שמגיש את הזכיינות  לאחר שלוש עתירות לבג"ץ בנוגע למשאבי הטבע, נקבע כי משאבי הטבע שייכים לריבון וכי לחברות ניתנה הזכות להפיק הכנסות ממשאב הטבע, אך לא ניתנה ל הן בעלות על משאב הטבע. כך זה בכל המדינות בעולם, חוץ "מארה ב. בארה"ב השיטה שונה, מי שרוצה לקבל זיכיון להפיק משאב טבע משלם "בונוס חתימה" שמגולמים בו רווחי היתר– .אם שיטה זו הייתה נהוגה בישראל לא היה צורך בהקמת ועדת ששינסקי  מכיוון שרצו שגם מאגרים קטנים יפותחו , מס רווחי היתר הוא פרוגרסיבי ומתחיל ב- 20% ועולה ל- 50% .  .ההצדקה האידאולוגית הבסיסית להקמת קרן עושר היא שגם לדורות הבאים מגיע ליהנות ממשאבי הטבע יש ,הוכחות לכך שממשלות שיש עליהן מגבלות, פורסות את הפירות של משאבי הטבע על פני תקופה יותר ארוכה כפי שמוצדק מבחי.נת החזקה בין דורות שונים  .יכול להיות שתמיכה בתשואות הפנסיות וקצבאות הזקנה זו מטרה ראויה להשקעות הקרן  יש לדאוג להקמת מוסדות הקרן, שכאשר יגיעו ההכנסות, יוכלו מיד .להתחיל ולהשקיע אותו לא נראה שיש הצדקה כלכלית לתוכנית הנחת צינור גז שיחבר את ישראל ואירופה. ככל הנראה יותר כדאי להנזיל את הגז הטבעי.ולהוביל אותו פרופ סור רות ארנון– נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים לשעבר  ראוי שחלק מכספי הקרן יושקעו במחקר בארץ בתחום הגז והנפט על מנת לאפשר שימור , פיתוח והפקת תועלת מרבית .ממשאבי הטבע פרופסור צבי בן-אברהם - חבר הא קדמיה הלאומית הישראלית למדעים  אנחנו היום יודעים הרבה יותר טוב איך נראים פני הירח מאשר איך נראית קרקעית הים התיכון. על מנת לחקור .במים עמוקים יש צורך במכשירים מיוחדים וכל המומחיות היום מגיעה מחו"ל  מציע להביא מרצים מחו"ל אחד לכמה שנים על מנת שילמדו בארץ קורס ים מתקדמים בנושא חקר הים התיכון .וכן לשלוח דוקטורנטים או סטודנטים מצטיינים להתמחויות בחו"ל 2.5 סקירת מנהל רשות המ י,סים ערן יעקב  .בעולם התחזיות: יש את אלה שלא יודעים ויש את אלה שלא יודעים שהם לא יודעים תחזית זה תחזית ולעולם היא תישאר תחזית.  יש לקחת בחשבון שבעול ם המיסים, ניתן לפעמים לבקש החזר של המס וצריך לקחת בחשבון אפשרות של החזר .מקדמה ששולמה וכיצד ניתן לעשות זאת מפת דרכים להמשך הדיונים | 10  ההערכה היא בין אמצע2021 עד אמצע2022 .יעמדו לרשות הקרן מיליארד ש"ח שלומי פיליפ – מנהל תחום בכיר עלויות חקיקה, רשות המיסים  מבחינת תשלום ההיטל, בודק.)ים כל מיזם בפני עצמו (תמר בנפרד, לוויתן בנפרד  ישנם "תמלוגי על" שהם תשלומים של השותפות מול גורמים עסקיים אחרים כגון גאולוגים ושותפים כלליים, אך .תמלוגי העל אינם קשורים לעניין ההיטל  מקדם ההיטל השנים לכל המצטברים הנפט רווחי המסחרית ההפקה עד המיזם במסגרת שהיו המצטברות ההשקעות=  מכיוון שקבעו שה- Government Take )(חלק הממשלה בהכנסות ממשאבי טבע יעמוד על62% , ככל שמס החברות עו לה שיעור ההיטל ק.טן, ולהיפך  נכון לסוף שנת2019 , עומדים לזכות הקרן474 ,מיליון ש"ח419 מיליון מגז טבעי ונפט ו- 55 מיליון ש"ח ממשאבי טבע אחרים.  הערכת רשות המיסים היא כי מהמאגרים הידועים כיום יגבו כ- 59 מיליארד דולר, שהם כ- 200 .מיליארד ש"ח  לחזות הכנסות הרבה יותר קל מאשר לחזות רווחים, לכן יכול להיות שתחזית על הכנסות מתמלוגים ידייקו ואילו .תחזית על ההיטל שמחושב לפי הרווח לא ידייקו  בדף האחרון של הנספ חים בדוח ועדת ששינסקי מופיע שמאגר בגוד ל של תמר, שצריך לשלם היטל אחרי החזר של200% רווח על ההשקעה, צפוי להתחיל לשלם היטל לאחר10 שנים. בתמר זה צפוי להיות פחות, שמונה .שנים מירי סביון – משנה למנהל רשות המיסים  ת הליך תשלום ההיטל: בהתחלה התאגיד לפי חישוביו קובע כמה היטל הוא צריך לשלם ומציין זאת בדוח השנתי לרשות המיסים. פקיד השומה בודק את הדוח ויכול או לקבוע שהוא מקבל את חישוב התאגיד או לקבוע שלדעתו השומה גובהה יותר. ישנה אפשרות בה פקיד השומה והתאגיד מגיעים להסכם סופי מה גובה המס, ובמידה ואין הסכמה, פקיד השומה מו "ציא "שומה לפי מיטב השפיטה– ללא הסכמה. בנפט וגז על פקיד השומה לעשות זאת תוך שנה מהגשת הדוח, בשאר משאבי הטבע תוך ארבע שנים. אם אין הסכמה בין פקיד השומה לתאגיד, מוצא צו דיון בבית משפט וניתן לערער על פסק הדין לבית המש פט המחוזי ואף לבית המשפט העליון (ליך ה שעש וי )לקחת הרבה זמן. אם פקיד השומה לא הוציא שומה בפרק הזמן שנקבע, השומה של החברה הופכת להיות שומה .סופית  המס וההיטל לא משולמים בסוף שנה אלא במהלך השנה משולמות מקדמות על ידי החברות לפי ההערכה שלהן כמה הן יצטרכו לשלם בסוף שנה. יכול להיווצר מצב בו המקדמות ששולמ ו גבוהות מהשומה הסופית של השנה .ולכן מבחינת רשות המיסים, כל עוד אין שומה סופית המיסים ששולמו אינם וודאיים  .)ההיטל המתקבל מהחברות הוא "כסף צבוע" ולא נכלל בהכנסות המדינה (כמו שאר המיסים  ( כל עוד אין הסכם שומה סופי או פסק דין של בית משפט, סכום השומה שבמחלוקת הפער בין מה שהחברה .דיווחה לבין השומה שהוצאה על ידי רשות המיסים) לא צריך להיות משולם מפת דרכים להמשך הדיונים | 11  יש לבחון חיוב תשלום הסכום שבמחלוקת, כולו או חלקו (ולאו דווק א )רק לעניין ההיטל אלא לגבי שאר המיסים– אך זה מצריך שינוי חקיקה.  ,בנוגע להיטל עדיין לא הגיעו מחלוקות לבית משפט אך במחלוקות מיסים רגילות פעמים שלוקח שבע שנים עד .שמסתיימים הדיונים בבית משפט  ייתכן מצב בו יהיה צורך לבצע החזר של כספי היטל ועל כן יש לבחון את הסוגיה מתי נכון שכספי ההיטל יעברו .מהחשבון המיוחד באוצר לידי הקרן עצמה שתשקיע את אותם סכומים  מרגע שיש דוח של החבר ה לפקיד השומה, כארבעה חודשים לאחר סוף שנה, יודעים מהו הסכום שאינו שנוי .במחלוקת  כיום במצב החוקי., אם כסף עבר לרשות הקרן, אין דרך להחזיר אותו לגורם המשלם לצורך ביצוע החזר יוגב גרדוס - ,סגן הממונה על התקציבים אגף התקציבים, משרד האוצר  הסכומים שיעמדו לרשות הקר ן הם כ- 5% תוצר בעוד40-30 שנה, זהו סכום משמעותי אבל פחות ממה שחשבו .כשחוקק החוק  לקרן היו שתי מטרות: אחת מניעת המחלה ההולנדי:ת וייסוף בשער החליפין, והשנייה העברה בין דורית של .העושר מההכנסות ממשאבי טבע מתכלים כדי לא להסתמך למעשה בתקציב השוטף על אותם משאבים ההיגיון הזה עדיין קיים גם לגבי הסכומים האלה. מדובר בסכומים שבאמצע עשור ולקראת סוף העשור הם סכומים מאוד .משמעותיים ואין היגיון להכניס אותם לתקציב השוטף עוזי שר - סגן בכיר לחשב הכללי, משרד האוצר  .הסכום שנצבר עד היום לטובת הקרן נמצא בחשבון ייעודי בבנק ישראל  .יש למצוא פתרון חוקי למצב בו יש לבצע החזר כספים מהקרן 2.6 סקירת פרופ סור אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה  המחיר ליחידת חום שנקבע בחוזה בין חברת החשמל למאגר תמר גבוה יחסית מכיוון שזאת התקופה לאחר פיצוץ צנרת הגז ממצרים ו ל כן היה לחץ גדול לקבל גז טב עי שגם במחיר שנקבע , אשר עדיין נמוך יחסית למחיר ה סולר .)בו השתמשו (מחיר לא יקר יחסית למחיר באירופה  .החוזה הוא לטווח ארוך על מנת לתת למאגר תמר וודאות, אחרת לא היו משקיעים מיליארדים בפיתוח המאגר  חלק מאי עמידה בתחזיות של ההכנות לקרן הגז נובע מהשקעות גדולות שעש ה מאגר תמר להגדלת הלחץ בצנרת– .מה שדוחה את התחלת קבלת ההיטל  טכנולוגיה של אגירת חשמל יכולה להביא להקטנת צריכת הגז הטבעי וכתוצאה מכך להקטנת או דחיית ההכנסות .לקרן  המחלה ההולנדית אינה בעיקר תיסוף שער החליפין שפוגע ביצואנים אלא המצב בו נגמרות ההכנסות ממשאב הט .בע מכיוון שבישראל הצפי הוא לפחות להכנסות מגז טבעי ל- 30 .שנה הקרובות אין חשש מהמחלה ההולנדית  בעולם המפותח יש רק מדינה אחת לה יש קרן עושר, נורבגיה, והיא כמו נסיכות נפט. היא מייצאת את רוב הנפט .והוא לא לשימוש עצמי  קרן העושר של נורבגיה הרבה יותר גדולה מאשר של .נו ויש בה כשלושה עד ארבעה טריליון ש"ח קרן עושר לא מתאימה לישראל. מפת דרכים להמשך הדיונים | 12  משער ש נגיד בנק ישראל לשעבר,, פרופ' סטנלי פישר הסכים להקמת קרן עושר בגלל שזאת הי י תה תקופה של .הרבה ייצוא וכתוצאה מכך תיסוף של השקל. והוא לא רצה תיסוף נוסף בגלל הגז הטבעי  על פי חישובים שנעשו ב מועצה הלאומית לכלכלה מספר האנשים העובדים שבאמת יעמדו בסכנה כתוצאה מייסוף השקל הוא מאוד קטן. אומנם תעשיית ההיי- טק מרוו י חה משער חליפין מתוסף , אך שולי הרווח שלה גדולים ולכן יכולים לספוג זאת . לעומת זאת, רוב הצרכנים ייהנו מתיסוף של השקל מכיוון שרוב המוצרים או ח ומרי הגלם לייצור מוצרים בישראל מיובאים ולכן.תיסוף יביא לירידת מחירים  מציע להשקיע את כספי הקרן בישראל ולא בחו"ל. התשואה הממוצעת של הקרן הנורבגית היא3.4% כאשר יש פרוייקטי תשתיות בישראל שהתשואה עליהם היא10% . בנוסף, חלק לא מבוטל מהתשלום על פרוייקטי תשתיות ה.וא בדולרים, כמו תשלום לחברות זרות וקניית קרונות רכבת, מה שממתן את הייסוף בשער החליפין  .כמות יתרות מטבע החוץ שיש לישראל הוא חריג במדינות המפותחות, חוץ משוויץ  .בהשקעה בתשתיות בארץ גם הדורות הבאים ייהנו וזו אחת ממטרות הקמת הקרן נתנאל היימן - ראש אגף כלכלה, ה תאחדות התעשיינים  ישנם כ- 350,000 עובדים בתעשייה ועוד כ- 150,000-100,000 )בענף התוכנה (שגם להם ישנה תחרות מול חו"ל ובנוסף ענף התיירות ועל כל אלו משפיע שער החליפין . לכן מאוד חשוב שמירה על שער חליפין לא מתוסף .מידי פרופסור ג'ינה כהן - מרצה בטכניון בנושא הגז  חוז ה הגז הטבעי של מאגר תמר עם חברת החשמל יפתח ב- 21 ביולי2021 עם אפשרות של הורדת מחיר ב- 25% . ככל הנראה המחירים בארץ ירדו– מה שיביא לפחות הכנסות לקרן. אין למדינת ישראל יכולת להשפיע על מחירי )הגז הטבעי בעולם (ולגרום לכך שמחירי היצוא יהיו גבוהים, אך מה שהמדינה יכולה לעשות על מנת להקדים הכנסות לקרן זה לראות איך מגדילים את מכירת הגז הטבעי, גם על ידי הגדלת יצוא, כגון השקע ה .בתשתית יצוא  אמצעי נוסף לתמרוץ יצוא גז טבעי הוא אבחנה בים המחיר המקומי למחיר יצוא בכדי לאפשר יותר גמישות .בעסקות יצוא 2.7 סקירת חברות הגז לגבי הפעלת מאגרי הגז הטבעי יוסי אבו- מנכ"ל דלק קידוחים  יש פוטנציאל גדול למציאת עוד מאגרי גז טבעי ונפט בשטח נמים הכלכלי ים של מדינת.ישראל  ים תטיס הייתה התגלית המסחרית הראשונה של גז טבעי בישראל (כ- 30 BCM .)  תגלית מאגר תמר בשנת2009 (כ- 300 BCM ) הביאה לשינוי הזירה הישרא לית מבחינת עצמאות אנרגטית.  מאגר תמר כיום יכול להפיג גז טבעי בהספק של11 BCM .בשנה  מאגר לוויתן יכול להפיג גז טבעי בהספק של12 BCM .בשנה בהשקעה של1.5 מיליארד דולר ניתן להכפיל את .התפוקה  ממאגר לוויתן30% ,מיוצא למצרים30% מיוצא לירדן וכ- 40% לישראל. ממאגר תמר 90%-80% מופק לישראל .והשאר מיוצא למצרים וירדן  .ככל שיש יותר כניסה של אנרגיות מתחדשות יש פחות שימוש בגז טבעי מה שמקטין את הכנסות הקרן  צריכת הפחם לייצור חשמל בישראל בשנת2019 שווה ערך לצריכת5 BCM .גז טבעי מפת דרכים להמשך הדיונים | 13  מדינת ישראל מפסידה קרוב ל- 900 מיליון שקלים כל שנה מ השימוש בפחם לעומת שימוש בגז טבעי. כל צריכה של 1 BCM גז טבעי לעומת פחם מגדיל ה את הכנסות המדינה בכ- 180 .מיליון ש"ח  בשנת2014 התחזיות ביחס למחיר המכירה היו יותר גבוהות, מכיוון שמחירי הדלקים בעולם היו יותר גבוהים בצורה משמעותית ולכן התחזיות כיום פחותות מהתחזיו ת של2014 ו- 2015 .  ההנחה היא שמאגר תמר יפיק עד שנת2050 ומאגר לוויתן עד שנת2064 , סך ההיטל הצפוי משני המאגרים עומד על כ- 167 מיליאר ד ש"ח , וביחד עם מס חברות ותמלוגים מדובר על כ- 274 .מיליארד ש"ח  ההערכה היא שבשנת2021 מאגר תמר ישלם היטל של קרוב ל-1 מיליארד ש"ח כל שנה ומשנת2024 כ- 1.5 מיליארד ש"ח כל שנה עד סוף חיי.המאגר  צפי שמאגר לוויתן יתחיל לשלם היטל בשנת2026 כ של-1 מיליארד ש"ח לשנה ולאחר מכן ישלם היטל של כשני .מיליארד ש"ח בשנה  ( נמצאים במשא ומתן לייצוא גז טבעי מונזלLNG .) לאירופה ואסיה  החברות שזכו במכרזי החל וקה של הגז הטבעי הן החברות שמייבאות ומשווקות גפ"מ ולכן האינטרס שלהן לחבר .בתים ותעשייה לא גדול  .כניסת שברון לישראל היא משנה כללי משחק, שמביאה יכולות שלא קיימות בישראל ככל הנראה הכניסה שלהם .תאיץ את הפיתוחים בישראל  ככל ששברון תפעל בישראל ו"תראה שזה עובד" חב רות בין לאומיות נוספות יגיעו להשקיע בישראל. יש הרבה .חברות גדולות בעולם שפועלות במזרח התיכון אבל לא בישראל ויש פוטנציאל שהן גם יגיעו לישראל  בעולם עוברים מהולכה של גז טבעי בצנרת להובלה ב- LNG . צנרת לא יודעת לשמור על גמישות תפעולית ומסחרית לעומת יצוא בא ניות ש לLNG .  הכניסה של שברון צפויה להפוך את ישראל ליצואנית שלLNG .  הנושא של הרזרבה האסטרטגית לישראל הוסדר בוועדת צמח ואחרי זה בוועדת אדירי, יש450 BCM שנשמרים .לישראל  לפי החוק, ההיטל על ייצוא גז טבעי נקבע לפי ה מחיר הגבוה בין המחיר המ ,מוצע בישראל לבין מחיר היצוא כך שאם מחיר היצוא היה נמוך יותר, משולם היטל כאילו המחיר שהתקבל על הגז הטבעי וצ ימה א היה המחיר הממוצע בישראל– דבר שלא מאפשר יצוא גז מונזל מכיוון שמחירו עולה ויורד ויש שנים שהחברה עלולה למצוא את עצמה "מביאה כסף מהבית" על מנת לשלם את ההיטל .על היצוא ליעמי ויס מן - מנכ"ל תמר פטרוליום בע"מ  מאגר תמר יכול להמשיך להפיק בקצב של11 BCM בשנה למשך30 .השנים הקרובות  הגדלת הצריכה של חברת חשמל ב- 5-4.5 BCM בשנה (עם הפסקת שימוש בפחם) מביאה להכנסות מדינה של כ- 11 מיליארד ש"ח ולחיסכון של פליטת גזי חממה בשווי על עוד כ- 12 מיליארד .ש"ח צחי גרוסוסר - מנכ"ל דור  מעריך כי מצרים ,עתידה להמשיך לייבא גז טבעי כפועל יוצא של הצריכה המקומית הגבוהה. בסופו של דבר המאגרים שקיימים מידלדלים. גם אם מוצאים מאגרים חדשים זה צריך לכסות צריכה שנתית של כ- 62 BCM ו גידול ב.אוכלוסייה מפת דרכים להמשך הדיונים | 14  כשמגדילים הפקת אנרגיות.אחרות (מתחדשות) על חשבון גז טבעי יש לזה מחיר  .אין שום סיבה לייצר חשמל בפחם, צריך להפסיק עם זה כמה שיותר מהר  .שברון יכולה מבחינת יכולותיה הכלכליות להשקיע בתשתיות הנדרשות לייצוא גז טבעי  הנכסים במזרח התיכון, ובישראל בפרט היו במרכז ההחלטה של שברון לרכוש את נו.בל שאול צמח - מנכ"ל אנרג'יאן ישראל  אנרג'יאן היא המפעיל השני שנכנס לפעול במדינת ישראל אחרי נובל, כלומר במדינת ישראל היום למעשה קיימים שני מפעילים, אנרג'יאן (שעדיין לא מ )פיקה גז טבעי ו.נובל אנרג'י  הצפי הוא שבסוף שנת2021 תתחיל הפקה באופן מסחרי ממאגר כריש-ת.נין  אנרג'יאן ונובל, נכון להיום, הן שתי החברות היחידות שיש להן רישיון להיות מפעיל בקידוחים בים העמוק, כלומר .יש להם את הידע והמיומנות המקצועית לעשות את ההשקעה הזאת  ה השקעה ב פיתוח מאגר כריש תנין הינה ב סדר גודל של2 .מיליארד דולר  מאגר כריש-תנין יתחיל לשלם היט ל בשנת2026, כ- 6-5 .מיליארד דולר במצטבר  כיום בישראל יש רזרבות של גז טבעי בסדר גודל של כ- 1,000 BCM כאשר כריש-תנין הם כ- 100 BCM .  מכיוון שכבר כיום יש שתי נקודות כניסה של גז טבעי לישראל ובשנת2021 תהיה כניסה שלישית של חברת אנרג'יאן, פחת מאוד הטיעון של ביטחון ה.אספקה האנרגטי לגבי הצורך לשימוש בפחם  .אם היכולות של שברון ינוצלו להגדלת העוגה יכול להיות רווח גדול למדינה  .יש צורך על חשיבה מחדש כיצד נראה משק הגז הטבעי הישראלי כאשר נכנס שחקן משמעותי כמו שברון  טכנולוגיות מתפתחות, יום יבוא והעולם הזה לא יצרוך יותר משאבים הידרוקרבונים. ברגע שהדבר הזה יקרה .המשאב הזה של מדינת ישראל לא יהיה שווה את מה שהוא שווה היום 2.8 צריכת גז טבעי על ידי חברת החשמל- התפתחות וצפי לעתיד עופר בלוך - מנכ"ל חברת החשמל, חברת החשמל  משנות ה- 70 ועד שנת2004 הפחם היה אמצעי הייצור הדומיננטי לחשמל בישראל . משנת2004 חברת חשמל .התחילה להשתמש גם בגז טבעי לייצור חשמל  בשנת2022 תסתיים בניית היחידה הראשונה במחזור משולב בגז (טבעי) בארות רבין בחדרה כהחלפת של תחנ ה פחמית.  עד סוף שנת2025 .תסתיים הסבת שש יחידות פחמיות מפחם לגז טבעי. הפחם ישמש לזמן חירום  יש ארבע יחי דות פחמיות שעוברות לשימור לשעת חירום, וניתן יהיה להפעיל אותן תוך שבועיים ש . י דרך לאחסן .פחם לשנים וניתן להחזיק מאגר אסטרטגי של כשני מיליון טון פחם המספיק לשימוש של חודש לכל המשק  מעבר של יחידה לייצור מגז טבעי.לפחם לוקח כמה שעות  בשנת2010 96% מהחשמל יוצר על ידי חברת חשמל והצפי הוא שבשנת2024 רק35% מהחשמל ייוצר על .חברת חשמל והשאר על ידי יצרנים פרטיים  .יצרני החשמל הפרטיים משתמשים בגז טבעי עם גיבוי של סולר  בשנת2010, כ- 39% מייצור החשמל היה בגז טבעי, ב- 2012 עם מש ב ר הגז הטבעי המצרי ירד השימוש בגז טבעי ל- 17% מי יצור החשמל . בשנת2016 הגז הטבעי היווה כ- 61% מייצור החשמל. הצפי לשנת2024 הוא שהגז מפת דרכים להמשך הדיונים | 15 הטבעי יהווה65% מייצור החשמל, אנרגיות מתחדשות21% ופחם14% . התוכנית לשנת2030 היא30% אנרגיות מתחדשות ו- 70% גז טבעי– כבר בשנת2025 לא יהיה שימוש בפחם.  נמצאים בתהליך בניית שת י יחידות חדשות בגז טבעי באורות רבין. בניית היחידה השנייה תסתיים ב מחצית2023 .  כל הסבה של תח נ ת כוח פחמית לשימוש בגז טבעי אורכת כ.חצי שנה  מלבד הסבת תחנת הכוח יש עוד צורך לחיבור צנרת גז טבעי.לתחנות הכוח באשקלון ובחדרה  הסבת היחידות הפחמיות לגז טבעי תיעשה אחת א.חרי השנייה ולא במקביל כדי שלא ייווצר מחסור בחשמל  הספינה המגזזת (ספינת ה- LNG ) משמשת לגיבוי למשק. אם משתמשים בה בתפוקה מלאה היא מספיקה לח מישה .ימי צריכה של המשק, אפשר להזמין מטענים נוספים של גז נוזלי וכך להטעין אותה ברצף לאנייה לוקח כשבוע מרגע שמזמינים ועד.שהיא מגיעה  המעבר מתחנות כוח פחמיות לגז טבעי לא מופרע על ידי וועדי עובדים. כחלק מהרפורמה בחברת חשמל פוחת כוח האדם מ- 11,500 עובדים ל- 9,000 עובדים בסוף שנת2024 כאשר כ- 6,300 .יהיו קבועים והשאר ארעיים  כל תחנה פחמית שעוברת לשימוש בגז טבעי צורכת בין0.5-0.3 BCM .בשנה  הוזלה של25% במחיר הגז ממאגר תמר יוביל להוזלה של בין2%-1.5% .במחירי החשמל שרה הדר - ראש תחום בכיר כלכלה ברשות הגז הטבעי  .רשות הגז הטבעי אמונה על פיתוח משק הגז הטבעי  לגז הטבעי כמה יתרונות: סביבתיי ם , הוא לא רעיל ולא מזהם קרקעות ומי תהום, תורם להפחת פ ליטת גזי חממה ומזהמים נוספים, בדרך כלל מחירו נמוך בהשוואה ל.דלקים אחרים  החיסכון המצ ט בר למשק משימוש בגז טבעי בשנים 2004 עד2019 בישראל נאמד בכ- 71.3 .מיליארד ש"ח  צרכני הגז הטבעי העיקריים, מלבד חברת החשמל ויצרני החשמל הפרטיים, ,הם: בתי הזיקוק, חיפה כימיקלים חברת כי" .ל ומפעלי ים המלח בגדול מדובר על80% - ,חשמל20% – .תעשייה  בשנת2019 צריכת הגז הטבעי בישראל עמדה על11.2 BCM , הצפי לשנת2020 , על סמך נתוני צריכה של שמונה חודשים הוא צריכה של כ- 14 BCM . כמו כן צופים כי80% מההפקה תהיה לצריכה מקומית ועוד20% .ייצוא  פי תוח סקטור התחבורה יכול להיות פקטור מאוד משמעותי לצריכת גז טבעי, הפחתת פליטות וזיהום אוויר .משופר. יש לו מרכיב חשוב בגידול בצריכת הגז הטבעי בעתיד  הספקים (מאגרי הגז הטבעי) מזרימים את הגז הטבעי לחופי ישראל ונכנסים דרך מערכת ההולכה. ממערכת ההולכה יש הסתעפויות.של צנרת שהיא יותר קטנה והיא בלחץ יותר נמוך וזאת רשת החלוקה רשת החלוקה מוליכה ,את הגז הטבעי לצרכנים קטנים יותר, כאמור לעיל.מפעלי מזון, מפעלי טקסטיל וכדומה  יש גם חברות שיווק המשנעות גז טבעי דחוס( CNG .) במשאיות לצרכנים שלא מחוברים למערכת  כיום הצרכנים ברשת ה חלוקה צורכים כ- 0.26 BCM , וההערכה היא במצב אופטימלי בו כל מי שרוצה יחובר הצריכה תהיה כ- 0.8 BCM .)( פער כמו הסבה של תחנת כוח פחמית לגז טבעי משה גראזי - מ נהל רשות הגז הטבעי  .בחודשים האחרונים מכינם תכנית להסדרת מקטע החלוקה, מה שיאפשר את חיבור מפעלי התעשייה מער יכים כי יכולים להגיע תוך מספר שנים לא רבות לצריכה של0.8 BCM ., ובכך לאפשר את הגידול של התעשייה מפת דרכים להמשך הדיונים | 16  בחלק ממדינות העולם ישנו תהליך של מעבר ביתי משימוש בגז טבעי לשימוש בחשמל. בישראל נעשות תוכניות הרצה (פיילוט) בתקציב של80 .מיליון שקל לחבר גז טבעי למבנים ולדיור א יתן פדן - יושב-ראש הדירקטוריון של נתיבי גז  נתג"ז היא חברה ממשלתית ב- 100% בעלות של מדינת ישראל. היא הוקמה בתחילת שנות האלפיים וניתן לה רישיון לתפעול למשך30 .שנים  המערכת של נתג"ז היא מערכת בלחץ גבוה, הצרכנים צורכים כל אחד את הגז בלחץ אחר, נמוך יותר מהלחץ במ ערכת. לצורך כך יש צורך להפחית את הלחץ ולהביא את הגז הטבעי בלחץ המתאים כמעט ב- 100% זמינות .כל השנה  10 קילומטר האחרונים של הקו הימי ממאגר כריש-תנין, יהיו בבעלות נתג"ז. כמו כן, באמצע הים, כ- 10 קילומטר מהחוף יהיה מ סעף גדול, שיאפשר התחברות של מאגרים נוספים, במי.דה שיהיו גילויים נוספים  .לא קיימים מאות מפעלים שרוצים להתחבר לגז ולא חוברו, וחלק מהפתרונות של חברות החלוקה לא כלכליים יש שני מפעליCNG בישראל שמספקים באמצעותם גז טבעי דחוס למפעלים קטנים. זאת יכולה להיות חלופה כלכלית למקומות שבהם חברות החלוקה לא מצאו כדאיו.ת כלכלית או לא הצליחו להתחבר  משנת2017 יש יצוא גז טבעי לירדן מו חודש ינואר2020 יש יצוא גז טבעי .למצרים כיום עובדים על פרויקט לקו ימי בין אשדוד לאשקלון, שיתכן שיוכל להגדיל את הקיבולת האפשרית של הזרמת גז טבעי.למצרים  נערכת בדיקת כדאיות וקידום של פרויקט ה"אי סט מד", שיאפשר הזרמת כמויות של בין10 ל- 15 BCM בשנה גז טבעי ל אירופה , פרוייקט שעלותו6 .מיליארד דולר 3 . כיוונים לעתיד על בסיס דיוני הוועדה 3.1 ועדת איתור לבחירת נציגי הציבור במוסדות הקרן ב- 25 באוגוסט2020 מונה השופט ישעיהו שנלר לעמוד בראש .ועדת האיתור ממליצים לו ועדת האיתור להסתייע .בעבודת ועדת האיתור הקודמת (שקיימה שש ישיבות ארוכות) על מנת לקדם את עבודתה לאור דברי נציגי בנק ישראל בוועדה וה שופט משה גל, שעמד בעבר בראש ועדת האיתור בשנים 2017-2016 , ישנו קושי למצוא זמן בו יכולים מנכ"ל משרד ראש הממשלה, מנכ"ל משרד האוצ ר ומשנה לנגיד בנק ישראל להתכנס יחד, יש לבחון האם נכון לשנות את החוק כך שהרכב וועדת האיתור יהיה שונה , קרי מ נכ"ל או מי מטעמו. משרד האוצר  יש לדאוג למינוי רכז שינהל את לוחות הזמנים וירכז את תהליך עבודתה של ועד ה ת איתור.  יש לדאוג להקצאת חדר ישיבות להתכנסות ועדת .האיתור  .קבלת עדכון שוטף לוועדה אחת לחודש על התקדמות פעילות ועדת האיתור משרד המשפטים  .יש לקבל עדכון אחת לחודש כיצד מתקדם עניין בחירת נציגי הציבור והקמת מוסדות הקרן 3.2 בנק ישראל  קבלת עדכון מבנק ישראל, על כל מה שנעשה עד כה להקמת הקרן, אילו קשיים נותרו ומה הדרך .לפתור אותם מפת דר כים להמשך הדיונים | 17  לבחון תיקון בחוק, כך שאם ייווצ ר מצב בו נזקפו לזכות הקרן מיליארד ש"ח אך טרם הוקמה ועדת השקעות, י ו כל .בנק ישראל לנהל את כספי הקרן בהתאם לקווים מנחים וזאת לכדי למנוע הפסדי רווחים מהשקעת הכספים 3.3 רשות המיסים  בקשה לקבלת תחזית במספרים מדוי קים לפי מאג )ר וייעוד (צריכה מקומית או יצוא על תחזית הכנסות לקרן בכל .אחת מעשר השנים הקרובות  .)בחינה כיצד הוועדה יכולה לקבל דיווחים עדכניים באופן שוטף (ללא בעיות חסיון  הועלו כמה עניי ני ם הנוגעים לתיקוני חקיקה על ידי רשות המיסים הרלוונטיי ם לקרן לאזרחי ישראל . כך, לפי סעי ף 11 בחוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע, תשע"א- 2011 : 6 " (א) נמסרה לחייב בתשלום היטל הודעת שומה לפי סעיף14 ()(ב2 ), חייב הוא, בתוך15 ימים מיום מסירת ההודעה, לשלם את יתרת ההיטל הנובעת ממנה, ואם הוגשה השגה לפי הוראות סעיף15 – את יתרת ההיטל .שאינה שנויה במחלוקת )(ב נמסרה לחייב בתשלום היטל החלטת פקיד השומה לפי הוראות סעיף15 (ד), חייב הוא, בתוך15 ימים מיום מסירת ההודעה, לשלם את יתרת ההיטל הנובעת ממנה, ואם הוגש ערעור לפי הוראות סעיף153 לפקודה– .את יתרת ההיטל שאינה שנויה במחלוקת" סעיף11 בחוק עשוי להביא לתמריץ ליצרניו ת )(הגז הטבעי ומשאבי הטבע ל ,א להסכים לשומות של רשות המסים לדון על המחלוקות במשך שנים בבתי המשפט ולהביא לדחייה בתשלומי ההיטל. תיקון סעיף11 כך ששומות שנויות במחלוקת בין רשות המיסים לבין היצרניות ישולמו במלואם או בחלקם עד לסיום הדיון ב מחלוקת.  הסדר ת סוגיית הח זר כס פים מהקרן ליצרניות במצב בו י.תברר ששולם היטל גבוה מידי 3.4 משרד האנרגיה ו חברת חשמל  בחינת האצת הסבת ת חנות הכוח הפחמיות לשימוש בגז טבעי והאצת בניית שתי ה יחידות החדשות במחזור משולב , שכן נכון לשנת2020 יש שתי נקודות כניסה של גז טבעי לישראל ובשנת2021 תהיה כני סה שלישית של ,חברת אנרג'יאן ועל- כן הטיעון של ביטחון האספקה האנרגטי לגבי הצורך לשימוש בפחם פחת משמעותית.  לדאוג שחיבור הגז הטבעי לתחנות הכוח בחדרה ובאשקלון יסתיים בהקדם שלא ייווצר מצב בו הסבו את .הטורבינות לשימוש בגז טבעי אך הגז הטבעי עדיין לא מחובר לתחנות 3.5 ר שות הגז הטבעי  לבדוק כיצד ניתן להאיץ את פרישת מערכת החלוקה של הגז הטבעי.וחיבור מפעלים לגז הטבעי  לדאוג שחיבור הגז הטבעי לתחנות הכוח בחדרה ובאשקלון יסתיים בהקדם שלא ייווצר מצב בו הסבו את .הטורבינות לשימוש בגז טבעי אך הגז הטבעי עדיין לא מחובר לתחנות  לפי הערכה של רשות הגז הטבעי, צריכה של גפ"מ (גז בישול) כיום נאמדת בכ- 0.7 BCM בשנה. קיימת כדאיות כלכלית בחיבור בתים חדשים ושכונות חדשות לגז ט ב.עי, ולא בחיבור בתים קיימים  בדיק ת הטענה לפיה כיום ה חלוקה נעשית בעיקר על-ידי ספקיות גפ"מ, ש התמריץ שלהן להגדיל שימושים בגז טבעי בתעשייה ובבתים .נמוך יחסית 6 חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע, תשע"א- 2011 . מפת דרכים להמשך הדיונים | 18 3.6 משרד התחבורה  האצת שימוש בגז טבעי בתחבורה על- ידי כלי רכב כבדים במקום סולר , אשר יביא להגדלת הכנסות הקרן לצד .הקטנה משמעותית בזיהום אוויר ברחובות הערים7 3.7 משרד האנרגיה  דיווח לוועדה אחת בשנה על קידום מחקרים בנוגע לפוטנציאל מאגרי גז טב עי ונפט במים הכלכליים של ישראל .(קרקעית הים התיכון) ומקורות המימון למחקרים אלו  .כלים לעידוד והגברת יצוא גז טבעי מישראל  מעקב שוטף אחר התפתחויות שוק הגז הטבעי בישראל ובעולם: מחלוקות בין שותפויות הגז בתמר, שינוי במחירי גז טבעי בעולם, שינוי במחירי האשלג ובמחיר.י משאבי טבע אחרים שגם עבורם מתקבל היטל לקרן 3.8 משרד החוץ  .שיתופי פעולה להמשך עבודה משוטפת ולמידה מקרנות עושר בעולם  הצטרפות לפורום הבינלאומי של קרנות ריבוניות( IFSWF ) אשר נוסד בשנת2009 , 8 ו הבטחת פעילות הקרן לפי ( עקרונות סנטייגו לקרנות ריבוניותGAPP .) 9 3.9 משרד הא וצר- החשב הכלי  עדכון כל רבעון על גובה הסכום בחשבון הקיים ל.רשות הקרן, עד להעברת הכסף לקרן 3.10 משרד להשכלה ג בוהה - מל"ג  .הקצאת תקנים למרצים מומחים מחו"ל על מנת שיעבירו קורסים מתקדמים ויבצעו מחקרים על חקר הים התיכון 3.11 הצעת פרופסור איתן ששינסקי  בנוגע למחלוקת בין חב רת כי"ל לבין רשות המסים על גובה ההיטל שעל חברת כיל לשלם, הציע פרופ' שש י נסקי להסדיר במכרז החדש על מפעלי ים המלח (צפי בשנת2030 ) כי חברה שטרם הסדירה את מחלוקתה מול רשות .המיסים אינה יכולה לגשת למכרז 3.12 היכן יושקעו כספי הקרן– בארץ או בחו"ל  לאור דעות מנוגדות שהו שמעו בוועדה, בנוגע ליעד השקעות הקרן, יש לדון האם נכון יהיה לשנות את החוק כך שכספי הקרן יושקעו בארץ, כמו שהציע פרופסור אבי שמחון, או נכון יותר להשאיר את החוק כמו שהוא, כך שכספי .הקרן יושקעו בחו"ל, כפי שהציעו פרופסור איתן ששינסקי ופרופסור יוג'ין קנדל 7 ,להרחבה: ויקטור פתאל תיאור וניתוח התפתחות שוק גז טבעי לתחבורה בישראל , מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ספטמבר2019 . 8 International Forum of Sovereign Wealth Funds (IFSWF). 9 The Generally Accepted Principles and Practices ( GAPP ,) עקרונות אלה המכונים עקרונות סנטיאגו ,מאושרים על-ידי חברי ה- ISFWF מרצונם. העקרונות מספקים24 פריטי הדרכה מעשיים בנוגע להסדרי ממשל ואחריות הולמת, וניהול שיטות ה שקעה הדרושות להל יכי השקעה ארוכי- .טווח. העקרונות שואפים גם לקדם השקעות חוצות גבולות ופתיחות ויציבות של מערכות פיננסיות מפת דרכים להמשך הדיונים | 19 4 . ה קרן לא זרחי ישראל : הזדמנויות וא תגרים 4.1 הזדמנויות בפני הקרן ישנן כמה הזדמנויות לקרן מבחינות הגדל ת והקדמת ההכנסות:, כמפורט להלן  תוכנית משרד האנרגיה וחברת החשמל להפסיק שימוש בפחם עד לשנת2025 .ושימוש בגז טבעי בלבד ליבון הטענה כי ניתן להקדים את המ ע בר מפחם לגז טבעי.  כנ יסת חברת שברון העולמית למאגרי לוויתן ותמר. ישנו פוטנציאל של הגדל ת יצוא ה ה גז טבעי בעיקר דרך מצרים והנזלתו לצורך מכירת גז טבעי.נוזלי למדינות בעולם מעקב אחר הסכמים של היצרניות ושיתופי פעולה .בינלאומיים בנושא  חיבור ישראל ב צינור גז טבעי לאירופה, עם יכולת מכיר ה כ של10 - 15 BCM גז טבעי בש.)"נה, (פרויקט ה"איסט מד .מעקב ופיקוח אחר מדיניות הממשלה בנושא  מציאת מאגרי גז/טבעי ו או נפט נוספים בשטח ים הכלכלי ים של מדינת ישראל בים התיכון. מעקב ופיקוח אחר הקצאת רישיונות חיפוש על- .ידי משרד האנרגיה  מעבר כלי רכב כבדים לשימוש בגז ט.בעי ,)מעקב ופיקוח אחר מדיניות משרד האוצר (בעיקר מיסוי ותקצוב .משרד האנרגיה ומשרד התחבורה בנושא  .חיבור מפעלים קטנים וצרכנים פרטיים לגז טבעי מעקב ופיקוח אחר פעילות רשות הגז הטבעי במשרד .האנרגיה וחברת נתג"ז בנושא 4.2 א תגרים בפני הקרן ישנן כמה גורמים אשר י כולים ל הוות אתגרים בפני הכנסות הקרן בעתיד:, כמפורט להלן  .הגדלת השימוש באנרגיות מתחדשות המקטין את השימוש בגז טבעי להפקת חשמל מדובר בא תגר מנקודת ראות הכנסות הקרן ולא מנקודת ראות סביבתית ומשקית.  .כיום התחרות בשוק מוגבלת כי כל מאגר מוכר בנפרד אפשרות לשותפויות בכל מאג ר למכור גז טבעי בנפרד ללקוחות בארץ ובחו"ל.עשויה להביא להגברת התחרות ולירידה במחיר הגז הטבעי  מעבר איטי לשימוש בגז טבעי על- .ידי צרכנים קטנים, בעיקר בגין בעיות בחלוקה הגז הטבעי בשימוש בישראל כבר משנת2004 , והאספקה ממאגר תמר החלה בשנת2013, ולמרות זאת עדיין צ רכנים פוטנציאלים רבים לא .מחוברים לתשתית הגז הטבעי כך לדוגמה:  לבית החולים הדסה יש התקשרות עם ,חברת החלוקה הפועלת בירושלים רותם גז, .לחיבור לגז טבעי בית החולים נמצא .כבר בתהליך שדרוג והסבה של מתקני החימום, דודים ותנורים לשימוש בגז טבעי התשתית הפנימית ש חברת רותם גז בונה כבר בתכנון מתקדם ו הצפי הוא כי ברבעון הראשון של2021 בי"ח הדסה יחובר ל תשתית ה גז הטבעי . בנוסף נבנית תחנת כוח פרטית קטנה שתופעל בגז טבעי בהספק של5 מגה- ( ואט2 תחנות של2.5 מגה-ואט ) – כאשר להערכת ם לקראת סוף הרבעון השני של2021 היא כבר תתחיל לפעול. 10  למאפיית אנג'ל שלושה מוקדי ייצור , כלהלן :לוד - הושקעו מאות אלפי ש "ח במטרה להתחבר לגז הטבעי, אך עד כה חברת החלוקה הפועלת במרכז (סופר אנ.ג'י.) לא מוכ נה להתחייב על תאריך חיבור. ל דברי מנהל 10 אורי גולשטיין ,מנהל אגף בינוי ,בית החולים הדסה ,, שיחת טלפון30 בספטמבר2020 . מפת דרכים להמשך הדיונים | 20 התפעול במאפייה, המדינה לא א ו כפת על חברת החלוקה לבצע את החיבור ו ישנם מ פעלים נוספים באזור התעשייה בלוד הממתינים לחיבור לגז הטבעי. נתיבות– המפעל החל בתהליך להסבה לגז טבעי, זאת מכיוון שאזור תעשיה שאינו מרוחק מהם כבר מחובר לגז הטבעי ולכן להערכתם צפוי שיהיו פחות קשיים ל הת חבר ות לתשתית הגז הטבעי(מחלבת טרה לא רחוקה מהם ו כבר מחוברת לגז הטבעי). ירושלים– ישנה החלטה של הנהלת המפעל כי עד שלא יחובר מפעל אחר באזור התעשייה גבעת שאול לתשתית הגז הטבעי, מאפיית אנג'ל לא תנקוט ב שום פעולה לחיבור לגז הטבעי , זאת לאור הניסיו ן הלא טוב עם חיבור ה.מפעל בלוד11  מעבר איטי לשימוש בגז טבעי בתחבורה, בעיקר ב.גין מיסוי גבוה מדי וכשלים בלוגיסטיקה  לפי סעיף16 בחוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע, תשע"א- 2011 , ההיטל על ייצוא גז טבעי נקבע לפי המחיר הגבוה בין המחיר הממוצע בישראל לבין מחיר היצוא, כך שאם מחיר היצוא נמוך יותר, משולם היטל כאילו המחיר שהתקבל על הגז הטבעי המיוצא היה המחיר הממוצע בישראל. ,מצב זה עשוי להגביל יצוא גז טבעי, בעיקר מונזל שכן מחירו נתון לתנודתיות בשווקים וייתכן שיהיו תקופות שהמחיר יהיה נמוך מהמחיר הממוצע בשוק המקומי ואז ייתכן כי ליצרני ו.ת לא תהיה כדאיות כלכלית ביצוא  ירידה במחירי הגז הטבעי בעולם עשוי ליצו ר תמריץ כלכלי ליבוא ג ז טבעי מונזל על חשבון צריכת גז טבעי מקומי , תוך הקטנת הכנסות המדינה בכלל והכנסות הקרן בפרט. יש לציין כי בראייה כלל משקית, ירידת מחירי הגז הטבעי ב שוק המקומי אינ ה א תגר ,, אלא להפך, הזדמנות להפחתת עלויות. ירידת מחירי גז טבעי בעסקאות יצוא גם .מפחיתה את הכנסות המדינה (מכל מרכיבי המיסוי) וגם לא תורמת להפחתת עלויות במשק 11 יוני ,אחראי תפעו ,ל מאפיית אנג'ל , ,שיחת טלפון30 בספטמבר2020 .