חומר רקע
1
על (אי) שוויון והריסות בתים ומבנים ביישובים הערבים בדואים
בנגב
יוני2020
2
פורום דו-
| קיום בנגב לשוויון אזרחי
ארגון ערבי-
יהודי שהוקם בשנת1997
על ידי
תושבים ערבים ויהודים בנגב, כבסיס למאבק משותף לשוויון זכויות אזרחי. הפורום
רואה בכל ממשלות ישראל ורשויותיהן השונות אחראיות למניעה של זכויות מלאות
מן הקהילה הבדואית בנגב ופועל להפסקת הפגיעה בכפרים המוכרים
והבלתי -
,מוכרים כאחד. פעילות הפורום מגוונת וכוללת מחאות ציבוריות, מדיה חברתית
,פניה לערכאות משפטיות, פעילות קהילתית, עבודה מול תקשורת ישראלית וזרה
סינגור מקומי ובינלאומי, מחקר ועוד. כל הפעילויות מבוססות על שיתוף פעולה
ערבי-
.יהודי
יוני
2020
:תחקיר טל אברך
:כתיבה טל אברך
:עריכה
חיה נח ומרק
מרקוס
:תמונת שער
הריסה עצמית בכפר הבלתי-מוכר אַ ז-זַעַרּורָ ה ,. צילום: איב טנדלר
אוגוסט2019
.
:תמונת שער אחורי שוטרי יחידת'יואב' בכפר הבלתי-מוכר עַתִ יר :. צילום הֻדָ א אַ ּבּו
אַ ל-קִ יעָאן ,עַתִ יר ,
אפריל2019
(
פרויקט יֻס ַ וִרֻנַה– מ צַל מֹות למען זכויות אדם) .
תקציר
על פי דרישת החוק, פורום דו -קיום בנגב גאה לציין כי כתוצאה משיתוף פעולה עם מדינות ידידותיות ואר גונים בינלאומיים שמקדמים זכויות אדם, רוב
."המימון לפעילותנו מגיע מ"ישויות מדיניות זרות
3
הריסות מבנים ה ם כלי מרכזי לנישול
שמפעילה מדינת ישראל כלפי הקהילה
הערבית בדואית בנגב, על מנת לרכזה בעיירות. קהילה זו, שמצויה מזה שנים
במצוקת דיור קשה בלא מענה, מנהלת מאבק ממושך בנושא הבעלות על קרקעות
בנגב אל מול המדינה. גם בשנת2019
בחרה מדינת ישראל להמשיך ולהשקיע
תקציבים גדולים באכיפה, שהובילו להרס של כ -
2,241
מבנים ביישובים בדואים
.בנגב
הנתונים המוצגים בדו"ח זה, מבוססים על נתוני'
מנהלת דרום לתיאום
אכיפת די
ני מקרקעין'
(להלן: מנהלת דרום) שנחשפו לאורך השנים האחרונות על
ידי פורום דו-
קיום בנגב לשיוויון אזרחי באמצעות הגשת בקשות לפי חוק חופש
המידע. נציין כי הנתונים המופיעים בדו"ח זה מתייחסים להריסות ביישובים
הבדואים בלבד.
מדיניות המדינה כלפי אזרחיה הבדואים
המתגורר ,ים בנגב באה לידי ביטוי לא רק
בהריסות בתים והניסיון לנשל אותם מאדמותיהם, אלא גם בעובדה שהיא אינה
.מתייחסת אליהם כאל אזרחים שווי מעמד
בשונה משאר אזרחי ישראל, היחסים
בין התושבים הבדואים לבין מערכות ורשויות המדינה מתקיימים בתיווך של
מוסדות ייחודיים שהוקמו על ידי המדינה אך ורק לצורך זה. הביטוי המהותי ביותר
לאי-
השוויון הוא הקמת'הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב'
(להלן: רשות
,)הבדואים
אשר
שמה לה למטרה , על פי תחושות רבים ב,קהילה
להעביר בכפייה
.כמה שיותר תושבים בדואים מהכפרים אל תוך העיירות
ב-
2019
,גורמי האכיפה השונים הקימ
ו י וק
דמו
יחידות המכונות ''מרחבי הסדרה
ו'מרחבים ייעודיים' ל'אכיפה מקדמת הסדרה' על מנת לקדם את ת
ו כנית החומש
של רשות הבדואים .
מנגנון זה של 'אכיפה מקדמת'הסדרה
מופעל באמצעות צווים
שיפוטיים ; השתת קנסות מנהליים בסכומים גבוהים (עד כ-
300,000
)₪
;
נוכחות
מתמדת של פקחים וכוחות משטרה בשטח ; איומים ;
ושימוש ברחפנים. על אף
,שרשות הבדואים ממשיכה לטעון כי היא איננה עוסקת בהרס מבנים ובתים
הנתונים בשטח מראים אחרת
, כאשר כל
מערך האכיפה מנוהל על פי סדרי
.העדיפויות של רשות הבדואים ובתיאום מלא עימה
גם בשנת2019
נמשכה המגמה של הריסות'עצמיות'
(המבוצעות על ידי בעלי
)המבנים– תוצר של ממד ההפחדה והאלימות שמפעיל ים גופי האכיפה והמשטרה
בשיתוף עם
.רשות הבדואים ,על פי מנהלת דרום נרשמה עלייה משמעותית של
כ-
19%
במניין ההריסות שמבוצעות לפני שהוצא צו הריסה, עלייה זו היא כל
4
,הנראה
תוצאה
של עבודת
מחלקת החקירות ב'יחידת יואב'
אשר פותחת בתיקי
.חקירה והליכים פליליים נגד בעלי המבנים הללו גם בשנת2019
,
המשיכה
המדינה לקדם ת
כנ ו יות כמו הארכת כביש6
;לכיוון דרום; הקמת מכרה פוספטים
הרחבת אזור תעשייה צבאית ברמת בקע; מסילות רכבת ועוד–
כולם על חשבון
התושבים הבדואים בנגב. ת
ו כניות אלו מעמידות כפרים ובתים רבים בסכנת
הריסה
. בדו"ח זה מובאים בפניכם סיפורם של ארבעה כפרים בלתי-
מוכרים
שנמצאים
:כיום בסכנת פינוי והריסה מיידית
אַ ל-עַרָ אגִיב ,רַ אס גַ’רַ אּבַא ,
אל-בֻקַ י עַה ,
ו
וַאדִ י אל-חַ 'לִיל .
בדו"ח זה
חסרה התייחסות
לתקופה בה האזרחים
ה
בדואים בנגב , יחד עם שאר
העולם, חיו תחת הסגר עקב
התפשטות מגפת הקורונה -
היות והנתונים המוצגים
בו
נוגעים
לשנת2019
.בלבד נציין כי
עקב מצב החירום והורא
ו ת הממשלה
לאזרחיה להסתגר בבתיהם, פנו כ -
23
ארגונים, ובראשם פורום דו-
קיום בנגב
לשוויון אזרחי,
ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה דחופה לעצור באופן מידי את
המשך הצעדים נגד האוכלוס
י
יה הבדואית בכל הנוגע להריסות בתים וחריש שד ,ות
לאור התפרצות
הנגיף
.בישראל והנחיות משרד הבריאות היועץ המשפטי
לממשלה נענה לבקשתנו, והתחייב שלא להרוס מבנים ישנים ו לצמצם את נוכחות
.הפקחים בשטח
לצערנו, כוחות האכיפה והמשטרה לא ראו לנכון להפסיק לאלתר את כל פעילויות
האכיפה בנגב לאור העובדה שהאזרחים התבקשו להתבצר בבת
יה,ם
ומדינת
ישראל המשיכה בחריש שדות; חלוקת צווי הריסה והתראות;
זימון אזרחים בדואים
לחקירות במשטרה;
מתן קנסות לרועי צאן ועוד. התנהלות זו בשעת משבר
,בריאותי, חברתי וכלכלי שכמוהו לא נחווה בישראל מעולם
משדר
לאזרחים
הבדואים פעם נוספת עד כמה רשויות המדינה אטומות ל
זכויותיהם .למעלה מ-
30
מקרים תועדו במהלך חודשים מרץ, אפריל ומאי
2020
,
בהם נכנסו פקחים לכפרים
והעיירות
והטרידו את האוכלוסייה .באופן אלים וחסר תקדים מצבם הרעוע של
היישובים הבדואים בנגב
, אשר נובע ממדיניות
של נישול, אפליה והזנחה מרובת
.שנים, רק הוחרף לאור המשבר
5
תוכן עניינים
1. הקדמה: הקהילה הערבית בדואית בנגב
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
'עמ6
2
. הריסות מבנים ביישובים הערבים בדואים בנגב '. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .עמ8
2.1
'. הריסות 'יזומות', 'עצמיות' ו'תוך כדי הליך. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
'עמ15
3
.
הדרת האזרחים
הבדואים מהליכי קבלת ההחלטות בעניינם
. . . . . . . . .
.
'עמ
17
3.1
. הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב)(רשות הבדואים
. . . . . . . .
.
'עמ
19
4
.
כפרים בסכנת
הריסה ופינוי מידית. . . . . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . . .
'עמ
23
4.1
.אַ ל-עַרָ אגִיב. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . .
'עמ23
4.2
.וַאדִ י אל-חַ 'לִיל. . . . . . . . .
. . . .
. . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . . .
'. . . עמ24
4.3
.רַ אס גַ'רַ אּבַא . . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . . .
'. . . . .עמ25
4.4
.
אל-בֻקַ י עַה.
. . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . .
.
. . . . . . . . . . . . .
'. . . . . .עמ26
5. סיכום. . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . . . .
. . . . . . . . . . .
'עמ27
6
1
. הקדמה: הקהילה הערבית בדואית בנגב
בלב הסכסוך המתמשך בין האזרחים הבדואים בנגב לבין מדינת ישראל עומדת
הכחשה מתמשכת של המדינה ביחס לזכויות הבעלות הבדואית על
קרקעות ב ,נגב
ומדיניות הנישול בה היא נוקטת. רוב ת
ו
כניות המדינה לאזור הנגב
התעלמו רובן
ככולן מצרכיה של האוכלוסייה הבדואית ופגעו בזכויותיה
הבסיסיות ביותר. מטרת ן
של ות כניות אלו, בעבר והיום, היא "להסדיר" את ענייני האדמה והדיור של הקהילה
הבדואית, ולרכזה בכפייה ביישובים עירוניים ועירוניים-
למחצה (העיירות
.)הממשלתיות והכפרים המוכרים1
באמצע המאה ה-
19
היה הנגב שטח מחייתם הקבוע של הבדואים והיה מחולק
בין השבטים השונים, כאשר אותם השבטים מתבססים בעיקר על חקלאות מעוטת
.מים על שטח של כשני מיליון דונם בשנת1948
, ערב הקמת מדינת ישראל, חיו
על פי הערכות שונות בין65,000
ל –
100,000
בדואים בנגב. אחרי המלחמה נותרו
בנגב כ -
11,000
בדואים בלבד, רובם עזבו או גורשו לירד ן ולגדה המערבית, למצרים
ולרצועת עזה וסיני. לאחר המלחמה החלה מדינת ישראל בהליך מתמשך של פינוי
הקהילות הבדואיות ממקום מושבן, שנמשך עד היום. משנות ה-
50
המוקדמות
ועד שנת1966
, ריכזה מדינת ישראל את הבדואים בנגב באזור סגור שנקרא
:הסִ יאָ ג׳ (בערבית
גדר
), תחת ממשל
צבאי. בתקופה זו נעקרו כפרים שלמים על
ידי המדינה ממקום מושבם בנגב המערבי והצפוני אל תוך אזור הסִ יאָ ג׳.
שטחי הבדואים שהפכו לפליטים, וכן חלקים נכבדים מן האדמות אשר היו בבעלות
הבדואים שנותרו בישראל, הופקעו והולאמו על ידי הרשויות הישראליות במסגרת
מספר חוקים וב
הם חוק נכסי נפקדים (תש"י-
1950
,)
2 וחוק רכישת מקרקעי ן
(תשי"ג -
1953
.)
3
בנוסף לכך, החלה המדינה להסדיר את הקרקעות ולרשום אותן
על שמה ללא הכרה בזכויות הילידיות על הקרקע'בטענה שאלו 'אדמות מתות ,
4
ובחקיקת
( חוק התכנון והבניה1965
,)
5 ש ייעד מחדש את רוב אדמות הבדואים
1
האגודה לזכויות האזרח בישראל, 'הכפרים הבלתי מוכרים–
"מתווה פראוור-
,'"בגין2014
.
https://tinyurl.com/y4nuel76
2 נבו. חוק נכסי נפקדים, תש"י-
1950
,
y2ckm8kl
https://tinyurl.com/
3 נבו. חוק רכישת מקרקעים, תשי"ג-
1953
,
https://tinyurl.com/y6p2aq4x
4
לקריאה נוספת ראו: פורום דו-קיום בנגב לשוויון אזרחי, 'תהליכים של נישול בנגב-
נאקב: מדיניות תביעות הנגד
,'כלפי הערבים בדואים2012
,
https://tinyurl.com/y3dve4tb
5 נבו. חוק התכנון והבניה, תשכ"ה-
1965
,
https://tinyurl.com/ycg3dzqj
7
לשטחים
ה
מוקצים ל
חקלא
ות , שמורות טבע או שטחים צבאיים, ולא כאזורים
להקמת יישובים לבדואים . על כן, כל מבני המגורים הבדואים הקיימים הוכרזו
כבלתי-חוקיים. כך נולדה בפעם הראשונה תופעת ה"כפרים הבלתי-
:"מוכרים
כפרים אשר הוקמו ברובם טרם ה קמת מדינת ישראל ולא זכו לקבל מעמד תכנוני
,כלשהו
ו
הפכו בדיעבד לבלתי-חוקיים
.על פי החוק הישראלי
בשנת1966
,בתום
הממשל הצבאי
ו עם סיום הליכי תכנון של העירה הראשונה
תַ ל אַ ס-
סַ ּבַע
)(תל שבע החל תהליך העיור אותו כפתה המדינה על
האוכלוסיי ה
הבדואית בנגב -
.הליך שנמשך עד היום
המדינה הקימה שבע עיירות בדואיות, רובן
בתוך אזור הסִ יאָ ג׳, כאשר היא מבטיחה לתושבים שירותים ""מודרניים בתמורה
להתיישבות מאורגנת בחלקות עירוניות. באותו זמן, המדיניות הישראלית כלפי
הבדואי
ם בנגב התמקדה במאמץ לרכז את כל האוכלו סייה בשבע
ה עיירות. משנת
1999
מדינת ישראל, בהחלטות ממשלה שונות, הכירה ב-
11
כפרים בלתי-
מוכרים
.בנגב
החלטות אלה היוו לכאורה שינוי משמעותי מהמדיניות הקודמת ולפיה
האופציה היחידה להתיישבות הבדואים הייתה
בשבע ה
עי ירות
. אולם, כ -
20
שנה
מאוחר יותר, בפועל, לא קיים הבד ל משמעותי בין הכפרים שהוכרו לאלה שנשארו
בלתי-
מוכרים. ברוב הכפרים המוכרים
עדיין חסר
תכנון מפורט כך שהתושבים לא
יכולים לקבל היתרי בניה, מדיניות הריסת המבנים נמשכת, ותשתיות
כגון ,מים
חשמל, סילוק ביוב וכבישים עדיין, לרוב, אינן בנמצא או לוקות בחסר.
כיום, קיימי
ם למעלה מ-
35
כפרים בדואים בנגב שמדינת ישראל מסרבת להכיר
בקיומם ומתייחסת אליהם כ"פזורה" או "כפרים
בלתי-
חוקיים". בין הכפרים הללו
ישנם כפרים היסטוריים, הקיימים עוד קודם להקמת מדינת ישראל, וכפרים
שנעקרו על ידי המדינה ממקום מושבם במהלך שנות ה-
50
ִאל תוך אזור הס .יאָ ג׳
המדינה אינה מכירה באף אחד מן היישובים הללו, ותושביהם זוכים למעט מאוד
.שירותים מן המדינה וברוב המקרים אינם מקבלים שירותים כלל
על
אף שחברי הקהילה הבדואית מהווים מעל לשליש מאוכלוסיית הנגב, רק
%
12.4
.מן היישובים המוכרים באזור מיועדים לקהילה זו6
מדיניות התכנון
הישראלית הבטיחה לאורך השנים ש מרבית הכפרים הבדואים
יוותרו בלתי-
מוכרים
ויהיו נתונים למדיניות של הריסת מבנים, ענישה ומניעת תשתיות .ושירותים
מדיניות זו מופעלת בכל צורות היישוב בהן מתגוררת הקהילה הבדואית–
העיירות
6
(למ"ס, יישובים1
) ואוכלוסייה, לפי מחוז, נפה, דת וקבוצת אוכלוסייה, לוח2.16
,
2018
.
8
המתוכננות, הכפרים המוכרים והכפרים הבלתי-
.מוכרים בעוד שמדיניות זו
הצליחה במידה מסוימת, מרבית הכפרים הבלתי-מוכרים עדיין ניצבים במקומם.
2
.
הריסות מבנים ביישובים הערבים בדואים בנגב
הזכות לדיור נאות היא זכות יסוד מוכרת במשפט הבינלאומי, המעוגנת במגוון
אמנות עליהן חתמה ,זה מכבר מדינת ישראל. ועדת האו"ם לזכויות כלכליות
חברתיות ותרבות( יותCESCR
)
,מדגישה כי מדובר בזכות שיש לפרש באופן רחב
כזו הכוללת את הזכות לחיות בביטחון, בשלום ובכבוד. על פי הועדה, הזכות לדיור
נאות טומנת בחובה גם הגנה מפינוי כפוי והריסה שרירותית של בתים, את הזכות
לבחור היכן לגור, ולשם הגדרת הדיור כנאות, יש להתחשב בזהות התרבותית של
.דייריו7
הריסות המבנים והבתים ביישובים הבדואים בנגב מפרה באופן שיטתי את
הזכות לדיור נאות של חברי הקהילה הבדואית, גם בפירושה המצומצם ביותר .
8
בשנת2019, פעל פורום דו-קיום בנגב לשוויון אזרחי
ביחד עם ארגונים נוספים על
מנת להעלות מודעות בקרב הקהילה הבינלאומית, בייחוד במסגרת מנגנוני זכויות
7 UN Office of the High Commissioner for Human Rights, ‘The right to adequate housing’, 2014,
https://tinyurl.com/yaolj2mv
8 UN Committee on Economic, Social and Cultural Rights (CESCR), Concluding observations on the
fourth periodic report of Israel, 12 November 2019, E/C.12/ISR/CO/4, COs 20-21,
https://tinyurl.com/r5wf4bx
:בתמונה
הכפר הבלתי-
מוכר
עַתִ יר . צילום: הֻדָ א אַ ּבּו אַ ל-
,קִ יעָאן מאי2017
9
,האדם של האו"ם
להפרות זכויות האדם המתרחשות בנגב .
בעקבות זאת, ועדות
( האו"ם השונותCESCR
,
9
CERD
- ועדת האו"ם בדבר ביעור כל צורות הא פליה
הגזעית10) ועוד כ -
6 דווחים מיוחדים11
, הוציאו מסקנות והמלצות חריפות למדינת
ישראל , בהן דרשו ממנה להפסיק להשתמש בכלי של הריסות בתים ולהכיר, עד
כמה שניתן, בכפרים הבלתי-
מוכרים. כמו כן, מדינת ישראל התבקשה לכבד את
קשרם ההיסטורי של הבדואים לאדמות הנגב ואת א
ורח חיים התרבותי .
הריסות מבנים ובתים הם כלי מרכזי בו נוקטת מדינת ישראל כלפי הקהילה
הבדואית בנגב, כאשר מטרתו היא קידום מדיניות של העברה בכפייה מן הכפרים
הבלתי-
.מוכרים אל העיירות, ונישול האוכלוסייה הבדואית מאדמותיה הקהילה
,הבדואית מצויה מזה שנים במצוקת דיור קשה בלא מענה הולם
ו עשרות אלפי
אנשים חיים בבתים עליהם יש צווי הריסה, בדרך כלל בשל העדר יכולת לקבל היתר
בניה. אנשי הקהילה מנהלים מאבק ממושך בנוגע לבעלות על קרקעות, בעלות
אשר המדינה מתכחשת לה .
12
בשנת2019
,נרשמה יריד
ה קלה בכמות הריסות המבנים של כ -
3.65%
ביחס
לשנת2018
(מ -
2326
ל-
2241
)
13
אך המגמה של הריסות
על ידי בעלי המבנים
(להלן: הריסות'עצמיות'
) נמשכ
ה , כ-
88%
מכלל המבנים שנהרסו. נתון משמעותי
הוא העלייה הדרמטית של כ -
146%
בכמות ה הריסות שנעשו על ידי בעלי המבנים
לפני מתן צו הריסה (להלן: הריסות'תוך כדי הליך') –
299
מבנים ב-
2018
, לעומת
736
מבנים בשנת2019
,
33%
.מכלל ההריסות14
9
ראו הערה8.
10 UN Committee on the Elimination of Racial Discrimination (CERD), Concluding observations on
the combined seventeenth to nineteenth reports of Israel, 12 December 2019, CERD/C/ISR/CO/17-
19, COs 28-29, 54, https://tinyurl.com/yd9vdnbs
11 Mandates of the Special Rapporteurs in the field of cultural rights; on adequate housing; on the
situation of human rights defenders; on the human rights of internally displaced persons; on
minority issues and on contemporary forms of racism: Public Communication, 1 May 2019, AL ISR
6/2019, https://tinyurl.com/y5qvulcs
12
ראו הערה4.
13
מנהלת דרום לתיאום האכיפה של דיני מקרקעין, 'סיכום שנת העבודה2019
,'
2020
', עמ21
סעיף15
,
https://tinyurl.com/ybe89ev6
14
ראו הערה13
'עמ21
סעיף12
.
10
בנוסף, בחרו
ממשלת ישראל וגופי האכיפה להשקיע במנגנו
נים כמו '
אכיפה
מקדמת הסדרה',
15
בעזרת'מרחבי הסדרה'
ו'מרחבים ייעודיים'
בתוך גופי
האכיפה. פעילות זו נקבעת על פי סדר העדיפויות של רשות הבדואים
ומשמשת
."לה "כגורם ממריץ... להגיע להסכמי פינוי עם התושבים16
על מנת לתת מענה
לפעילות זו, נבנתה ת
ו כנית עבודה שנתית בשיתוף עם גורמי האכיפה, רשות
.הבדואים והמשטרה
היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והב:ניה (להלן
היחידה
)הארצית , הועדה המרחבית של אבו בסמה, סיירת ירוקה וגם ברשות מקרקעי
ישראל (להלן: רמ"י) הוקמו יחידות ייעודיות שהוזכרו לעיל
למימוש הת
ו .כנית
באמצעות צווים שיפוטיים, השתת קנסות מנהליים בסכומים גבוהים, נוכחות
מתמדת של מפקחים וכוחות משטרה בשטח, ושימוש ברחפנים–
תרמו גופי
האכיפה להגדלת ממד ההפחדה והאיום על התושבים הבדואים להגיע להסכמים
,עם רשות הבדואים, נגד רצונם. כמו כן
י פע ה
לו רשויות המדינה מנגנון
של אכיפה
מוגברת שמטרתה מניעת בניה ו"פלישה טרייה"
המאפשרת לרשויות האכיפה
להשתמש בכוח סביר על מנת לסלק את מי שבנה את ביתו מחדש או חזר לשטח
ממנו פונה תוך30
;"יום מרגע ה"פלישה17
ומנגנון של'הסדרה תומכת אכיפה'-
אפיק פעולה שהחל בשנת2016
, על פיו פועלת מנהלת דרום בשיתוף עם רשות
.הבדואים לשם השלמת "תהליך ההסדרה" ללא צורך באכיפה18
מן הנתונים הללו עולה כי על אף טענות רשות הבדואים כי היא אינה עוסקת
בהריסות בתים ומבנים של האוכלוסייה אותה היא נועדה לשרת, היא אכן לוקחת
חלק מרכזי בהליכי אכיפה ואף קובעת סדרי עבו
דה לגופי האכיפה השונים .
15
פורום דו-
קיום בנגב לשוויון אזרחי, '"משא ומתן" תחת אש: הריסת מבנים ככלי מרכזי לנישול וריכוז הקהילה
'הבדואית בנגב ,
2017
', עמ20
,
https://tinyurl.com/y4ctmaza
16
ראו הערה13
', עמ20
סעיף7.
17
פורום דו-
קיום בנגב לשוויון אזרחי, 'הריסת מבנים ככלי מרכזי לנישול וריכוז האוכלוסיה הבדואית בנגב–
נתונים
עדכניים לשנת2017
,'
2018
', עמ5
,
https://tinyurl.com/y3ujopqa
18
ראו הערה15
,
'עמ22
.
11
תרשים1 -
,נתוני הריסות מבנים ביישובים הבדואים בנגב2019
-
2013
על פי הנתונים המוצגים בתרשים1
, מאז2013
נרשמה עליה חדה במספר הריסות
מבנים ביישובים הבדואים בנגב. במשך שש שנים בלבד, עלה מניין ההריסות מ-
697
הריסות ב-
2013
,ל-
2,241
הריסות ב-
2019
- עליה של כ -
221%
ישב עור
.ההריסות בין שנת2013-2014
גדל שיעור ההריסות ב-
54%
, מ-
697
הריסות ל -
1,073
.הריסות מבנים ביישובים הבדואים בנגב בשנת2015
, חלה ירידה קלה של
כ-
8.5%
בכמות המבנים שנהרסו, אך ב-
2016
נרשמה עליה של כ -
18%
ומניין
ההריסות הגיע ל-
1,158
מבנים. בשנת2017, נהרסו כ -
2,220
מבנים עם עליה
של יותר מ-
90%
בכמות המבנים שנהרסו לעומת2016
. בשנת2018
חלה עליה
של כ-
5%
בהריסות המבנים בנגב ומניין ההריסות הגיע לשיא של2,326
.מבנים
בשנת2019
חלה ירידה קלה במניין ההריסות מהשנה הקודמת של כ-
3.6%
,
ונהרסו
2,241
.מבנים ,כלומר
בתקופה של שמונה שנים בלבד, נהרסו כ-
10,969
.מבנים ביישובים הבדואים בנגב
12
תרשים2 –
,על פי סוג מבנה2019
תרשים מספר2
מציג את סוג המבנים שנהרסו ביישובים הבדואים בשנה הנוכחית
ומסווג אותם לפי סוג המבנה. מדובר בנתון שפורסם לראשונה בשנת2016
אשר
."חושף את ההגדרה הרחבה שמעניקות רשויות האכיפה בישראל למונח "מבנה
רשימה זו מאפשרת
ל
העריך
,את כמות המבנים ששימשו לצורכי חקלאות ומרעה
כגון מכלאות ו
מטעים ו
חבילות קש שפוזרו, אשר הסתכמו בכ-
431
מקרים של
פגיעה
בחקלאות.
* על פי נתוני מנהלת דרום ,"אחר" הינם מבנים
שנהרסו'תוך כדי הליך'
אכיפתי
)(ללא צו., הכוללים גם גרוטאות, פאנלים סולריים, חומרי ציוד ובניה ועוד19
לראשונה בשנת2018
, פרסמה מנהלת דרום נתונים לגבי מספר המבנים
שייעוד
ו
למגורים ונהרסו ביישובים הבדואים בנגב . בשנת2015
,
נהרסו416
בתי מגורים
ובשנת2018
, עלה המספר לכ-
604
בתים. לצערנו, בשנת2019
בחרה מנהלת
דרום שלא להעביר לידינו נתונים לגבי מספר הבתים שנהרסו ב אותה השנה. אך
אם נ
חבר את מספר האוהלים , בתי האבן, מבנ
י ה
בלוק
ים, מבנ
י עץ ה
והפחונים
19
מנהלת דרום לתיאום האכיפה של דיני מקרקעין, 'עותק לפורום דו-
קיום: סכום שנת העבודה2018
,'
2019
', עמ
14
; מנהלת דרום לתיאום האכיפה של דיני מקרקעין, 'סיכום שנת העבודה2019
,'
2020
', עמ14
סעיף6
,
https://tinyurl.com/ybe89ev6
13
שנהרסו– נגיע לכ -
655
מבנים שנהרסו ואנו משערים כי יועדו למגורים -
עליה של
כ-
8%
לעומת שנת2018
.
בשנת2018
', כחלק מהניסיון הממשלתי להוציא אל הפועל את תיקון מס116
לחוק
התכנון והבניה (
המכונה)חוק קמיניץ ,
20
נכנס לשימוש שגרתי אחד הכלים
הטכנולוגיים מבית חברתSimplex
21
למיפוי ומידול תלת-ממדי . חברתSimplex
זכתה לפני כשנתיים במכרז של משרד האוצר, שבחסותו פועלת
היחידה הארצית ,
לחמש שנים ובתחילת שנת2018
החלה החברה לעבוד גם בנגב. ב מסגרת
עבודתה, משתמשת החברה בטכנולוגיה חדשנית לפענוח חריגות בניה. בעזרת
,)מערכת צילום ייחודית (שמשקלה מאפשר התקנה על כל כלי טייס היא אוספת
מידע על כל שינוי בבניה ביישובים הבדואים בנגב ואותו היא מעבירה לרשויות
.האכיפה השונות22
בשנת2019, בוצעה הרחבת אפשרויות
הצילום והפענוח של
מערכתSimplex
לשטחים המזרחיים
.של הנגב23
תרשים3 –
נתוני תפוקה של צווים מנהליים ממערכת2019
-
Simplex, 2018
בשנת2018
נפתחו כ-
500
תיקים, וחולקו כ-
613
צווים מנהליים, שהם תוצר של
למעלה מ-
4,000
סיורי איתורים שביצעהSimplex
בשמי הנגב. כלומר, בשנת
20
ראו הערה5,
'תיקון מס116, התשע"ז-
2017
.
21 Simplex Mapping Solutions Ltd, https://www.simplex-mapping.com/
22
מגזין רשויות, 'מהפכת התלת מימד של סימפלקס', פברואר2018
', עמ3
-2,
https://tinyurl.com/y4hottfj
23
ראו הערה13
,
'עמ21
סעיף17
.
14
2018
, כמות התיקים שנפתחו
ה
יוותה כ-
12.5%
מכלל האיתורים שבוצעו על ידי
מערכתSimplex
.
24
בשנת2019
( , בוצעו פחות סיורי איתורים3,158
במספר), אך
נפתחו15.8%
( יותר תיקים579
) וחולקו יותר צווים מנהליים638
.צווים25
,כלומר
בשנת2019
חלה עלייה של כ -
4%
בכמות
הצווים שחולקו לעומת
2018
, ואלו היוו
כ-
20.2%
מכלל האיתורים– עליה של כ-
5%
בשיעור האיתורים לעו
מת שנ
ת
2018
.
על פי נתוני מנהלת דרום, כמות כוח האדם הקיימת של המפקחים היא זו שאינה
מאפשרת לטפל בכמות האדירה של חומר המופק באיתוריSimplex
, וזה מה
.שמונע הנפקת תיקים מנהליים נוספים26
השימוש באמצעים טכנולוגיים
מתקדמים נגד אוכלוסייה מוחלשת ודלת אמצעים, מגביר את תחושת הייאוש
והניכור בקרב ה
תושבים הבדואית בנגב, שרוב ם
ככול
ם מוגדר
ים
על ידי רשויות
המדינה כ"עבריינ "י
בניה,
שעה שאין
להם כל דרך לקבל היתרי בניה .
אם בעבר חוו
התושבים ביקורים בלתי פוסקים של מפקחים וכוחות משטרה על הקרקע, היום
הם גם נתונים גם
למעקב מהאוויר .
יש לציין כי ברחפנים
מותקנות
,מצלמות המשלבות יכולות עיבוד וידיאו מתקדמות
הכוללות גם זיהוי אוטומטי של פנים, לוחיות רישוי, ואפשרות לניתוח מספר רב של
משתנים . כך הופכים הרחפנים לאמצעי מעקב חודרני במיוחד, המסוגל לאסוף
מידע רגיש ולאורך זמן – ללא קשר לתנאי מזג האוויר.
לעיתים, גודלם של הרחפנים
בשילוב עם הגובה בו הם טסים מקשה על הציבור לדעת היכן ומתי נעשה תיעוד
על ידם–
דבר המגדיל באופן משמעותי את הפגיעה בזכו .ת לפרטיות27
במאבק
כוחני בין אזרחים נטולי אמצעי הגנה אפקטיביים מול הממשל וזרועות האכיפה
השונות, נדמה כי יש מקום לשקול
האם לעשות שימוש באמצעים שעלולים לגרום
לנזק נפשי, כלכלי וחברתי אשר יפגעו
ב
אוכלוסי
י.ה הבדואית בנגב
2.1
'. הריסות 'יזומות', 'עצמיות 'ו'תוך כדי הליך
24
ראו הערה13
,
'עמ19
.
25
ראו הערה24
.
26
ראו הערה13
,
'עמ22
סעיף21
.
27
,'משרד המשפטים, הרשות להגנת הפרטיות, 'היבטי פרטיות של שימוש ברחפנים2018
,
https://tinyurl.com/yakamwjc
15
הריסות ביישובים הבדואים בנגב מסווגות על ידי הרשויות כהריסות'יזומות' ,
הריסות'עצמיות'
והריסות'תוך כדי הליך'
. מקור סיווג ההבדלים בין סוגי ההריסות
.הינו הגורם המבצע את ההריסה והתוקף החוקי שלה28
הריסות'יזומות' מוצאות לפועל על ידי גורמי האכי פה השונים, באמצעות צווי
הריסה ובמסגרת ימי הריסה מרוכזים. בדרך כלל, מדובר בשיירה ארוכה של עשרות
'אנשי צוות הכוללים פקחים וניידות משטרה של יחידת יואב ושל משטרה 'כחולה
.)(רגילה ,לרוב כאשר מדובר בהריסות נקודתיות, כוחות ההריסה מגיעים ללא
הודעה ובשעות הבוקר המוק דמות כאשר הנשים נמצאות לבד בבית. במידה
ותוכננו הריסות ביישובים נוספים לאותו יום, יגיעו כוחות גדולים יותר אל הכפר או
.העיירה. כל פעולה מכילה כלי רכב רבים ועשרות אנשי אכיפה
הריסות'עצמיות' מבוצעות על ידי בעלי המבנים עצמם, לאחר שהוצא צו הריסה .
מנהלת דרום מגד ירה הריסות'עצמיות'
כתוצאה ישירה של "פעולות הדברות
."וחקירות של [יחידת] יואב29
הגדרה זו הינה תמוהה, היות וחקירות ופתיחת תיקים
.אינן פעולות הידברות להפך, הנוכחות של כוחות משטרה והפחד מסנקציות
פליליות שניתן להטיל על בעלי המבנים יוצרת טראומה גדולה אצל התושבים
הבדואים. הרצון להימנע מטראומה זו; האפשרות להציל את הציוד האישי ואת
חומרי הבנייה בהריסה מבוקרת; איומים מצד הרשויות שיתבעו מן הבעלים את
עלויות ההריסה ועוד–
הן רק חלק מהסיבות להריסות'עצמיות' .
במניין ההריסות ה'עצמיות'
נכללות גם הריסות 'תוך כדי הליך' ,
המוגדרות גם הן
כתוצר של פעולות'הידברות'
וחקירות של יחידת יואב–
אך אלו נעשות בטרם קיבלו
.בעלי המבנים צווי הריסה
28
לקריאה נוספת ראו: פורום דו-
קיום בנגב לשוויון אזרחי, 'מנגנון של נישול והפחדה: מדיניות הריסות מבנים
,'ביישובים הערבים בדואים בנגב2019
', עמ20
-
17
,
https://tinyurl.com/yc398wbz
29
ראו הערה13
,
'עמ9.
16
תרשים4
–
הריסות '
עצמיות '
(כולל הריסות 'תוך כדי הליך '
) לעומת הריסות
'
יזומות ' ,
2019
-
2013
כמות ההריסות ה'עצמיות'
ת על
ה מ-
1,579
הריסות ב -
2017, ל -
2,064
בשנת
2018
- עליה של כ -
31%
.
בשנת2019
, נרשמה ירידה קלה במניין הריסות
'עצמיות'
של95
.מבנים בין השנים2013-2017
נרשמה עליה במניין ההריסות
ה'יזומות' ,
אך בשנת2018, כמות ההריסות ה'יזומות' ירדה באופן דרסטי מ-
641
ל-
262
.הריסות מג מה זו נמשכה גם בשנת2019, כאשר כ -
88%
מן ההריסות
(
1,969) נהרסו באופן עצמאי על ידי בעלי המבנים, וכ-
272
מבנים נהרסו על ידי
.הרשויות30
30
עיבוד נתונים
של מנהלת דרום בעקבות בקשות חופש מידע של פורום דו-
.קיום בנגב לשוויון אזרחי
17
תרשים5 –
שיעור הריסות '
עצמיות ' , '
יזומות '
והריסות 'תוך כדי הל
יך ' ,
2019
בשנת2019
,
מספר המבנים שנהרסו על ידי הרשויות בהריסות'יזומות'
עמד על
272
, ואלו היוו כ -
12%
מסך ההריסות. שיעור הריסות שמבוצעות על ידי בעלי
המבנים ('עצמיות'
,)
ללא הריסות 'תוך כדי הליך ', הגיע ל-
55%
,כ-
1,233
.מבנים
בשנת2019
, גדל
עור יש ה הריסות'תוך כדי הליך' מ-
25%
בשנת2018, ל -
33%
בשנת2019
(
736
)מבנים שנהרסו על ידי בעליהם בטרם הוצא צו הריסה–
עלייה
של8%
.בשנה אחת בלבד31
נתונים אלו מעידים על החרפה בעמדת השלטונות ועל הגברת הלחץ על התושבים
,באמצעות נוכחות מתמדת של גורמי האכיפה בסיורים, ימי הריסות, חלוקת צווים
איום בקנסות, צילום אווירי בעזרת רחפנים, וביקורים חוזרים ונשנים של נציגי
הרשות לפיתוח והתיישבות אשר מפעילים לחץ מתמיד על האזרחים הבדואים
בנגב על מנת לכפות עליהם מעבר מהכפרים הבלתי-
מוכרים לעיירות והכפרים
.המוכרים על ידי המדינה
3
.הדרת ה
אזרחים ה
בדואים מהליכ
י קבלת ההחלטות בעניינם
מדיניות המדינה כלפי הבדואים באה לידי ביטוי לא רק בהריסות בתים ו הניסיון
לנשל אותם מאדמותיהם ,
אלא גם
בעובדה שהיא
אינה מתייחסת אליהם כאל
.אזרחים שווי מעמד אחד הביטויים המרכזיים לכך היא שבשונה משאר אזרחי
31
ראו הערה13
.
18
ישראל, היחסים בין התושבים הבדואים לבין מערכות ורשויות המדינה מתקיימים
בתיווך של מוסדות ייחודיים שהוקמו על ידי המדינה אך ורק לצורך זה. במשך רוב
שנות המדינה, לא היו לאזרחים הבדואים בנגב מוסדות שלטון מקומי עצמאי ,ים
ובכפרים ה
בלתי-
.מוכרים אין מוסדות כאלו גם היום32
הביטוי
הבולט ביותר לאי -
השוויון הוא הקמת
רשות הבדואים" ,
גורם שחזונו העיקרי הוא לעשות ההפך ממה
"ששמו אומר33
ו ממונה על הסדרת
ענייניה
ם
של הבדואים בנגב ביישובים המוכרים
והבלתי-מוכרים כאחד .
לאחר סיום המשטר הצבא
י ב-
1966
, הועברה האחריות על ענייני הבדואים ממשרד
הביטחון והצבא לוועדות השרים בכנסת. וועדות אלו הופקדו בעיקר על נושאים
,שבד"כ היו מטופלים על ידי משרדי הממשלה השונים, כגון: תכנון ובינוי, מים
בריאות, חינוך וקשר ישיר עם האוכלוסייה. בראש ובראשונה, התמקדו הוועדות
בתכנון מדיניות של נישול
, ריכוז
והעברת התושבים הבדואים לתוך
ה עיירות
.שהוקמו על ידי הממשלה34
בעוד שוועדות השרים בכנסת היו אחראיות לקביעת מדיניות, הניהול השוטף של
ענייני ה
אזרחים ה
בדואים בנגב
רוכז בידי מינהל מקרקעי ישראל דאז)(ממ"י ,
כיום
רמ"י
, שהוקם ב-
1960
כאגף בתוך משרד החקלאות
ופיתוח הכפר (להלן: משרד
)החקלאות
. ב-
1986
, הפכה ממ"י למוסד השלטוני המרכזי לענייני הבדואים והוקם
בתוכה גוף הנקרא'מינהלת הבדואים'
,(או בשמה המלא '
המינהלה לפיתוח
הבדואים'). מינהלת הבדואים הוק
מה לצורך ניהול משא ומתן,
,לכאורה עם
תוש בים בדואים שהגישו תביעות בעלות על קרקעות בנגב, אך במהלך השנים
הפכה לגוף הממשלתי העיקרי שריכז את כל הסמכויות הקשורות לבדואים באזור
–
ביניהן גם סמכויות תכנון, הסכמי קרקעות, הקצאות מים, שירותי בריאות
.ועוד35
,באותה תקופה כל תקציבי הממשלה עבור האוכלוסייה הבדואית בנגב, כולל
תקציבי הרשויות הבדואיות, הועברו באמצעות מינהלת הבדואים ולא באופן ישיר
על ידי המשרדים השונים–
.כפי שהיה נהוג בכל מקום אחר בארץ36
32
,'שלמה סבירסקי ויעל חסון, 'אזרחים שקופים: מדיניות הממשלה כלפי הבדואים בנגב
מרכז אדוה ,
2005
', עמ
13
,
om/ycm5hf3j
https://tinyurl.c
33
,חיה נח, 'לשטח את העקומה? יותר חשוב לשטח בתים בישובים הבדואים', שיחה מקומית13
למאי2020
,
https://tinyurl.com/ybz5q9z9
34
ראו הערה32
,
'עמ15
-
14
.
35
ראו הערה34
.
36
ראו הערה34
', עמ16
-
15
.
19
יחד עם ממ"י, עברה מינהלת הבדואים להיות כפופה למספר רב של משרדי
ממשלה(משרד הבינוי והשיכון; ה
משרד לתשתיות לאומיות ;
,משרד התעשייה
המסחר והתעסוקה;
וחוזר חלילה–
)למשרד הבינוי והשיכון . מרבית השנים היה
זה אריאל שרון שדאג להעביר את ממ"י
ממשרד למשרד ובין שרי מפלג ,ת הליכוד
.וכפועל יוצא גם את מינהלת הבדואים37
לעובדה זו היו השלכות רבות בכל הנוגע
לקביעת המדיניות בנושאים השונים, כך שהבדואים כמעט ולא נכללו בהליכי
קבלת ההחלטות בעניינם .
3.1
.הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב
)(רשות הבדואים
בשנת2007
הוחלט על הקמת'רשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב' ,
במשרד הבינוי והשיכון
(החלטת ממשלה מספר1999
) .
38
ייעוד הרשות היה
בעיקרו הסדרת תביעות בעלות על הקרקע, הסדרת מגורי קבע ותשתיות, סיוע
,בהשתלבות בתעסוקה
ו
תיאום שירותי חינוך ורווחה . בעקבות החלטת ממשלה
3707
,
39
וה
מלצות
,ועדת פראוור40
הוקם במשרד ראש הממשלה 'ה מטה
ליישום
הסדרת התיישבות הבדואים בנגב' (שונה ב-
2012
ל'
מטה היישום להתיישבות
ופיתוח כלכלי של הבדואים בנגב').
41
מטה היישום היה אמור לעבוד יחד עם הרשות
להסדרה בכדי להביא לביצוע המהיר ביותר של ת
ו .כנית פראוור
לימים,
כאשר
הוקפאה ו הת
כנית
, הועברו כל הסמכויות ל
ר שות להסדרת ההתיישבות הבדואית
בנגב ., במשרד הבינוי והשיכון42
בשנת2014
, שונה שם הרשות להסדרה לשמה
הנוכחי
, וזו ה פכה ליחידת סמך ב
משרד החקלאות.
43
בנוסף, הורחבו סמכויותיה
לטיפול גם בנושאים חברתיים וכל כליים ובוטל מטה היישום–
כך שכל הסמכויות
.הועברו לידי משרד החקלאות44
37
ראו הערה36
.
38
החלטת ממשלה מספר1999
מיום15.07.2007
', 'הקמת הרשות להסדרת התיישבות הבדואית בנגב ,
https://tinyurl.com/ycoh3rqg
39
החלטת ממשלה מספר3707
מיום11.09.2011
, 'דו"ח הצוות הבינמשרדי ליישום המלצות הוועדה להסדרת
התיישבות הבדואים בנגב-
'המשך הדיון והעברת שטח פעולה ממשרד למשרד ,
https://tinyurl.com/y8r3lobv
40
עדאלה–
,'פראוור
'תוכנית
בישראל,
הערבי
המיעוט
לזכויות
המשפטי
המרכז 12
20
,
https://tinyurl.com/yclkhpn7
41
החלטת ממשלה מספר5110
מיום20.09.2012
,', 'שינוי שם המטה ליישום הסדרת התיישבות הבדואים בנגב
https://tinyurl.com/y9je8r7c
42
ראו הערה38
, סעיף3 א.
43
החלטת ממשלה מספר1986
מיום21.08.2014
, 'שינוי שם הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב ומעמד
'מנהלה והתאמת תקנות התקציב ,
https://tinyurl.com/y8do6zrx
44
ראו הערה43
,
סעיפים4
-1.
20
בשנת2015
, התמנה ח"כ לשעבר אורי אריאל (הבית היהודי) לשר החקלאות וכיהן
בתפקיד עד להתפטרותו בנובמבר2019
.
בזמן כהונתו נהרסו בערך8,972
מבנים
ביישובים הערבים בדואים בנגב. יו"ר המועצה לכפרים הבלתי מוכרים בנגב
:(להלן
המועצה האזורית לכפרים הבלתי-
)מוכרים , מר עטיה אלאעסם, אמר בתגובה
:להודעה על התפטרותו של אריאל כי "תקופתו כשר החקלאות הייתה
התקופה
הקשה ביותר במיגזר הבדואי... המטרה שלו היא לכווץ
את הבדואים במינימום
...שטח ולא לתת להם שירותים", מדיניות שרואה באזרחים הבדואים כאויבי.ם45
הגופים
הייעודיי
ם
הללו לא נוהלו מעולם על ידי אנשי הקהילה וגם מרבית
המועסקים בהם
.הגיעו מחוץ לקהילה הבדואית בנגב
,כיום מתוך14
בעלי תפקידי
הנהלה ברשות, ישנו רק עובד בדואי אחד, שמנהל את אגף חברה וקהילה, וכל
שאר בעלי התפקידים הם יהודים–
.כולל ראש הרשות, יאיר מעיין46
בעוד שרשות
הבדואים
,מנסה להציג עצמה לכאורה כמי שפועלת למען הקהילה הבדואית
היא
לוקחת חלק נכבד בניסיונות המדינה לנשל את הבדואים מאדמתם ובהריסות
.בתיהם
ב עזרת "משא ומתן" כוחני ואלים וללא כל אפשרות להכרה רשמית
בכפרים, מנסה רשות הבדואים לכפות על חברי הקהילה לעבור ליישובים המוכרים
.ולוותר על תביעות הבעלות שלהם לקרקע
התבטאויותיו של ראש הרשות יאיר מעיין
לאורך השנים כלפי האוכלוסייה שהוא
אמור לשרת, מעידות על מדינ .יות הנישול שמובילה רשות הבדואים במהלך דיון
)בוועדה המחוזית לתכנון ובניה (מחוז דרום
נשאל מעיין לגבי הסכמתם של
,תושבים לעבור לשכונה חדשה המתוכננת להיבנות באחת העיירות. בתגובה
מעיין הודה כי מעולם לא נתקבלה הסכמה כנה ואמיתית של האוכלוסייה הבדואית
ל
מעבר ,
ושזו תוצאה של איומים וחלוקת צווי הריסה שנועדו להפעיל לחץ47
כך
שיסכימו לעבור ממקום מושבם הנוכחי ולמעשה
, לוותר על אדמותיהם.
כחלק מת
ו כנית החומש של רשות הבדואים, פועלים גורמי האכיפה לפתיחת
תיקים שיפוטיים כנגד מבנים ביישובים אותם הרשות מבקשת לפנות. בעזרת
' מערך אכיפה מקדמת הסדרה', נפתחו במחצית הראשונה של2019
יותר מ-
833
45
,משה פריאל 'השר אורי אריאל התפטר-
'ובנגב ממש לא מצטערים , ברנז'ה
news
,באר שבע והנגב
10
בנובמבר
2019
,
https://tinyurl.com/y8v8zogn
46
,'הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב, 'אודות
אתר השירותים והמידע הממשלתי ,
2017
,
https://tinyurl.com/yagsc9g5
47
,מתוך דיון במינהל התכנון, ועדה מחוזית דרום06
בינואר2020
.
21
תיקים משפטיים על כ-
4,041
.מבנים48
כפי שצוין, מערך זה פועל על פי התיעדוף
של רשות הבדואים ובמסגרת ת
ו כנית עבודה שנתית עם גורמי האכיפה והמשטרה ,
כאשר בכל הפעילויות הללו מעורבת גם יחידת המודיעין של יחיד .ת יואב
בשנת2019
, נפתחו ביחידת יואב547
תיקי חקירה ובהם נחקרו523
תושבים
,בדואים. בתוך כך361
מבנים נהרסו בטרם הוצא צו הריסה ועל ידי בעלי המבנים
.עצמם49
באותה שנה, ניהלה יחידת יואב שלוש תביעות נגד אזרחים בדואים
להשבת עלויות ההריסה – מנגנון נוסף המטיל מורא על משפחות שגם כך אי ן ידן
משגת כלכלית ומאלץ אותן להרוס א
ת בתיה
ן
.בעצמן,למשל בכפר הבלתי-
מוכר
אַ ל-עַרָ אגִיב
(ראו סעיף4.1
'. עמ23
)
נדרשו המשפחות
לשלם למדי
נה סכום של כ -
.3
1 מיליון שקלים בגין עלויות הפינוי50
והעני
י.ן תלוי ועומד בבית המשפט העליון
כפי שצוין לעיל, פעולות אלו נועדו לכפות "הסכמה" של התושבים הבדואים , כאשר
הדוח השנתי של מנהלת דרום
מציג
ז את כ"שיתוף פעולה" או תוצאה של "תהליך
הדוק ואינטנסיבי של ."הידברות51
'תרשים מס6
,
,'פינויים מול 'הסדרה במקום2019
-
2018
48
ראו הערה13
,
'עמ17
סעיף3 .
49
ראו הערה48
.
50
אלמוג בן זכרי, ' שישה תושבי אל־עראקיב ישלמו למדינה1.3
,'מיליון שקלים בגין הריסת כפרם ,הארץ
06.08.2019
,
https://tinyurl.com/yah68nww
51
ראו הערה13
,
'עמ18
.
22
על פי תרשים6
,
בשנת2018
חתמה רשות הבדואים על247
,"הסכמים. מתוכם
113
היו הסכמי'הסדרה במקום' ו
ללא פינוי, ו-
134
הסכמים שכפו פינוי של
ה
תושבים ממקום יישובם הנוכחי. סה"כ נחתמו כ-
343
"הסכמים" בשנת2019
,
גידול של כ -
38.9%
.מהשנה הקודמת
מספר הפינויים ב-
2019
עלה באופן דרמטי
ב-
82%
, ו"הסכמים" שנחתמו על 'הסדרה במקום' שלא מצריכה פינוי של תושבים
ירדו ב-
12%
.
נוהל זה של'אכיפה מקדמת הסדרה' מתב
ר ר כאלים עוד יותר בבחינת המקרה של
אֻם אַ ל-חִ ירָ אן.
52
בשנת2017
מאות שוטרים חמושים נכנסו לכפר הבלתי-
מוכר
במטרה להרוס שישה מבנים. במהלך הפשיטה, תושב הכפר יעקּּוב אַ ּבּו אַ ל קִ יעָאן
.נהרג מירי כוחות המשטרה השונים אשר פעלו בכפר באותו לילה53
חודשיים לאחר
,מותו של יעקּּוב התחדשו המגעים בין נציגי התושבים לרשות הבדואים
וב-
10
באפריל2018
, נחתם הסכם מסגרת בין שני הצדדים הקובע כי הם יעברו לעיירה
חּורָ ה ויהרסו את בתיהם בכפר. במקביל, נחתם הסכם נוסף עם התושבים בו נכתב
בפירוט מה יקבלו מן המדינה .
54
ב,אותה שנה
,הגישו תושבי הכפר עתירות לבג"ץ נגד שר האוצר, שר החקלאות
ראש רשות הבדואים ומדינת ישראל .; בטענה כי ההסכם הנוסף מפלה ואינו שוויוני
הפרקליטות, בתשובתה לעתירה שהוגשה בפני בג"ץ, טענה כי יש לבטל את
ההסכם הנוסף , שכן ליאיר מעיין
יו"
ר רשות הבדואים שחתם עלי ו, אין כל סמכות
.לעסוק בנושאים של חלוקת קרקעות55
בסופו של דבר, המדינה הסכימה להכיר
בהסכם זה אך תחת תנאים מסוימים. בפסק הדין שנתן בג"ץ
בפברואר2020
,
ציינה השופטת דפנה ברק-ארז "אי-
נחת מאופן הטיפול בסוגיה הרגישה של מעבר
תושבים מאום אל-חיראן ליישוב חורה, כפי ש זה עולה מן הפירוט העובדתי בתגובה
."המקדמית של המדינה עצמה56
52
לקריאה נוספת ראו: פורום דו-
קיום בנגב לשוויון אזרחי, 'על המפה-
אֻםּ אַ ל-
,'חִ ירָ אן
https://tinyurl.com/y9pue9w9
53
יהושוע (ג'וש) בריינר, 'שנתיים וחצי אחרי: פורסם תיעוד חדש מהתקרית באום אל-
,חיראן', הארץ03
ביוני2019
,
https://tinyurl.com/y8gga3ya
54
,'קלמן ליבסקינד, 'הפרקליטות מציגה: על שקרים, על הסתרת עובדות מבג"ץ ועל הסכמים שלא צריך לקיים
,מעריב
06
ביולי2019
,
https://tinyurl.com/y2s8bz2g
55
ראו הערה52
.
56
ראו הערה54
.
23
4
.
כפרים בסכנת הריסה ופינוי מידית
אי-ההכרה של המדינה בכפרים הבלתי-
מוכרים בנגב מהווה לא רק החלטה
להימנע מפיתוחם, אלא גם הפרה בוטה של זכויות אדם בסיסיות, ביניהן גם זכויות
ה .תכנון57
כאמור, ההחלטה אם להכיר ביישוב או לא הינה, בדרך כלל, החלטה
פוליטית–
ואינה קשורה באמות מידה תכנוניות בלבד. באזור ים בהם נמצאים
כפרים בדואים שהמדינה מסרבת להכיר בקיומם, הוקמו במהלך השנים יישובים
יהודים רבים–
בחלקם מתגוררים מספר מועט של תושבים. למדיניות זו השלכות
מרחיקות לכת, המונעות מתושבי הכפרים הבלתי-
מוכרים בנגב שירותים וזכויות
בסיסיות ומעמידות אותם תחת איום מתמיד של הריסה, נישול, ומעבר בכפייה
.מאדמתם ואל העיירות המוכרות58
דוגמאות לכפרים הסובלים מנחת
זרוע ם של רשות הבדואים וגופי האכיפה יש
למכביר. בחרנו להביא לפניכם בדו"ח זה מספר כפרים הנמצאים בסכנת איום מידי
עקב הליכים שונים אותם מקדמת המדינה.
4.1
.אַ ל-
עַרָ אגִיב
על הכפר הבלתי-
מוכר
אַ ל-עַרָ אגִיב59
כתבנו נרחבות בדו"ח הקודם , יוני2019
.
60
הכפר הוקם עוד בתקופה העות'מאנית, על אדמות שרכשו תושבי הכפר באו תה
התקופה ממשפחת אל-
עוקבי. בשנת1953
, ציווה המושל הצבאי על תושבי הכפר
לפנותו באופן זמני, בטענה כי המדינה זקוקה לשטח לקיום אימונים צבאיים–
אך
.לבסוף אסרו השלטונות על התושבים לשוב אל הכפר אדמות הכפר נרכשו על פי
חוק רכישת מקרקעין1953
, אך אנשי הכפר לא
ידעו על כך כלל .
במהלך השנים
לא ניתקו התושבים ,קשר עם כפרם ואדמותיהם, הם המשיכו לעבד את שדותיהם
לרעות את עדריהם בשטח הכפר ולקבור את מתיהם בבית הקברות של המשפחה ,
ו
במהלך שנות ה-
70
הגישו תושבי הכפר תביעות בעלות על קרקעותיהם לפקיד
57
במקום מתכננים למען זכויות תכנון, 'הכפרים הלא -
מוכרים בנגב: הכרה ושוויון זכויות', קובץ מסמכים המוגש
לוועדה להצעת מדיניות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב
בראשות אליעזר גולדברג, שופט בית המשפט העליון
,)(בדימוס2008
,
https://tinyurl.com/y7wultre
58
ראו הערה7
5.
59
דו
פורום
ראו:
נוספת
לקריאה -
המפה
'על
אזרחי,
לשוויון
בנגב
קיום -
אַ ל -
,עַרָ אגִיב
https://tinyurl.com/ycd6my46
60
ראו הערה28
,
'עמ22
-
21
.
24
ההסדר.
ביולי2010
נהרס הכפר כו לו על ידי המדינה, ומאז שבו כוחות האכיפה
והרסו אותו עוד כ-
175
.פעמים
בשנת2018
, נאסר מנהיג הכפר, שייח סַ י אח אַ בו מ דִ יע 'ם אַ ל טֹורִ י באשמת19
,סעיפים של הסגת גבול19
סעיפים של כניסה בלתי חוקית לקרקעות ציבוריות
ועוד. הוא נידון ל-
10
חודשי מאסר בפועל, חמיש ה חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך
36
.₪ אלף לאחר שחרורו המוקדם של השייח מהכלא בקיץ2019
,
המשיכו רשויות
האכיפה והמשטרה להטריד את תושבי הכפר הבלתי-
מוכר
אַ ל-עַרָ אגִיב.
מפקחים
של הסיירת הירוקה , מלווים ב ,שוטרי יחידת יואב, הגיעו למקום על בסיס יומיומי
הטרידו את
התושבים,
החרימו רכוש בלי שהיה בידם צו (מזרנים, כיסאות, עוקב
)שנועד לשאיבת מים מן הבאר שבכפר, כלי מטבח ועוד,
ביצעו מעצרים של נשים
וקטינים ואף עיכבו לחקירה שני פעילים של הפורום ששהו במקום מתוך הבעת
.סולידריות עם תושבי הכפר
ההטרדה הבלתי פוסקת של
שייח סַ י אח
ומשפחתו בגין עברות על השגת גבול
,וקביעת עונשי מאסר לעבירות אלו היא ניסיון של הרשויות לפגוע במאבק הבלתי-
אלים של התושבים ולסלקם מאדמותיהן ההיסטוריות, כל זאת בעוד המשפט
הנוגע לבעלות על הקרקע עודנו מתקיים.
המאסר של שייח סַ יְּאח בגין עברות
על השגת גבול
וקביעת
עונשי מאסר לעבירות אלו
עלולה להוביל לקרימינליזציה
.של מאות אלפי אזרחים בדואים בנגב שהינם בעלי מעמד דומה
2
4.
.וַאדִ י אל-חַ 'לִיל
וַאדִ י אל-חַ 'לִיל
נמצא בצמוד לכפר המוכר
אֻם ּבַטִ ין61
ו מצפון מזרח לו סמוך לצומת
.שוקת תושבי הכפר נמצאים במקום מושבם עוד טרם הקמת מדינת ישראל ולהם
.תביעות בעלות על הקרקע
כחלק מניסיון המדינה לכפות על האוכלוסי
י ה הבדואית
בכפרים הבלתי-
מוכרים מעבר ליישובים המוכרים, מקודמות כיום
מספר ת
ו
כני ,ות
ו ביניהן הארכת 'כביש חוצה ישראל' לכיוון דרום (כביש6). ת
ו
כנית זו או שרה בשנת
2010
ובשנת2019
החלה חברת 'חוצה ישראל' בביצוע
ו
.דרומית לצומת שוקת
תוואי השטח והמרחבים
הפתוחים בנגב סביב באר-שבע ומבאר-
שבע לכיוון דרום
מאפשרים תכנון מיטבי של מסלול ההארכה כדי להמנע, ככל האפשר, מהעברת
אוכלוסי
י ה גדולה בכפייה. למרות זאת, המדינה ראתה ל נכון להאריך את הכביש
61
לקריאה נוספת ראו: פורום דו-
קיום בנגב לשוויון אזרחי, 'על המפה-
,'אֻםּ בַטִ יןhttps://tinyurl.com/ydx22bnd
25
דרומה דרך שטח המאוכלס ביותר מ-
1,000
תושבים בדואים , ביניהם תושבי וַאדִ י
אל-חַ 'לִיל.
,לדברי התושבים בכפר לפני כשנה הגיעו נציגים של חברת 'חוצה ישראל' לכפר
במטרה לנהל משא ומתן עם
המשפחות שמיועדות
לפינוי, אך רשות הבדואים
טענה בפני האזרחים כי המשא ומתן יעבור דרכה בלבד. בינואר2020
נשלחה
התראה נוספת מטעם רשויות האכיפה לתושבים המורה להם להתפנות וב-
21
לפברואר, חלקם .זומנו לחקירה
תושבי הכפר מבקשים פתרון קבע הכולל הקמה של שכונה חקלאית בעיירה
אַ ל-
לַגִיִה , שם יש להם אדמות, אך רשות הבדואים מסרבת לטפל בעניינם זה חודשים
ארוכים. למ
ר ות שהארכת כביש6
נמצאת בהליכים מתקדמים, רשות הבדואים לא
מצאה לנכון להביא בפני התושבים פתרון
הולם, דבר העלול ל
הוביל
לכך שהם
ידרשו ל
הרוס את בתיהם ול עבור אל מחוץ לתוואי הכביש ולאחר מכן יתכן
ו יאלצו
ל
עבור שוב
לתוך אחת העירות . כיום, נמצאים התושבים במגעים עם עורכי דין
.פרטיים לטיפול במצבם
3
4.
.
רַ אס גַ'רַ אבַא
רַ אס גַ'רַ אּבַא
הינו כפר היסטורי הנמצא מזרחית לדימונה ובתוך שטח השיפוט של
העיר. בכפר מתגוררים כ-
600
תושבים. משפחות הכפר חיו באדמות עליהן נמצאת
כיום העיר דימונה, וככל שהתפתחה העיר –
נדחקו המשפחות למקום בו הן חיות
כיום. עם זאת, האזרחים הבדואים אינם רשומים כתושבי דימונה ואינ ם יכולים
.להצביע בבחירות המקומיות או לקבל שירותים והטבות מס כמו יתר תושבי העיר
במרץ2018
,
החלו תושבי הכפר לקבל מכתבי אזהרה מעיירת דימונה, אשר
מתכננת להקים שכונה חדשה (מתחם רותם) על בתיהם. בסוף יוני2019
, קיבלו
כל הבתים בכפר צווי סילוק ופינוי (סה"כ כ-
95
צו וים) מרמ"י. מאז, תושבי הכפר
וי מצ
ים בהליכים משפטיים. ארגון עדאלה -
המרכז המשפטי לזכויות המיעוט
הערבי בישראל
)(להלן: עדאלה
לקח על עצמו את ההגנה המשפטית והמועצה
האזורית לכפרים הבלתי-
מוכרים
תומכת באנשי הכפר ציבורית,
על מנת לדחות
.את גירושם מאדמותיהן ההיסטוריות
מצידם, מוכנים אנשי הכפר להתפשר, הם מבקשים שיכירו בהם כשכונה ייחודית
בתוך דימונה שתאפשר להם להמשיך ולקיים, במידה מסוימת, את אורח חייהם
26
בתמונה: הכפר הבלתי-מוכר רַ אס גַ'רַ אּבַא . צילום: איב טנדלר, אוגוסט2019
המסורתי. רשות הבדואים מבקשת להעבירם באופן מידי לכפרים
גַס ִ ר אַ ס-
סִ ר62
ואַ ּבּו ת לּול אַ ש -שַ ה ּבִ י63
– אך התושבים מתנגדים למעבר בטענה שמדובר ב מעבר
ל .אדמות שלמשפחות אחרות יש זיקה אליהן
4
4.
.
אל-
בֻקַ י עַה
אל-בֻקַ י עַה
נמצאת צפונית לעיר ערד
ולה
18
מקבצים של משפחות אשר מוקמו
באזור בהוראת המשטר הצבאי עוד בשנת1952
-
במקור, נעקרו התושבים
מאדמותיהם באזור דימונה. בכפר מתגוררים כיום כ-
1,000
.תושבים אזור אל -
ֻב
קַ י עַה
הוא בעל
ייעוד
י
תכנון שונים–
חלק מהתושבים מתגוררים באזורים שהוגדרו
כשטחי אש
לאחר הקמת הכפר , חלקם מתגוררים בשמורות טבע וחלקם באזורים
בלתי-
.מוגדרים לפני
מספר שנים התקבלה החלטה ב
מינהל התכנון מחוז דרום ,
ללא ידיעת התושבים,
ובה
נקבע
להעבירם למרעית (מתחם קריות) יחד עם תושבי
62
דו
פורום
ראו:
נוספת
לקריאה -
המפה
'על
אזרחי,
לשוויון
בנגב
קיום -
אַ ס
גַס ִ ר -
,'סִ ּר
https://tinyurl.com/ybbpcg6f
63
לקריאה נוספת ראו: פורום דו-
קיום בנגב לשוויון אזרחי, 'על המפה-
אַ בּו תְ לּול אַ ש-
,'שַ הְ בִ י
https://tinyurl.com/y8oomvtm
27
( יישובים בדואים אחרים באזור תַ ל עַרָ אד64
ואַ ל-ּבָאט65
) ובכך לפנות4,500
.דונם
במרץ2020
( , ההחלטה אושרה בתנאים מסוימים) במועצה הארצית לתכנון
.ולבניה66
בספטמבר2019
קיבלו התושבים צווי
סילוק יד ופינוי מקרקעין ,. בעקבות זאת
הוקם ועד מקומי ש
פועל
בימים אלו עם עמותת במקום–
מתכננים למען זכויות
,אדם עדאלה,
המועצה האזורית
לכפרים הבלתי-מוכרים ותושבי ערד , כדי להגיע
להסכמה עם רשות הבדואים ועיריית ערד. התושבים מבקשים להישאר
ככל
הניתן
.)במקומם (בעיקר באזור כפר הנוקדים, המעסיק רבים מן התושבים
5
. סיכום
המאבק על עיצוב המרחב
בנגב נמשך מאז הקמת המדינה ועד היום. מדינת ישראל
פועלת בכל האמצעים העומדים לרשותה לריכוז הקהילה הבדואית ביישובים
גדולים וצפופים ובניגוד לרצונם של
מרב
ית
חברות וחברי הקהילה, במקום לנהל
.משא ומתן הוגן לפתרון סוגיית הבעלות על הקרקעות וההתיישבות הבדואית בנגב
בפו על, אין כל מניעה להגיע לפתרון מוסכם על הצדדים, כזה שמכבד את רצונות
האוכלוסייה הבדואית בנגב ואת שאיפותיה של המדינה, אך מדיניות של נישול
ומשא ומתן כוחני ואלים תוך שימוש בכלי אכיפה והריסות בתים לא יוביל לפתרון
שכזה. לשימוש בהריסות מבנים ביישובים הבדואים בנגב ,תוצאות הרסניות
וביניהן גם התפוררות המבנה החברתי של הקהילה והיחלשות דרגי הסמכות, בד
בבד עם רגשות של פחד ויצירת חוסר אמון כלפי המדינה והרשויות הפועלות
.בשמה
חברי וחברות הקהילה הבדואית בנגב הם אזרחי המדינה, אך זו מתעקשת להמשיך
ולהתייחס אליהם כאל אויבים ולא כאל אזרחים שווי זכויות. במקום לפעול להגנה
על זכויותיהם של הבדואים בנגב לחיים בכבוד ולדיור נאות, פועלות רשויות המדינה
באופן מאורגן להריסת בתים ולהעברתם בניגוד לרצונם ממקום מושבם, דבר
המנוגד לאמנות הבינלאומיות. בעזרת מנגנוני חקיקה ותכנון, מעמיקה המדינה את
64
לקריאה נוספת ראו: פורום דו-
קיום בנגב לשוויון אזרחי, 'על המפה-
,'תַ ל עַרָ אדhttps://tinyurl.com/ycvtk3ej
65
לקריאה נוספת ראו: פורום דו-
קיום בנגב לשוויון אזרחי, 'על המפה-
אַ ל-
,'בָאטhttps://tinyurl.com/y7u5abyx
66
מינהל התכנון–
'המועצה הארצית לתכנון ולבניה, 'החלטות המועצה הארצית לתכנון ולבניה ישיבה מס638
'ז
מתאריך ,התש"פ
אדר 3.3.2020
תממ
', 4
/
14
/
23
/
17
'עמ
קריות,
מתחם
: 6
,
https://tinyurl.com/ybf6snwd
28
מצ וקת הדיור הקשה ואת העוני המחפיר ביישובים הבדואים בנגב ופועלת לריכוז
עוד ועוד אזרחים ביישובים המוכרים
אשר מתקשים להעניק אף את השירותים
.הבסיסיים ביותר
העובדה כי
המדינה איננה מתייחסת לבדואים כאל אזרחים שווי מעמד מעמיקה
,את חוסר האמון ואת הדרתם מהשיח הפוליטי הכלכלי והחברתי. בשונה משאר
אזרחי ישראל, היחסים בין התושבים הבדואים לבין מערכות ורשויות המדינה
,מתקיימים בתיווך של מוסדות ייחודיים שהוקמו על ידי המדינה אך ורק לצורך זה
כאשר הביטוי הגדול ביותר לאי-
השוויון הוא
קיומה של רשות הבדואים .
במהלך שנת2019
, נהרסו
כ -
2,241
מבנים ביישובים הבדואים בנגב, מתוכם , על
פי ההערכות, כ -
655
מבנים שיועדו למגורים. מדאיגה אף יותר המגמה של הריסות
'עצמיות', אשר המשיכה ל
עמוד גם ב-
2019
על88%
מ כלל
ההריסות
באותה
השנה .
הרצון להימנע מהטראומה הכרוכה במנגנון אכיפה אלים וללא התראה
מוקדמת והסנקצ יות הפליליות והכלכליות יוצרים ממד הרתעה אדיר על
האוכלוסי
י
ה הבדואית בנגב ומביאים את בעלי המבנים להרוס בעצמם.
בדו"ח זה
ציינו רק ארבעה כפרים בדואים שנמצאים בסכנת הריסה ופינוי מיידית, אך רשויות
המדינה מקדמות ת
ו
כניות נוספות אשר מעמידות למעלה מ-
90,000
אזרחי
ואזרחיות הכפרים הבלתי-
.מוכרים בסכנת פינוי
מדיניות של הריסות מבנים ובתים היא מדיניות אלימה וכוחנית ואינה בונה אמ ון
בין האזרחים למדינה.
בעיקר כאשר אין ביכולתה של המדינה להציע פתרונות
חלופיים עבור האזרחים המתגוררים בכפרים הבלתי-
מוכרים. על מדינת ישראל
להישמע למנגנוני זכויות האדם הבינלאומיים הקוראים לה
לחדול משימוש
ב הריסות מבנים ולהתחיל לקיים צעדים בוני אמון
עם
,הקהילה שיאפשרו להגיע
לפתרון אשר יכבד את אורח החיים הבדואי ואת שאיפותיהם השונות של חברות
וחברי הקהילה באופן שמתיישב גם עם ההיגיון התכנוני של המדינה.
יש צורך
בקידום חלוקת משאבים באופן צודק בין הקהילות השונות בנגב וצמצום הפערים
האדירים בין
האוכלוסייה הערבית לאוכלוסי
יה היהודית המתגורר
ו ת במרחב
משותף זה. מניעת שירותים בסיסיים, אי-
הכרה, ושימוש במנגנוני כוח רק ינציחו
את הפערים ההיסטוריים בין הקהילות וימנעו מן היישובים הבדואים את האפשרות
להתפתח בכלל תחומי החיים. דרוש פתרון המבוסס על שיתוף הציבור ועל הכרה
בשאיפותיו, רצונותי ו ואורח חייו, אשר יוביל לארגון המרחב בנגב באופן המכבד
ומאפשר חיים שוויוניים לכל תושבי הנגב–
.ערבים ויהודים כאחד
29
www.dukium.org
050 770 1118
[email protected]