חומר רקע
הנדון:עדויות של נשים מבדיקותגינקולוגיותבדיקות גינקולוגיות הן חלק שגרתי מטיפול גינקולוגי, בין אם מדובר בבדיקה ידנית או מכשירנית. עבור המטופלת, מדובר בסיטואציה רגישה הדורשתחשיפה אינטימית ועלולה להביא למבוכה, קושי, ואף להיחוות כאירוע טראומטי.מזה ארבע שנים אנו בקרן בריאה עוסקות בשיפור האופן בונערכות בדיקות אינטימיות בישראל, באמצעות איסוף נתונים (ראו: דו"ח הבדיקה הגינקולוגית, 2017), הכשרת צוותים רפואיים בנושא תקשורת בבדיקה אינטימיתוהפצת "אמנה גיניקולוגית" ברחבימרפאות בארץ.לקראת הדיון שיתקיים ב-17.11בוועדה לקידום מעמד האישה, התבקשנו לשלוח עדויות של נשים בבדיקה גינקולוגית. מתוך מעל 6,500עדויות שבידנו, בחרנו לשתף 8עדויות, מחציתן עדויות שליליות וכואבות ומחציתן דוקא עדויותחיוביות של נשים.בתמצית, הסוגיות המרכזיות שעולות בעדויות אלו ובאלפי העדויות שבידנו עוסקות בתקשורת מיטבית בזמן בדיקה, בצורך של נשים לדעת, להביןולתת את הסכמתןלנעשה, בפרטיות של האישה וביחס של הצוות לסוגיות רגישות ולבחירותיה האישיות של האישה.ההמלצות שלנו לוועדהכוללות הטלת חובה על הכשרה מעמיקה בנושאים רגישים אלובמהלך לימודי הרפואה וההתמחות(כולל הכנסה לבחינות רישיון), הטמעת ה"אמנה הגינקולוגיות"במערכת הרפואית ותלייתה במרפאות ברחבי הארץ, והסדרת נושא הטיפול בתלונות של מטופלות במשרד הבריאות.מודות על עיסוק הוועדה בנושא חשוב זה.לכבוד הוועדה לקידום מעמד האישהבכנסתבכבוד רב,שרה טנקמןמנכ"לית קרן בריאה
עברתי הפלה בשבוע 10בגרידה משום שהפסיק הדופק לעובר. החוויה של הגילוי הייתה נוראית וכואבת עבורי והרופאה שבכלל לא רצתה לבדוק אותי הייתה קרה ומנוכרתואמרה "אם את רוצה לבכות תצאי בבקשה, אם את רוצה שאני אסביר לך מה את עושה עכשיו תפסיקי לבכות". היא גם לא הסכימה להמתין שנייה שאתקשר לבעלי. 2.
עברתי לאחרונה גרידה בחדר ניתוח. ושכבתי לא מכוסה עוד לפני ההרדמה. ובחדר היו המון גברים שהסתובבו (רופא, מרדים, סניטר וכו ) ולא הציעו לי לכסות את עצמילפחות עד שההרדמה תתחיל.3.
הרגשתי מושפלתהייתי במרפאה כדי להכניס התקן, הדלתות היו בעובי של נייר ושמעתי את כל השיחות של הרופאה עם הפציינטיות, דברים מאוד אישיים כמובן. כשאני הייתי בפנים ומיררתי בבכי(מהכאב ומהיחס של הרופאה) כמעט מתתי מהמחשבה שכולם שומעים מה קורה בחדר...4.
הרופאה החדירה אצבע לתוכי ללא רשותי. הייתי אז בת 21. הסיבה שהיא החדירה אצבע היתה לבדוק האם אני בתולה. לא הייתי בתולה, נאנסתי בגיל 6-8. פעולה זו גרמה לטריגר ולטראומה עד היום. היא היתה צריכה לבקש רשות כדי להחדיר אצבע. 5.
הובלתי לניתוח חרום אחרי ירידות דופק מפחידות מאד לאורך הרבה שעות. הרופאהשליוותה אותי בחדר לידה הגיעה מספר פעמים למחלקה לראות מה שלומיאחרי הניתוח.אני לא זוכרת אבל בעלי סיפר שהיא נכנסה איתי לתחילת הניתוח וליטפה לי את הראש.יש לי דמעות כל פעם שאני נזכרת בזה.6.
הייתה לי חוויית הריון קשה ביותר עם כאבים. הוא תמיד היה אמפטי לכאבים שלי, והסכים בשבוע 38לעשות זירוז ידני. מאוד חששתי מהכאבים. הוא הסביר לי טרם הזירוז כי זה בכלל לא חייב לכאוב. ביקש שאשמור איתו על קשר עין לאורך הבדיקה על מנת שיבין מתי כואב לי, ככה שאפילו לא נאלצתי לבקש שיפסיק אם צריך. בכל פעם שקצת מצמצתי הוא עצר וחיכה שאאגור עוד כוח. זה אומנם לקח יותר זמן אבל כמעט ולא כאב.7.
כשהתעניינתי על חלופות לגלולות למניעת הריון. הרופא ישב ושרטט לי בדיוק מה קורה עם התקנים תוך רחמיים, כתב לי את השמות הגנריים והשמות המסחריים של כל ההתקנים והמליץ לי איך למצוא מאמרים רלוונטיים בגוגל סקולר לפני שאני מחליטה -"אני מבקש שלא תחליטי עכשיו. תלכי הביתה, תקראי, ואם תרצי ללכת על זה זה ואת תמיד יכולה להגיע ולעשות את זה".או בקיצור: רופאים שמכבדים אותי ונותנים לי אינפורמציה רלוונטית כדי שאוכל לקבל בעצמי החלטה מושכלת.8.
באחת מבדיקות ההריון שביצעתי,לפני המעבר מבדיקה בטנית לווגינלית, הרופא אמר "עכשיו אני אצא כדי לתת לך פרטיות".כמה שהמשפט הזה היה משמעותי וגרם לי להרגיש הרבה יותר בנוח..אלו הדברים הפשוטים שמשנים את כל החוויה.