הודעה לעיתונות
הכנסת
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
ירושלים, 29 מאי, 2026 29 מאי 2026
ספר זיכרונות של שורדי ופליטי השואה מברית המועצות הושק בוועדת הקליטה
טלי פלוסקוב: אין מספיק ידע והכרות של הדור הצעיר, עם פליטי השואה ומוראותיה. כיום חיים 68,500 פליטי שואה בישראל
בוועדת העלייה והקליטה, נערכה היום (שלישי) השקת ספר הזיכרונות של שורדי השואה.
לדברי יו"ר ועדת-המשנה, טלי פלוסקוב (הליכוד) אין מספיק ידע והכרות של הדור הצעיר, עם פליטי השואה והאירועים שחוו – ויש לפעול להכנסת הספר החדש למדיה החברתית ולמערכת החינוך. "חובתנו כחברה לשמוע את סיפורי השורדים שלא נתחרט כשיהיה מאוחר 'למה לא שמענו? למה לא הקשבנו ושאלנו?". בנימה אישית שיתפה פלוסקוב את חרטתה על שלא שאלה את אמה שהייתה פליטת שואה על המאורעות שעברה. היא ביקשה מהניצולים והפליטים להמשיך ולספר, וציינה שרובם לא רוצים לשתף בזוועות על מנת לא להכאיב לשומעים. פלוסקוב פנתה לשר החינוך למצוא את הדרך לשלב את סיפוריהם של פליטי השואה באמצעות תרגום ואפליקצית זום, כי "מחסום השפה לא צריך להוות מחסום מפני התיעוד וההנצחה".
פליטי השואה העניקו לפלוסקוב אנציקלופדיה של שרידי שואה 1939-1946, והיא ציינה את העובדה שבישיבה זו השתתפו 40 ניצולי שואה ופליטי שואה בזום, וציינה כי יוזמה ללימוד השימוש באפליקציה בשיתוף עם המשרד לשוויון חברתי וועידת התביעות כבר יצאה לפועל.
אברהם שרנופולוסקי , יו"ר תנועת "חזית הכבוד", הדגיש כי מדובר בספר שישי בסדרת זכרונות ניצולי השואה. המחקר בתקופה עדיין נמשך, וכל העת מתגלות עדויות חדשות, ומידע רב עדיין חסר. יש לנו חוב להמשיך ולספר על התקופה. ד"ר אלכסנדר ברמן נשיא "חזית הכבוד" ציין כי בסיפורי הזיכרונות "יש תיעוד למה שהאנשים חוו. רובם היו ילדים, והשלטון הרוסי לא אפשר פרסום ותיעוד עד שנות ה-90. פרויקט הזיכרונות התחיל משנת 2007, והעדויות מתייחסות לחמש תקופות - תחילת המלחמה וההתלבטות להישאר או לברוח, הבריחה ומה קרה לאנשים במהלכה, החיים במקומות המסתור והקושי בחזרה הביתה כשגילו שבתיהם נתפסו על ידי זרים. בכל הזיכרונות קיימת תודה לאימהותיהם שהצליחו להצילם".
לדברי הפרופ' זאב חנין, המדען הראשי של משרד הקליטה, יש חשיבות לאומית בקידום הנראטיב היהודי בשואה, בארגונים בינלאומיים, באקדמיה ובתודעה הציבורית. גם מבחינה קהילתית יש לספרים אלו חשיבות בגיבוש יוצאי חבר העמים, וגם מדובר בהיסטוריה של כלל העם היהודי.
יבגני סובה (ישראל ביתנו) ציין את חשיבות הנושא לבני הדור הצעיר, הישראלי דווקא. "בפרטים טמון המסר העיקרי, וחשוב לספר כמיליון וחצי חיילים יהודים שנלחמו בשורות בעלות-הברית: כחצי מיליון בצבא האדום, חצי מיליון בצבא ארה"ב ועוד מאות-אלפים בשאר הצבאות".
ד"ר זאב לוין, עורך הספר וחוקר ביד בן צבי, הלין כי תולדות אלו לא יוצאות במסגרת יד ושם, וציין כי בשנים האחרונות משתנה אט-אט מגמה זו. לדבריו, ברפובליקות המוסלמיות של ברית המועצות, ניכרת חשיבות רבה בהבלטת חלקם בהצלת יהודים באותה התקופה, ובפרט שלאחר שנים בהם הארכיונים הלאומיים היו סגורים בפני חוקרים מהמערב, הם הולכים ונפתחים.
שלמה גור, סגן נשיא ועידת התביעות, שיבח את שיתוף הפעולה של ארגונו עם "חזית הכבוד" בהוצאת הספרים, בתרגומם, ועריכת כנסים בינלאומיים בנושא.
אורנה כץ-אתר, מנהלת תחום היסטוריה במשרד החינוך, ציינה כי נושא השואה והגבורה היהודית הוא נושא חובה בבגרות, אך קיים מחסור במחקרים של יהודי ברה"מ, כנראה בגלל בעיות תרגום ושפה. היא הסכימה לשקול לשלב את נושא פליטי השואה במערכת החינוך.
עו"ד גליה מאיר-אריכא, ממלאת-מקום מנהלת הרשות לזכויות ניצולי השואה במשרד לשוויון חברתי, ציינה כי כיום חיים 68,500 פליטי שואה בישראל המקבלים מענק שנתי מוועידת התביעות, שגדל לאחרונה.
יגאל אמיתי
דוברות הכנסת
0506238671
אתר הכנסת: www.knesset.gov.il