חומר רקע

נוכחות הורים בפגייה ומעורבות ם בטיפול בפג בתקופה מגפת קורונה ,בחודשים האחרונים מגפת הקורונה יצרה משבר נרחב הכולל אספקטים בריאותי ,ים כלכלי ים ונפשיים .ברחבי העולם אנו מצויים בעידן בו המציאות אינה מייצרת תחושות של סדר והרגעה, ההפך, נגיף ה קורונה מאיי ם לפעפע מן החוץ אל הפנים ומ עורר בנו חוסר שקט ו חרדה. אנו נאלצים להסתגל במהירות לאורח ו ל קצב חיים שונים בתכלית ממה שהיכרנו וממה שהיסב לנו .ביטחון בשגרת יומנו למציאות מטלטלת זו, קווי דמיון רבים עם חווי ות המתוארות על ידי משפחות המגיעות לפגייה בכל עת . סיבוכי הריו ן ו לידה המובילים לאשפוז בפגייה, נתפסים על ידי ההורים כהתקפה חיצונית על מהלך ט .בעי ומתמשך של החיים המתפתחים ברחם האם ג ורם ההפתעה ה מאלץ אף הוא, היערכות מידית ללידת חירום , ,מפגיש את ההורים עם אובדן שליטה, חוסר אונים ו רמות גבוהות של חרדה לבריאות האם ו ה .תינוק אימהות לפגים מרבות לתאר את רגע ה לידה כרגע טראומטי המכנס בתוכו זיכרונות תחושתיים מהולים בסבל וכאבים פיזיים. בנקודת שבר זו, מוצאת האם נחמה ותקווה במחשבה, כ י תינוקה נמצא בידיים מקצועיות, נאמנות ומסורות . צוות הפגייה, בנוכח ותו וזמינותו הרגשית, מעביר ,מסר כי הקשר בין האם לתינוקה הוא בעל ערך עליון בתהליך הריפוי וההחלמה. החזקה זו מאפשרת לאם, לשאת את רגעי ההפרדה הראשונים מתינוק ה, עם הידיעה שבקרוב תוכל לממש את כמיהתה לפגוש לראשונה מחוץ לרחם- את מי שהיטיבה להכיר מבפנים ולדאוג ל .שלומו כמו האם הכמהה לפגוש את תינוקה, כך גם.מוח התינוק מחווט לקשר וקרבה עמה הוא נושא עקבות זיכרון תוך רחמיים עדינים המשוועים ל איחוד עם האם ,, למפגש עם גופה עם דופק מוכר, עם קולה ריח ו ה. הללו מספקים לתינוק, בין היתר, תשתית ביולוגית ורגשית ליצירת .תחושת ביטחון ורצף בתוך הקיטוע שנוצר מסיבות רפואיות מעורבות הורית הכוללת טיפול בפג, יוצרת עבורו סביבה מגנה, מסייעת בהורדת סטרס ועוזרת לפג להתמודד עם כאב במהלך ה טיפולים ה רפואיים .נוכחות זו , אף י מס יעת להורים לבסס ביטחון במיומנויות הטיפול והתמיכה בפג גם אחרי שחרורו מהפגייה . ספרות עדכנית ענפה מצאה קשר מבוהק בין נוכחות הורים ומעורבותם בטיפול בפג, לבין תפקודים התפתחותיים רבים של התינוק במהלך אשפוז ו ובהמשך התפתחות ו . כך נמצא בין היתר, כי נוכחות הורית ר ציפה לצד הפג במהלך האשפוז, קשורה לעלייה טובה יותר במשקל הפג, עלייה בשיעור ההנקה הבלעדית במועד השחרור ולירידה ברמות הלחץ והחרדה ההוריים. ל מגע ', מסאג ובעיקר ל מגע עור- ,לעור של הפג עם הוריו השפע ות מיטבי ות על מדדים התפתחותיים .קוגניטיביים ומוטוריים במונחים של התקשרות, נוכחות הורית מהווה תנאי הכרחי ל בניי ה של קשר רציף וממשי בין ה הורה לתינוק, ובמקרה של פגות היא מתחילה כבר במהלך האשפוז בפגייה ומתבססת ככל שההורה נוכח על יד תינוקו. קשר הורה- פג מתחזק ככל שההורה לומד לזהות את אותותיו של .התינוק ולומד להגיב לצרכיו אחד ה עקרונות המנחים למניעת ה ה דבקה בווירוס הקורונה הינו .בידוד חברתי ושמירת מרחק בניסיון להגן על הפגים , המשפחות ו הצוות, אכיפת עיקרון זה , הביאה לצמצום נוכחות ההורים לצד תינוקם ולהגבלה בשיתופם בטיפול היום יומי בתינוק, בחלק מהפגיות .ה הנחיות הניתנו ת להורים סותרות לעיתים את העמדה המדגישה את חשיבות ה של נוכחות ההורים בפגיות, ואת הנחת היסוד כי נוכחות זו חיונית ליצירת תשתית ה חיבור ה.ראשוני בין ההורה לפג .משבר ווירוס הקורונה, על כל השלכותיו, ימשך בעתיד הנראה לעין בשלב זה נכון בעיננו לב חון את ה הנחיות ,בפגיות בפרט וביחידות המטפלות בילודים בכלל בדבר נגישותם להורים. ראוי לבסס גישה המשלבת בין עקרונות מניעת זיהומים , לבין צרכי הנפש והצרכים ההתפתחותיים המוקדמים של היחידה 'הורה-תינוק' . ,בהמשגה פסיכולוגית בנקודה זו בזמן, עולה צורך לכונן עמדה גמישה של התבוננות , בדומה לזו שמציע וויניקוט בתיאוריה שלו ב אמצעות ה מושג"מרחב מעברי" (ויניקוט, 1995 ). זוהי ,עמדה יצירתית מה קפלת בתוכה ה ן את דרישות המציאות החיצונית החודרנית והן את ה צורך ה רגשי הפנימי של היחידה 'אם- 'תינוק . בהתייחס לזה, בז מן מגפת הקורונה' יצירת מרחב מעברי ' משמעות ה, פתיחה של מרחב ה משותף ל מכלול הצרכים, מבלי שתתבקש הבחירה .ביניהם תרומתנו כפסיכולוגיות העובדות בפגיות, הינה לאפשר ולקדם שיח מקצועי פתוח, כוללני ,ויצירתי בין כל הנוגעים לטיפול בתינוק. תפקידנו להציג ולהעצים את תובנת היסוד כי ההפרדה בין ה תינוק ל הוריו פוגעת בקשר ובחיבור ביניהם, ועלולה לגרום לתחלואה משנית בעלת השלכות עתידיות. אנו מבקשות לקדם במחלקות שיח רב מקצועי מעמיק, שיוביל למציאת נתיבים מיטיבים לשימ ,ור הרצף והעקביות בנוכחות ההורית לצד ההטמעה של ההנחיות הנגזרות משיקולים של מניעת זיהומים והדבקה. אנו מציעות לגייס את מיטב הידע והרגישות ל מען מציאות בטוחה עבור כל הפוקדים את המחל קות בהן מאושפזים פגים, תינוקות או פעוטות , מתוך הבנה כי גם בתקופה ,משברית זו ממשיכים ההורים להיות המטפלים ה משמעותיים ביותר.עבור תינוקם הצוותים ה רפואיים בארץ הטיבו .להבין שחיבורים רגשיים הינם קריטיים במצבי בריאות קשים שאנושיות הינה תנאי הכרחי במצבי קיצון אנושים . הצוותים התוו פורמט מרגש, המאפשר לבני משפחה ללוות את יקיריהם , חולי הקורונה, ואף להיפרד מהם .לפני מותם לתפיסתנו, רגישות זו צריכה להיות נר לרגלינו גם כשמדובר בח יבורים .שבין התינוק המאושפז להוריו דווקא במצב ה קיצוני שבו אנו שרויים, חובתנו המקצועית היא לייצר אינטגרציה בין החלקים הרפואיים לאלו הנפשיים לכדי הבנה אחת שלמה - שהאחד מזין את השני . חובתנו להעלות לסדר היום את הצורך ליצור מרחב המאפשר נוכחות רציפה של הורים לצד ,תינוקם המאושפז .גם בימי הקורונה ------------------------------------------------------------------------------------------------------ הרף כשדאי עינת . פסיכולוגית בפגייה ופסיכולוגית אחראית במכון להתפתחות הילד מרכז רפואי מאיר. הר שמיר דפנה .. פסיכולוגית בפגייה ופסיכולוגית התפתחותית במכון להתפתחות הילד :נכתב בשיתוף עם צוות הפגייה במרכז רפואי מאיר ,פרופ' איטה ליטמנוביץMD - מנהלת מחלקת ילודים ופגים במרכז הרפואי מאיר. מנהלת שותפה במרכז להכשרתNIDCAP בישראל . מדריכתNIDCAP מטעם האיחוד הבינלאומי NFI . ד ,ליה זילברשטייןRN, PhD - מנהלת שותפה במרכז להכשרתNIDCAP בישראל. אחות מומחית התפתחות בפגיה, ב"ח מאיר. מדריכתNIDCAP מטעם האיחוד הבינלאומיNFI . חברה בוועד המנהל של איחודNFI . מסמך זה נכתב בע קבות עליה משמעותית ב פניות של ההורים ו הצוות הרפואי לקבלת תמיכה רגשית לאחר הסגר הראשון בתקופ ה סוערת של מג פת הקורונה. המצוקה עלתה באופן ניכר סב יב השסע ש נוצר במצבי ם בהם נ אלצו ההורים י לה כנס לבידוד ונגזר עליהם לה י פרד מתינוקם המאושפז בט ל פו נמרץ . בד בבד נמנע מאותן המשפחות המתמודדות עם טראומת הלידה ,והפגות לפנות למערכות תמיכה הזמינות להם בדרך , כלל בשל אילוצי סגר או מרחק כמו: משפחה תומכת, חברים , או מערכת חינו ך .לאחים הגדולים מצב זה משאיר א ת ההורים עם מעט מאוד משאבים ו זמינות לשהות על יד תינוקם בפגייה . אילוצים נוספים שה וסיפו למתח י שמ מלא קיים כללו : דאגה לפרנסה , הפחתה של היצע של תחבור ה ציבור י ת וקושי לנצל את ימי החופשה או המחלה של ההורי ם היות ואלו נוצלו במהלך הבידודים הקודמים . המתח הנפשי בתקופה זו נחווה בעוצמות גבוהות מאוד : ,חרדה הקיומית לחץ, אשמה ו חוסר אונים היו מרכזיים בחוויה הרגשית של ה .הורים עוצמות גבוהות של חרדה פגשנו גם לקראת שחרור המשפחה מהפגייה הו חזרה לשגרה . חלק מהמתח נבע מ חשי פת הפג לקורונה , מבידודים חוזרים ונשנים ופיצול המשפחה וחרדה סביב היכולת ליצור שגרת חיים בתקופה .קשה ובלתי אפשרית זו נ וסיף ונציין כי הצ וות הרפואי עובד ב משמרות וב קפסולות והמתח וה חרדה סביב כניסת הנגיף "לרחם הפגייה " מור גש .ונוכח במצבי בידו ד, הנטל נופל על הצוות הרפואי והוא המטפל העיקרי ב פג המחזיק גם את החבלה בהתקשרות הע .שויה להתפתח סביב העדר מגע ומבט אימהי עוד נ אמר שהצוות בעצמו מתמודד עם אירועי בידוד וחרדה ל מש פח .תו ופגיעה בחייו הפרטיים כל אלו משפיעים על האק לים ומעצימים את מצבי הדחק בפגיה . לצורך הליווי והתמיכה הרגשית של המשפחות והצוות בפגייה נדרש ת העלאה של מספר התקנים המוקצים ל פסיכולוגי ם התפתחותיים בפגיות . כמו כן נדרש ת הנפקת טופסי17 לליווי רגשי פסיכולוגי לאחר הש חרור מהפגי י ה כחלק'מהבנה שמדובר ב גשר' המחזיק את המ שפחה עד להתאקלמות שוטפת ב .קהילה הרף כשדאי עינת פסיכולוגית ,אחראית מדריכה מכון להתפתחות הילד מאי .ר .פסיכולוגית בפגייה