חומר רקע

עמוד 1 מתוך 39 מוזיאונים בפריפריה: ביקורי ילדים ונוער ותמיכה ממשלתית מוגש לוועדה ל זכויות הילד ו לוועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת הכנסת מרכז המחקר והמידע כתיבה: אתי וייסבלאי :אישור יובל וורגן, ראש צוות י"א בכסלו תשע"ז 11 ב דצמבר 2016 ,הכנסת מרכז המחקר והמידע קריית בן- גוריון, ירושלים91950 :'טל 6 4 0 8 2 4 0 / 1 - 02 :פקס 6 4 9 6 1 0 3 - 02 www.knesset.gov.il/mmm עמוד 1 מתוך 39 תוכן העניינים תמצית 2 1. מבוא 6 2 .חוק המוזיאונים ,התשמ"ג- 1983 ותקנותיו 6 3. פעילות חינוכית במוזיאונים 8 4. נתונים על המוזיאו נים 12 4.1 . הפיזור הגיאוגרפי של המוזיאונים 13 4.2 . המבקרים במוזיאונים 14 4.3 . ביקורי ילדים ובני נוער במוזיאונים 16 5. תקציב המוזיאונים המוכרים 20 5.1 . הכנסות המוזיאונים המוכרים 20 5.2 . ההקצבה הציבורית למוזיאונים מוכרים 22 5.3 . תקצוב מינהל ה תרבות במשרד התרבות והספורט 24 5.4 . תמיכת משרד החינוך במוזיאונים באמצעות תקנה "פעולות חינוך במוזיאונים" 29 6 .סיוע ממשלתי למוזיאונים בפריפריה 32 6.1 . מינהל התרבות במשרד התרבות והספורט 34 6.2 . משרד החינוך 35 :נספח מוזיאונים המוכרים על פי חוק – נתונים בסיסיים ( 2014 ) 37 עמוד 2 מתוך 39 תמצית בישראל למעלה מ- 200 ,מוזיאונים בהם55 מו זיאונים מוכרים על פי חוק המוזיאונים , התשמ"ג- 1983 . על פי נתונ י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שאוספת מידע על151 ,מבין המוזיאונים 67 מבין המוזיאונים הם מחוץ לאזור המרכז– .במחוזות הדרום, הצפון, חיפה ויהודה ושומרון המוזיאונים בפריפריה משרתים את האוכלוסייה ביישובי ם המרוחקים מן המרכז, ובכלל זה את תלמידי בתי- הספר וגני הילדים ביישובים ,אלה מעניקים להם את חוויית החשיפה לאמנות לזרמיה השונים בסביבתם הקרובה, משמרים את אוצרות התרבות שלהם ומאפשרים לתלמידים לבקר במוזיאון כחלק מתהלי ,ך הלמידה בנושאי המדע ההיסטוריה ו .המורשת המו זיאונים בפריפריה עומדים בפני קשיים ואתגרים ייחודיים, ובתוכם: מיעוט מבקרים הנובע מריחוק ממרכזי אוכלוסייה והצורך בהסעות תלמידים שעלותן גבוהה , קושי באיתור כוח ,אדם מתאים עלות גבוהה של שירותים שונים והעדר תקציבים הנדרשים להשקעה בפיתוח תוכניות חינוכיות, שיווק ו .פרסום ועוד במסמך שלהלן שנכתב לבקשת הוועדה לזכויות הילד וועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת יובאו נתונים על המוזיאונים בישראל, תוך התמקדות ב פעילות חינוכית וב ביקורי ילדים ונוער במוזיאונים בכלל ובמיוחד במוזיא ונים הממוקמים מחוץ לערים הגדולות , יוצגו תקציב י המוזיאונים והתמיכה הממשלתית במוזיאונים ובפעילויות חינוך במוזיאונים באמצעות משרדי התרבות והחינוך והכלים שמשרדים אלה עושים בהם שימוש לתמיכה במוזיאונים בפריפריה. :מן המסמך עולים הממצאים הבאים  המוזיאונים בישראל הוקמו ברובם הגדול על ידי גורמים פרטיים וביוזמה מקומית, ללא יד מכוונת או מדיניות כללית בנושא זה. בשנת1983 עם הגידול במספר המוזיאונים חוקקה הכנסת את חוק המוזיאונים, התשמ"ג- 1983 . החוק מגדיר לראשונה מהו מוזיאון- "מוסד שלא למטרות רווח שיש בו אוסף מוצגים בעל ערך תרבותי, המציג באופן קבוע את האוסף או חלק ממנ ,ו לציבור ומטרת התצוגה היא חינוך, לימוד או עינוג." החוק והתקנות שנחקקו בעקבותיו בשנת1984 קובעים את ייעודם של המוזיאונים ואת דרכי ניהולם. ה ם מטיל ים את הסמכויות הנוגעות ל חוק )על שר החינוך והתרבות (כיום מינהל התרבות במשרד התרבות והספורט , מבחינים בין מוזיאוני ם מוכרים על פי החוק המחוייבים לדרישות מקצועיות מסויימות ואלה שאינם מוכרים על פי חוק , מסדירים את השתתפות מינהל התרבות בתקצוב המוזיאונים המוכרים ומקי מים מועצה מייעצת .לשר לעניין המוזיאונים מאז תום כהונתה של מועצת המוזיאונים ביולי2015 לא מונתה מועצת מוזיאונ ים חדשה וכיום אין מועצה מכהנת.  המחלקה לחינוך במוזיאונים כסביבות למידה, חקר וגילוי במינהל הפדגוגי במשרד החינוך היא הגורם הממונה מטעם המשרד על הקשר בין מערכת החינוך למוזיאונים. המחלקה מעסיקה מדריכים שמסייעים למוזיאונים בפיתוח תוכניות ופעילויות חינוכיות ובהת אמתן לצרכי מערכת החינוך במקצועות השונים ומעודדים קשרים בין בתי הספר למוזיאונים. כן עוסק האגף בהעברת .תקציב לתמיכה בפעילות חינוכית במוזיאונים באמצעות תקנה ייעודית  בשנת2014 ביקרו במוזיאונים כ- 1.5 מיליון תלמידים ומלווים במסגרת פעילות חינוכית, בהם כ- 900,000 במוזיאונים המוכרים וכ- 600,000 במוזיאונים שאינם מוכרים. ביקורי תלמידים במוזיאון מתקיימים במסגרת טיולי בתי הספר, תוכנית סל תרבות ארצי או רכישת תוכניות ,חיצוניות המופעלות על ידי מוזיאונים. בחוזר מנכ"ל משרד החינוך המסדיר את טיולי בתי הספר אין חובה על בתי הספר .לבקר במוזיאון במסגרת הטיול הבית ספרי עמוד 3 מתוך 39 הכנסת מרכז המחקר והמידע  הפיזור הגיאוגרפי של המוזיאונים גדול מאוד ואינו אחיד לא מבחינת פריסתם באזורי הארץ .השונים ולא מבחינת ריכוזי האוכלוסין וצורות ההתיישבות על פי נתונים שעיבדה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עבור מרכז המחקר והמידע של הכנסת בשנת2014 היו בישראל151 מוזיאונים, בהם99 ,מוזיאונים בערים34 במועצות אזוריות– ,מרביתם מוזיאונים בקיבוצים12 במועצות מקומיות ו-6 חסרי מעמד מוניציפלי, כלומר בבסיסי צה"ל. כ- 45% מן המוזיאונים בישראל– 68 מוזיאונים, ממוקמים בחמש ערים שבהם שלושה מוזיאונים ויותר: י רושלים, תל- .אביב, חיפה, חולון ורמת גן  בשנת2014 היו כ- 6.7 מיליון ביקורים במוזיאונים מתוכם כ- 4.42 מיליון ביקורים במוזיאונים המוכרים ו- 2.79 מיליון ביקורים במוזיאונים שאינם מוכרים. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מלמדים כי69% מן המבקרים במוזיאונים בשנה זאת היו במוזיאונים באחת .מחמש הערים שבהם שלושה מוזיאונים או יותר  מספר המבקרים במוזיאונים המוכרים שומר בשש השנים האחרונות על יציבות. בין השנים2003 ל- 2010 הוא עלה בכ- 45% משפל של כ- 2.4 מיליון מבקרים בשנה זאת. החל משנת2004 חלה עלייה הדרגתית ומתונה במספר המבקרים במוזיאונים המוכרים בערים הגדולות ובשיעורם מכלל .המבקרים במוזיאונים  בשנת2014 ביקרו במוזיאונים כ- 1,035,100 ילדים ובני נוער בהם211,800 מבקרים בתשלום ו- 823,800 מבקרים במסגרת פעילות חינוכית (לא כולל מבוגרים מלווים) בדומה לנתונים על מספר המבקרים הכולל במוזיא ון מספר הילדים המבקרים במוזיאונים ירד לשפל בשנים2002 ו- 2003 .ומאז עלה עם תנודות לכאן ולכאן בשנים מסויימות בשנת2014 היה מספר הילדים המבקרים במוזיאונים המוכרים נמוך ביחס לשנים קודמות. מספר הילדים שביקרו בתשלום במוזיאונים בשנה זאת היה נמוך בכ- 30% ממספר המבק רים בתשלום בשנת2013 . התפלגות הילדים :המבקרים במוזיאונים לפי מחוז מלמדת על פערים ניכרים בין המחוזות24% מן הילדים המבקרים במוזיאונים מ בקרים במוזיאונים בירושלים ו- 5% במוזיאונים במחוז הדרום. כן מלמדים הנתונים על חשיבותם של ביקורי התלמידים לגבי מוזיאונים מחוץ .לערים הגדולות במוזיאונים במחוזות הדרום, המרכז והצפון מעל ל- 35% מן המבקרים במוזיאונים בשנת2014 היו ילדים ויותר מ- 85% .מילדים אלה ביקרו במוזיאון במסגרת ביקורי תלמידים  ההכנסה הכוללת של המוזיאונים המוכרים עמדה בשנת2014 על כ- 435 מיליון₪, כ- 155 מיליון ₪ מת וך הכנסה זאת מקורה בהקצבה ציבורית והיתרה הכנסות מפעילות מוזיאלית ומתרומות פרטיות. ב- 15 השנים האחרונות עלו ההכנסות הכוללות של המוזיאונים המוכרים בכ- 40% , במקביל צומצם חלקה של ההקצבה הציבורית בתקציב המוזיאונים מקרוב ל- 45% בשנת2002 לכ- 35% בשנת2014. להקצבה הצ יבורית משקל גבוה במיוחד בהכנסות המוזיאונים במחוז הדרום ( 82.3% )מתקציב המוזיאונים והמרכז( 57.1% מתקציב המוזיאונים) בעוד בירושלים תורמת ההקצבה הציבורית20.8% מתקציב המוזיאונים. בבחינת ההקצבה הציבורית למבקר עולה כי ההקצבה הציבורית השנתית למבקר בצפון ובעמקים היא כרבע מן ההקצבה למבקר בתל- אביב וגוש דן וכ- 30% מן ההקצבה הציבורית למבקר במחוז הדרום. כ- 35% מן ההקצבה הציבורית למוזיאונים המוכרים מקורה במשרדי החינוך והתרבות, כ- 60% ברשויות המקומיות בכ- 5% .בגורמים ציבורים אחרים  משרד התרבות והספורט תומך במוזיאונים באמצעות מבחני תמיכה ייעודיים של מינהל .התרבות מוזיאונים המתוקצבים באמצעות מבחני תמיכה אלו מחוייבים לעמוד בדרישות מקיפות, בנוסף לדרישות המוצבות בחוק המוזיאונים, לרבות שטח המוזיאון, מספר המבקרים עמוד 4 מתוך 39 הכנסת מרכז המחקר והמידע בו ועוד. מינהל התרבות מסווג את המוזיאונים המתוקצבים על ידו לארבע קבוצ ות סיווג על פי ,אופי הפעילות המוזיאלית והיקפה: בקבוצה א' מוזיאון אחד, בקבוצה ב' ארבעה מוזיאונים 'בקבוצה ג' תשעה מוזיאונים ובקבוצה ד– 37 .מוזיאונים  בשנת2015 חולקו באמצעות מבחני התמיכה הייעודיים45.6 מיליון₪ - 39% מן התקציב הועבר ,'למוזיאון בקבוצה א29% ,'למוזיאונים בקבוצה ב12.4% למוזיאונים בקבוצה ג' ו- 19.8% .'למוזיאונים בקבוצה ד  נוסף על התמיכה במוזיאונים באמצעות מבחן התמיכה הייעודי עשויים מוזיאונים מוכרים לקבל :תמיכה מתקנות אחרות של מינהל התרבות o תקנ ת מוסדות בפריפריה שמעניקה תוספת תקציב למוסדות תרבות ואמנות ביישובים המצויים באזורי עדיפות לאומית ומסווגים באשכולות1 עד6 על פי סיווג הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בשנת2015 נתמכו באמצעות תקנה זאת15 מוזיאונים בסכום כולל של1.4 מיליון ;ש"ח o תקנת ירושלים שמעניקה תוספת תקציב למוזיאונים שמקום הקבע שלהם הוא ירושלים . בשנת2015 נתמכו באמצעות תקנה זאת שבעה מוזיאונים בסכום כולל של כ-4 מיליון₪ o תקנה שיפוצים שמאפשרת למוסדות תרבות מרכזיים לקבל תקצוב ייעודי לצורך שיפוצים והרחבה. התקצוב ניתן רק למוסדות גדולים שמבקרים בהם למעלה מ- 200,000 מבקרים בכל שנה ומחזור הפעילות שלהם30 מיליון₪ ויותר. כן נדרש המוזיאון לגייס לא פחות מ- 30% מהיקף השיפוץ ממקורות חוץ- ממשלתיים. בשנת2015 קיבלו תקצוב לצורך שיפוצים11 מוזיאונים בסכום כולל של1.7 מיליון₪ .  התקציב הכולל שהועבר על ידי משרד התרבות למוזיאונים מוכרים בשנת2015 היה52.7 מיליון ₪. מאז ש נת2000 גדל התקציב שהעביר משרד התרבות למוזיאונים בכ- 75% . עם זאת, חלקם של המוזיאונים בתקציב הכולל של מינהל התרבות במשרד התרבות והספורט נמוך– 7% מתקציב המינהל בשנת2015 .  משרד החינוך תומך בפעילויות חינוך המתקיימות במוזיאונים מיועדות לכיתות של תלמידים המגיעות מבתי הספר עם מוריהם זאת באמצעות תקנה ייעודית– .פעילויות חינוך במוזיאונים על המוזיאונים מקבלי התמיכה להיות מוזיאונים מוכרים על פי חוק ולעמוד בדרישות הנוגעות להיקף שעות ההדרכה שהוא מעביר בכל שנה, תכניה, העסקת רכז פעילוית חינוך, מערך הדרכה והשתלמויות למדריכ יו, מינוי ועדת חינוך במוזיאון והגבלת המחיר המינימלי והמקסימלי שנגבה עבור הפעילות החינוכית. בשנת2014 משרד החינוך העביר למוזיאונים סכום כולל של כ- 8.3 מיליון₪ שהיוו כ- 5% מן ההקצבה הציבורית למוזיאונים בשנה זאת. בחינת תמיכת משרד החינוך במוזיאונים לאורך זמן מ למדת על מגמת ירידה מסויימת בהיקף התקציב שהעביר המשרד למוזיאונים ובחלקו בהקצבה הציבורית למוזיאונים המוכרים, זאת במיוחד מאז שנת2011 .  התמיכה של משרד החינוך במוזיאונים מיועדת למוזיאונים בתחומי היסטוריה ומורשת, תולדות היישוב וחינוך מדעי-טכנולוגי. מוזיאונים למ דע וטכנולוגיה אף מקבלים מקדם משמעותי בתחשיב שבאמצעותו מחולקת תמיכת משרד החינוך. המשרד איננו תומך באמצעות תקנה זאת במוזיאונים לאומנות משום שעל פי טענתו, ביקורי תלמידים במוזיאונים אלה מקבלים תקצוב באמצעות תוכנית סל תרבות. עם זאת, מנתונים שנאספו עבור מסמך זה עולה כי בשנת הלימודים תשע"ו ביקרו במוזיאונים במסגרת סל תרבות פחות מ- 15,000 תלמידים והסכום הכולל ששולם למוזיאונים עבור ביקורים אלה היה360,000 ₪ . בדוח שפורסם בשנת2012 מתח מבקר המדינה ביקורת על מצב זה וציין שוועדה משותפת של מועצת המוזיאונים ומשרד החינוך שפ עלה בשנים עמוד 5 מתוך 39 הכנסת מרכז המחקר והמידע 2004 ו- 2005 המליצה, בין השאר, על הכללת המוזיאונים לאמנות בתקנת התמיכה של משרד החינוך. הוא קבע כי על משרדי החינוך והתרבות לפעול בהקדם למימוש ההמלצות ולעדכן את מבחני התמיכה בהתאם. אף שחלפו ארבע שנים מפרסום המלצות המבקר מוזיאונים לאמנות עדיין אינם נ.תמכים על ידי משרד החינוך  גורמים שונים העידו על מצבם הקשה של המוזיאונים בפריפריה. חלק ניכר ממוזיאוני ם אלה סובלים ממיעוט מבקרים וממיעוט תקציבים. הם מתקשים לתחזק תצוגה ברמה נאותה, לפתח .מערכים חינוכיים רלוונטיים ולמשוך קהל של ילדים ומבוגרים בין השאר עלו הקשי ים בהפעלתו של מוזיאון קטן, שהקיבולת שלו מוגבלת מבחינת מספר המבקרים שמכיל חלל התצוגה והוא מחזיק צוות עובדים מצומצם אך עליו לעמוד בדרישות זהות למוזיאון גדול מבחינת חוק המוזיאונים ותקנותיו; הקושי במשיכת תלמידים מאזורים מרוחקים בשל עלויות ההסעות הגבוהות בעוד ש בקרבת המוזיאון מספר מועט של בתי ספר והעלויות הגבוהות שמוטלות לעיתים .על מוזיאונים אלה ברכישת שירותים שונים הנדרשים לשמירה על תצוגה איכותית  הסיוע שניתן למוזיאונים בפריפריה על ידי המשרדים הממשלתיים התומכים דרך קבע .במוזיאונים מוגבל בחישוב תמיכת מינהל התרבו ת במוזיאון נית ן למוזיאונים המרוחקים מן המרכז מקדם מסויים שעשוי להגדיל את הניקוד שלו במשתנה ההכנסות (שמשקלו40% בתוך הקריטריונים לתמיכה) ב- 5% עד40% . עם זאת, המדד היחיד לגובה המקדם הוא המרחק מתל- אביב כך שמוזיאונים בערים מרכזיות, ירושלים וחיפה, זכאים אף הם לתוספת של10% עד20% בניקוד שלהם במשתנה זה. לדברי מנהלת המחלקה למוזיאונים במשרד התרבות המחלקה יוזמת .תיקון ושיפור של מבחני התמיכה שיכלול, בין השאר, הגדלת התמיכה במוזיאונים בפריפריה .השלמת הדיון בתיקון ופרסומו מתעכב בשל העדר מועצת מוזיאונים מכהנת בנוסף ניתנ ת כאמור תמיכה למוזיאונים באמצעות תקנת מוסדות תרבות בפריפריה. עם זאת רק מוסדות תרבות שמצויים ביישובים באזורי עדיפות לאומית ומסווגים באשכולות1 עד6 על פי סיווג הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה זכאים לתמיכה לפי תקנה זאת. כך שישנם מוזיאונים באזורים מרוחקים דוגמת מועצ .ה אזורית עמק יזרעאל שאינם זכאים לה  בקריטריונים של משרד החינוך לתמיכה במוזיאונים באמצעות תקנת פעילות חינוכית במוזיאונים אין התייחסות למיקום הגיאוגרפי של המוזיאון ולמידת הפריפריאליות שלו. כ- 65% מתמיכת המשרד בשנת2015 ניתנה למוזיאונים בחיפה, ירושלים, תל-אבי ב וגוש דן. בדרום תמך משרד החינוך במוזיאון יחיד שהוקצתה לו1.3% מתמיכת המשרד בשנה זאת. על פי משרד החינוך, תמיכתו של המשרד במוזיאונים כוללת מרכיב קבוע הניתן לכל המוזיאונים ללא קשר .לגודלם ומרכיב משתנה הניתן בהתאם לתפוקות חינוכיות המשרד סבור כי הסדר זה מבטיח למוזיאונים בסיס תמיכה יציב ומקטין את התנודתיות משנה לשנה ובאופן זה מטיב במיוחד עם .מוזיאונים קטנים ובינוניים עמוד 6 מתוך 39 הכנסת מרכז המחקר והמידע 1. מבוא1 מוזיאונים התקיימו כל משך קיום התרבות המערבית. הם התפתחו מאוספים (מלכותיים, כנסייתיים או פרטיים) ולאחר המהפכה הצרפתית הם נפתחו לציבור הרחב .וסודרו למטרה זאת בתצוגה ייעודית במאה ה- 20 .הם הפכו לתופעה תרבותית רחבה ומגוונת ביותר, הכוללת מוזיאונים בתחומים וסוגים שונים בישראל פועלים, על פי הערכות כ- 250 מוזיאונים, גלריות ובתי אמנים שבהם אוספים של מאות אלפי יצירות אמנות ועתיקות שהם מנכסי המורשת התר בותית, ההיסטורית והאמנותית של המדינה. היצירות מיועדות לתרום להשכלתם ולהנאתם של תושבי הארץ ושל התיירים המבקרים בה ולקרבם לאמנות העם היהודי בתפוצותיו, למורשת עברו, למגוון תרבויות ולאמנות ההווה. כמו כן, האוספים מיועדים לחינוך .הנוער ולמחקר היסטורי ואמנותי2 א ,ת ראשית המוזיאולוגיה בארץ ניתן לראות באוספים במנזרים, שעיקרם ממצאים ארכיאולוגיים שנפתחו לקהל במחצית הראשונה של המאה ה- 19 . בהמשך כרוכה התפתחות המוזיאונים בהתיישבות העברית בארץ ישראל. המוזיאון הראשון במובן המקובל, הוא בית נכות 'בצלאל' שהוקם בירושלים בשנת 1906 . בשנות השלושים הוקמו מוזיאון תל אביב לאמנות, מוזיאון רוקפלר בירושלים והמוזיאונים בדגניה ובעין חרוד. לאחר קו ם המדינה, הוקמו עשרות מוזיאונים, רובם בתחום הארכיאולוגיה, חלק גדול מהם בקיבוצים בכל רחבי הארץ. נושא נוסף שהתפתח לאחר קום המדינה הוא הנצחת השואה. מ וזיאון יד ושם הוקם בשנת1961 בהמשך לחקיקת חוק ייעודי- חוק זכרון השואה והגבורה– יד ושם, תשי"ג- 1953 . מוזיאונים נוספים בתחום זה הוקמו בקיבוצים– לוחמי הגטאות, יד מרדכי ותל- יצחק. לאחר מלחמת ששת הימים חלה פריחה במוזיאונים שעוסקים בנושא ביטחון ומורשת, השייכים ב חלקם למשרד הביטחון. בשנים הבאות עבר הדגש למוזיאונים לתולדות ההתייש בות המשמשים לתיעוד, ולשימור .ראשיתם של יישובים רבים בעשורים האחרונים התפתחה במוזיאונים גישה חווייתית שמקנה פחות חשיבות לחפץ ויותר חשיבות למבקר ולמסר המועבר אליו. נושאי הדגל של גישה זאת ה ם המוזיאונים למדע שהוקמו החל משנות ה- 80 וה- 90 ומוזיאון בית התפוצות בתל- אביב. כן מאפיינת תקופה זאת הקמתם של מוזיאונים רבים לתולדות .העדות השונות ולשימור מורשתן התרבותית הייחודית 2. חוק המוזיאונים, התשמ"ג- 1983 ותקנותיו ,כפי שהוצג לעיל המוזיאונים בישראל הוקמו ב רובם הגדול על ידי,גורמים פרטיים וביוזמה מקומית ללא יד מכוונת או מדיניות כללית בנושא זה. בשנת1983 עם הגידול במספר המוזיאונים חוקקה הכנסת את חוק המוזיאונים, התשמ"ג- 1983 . החוק מגדיר לראשונה מהו מוזיאון- "מוסד שלא למטרות רווח שיש בו אוסף מוצגים בעל ערך תרבו תי, המציג באופן קבוע את האוסף או חלק ממנו לציבור, ומטרת התצוגה היא ".חינוך, לימוד או עינוג החוק והתקנות שנחקקו בעקבותיו בשנת1984 קובעים את מהות המוזיאונים ואת .דרכי ניהולם הוא מטיל את הסמכויות הנוגעות למוזיאונים על שר החינוך והתרבות (כיום מינהל התרבות במש .רד התרבות והספורט) ומקים מועצה מייעצת לשר לעניין המוזיאונים 1 יהודית ענבר, "לתולדותיהם ואופיים של המוזיאונים בישראל", בתוך: מוזיאונים בישראל, ערכו: יהודית ענבר וא ,לי שילר ,משרד החינוך והתרבות, הוצאת ספרים אריאל ירושלים. מהדורה מעודכנת1996 . 2 ,מבקר המדינה סוגיות בהפעלת מוזיאונים על ידי רשויות מקומיות ,דוחו ת על הביקורת בשלטון המקומי לשנים2012 - 2011 , 25 בדצמבר2012 . עמוד 7 מתוך 39 הכנסת מרכז המחקר והמידע חוק המוזיאונים התשמ"ג- 1983 מבחין בין מוזיאונים מוכרים למוזיאונים פרטיים. הוראות החוק ותקנותיו חלות רק על מוזיאונים מוכרים. פרק ג' בחוק המוזיאונים העוסק במוזיאונים פרטיים קובע כי אין להשתמש בכי נוי מוזיאון לגבי מוסד שאינו מוזיאון מוכר, והנמצא בשליטתו או בניהולו, אלא בציון שהוא מוזיאון פרטי. בפועל סעיף זה לא נאכף וגופים רבים שאינם מוזיאונים מוכרים מכנים את עצמם .מוזיאונים, ללא ציון כי מדובר במוזיאון פרטי3 סעיף3 בחוק מפרט את חובותיה של הנהלת המ:וזיאון והן א. ;להעסיק עובדים מקצועיים לפי תקן שייקבע ב. ;לשמר את המוצגים ולדאוג להחזקתם ולהצגתם לציבור בצורה נאותה ג. ;לנהל רישום ותיאור של כל המוצגים הנמצאים במוזיאון ולצלמם ד. ;למסור לציבור מידע על מוצגים הנמצאים במוזיאון ה. ;לפרסם קטלוגים ופרסומים אחרים ו. לקיים פ עילות;חינוכית ותרבותית במוזיאון ז. ;לקיים הוראות בעניין בטחון ובטיחות ח. להגיש דין וחשבון שנתי על פעילות המוזיאון סעיף4 לחוק מעניק חופש פעולה למוזיאונים ולפיו– "הנהלת מוזיאון מוכר היא בת חורין לכלכל כטוב בעיניה את ענייני המוזיאון במסגרת תקנונו ותקציבו, ובכפוף להורא ."ות חוק זה והתקנות לפיו סעיף5 בחוק מסדיר את השתתפות המדינה בתקציב המוזיאונים המוכרים וקובע כי חלוקת הסכום שנקבע בתקציב המדינה כהשתתפות בתקציבי מוזיאונים מוכרים תיעשה בידי השר לאחר התייעצות במועצת ( המוזיאונים ראו דיון מפורט בתמיכת מינהל התרבות במוזיאונים בסעיף5.3 במסמך זה ) להלן. כן עשויים .מוזיאונים מוכרים לזכות בפטור מארנונה ולהגדיל את סיכוייהם לגייס כסף מתורמים4 פרק ד' בחוק עוסק בהקמתה של מועצת המוזיאונים בת21 חברים. למועצה סמכויות נרחבות בכל הנוגע לפעילותם של המוזיאונים המוכרים, עליה, בין השאר לייעץ ל שר בדבר התקנת תקנות לפי החוק, לייעץ לו על חלוקת התקציב להשתתפות המדינה בתקציבי מוזיאונים מוכרים , להמליץ על אי תשלום סכום השתתפות למוזיאון מוכר ולהמליץ להנהלת מוזיאון מוכר כל המלצה הנראית לה בעניין פעילותו של אותו מוזיאון. המועצה מתמנה על ידי שר התרבות ותק ופת כהונתה שלוש שנים מיום מינוייה. לאחרונה מונתה מועצת המוזיאונים ביולי2012 , והיא פוזרה בתום תקופת כהונתה ביולי2015 ,. לדברי גב' מריה יריב ממלאת מקום מנהלת האגף למוזיאונים במינהל התרבות, בשל פיזור הכנסת לקראת בחירות בסמוך לתום תקופת כהונת המועצה ביולי2015 .לא מונתה מועצת מוזיאונים חדשה תהליך המינוי למועצה זאת ארוך ומורכב והוא צפוי להערכתה להסתיים בשבועות הקרובים. 5 דוח מבקר המדינה שהתפרסם במאי 2005 דן בתקופה קודמת שבה לא מונתה מועצת המוזיאונים– בין ינואר2006 לינואר2009 . על פי הדוח 3 :ראו לדוגמא מוזיאון ידידי ישראל ,בירושלים מוזיאון הילדים ,בחולון המוזיאון הישראלי במרכז יצחק רבין בתל- ,אביב מוזיאון הבית של דונה גרציה ,בטבריה המוזיאון לאמנות רוסית ע"ש מיכאל ומריה צטלין .ברמת גן 4 ,מבקר המדינה דוח שנתי59ב ל שנת2008 ולחשבונות שנת הכספים2007 , 6 במאי2009 '. עמ850 - 849 . 5 ,מריה יריב, מנהלת האגף למוזיאונים, משרד התרבות, שיחת טלפון30 בנובמבר2016 . עמוד 8 מתוך 39 הכנסת מרכז המחקר והמידע קיום מועצת מוזיאונים פ .עילה שכהונתה תקפה הוא תנאי להכרה במוזיאונים ומתן חלק מן התמיכות עיכוב המינוי גרם נזק למוזיאונים התלויים בהחלטותיה. 6 תקנות המוזיאונים, התשמ"ה- 1984 מרחיבות ומפרטות בעניין חובותיו של מוזיאון מוכר– לרבות הכשירות המקצועית של העובדים, הוראות הנוגעות לשימור מוצ גים, הצגת מידע לקהל הרחב ופרסום קטלוגים, מכירת מוצגים והשאלתם והביטחון והשמירה במוזיאון. על כל מוזיאון מוכר לעמוד בדרישות .אלה, ללא קשר לגודלו, מספר המבקרים בו או מיקומו הגיאוגרפי סעיף16 ב תקנות המוזיאונים קובע כי הנהלת מוזיאון רשאית לגבות דמי כניסה בשיעו ר שתקבע. היא מחוייבת לתת הנחות לשוטרים וחיילים בשירות חו ב ה, תלמידים ונוער עד גיל18 וגימלאים בני65 .ומעלה ורשאית לתת הנחות לקבוצות אוכלוסייה נוספת על פי החלטתה. ילדים מתחת לגיל חמש פטורים מתשלום דמי כניסה למוזיאון. על פי מידע שנאסף עבור מינהל התרבות, כל ה מוזיאונים המוכרים גובים דמי כניסה ,מן המבקרים בהם מחיר כרטיס הכניסה המלא למבוגר בשנת2014 נע בין10 ₪ במוזיאון פתח תקווה והרצליה ל- 75 ₪ ב מדעטק חיפה. מחיר כרטיס הכניסה המלא לילד הוא בין7 ₪ במוזיאון מזכרת בתיה ל- 65 ₪ במדעטק חיפה .שישה מוזיאונים מאפשרים כניס :ה בלא תשלום לילדים ,מוזיאון ארץ ישראל מוזיאון תל-אביב לאמנות, בית ,ראובן בית גוטמן., מוזיאון הכט ומוזיאון הרצליה7 מאז הכנסת ה- 16 .הוגשו מספר הצעות חוק בנוסח דומה שמטרתן לפטור ילדים ובני נוער מתשלום דמי כניסה למוזיאונים האחרונה מבין הצעות אלה הוגשה בפברואר 2014 על ידי קבוצה גדולה של חה"כ מסיעות שונות. אף אחת .מהצעות החוק לא הגיעה לדיון ולהצבעה במליאה8 נציין כי בנוסף, לפי תקנות האזרחים הותיקים (הנחות למופעי תרבות ולמוזיאונים), תשנ"ח- 1998 גובים המוזיאונים מאזרחים ותיקים50% מעלות הכרטיס למבוגר. המוזיאונים מקב לים החזר על מתן הנחה זאת ממשרד האוצר באמצעות המחלקה למוזיאונים במינהל התרבות על פי דיווח. בשנת2014 עמד ההחזר על4.6 מיליון₪ . 9 3. פעילות חינוכית במוזיאונים הגישה הרווחת בקרב אנשי חינוך בארץ ובעולם היא כי חשיפתם של ילדים ובני נוער לפעילות מוזיאלית היא כלי ל הרחבת אופקיהם ועולמם התרבותי ומקור להעשרה רוחנית. מפגש עם העולם המוזיאלי חושף את התלמידים להיסטוריה ולתרבות הישראלית והאוניברסלית, תורם להבניית זהותם העצמית ומחזק את אמות המידה המוסריות והתרבותיות בקרבם. המפגש עשוי לסייע לתלמידים לפתח כישורי הערכה ולטפח טע ם אישי, להגביר את המעורבות החברתית, את הסובלנות ואת הקשב לזולת וליצור תשתית תרבותית משותפת. המפגש מעמיק את החוויה הלימודית ומסייע לפתח ולהטמיע את תכניה של תוכנית הלימודים הבית ספרית. נוסף על כך המפגש עשוי ליצור בסיס להתעניינות במוזיאונים ובתצוגותיהם גם 6 ,מבקר המדינה דוח שנתי59ב ל שנת2008 ולחשבונות שנת הכספים2007 , 6 במאי2009 '. עמ850 - 849 . 7 משרד התרבות והספו רט, מינהל התרבות, פילת- המרכז למידע ולמחקרי תרבות, מוזיאונים בישראל סיכום הפעילות השנתית – 2014 , אברהם כרמלי, הילה מימון, אוקטובר2014 ., חשון תשע"ו 8 הצעת חוק המוזיאונים (תיקון ביקורי נוער), התשע"ד- 2014 /, פ2226/19 . יוזמים יפעת קריב, עפר שלח, רות קלדרון וק בוצת חברי כנסת 9 משרד התרבות והספורט, מינהל התרבות, פילת- המרכז למידע ולמחקרי תרבות, מוזיאונים בישראל סיכום הפעילות השנתית – 2014 , אברהם כרמלי, הילה מימון, אוקטובר2014 ., חשון תשע"ו עמוד 9 מתוך 39 הכנסת מרכז המחקר והמידע בעת יד ולהקנות הרגלים לביקור במוזיאון ולשימוש מושכל בשירותיו כצרכני מוזיאון בוגרים. חוק .המוזיאונים הגדיר אף הוא את החינוך כאחת ממטרות היסוד של התצוגה במוזיאונים10 למרות זאת ההתייחסות היחידה של משרד החינוך לחשיבות הביקור במוזיאון כחלק מחוויית הלמידה במסגרת חוזר י מנכ"ל משרד החינוך, היא בחוזר מנכ"ל משנת2008 :בנושא "עזרי הוראה". על פי החוזר "בתהליך של תכנון הלימודים וחיפוש אחר מקורות וסביבות למידה מומלץ להציב את המוזיאונים ."במסגרת תכניות הלימודים בתחומי התוכן השונים11 המחלקה לחינוך במוזיאונים כסביבות למידה, חקר וג ילוי במינהל הפדגוגי במשרד החינוך היא הגורם הממונה מטעם המשרד על הקשר בין מערכת החינוך למוזיאונים. המחלקה מעסיקה מדריכים שמסייעים למוזיאונים בפיתוח תוכניות ופעילויות חינוכיות ובהתאמתן לצרכי מערכת החינוך במקצועות השונים ומעודדים קשרים בין בתי הספר למוזיאונים . כן עוסק האגף בהעברת תקציב לתמיכה בפעילות חינוכית במוזיאונים באמצעות תקנה ייעודית (ראו דיון מקיף בתמיכת משרד החינוך בפעילות חינוכית במוזיאון בסעיף5.4 .)להלן נציין כי בדוח שפרסם מבקר המדינה בשנת2012 הוא עמד על החשיבות בחשיפתם של ילדים ובני נוער לפעילות מוזיאלית וקבע כי ראוי שמשרד החינוך והמוזיאונים יפעלו לשילוב הפעילויות החינוכיות של המוזיאונים בתכניות הלימודים של מערכת החינוך ולחשיפתם של הילדים ובני הנוער לפעילות המוזיאלית המתרחשת בהם. על המוזיאונים להמשיך ולפתח תכניות חינוכיות חדשות ולעדכן דרך קבע את ה תכניות הקיימות כדי להעצים את חווית הביקור בהם ולמשוך את קהל התלמידים להשתתף בהן. כן סבר המבקר כי על מחלקות החינוך ברשויות המקומיות, שחלקן מפעילות מוזיאונים, לגלות מעורבות גדולה יותר בפעילות החינוכית במוזיאונים הרשותיים- ליזום ולפתח את התכניות החינוכיות שה מוזיאונים הרשותיים מציעים למוסדות החינוך ולפקח על יישומן ועל צריכתן. לדעת המבקר באופן זה תבטיח הרשות שהתכניות החינוכיות שמציעים המוזיאונים ישולבו בתכניות הלימוד הבית ספריות ושאיכותן תישמר ואף .תעלה12 שיתוף הפעולה בין מוסדות החינוך למוזיאונים עשוי להתבצע בכ מה ערוצים: ביקורים במוזיאונים במסגרת טיולי בתי הספר, ביקורים במסגרת סל תרבות והכנסת תוכניות חינוכיות חיצוניות של .המוזיאונים לבתי הספר הערוץ המרכזי שבמסגרתו מבקרים תלמידי בתי הספר במוזיאונים, ובמיוחד במוזיאונים באזורי הפריפריה, הוא הטיול הבית ספרי שבמסגרת ו יוצאים תלמידים מחוץ לבתי הספר לפעילות במוזיאון . עלות טיולים אלה, לרבות תשלום דמי הכניסה לאתרים, ממומנת באמצעות תשלומי ההורים. כיום רשאי בית הספר לגבות תשלומי הורים בסכום של בין101 ל- 616 ₪ .מכל תלמיד לצורך מימון טיולים בבתי ספר13 מכיוון שהביקור במוזיאון ו הפעילות החינוכית שנלווית לו כרוכים תמיד בעלות, המשתנה בהתאם למוזיאון ולסוג הפעילות שמתבצעת בו, בית הספר מפעיל שיקול דעת ובחינת עלות- תועלת בכל שילוב של .מוזיאון בתכנית הטיול יש להניח כי בתי ספר הגובים פחות תשלומי הורים, בשל קושי של ההורים לממן 10 ,מבקר המדינה סוגיות בהפעלת מוזיאונים על ידי רשויות מקומיות , דוחות על הביקורת בשלטון המקומי לשנים2012 - 2011 , 25 בדצמבר2012 . 11 /משרד החינוך, חוזר מנכ"ל תשסט1 ,, א' באלול תשס"ח1 בספטמבר2009 . 12 ,מבקר המדינה סוגיות בהפעלת מוזיאונים על ידי רשויות מקומיות , דוחות על הביקורת בשלטון המקומי לשנים2012 - 2011 , 25 בדצמבר2012 . 13 ,משרד החינוך/חוזר מנכ"ל תשעז1 ,, כ"ח באב תשע"ו1 בספטמבר2016 . עמוד 10 מתוך 39 הכנסת מרכז המחקר והמידע ,תשלומים אלה יצאו לפחות טיולים וישלבו מוזיאונים במידה פחותה בטיוליהם תוך העדפת מסלולי טיול .או אתרים שהכניסה אליהם אינה כרוכה בתשלום חוזר מנכ"ל משרד החינוך המסדיר את הטיולים במערכת החינוך מחייב את בתי הספר לשלב בטיוליהם אתרים מסוגים שונים. על פי החוזר: סוגי האתרים שהת כנית דורשת לשלב בסיורים נועדו להבטיח שבמהלך הרב- שנתי התלמיד יכיר את מגוון האתרים המייצגים תקופות ואירועים חשובים בתולדות האדם והעם בארץ, אתרי טבע ייחודיים בארץ ישראל ואתרים רלוונטיים לאקטואליה במדינ ת .ישראל החוזר קובע כי על בתי הספר לשלב בטיוליהם לפחות אחד מבין רשימת אתרים בכל אחת מקטגוריות קבועות, דוגמת: מורשת העם והארץ, תרבויות קדומות בארץ, המורשת הציונית, דתות ועדות בישראל ,ואתרי טבע. אף כי ניתן לבקר במוזיאונים לארכיאולוגיה או לתולדות ההתיישבות במסגרת הטיולים החוזר איננו מחייב לשלב ביקור במוזיאון באף אחת מן הקטגוריות. כמו כן, אין דרישה שהביקור יהיה .במוזיאון מוכר הנתמך על ידי משרד החינוך התייחסות לשילוב מוזיאון בטיול הבית ספרי נמצא רק בפרק " :העוסק בטיולים בתנאי מזג אוויר קשים ולפיה בתנאי מזג אוויר קשים אפשר לתכנן סיורים במסלולים המותרים בעומס חום כבד, באת ,רים שאינם מחייבים מאמץ של הליכה והימצאות בשמש, במפעלים במוסדות, במוזיאונים או באתרים מוצלים". 14 ערוץ נוסף הוא באמצעות שילוב תוכניות חינוכיות חיצוניות .שפותחו על ידי מוזיאונים בתוך בית הספר הביקור במוזיאון מהווה חלק מתוכניות אלה הכוללות לרוב מספר מפגשים סבי ב נושא מסויים. על פי הוראות משרד החינוך, החל משנת הלימודים תשע"ו מנהלי בתי יכולים להפעיל ולשלב במוסד החינוכי אך .ורק תוכניות חיצוניות המופיעות במאגר הממוחשב שפותח על ידי המשרד לצורך כך15 מעיון במאגר משרד החינוך לתוכניות חינוכיות עולה כי כיום מוצעות במאגר23 תוכניות חינוכיות ב- 10 מוזיאונים שונים בהם מוזיאון ישראל, מוזיאון המדע על שם בלומפילד, מוזיאון נחום גוטמן, מוזיאון אשדוד, מוזיאון ראשון .לציון, מוזיאון הרצל ועוד16 לדברי ד"ר חגית מאיר האחראית על הפעילות החינוכית במוזיאונים מטעם משרד החינוך, ככלל, כל התכניות החינוכיות שפותחו על ידי מוזיאונים מאושרות לבתי הספר שכן הן נכתבו בתמיכה ובסיוע של משרד החינוך ומוזיאון שמעוניין בכך יכול לפרסם את התוכניות החינוכיות .שהוא מציע באמצעות המאגר17 תכנית סל תרבות ארצי .מעניקה אף היא סבסוד לבתי ספר לצורך ביקור במוזיאונים לאמנות מפעל סל תרבות ארצי הוא הגורם המרכזי הממונה מטעם המדינה על חינוך תלמידי מערכת החינוך למפגש עם האמנויות. במסגרת התכנית נחשפים התלמידים לאמנות, ולצידה פעילות נלווית ובכללה הכנה מראש .ועיבוד הרשמים לאחר הצפייה ה היצע האמנותי של התוכנית כולל פעולות בתחומי התיאטר ,ון, הקולנוע המוזיקה, הספרות, הפלסטית והמחול ובתוכן צפייה במופעים ובהצגות באולמות מחוץ לבית הספר ובבית הספר, מפגשים עם אמנים וביקורים במוזיאונים לאמנות. על פי הוראות חוזר מנכ"ל משרד החינוך בעניין זה מדי שנה ייחשפו התלמידים לשלושה מופעים או מפגשים מבין תחומ י האמנויות השונים. כל תלמיד 14 " ,משרד החינוך טיולים ופע ילויות חוץ- בית ספריות במערכת החינוך– היבטים פדגוגיים, ארגוניים, בטיחותיים וביטחוניים ," /חוזר מנכ"ל תשעו7 ,)(ב2 במרץ2016 15 ,משרד החינוך, שילוב תכניות חינוכיות חיצוניות במערכת החינוך/חוזר מנכ"ל תשעה8 )(א ,, י"ב בניסן התשע"ה1 באפריל 2015 . 16 ,משרד החינוך, המינהל הפדגוגי, היחידה לניהול תכניות ושותפויות בין מגזריות מאגר תכניות חינוכיות חיצוניות , חיפוש ב- 27 בנובמבר2016 . 17 ,ד"ר חגית מאיר, ד"ר חגית מאיר, מנהלת המחלקה ליישומי חוק ומדיניות, משרד החינוך, שיחת טלפון11 בדצמבר2016 . עמוד 11 מתוך 39 הכנסת מרכז המחקר והמידע ייחשף במהלך שנות לימודיו מגיל הגן ועד סיום לימודיו בתיכון לפחות ארבע פעמים לכל אחד מתחומי .האמנויות18 ,את התכנית הקים משרד החינוך המתקצב אותה באופן חלקי והיא מופעלת על ידי החברה למתנ"סים בשיתוף הרשויות המקומיות שאחראיות למימ וש התוכנית בתחום שיפוטן. ההצטרפות לתכנית היא וולנטרית, וכל רשות מקומית שבתחומה היא פועלת נדרשת להקים מסגרת ארגונית ליישומה. התקציב לתוכנית סל תרבות ארצי מורכב מהקצבת משרד החינוך ומתשלומי הורים והרשויות המקומיות. תקציב ( משרד החינוך משמש למימון הפעלת התכנית מטה הסל, הכשרת הסגל המתווך, הפקת החומר הנלווה .למופעים וכד') ולהשתתפות המדינה ברכישת מופעים19 לשם השלמת התקציב נדרשים בתי הספר לגבות תשלום מן ההורים במסגרת "תשלומי הרשות המותרים לגבייה במערכת החינוך. הסכום המותר כיום לגביה בסעיף "סל תרבות" נע בין79 ₪ לילד בגן חובה לתשלום מקסימלי של176 ₪ לתלמיד תיכון. נציין ,כי בסעיף זה מותר לגבות כספים הן בעבור תוכנית סל תרבות ארצי והן בעבור פעולות תרבות אחרות .שאינן נכללות בתוכנית זאת20 מעבר לסכומים אלה רשאית כל אחת מהרשויות המקומיות להקצות סכום נוסף כדי להגדיל את ערך החבי לה המיועד לכל תלמיד ולאפשר רכישת מופעים נוספים או מופעים שעלותם .גבוהה יותר, הסכומים הנוספים אינם זוכים לסבסוד מטעם משרד החינוך21 כיום משתתפות בתכנית כ- 100 .רשויות מקומיות22 מוסדות החינוך שלוקחים חלק בתוכנית בוחרים את הפעילויות שהם משתתפים בה ן מתוך מאגר סגור של פעילויות. על פי חוזר מנכ"ל משרד החינוך, בין התבחינים להערכת אמנות חזותית כלולים תנאי סף להכללת הפעילות במאגר המתייחסים לפעילות במוזיאונים : הפעילות במוזיאון מוכר על ידי מועצת המוזיאונים ומשרד התרבות, התערוכה תהיה מקצועית, רלוונטית לתלמידים ומותאמת לגילם , הביקור .בתערוכה ילווה בהנחיה שתכוון את התלמידים, ועוד23 מעיון באתר התוכנית עולה כי בתחום האמנות הפלסטית נכללות במאגר134 פעילויות בתוכם22 פעילויות ב- 20 .מוזיאונים24 על פי נתונים שנמסרו ממשרד החינוך, בשנת תשע"ו השתתפו בפעילויות במוזיאונים לאמנות במסגרת תכ נית סל תרבות14,960 תלמידים. זאת מתוך כ- 550,000 תלמידים שהשתתפו בפעילויות סל תרבות השונות בשנה זאת. עלות הפעילויות במוזיאונים באותה שנה הי ה כ ת- 360,000 – סכום הכולל את תשלומי .משרד החינוך ותשלומי ההורים והרשויות המקומיות25 18 " ,משרד החינוך החינוך לאמנויות ופעילות סל תרבות ארצי– "היבטים פדגוגיים וארגוניים/, חוזר מנכ"ל תשעה9 ,)(א3 במאי 2015 . 19 ,מרכז המחקר והמידע של הכנסת תוכנית סל תרבות ארצי ,, כתיבה: אסף וינינגר3 בנובמבר2013 . 20 ,משרד החינוך/חוזר מנכ"ל תשעז1 ,, כ"ח באב תשע"ו 1 בספטמבר2016 . 21 ,מרכז המחקר והמידע של הכנסת תוכנית סל תרבות ארצי ,, כתיבה: אסף וינינגר3 בנובמבר2013 . 22 ,חיים הלפרין, ממונה תכניות משלימות למידה, המינהל הפדגוגי, משרד החינוך, דואל23 בנובמבר2016 . 23 " ,משרד החינוך החינוך לאמנויות ופעילות סל תרבות ארצי– "היבטים פדגוגיים וארגוניים/, חוזר מנכ"ל תשעה9 ,)(א3 במאי 2015 . 24 חיפוש באתר סל תרבות ארצי , בוצ ע ב- 22 בנובמבר2016 . בין המוזיאונים המציעים פעילויות במסגרת סל תרבות: מוזיאון נחום גוטמן, מוזיאון ינקו דאדא, מוזיאון הרצליה לאמנות, מוזיאון הכט באוניברסיטת חיפה, מוזיאון תל- ,אביב לאמנות מוזיאון וילפריד ישראל בקיבוץ הזורע, מוזיאון בית אורי ורמי באשדות יעקב ,מאוחד, מוזיאון לאמנות ישראלית ברמת גן המוזיאון לאמנות האיסלאם בירושלים, מוזיאון אשדוד, מוזיאון בית ראובן, מוזיאון ישראל, מוזיאון מאנה- ,כץ בחיפה מוזיאון פתח תקווה לאמנות, המוזאון הפתוח לצילום בתל-חי, מוזיאון פתח- תקווה לאמנות, מוזיאון הנגב לאמנות ומוזיאון ב.ר דוד לאמנות יהודית בקיבוץ ברעם 25 ,חיים הלפרין, ממונה תכניות משלימות למידה, המינהל הפדגוגי, משרד החינוך, דואל23 בנובמבר2016 . עמוד 12 מתוך 39 הכנסת מרכז המחקר והמידע 4. נתונים על המוזיאונים כיום יש5 5 מ)וזיאונים מוכרים מכוח חוק המוזיאונים (ראו רשימה מלאה בנספח למסמך זה 26 , שני מוזיאונים נוספים: מוזיאון יד ושם ומוזיאון בית התפוצות - .מוכרים ומתוקצבים מכוח חוקים ייעודיים27 בעוד על המוזיאונים המוכרים נאסף מידע מקיף על ידי משרד התרבות והספורט , המידע לגבי המוזי אונים .הפרטיים חסר מוזיאונים אלה אינם מוכרים ומתוקצבים על ידי משרד התרבות משום שאינם ע ומדים ,בקריטריונים להכרה זאת אינם מעוניינים בה מסיבות שונות או שאינם מסוגלים למלא את החובות המוטלות על מוזיאון מוכר על פי חוק . בין המוזיאונים שאינם מוכרים ניתן למנות את ה מוזיאונים של משרד הביטחון וחיל האוויר, מוזיאון הילדים בחולון, מוזיאון בגין בירושלים, מוזיאון הרצלילינבלום לבנקאות ונוסטלגיה תל- .אביבית, ועוד בשנת1990 פרסם משרד החינוך והתרבות מדריך כולל למוזיאונים בישראל ובו מופיע מידע מלא ושיטתי על כ- 180 מוזיאונים שפעלו בישראל באותו הזמן. המדריך עודכן פעם אחת בשנת1996. מזה כ- 20 שנה לא ערכו משרד החינוך, ולאחר מכן משרד התרבות, סקר מקיף ובו מידע על כלל המוזיאונים בישראל. על פי הערכת האגף למוזיאונים במשרד התרבות, המבוססת על המידע שהופיע בספר משנת1996, בישראל כיום כ- 200 מוזי.אונים28 נציין כי בשנת2012 מבקר המדינה עמד על החסר בנתונים על המוזיאונים שאינם מוכרים במסגרת דוח שעסק במוזיאונים ברשויות המקומיות. המבקר המליץ למשרד התרבות לבחון את האפשרות לרכז מידע .גם על המוזיאונים שאינם מוכרים הפועלים בישראל ועל הגופים המפעילים אותם29 למרות זאת, כפי .שעולה ממסמך זה וכן מדוח עדכני של מבקר המדינה, המשרד לא נתן דעתו לסוגיה זאת30 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אוספת מזה כ-5 שנים מידע על המוזיאונים בישראל, בהם מוזיאונים פרטיים. נכון להיום, הלשכה היא הגורם היחיד בישראל שאוסף נתונים על מוזיאונים שא .ינם מוכרים ,בשנה האחרונה החלה הלשכה לבנות מרשם מוזיאונים אשר :נשען על חמישה מקורות רשימת ה מוזיאונים ה מוכרים ומתוקצבים, קובץ מלכ"רים, מרשם עסקים, אתרIL MUSEUMS ואיגוד איקו"ם. המרשם כולל מוזיאונים מוכרים על פי חוק המוזיאונים וכן מוסדות נוספים המגדירים ומפר .סמים עצמם כמוזיאונים, אף כי אינם מוכרים על פי חוק נציין כי בנתונים על המוזיאונים שאינם מוכרים שאוספת הלשכה לא נכללים נתונים על מוזיאונים במזרח ירושלים ושני מוזיאונים לא מוכרים .שלא מסרו נתונים31 בפרק זה נציג נתונים שרוכזו ממקורות זמינים שונים על הפיזור הג יאוגרפי של המוזיאונים, המבקרים במוזיאונים.וביקורי ילדים ונוער במוזיאונים במסגרת פעילות חינוכית ושלא במסגרת פעילות מסוג זה 26 רשימת המוזיאונים המ וכרים עפ"י חוק ., באתר מינהל התרבות 27 חוק זכרון השואה והגבורה– יד ושם, התשי"ג- 1953, חוק בית התפוצות, התשס"ו- 2005 . 28 ,מריה יריב, מנהלת האגף למוזיאונים, משרד התרבות, שיחת טלפון6 באוקטובר2016 . 29 ,מבקר המדינה סוגיות בהפעלת מוזיאונים על ידי רשויות מקומיות , דוחות על הביקורת בשלטון המקומי לשנים2012 - 2011 , 25 בדצמבר2012 . 30 ,מבקר המדינה בחינת תהליך מכירת דיוקנה של מריה צייטלין על ידי עיריית רמת גן , דוחות על הביקורת בשלטון המקומי לשנת2016 , 22 בנובמבר2016 .- b78c - 47b2 - 06ff - vaker.gov.il/he/Reports/Report_554/8741a6ba http://www.me gan.pdf - ramat - cba508e8af97/305 31 ,רויטל כהן, רכזת עיבודים סטטיסטיים חברתיים, אגף א. חינוך, השכלה וכוחות הוראה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ,דואל6 באוקטובר2016 . עמוד 13 מתוך 39 הכנסת מרכז המחקר והמידע 4.1 . הפיזור הגיאוגרפי של המוזיאונים כפי שתואר במבוא, המוזיאונים הוקמו על ידי גורמים פרטיים ללא מדיניות כוללת בתחום זה. כתוצאה ,מכך הפי זור הגיאוגרפי של המוזיאונים גדול מאוד ואינו אחיד לא מבחינת פריסתם באזורי הארץ השונים .ולא מבחינת ריכוזי האוכלוסין וצורות ההתיישבות ב מדריך למוזיאונים בישראל שיצא בשנת1990 על ידי משרד החינוך והתרבות דווח כי החלק המכריע של המוזיאונים נמצא בשני מוקדים עיקריים : בשלוש הערים הגדולות ובקיבוצים– שבהם כ- 40 .מוזיאונים מספרם של המוזיאונים במקומות אחרים מצומ צ ם ,יותר, ובמגזרי אוכלוסייה שלמים, ובהם ערי הפיתוח ובמושבים אין כמעט מוזיאונים. מרבית המוזיאונים בארץ מרוכזים באזור המרכז ובאזור הצפון והעמקים. בדרום הארץ מספר המו.זיאונים קטן יחסית32 למרות שמאז הוצאת המדריך חלפו כ- 25 .שנים, המצב שתואר בו לא השתנה באופן מהותי על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל היו בשנת2014 , שהיא השנה האחרונה שבעבורה ,התפרסמו נתונים בנושא זה151 מוזיאונים- 55 מהם מוזיאונים מוכרים על פי חו ק ו- 96 מהם אינם .מוכרים הלשכה עיבדה בעבור מרכז המחקר והמידע של הכנסת נתונים על המוזיאונים לפי יישוב. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מלמדים כי בסה"כ יש בישראל חמש ערים שבה ן שלושה מוזיאונים ויותר: ירושלים שבה27 מוזיאונים (מתוכם9 מוזיאונים מוכרים), תל- אביב– 20 מוזיאונים (מתוכם5 מוכרים), חיפה– 8 מוזיאונים (מתוכם3 ,)מוכרים חולון– 7 ( מוזיאונים מתוכם2 מוכרים) ורמת גן– 6 מוזיאונים (מתוכם2 )מוכרים. ריכוז נתוני המוזיאונים לפי מעמד מוניציפלי ומחוז בטבלה הבאה33 : לוח1 : ,מוזיאונים לפי מחוז ומעמד מוניציפלי2014 סה"כ ירושלים ויהודה ושומרון תל אביב וגוש דן צפון חיפה מרכז דרום ערים 99 28 38 9 10 10 4 מועצות מקומיות 12 4 4 3 מועצות אזוריות 34 19 5 5 5 חסרי מעמד מוניציפלי 6 3 2 151 30 38 35 19 18 11 כפי שאנו רואים מנתונים אלה, כ מחצית מן המוזיאונים נמצ .אים בערים במחוז ירושלים, חיפה וגוש דן כרבע במחוז הצפון ו- 11 מוזיאונים בלבד במחוז הדרום, בתוכם4 .בערים במחוז זה בחינת הנתונים על המוזיאונים .המוכרים לפי חוק מצביעה על תמונה דומה כמחצית מן המוזיאונים ממוקמים בערים הגדולות– תל אביב וגוש דן, חיפה והכרמל ו ירושלים, וכ- 30% נוספים במחוז הצפון .והעמקים. ארבעה מן המוזיאונים המוכרים בלבד נמצאים באזור באר שבע והדרום 35 מן המוזיאונים (כ- 64% ) ממוקמים ביישובים ובמועצות אזוריות באשכולות שש, שבע ושמונה על פי הסיווג החברתי כלכלי 32 יהודית ענבר, "לתולדותיהם ואופיים ש ,ל המוזיאונים בישראל", בתוך: מוזיאונים בישראל, ערכו: יהודית ענבר ואלי שילר ,משרד החינוך והתרבות, הוצאת ספרים אריאל ירושלים. מהדורה מעודכנת1996 . 33 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מוזיאונים וביקורים בהם לפי מחוז ומעמד מוניציפלי לשנת2014 , עיבוד מיוחד שבוצע עבור מ רכז המחקר והמידע של הכנסת, נובמבר2016. מכיוון שהנתונים נאספים תחת פקודת הסטטיסטיק ה הלמ"ס מחוייבת לסודיות בגינן. לפיכך כאשר יש שני מוזיאונים ופחות מכך ברשות או במעמד מוניציפלי במחוז מסויים לא הועברו נתונים על מספר המוזיאונים והביקורים בהם. לנתונים הכוללים נוספו מוזיאונים שלא נכללו באחד מן המחוזות או המעמדות המוניציפליים מסיבה זו. מוזיאון הגנים הפתוחים ושלוחותיו– בעומר, תפן ותל- .חי נספרו במחוז הצפון עמוד 14 מתוך 39 הכנסת מרכז המחקר והמידע של הלשכה המרכזית לסטטיסטיק ה , מבין19 המוז ,יאונים הנותרים9 .נמצאים בירושלים א ף אחד מן המוזיאונים המוכרים א יננו ממוקם ביישוב ערבי. 34 4.2 . המבקרים במוזיאונים הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בדקה בשנת2011 את הרגלי הפנאי של האוכלוסייה במסגרת הסקר החברתי לשנה זאת. על פי תוצאות הסקר כ- 36% מן הנשאלים ביקרו במוזיאונים או בתערוכת אמנות ב- 12 החודשים שקדמו לעריכת הסקר. הנ תונים מעידים על פערים גדולים בתחום זה בין נשאלים ממגזרים שונים או מרקע חברתי- .כלכלי שונה40.5% מבין הנשאלים היהודים ביקרו במוזיאונים לעומת12.5% מן .הנשאלים הערבים50.9% מן הנשאלים היהודים החילונים ביקרו במוזיאונים לעומת20.1% מן הנשאלים החרדים ו- 34.8% מן .הנשאלים הדתיים56.1% מן הנשאלים שההכנסה הממוצעת של משק הבית לנפש שלהם הייתה יותר מ- 4,000 ₪ בחודש ביקרו במוזיאונים לעומת15.7% מבין הנשאלים שההכנסה הממוצעת לנפש במשק הבית שלהם הייתה2,000 ₪ בחודש או פחות. כן נתגלו הבדלים בין הנשאלים לפי מקום המגורים: בתל א ביב56.4% מן הנשאלים ביקרו במוזיאונים, בחיפה– 47.1%, בפתח- תקווה– 42% , בראשון לציון% 38.8 , בירושלים– % 30.1 ובאשדוד– % 25.9 .מן הנשאלים ביקרו במוזיאונים35 על פי נתוני סקר המוזיאונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיק ה שהוזכר לעיל בשנת2014 היו כ- 6.7 מיליון ביקור ים במוזיאונים מתוכם כ- 4.42 מיליון ביקורים במוזיאונים המוכרים ו- 2.79 מיליון ביקורים במוזיאונים שאינם מוכרים. 36 עיבוד שביצעה לבקשתנו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מלמד כי במוזיאונים בחמש הערים שבה ן ,שלושה מוזיאונים או יותר: ירושלים תל-אביב, חיפה, חולון ורמת גן , ב יקרו בסה"כ4.6 מיליון מבקרים בשנת2014 שהם כ- 69% .מכלל המבקרים במוזיאונים בשנה זאת כן ביקרו במוזיאונים בערים אלו כ- 770 אלף תלמידים שהם כמחצית מן התלמידים שביקרו במוזיאונים באותה שנה. פירוט הנתונים בטבלה :הבאה לוח2 : ,מבקרים במוזיאונים בערים הגדולות2014 כ לל המבקרים מתוכם ביקורי תלמידים ירושלים 2,252,778 342,790 תל אביב 1,409,838 234,633 חיפה 609,531 83,602 חולון 273,527 103,731 רמת גן 58,591 4,728 להלן נציג נתונים בנפרד על מבקרים ב מוזיאונים המוכרים על פי חוק ושאינם מוכרים. 34 משרד התרבות והספורט, מינהל התרבות, פילת- המרכז למידע ולמחקרי תרבות, מוזיאונים בישראל סיכום הפעילות השנתית – 2014 , אברהם כרמלי, הילה מימון, אוקטובר2014 , 35 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנתון סטטיסטי2013 , לוח71.3 : בני20 ומעלה לפי פעילות פנאי ולפי תכונות נבחרות. 36 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנתון סטטיסטי2016 :. לוח9.14 – .מוזיאונים וביקורים במוזאונים לפי מחוז עמוד 15 מתוך 39 הכנסת מרכז המחקר והמידע מבקרים במוזיאונים המוכרי ם37 נתונים על מספר המוזיאונים המוכרים ומספר המבקרים בהם מלמדים על י ציבות במספר המוזיאונים :המוכרים מאז שנת2000 הוכרו שבעה .מוזיאונים חדשים בלבד הנתונים על מספר המוזיאונים כוללים .גם את מוזיאון בית התפוצות ומוזיאון יד ושם מספר המבקרים במוזיאונים ש ו מר בשש ה שנים האחרונות על יציבות. בין השנים2003 ל- 2010 הוא עלה בכ- % 45 משפל של כ-4.2 מיליון מבקרים בשנת2003 . 38 תרשים1 :מוזיאונים מוכרים ומבקרים במוזיאונים מוכרים )(מיליונים , 00 0 2 - 2014 נתוני ם על המבקרים ב מוזיאונים המוכרים לפי מחוזות גיאוגרפיים מצביעים על פערים נ יכרים בין .המחוזות השונים למעלה מ- 70% מן הביקורים במוזיאונים בשנת2014 היו במוזיאונים בערים הגדולות : תל אביב וגוש דן, ירושלים וחיפה והכרמל , כ- 14% נוספים במוזיאונים בצפון ופחות מ- 4% במוזיאונים בדרום. הנתונים בנוגע לפריטים ולמשרות במוזיאונים המוכרים מלמדים ע ל תמונה דומה– 61% מן הפריטים במוזיאונים בישראל הם במוזיאונים בערים הגדולות ו- 37% נוספים במוזיאונים בצפון. פחות מ- % 0.5 .מן הפריטים במוזיאונים המוכרים מצויים בידי מוזיאונים בדרום39 בבחינת הנתונים לאורך זמן אנו רואים כי החל משנת2004 חלה עלייה הדרגתית ומתונה במספר המבקרים במוזיאונים בערים הגדולות ובשיעורם מכלל המבקרים במוזיאונים. כן גדל מספר המבקרים במוזיאונים .באזור המרכז מבקרים ב מוזיאונים שאינם מוכרים 37 משרד התרבות והספורט, מינהל התרבות, פילת- ,המרכז למידע ולמחקרי תרבות מוזיאונים בישראל סיכום הפעילות , שנים 2000 עד2014 . 38 נציין כי הנתונים אינם כוללים מידע על מבקרים במוזיאון יד ושם. על פי נתונים שמפרסם יד ושם מבקרים במוזיאון כמיליון וחצי מב .קרים מדי שנה 39 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנתון סטטיסטי2016 . 50 50 50 50 54 54 54 54 55 53 55 55 55 57 3.52 2.60 2.42 2.37 3.11 3.13 3.45 3.81 4.04 4.71 4.58 4.68 4.65 4.42 2000 2001 2002 2003 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 מספר מוזיאונים מוכרים מספר מבקרים במוזיאונים עמוד 16 מתוך 39 הכנסת מרכז המחקר והמידע הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת בשנתיים האחרונות נתונים על המוזיאונים הלא מוכרים מתוך סקר שהיא עורכת בקרב .מוזיאונים אלה ככלל, המוזיאונים שאינם מוכרים קטנים ביחס למוזיאונים המוכרים. בשנת2014 ממוצע המבקרים במוזיאון שאינו מוכר היא23,746 בשנה– לעומת למעלה מ- 80,000 מבקרים במוזיאון מוכר. מספר הפריטים הממוצע במוזיאון שאינו מוכר הוא2,695 – לעומת כ- 25,000 פריטים ב מוזיאון מוכר ומספר המשרות הממוצע במוזיאון שאינו מוכר הוא7.1, לעומת כ- 30 .משרות בממוצע במוזיאון מוכר40 על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת2014 היו96 מוזיאונים שאינם מוכרים וביקרו בהם בסה"כ- 2.3 מיליון מבקרים. פירוט המוזיאונים והמבקרים בהם על פי מחוז :בטבלה הבאה לוח3 : ,מוזיאונים שאינם מוכרים ומבקרים במוזיאונים2014 מחוז מספר מוזיאונים מספר מבקרים פריטים משרות תל אביב 28 850,734 190,833 390 ירושלים 19 738,907 24,948 129.5 צפון 19 149,623 22,715 38.1 חיפה 11 275,696 12,871 30.5 מרכז 10 70,546 5,295 24.8 דרום 7 179,836 1,292 58.7 יהודה ושומרון 2 14,282 751 7.8 סה"כ 96 2,279,624 258,705 679.4 כפי שאנו רואים בטבלה זו למעלה מ- 80% מן המבקרים במוזיאונים שאינם מוכרים ביקרו במוזיאונים בערים הגדולות– תל-ב אבי וגוש דן , חיפה וירושלים. עם זאת, אנו רואים גם כי מספר המבקרים במוזיאונים הלא- .מוכרים בדרום גבוה ביחס למחוזות אחרים שבהם מספר גדול יותר של מוזיאונים הנתונים על מספר הפריטים והמשרות במוזיאונים שאינם מוכרים מעידים על הדומיננטיות של המוזיאונים במחוז תל- אביב– כ- 75% מן הפריטים במוזיאונים שאינם מוכרים וקרו ב ל- 60% מן המשרות הן במוזיאונים במחוז תל-אביב וגוש דן. 41 4.3 . ביקורי ילדים ובני נוער במוזיאונים בשנת2014 ביקרו במוזיאונים כ- 1.5 מיליוני תלמידים ומלווים במסגרת פעילות חינוכית, בהם כ- 900,000 מבקרים במוזיאונים המוכרים וכ- 600,000 .מבקרים במוזיאונים שאינם מוכרים כ- 342 אלף מן ,התלמידים ביקרו בירושלים234 ,אלף תלמידים בתל אביב103 אלף תלמידים בחולון ו- 83 אלף תלמידים ,ביקרו בחיפה. פילוח הנתונים לפי מחוז מלמד כי כרבע מן התלמידים ביקרו במוזיאונים במחוז ירושלים כרבע במוזיאונים בתל אביב וגוש דן כ- 15% נוספים במוזיאונים במחו .ז הצפון8.5% מן התלמידים ביקרו במוזיאונים במחוז הדרום. בתרשים הבא מוצגים ביקורי תלמידים במוזיאונים לפי מחוז בחלוקה בין :ביקורים במוזיאונים מוכרים לאלה שאינם מוכרים42 40 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנתון סטטיסטי2016 , לוח9.17 .: ביקורים, פריטים ומשרות במוזיאונים לפי מחוז 41 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנתון סטטיסטי2016 ., מוזיאונים וביקורים במוזיאונים לפי מחוז 42 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מוזיאונים וביקורים בהם לפי מחוז ומעמד מוניציפלי לשנת2014 , עיבוד מיוחד שבוצע עבור מרכז המחקר והמידע של הכנסת, נובמבר2016 .. הנתונים כוללים גם מבוגרים נלווים עמוד 17 מתוך 39 הכנסת מרכז המחקר והמידע תרשים2 : ,)ביקורי תלמידים בתשלום במוזיאונים מוכרים ולא מוכרים לפי מחוז (אלפים2014 הנ תונים הנאספים על ידי מינהל תרבות בנוגע למוזיאונים המוכרים ומתוקצבים על יד ו מאפשרים לנו .להציג מידע מפורט יותר ולאורך זמן על ביקורי ילדים ובני נוער במוזיאונים אלה נתונים על מספר הילדים ובני הנוער המבקרים במוזיאונים, הן כמבקרים בתשלום והן במסגרת פעילות חינוכ,ית מלמדים כי בדומה לנתונים על מספר המבקרים הכללי במוזיאונים, מספר הילדים המבקרים במוזיאונים ירד לשפל בשנים 2002 ו- 2003 ומאז עלה עם תנודות לכאן ולכאן בשנים מסויימות. בשנת2014 היה מספר הילדים המבקרים במוזיאונים המוכרים נמוך ביחס לשנים קודמות. מספר הילדים ש ביקרו בתשלום במוזיאונים בשנה זאת היה נמוך בכ- 30% ממספר המבקרים בשנת2013 . יחד עם זאת, מספר התלמידים שביקרו במוזיאונים .במסגרת פעילות חינוכית היה גבוה ביחס לשנים קודמות בממוצע מבקרים מדי שנה במוזיאונים כמיליון ילדים, בתוכם כ- 250,000 מבקרים בתשלום וכ- 750,000 תלמידים (לא כולל מבוגרים מלווים לפעילות החינוכית). הנתונים המלאים מוצגים בתרשים הבא43 : 43 משרד התרבות והספורט, מינהל התרבות, פילת- ,המרכז למידע ולמחקרי תרבות מוזיאונים בישראל סיכום הפעילות , שנים 2000 עד2014 . 195.0 188.6 134.2 190.8 137.9 57.2 206.6 43.1 12.6 25.1 253.8 72.1 401.6 231.7 146.8 216.0 391.7 129.3 ירושלים ואיו"ש צפון חיפה מרכז תל אביב דרום מוזיאונים מוכרים מוזיאונים לא מוכרים עמוד 18 מתוך 39 הכנסת מרכז המחקר והמידע תרשים3 : ,)ביקורי ילדים ובני נוער במוזיאונים המוכרים (באלפים2000 - 2014 היציבות היחסית במספר הילדים ובנ י הנוער המבקרים במוזיאונים הביאה לכך שבשנים שבהם המספר הכולל של המבקרים במוזיאונים צומצם הם היו35%-40% מן המבקרים במוזיאון. בשנים שבהן גדל מספר המבקרים, חלקם של הילדים ובני הנוער במבקרים במוזיאונים קטן . בשנת2014 היו ילדים ובני נוער כ- 29% .מכלל המבקרים במוזיאונים המוכרים חלוקת הילדים המבקרים במוזיאונים לפי מחוז מלמד .ת על פערים ניכרים בין המחוזות גם בהקשר זה כאשר כ- % 24 מן הילדים המבקרים במוזיאונים מבקרים במוזיאונים במחוז ירושלים ו- % 5 במוזיאונים .במחוז הדרום44 44 משרד התרבות והספורט, מינהל התר בות, פילת- המרכז למידע ולמחקרי תרבות, מוזיאונים בישראל סיכום הפעילות השנתית– 2014 , אברהם כרמלי, הילה מימון, אוקטובר2014 , חשון תשע"ו. בנתונים על ביקורי תלמידים במסגרת הפעלות .חינוכיות נכללו גם מורים והורים מלווים 795.2 779.4 679.1 673.2 700.6 708.8 722.6 713.9 692.7 767.0 798.7 791.8 783.6 823.3 226.1 334.0 176.3 156.5 319.9 314.9 280.0 170.1 234.3 303.7 294.7 245.3 297.5 211.8 1021.4 1113.4 855.4 829.8 1020.5 1023.7 1002.7 884.0 927.1 1070.7 1093.4 1037.1 1081.0 1035.1 2000 2001 2002 2003 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 ביקורי תלמידים מבקרים בתשלום עמוד 19 מתוך 39 הכנסת מרכז המחקר והמידע תרשים4 : ביקורי ילדים ונוער( במוזיאונים מוכרים לפי מחוז2014 ) כן אנו לומדים מנתונים אלה על חשיבותם של ביקו רי התלמידים לגבי מוזיאונים, במיוחד מחוץ לערים הגדולות. במוזיאונים במחוזות הדרום, המרכז, הצפון וחיפה מעל ל- 35% מכלל המבקרים במוזיאונים בשנת2014 היו ילדים. כמעט בכל מחוזות אלה (מלבד מחוז חיפה) יותר מ- 85% מן הילדים ביקרו במוזיאונים במסגרת ביקורי תלמידים. כאש ר במחוז הדרום, כל הילדים המבקרים במוזיאונים ביקרו :בהם במסגרת ביקורי תלמידים. פירוט הנתונים בתרשים הבא תרשים5 : שיעור ביקורי ילדים מתוך מבקרים במוזיאונים ושיעור ביקורי תלמידים מתוך ביקורי ( ילדים לפי מחוז2014 ) 70,597 195,025 265,622 11,782 188,620 200,402 54,831 134,193 189,024 28,213 190,842 219,055 46,379 137,875 184,254 0 57,248 57,248 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% מבקרים בתשלום הפעלות חינוכיות סה"כ ביקורי ילדים ירושלים צפון חיפה מרכז תל אביב דרום 17.5% 35.3% 38.3% 46.0% 18.4% 36.7% 73.4% 94.1% 71.0% 87.1% 74.8% 100.0% 0.0% 10.0% 20.0% 30.0% 40.0% 50.0% 60.0% 70.0% 80.0% 90.0% 100.0% ירושלים צפון חיפה מרכז תל אביב דרום שיעור ביקורי תלמידים מתוך ביקורי ילדים שיעור ילדים מבין המבקרים במוזיאון עמוד 20 מתוך 39 הכנסת מרכז המחקר והמידע בחינת מאפייני הילדים המבקרים במוזיאונים המוכ רים במסגרת ביקורי תלמידים מלמדת כי קרוב ל- 9% הם ילדי גן, כ- 54% ,תלמידי בתי ספר יסודיים31% תלמידים בחינוך העל- ,יסודי1.6% תלמידי החינוך ,המיוחד1.8% תלמידים מחו"ל ו- 2.5% מבקרים במסגרת החינוך הבלתי פורמאלי. את התלמידים שביקרו במוזיאונים ליוו בשנה זאת כ- 00 80,0 .מבוגרים45 5. תקציב המוזיאונים המוכרים תקציב ו של מוזיאון מורכב מהכנסותיו מפעילות מוזיאלית, מתרומות, מתמיכה ממשלתית, מתמיכה של רשויות מקומיות ומתמיכה של רשויות ציבוריות אחרות. מינהל התרבות במשרד התרבות והספורט המתקצב את המוזיאונים המוכרים אוסף נתונים מקיפי ם על תקציבי המוזיאונים המוכרים ועל מקורות .ההכנסה השונים שלהם בפרק זה נציג נתונים על הכנסות המוזיאונים המוכרים, הקצבות ציבוריות .למוזיאונים ותמיכה ממשלתית במוזיאונים באמצעות משרדי התרבות והחינוך אין כיום גורם שאוסף נתונים תקציביים כוללים על המוזיאונים שאינ ם מוכרים ולפיכך לא נוכל להציג נתונים מקיפים בעניין .זה חלק מן המוזיאונים ש אינם מוכרים מתוקצבים באמצעות תקנות שונות של מינהל תרבות במשרד התרבות והספורט וביניהן: תקנת אמנות פלסטית של שבאמצעותה מתוקצבות תערוכות בחללי תצו גה העומדים בקריטריונים קבועים , תקנת שימ ור אתרי התיישבות, תקנת מורשת עדות ישראל, תקנת תרבות .ערבית ותקנת תרבות דרוזית46 נדגיש כי הנתונים התקציביים שמוצגים ב פרק זה אינם כוללים נתונים על תקציבי מוזיאון יד ושם .ומוזיאון בית התפוצות המתוקצבים באמצעות תקנות תקציביות נפרדות 5.1 . הכנסות המוזיאונים המוכרים על פי נתוני מינהל התרבות, ההכנסות הכוללות של המוזיאונים המוכרים הסתכמו בשנת2014 בכ- 435 מיליון₪ . יחד עם זאת כמעט בכל אחת מהשנים הוצאות המוזיאונים גדולות מהכנסותיהם. בשנת2014 עמד הגירעון התפעולי הכולל של המוזיאונים על כ- 10.7 מיליון₪ והגירעון המצטבר שלהם הסתכם בכ- 19.9 מיליון₪ . ב- 15 השנים האחרונות עלו ההכנסות הכוללות של המוזיאונים המוכרים בכ- % 40 . כפי שעולה מן התרשים הבא47 : 45 משרד התרבות והספורט, מינהל התרבות, פיל ת- המרכז למידע ולמחקרי תרבות, מוזיאונים בישראל סיכום הפעילות השנתית– 2014 , אברהם כרמלי, הילה מימון, אוקטובר2014 ., חשון תשע"ו 46 ,משרד התרבות והספורט, מינהל תרבות תקציב על שינוייו015 2- 2012 . 47 משרד התרבות והספורט, מינהל התרבות, פילת- ,המרכז למידע ולמחקרי תרבות מוזיאונים בישראל סיכום הפעילות , שנים 2000 עד2014 . עמוד 21 מתוך 39 הכנסת מרכז המחקר והמידע תרשים6 : הכנסות המוזיאונים המוכרים (מיליוני₪ ,) 2000 - 2014 התפלגות הכנסות המוזיאונים המוכרים לפי מחוזות מלמדת כי למעלה מ- 85% מן התקצי ב הכולל של המוזיאונים המוכרים בשנת2014 .היה במוזיאונים בערים הגדולות2.3% מן התקציב, כ- 10 מיליוני ש"ח .היה במוזיאונים במחוז הדרום כ- 36% מתקציב המוזיאונים מקורו בהקצאות ציבוריות: ממשרדי החינוך והתרבות, רשויות מקומיות וגופים ציבוריים נוספים: מפעל הפיס והרשו.ת לפיתוח ירושלים שיעור זה נותר כמעט ללא שינוי מזה .כעשור בחינת שיעור ההקצבות הציבוריות לפי סיווג המוזיאונים הנהוג על ידי מינהל התרבות( ראו פירוט בסעיף5.3 )להלן מלמדת כי להקצבות הציבוריות משקל גבוה במיוחד במוזיאונים בקבוצה ד' הכוללת את המוזיאונים המקומיים שבה קרוב לשני שלישים מן ה הכנסות .מקורו בהקצבה ציבורית כן מלמדים הנתונים כי להקצבות הציבוריות משקל גבוה במיוחד בהכנסות המוזיאונים במחוז הדרום והמרכז שבהם .ההכנסות העצמיות וההכנסות מתרומות וממקורות פרטיים נמוכות מאוד48 48 משרד התרבות והספורט, מינהל התרבות, פילת- המרכז למידע ולמחקרי תרבות, מוזיאונים בישראל סיכום הפעילות השנתית– 2014 , אברהם כרמלי, הילה מימון, אוקטובר2014 ., חשון תשע"ו 296.1 268.7 262.2 261.9 315.8 291.9 361.2 336.6 392.7 391.4 374.2 423.8 428.4 434.9 36.1% 42.4% 44.7% 41.1% 36.0% 34.5% 35.8% 36.3% 34.3% 33.7% 35.2% 36.2% 34.6% 35.7% 0.0% 10.0% 20.0% 30.0% 40.0% 50.0% 60.0% 70.0% 80.0% 0.0 50.0 100.0 150.0 200.0 250.0 300.0 350.0 400.0 450.0 500.0 2000 2001 2002 2003 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 תקציב שיעור הקצבות ציבוריות מן התקציב עמוד 22 מתוך 39 הכנסת מרכז המחקר והמידע תרשים7 : הכנסות המוזיאונים לפי מחוז ,ומקורות הכנסה2014 5.2 . ההקצבה הציבורית למוזיאונים מוכרים49 ההקצבה הציבורית בסך155 מיליון₪ בשנת2014 נחלקת בין משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות וגופים ציבוריים נוספים: מפעל הפיס והרשות לפיתוח ירושלים. ככלל, כ- 60% מן ההקצאות הציבוריות למוזיאונים מקורן בתקציבים של הרשויות המקומיות, כ- 30% בתקציבי מינהל התרבות כ- 5% מתקציב משרד החינוך וכ- 5% .מתקציבי משרדי ממשלה וגופים ציבוריים אחרים עם זאת, כפי שעולה מן הטבלה הבאה , גם בהקשר זה יש ה בדלים ניכרים בין.מוזיאונים בקבוצות סיווג שונות בעוד בקבוצה א' תקציבי משרדי הממשלה הם קרוב ל- 85% מן ההקצבות הציבוריות למוזיאון ישראל, בקבוצות הסיווג האחרות חלקם של משרדי הממשלה קטן הרבה יותר. במוזיאונים בקבוצה ב' מקור קרוב ל- 80% מן ההקצבה .הציבורית למוזיאונים הוא ברשות המקומית לוח4 : ( הקצבות ציבוריות למוזיאונים מוכרים לפי קבוצת סיווג מיליו ני ₪ ,) 2014 'קבוצה א– לאומי 'קבוצה ב- ארצי קבוצה ג- אזורי קבוצה ד-מקומי סה"כ מינהל תרבות 17.5 82.3% 13.1 16.6% 6.6 40.8% 8.8 20.8% 46.0 29.0% משרד החינוך 0.2 1.1% 2.8 3.5% 2.5 15.4% 2.8 6.7% 8.3 5.3% רשויות מקומיות 3.5 16.3% 61.6 78.2% 5.5 34.3% 25.9 61.3% 96.5 60.9% ממשלה משרדי ציבוריים וגופים אחרים 0.1 0.3% 0.1 0.1% 0.0 0.2% 3.6 8.5% 3.8 2.4% הכנסות אחרות 0.0 0.0% 1.2 1.5% 1.5 9.3% 1.2 2.8% 3.8 2.4% סה"כ 21.3 78.8 16.1 42.2 158.5 49 משרד התרבות והספורט, מינהל התרבות, פילת- המרכז למידע ולמחקרי תרבות, מוזיאונים בישראל סיכום הפעילות השנתית– 2014 , אברהם כרמלי, הילה מימון, אוקטובר2014 ., חשון תשע"ו 17.3% 25.3% 32.6% 24.6% 28.4% 32.6% 82.3% 31.9% 20.8% 57.1% 34.9% 52.1% 0.4% 42.8% 46.6% 18.4% 36.7% 15.3% דרום חיפה ירושלים מרכז צפון תל אביב הכנסות עצמיות הקצבות ציבוריות מקורות פרטיים והכנסות אחרות עמוד 23 מתוך 39 הכנסת מרכז המחקר והמידע עם זאת, בחינת ההקצבה הציבורית למבקר במחוזות השונים מעידה כי ההקצבה השנתית למבקר בצפון ובעמקים היא כרבע מן ההקצבה למבקר בתל אביב וגוש דן וכ- 30% מן ההקצבה הציבורית למבקר במחוז :הדרום. פירוט הנתונים בתרשים הבא תרשים8 : הקצבה ציבורית שנתית ,למבקר לפי מחוז2014 כפי שראינו התקצוב הממשלתי שניתן למוזיאונים המוכרים מ גיע משני מקורות מרכזיים: משרד החינוך ומינהל התרבות במשרד התרבות והספורט . ככלל התקצוב המגיע ממשרדי ממשלה אלה הוא כ- 35% מן .ההקצבה הציבורית למוזיאונים. עם זאת בהקשר זה יש הבדלים ניכרים בין המוזיאונים במחוזות השונות במחוזות ירושלים והצפון חלקם של משרדי החינו ך והתרבות בהקצבה הציבורית למוזיאונים הוא הגבוה ביותר ומגיע עד ל- 80% .מן ההקצבה הציבורית למוזיאונים במחוז הצפון מנגד במחוזות הדרום ותל אביב חלקם של משרדי התרבות והחינוך בהקצבה הציבורית למוזיאונים עומד על כ- 10% .או פחות מכך חלקם של הגורמים הציבוריים השונים בהקצבה הציבורית בכל אחד מן המחוזות מוצג בטבלה הבאה: לוח5 ( : הקצבה ציבורית למוזיאונים מוכרים לפי מחוז2014 ) תקציב כולל (מיליוני₪ ) מינהל תרבות משרד החינוך רשויות מקומיות משרדי ממשלה אחרים, גופים ציבוריים ומקורות נוספים דרום 8.4 8% - 70% 21% חיפה 20.1 36% 9% 55% 1% ירושלים 37.8 62% 7% 24% 8% מרכז 12.9 19% 10% 68% 3% צפון 9.2 55% 25% 11% 9% תל אביב 70.0 10% 1% 87% 2% ₪54.20 ₪40.76 ₪24.93 ₪27.06 ₪16.26 ₪69.98 ₪37.64 דרום חיפה ירושלים מרכז צפון תל אביב ממוצע עמוד 24 מתוך 39 הכנסת מרכז המחקר והמידע .להלן נדון בפירוט באופן התקצוב של כל אחד ממשרדי הממשלה הללו את המוזיאונים המוכרים50 5.3 . תקצוב מי נהל ה תרבות במשרד התרבות והספורט מינהל התרבות במשרד התרבות והספורט הוא הגורם הממשלתי המרכזי שתומך במוסדות תרבות ואמנות, במפעלים, באירועי תרבות מסוגים שונים ביוצרים ובמבצעים. על פי הצעת התקציב לשנים2017 ו- 2018 תפקידי מינהל התרבות הינם: טיפוח היצירה האמנותית והתרבותית ושיפור איכותה, עידוד המצוינות והמק וריות, מתן ביטוי ליוצרים ולאמנים, טיפוח נכסי התרבות ותשתיות התרבות בישראל .ו"הנגשת" היצירה האמנותית והתרבותית לכלל אוכלוסיית ישראל51 ימ נהל התרבות פועל בתחומים הבאים: מוסיקה, תיאטרון, מחול ואמנות בינתחומית, ספרות, אמנות פלסטית, קולנוע, בתי ספר לאמנות, מוזיא ונים, ספריות, תרבות ערבית, תרבות דרוזית וצ'רקסית, תרבות .בקהילה וחובבים, מחקר ומורשת, זמר עברי ופסטיבלים עיקר פעולתו של משרד התרבות היא באמצעות תמיכה תקציבי ת במוסדות תרבות ואמנות בתחומים ה אמורים . כן מפעיל משרד התרבות מועצות ציבוריות הקיימות על פי חוק ובהן המועצה הציבורית לתרבות ואמנות, המועצה לקולנוע, מועצת .המוזיאונים, מועצת הספריות והמועצה לביקורת הסרטים52 תקציבי מינהל התרבות למוסדות תרבות ולמפעלים שונים מחולקים באמצעות מבחני תמיכה. מבחני התמיכה לתחום המוזיאונים– מבחנים לחלוקת כספי תמיכות של משרד התרבות והספורט בתחום המוזיאונים המוכרים, פורסמו בשנת2005 .ותוקנו מאז כמה פעמים53 הם קובעים תנאים ודרישות בסיסי ות לתמיכה במוזיאון :ובהם א. הוא מקיים את הדרישות שלפי חוק המוזיאונים; ב. הוא בעל אוסף המוצג דרך קבע, שכולל פריטים מקוריים, יחודיים ובעלי ערך לפחות באחד מהתחומי ,ם המפורטים להלן: אמנות, אדריכלות ועיצוב, ארכיאולוגיה, אתנוגרפיה, היסטוריה ;טבע ומדע וטכנולוגיה ג. ;הוא מקיים רמה מוזיאולית נאותה ד. ;הוא שומר על רמת ביטחון ובטיחות כנדרש ה. הוא מעסיק צוות מקצועי קבוע הכולל אוצר ומדריך בכיר שיועסק כל אחד בחצי משרה לפחות וכן רשם במש;רה חלקית ו. הוא בעל שטח תצוגה מוזיאלית של200 מ"ר לכל הפחות, מהם100 מ"ר לכל הפחות המיועדים ;לתצוגת קבע של המוזיאון ז. מספר המבקרים בתשלום בשנת ההערכה היה7,500 ;אנשים לפחות ח. מספר המבקרים המודרכים בשנת ההערכה היה3,000 ;אנשים לפחות 50 הנתונים להלן אינם כוללים את תקציבי מוזיאון בית התפוצות ומוזיאון יד ושם המתוקצבים באמצעות תקנות נפרדות .ייעודיות 51 ,משרד האוצר הצעת תקציב– משרדי המדע, הטכנולוגיה והחלל, התרבות והספורט לשנים2017 - 2018 . 52 ,משרד האוצר הצעת תקציב– משרדי המדע, הטכנולוגיה והחלל, התרבות והספורט לשנים2017 - 2018 . 53 מבחנים לחלוקת כספי תמיכות של משרד התרבות והספורט בתחום המוזיאונים המוכרים. עמוד 25 מתוך 39 הכנסת מרכז המחקר והמידע ט. הוא מפרסם קטלוג או דפי מידע המ;אוגדים יחד לתצוגת הקבע י. ;הוא מציע למבקרים דפי מידע, מידע כתוב בתצוגה או מידע קולי יא. .למוזיאון מחסן בעל תנאי אקלים מבוקרים המתאים לאוספיו מינהל התרבות מסווג את המוזיאונים העומדים בתנאים בסיסיים אלה ומוכרים על ידי המינהל לארבע קבוצות סיווג לפי אופי הפעילות המו ,)'זיאלית בהם והיקפה (תערוכות, קטלוגים, פעילות חינוכית וכו הצוות המקצועי המועסק במוזיאון, מספר המבקרים, שטחי התצוגה ועוד. בשנת2014 'היה בקבוצה א מוזיאון אחד, בקבוצה ב' ארבעה מוזיאונים, 'בקבוצה ג– 'תשעה מוזיאונים ובקבוצה ד– 37 .מוזיאונים ארבעה מוזיאונים מוכרים נוספים: מוזיאון בית התפוצות והמוזיאונים הפתוחים בתפן, תל- חי ועומר, לא סווגו מכיוון שלא תוקצבו על ידי מינהל התרבות .בשנה זאת54 עקרונות חלוקת התקציב על פי מבחני התמיכה55 : 1. מועצת המוזיאונים קובעת את חלוקת התקציב המיועד למוזיאונים באותה שנה בין תמיכה בפעי לות השוטפת של המוזיאונים לתמיכה בפרוייקטים מיוחדים– עד10% מתקציב התקנה בכל שנה. המועצה .רשאית להמליץ כי כל התקציב באותה שנה יהא מיועד לתמיכה שוטפת בלבד 2. המועצה תמליץ מראש על סך התקציב שיוקצה לכל אחת מקבוצות המוזיאונים המפורטות לעיל ובלבד שהשיעור המוקצה לכ ל קבוצה מסך התקציב המיועד לפעילות שוטפת לא יפחת מ- 38% ,'לקבוצה א25% ,'לקבוצה ב10% לקבוצה ג' ו- 12% לקבוצה ד'. בקביעת המלצתה בדבר גובה התקציב המיועד לכל קבוצה מועצת המוזיאונים תתחשב בשינויים במספר המוזיאונים הנכללים בכל קבוצה , בצורך בקיומם ובשגשוגם של מוזיאונים בעלי חשיבות ארצית ולאומית; חיזוק ועידוד מוזיאונים בפריפריה ושיעור התמיכה שניתן .לכל קבוצה בשנה הקודמת 3. חלוקת התקציבים המיועדים לתמיכה בפעילות השוטפת בין המוזיאונים נעשית לכל קבוצה בנפרד. השיקול המרכזי בקביעת התמיכה הוא ה ניקו ד שמקבל כל אחד מן המוזיאונים בסדרת משתנים ובהם: הכנסות המוזיאון בשקלול עם מיקומו הגיאוגרפי והסיווג הכלכלי-חברתי של היישוב בו הוא ממוקם , צוות מקצועי, היקף השטחים המוזיאליים, איכות המוזיאון, תרומה לקהילה ושיתופי פעולה עם מוזיאונים אחרים. הניקוד משמש לקב יעת חלקו היחסי של כל אחד מן המוזיאונים בתקציב קבוצת המוזיאונים ,אליה הוא שייך. ניתן תקציב עודף למוזיאונים להנצחת השואה ולמוזיאונים שאינם מוסדיים. כמו כן ניתנים תמריצים למוזיאונים שמצליחים להרחיב את מקורות המימון שלהם מגופים ציבוריים שאינם ממשלתיים ולמוזיא ונים שמצליחים לשמור על תקציב מאוזן ואינם מאפשרים חריגות שכר. הקריטריונים כוללים מנגנוני ייצוב והגנה המבטיחים רצף תקציבי מאוזן (בלא הפחתות העולות על% 20 מהתקציב )הקודם. 56 4. תקציב הפרוייקטים מיועד לקידום פעילות שאיננה נכללת במסגרת התקציב השוטף והפעילות השוטפת של המוזיאונים. מועצת המוזיאונים ממליצה בכל שנה על נושאי הפרוייקטים שיתמכו באותה שנה מתוך רשימת נושאים קבועה ועל היקף התקציב שיוקצה לכל אחד מן הנושאים. בין נושאים אלה: ביטחון 54 משרד התרבות והספורט, מינהל התרבות, פילת- המרכז למידע ולמחקרי תרבות, מוזיאונים בישראל סיכום הפעילות השנתית– 2014 , אברהם כרמלי, הילה מימון, אוקטובר2014 ., חשון תשע"ו 55 מבחנים לחלוקת כספי תמיכות של משרד התרבות והספורט בתחום המוזיאונים המוכרים. 56 ,להרחבה ופירוט ראו מסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת תקציבי המוזיאונים , כ ,תיבה: ליאת רוסו15 במארס2005 . עמוד 26 מתוך 39 הכנסת מרכז המחקר והמידע ,ובטיחות, שימור אוספים, שימור מבנים תשתיות מיחשוב והנגשת מידע, הפקת קטלוג ושדרוג ת צוגות .הקבע. המועצה קובעת את סך התקציב שמוקצה לכל פרוייקט על פי בקשות תמיכה של המוזיאונים סכום התמיכה המירבי בפרוייקט לא יעלה על75% מן התקציב הכולל של הפרוייקט. הבחירה בפרוייקטים שמקבלים תקצוב נעשית על פי ניקוד שניתן בפרמטרים קבועים ומפורטים לכל אחד מן ה.נושאים נתונים על תקצוב מינהל התרבות בשנת2015 הועברו למוזיאונים המוכרים כ- 45.5 מיליון₪ באמצעות מבחני התמיכה למוזיאונים (להלן )תקנת המוזיאונים , בהם כ- 43 מיליון₪ באמצעות תקציב התמיכה השוטף וכ- 2.5 מיליון₪ באמצעות תקציב לפרוייקטים. בנוסף הועברו למוזיאונים כ- 7.2 מיליון₪ ,באמצעות תקנות נוספות: תקנת ירושלים .תקנת שיפוצים ותקנת מוסדות בפריפריה נתוני מינהל התרבות מלמדים כי מאז שנת2000 גדל תקציב התקנה בכ- 75% , כפי שעולה מן התרשים ,להלן. עם זאת בשנים מסויימות היה תקציב התקנה גבוה יותר בעיקר בשל העברת תקציבים גד ולים לשיפוצים במוזאון יחיד באותה שנה57 : תרשים9 : תמיכות מינהל התרבות במוזיאונים (מיליוני₪ ) , 2000 - 2015 חלקם של המוזיאונים בתקציב הכולל של מינהל התרבות במשרד התרבות והספורט עומד על כ- 7% מתקציב מינהל התרבות בשנת2015 . 58 כפי שתיארנו למעלה תקציב התמיכה השוטף של מינהל התרבות מתחלק בין המוזיאונים בתוך קבוצות סיוו ג הנקבעות על ידי מינהל התרבות. על פי נתוני מינהל התרבות לשנת2015 כ- 39% מן התמיכה השוטפת של המינהל במוזיאונים ניתנה למוזיאון ישראל שהוא המוזיאון היחיד בקבוצה א, כ- 29% לארבעת 57 נתונים לשנים2000 , 2005 עד2008 מתוך משרד התרבות והספורט, מינהל התרבות, פילת- ,המרכז למידע ולמחקרי תרבות מוזיאונים בישראל סיכום הפעילות , נתוני שנת2009 עד2014 מתוך קבצי ריכוז תמיכות מינהל תרבות באתר מינהל תרבות , נתוני שנת2015 נתקבלו מנועה כהן, המחלקה ,למוזיאונים ולאמנות פלסטית, מינהל התרבות, משרד החינוך, דואל14 בנובמבר2016 . 58 נתוני ביצוע תקציב לשנת2015 " על פי אתר פיסקלי-דיגיטלי." של משרד האוצר 29.9 37.3 32.7 42.5 42.9 38.0 40.0 39.5 41.1 44.1 46.0 45.6 0.5 7.9 2.3 17.6 3.1 32.8 5.0 5.3 4.8 5.4 5.9 7.2 30.3 45.2 35.1 60.1 45.9 70.8 45.0 44.8 45.9 49.5 51.9 52.7 2000 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 תקנת מוזיאונים תקנות נוספות עמוד 27 מתוך 39 הכנסת מרכז המחקר והמידע המוזיאונים בקבוצה ב, כ- 20% למ וזיאונים בקבוצה ד וכ- 12.5% למוזיאונים בקבוצה ג. פירוט הנתונים :בטבלה הבאה לוח6 :תמיכה שוטפת של מינהל התרבות במוזיאונים לפי קבוצות סיווג תמיכה שוטפת (מיליוני₪ ) שיעור מכלל תמיכות משרד התרבות תמיכה ממוצעת במוזיאון קבוצה א )(לאומי 16.74 38.9% ₪ 16,737,966 קבוצה ב )(ארצי 12.41 28.9% ₪ 2,189,269 קבוצה ג )(אזורי 5.32 12.4% ₪ 665,111 קבוצה ד (מקומי) 8.53 19.8% ₪ 224,383 כ-2 מיליון₪ נוספים מחולקים בין המוזיאונים לצורך תמיכה בפרוייקטים בתחום שדרוג התצוגות, שימור אוספים ומחשוב ודיגיטציה. תקציבים אלה מגיעים בר( ובם66% מן התקציב) למוזיאונים בקבוצה ד'. כ- % 21 ,'ניתנים למוזיאונים בקבוצה ג% 9 למוזיאונים בקבוצה ב' ו- % 4 .למוזיאון ישראל59 בהעדר מועצת מוזיאונים מכהנת לא מחולקים בשנת2016 .תקציבים לצורך תמיכה בפרוייקטים60 בשנת2013 התפרסמה סקירה מקיפה על תקציב המוזיאונים מ .טעם איגוד המוזיאונים ואיקו"ם ישראל הסקירה שנכתב על ידי משרד רואי חשבון המתמחה בתחום זה מצאה כי אף שהמדינה ניסחה בקפדנות את החובות המוטלים על המוזיאונים כסוכניה לצורך שמירת אוצרות התרבות הלאומית ולהעבירם מדור לדור, התקצוב שהיא מעבירה להם מכסה חלק מזערי מן העלויות שנדרשות מהם לצורך קיום הוראות החוק. להערכתם אומדן עלות הביצוע בפועל של חוק המוזיאונים בשנת2013 עמד על300 מיליון₪ ( לא כולל תקציבים שאינם כלולים במסגרת דרישות החוק דוגמת: שיווק, תערוכות מתחלפות וכו'). בעוד תקצוב משרד התרבות את המוזיאונים באותה שנה עמד על כ- 40 מיליון₪ . לטענתם על מנת להבטיח את עתידם של המוזיאונים על משרד התרבות לכסות לא פחות מ- % 50 מעלות היישום של דרישות חוק .המוזיאונים61 בנוסף לתמיכה במוזיאונים באמצעות תקנת המוזיאונים עשויים מוזיאונים לק בל תמיכה מתקנות אחרות של מינהל התרבות:, ובהן תק נת מוסדות בפריפריה - באמצעות תקנה זאת ניתנת תוספת תקציב למוסדות תרבות ואמנות המתוקצבים באמצעות תקנות אחרות של מינהל התרבות ופועלים בפריפריה. התקנה מגדירה יישוב בפריפריה כיישוב שנמצא באזור עדיפות לאומית על פי החלטת ממשלה והוא מסווג באשכולות1 עד6 על פי סיו וג הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. על פי נוסח מבחני התמיכה מטרת התמיכה להשוות את היקפה ואיכותה של הפעילות התרבותית המתקיימת בפריפריה והמוצעת לאוכלוסייה המתגוררת בה, לזו ,המתקיימת במרכז הארץ. התמיכה ניתנת למוסדות תרבות בתחומי התיאטרון, קבוצות תיאטרון מוסיקה , סינמ טקים, מוזיאונים, להקות מחול, בתי ספר לקולנוע ומשחק ומוסדות תרבות ערבית. תקציב התקנה הכולל מתחלק בין התחומים השונים בהתאם לחלקו בעוגת התמיכה של מינהל התרבות בתקנות 59 נתוני מינהל תר בות, נתקבלו באמצעות מריה יריב, מנהלת ,תחום תרבות ואמנות, היחדיה למוזיאונים ואמנות פלסטית ,משרד התרבות, מכתב6 באוקטובר2016 . 60 ,מריה יריב, מנהלת האגף למוזיאונים, משרד התרבות, שיחת טלפון8 בדצמבר2016 . 61 מיקי גור, מאיר אמיר, תקציב המוזיאונים המוכרים בישרא ל– 'בדיקה כלכלית מקיפה, ד"ר מאיר אמיר ושות– ,ייזום תכנון, ניהול וייעוץ כלכלי בע"מ, יולי2013 . עמוד 28 מתוך 39 הכנסת מרכז המחקר והמידע הרלוונטיות. בשלב שני, לאחר חלוקת סכום התקציב לתחומים, כל אחד מן המוסדות בפריפריה בתחום נתמך ב.התאם לחלקו היחסי בתקציב התקנה המרכזית שממנה הוא נתמך62 בשנת2015 נתמכו באמצעות תקנת מוסדות תרבות בפריפריה15 מוזיאונים בסכום כולל של1.4 מיליון₪ . 63 התקציב הכולל של התקנה בשנה זאת היה8 מיליון ₪ . 64 תקנת ירושלים – תקנת ירושלים מעניקה תוספת תקציב למוסדות הפועל ים באחד מתחומי האמנות ,והתרבות ובהם: תיאטרון, קבוצות תיאטרון ופרוייקטים, מוסיקה, קולנוע, מחול, אמנות פלסטית ספרות, פסטיבלים, בתי ספר לאמנות, מקהלות ומוזיאונים שמקום הקבע שלהם הוא ירושלים והוא מקיים בעיר פעילות אמנותית המיועדת, בין השאר, לתושבי ירושלים . התק ציב המוקצה במסגרת התקנה מחולק על ידי מינהל התרבות בין תחומי הפעילות השונים על פי שיקול דעתו תוך התייחסות לתמיכת מינהל התרבות במשרד באותה שנה בתחום הפעילות הרלוונטי ובמוסדות האמנות והתרבות בירושלים הנכללים בתחום זה, ובתמיכת הרשות המקומית במוסדות האמנות והתר בות בירושלים בכל אחד .מהתחומים לאחר חלוקת הסכום לתחומים נקבע שיעור התמיכה בכל אחד מן ממוסדות האמנות בירושלים בהתאם לשיעור היחסי שקיבל המוסד בשנה זאת בתקנה התקציבית המרכזית שממנה הוא .נתמך65 בשנת5 201 נתמכו באמצעות תקנת ירושלים שבעה מוזיאונים בירושלים בסכום כולל של כ-4 מיליון₪ . התקציב הכולל של התקנה בשנה זאת היה32 מיליון ש"ח. 66 תקנת שיפוצים – מאפשרת למוסדות תרבות מרכזיים לקבל תקצוב ייעודי לצורך שיפוצים והרחבה. תנאי הסף לקבלת התמיכה בשיפוצים קובעים כי על המוסד להיות מוסד מרכזי בתחומו בעל רמה מקצועית- אמנותית בדרגה גבוהה, המשרת את כלל האוכלוסייה ולא רק את האוכלוסייה המקומית, מחזור הפעילות של המוסד לא יפחת מ- 30 מיליון₪ בשנה ומספר המבקרים בשנה במוסד200,000 לפחות. כן נדרש המוסד לגייס30% לפחות מהיקף השיפוץ ולא פחות מ- 15 מיליון₪ ממקורות חוץ ממשלתיים. גובה התמיכה במוסד נקבע על ידי המחלקה המקצועית המתאימה במינהל התרבות על פי הקריטריונים הבאים: דחיפות השיפוץ או ההרחבה, חיוניותם ורמת הסיכון מאי- ביצועם, היקפו הכספי של השיפוץ, חלק ההשתפות העצמית בפרוייקט השיפוץ, הערכה מקצועית כללית של הפרוייקט וחשיבות השיפוץ לחיי התרבו ת .בארץ67 בשנת5 201 קיבלו11 מוזיאונים תקצוב לצורך שיפוצים בסכום כולל של כ- 1.7 מיליון₪ . התקציב הכולל של התקנה בשנה זאת היה כ- 12.4 מיליון₪ . 68 ,בנוסף עשויים מוזיאונים להיות נתמכים באמצעות תקנות אחרות של מינהל התרבות בתוכן תקנות מחקר מוסיקה, מורשת וספרות. בש נת2015 נתמכו מתקנות נוספות שלושה מוזיאונים וסכום התמיכה הכולל במו זיאונים אלה היה כ- 155,000 ₪ . 69 62 משרד התרבות והספורט– ,מינהל התרבות והאמנויות מבחנים לחלוקת כספי תמיכות של משרד התרבות והספורט למוסדות תרבות בפריפריה , 4 במאי2016 . 63 נתוני מינהל תרבות, נתקבלו באמצעות מריה יריב, מנהלת ,תחום תרבות ואמנות, היחדיה למוזיאונים ואמנות פלסטית ,משרד התרבות, מכתב6 באוקטובר2016 . 64 ,נועה כהן, המחלקה למוזיאונים ולאמנות פלסטית, מינהל התרבות, משרד החינוך, דואל14 בנובמבר2016 . 65 משרד התרבות והספורט– ,מינהל התרבות והאמנויות מוסדות אמנות בירושלים , 26 בדצמבר2006 . 66 משרד התרבות והספורט, ריכוז תמיכות מינהל תרבות לשנת2014 . נועה כהן, המחלקה למוזיאונים ולאמנות פלסטית, מינהל ,התרבות, משרד החינוך, דואל14 בנובמבר2016 . 67 משרד התרבות והספורט– ,מינהל התרבויות והאמנויות שיפוצים והרחבה במוסדות תרבות מרכזיים , 14 במאי2007 . 68 משרד התרבות והספורט, ריכוז תמיכות מינהל תרבות לשנת2015 . נועה כהן, המחלקה למוזיאונים ולאמנות פלסטית, מינהל ,התרבות, משרד החינוך, דואל14 בנובמבר2016 . 69 נתוני מינהל תרבות, נתקבלו ב אמצעות מריה יריב, מנהלת תחום תרבות ואמנות, היח יד ,ה למוזיאונים ואמנות פלסטית ,משרד התרבות, מכתב6 באוקטובר2016 . עמוד 29 מתוך 39 הכנסת מרכז המחקר והמידע 5.4 . "תמיכת משרד החינוך במוזיאונים באמצעות תקנה "פעולות חינוך במוזיאונים המשרד הממשלתי השני התומך דרך קבע במוזיאונים הוא משרד החינוך. על פי נתונים שנאספו עבור מ ,ינהל התרבות מן המוזיאונים בשנת2014 משרד החינוך העביר ל מ וזיאונים סכום כולל של כ- 8.3 מיליון₪ יוו הש כ- 5% מן ההקצבה הציבורית למוזיאונים בשנה זאת . בחינת תמיכת משרד החינוך במוזיאונים לאורך זמן מלמדת על מגמת ירידה מסויימת בהיקף התקציב שהעביר המשרד למוזיאונים ו,בחלקו בהקצבה הציבורית למוזיאונים המוכרים זאת במיוחד מאז שנת2011 , כפי שעולה מן התרשים הבא70 : תרשים10 : תמיכת משרד החינוך במוזיאונים המוכרים (מיליוני₪ ,) 2000 - 2014 למשרד החינוך שני כלים עיקריים לתמיכה בפעילויות חינוך המיועדות לתלמידים במוזיאונים : תמיכה ב פעולות חינוך במוזיאונים באמצעות תקנה תקציבית ייעודית וסבסוד ביקורי תלמידים במוזיאונים .באמצעות תכנית סל תרבות לפי משרד החינוך סעיף3 (א) לחוק יסודות התקציב איננו מאפשר תמיכה במוזיאון אחד משני המקורות ולפיכך, התמיכה בפעולות חינוך במוזיאונים מיועדת למוזיאוני ם שאינם מוזיאונים לאמנות, דוגמת מוזיאונים למדע, ארכיאולוגיה, תולדות היישוב וכד' והתמיכה באמצעות סל .תרבות מיועדת לסבסוד ביקורי תלמידים במוזיאונים לאמנות בלבד71 על פי נתוני משרד החינוך התקציב שמועבר למוזיאונים באמצעות תוכנית סל תרבות נמוך ביחס לתקציב המועבר באמצעות התקנה ועומד על כמה מאות אלפי ₪ בכל שנה. בשנת הלימודים תשע"ו שולמו למוזיאונים עבור פעילויות במסגרת סל תרבות360,000 ₪ .חלקם מתקציב משרד החינוך וחלקם מתשלומי הורים72 70 משרד התרבות והספורט, מינהל התרבות, פילת- ,המרכז למידע ולמחקרי תרבות מוזיאונים בישראל סיכום הפעילות, 71 ,ד"ר חגית מאיר, מנהלת המחלקה ליישומי חוק ומדיניות, משרד החינוך, מענה לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת14 בספטמבר2016 . 72 חי ,ים הלפרין, ממונה תכניות משלימות למידה, המינהל הפדגוגי, משרד החינוך, דואל23 בנובמבר2016 . 8.8 7.3 9.0 9.0 9.3 10.8 10.4 7.3 8.3 7.7% 6.8% 7.9% 6.9% 6.9% 8.2% 6.8% 4.9% 5.4% 2001 2003 2005 2007 2009 2011 2012 2013 2014 תמיכת משרד החינוך שיעור מהקצבות ציבוריות למוזיאונים עמוד 30 מתוך 39 הכנסת מרכז המחקר והמידע בדוח מבקר המדינה שפורסם בשנת2012 צוין שבשנים2004 ו- 2005 התכנסה ועד ה משותפת מטעם מו עצת המוזיאונים והמינהל הפדגוגי במשרד החינוך כדי לדו ן במכלול הנושאים הקשורים למבחני התמי כ ה ב פעולות חינוך במוזיאונים. בוועדה גובשו הסכמות שעסקו, בין השאר, בהכללת המוזיאונים לאמנות בתקנת החינוך. בשנים הבאות הנושא הועלה שוב ושוב בדיונים בין משרדי החינוך והתרבו ת מתוך קביעה שיש צורך לבחון את יישום החלטות הוועדה והרחבת התמיכה לכלל המוזיאונים המוכרים, לרבות מוזיאונים לאמנות, ולהגדיל את תקציב התקנה בהתאם. למרות זאת, עד סיום בדיקת המבקר בפברואר 2012 לא יושמו ההסכמות ופעולות חינוך במוזיאונים אינן מתוקצבות מתקנת החינוך . המבקר העיר למשרדי התרבות והחינוך שאף שחלפו שש שנים ממועד סיום עבודתה של הוועדה המשותפת לבדיקת מבחני התמיכה בפעולות חינוך במוזיאונים ופרסום מסקנותיה בציבור, לא הצליחו המשרדים להביאן לידי מימוש. הוא קבע כי על המשרדים האמורים לפעול בהקדם למימוש ההסכמות ולעד כן את מבחני .התמיכה בפעילות חינוך במוזיאונים לאמנות73 כאמור , אף שחלפו כארבע שנים מפרסום המלצות המבקר הדבר לא בוצע ומוזיאונים לאמנות אינם נתמכים מתקנת פעולות חינוך במוזיאונים. לדברי האחראית על הפעילות החינוכית במוזיאונים במשרד החינוך, ד"ר חגית מאיר, לא הובאו בפני משרד החינוך נתונים על פעילות חינוכית של תלמידים במוזיאונים לאמנות הנדרשים לצורך עדכון מבחני התמיכה ולא סומן מקור תקציבי לשינוי זה. 74 בשל הסכום הנמוך שמועבר למוזיאונים לאמנות באמצעות תוכנית סל תרבות נרחיב בפרק זה על תמיכת משרד החינוך במוזיאונים באמצעות .תקנה "פעולות חינוך במוזיאונים" בלבד משרד החינוך תומך .בפעולות חינוך המתקיימות במוזיאונים ומיועדות לכיתות של תלמידים המגיעות מבתי הספר עם מוריהם התמיכה של משרד החינו ך במוזיאונים מתבצעת באמצעות תקנת תמיכה ייעודית – פעולות חינוך .במוזיאונים75 התקנה מיועדת לק ידום תכניות חינוכיות, להגברה, העמקה והרחבה של פעילויות לימודיות במוזיאונים בנושאי היסטוריה ומורשת, תולדות היישוב והחינוך והחינוך המדעי- טכנולוגי. מתוך מגמה לחזק את הקשר ולהגביר את המעורבות של מוזיאונים ב .מערכת החינוך הפורמלית התקנה תומכה בפעילויות הדרכה במ י וז און, לתלמידים, הורים ומורים, המשלבת פעילות לימודית עם :שימוש במתקני המוזיאון, תצוגתו, אמצעיו וציודו. לרבות המעטפת הנלווית לפעילויות הדרכה אלו כתיבת תכניות לימודים וחומרי לימוד, פעילויות שיווק ומכירה, ביקור מוקדם בכיתה ופעילות בכיתה ,לאחר הביקור במוזיאון .הכנת מורים ועוד לדברי האחראית על הפעילות החינוכית במוזיאונים במשרד החינוך, ד"ר חגית מאיר, מטרת התמיכה במוזיאונים היא לסייע בהעסקתו של רכז פעילות חינוכית בעל הכשרה מתאימה, לסייע בקיום ההדרכה השנתית הנדרשת מן המדריכים, לפתח פעילויות חדשות, להתאים פעילות ק ,יימות לצרכי מערכת החינוך ליצור קשר בין המוזיאון לבין צוותי ההוראה בבתי הספר כדי לקיים פעולות הכנה של התלמידים לפני הביקור ופעולות המשך לאחריו, להדריך ולהכשיר מורים להשתמש ולמצות את הפוטנציאל של הביקור במוזיאון ועוד. בעוד העלות השוטפת של ההדרכה בעת הפעילות החינוכית עצמה אמורה להיות מכוסה על ידי התשלום שמשלם בית הספר במישרין למוזיאון עבור הפעילות לתלמידיו. המשרד פועל מתוך הנחת 73 ,מבקר המדינה סוגיות בהפעלת מוזיאונים על ידי רשויות מקו מיות , דוחות על הביקורת בשלטון המקומי לשנים2012 - 2011 , 25 בדצמבר2012 . 74 ,ד"ר חגית מאיר, מנהלת המחלקה ליישומי חוק ומדיניות, משרד החינוך, שיחת טלפון11 בדצמבר2016 . 75 ,מבחנים לצורך תמיכה של משרד החינוך במוסדות ציבור פעולות חינוך במוזאונים , 30 בספטמבר2001 . עמוד 31 מתוך 39 הכנסת מרכז המחקר והמידע עבודה שככל שמוזיאון יפתח פעילויות חינוכיות אטרקטיביות ומתאימות לצרכי תכנית הלימודים וצרכי בתי הספר, יגדל מספרם של התלמידים הצורכים פע.ילויות אלה וכך תגדל גם התמיכה בו76 משרד החינוך קבע תנאי סף לקבלת התמיכה: ,בין השאר נדרש המוזיאון להיות מוזיאון מוכר על פי החוק ולעמוד בדרישות הנוגעות להיקף שעות ההדרכה שהוא מעביר בכל שנה, תכניה, העסקת רכז פעילויות חינוך והשכלתו, מערך הדרכה והשתלמויות למדר יכיו, מינוי ועדת חינוך במוזיאון שלפחות אח ד מחבריה יהיה איש משרד החינוך ו להגביל את מחיר המינימלי והמקסימ לי שהוא גובה עבור הפעילות החינוכית . אופן חלוקת התמיכה בין המוזיאונים כולל רכיב קבוע ורכיב משתנה. הרכיב הקבוע שאותו מקבל כל מוזיאון שעומד בתנאי הסף לקבלת תמיכה הוא עלות שמונה שעות הוראה שנתיות– 56,856 ₪ לשנה בשנת 2016 . 77 יתרת התקציב מחולקת על פי התפוקות החינוכיות של כל מוזיאון– מספר המודרכים ומספר שעות ההדרכה באותה שנה, בהתאם לתחשיב מפורט הנכלל בתקנת התמיכה. מוזיאונים למדע וטכנולוגיה מקבלים תוספת של% 40 ל מספר התלמידים ושעות ההדרכה בתחשיב. זאת במטרה לקדם באופן מיוחד .פעילות חינוכית במוזיאונים למדע וטכנולוגיה78 תקציב משרד החינוך לתמיכה במוזיאונים מתקנ ת פעילות חינוכית במוזיאונים עמד על כ- 7.3 מיליון₪ בשנת2015 . התבוננות בתקציב התקנה בשנים האחרונות מלמד כי בכל שנה קיבלה תקנה זאת תוספת של כמה מיליוני₪ מעבר לתקציב שאושר לה בבסיס התקציב. יחד עם זאת, מאז שנת2011 , שבה חולקו למוזיאונים למעלה מ- 10 מיליון₪ פחת תקציב התקנה . פירוט הנתונים בטבלה הבאה79 : לוח7 :תמיכת משרד החינוך בפעילויות חינוך במוזיאונים (מיליוני₪ ) , 2007 - 6 201 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 מקורי 3.4 2.8 7.0 6.7 9.2 9.0 6.5 6.6 5.4 5.2 מאושר8.7 7.6 7.0 8.0 10.4 9.2 6.4 7.7 8.3 -- ביצוע 8.5 7.6 7.0 6.7 10.1 8.9 5.6 7.3 7.3 -- נתונים לא סופיים לשנת הלימודים תשע"ו שנתקבלו ממשרד החינו ך מלמדים כי בשנה זאת הועברו למוזיאונים כ- 4.6 מיליון₪ .מתקציב התקנה בשנת תשע"ה שהיא השנה האחרונה שיש לנו לגביה נתונים מלאים נתמכו מתקציב משרד החינוך31 מוזיאונים בסכום כולל של כ- 7.7 מיליוני₪ . בשנה זאת ביקרו במוזיאונים במסגרת פעילות חינוכית הנתמכת על ידי משרד החינוך כ- 400,000 תלמידים וניתנו כ- 54,000 שעות הדרכה. כפי שאנו רואים בטבלה הבאה, כ- 65% מתמיכות המשרד ניתנו למוזיאונים בערים הגדולות: חיפה, ירושלים ותל- ,אביב וגוש דן ובמוזיאונים אלה ביקרו כ- 60% מן התלמידים. כ- 1% מן התלמידים ביקרו במוזיאון יחיד בדרום שנ תמך על ידי משרד החינוך ולמוזיאון זה הוקצתה% 1.3 מתמיכת משרד החינוך בשנת2015 80 . 76 ,ד"ר חגית מאיר, מנהלת המחלקה ליישומי חוק ומדיניות, משרד החינוך, מענה לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת14 בספטמבר2016 . 77 ד"ר חגי ,ת מאיר, מנהלת המחלקה ליישומי חוק ומדיניות, משרד החינוך, מענה לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת14 בספטמבר2016 . 78 ,מבחנם לצורך תמיכה של משרד החינוך במוסדות ציבור פעולות חינוך במוזאונים , 30 בספטמבר2001 . 79 על פי אתר תקציב המדינה- פיסקלי דיגטלי ', משרד האוצר. תקנת תמיכה במוזיאונים מס260556 עד שנת2014 , משנת2015 ואילך תקנה460435 . 80 ,ד"ר חגית מאיר, מנהלת המחלקה ליישומי חוק ומדיניות, משרד החינוך, מענה לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת14 בספטמבר2016 . עמוד 32 מתוך 39 הכנסת מרכז המחקר והמידע לוח8 : ,תמיכת משרד החינוך במוזיאונים לפי מחוז2015 מחוז מספר מוזיאונים נתמכים תלמידים שעות הדרכה תמיכה ירושלים 8 25.8% 112,042 27.9% 16,905 31.5% 2,448.8 31.8% צפון 11 35.5% 90,187 22.4% 13,974 26.0% 1,722.7 22.4% חיפה 4 12.9% 74,333 18.5% 9,113 17.0% 1,497.5 19.5% מרכז 3 9.7% 65,507 16.3% 6,573 12.2% 939.4 12.2% תל אביב וגוש דן 4 12.9% 55,715 13.9% 6,613 12.3% 982.1 12.8% דרום 1 3.2% 4,338 1.1% 511 1.0% 103.9 1.3% סה"כ 31 100.0% 402,122 100.0% 53,689 100.0% 7,694.5 100.0% 6. סיוע ממשלתי למוזיאונים בפריפריה כפי שראינו במסמך זה, מוזיאונים רבים מבין המוזיאונים הפועלים בישראל ,ממוקמים ביישובי פריפריה .במיוחד באזור הצפון מדברי גורמים העוסקים בתחום זה עולה כי חלק ניכר ממוזיאונ ים אלה סובלים ממיעוט מבקרים וממיעוט תקציבים ולעיתים קרובות, הם נמצאים במצב של משבר מתמשך, המקשה .עליהם לתחזק תצוגה ברמה נאותה, לפתח מערכים חינוכיים רלוונטיים ולמשוך קהל של ילדים ומבוקרים מ מלאת מקום מ נהלת המחלקה למוזיאונים במשרד התרבות מסרה כי רוב המוזיאו נים בפריפריה הם .מוזיאונים קטנים בשטחם, בגודל הצוות המקצועי שלהם ובהיקף פעילותם בין הקשיים הייחודיים של מוזיאונים אלה : קושי בהגעת קבוצות מבוגרים, תלמידים, משפחות ובודדים בשל העלויות הגבוהות של הנסיעה, קשוי באיתור אנשי מקצוע בעלי רקע בתחום אוסף המוזיאון בעל י כישורים מתאימים וצורך, לעיתים קרובות, בהבאת אנשי מקצוע אלה מאזור המרכז– ,מצב המייקר את העסקתם קושי לעמוד .בהוצאות הפרסום ושיווק פעילותו81 לדברי האחראית על הפעילות החינוכית במוזיאונים במשרד החינוך, ד"ר חגית מאיר, המוזיאונים בפריפריה מתמודדים עם קשיים מכמ .ה סוגים א. המוזיאונים בפריפריה הם מוזיאונים קטנים, הסובלים מבעיות המאפיינים מוזיאונים מסוג זה ובהם: קיבולת מוגבלת, שמגבילה את מספר התלמידים שיכולים לקבל הדרכה במוזיאון בו זמנית ומצמצמת את התפוקות החינוכיות עליהן מתבסס חישוב המרכיב המשתנה בתמיכ ת משרד החינוך במוזיאונים ואוסף מוצגים קטן יחסית שמקשה על המוזיאון לפתח מגוון של פעילויות חינוכיות לגילאים שונים ולהציע לבתי הספר פעילויות מתמשכות בנות מספר פגישות בנושא נתון .שיביאו כיתה נתונה מספר פעמים בשנה למוזיאון ב. מספר בתי הספר שנמצאים בקרבת המוזיאון קטן באופן יחס י למוזיאונים במרכז הארץ. חלק מן המוזיאונים אינם מונגשים למגזר הערבי מבחינת תכני הפעילויות, כיתובים בתצוגה, חומרי הסברה, מדריכים דוברי ערבית, אתר אינטרנט בערבית וכד', אף כי הם קרובים גיאוגרפית למרכזי אוכלוסייה זאת. כך הם מחמיצים פלח משמעותי של תלמידים. מנגד דלילות האוכלוסייה בקרב ת המוזיאונים מתאז נת בכך שבמקרים רבים מצויים המוזיאונים בפריפריה באזורים המהווים יעד 81 ,מריה יריב, מנהלת תחום תרבות ואמנות, היחדיה למוזיאונים ואמנות פלסטית, משרד התרבות, מכתב6 באוקטובר2016 . עמוד 33 מתוך 39 הכנסת מרכז המחקר והמידע מקובל לטיולים שנתיים של בתי ספר ממרכז הארץ. הת ו כנית בטיולים אלה כוללת במקרים רבים .ביקור ופעילות במוזיאון ג. השפעת המצב הביטחוני במיוחד בכל הנוגע למוזי אונים המצויים באזורים הסמוכים לגבול. 82 בדוח שהוגש לאיגוד המוזיאונים בשנת2013 נטען כי בהשוואה לתחומי תרבות אחרים, למוזיאונים פריסה רחבה בפריפריה התואמת את המדיניות של הבאת תרבות לפריפריה. אף על פי כן, ככלל, דווקא ,המוזיאונים בפריפריה מצויים בקשיים גדולים הן בגלל חוסר יכולת של הרשויות המקומיות להעניק להם תמיכה כלכלית והן בגלל מיעוט מבקרים, בין השאר עקב עלויות הנסיעה הכרוכות בהבאת תלמידים למוזיאונים אלה. הדוח מרחיב אודות הקשיים של המוזיאוניים "המקומיים" על פי סיווג מינהל התרבות שהוצג בסעיף הקודם. כמעט כל המ וזיאונים הללו נוסדו לפני עשרות שנים, מרביתם נמצאים בפריפריה .וכמחציתם בקיבוצים הם נוסדו ביוזמת אנשים בודדים והמוזיאונים שהוקמו ליד הקיבוצים זכו לתמיכה מאסיבית מאותם קיבוצים, אם בכוח אדם מקרב חברי הקיבוץ, אם באספקת אנרגיה או שירותי תחזוקה ללא תמורה וכו'. א ותם אנשים שהקימו את המוזיאון והקדישו לו את זמנם הזדקנו או הלכו מאז לעולמם והקיבוצים, שחלקם מצויים בקשים כלכליים משמעותיים ועברו תהליכי הפרטה, אינם מעוניינים או אינם מסוגלים לשאת עוד בנטל הכלכלי והארגוני הכרוך בהפעלת מוזיאון. בהעדר תמיכה ממשלתית מספקת ובהעד ר רשות מקומית או גורם אחר שתומך במוזיאון ובאין יכולת לגייס תרומות פעילותם ואיכותם של מרבית המוזיאונים הקטנים נפגעת. במצב שבו תקציבי המוזיאונים הקטנים אינם מאפשרים להם לתחזק את המבנים ואת התצוגות, לא כל שכן לפתח ולשדרג אותם וליזום תערוכות חדשות, הם מפסיקים להיות .אטרקטיביים למבקרים ובאופן זה ממשיכים ומאבדים מקורות הכנסה ותמיכה שיכלו לסייע להם83 מנהלי מוזיאונים ששוחחנו איתם סיפרו אף הם על התמודדות של המוזיאונים בפריפריה עם קשיים דומים . בין הבעיות של המוזיאונים בפריפריה שצויינו בהקשר זה:  מיעוט של אוכלוסייה ושל בתי ספר בקרבת המוזיאון ועניין מועט של אוכלוסייה זאת בפעילות תרבותיות במסגרת של מוזיאון. בכל הנוגע לביקורים במסגרת סל תרבות, מנהלי ומארגני סל תרבות מעדיפים ככלל לא לצאת מתחומי בית הספר והאמנות הפלסטית מסופקת באמצעות ביקור אמן בבית הספר. במקביל הובאו דוגמאו ת לשיתוף פעולה עם המועצה האזורית- בבית אורי ורמי נחושתן .בקיבוץ אשדות יעקב המביא תלמידים מן הסביבה הקרובה למוזיאון  העלויות הגבוהות הכרוכות בהבאת תלמידים מרחוק מרתיעים את בתי הספר שיש להם מידה גבוהה .של אוטונומיה בהחלטה על מסלולי הטיולים שהם יוצאים אליהם תלמידים המגיעים לסביבת המוזיאון במסגרת טיולי בתי הספר לא בהכרח מעוניינים לשלב את הביקור במוזיאון כחלק ממסלול הטיול באזורי הצפון או הדרום. שכן הביקור במוזיאון נתפס יותר כפעילות המתרחשת בעת ביקור .במרכז עירוני  .קושי של המוזיאונים לקיים את עצמם מבחינת תקציבית חלק גדול מן ההכנסות של המוזיאונים הקטנים בפריפריה מגיע מן הרשות המקומית שתומכת בקיום התצוגה אך לא מקצה תקציבים 82 ד"ר חגית מאיר, מנ ,הלת המחלקה ליישומי חוק ומדיניות, משרד החינוך, מענה לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת14 בספטמבר2016 . 83 מיקי גור, מאיר אמיר, תקציב המוזיאונים המוכרים בישראל– 'בדיקה כלכלית מקיפה, ד"ר מאיר אמיר ושות– ,ייזום תכנון, ניהול וייעוץ כלכלי בע"מ, יולי2013 . עמוד 34 מתוך 39 הכנסת מרכז המחקר והמידע לפעילות חינוכית או לשיווק לבתי הספר. במצב זה המוזיאונים מתקשים מאוד לפתח פעילות חינוכית .אטרקטיבית ולמשוך תלמידים מקרוב ומרחוק להגיע למוזיאון  ממ די חלל התצוגה במוזיאונים הקטנים מגביל ים .את מספר המבקרים שיכולים לבקר במוזיאון תקצוב המוזיאונים מותנה במדדים כמותיים כמו מספר המבקרים וגודל חלל התצוגה ולכן הם מקבלים תקציבים נמוכים. למרות התקצוב הנמוך שבא לידי ביטוי, בין השאר, בהעסקת מספר קטן ,של אנשי צוות על המוזיאונים הקטנים לעמוד בדרישות זהות לאלו של מוזיאונים גדולים ומרכזיים .יותר מבחינת חוק המוזיאונים  הריחוק מן המרכז גורם להוצאות נוספות בכל הנוגע לרכישת שירותים מסויימים הדרושים לתפעול המוזיאון. בנוסף לא כל בעלי המקצוע מוכנים לעבוד עם מוזיאון מרוחק וחלקם דורשים תשלום .גבוהה יותר על שירותיהם ממוזיאון שנמצא מחוץ למרכז הארץ למרות הקשיים, מסרו כל מנהלי המוזיאונים ששוחחנו איתם כי הם מקיימים תצוגה ברמה גבוהה ומשקיעים מאמצים רבים במגבלות שנזכרו לעיל בפיתוח פעילות חינוכית ובהבאת תלמידים למוזיאון. בין השינויי ם שעשויים לסייע למוזיאונים :בפריפריה ולקדם את פעילותם נמנו שינוי הקריטריונים לקבלת תמיכה באופן שישקף יותר את פעילות המוזיאון וי תבסס פחות על קריטריונים כמותיים ו שינוי מנגנון .חלוקת התמיכה באופן שיקל על מוזיאונים שסכומי התמיכה בהם נמוכים84 להלן נדון בפירוט בסיוע של משרדי הממשלה התומכים דרך קבע במוזיאונים: מינהל התרבות במשרד .התרבות והספורט ומשרד החינוך למוזיאונים בפריפריה 6.1 . מינהל התרבות במשרד התרבות והספורט למיקומו הגיאוגרפי של המוזיאון יש משקל בחישוב התקציב שמועבר לו על ידי מינהל התרבות במשרד התרבות והספורט . על פי סעיף10 ל תקנת התמיכה במוזיאונים, בקביעת הניקוד של כל אחד מן המוזיאונים במשתנה ההכנסות, שמשקלו40% בתוך הקריטריונים לתמיכה, מוכפל הניקוד של כל אחד מן המוזיאונים במקדם התלוי במיקומו הגיאוגרפי ובמצבו הכלכלי-חברתי של היישוב . מקדם זה עשוי להוסיף בין% 5 ל- % 40 לניקוד המוזיאון במשתנה זה85 : לוח9 :מקדמי תמיכה במוזיאונים על פי מיקום גיאוגרפי ומצב חברתי- כלכלי של היישוב שבו ממוקם המוזיאון, מינהל התרבות מרחק אשכולות6 עד10 עפ"י סיווג הלמ"ס אשכולות1 עד5 עפ"י סיווג הלמ"ס תל אביב והסביבה (עד30 )ק"מ מתל אביב 1 1.05 30 עד59 )ק"מ מתל אביב (נתניה, חדרה, יבנה, גדרה1.05 1.10 60 עד100 )ק"מ מתל אביב (ירושלים, חיפה 1.10 1.20 101 עד200 ק"מ מתל-אביב (באר- ,שבע, קריות )טבריה 1.20 1.30 מעל200 ק"מ מתל-אביב 1.30 1.40 84 אי ימי שופן, מנהלת מכון רימון לידיעת הארץ- מרכז ג'ו אלון ,, שיחת טלפון4 בדצמבר2016 . רות שדמון, מנהלת בית אורי ,ורמי נחושתן, קיבוץ אשדות יעקב, שיחת טלפון8 בדצמבר2016 ,. ד"ר דליה מנור, מנהלת מוזיאון הנגב לאמנות, דואל4 בדצמבר2016 . 85 ,משרד התרבות והספורט מבחנים לחלוקת כספי תמיכות של משרד התרבות והספורט בתחום המוזיאונים המוכרים , 25 באוגוסט2005 . עמוד 35 מתוך 39 הכנסת מרכז המחקר והמידע כפי שאנו רואים, המדד היחיד לשימוש במקדם בחישוב הניקוד של המוזיאונים הוא המרחק מתל- .אביב כך שמוזיאונים בערים מרכזיות, ירושלים וחיפה, זכאים לתוספת של10% עד20% בניקוד שלהם במשתנה .ההכנסות מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שהוגש בשנת2005 לוועדת המשנה לבחינת נושא תקציב המוזיאונים בישראל שפעלה באותה עת, עמד ע ל מצב זה והציע ל בחון הגדרה מחודשת של המקום הגיאוגרפי לצורך שקלול משתנה ההכנסות. במקום להגדיר את מקומו של מוזיאון ביחס לתל- אביב, הוצע לבדוק את מיקומו ביחס לשלושת מרכזי האוכלוסייה הגדולים– .ירושלים, חיפה וגוש דן86 ועדת המשנה של ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת שדנה בנושא זה קיבלה את הצעת החוקרים בעניין זה וקראה למינהל התרבות לפעול לשינוי הקריטריונים בהתאם, להגדיל את התמיכה במוזיאונים בפריפריה .ולהרחיב את התקציבים הניתנים למוזיאונים ככלל87 .למרות זאת, הקריטריונים בתקנת התמיכה בהקשר זה לא שונו בעשור האחרון ,לדברי גב' מריה יריב ,מ"מ מנהלת המחלקה למוזיאונים במינהל התרבות המחלקה יזמה תיקון ושיפור של מבחני התמיכה באמצעות ועדת מומחים מטעם מועצת המוזיאונים היוצאת. התיקון יכלול בין השאר שינויים של חישוב משתנה ההכנסות באופן שייטיב עם מוזיאונים בפריפריה. עם מינויה של מועצת מוזיאונים חדשה, יושלם .נוסח התיקונים והם יפורסמו להערות הציבור88 בנוסף כפי שפירטנו לעיל תומך משרד התרבות ב- 15 .מוזיאונים מתוך תקנת מוסדות תרבות בפריפריה הסכום הכולל של התמיכה במוזיאונים מתקנה זאת עמד על כ- 1.43 מיליון₪ בשנת2015 . כאמור בין הקריטריונ ים לקבלת התמיכה באמצעות התקנה: מיקומו של המוזיאון באחד מיישובי עדיפות לאומית המסווג באשכולות1 עד6 .על פי סיווג הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפיכך עשויים להיות מוזיאונים המרוחקים מן המרכז שאינם זכאים לתמיכה באמצעות תקנה זאת. יחד עם זאת, אנו רואים כי מאז שנת 011 2 גדל התקציב שהוקצה למוזיאונים באמצעות תקנה זאת בלמעלה מחצי מיליון₪ . 89 6.2 . משרד החינוך בקריטריונים של משרד החינוך לתמיכה במוזיאונים באמצעות תקנה פעילות חינוכית במוזיאונים אין התייחסות למיקום הגיאוגרפי של המוזיאון ולמידת הפריפריאליות שלו. כ- 65% מתמיכות המשרד מתקנה זאת בשנת2015 ניתנו למוזיאונים בערים הגדולות: חיפה, ירושלים ותל- אביב וגוש דן, ובמוזיאונים אלה ביקרו כ- 60% מן התלמידים שהשתתפו בפעילות חינוכית הנתמכת על ידי המשרד. כ- 1% מן התלמידים ביקרו במוזיאון יחיד בדרום שנתמך על ידי משרד החינוך ולמוזיאון זה הוקצת ה1.3% מתמיכת משרד החינוך בשנת2015 על פי האחראית על החינוך במוזיאונים במשרד החינוך, ד"ר חגית מאיר, ההסדר שפורט לעיל של חלוקת התמיכה בין מרכיב קבוע למרכיב משתנה מבטיח למוזיאונים בסיס תמיכה יציב ומקטין את התנודתיות משנה לשנה. הדבר משמעותי במיוחד במוזיאונים קטנים ובינוניים שבהם המרכיב המשתנה של התמיכה קטן מן המרכיב הקבוע או מסדר גודל זהה לו, ולכן השינויים משנה לשנה, הנובעים מן השינויים בתפוקות 86 מרכז המחקר והמידע של הכנס, תקציבי המוזיאונים– :בחינה מחודשת של הקריטריונים מטעם משרד התרבות, כתיבה אליעזר שוור ,ץ וליאת רוסו24 במאי2005 . 87 ,ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, תקצוב המוזיאונים, פרוטוקול דיון17 במאי2016 . 88 ,מריה יריב, מנהלת תחום תרבות ואמנות, היחדיה למוזיאונים ואמנות פלסטית, משרד התרבות, מכתב6 באוקטובר2016 . ,שיחת טלפון30 בנובמבר2016 . 89 נ תוני מינהל תרבות, נתקבלו באמצעות מריה יריב, מנהלת ,תחום תרבות ואמנות, היחדיה למוזיאונים ואמנות פלסטית ,משרד התרבות, מכתב6 באוקטובר2016 . עמוד 36 מתוך 39 הכנסת מרכז המחקר והמידע היחסיות של המוזיאונים האחרים, משפיעים רק על כמחצית התמיכה ו לא על כולה. המוזיאונים בפריפריה הם, רובם ככולם, מוזיאונים.קטנים ולפיכך הסדר זה מיטיב עמם מן המשרד נמסר עוד כי על פי נתוניו המיקום הגיאוגרפי כשלעצמו אינו מהווה גורם מכריע ביכולתו של מוזיאון למשוך תלמידים לפעולות החינוך. שכן קיים פער גדול, הנשמר לאורך השנים, בין מספרי התלמידים המשתתפים בפעילות חינוכית במוזיאונים פ.ריפריאליים וקטנים השוכנים בסמיכות מקום זה לזה90 ד"ר מאיר מציינת כי יכולתו של המוזיאון למשוך אליו לפעילות כיתות מבתי הספר תלויה ביכולתו לספק מענה איכותי ורלוונטי לצרכים ולרצונות של בתי הספר תוך זיקה הדוקה לתכנית הלימודים וליעדים .החינוכיים של בית הספר :משרד החינוך מסייע לבתי הספר בשיפור יכולת זאת בכמה דרכים .א מפקחים ומדריכים של משרד החינוך מתחום הדעת הרלוונטי, המהווים מקור מידע אודות תכנית הלימודים בבתי ,הספר וצרכיה חברים ;בוועדות החינוך שקיימות בכל אחד מן המוזיאונים הנתמכים .ב העסקת מדריכים מומחים בפ עולו ת חינוך במוזיאונים בפריסה ארצית. מדריכי האגף מבקרים במוזיאונים, מעריכים ומאשרים את תכניות החינוך המוצעות לתלמידים ומנחים את המוזיאונים בנושאים שונים להעלאת הערך של פעולות החינוך שהם מ .קיימים כך שיגדל כוח המשיכה שלהם כן מסייעים המדריכים למוזיאונים ביציר ת שיתופי פעולה עם מוסדות ואתרים סמוכים כך שהפעילות החינוכית במוזיאון תהיה שלובה בפעילות חינוכית נוספת משלימה והנכונות של בית הספר לצאת .מתחומיו לפעילות במוזיאון בחלק מטיול או מיום פעילות שלם תגדל 91 ,עם זאת נציין כי כלים אלה עומדים לרשות כלל המוזיאונים וא .ינם ייעודיים למוזיאונים בפריפריה 90 ,ד"ר חגית מאיר, מנהלת המחלקה ליישומי חוק ומדיניות, משרד החינוך, מענה לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת14 בספטמבר2016 . 91 ,ד"ר חגית מאיר, מנהלת המחלקה ליישומי חוק ומדיניות, משרד החינוך, מענה לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת14 בספטמבר2016 . עמוד 37 מתוך 39 הכנסת מרכז המחקר והמידע נספח: מוזיאונים המוכרים על פי חוק – ( נתונים בסיסיים2014 ) 92 92 משרד התרבות והספורט, מינהל התרבות, פילת- המרכז למידע ולמחקרי תרבות, מוזיאונים בישראל סיכום הפעילות השנתית– 2014 ,, אברהם כרמלי הילה מימון, אוקטובר2014 ., חשון תשע"ו שם המוזיאון קבוצ ת סיווג מחוז רשות אשכול מבקרים ביקורי תלמידים 1 מוז יאון ישראל א ירושלים ירושלים 4 775,858 54,389 2 ארץ ישראל ב תל אביב תל אביב 8 258,165 24,024 3 בלומפילד ב ירושלים ירושלים 4 229,096 76,115 4 הלאומי למדע ב חיפה חיפה 7 175,580 41,845 5 מוזיאוני חיפה ב חיפה חיפה 7 196,806 22,467 6 ת"א לאמנות ב תל אביב תל אביב 8 462,570 34,937 7 אמנות האסלאם ג ירושלים ירושלים 4 36,070 13,854 8 ארצות המקרא ג ירושלים ירושלים 4 155,556 17,475 9 גן המדע ג מרכז רחובות 6 127,060 64,224 10 הכט ג חיפה חיפה 7 60,120 15,175 11 הרצליה ג תל אביב הרצליה 8 20,527 11,108 12 לוחמי הגטאות ג צפון מטה אשר 6 93,274 34,110 13 מגדל דוד ג ירושלים ירושלים 4 262,491 19,046 14 עין חרוד ג צפון הגלבוע 5 43,898 7,420 15 ראשון לציון ג מרכז ראשון לציון 6 40,459 15,635 16 אמנות פ"ת ד מרכז פתח תקווה 6 168,029 62,701 17 אמנות ר"ג ד תל אביב רמת גן 7 13,260 3,951 18 בית אהרונסון ד חיפה זכרון יעקב 8 38,365 30,792 19 בית אוסישקין ד ון צפ הגליל העליון 6 12,972 5,791 20 בית המאירי ד צפון צפת 4 9,805 6,387 21 בית טרזין ד מרכז עמק חפר 8 20,177 12,517 22 בית מרים ד מרכז גן רווה 8 5,546 4,175 23 בית ראובן ד תל אביב תל אביב 8 12,652 3,419 24 בית שטורמן ד צפון הגלבוע 5 13,527 8,555 25 בר דוד ד צפון הגליל העליון 6 9,582 1,429 26 ג'ו אלון ד דרום בני שמעון 7 30,164 10,034 27 גוטמן ד תל אביב תל אביב 8 21,409 3,404 28 האדם הקדמון ד צפון הגליל העליון 6 8,651 6,017 29 האדם והחי ד תל אביב רמת גן 7 20,227 14,899 30 האדם והסביבה ד מרכז פתח תקוו ה 6 15,598 10,282 31 החאן חדרה ד חיפה חדרה 5 16,720 4,291 32 היכל שלמה ד ירושלים ירושלים 4 20,584 6,801 33 המזגגה ד חיפה חוף הכרמל 8 14,621 3,229 עמוד 38 מתוך 39 הכנסת מרכז המחקר והמידע 34 הנגב ד דרום באר שבע 5 9,119 3,363 35 וילפריד ד צפון מגידו 6 16,094 5,330 36 הישוב חצר הישן ד ירושלים ירושלים 4 21,222 4,956 37 חצר תל חי ד צפון הגליל העליון 6 29,726 13,075 38 יגאל אלון ד צפון עמק הירדן 5 155,462 36,358 39 יד מרדכי ד דרום חוף אשקלון 6 26,369 8,548 40 יהדות איטליה ד ירושלים ירושלים 4 16,006 2,389 41 ינקו דאדא ד חיפה חוף הכרמל 8 22,831 5,254 42 יפעת ד צפון עמק יזרעאל 7 17,840 8,368 43 כפר סבא ד מרכז כפר סבא 8 16,737 11,949 44 מזכרת בתיה ד מרכז מזכרת בתיה 8 15,503 9,359 45 עין דור ד צפון עמק יזרעאל 7 14,288 11,146 46 עין שמר ד חיפה מנשה 6 21,099 11,140 47 עקבות בעמק ד צפון עמק המעי ינות 5 40,504 15,824 48 עתיקות הגולן ד צפון גולן 6 57,349 13,664 49 שער הגולן ד צפון עמק הירדן 5 8,320 209 50 מונארט ד דרום אשדוד 5 69,425 26,593 51 העיצוב חולון ד תל אביב חולון 5 49,180 3,454 52 קריקטורה וקומיקס ד תל אביב חולון 5 10,802 4,712 53 בית התפוצות תל אביב תל אביב 8 151,548 33,967 54 צילום צפון הגליל העליון 6 16,176 8,710 55 עומר דרום עומר 10 20,745 8,345 56 תפן צפון 13,933 6,592