מסקנות ועדה

מסקנות ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בעקבות החלטה על הצעה לסדר-היום הכנסת העשרים-ושלוש כ"ט בחשוון תשפ"א מושב שני 16 בנובמבר 2020 הצעה לסדר-היום של חבר הכנסת יוסף טייב, בנושא: "פירות הבאושים של האנטישמיות וההתבוללות: שפל של אלף שנים במספר היהודים באירופה" ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בראשות חבר הכנסת דוד ביטן, דנה ביום כ"ד בחשוון תשפ"א, 11 בנובמבר 2020, בהצעה לסדר-היום של חבר הכנסת יוסף טייב, בנושא: "פירות הבאושים של האנטישמיות וההתבוללות: שפל של אלף שנים במספר היהודים באירופה". יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת דוד ביטן הדגיש בדיון את מצבם של יהודי אירופה, לאור ממצאי דוח של המכון למחקר מדיניות יהודית בלונדון, שפורסם לפני כשבועיים. בדוח נמסר כי מספר היהודים בכל יבשת אירופה כולל בריטניה, טורקיה ורוסיה מצוי בשפל של לפחות אלף שנים. במאה ה-19, 90% מיהודי העולם התגוררו באירופה, ולעומת זאת כיום, בשנת 2020, חיים באירופה רק כ-1,329,400 יהודים – כ-10% מיהודי העולם. עוד נמצא במחקר כי מתוך 118,000 יהודים החיים כיום בגרמניה, 40% בני 65 ויותר ורק כ-10% בני 15 ומטה – כלומר, הקהילה היהודית בגרמניה מזדקנת מבלי להתרבות. החוקרים מציינים כי יש הגירה ממדינות רבות באירופה על רקע אנטישמי, על רקע קריסת הקהילות וגם בשל ההתבוללות. לדברי יושב-ראש הוועדה, בשנת 1970 בכל אירופה, ובברית המועצות בכלל זה, חיו 3.2 מיליון יהודים. אחרי נפילת מסך הברזל עזבו 1.5 מיליון יהודים. בשנת 1970 חיו בצרפת 530,000 יהודים וכיום חיים בה רק 449,000 יהודים. 51,445 יהודים היגרו לישראל ורבים אחרים לקנדה. בשנת 1970 חיו בטורקיה 39,000 יהודים וכיום חיים בה רק 14,600 יהודים. יושב-ראש הוועדה ציין כי נישואי התערובת מקטינים את הקהילות: בפולין כ-70% מהיהודים מתחתנים עם בן זוג לא-יהודי; בהונגריה, בהולנד, בדנמרק ובשבדיה – כ-50%; בצרפת שיעור נישואי התערובת הוא 31%; בבריטניה 24% ובבלגיה 14%. זאת ועוד, החוקרים ציינו כי ברוב מדינות אירופה צפויה ירידה במספר היהודים בגלל התבוללות וילודה נמוכה. 70,000 יהודים ילידי ישראל חיים באופן קבוע באירופה: בבריטניה מתגוררים 18,000 ישראלים; בגרמניה 10,000; בצרפת 9,000; בהולנד מתגוררים 6,000 ישראלים. לדברי יוזם הדיון, חבר הכנסת יוסף טייב "מדינת ישראל צריכה לשאול את עצמה איך מתייעלים בעזרה לקהילות באירופה, בהתמודדות עם האנטישמיות וההתבוללות. בגלל האנטישמיות, יהודים רבים מסתירים את יהדותם, מתביישים בה וחוששים ממנה והתופעה מביאה להתבוללות רבה ולנישואי תערובת". לדבריו, יש להקים בארץ ועדה בין-משרדית שתעזור לאותן קהילות בנושא החינוך, הביטחון וכיוצא באלה. "אנו שואפים שרבים יעלו, אך יעלו דווקא אלו החזקים מהקהילה היהודית, והקהילה בתפוצות תישאר חלשה ומרוקנת ממנהיגים. ללא מנהיגים ההשלכות החינוכיות, התרבותיות והקהילתיות הן רבות". עוד ציין כי יהודים רבים חוששים לשלוח את ילדיהם למוסדות הקהילה. הרב פינחס גולדשמידט, רבה הראשי של מוסקבה ונשיא ועידת רבני אירופה, ציין בדיון כי ירידת מספר היהודים בשנים האחרונות נגרמה בעיקר מגל הטרור שהחל בצרפת והתפשט לשאר מדינות אירופה. יהודים רבים חוששים להשתתף בפעילויות הקהילה ולשלוח את ילדיהם לבתי הספר היהודים. "אירופה החלה להיאבק בטרור, אך עתיד החינוך היהודי, הפורמלי והלא-פורמלי, עדיין בסכנה. הקורונה השביתה תרומות רבות ולכן מדינת ישראל חייבת להירתם ולא רק על ידי שליחת שליחים חינוכיים. בלי חינוך יהודי, לא יהיו יהודים, ובלי יהודים – לא תהיה עלייה". לדברי הרב יואל מרגי, נשיא הקונסטיטואר – ארגון הגג של יהודי צרפת, בעולם ובאירופה מתחילים להבין את משמעות הטרור והאיום האסלאמי, אך יש אחריות הדדית בין הקהילות היהודיות לבין מדינת ישראל. בשנים האחרונות האחריות לתמיכה ולסיוע לקהילות היא יותר מכיוון מדינת ישראל. "בכל דור פוחת מספר היהודים בצרפת, וכיום הגענו לסוף מאגר היהודים העתידים לעלות. מצב הנוער קשה מפרוץ משבר הקורונה, בגלל היעדר חינוך ובתי כנסת". ד"ר דב מימון, מהמכון למדיניות העם היהודי, ציין בדיון כי אין שום תרחיש חיובי ליהדות אירופה, בגלל דעיכה כלכלית ועליית האסלמיזציה. ד"ר מימון צפה שלושה תרחישים עתידיים: אסלמיזציה גוברת ביבשת – תהליך שיביא לעזיבת יהודים רבים; מאבק חריף באסלמיזציה – היהודים, כמו שאר המיעוטים, יסבלו וירגישו נרדפים; עימות חריף בין המדינות האירופיות והאסלאם – וגם בתרחיש זה היהודים ירצו לעזוב. הוא קרא לפעולה ממשלתית מתכללת במאבק באנטישמיות, בחיזוק החינוך היהודי ושליחת שליחים לקהילות בתפוצות. ד"ר לורנס ויינבאום, מנכ"ל הקונגרס היהודי העולמי, הזהיר כי יש לתת את הדעת על סוגיית קירוב ילדי המשפחות המעורבות ליהדות, שיבינו שהמורשת שלהם היא דבר עשיר, מרתק, קוסם ומושך. נוסף על כך, הוא קרא לסבסוד החינוך היהודי בגולה, כדי לאפשר גם למשפחות מעוטות-יכולת לשלוח את ילדיהן לחינוך יהודי פרטי בגולה. לדברי יעקב חגואל, יושב-ראש ההסתדרות הציונית, בסקר של האיחוד האירופי, שנערך לפני כשנה נמצא כי 75% מיהודי אירופה שנפגעו מאנטישמיות כלל לא מדווחים על כך. נתון זה חייב להעיר אותנו, כי מי שפוחד להיות יהודי, בסוף כבר לא יהיה יהודי. הוא סיפר על פעילות ההסתדרות בלימודי עברית בגולה, חיזוק החוסן הקהילתי ועל כך שההסתדרות מממנת את פעילותם של יותר מ-200 שליחים מדי שנה בתפוצות. פרופ' דינה פורת, ראש המרכז לחקר יהדות אירופה באוניברסיטת תל אביב, הוסיפה כי משמעות סקר האיחוד האירופי היא שרק כרבע מהאירועים האנטישמיים ביבשת בכלל מטופלים ונחקרים. לטענתה, לא האנטישמיות גורמת להתבוללות. להלן מסקנות הוועדה: היהודים החיים כיום באירופה נאלצים להסתיר את סממנים יהודיים; הם חוששים להסתובב עם כיפה ברחוב ובתי כנסת מאובטחים על ידי המשטרה המקומית. לפיכך, מדינת ישראל צריכה לתמוך בקהילות היהודיות בחוץ לארץ, כדי שיוכלו לחיות בביטחון ולקיים חיי קהילה יהודיים, שכן, לא כל היהודים יוכלו או ירצו לעלות לישראל. הקהילות מצפות לקשר עם מדינת ישראל באמצעות תוכניות לימודים לחינוך הפורמלי והבלתי-פורמלי, לתמיכה כספית ולמפגשים בין ראשי הקהילות לבין נציגי הממשל בארץ. החינוך היהודי הוא חינוך פרטי ויקר, שלא כל משפחה יהודית יכולה להרשותו לעצמה. על מדינת ישראל למצוא דרך לתמוך בחינוך זה. כדי להגדיל את מספר השליחים בקהילות היהודיות בתפוצות, הוועדה קוראת למשרד התפוצות להשתתף במימון שליחים, נוסף למימונם על ידי הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית. הוועדה פונה למשרד התפוצות ולסוכנות היהודית בבקשה לקבל פירוט של ביצוע התקציב בסך 60 מיליון ש"ח, אשר בזכות פעילות הוועדה יועדו לסיוע לקהילות הקטנות בתפוצות. הוועדה פונה למשרד התפוצות בבקשה להכין תכנית לחמש שנים לסיוע לקהילות – ובעיקר לקהילות הקטנות. הוועדה תמשיך לעקוב אחר הנושא. המסקנות הונחו על שולחן הכנסת: בכ"ט בחשוון התשפ"א 16 בנובמבר 2020