חומר רקע

הכנסת– מרכז המחקר והמידע עריכה לשונית: מערכת דברי הכנסת www.knesset.gov.il/mmm מנגנו נים לחשיפת מידע על אודות עבי רות קודמות בתחום האלימות במשפחה :כתיבה עדו אבגר :| אישור אורלי אלמגור-לוטן :תאריך ט"ו ב שבט תש"ף , 10 בפברואר 2020 סקירה משווה מנגנונים לחשיפת מידע על אודות עבירות קודמות בתחום האלימות במשפחה הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm כן תו עניינים מבוא ותמצית................................ ................................ ................................ .............................. 3 1. אנגליה וּוֵיילס ................................ ................................ ................................ ..................... 7 1.1 מסלולי כניסה למנגנון ................................ ................................ ................................ ...... 7 1.2 גיבוש המלצת המשטרה ................................ ................................ ................................ ... 9 1.3 גיבוש המלצה בפורום הרב-ארגוני המקומי ................................ ................................ ....... 11 1.3.1 קבלת החלטה לחשוף את המידע ................................ ................................ ............... 12 1.3.2 קבלת החלטה שלא לחשוף את מידע ................................ ................................ .......... 13 1.4 לוח זמנים לסיום התהליך ................................ ................................ ............................... 13 1.5 הערכת סיכון ונקיטת אמצעי הגנה ................................ ................................ ................... 13 1.6 תרשים מסכם של מנגנון חשיפת המידע ................................ ................................ .......... 14 1.7 נתו ני יישום ................................ ................................ ................................ ..................... 15 1.7.1 עלות הפעלת המנגנון ................................ ................................ ................................ 17 1.8 הערכת המנגנון וביקורת עליו ................................ ................................ .......................... 18 1.9 עיגון המנגנון בחוק ................................ ................................ ................................ .......... 24 2. סקוטלנד ................................ ................................ ................................ ......................... 25 2.1 נתוני יישום ................................ ................................ ................................ ..................... 26 3. צפון אירלנ ד ................................ ................................ ................................ ..................... 27 3.1 נתוני יישום ................................ ................................ ................................ ..................... 28 4. ניו זילנד ................................ ................................ ................................ .......................... 29 4.1 נתוני יישום ................................ ................................ ................................ ..................... 30 5. אוסטרליה................................ ................................ ................................ ........................ 31 5.1 ניו סאות' ויילס ................................ ................................ ................................ ............... 31 5.1.1 נתוני הפעלה ................................ ................................ ................................ ............. 33 5.1.2 הערכת המנגנון ................................ ................................ ................................ ......... 35 5.2 דרום אוסטרליה ................................ ................................ ................................ ............. 37 5.2.1 נתוני יישום ................................ ................................ ................................ ............. 39 5.3 מדינות שהחליטו שלא ליישם את המנגנון ................................ ................................ ......... 39 מנגנונים לחשיפת מידע על אודות עבירות קודמות בתחום האלימות במשפחה הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 6. קנדה ................................ ................................ ................................ .............................. 41 6.1 פרובינציית ססקצ'ואן ................................ ................................ ................................ ..... 41 7. סיכום ודיון ................................ ................................ ................................ ....................... 44 7.1 סיכום מאפייני המנגנונים הפועלים במדינות שנסקרו ................................ ........................ 45 7.2 הערכת המנגנון: אתגרים ות רומה ................................ ................................ .................... 49 מנגנונים לחשיפת מידע על אודות עבירות קודמות בתחום האלימות במשפחה | 3 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm מבוא ו תמצית מסמך זה נכתב לבקשת חברת הכנסת מרב מיכאלי, ו הוא עוסק ב מנגנונים לחשיפת מידע על אודות עבירות קודמות בתחום האלימות במשפחה הפועלים ב כמה( מדינות)להלן גם מנגנון חשיפת מידע או מנגנון .מנגנון חשיפת מידע הוא כלי להתערבות מוקדמת ה מאפשר לקורבן אלימות במשפחה)(להלן גם אלמ"ב או לקורבן פוטנציאלי של אלימות כז את ל קבל מידע על עבירות אלמ"ב קודמות של בני זוג בהווה או בעבר. א ו מנם אלימות במשפחה עשויה ל היות מופנית גם כלפי ילדים, אולם במסמך זה אנו נשתמש במונח בעיקר לתיאור א לימות בין בני זוג . ,כמו כן ל נוכח אופייה המגדרי של התופעה– לע פי רוב הצד התוקפן הוא גבר והצד המותקף ה ו א אישה– במסמך זה תינקט לשון זכר ב נוגע לצד התוקפן ולשון נקבה ב נוגע.לצד המותקף אלימות במשפחה מ ת אפיינת פעמים רבות בעבריינות חוזרת, ועל כן יש סבירות רבה כי מי שנקט אלימות במערכות יחסים קודמות יעשה.זאת שוב1 חשיפת המידע ב אמצעות המנגנון אמורה לסייע לבת הזוג לקבל החלטות מושכלות ( בדבר הביטחון האישי שלה ושל ילדי ה בני הזוג , אם יש כאלה) ובדבר המשך מערכת היחסים הזוגית. מנגד, חשיפת ,המידע כרוכה בפגיעה בפרטיות בן הזוג ועל כן המנגנון פועל במתח שבין הזכות לפרטיות של מי שהמידע עליו נחשף לבין ה זכות.לביטחון של הקורבן או הקורבן הפוטנציאלי ב מסמך נסקרת פעילות המנגנון ב אנגליה ו ו יילס ,ש הן הראשונות ש בהן הופעל המנגנון, באומות ה אחרות המרכיבות ( את הממלכה המאוחדתUnited Kingdom ), ס קוטלנד ו צפון אירלנד, וב עוד מדינות ה משתייכות לחבר העמים :הבריטי ניו זילנד ,אוסטרליה (המנגנון הופעל כפיילוט בשתי מדינות; ניו ב סאות 'ויילס הוא הופסק לאחר כשלוש שנים בו דרום אוסטרליה הוא עדיין מופעל ), ו קנדה (שתי פרובינציות חוקקו חוק להפעלת מנגנון, אלברטה ו ססקצ'ואן , ובססקצ'ואן פורסם פרוטוקול מפורט לאופן הפעלתו). שלוש מדינות ב אוסטרליה – קווינסלנד, ויקטוריה ו מערב אוסטרליה – בחנו הצעות ל הפעלת מנגנון חשיפה ובחרו שלא ל הפעילו . יצוין כי אלו כל המדינות ש מצאנו עדויות שהמנגנון פועל בשטחיהן (או הפעלתו נשקלה ,)אולם אין באפשר ותנו לפסול את האפשרות .שמנגנונים דומים פועלים במדינות נוספות רוב המידע המוצג במסמך מבוסס על ההנחיות המפורטות להפעלת המנגנון שהוציאו הגופים ה מ מונים עליו או על פרסומים רשמיים אחרים על אופן פעולת המנגנון. מידע על אופן הפעלת המנגנונים בפועל .מובא ככל שהוא נמצא המקום המרכזי ביותר במסמך ניתן למודל האנגלי– הן משום שהוא הראשון ש הופעל , והמנגנונים האחרים מתבססים עליו במידה רבה, והן משום שהוא נחקר בהרחבה . המ נגנונים המופעלים במדינות האחרות מוצגים ב יתר תמציתי ו .ת ב פרק האחרון במסמך מ ו צג סיכום אינטגרטיבי של מאפייני המנגנו נים כדי ,לעמוד על קווי הדמיון והשוני ביניהם ואחריו– דיון באתגרים ש הפעלת המנגנונים הציב ה בפני מדינות ש בהן נעש ת ה הערכה של הפעלת המנגנון ובשאלת .תרומת המנגנון למאבק באלימות במשפחה ולהגברת ביטחונן של נשים 1 על פי אומדן שפרסמה משטר ת בריטניה ב- 2009, כ- 25,000 עבריינים בתחום האלימות במשפחה תקפו יותר מקורבן אחד בתקופה של שלוש שנים, ו- 2,500 .מהם תקפו שלושה קורבנות או יותר Association of Chief Police Officers (ACPO), Tackling Perpetrators of Violence Against Women and Girls, ACPO Review for the Home Secretary, 2009, p.7. in Marian Duggan, "Victim Hierarchies in the Domestic Violence Disclosure Scheme", International Review of Victimology 24 (2), 2018, p. 203. מנגנונים לחשיפת מידע על אודות עבירות קודמות בתחום האלימות במשפחה | 4 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm :עיקרי המסמך  מנגנון לחשיפת מ ידע הופעל לראשונה באנגליה ו ו יילס (מיולי2012 כפיילוט וממרץ2014 הפעלה מלא ה .) בשנים שלאחר מכן החלו לפעול מנגנונים דומים באומות ה אחרות המרכיבות את הממלכה המאוחדת וב עוד .מדינות כמפורט לעיל  מה מדינות שאימצו את המנגנון, רק בקנדה הדבר הצריך שינויי חקיקה, ושתי הפרובינציות שאימצו אותו חו.קקו חוק ייעודי להפעלתו ביתר המדינות המנגנון אינו סטטוטורי אלא מתבסס על הנחיות המבוססות על הוראות החקיקה הקיימות. עם זאת, באנגליה, לאחר ש המנגנון פעל על בסיס הנחיות לא סטטוטוריות שנים אחדות , בימים אל ו נתונה בהליכי חקיקה בפרלמנט הצעת חוק ממשלתית להתמודדות עם אלימות במשפחה אשר ב ין היתר מבקשת לעגן.את המנגנון בחוק  המדינות נבדלות זו מזו במשך הזמן שנקבע לטיפול בבקשה לחשיפת מידע, והוא נע בין14 ל- 45 ימים. ב כמה מדינות יש.נוהל טיפול במקרים דחופים אשר קובע טיפול מזורז בבקשה  המנגנון מאפשר למי שחוששת מאלימות מצד בן זו ג או בן זוג לשעבר לפנות בבקשה לחשיפת מידע על אודות עבירות אלמ"ב שביצע בן הזוג בעבר . המנגנון אינו מוגבל לשימושן של נשים, אך ממידע חלקי עולה ה כי רוב הגדול .של הפניות היו מחשש לפגיעה בנשים הבקשה לחשיפת המידע יכולה להיעשות גם על ידי צד שלישי, אולם ככלל, בת הזו ג היא שתקבל את המידע .  בכל המדינות למעט אוסטרליה ה מנגנון מאפשר גם למשטרה ליזום חשיפת מידע במקרה שמתקבל אצלה מידע לא ישיר על סיכון לפגיעה במסגרת זוגית. מידע כ זה עשוי לעלות במסגרת חקירה פלילית או להגיע ממקור מודיעיני, מרשות ממשלתית כלשהי או מארגון מגזר שלישי . למעשה, הנתונים הקיימים מלמדים כי במדינות שפועל בהן המסלול היזום רוב הבקשות שטופלו ב אמצעות המנגנון התקבלו .במסלול זה  בכל המדינות המשטרה מנהלת את המנגנון , על פי רוב בשיתוף גורמי רווחה ה עוסקים באלמ"ב או בסיועם, ולעיתים במעורבות גופים אחרים .המשטרה היא גם ה גורם הדומיננטי, אם לא היחיד, בקבלת ההחלטה בדבר.מסירת המידע  אלה שלבי הליך הטיפול בבקשות ל:חשיפת המידע הגשת הבקשה– בדרך כלל בתחנת המשטרה, אך לעיתים אפשר להג י ש בקשה באמצעות טופס מקוון; בדיקת מידע ראשונית; ר י איון פנים-אל- ;פנים בדיקה של ההיסטוריה העבריינית של מושא הבדיקה ובדיקות נוספות לפי הצורך (לעיתים הבדיקה תכלול פנ י יה לגורמים דוגמת שירות המבחן או גופי רווחה ואף לרשויות אכיפת חוק בשטחי שיפוט אחרים); בדיקת מסוכנות מלאה באמצעות כלי הערכה מובנה; הפניה לדיון בפורום בין-ארגוני ש לצד נציגי המשטרה שותפים בו נציגים משירותי הרווחה ה עוסקים באלמ"ב, ולעיתים נציגי ארגונים אחרים ; החלטה בדבר חשיפת המידע, לרבות .תוכן המידע שייחשף  בדרך כלל המשטרה יכולה להחליט ב עיצומו של התהליך שאין הצדקה להמשיך לקדם את הבדיקה; בחלק מהמדינות גם החלטה בדבר אי-המשך טיפול מועברת לדיון בפורום בין- .ארגוני מנגנונים לחשיפת מידע על אודות עבירות קודמות בתחום האלימות במשפחה | 5 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm  ככלל ,המידע יימסר לבת הזוג, גם אם .הבקשה הוגשה על ידי צד שלישי המשטרה היא שחוש פ ת את המידע תמיד . מומלץ, ובחלק מהמדינות אף חובה, כי בפגישות חשיפת המידע י שתתף ,נציג שירותי הרווחה כדי שיוכל להציע מייד .לבת הזוג מענים ייעודיים  שיעור הבקשות שתהליך הטיפו ל בהן הסתיים בחשיפה שונה בכל מדינה ,. באנגליה שהנתונים עליה הם המבוססים והמעודכנים ביותר, שיעור החשיפה בשנתיים האחרונות הוא כ- 50% .  המידע שנבדק ונחשף ב אמצעות המנגנון עשוי לכלול הרשעות קודמות בגין עבירות אלמ"ב ; הרשעות בעבירות אלימות חמורות אחרות ; הליכים משפטי ;ים אלטרנטיביים; תלונות, תיקים וכתבי אישום שלא קודמו צווי הגנה וצווי הרחקה שהוצאו; הפרות של צווי הגנה וצווי הרחקה; מודיעין משטרתי על אודות התנהגות אלימה של מושא הבדיקה כלפי בת הזוג הנוכחית או בנות זוג בעבר.  ההחלטה בדבר תוכן המידע שייחשף על פי רוב מתקבלת מב שטרה או ב פורום הבין- ארגוני, בהתאם למאפייני כל מקרה ומקרה . לעיתים מצוין בהנחיות במפורש כי יש להקפיד על חשיפת מינימום ה מידע שיאפשר למקבלת המידע ל קבל החלטה מושכלת לשם מניעת אלימות ומנגד– לצמצם את הפגיעה בפרטיות מושא הבדיקה.  ברוב המודלים נקבע כי כבר בשלבי הגש ת הבקשה י ינתן לפונה מידע על שירותי תמיכה וסיוע, וכי חשיפת המידע תלווה ב תוכנית הגנה המותאמת פרטנית לצ ו.רכי מקבלת המידע  ,על פי כל המודלים אם ,לא נמצא מידע או שהמידע שנמצא אינו מצדיק חשיפה יש להבהיר לפונה כי היעדר מידע רלוונטי לחשיפה אין משמעותו שאין לבן הזוג היסטוריה של אלימות או שבת הזוג אינה בסיכון .לפגיעה  למיטב ידיעתנו לא פורסמו עד כה מחקרים הבוחנים את תרומת המנגנונים למניעת אירועי אלמ"ב ולהגברת ביטחונן של נשים, ואף לא מחקרים העוקבים באופן שיטתי אחר מקרים שטופלו ב אמצעותם.  נתוני ם חלקיים על הפעלת המנגנון מעי דים על שימוש מוגבל וב ביחס להיק פה הנרחב של תופעת האלמ"ב . השימוש המוגבל עשוי להיות קשור לחוסר מודעות לקיום המנגנונים או לדרישה (בחלק מהמדינות) כי הגשת הבקשה תיעשה רק באמצעות הגעה פיזית לתחנת משטרה. גורם נוסף שעלול להשפיע על אפקטיביות המנגנון הוא משך הטיפול.בבקשות, שעשוי להיות ארוך למדי  או מנם המנגנון נועד להיות כלי להתערבות מוקדמת, אולם נתונים ספורדיים מעידים כי מי ש נעזרו בו לא בהכרח שייכות לקהל היעד ש אפשר לצפות שייעזר בו : באנגליה לשני שלישים מה משתתפות ב פיילוט כבר היו ילדים משותפים עם מושא הבקשה '; בניו סאות ויילס כמחצית המ בקשות שהוגשו למנגנון נגעו למערכות יחסים שנמשכו שנה או יותר, ורבע מהבקשות– למערכות יחסים שנמשכו יותר משלוש שנים ; אלימות פיזית מצד בן הזוג ואיומים באלימות היו שתי הסיבות המובילות לפנייה של נשים למנגנון, ו רבות מהפונות נקטו צעדים משפטיים כנגד ב ן זוגן לפני.הגשת הבקשה לחשיפת מידע  במחקרים ודוחות הועלה חשש שלהפעלת המנגנון יהיו השלכות שליליות: פגיעה לא מידתית בפרטיות מושא הבדיקה; יצירת תחושת ביטחון לא מבוססת אצל נשים במקרים ש בהם אין תיעוד לעבירות אלמ"ב ש ל בן זוגן ; הטלת האחריות לביטחונה של בת הזוג לע כתפייה שלה והאשמת הקורבן. חשש מנגנונים לחשיפת מידע על אודות עבירות קודמות בתחום האלימות במשפחה | 6 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm נוסף הוא שהפעלת המנגנון עשויה ל הטיל עומס על המשטרה ול הצריך שימוש במשאבים שעשויים להיות נדרשים יותר למתן.מענים אחרים  בניו סאות' ויילס הופעל .המנגנון כפיילוט כשלוש שנים ממשרד המשפטים של ניו סאות' ו י ילס נמסר למרכז המחקר והמידע של הכנסת כי אחרי שהתקבלו תוצאות מחקר ההערכה שליווה את הפיילוט ו נשמעו עמדות בעלי העניין שהיו מעורבים בהפעלה ה וחלט שלא להמשיך את הפעלתו. לא נמסרו לנו הסיבות לקבלת .ההחלטה ב מחקר ההערכה של הפיילוט וא מנם עלה כי היקף השימוש במנגנון היה מוגבל וכי לא היה אפשר להפי ק נתונים על השינוי במידת הביטחון של הפונות , אולם לצד זאת ציינו עורכי המחקר כי המנגנון שימש כנקודת כניסה של הפונות למערכת ללא קשר להחלטה על חשיפת מידע. על כן, איננו יודעים מה העילות .להחלטה להפסיק את ההפעלה  מנגד, באנגליה , ש בה נערך מחקר הערכה הן על יישום הפיילוט והן על שנת היישום ה כלל-ארצית הראשונה, )נמצא שככלל, המעורבים ביישום המנגנון (נציגי המשטרה והארגונים השותפים ומגישות הבקשות לחשיפה ראו בו דרך מועילה לספק מידע לשם קבלת החלטות מושכלות על .המשך מערכת היחסים  מהמידע הקיים עולה כי מעבר לתוצאה הישירה שאמו רה להתקבל מהשימוש ב מנגנון– קבלת מידע לשם קבלת החלטות מושכלות שיביאו להגברת ביטחונן של נשים– עשויות להיות למנגנון השפעות חיוביות עקיפות על ההתמודדות המערכתית עם אלימות במשפחה: קידום פעילות רב- ארגונית מתואמת למאבק באלימות במשפחה ו יצירת מסלול כניסה נוסף לקב לת שירותי רווחה וסיוע בתחום האלמ"ב גם במקרים ש בהם לא הוחלט על חשיפת מידע (כאמור, כך צוין לגבי ניו סאות' ו י ,ילס ש בה .)הוחלט שלא להמשיך את הפעלת המנגנון ל פיכך, נראה כי הפעלה מיטבי ת של המנגנון מושפע ת ממעורבות שירותי הרווחה ב.תהליך חשיפת המידע מנגנונים לחשיפת מידע על אודות עבירות קודמות בתחום האלימות במשפחה אנגליה ו ו יילס | 7 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 1. אנגליה ו ילס יו ה מנגנון לחשיפת מידע על אודות עבירות קודמות בתחום האלימות במשפחה ( Domestic Violence Disclosure Scheme – DVDS ) הוא כלי להתערבות מוקדמת ה מאפשר לקורבן או לקורבן פוטנציאלי של אלימות במשפחה לקבל מידע על עבירות אלמ"ב קודמות של בן הזוג או בן זוג לשעבר כדי שתוכ ל לקבל החלטות מושכלות בדבר המשך היחסים ע ימו או בדבר ביטחונה האישי וביטחון ילדיה. המנגנון, המכונה באנגליה ובמדינות אחרות גם"חוק קלייר" ( Clare's Law ,) החל להיות מופעל בעקבות קמפיין ציבורי שצמח באנגליה לאחר הרצח של קלייר ווד ב ידי בן זוגה לשעבר בשנת2009. קלי ,יר ובן זוגה היו במערכת יחסים כשנה וחצי ובזמן הזה הוא נקט אלימות כלפיה ב כמה אירועים. קלייר הגישה כמה תלונות נגדו, אך אף שהיו לו הרשעות קודמות בעבירות אלמ"ב ואף שהוא ריצה עונש מאסר בגין תקיפה אלימה של בת זוג לשעבר , הסיכון ש בו הייתה קלייר נתונה לא הוערך כראו י, ושבועיים לאחר שהייתה בקשר עם המשטרה בפעם האחרונה, בן זוגה לשעבר .רצח אותה והתאבד2 לאחר הליך שיתוף ציבור בנושא הוחלט בשנת2012 לקיים פיילוט של הפעלת המנגנון בארבעה מחוזות . בעקבות הפיילוט החל המנגנון לפעול במרץ2014 בכל מחוזות המשטרה באנגליה יוו( ילס בהמש ך המסמך כשייכתב אנגליה הכוונה גם לו ילס יו.) 3 הפעלת המנגנון באנגליה לא חייב ה שינויי חקיקה . חשיפת המידע אפשרית על סמך החוק הקיים בהתבסס על סמכותה של המשטרה על פי המשפט המקובל לחשוף מידע כאשר הדבר נחוץ לשם מניעת פשע, כל עוד חשיפת המידע נעשית על פי הוראות ה חקי קה וה פסיקה בתחומי .הגנת המידע וזכויות האדם המנגנון נ ועד ל ספק מסגרת פעולה ברורה המגדירה תהליכי עבודה קבועים ועקביים למימוש סמכות המשטרה לחשוף מידע. 4 1.1 מסלולי כניסה למנגנון למנגנון חשיפת ה מידע שני מסלולי כניסה ,. הראשון מסלול "הזכות"לשאול ( Right to Ask ), מאפשר לא ישה5 לבקש מהמשטרה לב דוק אם לבן זוג ה ל או בן זוג לשעבר יש היסטוריה של .אלימות או התעללות זכות זו נתונה גם בידי צד שלישי רלוונטי דוגמת בן משפחה. 6 אם 2 Marian Duggan, "Victim Hierarchies in the Domestic Violence Disclosure Scheme", International Review of Victimology 24 (2), 2018, p. 202. 3 United Kingdom Home Office, Domestic Violence Disclosure Scheme (DVDS) Guidance, 7 December 2016, pp. 4–5; Policy paper: Domestic Violence Disclosure Scheme fact sheet, updated: 1 November 2019. 4 Ibid. 5 היות שעל פי רוב נשים הן נפגעות אלמ"ב הכתוב הוא בלשון נקבה, אולם המנגנון נותן מענה גם לגברים. 6 אי- אפשר להגיש בקשה לחשיפת המידע בעילום שם, אולם במקרים כאלה תיעשה בדיקה של המידע ובשעת הצורך הוא ישמש לנקיטת אמצעי הגנה .מפני בן הזוג האלים מנגנון חשיפת מידע , המכונה באנגליה ,""חוק קלייר הוא כלי להתערבות מוקדמת המאפשר לקורבן או לקורבן פוטנציאלי של אל מ"ב ל קבל מידע על עבירות אלמ"ב קודמות של בן הזוג או בן הזוג לשעבר כדי שתוכל לקבל החלטות מושכלות בדבר המשך היחסים עימו או בדבר ביטחונה .האישי וביטחון ילדיה יישום המנגנון באנגליה לא חייב שינויי חקיקה. למנגנון שני מסלולי ,כניסה. הראשון מסלול "הזכות "לשאול, מאפשר לאישה לבקש מהמשטרה לב דוק אם לבן זוגה או בן זוגה לשעבר יש היסטוריה של אלימות או התעללות. זכות זו נתונה גם בידי צד ,שלישי רלוונטי .דוגמת בן משפחה מנגנונים לחשיפת מידע על אודות עבירות קודמות בתחום האלימות במשפחה אנגליה ו ו יילס | 8 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm המשטרה מוצאת כי מבקשת המידע עשוי ה להיות בסיכון לאלימות במשפחה מצד בן הזוג או בן זוג לשעבר היא תשקול את חשיפ.ת המידע7 כיום אפשר ל הגיש בקשה ל חשיפת המידע רק בתחנות המשטרה עצמן, אך בדיונים לקראת ח ק יקת חוק חדש למניעת אלימות במשפחה, שה מנגנון ייכלל בו)(מידע נוסף על החוק יובא בהמשך, הממשלה התחייבה לקדם עם המשטרה אפשרות להגשת בקשה מקוונת כדי להגביר את השימוש במנגנון על .ידי הפיכתו לזמין יותר8 ,יצוין כי גם אם הבקשה לחשיפת המידע מאושרת המידע לא בהכרח יימסר לגורם המבקש, אלא רק לאדם שהמשטרה סבורה כי הוא שנמצא בעמדה הטובה ביותר להגן על האדם שב סיכון; בדרך כלל זו בת הזוג הנ תונה בסיכון , אלא אם כן יש סיבות כבדות משקל שלא לחשוף בפניה .את המידע9 אם ב בדיקת בקשה לחשיפת המידע אנשי המשטרה מגיעים למסקנה שהאדם שמבקש את המידע טוען לביצוע עבירה, קרי, מדווח על אירוע ספציפי של אלימות, חובה עליהם לחקור את האירוע על פי נו הלי החקירה הפלילית. עם זאת, אין מניעה שחשיפת המידע ב אמצעות מנגנון חשיפת המידע תתנהל במקביל לחקירה הפ ל.ילית10 ב תוך24 שעות מהגשת הבקשה לחשיפת המידע על המשטרה ל קיים בדיקה ראשונית כדי להעריך אם ראוי להמשיך בהליך לחשיפת המידע ו אם יש סכנה צפויה או מי ידית לפגיעה . בעקבות הגשת ה בקשה לחשיפת המידע על המשטרה ל קיים בדיקה מודיעינית של כל ה אנשים הנוגעים ב דבר במערכות המידע של המשטרה ו של רשויות אכיפת החוק האחרות. על בסיס המידע שהתקבל בפגישה הראשונית ו ב בדיקה המודיעינית מתקבלת החלטה אם להמשיך .בהליך חשיפת המידע11 אם מתקבלת החלטה ל ,המשיך בהליך חשיפת המידע איש משטרה ש ה וכשר לטפל בנושא ( בדרך כלל מהיח)ידה לביטחון הציבור צריך לקיים עם הפונה יר איון פנים-אל-פנים בתוך כעשרה .ימי עבודה12 בסיום הריאיון יינתן לפונה מידע על מנגנון חשיפת ה מידע ועל פעולות United Kingdom Home Office, Domestic Violence Disclosure Scheme (DVDS) Guidance, 7 December 2016, p. 12. 7 Ibid, p. 8; Policy paper: Domestic Violence Disclosure Scheme fact sheet, updated: 1 November 2019. 8 Secretary of State for the Home Department, Domestic Abuse Bill: The Government Response to the Report from the Joint Committee on the Draft Domestic Abuse Bill, Session 2017-19 Hl Paper 378 / Hc 2075, July 2019, p. 29. 9 United Kingdom Home Office, Domestic Violence Disclosure Scheme (DVDS) Guidance, 7 December 2016, p. 9. 10 Ibid, p. 8. 11 Ibid, p. 10. 12 Ibid, p. 9. מנגנונים לחשיפת מידע על אודות עבירות קודמות בתחום האלימות במשפחה אנגליה ו ו יילס | 9 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ש אפשר לנקוט כדי לשפר את המוגנות מאלימות במשפחה בזמן ההמתנה להחלטה על חשיפת המידע, לרבות מידע על שירותי התמיכה .בתחום האלימות במשפחה13 לאחר הריאיון יש ל עשות.הערכת מסוכנות מלאה אם הפ ונה היא ,בת הזוג עצמה ה מידע שנאסף במהלך הפנייה הראשונית והריאיון ו ה מידע שנאסף מ מערכות המידע של המשטרה ישמשו להעריך את מידת הסיכון לבת הזוג באמצעות כלי ( מובנה להערכת מסוכנותDomestic Abuse, Stalking and Harassment and Honour Based Violence form – DASH ). נוסף על כך תיערך בדיקה מול :גורמים רלוונטיים אחרים ,שירותי הרווחה שירות המבחן , הו ו עדה הרב- ( ארגונית להערכת מסוכנותMulti-Agency Risk Assessment Conference – MARAC ) , שירותים מקומיים למניעת.אלימות במשפחה וכל גורם רלוונטי אחר14 המסלול השני ש בו מנגנון חשיפת המידע פועל הוא מסלול "הזכות לדעת" ( Right to Know .) מסלול זה מאפשר למשטרה לחשוף מידע ביוזמתה אם התקבל מידע על אודות התנהגות אלימה של אדם שעשויה להשפיע על הביטחון של בת זוג ו הנוכחית או בת זוג .לשעבר מידע זה עשוי לעלות במסגרת חקירה פלילית או להגיע ממקור מודיעיני, מסוכנות ממשלתית .או מארגון מגזר שלישי15 לאחר קבלת המידע על המשטרה ל עשות בדיקה מודיעינית במערכות המידע של המשטרה ורשויות אכיפת החוק האחרות כדי לבנות תמונה ראשונית ש ל בני הזוג ולהעריך את א מיתות המידע. על המשטרה להחליט אם נסיבות המקרה מצדיקות .הערכת מסוכנות מלאה בשלב זה א פשר.להחליט שלא לקדם את הליך חשיפת המידע16 1.2 גיבוש המלצת המשטרה ,בשני המסלולים לאחר סיום תהליך איסוף המידע (ב תוך חמישה ימי עבודה מהריאיון במסלול הזכות לשאול או מקבלת המידע במ)סלול הזכות לדעת על המשטרה להחליט אם המידע מעלה חשש להתנהגות אלימה או פוגענית בין בני הזוג . חשש שכזה נקבע על סמך המידע הקיים על הרשעות של בן הזוג בעבירות אלימות או התעללות ועל אזהרות מ סוגים שונים שבסמכות מערכת אכיפת החוק לתת למבצעי עבירות אלו, וכן מידע על התנהגות בן הזוג שמבי א את אנשי המשטרה או גופי ההגנה האחרים למסקנה ש הוא עשוי להוות 13 Ibid, pp. 12–13. 14 United Kingdom Home Office, Domestic Violence Disclosure Scheme (DVDS) Guidance, 7 December 2016, pp. 13–14. 15 Ibid, p.5; Policy paper: Domestic Violence Disclosure Scheme fact sheet, updated: 1 November 2019. 16 United Kingdom Home Office, Domestic Violence Disclosure Scheme (DVDS) Guidance, 7 December 2016, pp. 15–16. בשני המסלולים, על המשטרה להחליט אם המידע על עבירות אלמ"ב קודמות של בן הזוג– לרבות תיקים שלא קודמו, אזהרות שניתנו ומידע מודיעיני– מעלה חשש שהוא עשוי להוות איום על בת זוג. המסלול השני ש בו ה מנגנון פועל הוא מסלול "הזכות לדעת", ש מאפשר למשטרה לחשוף מידע ביוזמתה אם התקבל מידע על התנהגות אלימה של אדם שעשוי ה להשפיע על הביטחון של בת זוגו הנוכחית או בת זוג לשעבר. מנגנונים לחשיפת מידע על אודות עבירות קודמות בתחום האלימות במשפחה אנגליה ו ו יילס | 10 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm .איום על בת זוגו17 שם ל קבלת ההחלטה על קיומו של חשש כאמור על המשטרה ל הביא בחשבון את אלה: 18  האם לבן הזוג יש הרשעות קודמות בגין עבירות אלמ"ב , לרבות הרשעות שחובת הדיווח ( עליהן פקעהspent convictions ?) 19  האם בן הזוג הוא עב ריין סדרתי בתחום האלמ"ב? 20  האם יש מידע על עבירות אלימות קודמות, ובכלל זה תיקי ם שלא קודמו , או מידע על יר עב ות אלימות או התנהגות מעוררת חשש כלפי בנות זוג קודמות, לרבות דפוסי התנהגות המעידים על מעקב או שליטה כוחנית על בנ ות זוג קודמות בזמן מערכת היחסים או אחריה?  האם יש מידע מודיעיני על התנהגות מעוררת חשש של בן הזוג כלפי מבקשת חשיפת המידע, לרבות דפוסי התנהגות המעידים על מעקב אחריה או שליטה כוחנית עליה? אם נקבע שיש חשש לפגיעה אפשרית כאמור, על המשטרה לשקול פנייה אל בן הזוג לש ם קבלת עמדתו .כדי לוודא שיש בידיה את המידע הרלוונטי לשם קבלת החלטה ב תוך כך יש לשקול אם עדכונו של בן הזוג בדבר הגשת הבקשה לחשיפת המידע עלול לסכן את ב י טחונה של האישה. 21 קביעת המשטרה כי אין חשש לפגיעה אפשרית תתקבל במקרים אלו:  לבן הזוג אין הרשעות בעבירות אלמ"ב, לרבות עבירות ש חובת הדיווח עליהן פקעה ( spent convictions ;)  ;אין מידע נוסף המצביע על סיכון בהתנהגותו של בן הזוג כלפי בת הזוג Ibid, p. 6. 18 Ibid, p. 16. 19 בחלוף פרק זמן מסוים המכונה תקופת השיקום ונקבע על פי גזר הדין והעונש שהוחלט עליהם בהליך המשפטי, עבריינים מורשעים שעונש המאסר שנגזר עליהם אינו עולה על ארבע שנים אינם חייבים עוד לציין שהורשעו בעבירה לפני מעסיקים פוטנציאליים. הרשעה שתקופת השיקום בה חלפה מכונהspent convictions . United Kingdom Government, Telling employers about your conviction, retrieved: 18 December 2019. לפי הנהלים, גם במקרה שהוחלט לחשוף מידע על עבירות שחובת הדיווח עליהם פקעה חשוב להקפיד כי החשיפה תהיה סביר ,ה ומידתית ויש ל הביא בחשבון את משך הזמן שחלף מאז ביצוע העבירה. United Kingdom Home Office, Domestic Violence Disclosure Scheme (DVDS) Guidance, 7 December 2016, pp. 16–17. 20 .עבריין סדרתי מוגדר בהקשר של המנגנון לחשיפת מידע כחשוד בעבירות אלימות במשפחה כלפי שתי מתלוננות או יותר Ibid, p. 25 21 Ibid, p. 17. מנגנונים לחשיפת מידע על אודות עבירות קודמות בתחום האלימות במשפחה אנגליה ו ו יילס | 11 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm  אין מידע מספק כדי לה ח.ליט על קיומו של חשש את המידע, לרבות הקביעה בדבר קיומו של חשש להתנהגות אלימה, יש להעביר לדיון ב פורום רב ה-ארגוני המקומ י. 22 1.3 גיבוש המלצה ב פורום הרב-ארגוני המקומי המשטרה היא שתקבל את ההחלטה הסופית בדבר קיומו של חשש, ו לכן היא שתחליט אם יש הצדקה ל ,חשיפת מידע אולם עליה לעשות זאת לאחר קבלת המלצ ה של הפורום הרב- ( ארגוני המקומיagency forum - local multi) ש ממונה על גיבוש ה המלצה הסופית בדבר .חשיפת המידע הדיון בפורום צריך להתקיים לא יאוחר מ- 20 ימים אחרי שהמידע מועבר אליו .מהמשטרה ב פורום ישבו נציגים משלושה גופים לפחות: 23 המשטרה, שירות המבחן ושירותי הייעוץ העצמאי בתחום האלימות במשפחה( Independent Domestic Violence IDVA – Advocate ,) שתפקידם לספק תמיכה ל קו רבנות אלימות במשפחה בסיכון גבו.ה24 נוסף עליהם יכולים להשתתף בפורום נציגים של הגופים האלה ,: שירות בתי הסוהר, שירותי הבריאות ,שירותי דיור, שירותי חינוך, שירותי הרווחה היועצים העצמאי ים בתחום האלימות במשפחה, שירותי התמיכה בנשים, שירותי התמ יכה בקורבנות אלימות במשפחה, שירותי התמיכה בגברים ו מפעילי .תוכניות לטיפול בגברים אלימים באופן אידיאלי הרכב הפורום יחפוף את הרכב ה ו ועדה הרב- ( ארגונית להערכת מסוכנותMARAC – ncy Risk Assessment Conference Age - Multi .) 25 לפי ה הנחיות ליישום המנגנון יהיו שלושה מרכי בים בדיון: 26 1. מבחן תלת- :שלבי לחשיפת מידע  סביר להניח שחשיפת המידע נחוצה כדי ש בת הזוג לא תהיה ;קורבן של עבירה  יש;צורך דוחק בחשיפת המידע  ההפרה של זכותו של בן הזוג לפרטיות הכרחית ומידתית לשם מניעת פשע. קביעה זו מצריכה לשקול את ההשלכות של חשיפת המידע על בן הזוג אל מול אופי הסיכון שמהווה בן הזוג לבת זוגו ו רמתו. לשם כך יש לשקול לשאול את בן הזוג אם ב רצונו להציג את עמדתו בסוגיה, כדי להבטיח שיש ל משטרה את כל המידע הרלוונטי. כמו כן, יש 22 Ibid, p. 16. 23 Ibid, pp. 17–18. 24 היועצים מקבלים הכשרה ייעוד ית והם בעלי הסמכה המוכרת בכל אנגליה. בדרך כלל עבודתם היא הערכת סיכון, ליווי בבחירת אפשרויות .הפעולה העומדות בפני קורבן האלימות והכנת תוכניות הגנה House of Commons Home Affairs Committee, Domestic Abuse Ninth Report of Session 2017–19, 22 October 2018, p. 24. 25 .הוועדה להערכת מסוכנות מתכנסת כדי לדון במקרי אלימות במשפחה בסיכון גבוה לשם שיתוף מידע וניהול סיכונים 26 United Kingdom Home Office, Domestic Violence Disclosure Scheme (DVDS) Guidance, 7 December 2016, pp. 18–19. על הפורום הבין- ארגוני לגבש המלצה ,בדבר חשיפת המידע לרבות נוסח המידע שייחשף, מקבל המידע ואופן .החשיפה על סמך המלצת הפורום תקבל המשטרה את ההחלטה הסופית .בדבר חשיפת המידע אחרי שהמשטרה קובעת שיש חשש לפגיעה, הבקשה מועברת לדיון בפורום רב- ארגוני שבו נציגים משלושה גופים לפחות: ה ,משטרה שיר ות המבחן ושירותי הייעוץ העצמאי בתחום האלימות במשפחה. מנגנונים לחשיפת מידע על אודות עבירות קודמות בתחום האלימות במשפחה אנגליה ו ו יילס | 12 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm לשקול את מידת החשיפה הנדרשת , שכן ייתכן שאין צורך בחשיפת הפרטים המלאים על אופי העבירו ת של בן הזוג כדי לקדם את .ההגנה על בת הזוג 2. ב דיקה ש חשיפת המידע נעשית על סמך ה עקרונות שנקבעו ב חוק שמירת הפרטיות ( Data Protection Act 1998 ). 3. קבלת החלטה בדבר יידוע בן הזוג ש הוחלט לחשוף את המידע עליו. בקבלת ה החלטה יש להביא בחשבון את הסיכון הנשקף לבת הזוג אם בן .הזוג יקבל מידע זה אם מתקבלת החלטה ליידע את בן הזוג, יש לעשות זאת בפגישה פנים-אל-פנים שתכלול מתן מידע על המנגנון. הפגישה מהווה גם הזדמנות לנסות לרתום את בן הזוג להשתתף בתוכנית טיפול בגברים .אלימים 1.3.1 קבלת החלטה לחשוף את המידע27 אם מתקבלת החלטה לחשוף מידע, על הפורום לשקול את הסוגיות ה אלה: ?איזה מידע ייחשף יש לשק ו ל את הנוסח הספציפי של המידע שייחשף כך שיכלול מספ י ק פרטי מידע כדי לאפשר למקבל ת המידע ל קבל החלטה מושכלת בדבר .היחסים עם בן הזוג חובה שחשיפת המידע תל ווה בתוכנית הגנה המתאימה לצ ו רכי בת הזוג, ובכלל זה מסירת מידע על.גורמי הטיפול שאמורים לספק לה תמיכה מתמשכת ל מי למסור את ה?מידע כאמור, את המידע יש ל מסור ל מי שנמצא בעמדה המתאימה ביותר להבטיח את ביטחונה של בת הזוג. במרבית המקרים זו תהיה בת הזוג עצמה, אך עשויים להיות מצבים ש בהם תתקבל החלטה אחרת על סמך המידע שנאסף בתהליך קבלת ההחלטה בדבר חשיפת המידע.והערכת המסוכנות המלווה אותו ?כיצד לבצע את חשיפת המידע המשטרה היא שחושפת את המידע , אך מומלץ לערב בפגישת החשיפה גורמי סיוע על פי החלטת הפורום הבין- .ארגוני מומלץ מאוד למסור את המידע בפגישה פנים-אל- .פנים הזהרה בדבר פרטיות המידע– יש להבהיר למקבל ת המידע שאסור ל השתמש במידע אלא למטרה שלשמה נמסר– הגנה על בת הזוג– שאסור להעביר את המידע ל שום גורם ללא אישור המשטרה , ושצעדים משפטיים עשויים להינקט אם יופרו.איסורים אלו את המידע יש להעביר בעל פה ובלי להותיר כל תיעוד כתוב, שעשוי לסכן את בת הזוג. 27 Ibid, pp. 20–21. המשטרה היא ,שחושפת את המידע ועל סמך החלטת הפורום הבין- ארגוני– גם בנוכחות עובד רווחה. בכל מקרה החשיפה תלווה בתוכנית הגנה המותאמת לצורכי .מקבלת המידע מנגנונים לחשיפת מידע על אודות עבירות קודמות בתחום האלימות במשפחה אנגליה ו ו יילס | 13 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 1.3.2 קבלת החלטה שלא לחשוף את מידע28 אם הפורום הרב- ארגוני מגיע למסקנה ש אין הצדקה לחשוף מידע, יש לנקוט את ה צעדים האלה : אם הדיון במקרה החל במסלול "הזכות לדעת" יש לתעד את ההחלטה ואת הסיבות לה , שכן מידע זה עשוי להיות רלוונטי אם יתקיימו דיונים בעתיד על חש יפת מידע על.אודות בן הזוג "אם הדיון הונע על ידי בקשה שהוגשה במסלול "הזכות לשאול, מומלץ מאוד ל מסור את ההודעה על החלטת הדחייה בשיחה אישית בקו טלפון בטוח. יש לומר למבקש המידע שאין מידע ש אפשר לחשוף על סמך ה נתונים שס יפק מבקש המידע ו על פי ה בדיקות שנערכו על סמך נתונים אלו. עם זאת, חשוב להבהיר למבקש המידע שהיעדר מידע אינו מעיד שבת הזוג אינה נ תונה.בסכנה לפגיעה השיחה מהווה גם הזדמנות לספק מידע על אפשרויות ה הגנה הו.תמיכה הקיימות את ההודעה על ההחלטה להימנע מחשיפת מידע יש ל מסור בעל פה ובלי להותיר בידי בת הזוג כל תיעו ד כתוב שעשוי לסכן התוא . אין להודיע לבן הזוג על החלטה.שלא לחשוף מידע לגביו 1.4 לוח זמנים לסיום התהליך לפי ה הנחיות ,ליישום המנגנון"במסלול "הזכות לשאול יש לערוך בדיקה ראשונית של ה מידע שהתקבל בתוך24 שעות מקבלתו; תוך עשרה ימי עבודה מהפנייה הראשונית יש לקיים ר אי יון פנים-אל- ;פנים עם הפונה ב תוך חמישה ימי עבודה מהריאיון יש לסיים הערכת מסוכנות מלאה ו להחליט אם המידע מעלה חשש להתנהגות אלימה או פוגענית בין בני הזוג . במסלול "הזכות "לדעת על המשטרה לסיים את בדיקת המודיעין בתוך חמישה ימי עבודה מקבלת המידע שהניע את התהליך ו ל החליט אם המידע מעלה חשש להתנהגות אלימה או פוגענית בין בני הזוג. הדיון בפורום הרב-ארגוני צריך להתקיים לא יאוחר מ- 20 ימים אחרי שהמידע מועבר אליו .מהמשטרה29 ,ככלל אם לא חלות נסיבות מיוחדות המעכבות את הטיפול בבקשה , הוא צריך להסתיים בתוך 35 ימים לכל היותר. 30 1.5 הער כת סיכון ונקיטת אמצעי הגנה ב הנחיות ליישום המנגנון צוין כי לשם הצלחת התהליך חיוני ל עשות הערכ ו ת סיכון בכל שלב י התהליך, כדי ל ת דע אילו פעולות פרקטיות לנקוט לשמירת ביטחונה של בת הזוג. 31 בהקשר הזה 28 Ibid, pp. 21–22. 29 Ibid, pp. 16, 18, 23. 30 Ibid, p. 9. 31 Ibid, pp. 5–6. ,ככלל התהליך אמור להסתיים בתוך35 ימים ממועד קבלת הפנ ייה הראשונית. בכל שלבי התהליך יש לקיים הערכות של מידת הסיכון שבה נתונה בת הזוג ולפעול לשמירת .ביטחונה מנגנונים לחשיפת מידע על אודות עבירות קודמות בתחום האלימות במשפחה אנגליה ו ו יילס | 14 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm צוין כי בעת הגשת הבקשה למידע חיוני לבסס אמצעי ל תקשורת בטוח ה עם מגי ש הבקשה לפי.העדפותיו אם מתגלה סכנה מ י ידית בכל אחד משלבי הטיפול בבקשה יש לנקוט אמצעי הגנה מ י ידיים, לרבות הכנת תוכנית הגנה מבוססת. אם מתקבלת החלטה לחשוף מידע ל פני .אדם, החשיפה תלווה גם היא בתוכנית הגנה לקורבן הפוטנציאלי32 אם מתקבלת החלטה לחשוף את המידע על ה משטרה לשקול אם להביא את הדבר לידיעת האדם ש לגביו נחשף .המידע33 1.6 תרשים מסכם של מנגנון חשיפת המידע34 * בכל שלב בתהליך, בהתבסס על הערכת סיכון מתאימה, אפשר להחליט שלא להמשיך ב תהליך חשיפת המידע. 32 Ibid, pp. 9–10. 33 Ibid, p. 12. 34 Ibid, p. 7. מנגנונים לחשיפת מידע על אודות עבירות קודמות בתחום האלימות במשפחה אנגליה ו ו יילס | 15 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 1.7 נתוני יישום כאמור, לפני הפעלת המנגנון בכל אנגליה ב מרץ2014 נערך בארב עה מחוזות משטרה פיילוט של14 חודשים (יולי2012 – ספטמבר2013 ). מדוח הערכת הפיילוט שפרסם משרד הפנים )(שהוא המשרד הממשלתי האחראי למשטרה עולה כ דלקמן: 35  ב- 14 חודשי הפיילוט טופלו386 .בקשות לחשיפת מידע231 ( מהן60% ) הוגשו במסלול "הזכות לשאול" ו- 155 ( 40%) היו במס ."לול "הזכות לדעת  ה רוב הגדול( של הבקשות98% ) נגעו למידע בדבר .בן זוג עקב חשש לפגיעה בבת זוגו המניע להגשת הבקשה היה בדרך כלל .התנהגותו של בן הזוג  75% "מהבקשות במסלול "הזכות לשאול הגישו בנו הזוג עצמן ורבע מהבקשות הוגשו על ידי צד שלישי– לרוב הורים, מטפלים או אפוטרופוסי ם .  ( במסלול "הזכות לדעת" יותר ממחצית הבקשות55%) הגיעו משירותי התמיכה, ובשאר המקרים אנשי המשטרה יזמו את .הנעת התהליך  ב- 29% מהמקרים הוחלט לחשוף "מידע. במסלול "הזכות לשאול שיעור החשיפות היה גבוה מ( "במסלול "הזכות לדעת34% לעומת26% .)בהתאמה הסיב ות השכיחות ל אי- :חשיפת המידע36  פורום קבלת ההחלטות סבר שאין צורך דוחק בחשיפת המידע.  לא היה מידע זמין לחשיפה שהעיד שבת הזוג נתונה ב סכנה מצד בן זוגה.  .המקרה לא עמד בקריטריונים של המנגנון אין בידינו נתונים מלאים .על היקף השימוש במנגנון מאז החל לפעול בכל אנגליה ל הלן יוצגו נתונים לשנים 2014 , 2016/17 , 2017/18 ו- 2018/19 . 35 United Kingdom Home Office, Domestic Violence Disclosure Scheme (DVDS) Pilot Assessment, no date, pp. 3, 11. 36 Ibid, p. 3. מנגנונים לחשיפת מידע על אודות עבירות קודמות בתחום האלימות במשפחה אנגליה ו ו יילס | 16 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm לוח1 : נתוני יישום המנגנון לשנים 2014 , 2016/17 , 2017/18 ו- 2018/19 37 כלל הבקשות מסלול ""הזכות לשאול "מסלול "הזכות לדעת התקבלו אושרו שיעור חשיפה התקבלו ( שיעור ב כלל הבקשות שהתק בלו) אושרו ( שיעור ב כלל הבקשות שאושרו) שיעור חשיפה התקבלו ( שיעור ב כלל הבקשות שהתקבלו) אושרו ( שיעור ב כלל הבקשות שאושרו) שיעור חשיפה מרץ– דצמבר 2014 4,724 1,938 41% אין מידע אין מידע אין מידע אין מידע אין מידע אין מידע ה שנה שנגמר ה ביוני 2017 * 8,490 3,410 40% 3,045 ( 36% ) 972 ( 29% ) 32% 5,445 ( 64% ) 2,438 ( 71% ) 45% ה שנה שנגמר ה במרץ 2018 * 10,968 5,649 52% 4,655 ( 42% ) 2,055 ( 36% ) 44% 6,313 ( 58% ) 3,594 ( 64% ) 57% ה שנה שנגמר ה במרץ 2019 * 13,748 6,583 48% 6,496 ( 47% ) 2,575 ( 39% ) 40% 7,252 ( 53% ) 4,008 ( 61% ) 55% * כך.במקור מהנתונים עולה כ דלקמן:  ככלל, נראה כי יש מגמת עלייה במספר הבקשות לחשיפת מידע, אך היות שנתוני2014 ם אינ על שנת פעילות מלאה וכפי הנראה יש חפיפה בין נתוני2016/17 לנתוני2017/18 , אי- אפשר.לחשב את שיעורה בין שנת2017/18 לשנת2018/19 עלה מספר הבקשות שהתקב לו ב- 25% בעוד מספר הבקשות שאושרו עלה ב- 17% . עיקר הגידול היה במסלול "הזכות לשאול" (על י יה של40% ב מספר בקשות שהתקבלו ו של25% ב מספר בקשות שאושרו). 37 2014 Data: United Kingdom Home Office, Domestic Violence Disclosure Scheme (DVDS), One year on – Home Office assessment of national roll-out, no date, p. 7. 2016/17 & 2017/18 Data: United Kingdom Office for National Statistics, Dataset: Domestic abuse in England and Wales - Appendix tables, Table 22: Number of domestic violence protection notices (DVPNs), domestic violence protection orders (DVPOs) and domestic violence disclosure schemes applied for and granted by police force area, year ending June 2017; Table 25: Number of domestic violence protection notices, domestic violence protection orders and domestic violence disclosure schemes applied for and granted by police force area, year ending March 2018. ככלל, נראה כי יש מגמת עלייה במספר הבקשות לחשיפת מידע. מנגנונים לחשיפת מידע על אודות עבירות קודמות בתחום האלימות במשפחה אנגליה ו ו יילס | 17 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm  ב פיילוט,, כאמור רוב הבקשות שנדונו( 60% ) "הגיעו במסלול "הזכות לשאול , אולם מנתוני היישום המלא של התוכנית בשנים הא חרונות עולה תמונה הפוכה, ורוב הבקשות ( 64% בשנת2016/17 , 58% בשנת2017/18 ו- 53% בשנת2018/19 ) הגיעו במסלול .""הזכות לדעת עם זאת, בשנים האחרונות ניכרת מגמת על י יה בחלקן היחסי של ( "הבקשות במסלול "הזכות לשאול מ שנת2017/18 עד שנת2018/19 עלה מספר " הבקשות במסלול הזכות לשאול" ב- 40% בעוד מספר הבקשות במסלול "הזכות לדעת" עלה רק ב- 15% ), ובשנת2018/19 הבקשות נחלקו בין המסלולים כמעט שווה .בשווה  בפיילוט רק29% ,מהבקשות הסתיימו בחשיפה אולם בעשרת החודשים הראשונים להפעלת התוכנית בכל אנגליה הגיע שיעור החשיפה ל- 41% ;מהבקשות בשנ ת 2016/17 שיעור החשיפה היה דומה , ובשנת2017/18 הוא הגיע ל- 52% ; בשנת 2018/19 ירד מעט שיעור החשיפה– 48% .  "בפיילוט שיעור החשיפה היה גבוה יותר במסלול "הזכות לשאול ( 34% לעומת26% ,)"במסלול "הזכות לדעת אולם מנתוני ה הפעלה המלא ה עולה כי בשנים האחרונות שיעור הח שיפה גבוה יותר דווקא ( "במסלול "הזכות לדעת45% לעומת32% במסלול "הזכות לשאול" בשנת2016/17 , 57% לעומת44% בהתאמה בשנת2017/18 ו- 55% לעומת40% בהתאמה בשנת2018/19 ). 1.7.1 עלות הפעלת המנגנון ,במחקר המלווה את הפיילוט מופיעים נתוני מחוז אחד ו מהם עלה כי עלות הטיפול בב קשה במסלול "הזכות לשאול" היה כ- 690 לירות שטרלינג (כ- 4,100 ש"ח ב מחירי2012 – 2013 38 ) ועלות הטיפול בבקשה במסלול "הזכות לדעת" היה כ- 810 לירות שטרלינג (כ- 4,800 .)ש"ח39 במסגרת הערכת ההשפעה הצפויה ( Impact Assessment – IA ) של הצעת החוק למניעת ,אלימות במשפחה שעוסקת ג ם ב מנגנון, הוערך על סמך אותם נתונים ששימשו הב ערכת העלות בעת הפיילוט כי ל נוכח ה עליי ה ב שכר השוטרים עלות הטיפול בבקשה עלתה, ובשנת2018/19 38 בתקופת הפיילוט (יולי2012 – ספטמבר2013 ) ערכה של לירה שטרלינג היה כ- 5.9 ש"ח ,בממוצע. בנק ישראל שערי חליפין יציגים– בחירה במטבע ותקופה :, כניסה23 בדצמבר2019 . 39 United Kingdom Home Office, Domestic Violence Disclosure Scheme (DVDS) Pilot Assessment, no date, p. 4. רוב הבקשות לחשיפת מידע באנגליה הגיעו במסלול "הזכות לדעת", אך בשנים האחרונות יש מגמת לי ע יה ב שיעור הבקשות במסלול ""הזכות לשאול , ובשנת2018/19 הבקשות נ חלקו בין המסלולים כמעט .שווה בשווה בשנתיים האחרונות שיש עליהן נתונים כמחצית מהבקשות .הסתיימו בחשיפה שיעור החשיפה גבוה יותר במסלול "הזכות ."לדעת מנגנונים לחשיפת מידע על אודות עבירות קודמות בתחום האלימות במשפחה אנגליה ו ו יילס | 18 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm היא כ- 1,330 לירות שטרלינג במסלול "הזכות לשאול" (כ- 6,200 ש"ח במ חירי 2018 – 9 201 40 ) וכ- 890 ( "לירות שטרלינג במסלול "הזכות לדעת כ- 4,200 .)ש"ח41 מחברי מחקר ההערכה של הפיילוט ציינו כי סביר שמדובר בהערכת חסר היות שהיא מסתמכת על הערכה שמרנית של זמן הטיפול בבקשות. עורכי המחקר ציינו עוד שסביר שעלות התהליך שונה בכל אזור ואזור בשל ההבדלים ב אופן הטמעת התהליך ו במספר המקרים המטופלים הם ב. 42 כך א ,ו כך חשוב לסייג את התמונה שעשויה לעלות מנתונים אלו ולציין כי בהיעדר נתוני רקע על עלות ההפעלה של מענים אחרים ועלות הטיפול של המשטרה בתלונות .אלמ"ב, קשה להבין את משמעותם 1.8 הערכת המנגנון וביקורת עליו מחקרי ההערכה שנמצאו במהלך העבודה על מסמך זה תמ מקדים באיסוף נתונים על היקף היישום ובניתוח תפיסות של.בעלי העניין לגבי יישום המודל43 למיטב ידיעתנו עד כה לא נעשה ניסיון להער יך את תרומת המנגנון למניעת אלימות או אף ל קיים מעקב שיטתי אחר מקרים שטופלו ב אמצעותו. חוקרת שבחנה את יישום המנגנון מציינת כי היות ש במסגרת ההנחיות לה ,פעלת המנגנון אין דרישה מהמשטרה להמשיך לעקוב אחרי המקרה לאחר חשיפת המידע אין למשטרה מידע אם ננקטו צעדים כלשהם בעקבות החשיפה ו אם כן– מהם, ואין כל אפשרות לדון באפקטיביות של המנגנון או בסיכו ן ש הוא עלול לצור עבור מקבלת המידע. 44 ב מחקר אחר צוין כי בהיעדר נתונים על תרומת המנגנון למניעת אלימות אי- אפשר להזים את החשש שהמנגנון אינו תורם להגברת הביטחון, ו אם כך– הוא יוצר עומס בי ו רוקרטי על מהמשטרה ומצריך משאבים שהיו יכולים ל היות מושקעים ב מהלכים שמביאים תועלת. 45 ב שני מחקרי הערכה שפרסם משרד הפנים – האחד להערכת הפיילוט שנ עשה 14 חודשים בארבעה מח ו זות משטרה ו השני להערכת שנת היישום הכלל-ארצית הראשונה – עלה כי הליכי ההטמעה של המנגנון היו מוצלחים , השוטרים שהתמחו באלימות במשפחה הכירו את המנגנון 40 בשנים2018 – 2019 ערכה של1 לירה שטרלינג היה כ- 4.7 ,ש"ח בממוצע. בנק ישראל שערי חליפין יציג ים– בחירה במטבע ותקופה , :כניסה2 בפברואר2020 . 41 United Kingdom Home Office, Draft Domestic Abuse Bill: Impact Assessment (IA), 21 January 2019, p. 33. 42 United Kingdom Home Office, Domestic Violence Disclosure Scheme (DVDS) Pilot Assessment, no date, p. 4. 43 פרק זה מבוסס על שני מחקרי הערכה שפרסם משרד הפנים של בריטניה, דוח של מבקר המשטרה ושירותי הכבאות וההצלה , דוח של הוועדה המשותפת לבית הלורדים ובית הנבחרים לבחינת טיוטת הצעת חוק האלימות במשפחה ושני מאמרים אקדמיים שאחד מהם מבוסס על איס.וף נתונים ומחקר עצמאי 44 Marian Duggan, "Victim Hierarchies in the Domestic Violence Disclosure Scheme", International Review of Victimology 24 (2), 2018, p. 207. 45 Kate Fitz-Gibbon K & Sandra Walklate, "The efficacy of Clare’s Law in domestic violence law reform in England and Wales", Criminology and Criminal Justice 17(3), 2017, pp. 284–300. מראיונות עם מעורבים ב הפעלת המנגנון (נציגי המשטרה והארגונים השותפים ומגישות )הבקשות לחשיפה עלה כי הם ראו בו דרך מועילה לספק מידע לשם קבלת החלטות מושכלות על המשך מערכת .היחסים ,כמו כן אנשי המקצוע סבורים כי הוא מעודד פעילות רב- ארגונית להתמודדות עם אלימות במשפחה. מנגנונים לחשיפת מידע על אודות עבירות קודמות בתחום האלימות במשפחה אנגליה ו ו יילס | 19 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ,היטב ו ככלל, המעורבים ב הפעלת המנגנון (נציגי המשטרה והארגונים השותפים ומגישות הבקשות לח שיפה) ראו בו דרך מועילה לספק מידע לשם קבלת החלטות מ ו שכלות על המשך מערכת היחסים; רוב המשתתפות במחקר ההערכה של הפיילוט ש קיבלו מידע ציינו שהמידע אפשר להן לקבל החלטות מושכלות ע ל המשך מערכת היחסים שלהן, וציינו כי בעקבות קבלת ה ידע הן יהיו ערות יותר לסימני אזהרה על .אלימות במשפחה במערכת היחסים שלהן גם אנשי המקצוע סבורים שהוא מעודד פעילות רב- ארגונית להתמודדות עם אלימות .במשפחה46 .לעומת זאת, דוחות אחרים התריעו על קשיים ובעיות ביישום המנגנון כך, הן המפקח על המשטרה ושירותי הכבאות וההצלה והן הוועדה המשותפת לבית הלורדים ובית הנבחרים לבחינת טיוטת הצעת חוק האלימות במשפחה קבעו כי נתוני היישום מעידים על שימוש מוגבל .במנגנון ביחס להיקף הנרחב של תופעת האלימות במשפחה המפקח על המשטרה ד י ווח כי בשנת2016 ,נרשמה עלייה במספר עבירות האלימות במשפחה באנגליה אולם במחוזות משטרה רבים חלה ירידה במספר הבקשות לחשיפת מידע על כל100 עבירות אלימות .במשפחה47 בדוח הוועדה המשותפת צוין בהקשר זה כי בשנת2018 ת יעדה המשטרה באנגליה כ- 1.2 מיליון אירועי אלימות במשפחה, לעומת כ- 11,000 פניות למנגנון בשנה שנגמרה במרץ 2018 . 48 י יתכן ש היישום המוגבל קשור בין השאר.לחוסר מודעות לקיומו של המנגנון כך, במסגרת ההתייעצות ציבורית על הצעת חוק האלמ"ב החדש שקיים משרד הפנים בשנת2018 עם קורבנות אלמ"ב , נציגי ארגוני תמיכה ומומ ח ים בתחום המ,שפט, הבריאות, החינוך והרווחה נמצא כי32% ,מהמשיבים לא הכירו את המנגנון ו- 61% מתוכם היו קור.בנות אלמ"ב49 גם המפקח על המשטרה מצא כי רק מעטות מקורבנות האלמ"ב שהשתתפו בקבוצות המיקוד במסגרת ביקורת על פעילות המשטרה בתחום הא למ"ב היו מודעים לקיומו של ה.מנגנון50 ב מחקר נוסף, שמבוסס על ראיונות עם גורמי מקצוע במחוז משטרה אחד, כל המרואיינים 46 United Kingdom Home Office, Domestic Violence Disclosure Scheme (DVDS), One year on – Home Office assessment of national roll-out, no date, pp. 4–5; Domestic Violence Disclosure Scheme (DVDS) Pilot Assessment, no date, pp. 3–4. 47 Her Majesty's Inspector of Constabulary and Fire and Rescue Services, A Progress Report on the Police Response to Domestic Abuse, November 2017, p. 39. 48 United Kingdom Parliament, Joint Committee to the House of Lords & the House of Commons on the Draft Domestic Abuse Bill, Draft Domestic Abuse Bill: First Report of Session 2017–19, 11 June 2019, p. 36 49 United Kingdom Secretary of State for the Home Department, Transforming the Response to Domestic Abuse: Consultation Response and Draft Bill, Presented to Parliament, January 2019, pp. 3, 46. 50 Her Majesty's Inspector of Constabulary and Fire and Rescue Services, A Progress Report on the Police Response to Domestic Abuse, November 2017, p. 39. נתוני היישום מעידים על שימוש מוגבל במנגנון ביחס להי קף הנרחב של תופעת האלמ"ב . השימוש המוגבל עשוי להיות ק שור לחוסר מודעות .לקיום המנגנון מנגנונים לחשיפת מידע על אודות עבירות קודמות בתחום האלימות במשפחה אנגליה ו ו יילס | 20 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm הסכימו ש ה מנגנון לא .מוכר מספיק בציבור הרחב עורכת המחקר מציינת כי קורבנות אלמ"ב ,המוכרים לשירותי הרווחה עשויים להיות מופנים למנגנון באחד משני המסלולים הקיימים אולם רבות מהנשים ש אינ ן מוכרות לשירותי הרווחה אינן יודעות על קיומו. 51 בהקשר זה צוין בדוח ההערכה ש חובר ב משרד הפנים בתום שנת הפעילות הראשונה של המנגנון כי העלאת המודעות ל קיום ה מנגנון בקרב השוטרים הנותנים מענה ראשוני לאזרחים עשויה לסייע בהגברת ההיכרות ע ימו.בקרב הציבור הרחב52 הוועדה המשותפת קשרה את מספר הפניות הנמוך לכך ש פנייה למשטרה בדבר העבר העברייני של בן זוג חדש אינה בראש סדר העדיפויות של רוב הנשים בתחילת מערכת יחסים, סיבה נוס פת שמנתה הוועדה היא הפעלה לא אחיד ה של המנגנון במחוזות השונים. חלק מהעדים שהופיעו ל פני הוועדה טענו כי יש מקום שהמשטרה תנקוט יותר יוזמה בכל הנוגע לגילוי מידע לקורבנות פוטנציאליים של אלימות במשפחה, בין ה שאר באמצעות ניהול מאגר מידע של עברייני אלמ"ב .סדרתיים53 לצד השימוש המוגבל במנגנון בכל המחוזות ב אנגליה נמצא ו הבדלים בין מחוזות המשטרה בהיקף הפעלתו ובאופן הפעלתו. המפקח על המשטרה מצא כי בשנת2016 מספר הבקשות בכל מחוז נע בין בקשות ספורות ל- 100,000 נפש ב כמה מח וזות ל יותר מ- 20 בקשות ל- 100,000 נפש בכל מסלול במחוזות אחרים. נוסף על כך נמצא כי יש מחוזות ש בהם מספר ה בקשות ל חשיפת מידע במסלול "הזכות לשאול" גדול פי כמה מ מספר "הבקשות במסלול "הזכות לדעת ו יש מחוזות ש .בהם המצב הפוך לפי ,דוח המפקח השונות הרבה בין המחזות מצריכה יצירת מנגנונים שיקדמו יישום אחיד יותר בכל רחבי המדינה. 54 הוועדה המשותפת לבחינת טיוטת הצעת חוק האלימות במשפחה , ש מצאה גם היא שהפעלת המנגנון ברחבי המדינה אינה דה י אח., צופה שיפור במצב אם יעוגן המנגנון בחוק55 51 Marian Duggan, "Victim Hierarchies in the Domestic Violence Disclosure Scheme", International Review of Victimology 24 (2), 2018, pp. 207–208. 52 United Kingdom Home Office, Domestic Violence Disclosure Scheme (DVDS), One year on – Home Office assessment of national roll-out, no date, pp. 4–5. 53 United Kingdom Parliament, Joint Committee to the House of Lords & the House of Commons on the Draft Domestic Abuse Bill, Draft Domestic Abuse Bill: First Report of Session 2017–19, 11 June 2019, pp. 36–37. 54 Her Majesty's Inspector of Constabulary and Fire and Rescue Services, A Progress Report on the Police Response to Domestic Abuse, November 2017, pp. 39–40. 55 United Kingdom Parliament, Joint Committee to the House of Lords & the House of Commons on the Draft Domestic Abuse Bill, Draft Domestic Abuse Bill: First Report of Session 2017–19, 11 June 2019, p. 37. לצד השימוש המוגבל במנגנון בכל המחוזות באנגליה נמצא ו הבדלים בין מחוזות המשטרה בהיקף המנגנון ובאופן הפעלתו. מנגנונים לחשיפת מידע על אודות עבירות קודמות בתחום האלימות במשפחה אנגליה ו ו יילס | 21 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ,נוסף על כך ה מפקח על המשטרה מצא כי בחלק מהמקרים חלו עיכובים ניכרים בטיפול בבקשה ו בח שיפת המידע ,עיכובים שעלולים לסכן נשים. 56 בפני הוועדה המשותפת לבחינת טיוטת הצעת חוק האלימות במשפחה הובאו טענות כי התמשכות הטיפול בכל פנ י( יה39 ימים בממוצע) מפחית ה את פוטנציאל מניעת האלימות של המנגנון ומגביר ה .את הסיכון לקורבנות57 ב מחקר אחר שבחן את הפעלת המנגנון בשנת הפעילות הראשונה שלו עלה כי הטיפול בבקשות מתמשך .בעיקר במסלול "הזכות לשאול", עקב קביעת רמת סיכון נמוכה יחסית במקרים אלו עורכת המחקר מציינת כי משך הטיפול עשוי להשפיע גם ,על המוטיבציה להתחיל בתהליך ו כן שהנתונים שנאספו מע ידים שמספר לא מבוטל של בקשות בוטלו בשבועות שחלפו בין הגשתן ובין ה מועד שבו המענה היה אמור להינתן. 58 ב אותו מחקר עלה ש ההבדלים בין שני המסלולים בהפעלת המנגנון אינם מתמצים בזמן הטיפול בבקשה. לפי המחקר, המידע שנמסר בעקבות הגשת בקשות ב מסלול "הזכות ל "שאול בדרך כלל מצומצם יותר מזה שנמסר בעקבות הגשת בקשות ב מסלול "הזכות לדעת", שהמקרים שמטופלים במסגרתו מוכרים לרשויות ועל כן מעורבים בו גורמים שעשויים לפעול בשם בת הזוג מתוך היכרות עם מאפייניה וצרכיה. מסירת מידע לא מפורט ולא ספציפי עשויה להשפיע על שיקול הדעת של מקבלת המידע בדבר.המשך מערכת היחסים59 במחקר נטען כי באופן כללי תפקוד המנגנון תלוי ב סטטוס של הפונה: המנגנון זמין יותר במקרים ש בהם הסכנה הנשקפת לבת הזוג מוערכת כגבוהה ועל כן היא מוכרת ל גורמי הרווחה ומלווה על ידם , ואילו ה פונות במסגרת מסלול "הזכות לשאול" נאלצות להתמודד עם ,הליך ארוך יותר עלולות שלא לקבל את המידע הדרוש להן, וסביר פחות שיקבלו את התמיכה הדרושה לשם .קבלת החלטות מושכלות בעקבות קבלת המידע60 בהקשר זה נ זכיר ב כי הנחיות ל הפעלת המנגנון נ קבע כי המשטרה היא שתחשוף את ,המידע ויתאפשר ל פורום הבין- ארגוני להחליט לערב גורמים נ וספים ב מתן המידע. ה משתתפות במחקר ההערכה של הפיילוט הדגישו את חשיבות נוכחותו של עובד מערך התמיכה במעמד חשיפת המידע לצד נציג המשטרה לשם מתן תמיכה מ י.ידית במקרה הצורך61 56 Her Majesty's Inspector of Constabulary and Fire and Rescue Services, A Progress Report on the Police Response to Domestic Abuse, November 2017, p. 40. 57 United Kingdom Parliament, Joint Committee to the House of Lords & the House of Commons on the Draft Domestic Abuse Bill, Draft Domestic Abuse Bill: First Report of Session 2017–19, 11 June 2019, p. 36. 58 Marian Duggan, "Victim Hierarchies in the Domestic Violence Disclosure Scheme", International Review of Victimology 24 (2), 2018, pp. 209–210. 59 Ibid, pp. 210–211. 60 Ibid, pp. 214–215. 61 United Kingdom Home Office, Domestic Violence Disclosure Scheme (DVDS) Pilot Assessment, no date, p. 4. במחקר ש נבחנה בו הפעלת המנגנון בשנת הפעילות הראשונה שלו נטען כי ה מנגנון זמין יותר במקרים המטופלים במסלול "הזכות ,"לדעת ש בהם הסכנה הנשקפת לבת הזוג מוערכת על פי רוב כגבוהה ועל כן היא מ וכרת לגורמי הרווחה ומלווה על ידם. לעומת זאת בפניות במסלול ""הזכות לשאול הפונות נאלצות להתמודד עם הליך ארוך יותר, עלולות שלא לקבל את המידע ה דרוש להן, וסביר פחות שיקבלו את התמיכה הדרושה לשם קבלת החלטות מושכלות בעקבות קבלת המידע. מנגנונים לחשיפת מידע על אודות עבירות קודמות בתחום האלימות במשפחה אנגליה ו ו יילס | 22 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm לצד התובנות בדבר ההבדלים בין המסלולים באופן ,הטיפול ב אותו מחקר עלה כי ההנחיות ליישום המנג נון א ו מנם אינן מגבילות את המידע ש אפשר ,לחשוף להרשעות בלבד אך מרואיינים העלו חשש כי גורמי אכיפת ה חוק נוטים לנקוט משנה זהירות בכל הנוגע להקפדה על חוקי הגנת הפרטיות ולהגביל את המידע שנמסר מלבד .הרשעות62 לעומת ,זאת ב מחקר אחר צוין בהקשר זה שחשיפת המידע כרוכה פג ב יעה בפרטיות בן הזוג ועשויה ל השפיע ע ל יכולתו של עבריין מורשע להשתקם ולהשתלב בחברה לאחר ריצוי עונשו ,ו לכן יש לנקוט משנה זהירות בקבלת ההחלטה על חשיפה ולצמצם אותה רק למקרים שנשקפת.בהם סכנה ממשית לנקיטת אלימות במערכת היחסים הנוכחית במחקר צוין כי אומנם על פי הה ,נחיות להפעלת המנגנון אם מתקבלת החלטה לחשוף מידע, על המשטרה לשקול פנייה לבן הזוג מושא ה בקשה , אך מדוח הערכת הפיילוט עלה כי בפועל פנ י יה שכז את לא נעשתה ב שום מקרה, מחשש ש עדכון בן הזוג יביא ל.הגברת הסיכון לבת הזוג63 ב אותו מחקר צוין בהקשר זה גם אופייה הנסתר של הא לימות במשפחה, המצמצם במידה ניכרת את האפקטיבית של המנגנון: המנגנון מבוסס על קיומו של מידע מדויק במערכות המידע המשטרתיות וזמין לכל תחנות המשטרה ברחבי המדינה. בתחומים פליליים שונים מידע ,כזה עשוי לתת תמונה אמינה למדי של התנהגות עבריינית קודמת אולם תחום האלמ"ב ידוע כתחום המ ת אפיין בתת- .דיווח התוצאה עשויה להיות מתן תחושת ביטחון לא מבוססת למי שבסיום ההליך תקבל תשובה שלפיה לבן הזוג שלה אין עבירות קודמות. 64 גם בדיוני הוועדה המשותפת לבחינת טיוטת הצעת חוק האלימות במשפחה הוזכר כי רוב מקרי האלימות אינ ם מדווח ים למשטרה, וע ל כן רוב הגברים הפו געים לא יהיו מוכרים למשטרה . עוד צוין כי יש פערי ידע ה נובעים משימוש במאגרי מידע שונים .לפיכך , יש חשיבות בהגברת השימוש במערכות המידע הקיימות בתוך המשטרה, ובין סוכנויות שונות. חלק מהעדים שהופיעו לפני הוועדה טענו בהקשר זה כי יש הצדקה להקמת מ אגר מידע של עברייני אלמ"ב סדרתיים. 65 ב אחד המחקר ים העלו כמה מרואיינים חשש כי האיסור על מקבלת המידע למסור אותו לגורם שלישי עשוי להקשות על יה לשקול את דרכי הפעולה האפשריות העומדות בפניה 62 Marian Duggan, "Victim Hierarchies in the Domestic Violence Disclosure Scheme", International Review of Victimology 24 (2), 2018, pp. 209–210. 63 Kate Fitz-Gibbon K & Sandra Walklate, "The efficacy of Clare’s Law in domestic violence law reform in England and Wales", Criminology and Criminal Justice 17(3), 2017, pp. 284–300. 64 Ibid, pp. 284–300. 65 United Kingdom Parliament, Joint Committee to the House of Lords & the House of Commons on the Draft Domestic Abuse Bill, Draft Domestic Abuse Bill: First Report of Session 2017–19, 11 June 2019, pp. 36–37. מרואיינים העלו חשש כי גורמי אכיפת ה חוק נוטים לנקוט משנה זהירות בכל הנוגע להקפדה על חוקי הגנת הפרטיות ולהגביל את המידע להרשעות בלבד. היות שתחום האלמ"ב ידוע כתחום ת המ אפיין בתת- דיווח , המנגנון– המבוסס על מידע מדויק השמור במערכות המידע המשטרתיות– עלול לגרום להיווצרות תחושת ביטחון לא מבוססת אצל מי שבסי ום ההליך תקבל תשובה שלפיה אין לבן הזוג שלה עבירות .קודמות מנגנונים לחשיפת מידע על אודות עבירות קודמות בתחום האלימות במ שפחה אנגליה ו ו יילס | 23 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm .באמצעות התייעצות עם אדם קרוב ואף עם גורמי סיוע66 עוד עלה כי בחלק מהמקרים הב קשה לחשיפת המידע במסלול "הזכות לשאול" מסורבת משום שבני הזוג נפרדו מאז .הגשת הבקשה החוקרת מציינת כי י י תכנו מקרים ש בהם הסיכון לבת הזוג דווקא גדל בגלל הפרידה (היות שמשבר הפרידה עלול להגביר את הפוטנציאל לאלימות), אך נ ו הלי המנגנון אינם .מתייחסים למקרים אלו67 וז י כר כי לפי ההנחיות ל הפעלת המנגנון חשוב להבהיר למבקש המידע שהיעדר מידע אינו מעיד בהכרח שבת הזוג אינה נתונה בסכנה לפגיעה ו לספק מידע על .אפשרויות ההגנה והתמיכה הקיימות68 בהקשר זה יצוין כי בהערכה של משרד הפנים על שנת היישום הראשונה של המנגנון עלה כי יש מקום לשפר את שירותי התמיכה הניתנים לפונים שלא קיבלו מידע ב אמצעות.המנגנון69 ב אחד המחקרים על ת ה טענה ביקורתית נוספת הנוגעת להשפעה הכוללת של המנגנון: ל פי ,המחקר ל צד הטענות כי המנגנון מעצים נשים היות שהוא מאפשר להן לקבל החלטות מושכלות בדבר ,המשך מערכת היחסים אפשר לטעון כי המנגנון מ טיל את האחריות לפעולה על כתפי הפונה ובכך הוא מביא להאשמת הקורבן במקרה של פגיעה. המנגנון פועל על סמך ההנחה שאם בת הזוג תדע על היסטוריית האלימות של בן הזוג היא תוכל לסיים את מערכת היחסים, אך הנתונים מראים שנשים רבות שחוות אלימות במערכת היחסים מתק שות לסיים אותה . בהקשר זה עורכות המחקר מציינות כי לשני שלישים ממשתתפות הפיילוט היו ילדים משותפים עם מושא הבקשה , מה שעשוי להציב מכשול נוסף בפני פירוק .מערכת היחסים עורכות המחקר אף מעלות חשש שחשיפת המידע תעודד חוסר פעילות של ה משטר ה, ב של תפיסה ש לפיה משנחשפה ה ת מונה ה מלאה של ההיסטוריה העבריינית של בן הזוג, בת הזוג היא שמנהלת את הסיטואציה. העברת האחריות מ התוקפן או המערכת אל הקורבן מעלה חשש להתגברות התופעה של האשמת הקורבן– אם ההנחה שביסוד הפעלת ה מנגנון היא שנשים ירצו ויוכלו לעזוב את בן הזוג בעקבות חשיפת המידע, עול ה השאלה כיצד מערכת החוק תתייחס לנשים שלא עזבו את בן הזוג ו היו קורבנות לאלימות דו י מצ. 70 66 Marian Duggan, "Victim Hierarchies in the Domestic Violence Disclosure Scheme", International Review of Victimology 24 (2), 2018, p. 212. 67 Ibid, p. 209. 68 United Kingdom Home Office, Domestic Violence Disclosure Scheme (DVDS) Guidance, 7 December 2016, pp. 21–22. 69 United Kingdom Home Office, Domestic Violence Disclosure Scheme (DVDS), One year on – Home Office assessment of national roll-out, no date, p. 4. 70 Kate Fitz-Gibbon K & Sandra Walklate, "The efficacy of Clare’s Law in domestic violence law reform in England and Wales", Criminology and Criminal Justice 17(3), 2017, pp. 284–300. מנגנונים לחשיפת מידע על אודות עבירות קודמות בתחום האלימות במשפחה אנגליה ו ו יילס | 24 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 1.9 עיגון ה מנגנון בחוק כאמור, מנגנון חשיפת המידע מתבסס על ,סמכותה של המשטרה, על פי המשפט המקובל לחשוף מידע כאשר הדבר נחוץ לשם מניעת פשע, כל עוד חשיפת המידע נעשית על פי הוראו ת .הפסיקה והחקיקה בתחומי הגנת המידע וזכויות האדם71 ,למרות זאת בימים אלו נעשה ניסיון לעגן את המנגנון בחגיגה ב הצעת חוק רחבה יותר ,להתמודדות עם אלימות במשפחה ובימים אלו היא נדונה בפרלמנט . טיוטת הצעת ה חוק (ה ממשלתית) המבקשת להסדיר את התמודדות הרשויות עם אלימות ( במשפחהHC Bill 422 – Domestic Abuse Bill ) פורסמה בינואר2019 . לאחר פרסום דוח של ועדה משותפת לבית הלורדים ו ל בית הנבחרים שבחנה את הצעת החוק היא הו גשה ל בית הנבחרים ביולי2019 . סעיף55 לחוק מבקש לקבוע בסיס חוקי ייעודי ל מנגנון חשיפת המידע הקיים ולתת תוקף חוקי ל הנחיות שהוציא משרד הפנים בדבר אופן הפעלת ה מנגנון. 72 פי ל הממשלה, מהלך זה י חייב את המשטרה ל נהוג לפי ה הנחיות ויגביר את המודעות בציבור לקיומו של ה מנ גנון , וכך י עלה מספר האנשים שי שתמשו בו. 73 בהערכת ההשפעה הצפויה של החוק הוערך כי חקיקת ו תביא לעלייה של5% – % 10 .בשימוש במנגנון74 ,כאמור בדוח הוועדה המשותפת לשני בתי הפרלמנט ש הוקמה לצורך בחינת ה צעת החוק צוין כי ככלל, העדים שהופיעו ל פני הוועדה תמכו ב עיגון ה מנגנו ן בחוק וציינו כי הוא יסייע לבסס את השימוש בו וליצור אחידות באופן ה פעלתו ב מחוזות המשטרה", בעיקר במסלול "הזכות לדעת . עם זאת, בדיוני הוועדה הועלו גם טענות בדבר יכולתו של המנגנון לסייע במניעת אלימות, ל נוכח אופייה הנסתר והלא-מדווח של האלימות במשפחה, פערי הידע ה נובעים מחוסר אחידות בין מאגרי ידע שונים וה תמשכות.הטיפול בפניות75 הוועדה המשותפת ציינ ה לסיכום הנושא כי היא תומכת בהחלטת הממשלה להניח תשתית ייעודית בחקיקה למנגנון הקיים ל חשיפת המידע , וצופה כי מהלך זה יגביר את המודעות 71 United Kingdom Home Office, Domestic Violence Disclosure Scheme (DVDS) Guidance, 7 December 2016, p. 4; Policy paper: Domestic Violence Disclosure Scheme fact sheet, Updated: 1 November 2019. 72 United Kingdom House of Commons Library, Domestic Abuse Bill 2017–19, Briefing Paper Number CBP 8630, 30 September 2019, pp. 50–52; United Kingdom Government, Transforming the Response to Domestic Abuse Consultation Response and Draft Bill, January 2019, p. 46. 73 United Kingdom Government, Transforming the Response to Domestic Abuse Consultation Response and Draft Bill, January 2019, p. 46; United Kingdom Home Office and Ministry of Justice, Domestic Abuse Bill Delegated Powers Memorandum, 16 July 2019, pp. 16–17. 74 United Kingdom Home Office, Draft Domestic Abuse Bill: Impact Assessment (IA), 21 January 2019, p. 6. 75 United Kingdom Parliament, Joint Committee to the House of Lords & the House of Commons on the Draft Domestic Abuse Bill, Draft Domestic Abuse Bill: First Report of Session 2017–19, 11 June 2019, pp. 36–37. לאחר שהמנגנון פעל שנים אחדות על בסיס הנחיות לא סטטוטוריות, בימים ו אל נדונה בפרלמנט של בריטניה הצעת חוק ממשלתית להתמודדות עם אלימות במשפחה אשר בין היתר מבקשת לעגן את .המנגנון בחוק אחת המטרות של עיגון המנגנון בחוק היא להגביר את המודעות לקיומו בציבור הרחב, לבסס את השימוש בו ו ליצור אחידות באופן ה פעלתו ב מחוזות המשטרה . מנגנונים לחשיפת מידע על אודות עבירות קודמות בתחום האלימות במשפחה אנגליה ו ו יילס | 25 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm לקיום המנגנון בציבור הרחב. הוועדה מכירה בכך שאנשים מעטים בלבד י שתמשו ב מנגנון וכי השימוש ב ו עשוי לגרום סיכון מסוים לפונה. עם זאת, היא סבורה כי אם התנהלות המשטרה תהיה מותאמת למצב יצטמצם.הסיכון הוועדה מקבלת את הביקורת בדבר השימוש המוגבל של המשטרה במסלול "הזכות לדעת" ו סבורה כי גם בתחום זה י ח ול שיפו .ר עם חקיקת החוק מהלך נוסף שי גביר את השימוש במסלול,, לפי הוועדה זה הוא שיפור העבודה הרב- .ארגונית76 2 . סקוטלנד ב סקוטלנד פועל מנגנון דומה לזה שפועל באנגליה– Disclosure Scheme for Domestic Abuse Scotland (DSDAS) . המנגנון הוטמע בכל סקוטלנד באוקטובר2015 בעקבות פיילוט שנערך .בשני מחוזות77 בדומה למנגנון האנגלי, הטמעת המנגנון הסקוטי לא הצריכה שינויי חקיקה, והוא .פועל מתוקף החקיקה הקיימת78 מאפייני המנגנון הסקוטי דומים ל אלו של ה מנגנון ה:אנגלי79  פנייה ראשונית למנגנון , שאפשר ,לעשות בתחנות המשטרה ,באמצעות שוטר ברחוב בטל פון או באמצעות טופס מקוון (ראו כאן.) ו הפ נה עשוי להיות כל אדם שחושש שמא אדם כלשהו עשוי להוות סיכון כלפי בת זוגו ( ,כמובן)לרבות בת הזוג עצמה.  בעקבות הפנייה יי צור נציג המשטרה קשר עם הפונה ב תוך שלושה ימים לכל היותר כדי .לדון בפרטי הפנייה לאחר מכן י י ערכו בדיקות ראשוניות בהתבסס על המידע שנמסר ותיע שה הערכת מסוכנות ראשונית. אם המשטרה תעריך כי יש סכנה מ י ידית לפגיעה או .שנעשתה עבירה על החוק היא תפעל בהתאם לכך  בעקבות הקשר הראשוני תיערך ב תוך12 ימים פגישה פנים-אל-פנים לשם וידוא זהות הפונה ו קיום הערכת מסוכנות מלאה .בעקבות המידע שיימסר בפגישה תאסוף 76 הוועדה המשותפת לא נקטה עמדה בדבר יצירת מאגר עבריינים סדרתיים (סוגיה ש לגביה נשמעו בוועדה הן עדויות תומכות ו הן עדויות מתנגדות) והמליצה לממשלה לבחון סוגיה זו. הממשלה ציינה בתגובתה על דוח הוועדה כי אומנם היא מכירה בחשיבות של ניטור ,עבריינים סדרתיים בתחום האלימות במשפחה וניהול הסיכון הנשקף מהם אף עמדתה היא שיש להתמקד בשיפור המערכות הקיימות ולא בי צירת מערכת נוספת שתרומתה מוגבלת, אך הנושא ימשיך להיבחן. עוד ציינה הממשלה בתגובתה כי יש כוונה לחייב גברים אלימים .בדיווח למשטרה על כל שינוי בשמם או במקום מגוריהם, כדי לאפשר למשטרה לנטר טוב יותר את הסיכון הנשקף מהם Ibid, p. 38; Secretary of State for the Home Department, Domestic Abuse Bill: The Government Response to the Report from the Joint Committee on the Draft Domestic Abuse Bill, Session 2017-19 Hl Paper 378 / Hc 2075, July 2019, p. 29. 77 Police Scotland, First anniversary of Disclosure Scheme for Domestic Abuse, 1 October 2016, retrieved: 8 January 2020. 78 Police Scotland, Disclosure Scheme for Domestic Abuse Scotland (DSDAS): Standard Operating Procedure, 25 May 2018, pp. 4, 7. 79 Ibid, 25 May 2018; Police Scotland, Disclosure Scheme for Domestic Abuse Scotland: Keeping People Safe from Domestic Abuse, no date; Step-by-step process of using the Domestic Abuse Disclosure Form, retrieved: 8 January 2020. ב סקוטלנד פועל מאז 2015 מנגנון ה דומה במאפייניו העיקריים לזה שפועל בא.נגליה אפשר לפנות בבקשה לחשיפת מידע גם באמצעות טופס .מקוון מנגנונים לחשיפת מידע על אודות עבירות קודמות בתחום האלימות במשפחה סקוטלנד | 26 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm המשטרה מידע שנמצא ברשותה וברשות גופים אחרים ותעביר את כל המידע לצורך .קבלת החלטה מידע זה עשוי לכלול הרשעות, תיקי חקירה שלא הסתיימו בהרשעה או אף ב כתב אישום ,תלונות שהוגשו למשטרה ומידע מודיעיני.  הבקשה לחשיפה תועבר ב תוך20 ימים ל דיון בפורום קבלת ההחלטות המקומי ( Decision-Making Forum – DMF ) , שמשתתפים בו נציגי המשטרה וגופים אחרים הנוגעים בדבר.)(שירותי הרווחה, שירותי הכליאה וכדומה80 בדיון יוחלט אם ל חשוף את ,המידע ו אם כן– איזה מידע ייחשף ו מי יקבל אותו . כמו כן תוכן תוכנית הגנה ייעודית .לקורבן הפוטנציאלי  חשיפת המידע ת יעשה בתוך עשרה ימים מול האדם שמוערך כבעל היכולת ה טובה ביותר להגן על בת הזוג. הימנעות מחשיפה עשויה לנבוע מהיעדר מידע על עבירות אלמ"ב קודמות , מהערכה שהמידע הקיים על עבירות קודמות אינו מצדיק חשיפה או מהערכה שבן הזוג אינו מהווה סיכון כלפי בת זוגו. כאשר אין מידע מספק על עבירות קודמות אך יש הערכה ש אולי ננקטת אלימות, המשטרה ושירותי התמיכה יציעו דרכי .הגנה ותמיכה רלוונטיות  ( "חשיפת מידע במסגרת "הסמכות לספרPower To Tell ) – בדומה למסלול "הזכות לדעת" במנגנון האנגלי, גם בסקוטלנד אפשר לחשוף מידע גם בלי שהתקבלה פנייה במנגנון במקרים ש בהם הגיע למשטרה מידע על אדם שלהערכתה מעיד שבת זוגו נ תונה בסיכון לאלמ"ב . ההחלטה על חשיפת המידע ת תקבל גם היא ב פורום קבלת ההחלטות.  הטיפול בבקש ה אמור להסתיים בתוך כ- 45 .ימים 2.1 נתוני יישום לפי נתונים שפרסמה משטר ת סקוטלנד, בשלוש השנים ושלושת החודשים שמתחילת פעילות המנגנון ועד סוף שנת2018 הוגשו כמעט4,000 ,בקשות לחשיפת מידע43% מהן במסלול .""הזכות לשאול" והשאר במסלול "הסמכות לספר מהנתונים שפורסמו קשה לקבל תמונה .מדויקת של שיעור הבקשות המסתיימות בחשיפת מידע81 בשנת הפעילות הראשונה של ( המנגנון1 באוקטובר2015 – 29 בספטמבר2016 ) נדונו יותר מ- 1,044 בקשות לחשיפת מידע 80 באופן אידיאלי הרכב הפורום יחפוף את הרכב הועדה הרב- ארגונית להערכת מסוכנות( Agency Risk Assessment Conference - Multi – MARAC ) או גוף התיאום והמשימה הרב- ( ארוגני בתחום האלימות במשפחהDomestic Abuse Multi-Agency Tasking And Co- ordinating – MATAC .) 81 Police Scotland, Freedom of Information: Statistics regarding the Disclosure Scheme for Domestic Abuse Scotland: DSDAS - Number of Applications, Disclosure & Non-Disclosure, 1 October 2015 – 31 December 2018, 3 January 2019. הטיפול בבקשה אמור להסתיים בתוך כ- 45 .ימים מנגנונים לחשיפת מידע על אודות עבירות קודמות בתחום האלימות במשפחה סקוטלנד | 27 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ו נעשו443 ,חשיפות מידע ובהן371 אנשים קיבלו מידע כי לבן זוגם יש היסטוריה של אלימות .במשפחה י צוין כי בשנת2015/16 ד ווחו למשטרה כמעט60,000 .אירועי אלימות במשפחה82 3 . צפון אירלנד מנגנון חשיפת מידע המבוסס על המודל האנגלי החל לפעול בצפון אירלנד במרץ2018 . את המנגנות מפעילה המשטרה על סמך ה .חקיקה הקיימת מאפייני המנגנון דומים ל אלה של ה:מנגנון האנגלי83  המנג נון פועל ב שני מסלולים" :הזכות לשאול ," שבו יכולה לפנות מי שחוששת שהיא עלולה לסבול מאלימות במשפחה או צד שלישי רלוונטי בבקשה לחשיפת מידע בדבר עברו של בן זוג ה הנוכחי או בן הזוג לשעבר" ;הסמכות לספר ," שבו המשטרה יכולה ליזום חשיפת מידע בפני מי שעל סמך מידע שהגיע לידיה נקבע ש היא נתונה בסיכון לסבול מאלימות במש פ.חה  את בקשת חשיפת המידע יכול להגיש תושב צפון אירלנד שגילו16 ומעלה בתחנות המשטרה או באמצעות טופס מקוון (ראו כאן.)  בשני המסלולים בדיקה ראשונית ש ל הבקשה תכלול הערכת מ סוכנות ראשונית לבת הזוג ו בדיקת המידע הקיים על בן הזוג במערכות המידע המשטרתיות כדי ל דעת אם יש לו היסטוריה של אלימות שעשויה להעיד על סיכון לבת הזוג הנוכחית .מידע זה עשוי לכלול הרשעות קודמות בגין עבירות אלימו ת במשפחה; תיקי אלימות במשפחה ש לא ;קודמו מידע (לרבות מידע מודיעי ני) בדבר עבירות אלימות או התנהגות מעוררת חשש כלפי בנות זוג קודמות, לרבות דפוסי התנהגות המעידים על מעקב או שליטה כוחנית על בנות זוג קודמות במהלך מערכת היחסים איתן או אחריה ; הרשעות בעבירות אחרות הקשורות לשליטה כוחנית או להתנה.גות אלימה ומתעללת  בעקבות הבדיקה הראשונית המשטרה עשויה.להחליט שלא להמשיך בקידום הבקשה אם ה וחלט להמשיך בטיפול בבקשה עליה לפנות ל שם קבלת מידע רלוונטי ל ארגונים כגון מועצ ת שירות המבחן של צפון אירלנד, ה ו ועדה הבין- ארגונית להערכת מסוכנות ( Multi-Agency Risk Assessment Conference – MARAC), שירותי סיוע למניעת אלי מות .במשפחה וכל גורם רלוונטי אחר 82 Police Scotland, First anniversary of Disclosure Scheme for Domestic Abuse, 1 October 2016, retrieved: 8 January 2020. 83 Northern Ireland Department of Justice, Domestic Violence and Abuse Disclosure Scheme Northern Ireland (DVADS NI) Guidance, March 2018, pp. 9–26. מנגנון חשיפת מידע המבוסס על המודל האנגלי ודומה לו במאפייניו החל לפעול בצפון אירלנד במ רץ2018 . אפשר לפנות בבקשה לחשיפת מידע גם באמצעות טופס .מקוון מנגנונים לחשיפת מידע על אודות עבירות קודמות בתחום האלימות במשפחה צפון אירלנד | 28 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm  המשך הטיפול ב בקשה "במסלול "הזכות לשאול כולל פגישה פנים-אל-פנים עם הפונה , ובעקבותיה הערכת מסוכנות( מלאה באמצעות כלי הערכה מובנהDomestic Abuse, Stalking and Harassment and Honour Based Violence form – DASH ).  על המשטרה להעביר את חוות דעתה בדבר החשש על סמך ה מידע שנאסף ל פורום הרב- ארגוני לקבלת ההחלטות( Decision Making Forum / Multi-Agency Forum .) ככלל , חוות דעת ש לפיה אין חשש לפגיעה לא תגיע לשלב הדיון ב פורום קבלת ההחלטות, אלא אם כן מדובר בבקשה" במסלול הסמכות לספר" ,בה ש לא נערכה בדיקה מול ארגונים שותפים בדבר מידע שעש ו י לה יות ברשותם, והפנייה לפורום הבין- ארגוני מאפשרת הזדמנות לבדיקה כז את. פורום קבלת ההחלטות ממליץ אם ל חשוף ,מידע ואם כן– ,איזה מידע לחשוף ל( פני מי ובאיזה אופן האם ת היה מע ורבות של גורמי )רווחה בפגישת החשיפה .ה משטרה היא שמקבלת את ה החלטה הסופית בדבר .חשיפת המידע  יש לשקול אם לי י.דע את מושא הבדיקה בדבר חשיפת המידע  ככלל, הטיפול בבקשה יסתיים ב תוך45 ימים מקבלת הבקשה "במסלול "הזכות לשאול ו בתוך 42 " ימים מקבלת המידע במסלול הסמכות ל ספר". 84 במקרים דחופים הבקשה תטופל .""במהירות האפשרית 3.1 נתוני יישום במרץ2019 פורסם כי בשנת הפעילות הראשונה של המנגנון בצפון אירלנד טופלו ב אמצעותו כ- 330 .בקשות לחשיפת מידע עד מועד הפרסום נעשו40 חשיפ ו ת מידע. בשנת2018 ד ווחו למשטרת צפון אירלנד יותר מ- 31,000 אי רועי אלימות במשפחה םהבש בוצעו כ- 16,000 .עבירות85 84 "במסלול "הזכות לשאול– ;בתוך שלושה ימים מהגשת טופס הבקשה תיצור המשטרה קשר ראשוני עם הפונה ותקיים בדיקות ראשוניות בתוך12 ימים מהשלמת השלב הקודם תתק יים פגישה פנים-אל- פנים, תושלם הערכת המסוכנות ותיושם תוכנית הגנה מתאימה. במסלול "הסמכות לספר " – בתוך12 ימים מקבלת המידע תסתיים בדיקת הרקע, הערכת המסוכנות והכנת חומרים לדיון בפורום קבלת ההחלטות. בשני המסלולים– בתוך20 ימים מהשלמת השלב הקודם תופנה בקשת החשי פה לפורום קבלת ההחלטות; בתוך10 ימים .מהשלמת השלב הקודם תתקבל החלטה סופית על חשיפת המידע 85 Northern Ireland Government, 326 checks carried out in the last year through the Domestic Violence and Abuse Disclosure Scheme, 26 March 2019, retrieved: 23 January 2020. ככלל , חוות דעת ש לפיה אין חשש לפגיעה לא תגיע לשלב הדיון ב פורום קבלת ההחלטות. הטיפול בבקשה אמור להסתיים בתוך42 – 45 .ימים במקרים דחופים הבקשה תטופל "במהירות "האפשרית. מנגנונים לחשיפת מידע על אודות עבירות קודמות בתחום האלימות במשפחה ניו זילנד | 29 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 4 . ניו זילנד בדצמבר2015 .החל לפעול בניו זילנד מנגנון חשיפת מידע המבוסס על המודל האנגלי ה משטרה היא שמפעילה את המנגנון, על סמך .הוראות חקיקת הפרטיות הקיימת במנגנון שני מסלולים" :חשיפת מידע תגובתית( " Reactive Disclosure ", המקביל למסלול "הזכות לשאול במודל האנגלי) "ו חשיפת מידע יזומה( " Proactive Disclosure , המקביל למסלול "הזכות לדעת" במודל האנגלי). 86 יצוין כי מלבד התייחסות קצרה למנגנון באתר האינטרנט של משטרת ניו זילנד87 ובה הסבר כללי ,על המנגנון ועל דרכי הפנייה אליו לא הצלחנו למצוא מקורות מידע רשמיים המפרטים את אופן פעולת המנגנון בניו זילנד , ופנייתנו לשר הממונה על המשטרה בניו זילנד לא נענתה עד מועד סגירת המסמך. ל פיכך , פרק זה נסמך ברובו על מידע המופיע בדוח המקיף שכתבה הוועדה להערכת רפורמות חקיקה של קווינסלנד באוסטרליה לשם קבלת החלטה אם להפעיל שם מנגנון דומה)(וראו להלן. 88 מאפייני המנגנון הפועל בניו זילנד דומים ל אלה של ה מנגנון האנגלי: 89  אל המנגנון יכולים לפנות מי שחוששת מאלימות מצד בן זוגה (או בן זוג לשעבר) או צד שלישי רלוונטי . לחלופין המשטרה יכולה להחליט ליזום חשיפת מידע בעקבות מידע שהגיע א.ליה המצביע על חשש לאלימות במשפחה כלומר, גם בניו זילנד יש שני .מסלולים הליך הטיפול בשני המסלולים דומה (מלבד הבדלים בהליך הבדיקה המשפטית הנדרש ת .)בכל מקרה  הבדיקה הראשונית של הבקשה כוללת פגישה פנים-אל- ,פנים עם הפונה ו במהלכה נעשית הערכת מ.סוכנות בעקבות בדיקת המידע הראשונית והערכת המסוכנות על מתאם האלמ"ב המשטרתי האזורי( Police Area Family Violence Coordinator ) להעריך אם חשיפת ה מידע דחופה . אם ה חשיפה דחופה נערכות הבדיקות המשפטיות הנדרשות והנושא מועבר להחלטת מתאם האלמ"ב המשטרתי המחוזי ( Police District Family Violence Coordinator ) לבדיקה וקבלת החלטה . במקרים דחופים המידע ייחשף בתוך24 .שעות מהבקשה הראשונית אם י וחלט כי ה חשיפה אינה דחופה .הבקשה תוחזר למסלול הרגיל 86 New Zealand Police, Family Violence Information Disclosure Scheme (FVIDS), retrieved: 16 January 2020; Queensland Law Reform Commission, Domestic Violence Disclosure Scheme, Report no. 75, June 2017, pp. 152–153. 87 New Zealand Police, Family Violence Information Disclosure Scheme (FVIDS), retrieved: 16 January 2020. 88 Queensland Law Reform Commission, Domestic Violence Disclosure Scheme, Report no. 75, June 2017, pp. 152–153. 89 Ibid, pp. 154–159. בדצמבר2015 החל לפעול בניו זילנד מנגנון חשיפת מידע המבוסס על המודל .האנגלי מאפייני המנגנון הפועל בניו זילנד דומים ל אלה של ה מנגנון האנגלי , אך לא מתקיים בו דיון בפורום בין- .ארגוני במקום זאת הבקשה מועברת לדיון ב צוות המשטרתי הלאומי לאלמ"ב ואז ל פאנל ייעודי המורכב מנציגי צוות זה ומנציגי הצוות המשפטי של המשטרה. ככלל, המידע ייחשף בתוך20 ימים. אם הוחלט כי חשיפת המידע דחופה, יש לבצעה בתוך24 .שעות מנגנונים לחשיפת מידע על אודות עבירות קודמות בתחום האלימות במשפחה ניו זילנד | 30 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm  במקרים לא דחופים הבקשה תועבר לצוות המשטרתי הלאומי לאלמ"ב ( Police National Family Violence Team ) כדי לערוך את המבחן המשפטי הרלוונטי ולתת המלצה בדבר חשיפת המידע . לאחר מכן הבקשה מופנית לפאנל ייעודי המורכב מנציגי הצוות המשטרתי הלאומי לאלימות במשפחה ומנציגי הצוות המשפטי של המשטר ה .לשם קבלת ההחלטה הסופית במקרים לא דחופים המידע ייחשף בתוך20 ימי ע בודה.מהבקשה הראשונית  אפשר לחשוף רק מי דע רלוונטי המעיד על סיכון ממשי. יש להקפיד על חשיפת מינימום ה .מידע האפשרי לשם מניעת האלימות תוך צמצום הפגיעה בפרטיות מושא הבדיקה המידע ש אפשר:לחשוף o הרשעות קודמות – בניו זילנד או בתחומי שיפוט אחרים ( אם המידע בידי המשטר ה) – בעבירות אלמ"ב, ,לרבות תקיפה, עבירות מין, ניסיון תקיפה .איומים, הטרדה או הזנחה o קיום מודיעין משטרתי על התנהגות אלימה של מושא הבדיקה כלפי בת הזוג .הנוכחית או בנות זוג בעבר, לרבות תיקים שלא קודמו והוצאת צווי הגנה  את המידע יש לחשוף בפגישה פנים-אל- פנים עם בת הזוג או עם מי שנמצא ה מתאים ביותר .להגן עליה אומנם ,כמו במודל האנגלי נוכחות נציג ארגוני הסיוע בפגישת ,חשיפת המידע נתונה לשיקול דעתה של המשטרה אך אם הנציג אינו משתתף בפגישה יש לנמק את אי- השתתפותו בכתב.  אם לא נמצא מידע שאפשר לחשוף או שהמידע שנמצא אינו מעי ד על סיכון לבת הזוג ל או ילדיה, יש להודיע לפונה כי לא תתקיים חשיפת מידע, אך להבהיר כי היעדר מידע .אינו מעיד על היעדר סכנה  אין להודיע למושא הבקשה על הבקשה או על חשיפת המידע במקרה שה.וחלט עליה 4.1 נתוני יישום עד מאי2017 (כלומר כשנה וחצי לאחר תחילת הפעלת המנגנון ) התקבלו190 בקשות לחשיפה ב אמצעות המנגנון– 23% מהן במסלול התגובתי ו- 77% .במסלול היזום נחשף מידע ב- 40% מהבקשות במסלול התגובתי וב- 86% .מהבקשות במסלול היזום11% מהבקשות טופלו ,כמקרים דחופים ו.כולם הסתיימו בחשיפת מידע90 90 Ibid, p. 153. המידע שאפשר לחשוף כולל מידע בדבר הרשעות אלמ"ב קודמות בתחומי שיפוט אחרים , אם יש מידע כזה בידי המשטרה. אומנם כמו במודל ,האנגלי נוכחות נציג ארגונ י הסיוע בפגישת חשיפת המידע נתונה לשיקול דעתה של ,המשטרה אך אם הנציג אינו נוכח בפגישה יש לנמק את אי-השתתפותו בכתב. מנגנונים לחשיפת מידע על אודות עבירות קודמות בתחום האלימות במשפחה אוסטרליה | 31 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 5 . אוסטרליה בשתי מדינות באוסטרליה הופעל מ נגנון חשיפת מידע כפיילוט: ניו ב סאות 'ויילס בין2016 ל- 2019 וב דרום אוסטרליה מאז2018. ב ניו סאות 'ויילס הוחלט להפסיק את הפעלת המנגנון לאחר שלוש שנות הפיילוט; בדרום אוסטרליה הוחלט לאחר פיילוט של שנה להאריך את הפעלתו בשמונה חודשים (עד יוני2020 ) .ב שלוש מדינות – קווינסלנד ,ויקטוריה ו מערב אוסטרליה– נבחן הנושא וה וחלט מטעמים שיובאו בהמשך שלא להפעיל מ נגנון .חשיפה בתחומן הטריטוריה הצפונית ו טזמניה בחנו את הסוגיה אך נראה כי טרם הכריעו .לגביה91 5.1 ניו סאות' ויילס ניו סאות' ויילס( New South Wales :, להלןNSW ) היא המדינה הר אשונה באוסטרליה ש הפעילה פיילוט של מנגנון לחשיפת מידע. באפריל2016 החל ה הפעלתו של מנגנון חשיפת מידע המבוסס על מסלול "הזכות לשאול" ב מנגנון האנגלי92 כפיילוט למשך שנתיים בארבע מפקדות משטרה מקומיות במדינ ה. במאי2018 הודיעה ממשלתNSW על הארכת הפ יילוט באותה מתכונת עד יולי2019 . 93 .לאחר תום ההארכה הוחלט שלא להמשיכו94 להלן יו צג מידע על ,המנגנון אשר הופעל במסגרת הפיילוט ויוצגו עיקרי מחקר ההערכה שלו ש בעקבותיו הוחלט .שלא להמשיכו ה מידע ש היה אפשר לחשוף ב אמצעות המנגנון היה מ וגבל יחסית למודלים אחרים – הרשעה ב עבירות אלמ"ב: רצ ח, הריגה, תקיפה פיזית או מינית, מעקב והטרדה מאיימת ( stalking ,) ;איומים ונזק לרכוש הרשעה ב עבירות אלימות אחרות : תקיפה מינית, התעללות ;בילדים ורצח הפר ה של צווי הגנה שהוצאו עקב אלימות במשפחה. 91 ביולי2019 הודיעה ממשלת טזמ ניה כי בכוונתה לעקוב אחר הניסיונות להפעלת המנגנון ב- NSW ובדרום אוסטרליה ולשקול הפעלת מנגנון דומה ב.שטחה Premier of Tasmania, Family and sexual violence plan receives record funding, 1 July 2019; Tasmania Government, Safe Homes Families Communities: Tasmania’s action plan for family and sexual violence 2019-2022, July 2019. 92 יצוין כי במנגנון מובאות הוראות בדבר הטיפול בבקשות שמופנות למשטרה מהציבור הרחב בלבד, אולם במחקר ההערכה של הפיילוט להפעלת המנגנון צוין כי ה משטרה מוסמ כת על פי חוק לחשוף מידע גם.שלא באמצעותו New South Wales Government and URBIS, NSW Domestic Violence Disclosure Scheme Evaluation Crisis Assistance Service Review Pilots Final Report, no date, p. 37. 93 New South Wales Government, NSW Domestic Violence Disclosure Scheme to continue, 2 May 2018, retrieved: 9 January 2020. 94 Simon Walker, Deputy Secretary Strategy, Policy and Commissioning, New South Wales Department of Communities and Justice, response to Knesset RIC correspondence, a letter, 14 February 2020. באפריל2016 החל ה הפעלתו של מנגנון חשיפת מידע כפיילוט בארבע מפקדות משטרה מקומיות ב- NSW . במנגנון לא היה מסלול ייזום, ומידע נחשף רק בעקבות ב קשה שהתקבלה במשטרה. לאחר שלוש שנים הוחלט שלא להמשיך את .הפעלת המנגנון המידע ש היה אפשר לחשוף ב אמצעות המנגנון היה מוגבל יחסית למודלים אחרים: הרשעה בעבירות אלמ"ב או בעבירות אלימות חמורות אחרות ו הפרת צווי הגנה שהוצאו עקב אלימות במשפחה. מנגנונים לחשיפת מידע על אודות עבירות קודמות בתחום האלימות במשפחה אוסטרליה | 32 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm מידע שלא ף חש נ ב אמצעות המנגנון: עבירות ש נעשו מחוץ ל- NSW ; עבירות ש לא ה ושגה הרשעה בגינן ; הרשעות שזמן הדיווח ילע( הן חלףspent Convictions ); 95 הרשעות בעת היות הנאשם קטין; צווי אלימות במשפחה; כל עבירה אחרת שלא צוינה ברשימת העבירות ש אפשר לחשוף. 96 לפי דוח הערכת הפיילוט, הגבלת המידע ש אפשר לחשוף להרשעות ו ל הפרות של צווי הגנה בלבד ית יה ה קשורה בין השאר לרצון לפשט את תהליך הטיפול. במסגרת ז ו ה משטרה לא נדרש ה לשקול אם הסיכון לבת הזוג מצדיק את ה פגיעה בפרטיות של בן הזוג. 97 אופן פעולת:המנגנון 98  הבקשות לחשיפת המידע הוגשו להגיש בתחנת המשטרה על גבי טופס מובנה . את הבקשה הגישה מי שחשש ה שהיא בסיכון לאלימות מצד בן זוגה או בן זוגה לשעבר , ולחלופין– צד שלישי רלוונטי., לרוב בן משפחה  בעקבות הגשת הבקשה היה על המשטרה ל קיים הערכת מסוכנות באמצעות כלי ( הערכת מסוכנות סטנדרטיDomestic Violence Safety Assessment Tool – the DVSAT .)  אם ב הערכת המסוכנות עלה חשש ממש י ל פגיעה ב אדם כלשהו הופנה הטיפול בבקשה לנתיב המהיר והמידע נחשף בתוך24 – 48 .שעות במקרים אחרים נ חשף המידע ב.תוך שבועיים ממועד הגשת הבקשה  חשיפת ה מידע הותנתה בעמידה ב כמה :קריטריונים גיל הפונה היה 16 שנים ומעלה; מקום ה מגורים של הפונה ה יה ב אזור ש ה בו תקיים הפיילו ט ;מי ש היה חשש שתחווה אלימות נמצאת )(או הייתה ב מערכת יחסים אינטימית עם האדם ש לגביו מתבקשת .חשיפת המידע  אם המשטרה ה חליטה כי הפ נייה ה אינ עומד ת בדרישות לחשיפת המידע היה עליה ל מסור את ההחלטה בעל פה בתחנת המשטרה או במקום בטוח אחר ולהזמין את בת הזוג שיש חשש לביט חונה ליצור קשר עם שירותי הרווחה .כדי לדון בחששות הקיימים 95 אדם אינו מחויב לדווח על הרשעה אם הוא נשפט למאסר שאינו עולה על שישה חודשים ולא הורשע בעבירה שדינה מאסר בעשר השנים .שלאחר מכן לבגיר, או בעבירה שדינה מאסר או צו פיקוח בשלוש השנים שלאחר מכן לקטין New South Wales Government and URBIS, NSW Domestic Violence Disclosure Scheme Evaluation Crisis Assistance Service Review Pilots Final Report, no date, p. 40. 96 Ibid, p. 12. 97 Ibid, p. 40. 98 Ibid, pp. 12–14. ה משטרה לא נדרש ה לשקו ל אם הסיכון לבת הזוג מצדיק את ה פגיעה בפרטיות של בן הזוג , אלא רק לבדוק אם הבקשה עומדת בקריטריונים ,של גיל בת הזוג מקום מגוריה וטיב יחסיה עם מושא .הבקשה במנגנון היה מסלול לטיפול בבקשות דחופות שבו המידע נחשף בתוך24 – 48 .שעות מנגנונים לחשיפת מידע על אודות עבירות קודמות בתחום האלימות במשפחה אוסטרליה | 33 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm  אם הפנ יי ה עמד ה בקריטריונים הנדרשים היה על המשטרה לבדוק המשטרה א ם יש עבירות רלוונטיות לחשיפה ו ל זמן את מי שחוששת ש היא בסיכון ל תחנת המשטרה או ל מקום בטוח אחר . המידע בדבר ה עבירות וטיבן נ מסר ישירות ל מי שח ה שש כי היא בסיכון ,בעל פה וללא תיעוד בכתב , ו בליווי עובד רווחה מומחה באלימות במשפחה כדי ש יהיה אפשר.להציע שירותי תמיכה למקבלת המידע  היה אסור את בן הזוג בדבר הגשת הבקשה לחשיפה או בדבר חשיפת המידע. המנגנון ה ופעל בשיתוף פעולה של המשטרה ושל כמה עמותות ש נבחרו לש ם כך. תפקיד המשטרה היה לקבוע אם הבקשה עומדת בתנאי הסף הנדרשים, ל בדוק את העבר העברייני של מושא הבדיקה ולדון בתוצאות הבדיקה עם בת הזוג. העמותות נבחרו כדי לקדם את השימוש במנגנון ול הציע שירותי תמיכה וסיוע ל בנות הזוג במהלך הגשת הבקשה לחשיפת המידע, בפגישת חשיפת המידע ואחריה ,לרבות הפניה לגורמי סיוע .רלוונטיים להבדיל מהמודל האנגלי, ש בו נוכחות גורמי רווחה בפגישת חשיפת המידע מומלצת אך אינה חובה , נציג העמותה היה חי יב להיות נוכח במעמד חשיפת המידע. 99 5.1.1 נתוני הפעלה לפי דוח ההערכה של הפיילוט , המשטרה לא נדרשה לתעד פניות לחשי פת מידע שלא עמדו ב,קריטריונים לחשיפה וסורבו100 ולכן אין מידע על מספר הפניות שהת קבלו אלא רק על מספר ה.פניות שטופלו בהסתמך על נתונים אלו עורכי הדוח קובעים ש השימוש במנגנון במהלך הפיילוט לא היה רב ו ש .לא ניכרה מגמת גידול במספר הפניות לאורך זמן ב- 19 חודשי היישום, מתחילתו באמצע אפריל2016 ועד אוקטובר2017 , טופלו 105 בקשות – 5 – 6 בקשות בחודש בממוצע בכל ארבע ת המח ו זות ש בהם הופעל.הפיילוט101 מש אף- 97 הבקשות שהטיפול בהן הסתיים עד מועד איסוף הנתונים רוב הבקשות ( 58% ) הסתיימו ללא חשיפת ,מידע עורכי המחקר מציינים ששיעור החשיפות ( 42% ) ,גבוה לנוכח השיעור הנמוך של אירועי האלימות במשפחה שמסתיימים בהרשעה (שכן המנגנון מוגבל בעיקר )להרשעות. 102 99 Ibid, pp. 13–14; New South Wales Government and URBIS, Domestic Violence Disclosure Scheme (DVDS) Evaluation and Crisis Assistance Service (CAS) Review Summary, August 2018, p. 10. 100 כאמור, קריטריונים אלו הם גיל הפונה ( 16 ומעלה ), מקום מגורים (ה אזור ש בו מתבצע הפיילוט ), וקיום מערכת יחסים אינטימית עם האדם ש לגביו מתבקשת חשיפת המידע )(עכשיו או בעבר. עם זאת, בראיונות שנערכו במסגרת המחקר עלה כי פניות סורבו גם בשל עדויות לא .מספקות לחשש של הפונה מפגיעה 101New South Wales Government and URBIS, NSW Domestic Violence Disclosure Scheme Evaluation Crisis Assistance Service Review Pilots Final Report, no date, pp. 16–18. 102 Ibid, p. 26. במסגרת הטיפול בבקשה לא התקיים ד יון בפורום בין- ארגוני, אך המנגנון ה ופעל בשיתוף פעולה של המשטרה ושל כמה עמותות שתפקידן היה להציע שירותי תמיכה וסיוע לבנות הזוג במהלך הגשת הבקשה ,לחשיפת המידע בפגישת חשיפת המידע (שבה חייב להיות נוכח נציג )ארגון הסיוע ,ואחריה לרבות הפניה לגורמי סיוע רלוונטיים. מנגנונים לחשיפת מידע על אודות עבירות קודמות בתחום האלימות במשפחה אוסטרליה | 34 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm רוב גדול( של הבקשות94%) נגעו למידע שהתבקש עקב חשש לפגיעה באישה, ו- 4% – עקב חשש לפגיעה בגבר (על 2% )מהמקרים אין מידע. בנות הזוג שבסיכון הגישו 81% .מהבקשות, והבקשות הנותרות הוגשו על ידי צד שלישי, לרוב בן משפחה 42% מהפניות נגעו למערכות יחסים שהתקיימו במועד הפנ י יה ו- 49% נגעו לבני זוג לשעבר (ב- 9% מהמקרים סטטוס מערכת היחסים לא היה יד ו.)ע103 א לימות פיזי ת מצד בן הזוג ואיומים באלימות היו שתי הסיבות המובילות לבקשת המידע (כל אחת מהן ד ה ווח כב- 40% מהמקרים) . ברבע מהמקרים ד ווח על .הטרדה רבות מהפונות כבר נקטו צ עדים משפטיים נגד בן זוגן במקביל להגשת הבקשה : לכ- 43% מבני הזוג הוצאו צווי הרחקה, לכ- 9% הוצאו צווים בבית המשפט לענייני המשפחה וב- 9% מהמקרים הייתה מעורבות של ש.ירותי הרווחה104 מעט פחות משליש מהפניות נ געו ל .מערכות יחסית שהחלו פחות מחצי שנה לפני הפנייה מחציתן נגעו למערכות יחסים שנמשכו שנה או יותר, ורבע– למערכות יחסים שנמשכו יותר .משלוש שנים לדברי עורכי המחקר נתונים אלו מעידים ש רבים מהנעזרים במנגנון לא השתיי כו לקהל היעד שהוגדר על פי ה מטרה המוצהרת של המנגנון– לשמש כלי .להתערבות מוקדמת105 בהקשר זה הח ו:קרים זיהו שלוש קבוצות מובחנות של פניות למנגנון106  פניות בשלבים מוקדמים של מערכת היחסים ב של חשש מאלימות פוטנציאלית או כז את שכבר;ננקטה  פניות ב זמן בחינת האפשרות לעזוב את בן הזוג כדי לקבל מידע שיסייע בקבלת ההחלטה;  פניות לאחר הפרידה מבן הזוג כדי להצדיק את קבלת ההחלטה להיפרד ,ולאשש אותה לסייע בהתנגדות לבקשות לחידוש היחסים או לנקוט צעדים משפטיים להרחקת בן .הזוג לשעבר 103 Ibid, pp. 18, 20. 104 Ibid, pp. 19–20. 105 Ibid, pp. 18–19. 106 Ibid, p. 45. לדברי עורכי מחקר ההערכה, נתוני ההפעלה מעידים ש רבים מהנעזרים במנגנון לא השתיי כו לקהל היעד שהוגדר על פי ה מטרה המוצהרת של המנגנון– לשמש כלי .להתערבות מוקדמת החוקרים זיהו כי לצד פניות בשלבים מוקדמים של מערכת היחסים פנו לא מעט נשים שבחנו אפשרות לעזוב את בן הזוג, וכן כאל ה שכבר נפרדו מבן הזוג וביקשו .לאשש החלטה זו אלימות פיזית מצד בן הזוג ואיומים באלימות היו שתי הסיבות המובילות לבקשת המידע (כל אחת מהן מדווחת בכ- 40% .)מהמקרים ברבע מהמקרים ד ווח .על הטרדה רבות מהפונות כבר ה פעילו צעדים משפטיים כנגד בן זוגן במקביל להגשת הבקשה. מנגנונים לחשיפת מידע על אודות עבירות קודמות בתחום האלימות במשפחה אוסטרליה | 35 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 5.1.2 הערכת המנגנון ,לפי דוח ההערכה של הפיילוט בשלב זה, לנוכח המספר ה קטן של פניות למנגנון, אי- אפשר להפיק נתונים המעידים על.שינוי במידת הביטחון של הפונים בעקבות השימוש במנגנון עם זאת, ,לדברי החוקרים העובדה ש- 42% מהבקשות הסתיימו בחשיפה מעידה שבמקרים רבים החששות שהניעו את הפנייה מבוססים. נוסף על כך יש ,עדויות, גם אם מוגבלות שבחלק מהמקרים חשיפת המידע הביאה לנקיטת צעדים להגברת יבה טחון של הפונה– על פי רוב החלטה על סיום מערכת היחסים – או לחיזוק ההצדקה לצעדים כאל ה .שכבר ננקטו107 ,לצד שאלת התרומה הישירה של המנגנון לפי עורכי המחקר המנגנון שימש נקודת כניסה לקבלת שירותי תמיכה – 80% מה פונות שעמדו בקריטריונים וטופלו ב אמצעות המנגנון קיבלו .שירותי תמיכה וסיוע בעקבות הפנייה שיעור מקבלות התמיכה לא היה תלוי בהחלטה בדבר .החשיפה החוקרים מציינים כי ה שיעור הג דול של המופנות לשירותי תמיכה גם במקרים שלא הסתיימו בחשיפה חשוב במיוחד לנוכח העובדה שהמנגנ ון מאפשר חשיפה של הרשעות בלבד (ולכן היעדר מידע שאפשר לחשוף אינו מעיד)היעדר סיכון. סוגי הסיוע המובילים שד ווחו היו ( בתחום תכנון ההגנה55% ( ), הפניה לייעוץ19% )וסיוע בהגשת הבקשה לחשיפת מידע במסגרת המנגנון ( 16% ). הסיוע כלל גם הפניה לשירותים משפטיים, סיוע כלכ לי, סיוע בתחום .הדיור ועוד108 ב מחקר ההערכה עלו כמה:חסמים ליישום מיטבי של המנגנון109  מודעות מוגבלת לתהליך, ו בעיקר לאופן הגשת בקשות ל חשיפה, בקרב חלק ;מהשוטרים  מודעות לא ;מספקת לקיומו של המנגנון בציבור הרחב  שיתוף פעולה מוגבל עם ארגוני תמיכה הקשורים לתחום ה אלימ;ות במשפחה  יישוג( outreach )לא מספק של משתמשים פוטנציאלי י ם במנגנון, בעיקר מקרב קהילות נגישות פחות דוגמת קהילות ילידיות וקהילות מגוונות מבחינה תרבותית או לשונית ( culturally and linguistically diverse – CALD , קרי, מהגרים ממדינות ש בהן אנגלית אינה השפה הדבורה110 ); 107 Ibid, p. 46. 108 Ibid, p. 27. 109 Ibid, pp. 22–23. 110 Australian Government, Australian Institute of Family Studies, Characteristics and experiences of CALD groups in Australia, 3 June 2008, retrieved: 9 January 2020. קיימות עדויות, גם אם מוגבלות, שבחלק מהמקרים חשיפת המידע הביאה לנקיטת צעדים להגברת ביטחון .הפונה ,לצד זאת לפי עורכי המחקר, המנגנון שימש נקודת כניסה לקבלת שירותי תמיכה גם עבור נשים שההליך בעניינן לא הסתיים בחשיפת .מידע מנגנונים לחשיפת מידע על אודות עבירות קודמות בתחום האלימות במשפחה אוסטרליה | 36 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm  האפשרות הבלבדית להגשת בקש ה ל חשיפת המידע בתחנת המשטרה היא חסם כניסה מרכזי למנגנון אשר מונע שימוש במנגנון מטעמים של נגישות (בעיקר באזורים כפריים) ושל חוסר רצון של חלק מהאנשים להתייצב בתחנת משטרה , ובהם אנשים שחוששים מסיבות שונות ממגע עם המשטרה (למשל מהגרי ם ופליטים או אנשים ש יש להם ניסיון שלילי במ פגשים עם המשטרה) ואנשים שחוששים לפרטיותם ולסודיות התהליך (למשל אנשים שמתגוררים בקהילות קטנות וחוששים שמכריהם יראו אותם.)בתחנת המשטרה כמו באנגלי ה , גם כאן החקיקה הקיימת מאפשרת למשטרה לחשוף מידע אם חשיפת ו תסייע בהגנה .על אדם מפציעה או מוות או כדי למנוע פשע111 ואולם כאמור, המידע ש היה אפשר לחשוף ב אמצעות המנגנון ב- NSW מוגבל יחסית ל מידע שאפשר ה מודל האנגלי לחשוף– המנגנון אפשר חשיפה רק של הרשעות בעבירות אלימות במשפחה, הרשעות ב כמה עבירות אלימות חמורות אחרות והפר ה של צווי הגנה .שהוצאו עקב אלימות במשפחה לפי מחקר ההערכה של הפיילוט ההחלטה על הגבלת המידע ש אפשר לחשוף התקבלה עקב ה גבלות על סוג המידע ש החקיקה הקיימת מאפשרת למשטרה לחשוף , וכן עקב רצון לפשט את מודל ההפעלה – המשטרה לא נדרש ה לשקול אם הסיכון לבת הזוג מצדיק את ה פגיעה בפרטיות ש ל בן הזוג , וב היעדר הליך שקילה זה כ הוחלט שלא ראוי לאפשר חשיפה של מידע מוצק פחות מזה שאושר. הוצאת צווי הגנה למניעת אלימות במשפחה לא היו מידע ש אפשר לחשוף במ נגנון, היות שההליך להוצאת צווי ההגנה הוא הליך אזרחי ותנאי הסף להוצאתם נמוכים מתנאי הסף .להרשעה פלילית זאת ועוד, הצווים מוצאים כדי למנוע עבירות עתידיות ו אינם מעידים בהכרח על ביצוע עבירות בעבר. נוסף על כך, הצווים מוצאים לעיתים בהסכמה הדדית כדי לקצר ,הליכים ו עלה חשש שחשיפתם ב אמצעות המנגנון תגרום לצמצום הנכונות של אנשים להוצאת ם. 112 למרות מגבלות אלו, מהמחקר עלה כ י בחלק מהמקרים ש בהם בבדיקה עלה שנעברו עבירות אלימות במשפחה אך הן אינן עומדות בתנאי הסף שנקבעו ב מנגנון– ועל כן פורמלית לא נחשף בהן מידע – השוטרים השתמשו במגוון אסטרטגיות כדי להבהיר לפונה ש אף שאין מידע בר- .חשיפה, היא עשויה להיות בסיכון לפגיעה113 111 New South Wales Government and URBIS, NSW Domestic Violence Disclosure Scheme Evaluation Crisis Assistance Service Review Pilots Final Report, no date, p. 37. 112 Ibid, p. 40. 113 Ibid, p. 37. המחקר העלה כי האפשרו ת הבלבדית להגשת בקשת חשיפת המידע בתחנת המשטרה היוותה חסם כניסה מרכזי למנגנון. בקרב בעלי העניין שהשתתפו במחקר הייתה הסכמה כי יש לשקול להוריד את תנאי הסף ולהרחיב את סוגי המידע ש אפשר לחשוף ב אמצעות המנגנון כך שהוא יכלול צווי הגנה, הרשעות בעבירות אלימות אחרות והרשעות שניתנו מחוץ לגבולות המדינה. מנגנונים לחשיפת מידע על אודות עבירות קודמות בתחום האלימות במשפחה אוסטרליה | 37 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm בקרב בעלי ה עניין שהשתתפו במחקר הייתה הסכמה כי יש לשקול להוריד את תנאי הסף ולהרחיב את סוגי המידע ש אפשר לחשוף ב אמצעות המנגנון כך שהוא יכלול צווי הגנה, הרשעות בעבירות אלימות אחרות והרשעות שניתנו מחוץ לגבולות המדינה (שהוצאו מהמודל בעיקר משיקולים של ח י)סכון בזמן ומשאבים. 114 במסגרת העבודה על מסמך זה לא מצאנו מידע שהתפרסם על סטטוס הפעלת המנגנון לאחר סיום ההארכה של ה פיילוט, ועל כן פנינו למשרד המשפטים שלNSW ב .שאלה בעניין זה משרד המשפטים השיב כי לאחר שהתקבלו ממצאי מחקר ההערכה של הפיילוט ועמדות בעלי עניין הוחלט שלא להמשיך את הפעל.ת המנגנון115 .לא פורטו הסיבות לקבלת החלטה זו 5.2 דרום אוסטרליה באוקטובר2018 החל לפעול במדינת דרום אוסטרליה מנגנון לחשיפת מידע כפיילוט של שנה אחת בכל המדינה. 116 באוקטובר2019 החליטה הממשלה על הארכת הפיילוט עד יוני2020 . 117 המנגנון תוקצב בשנת התקציב2019-20 בסכום של383,000 דולר אוסטרלי (כ- 950,000 .)ש"ח118 מאפייני המנגנון דומים למאפייני מסלול "הזכות לשאול" ב מנגנון האנגלי: 119  אל המנגנון יכולים לפנות מי שחוששת מאלימות מצד בן זוגה או צד שלישי רלוונטי לשם .קבלת מידע על בן הזוג או בן הזוג לשעבר  אפשר להגיש את הבקשה לחשיפת ה מידע בתחנות המשטרה או באמצעות טופס פנייה מקוון (ראו כאן.)  המנגנון מיועד למי שמעורבת ביחסים אינטימיים או שה י יתה מעורבת ביחסים כאל ה עם בן זוג שהתנהגותו מעוררת חשש לאלימות (אלימות פיזית או מילולית, התנהגות שתלטנית, מניפולציות רגשיות או פסיכולוגיות, כפיית בידוד חברתי או אלימות 114 Ibid, pp. 41–43. 115 Simon Walker, Deputy Secretary Strategy, Policy and Commissioning, NSW Department of Communities and Justice, response to Knesset RIC correspondence, a letter, 14 February 2020. 116 Government of South Australia, Attorney-General Department, Domestic Violence Disclosure Scheme launched, 27 September 2018. 117 Government of South Australia, Department of Human Services, Annual Report 2018-19: The agency's performance– Agency-specific objectives and performance, retrieved: 20 January 2020. 118 Government of South Australia, Minister for Human Services, State Budget 2019-20: Funding boost to continue Domestic Violence Disclosure Scheme, 18 June 2019. 119 South Australia Police, Domestic Violence Disclosure, retrieved: 20 January 2020; South Australia’s Domestic Violence Disclosure Scheme, no date; South Australia’s Domestic Violence Disclosure Scheme: Information for a person at risk, no date; South Australia’s Domestic Violence Disclosure Scheme: Information for a third party applicant, no date. באוקטובר2018 החל לפעול במדינת דרום אוסטרליה מנגנון לחשיפת מידע כפיילוט בכל המדינה. במנגנון אין מסלול ייזום, ומידע ייחשף רק בעקבות הגשת .בקשה למשטרה את הבקשה אפשר להגיש גם באמצעות .טופס מקוון לאחר קבלת ממצאי ההערכה של הפיילוט ועמדות בעלי עניין הוחלט שלא להמשיך את הפעלת המנגנון ב- NSW . מנגנונים לחשיפת מידע על אודות עבירות קודמות בתחום האלימות במשפחה אוסטרליה | 38 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm .)כלכלית כדי להיות זכאית לקבלת המידע על בת הזוג להיות בת17 לפחות ו להתגורר בדרום אוסטרליה; אם הבקשה מוגשת על ידי צד שלישי אין חובה שהפונה יתגור ר .בדרום אוסטרליה  אחרי הגשת הבקשה המשטרה תעריך אותה, ת בדוק איזה מידע יש ברשותה ותחליט איזה מידע אפשר לחשוף ל פני בת הזוג. בעקבות החלטת המשטרה תתקיים פגישה של נציג המשטרה ונציג שירותי הרווחה מומחה באלימות במשפחה עם בת הזוג. נציג שירותי הרווחה יצי ע תמיכה, יפנה לשירותי סיוע ויסייע בתכנון צעדים שיבטיחו את יב.טחון בת הזוג וילדיה  .בת הזוג יכולה להגיע לפגישה עם אדם נוסף לשם תמיכה  המידע ש אפשר:לחשוף o ( הרשעות בעבירות רלוונטיות כולל הרש ע ות ממדינות אחרות ) – תקיפה פיזית או;מינית, נזק לרכוש, הטרדה ואיומים o תל;ונות רלוונטיות שהוגשו למשטרה ואישומים שהוגשו o צווי הרחקה וצווי אלימות במשפחה, ( עדכניים או קודמים גם ממדינות אחרות;) o הפר ות ;של צווי הרחקה o מידע רלוונטי נוסף ש.בידי המשטרה ועשוי לתרום לביטחון בת הזוג לא יימסר מידע על אלה: o ( הרשעות שאין עליהן חוות דיווחspent conviction ) – הרשעות שנמחקו, בוטלו או שחלף פרק זמן מסוים מאז נרשמו; o ;הרשעות של קטינים o עבירות שאינן קשורות לאלימות במשפחה ואין להן השפעה על ב י.טחון בת הזוג  אין להודיע למושא הבקשה על הבקשה או על חשיפת המידע אם הוחלט עליה , ואין ל תת מידע ל צד שלישי (מלבד אדם המל ווה את בת הזוג לפגישה). לבקשת הצד השלישי הוא .)יעודכן רק בדבר קיומה של חשיפה (או בדבר סירוב בת הזוג להגיע לפגישת החשיפה  אם לא נמצא מידע לחשיפה תיערך פגישה עם בת הזוג בנוכחות נציג המשטרה כדי להציג את תוצאות הבדיקה ולהבהיר כי היעדר מידע אינו מעיד בהכרח על הי עדר סיבות לחשש. גם במקרה זה ישתתף בפגישה נציג שירותי הרווחה כדי להציע תמיכה .ולדון בחששות שהועלו המשטרה מחליטה לבדה אם לחשוף מידע, אך בפגישת החשיפה ישתתף נציג שירותי הרווחה לשם מתן תמיכה לבת .הזוג בת הזוג יכולה להגיע .לפגישה עם מלווה המידע שאפשר לחשוף כולל הרשעות וצווי הגנה ממדינות .אחרות מנגנונים לחשיפת מידע על אודות עבירות קודמות בתחום האלימות במשפחה אוסטרליה | 39 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm  ,אם המשטרה מעריכה שהפנייה אינה עומדת בקריטריונים הנדרשים לחשיפת מידע נציג שירותי הרווחה ייצור קשר עם הפונה בשביל להסביר את הטעמים להחלטה. אם יש ברשות הפונה מי ,דע נוסף שלא נמסר בבקשה המקורית אפשר להגיש את הבקשה .מחדש  על פי רוב התהליך יושלם בתוך14 .ימי עבודה במקרים דחופים הטיפול בבקשה .יזורז 5.2.1 נתוני יישום בהודעה על המשך תקצוב המנגנון בשנת2019-20 צוין כי בשבעת החודשים הראשונים להפעלת ו התקבלו132 .בקשות לחשיפת מידע 67% מהפונים לא היו בקשר קודם עם שירותי התמיכה בתחום האלימות במשפחה. 120 בדוח השנתי של המשטרה לשנת19 - 2018 צוין כי התקבלו במנגנון186 בקשות לחשיפת מידע; 63% מהן אושרו לבחינה וחשיפת מידע ו- 33% .הופנו לשירותי התמיכה121 5.3 מדינות שהחליטו שלא ליישם את המנגנון במערב א ,וסטרליה בו ויקטוריה ו ב קווינסלנד פעלו בשנים האחרונות ועדות שב דקו אם ראוי ל הפעיל מנגנון חשיפת מידע בשטחן והמליצו שלא ל אמץ .את המנגנון הנימוקים העיקריים ל החלטה זו: 122  נעשו הערכות מוגבלות בלבד של ה מנגנונים הפועלים במדינות אחרות ו טרם הוצגו עדויות מחקריות לכך שמנ גנון חשיפת מידע תורם תרומה אפקטיבית להפחתת שכיחות אירועי אלימות במשפחה, להגברת ביטחונן של נשים בסיכון וסיוע להן או .לשיפור האחריותיות של גברים פוגעים  השימושיות של המנגנון מוגבלת ל נוכח תת-ה דיווח שמאפיין את תחום האלימות .במשפחה בהיע דר תיעוד של עבירות אלמ"ב ש ביצע בן הזוג, המנגנון עשוי ל תת .לפונות אליו תחושת ביטחון לא מבוססת 120 Government of South Australia, Minister for Human Services, State Budget 2019-20: Funding boost to continue Domestic Violence Disclosure Scheme, 18 June 2019. 121 South Australia Police, Annual report 2018-19: Agency's performance – Performance at a glance, retrieved: 20 January 2020. 122 Law Reform Commission of Western Australia, Enhancing Family and Domestic Violence Laws: Final Report, Project No 104, June 2014, pp. 178–179; Queensland Law Reform Commission, Domestic Violence Disclosure Scheme, Report No 75, June 2017, pp. iii–v; Victoria, Royal Commission into Family Violence, Summary and Recommendations, March 2016, p. 145. ,ככלל התהליך יושלם בתוך14 ימי עבודה. ,במערב אוסטרליה ויקטוריה וקווינסלנד פעלו בשנים האחרונות ועדות שב דקו אם ראוי ל הפעיל מנגנון חשיפת מידע בשטחן והמליצו שלא לאמץ את המנגנון. מנגנונים לחשיפת מידע על אודות עבירות קודמות בתחום האלימות במשפחה אוסטרליה | 40 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm  חשיפת המידע כרוכה בפגיעה חמורה בפרטיות – פגיעה ש אפשר להצדיקה רק אם תצמח ממנה תועלת משמעותית מבחינת תרומת חשיפת המידע להגברת הביטחון . כאמור , עדויות מחקריות לתרומה כז את .טרם הוצגו  גם במקרים ש ,בהם עבירות האלימות הקודמות תועדו חשיפת העבר האלים של בן הזוג ב אמצעות המנגנון לא תוביל כשלעצמה להגברת הביטחון של בת הזוג בסיכון , בין השאר היות שהדינמיקה שמאפיינת אלימות במשפחה כוללת חסמים רבים .המקשים עזיבה של בן זוג אלים יתרה זו מ , במקרים מסוימים חשיפת מי דע עלולה להגביר את הסיכון בעקבות עימות של בן הזוג עם המידע שנחשף.  המנגנון אינו ,מתמודד עם סיבות העומק לאלימות במשפחה ולא סביר שהוא יגרום לגברים פוגעים לק בל .אחריות על מעשיהם המנגנון עשוי להיתפס כאמצעי להטלת האחריות לביטחו נה של מי שנ תונה בסיכון לפגיעה על כת פיה שלה , ואף ל הביא להאשמת הקורבן במקרים של פגיעה במי שידעה על עברו של בן זוגה ולא נקטה צעדי "הגנה "מספקים.  מתעורר חשש שהמנגנון לא יענה על הצרכים השונים של קבוצות שונות הנ תונות בסיכון מוגבר להיחשף לאלימות במשפחה, לרבות קהילות ילידיות וקהילות מבודדות ומרוחק.ות  ,היות שיישום המנגנון דורש הקצאת משאבים והמשאבים הקיימים מוגבלים ונוכח ,ההסתייגויות שהובאו לעיל עדיף להקצות משאבים אלו למענים אחרים ש עשויים להגביר את ביטחונם של קורבנות אלימות במשפחה. ב טריטוריה הצפונית קיימה התביעה הכללית בשנת2016 ת הליך התייעצות בדבר א פשרויות פעולה שונות לשיפור המענה הניתן ב סוגיית האלימות במשפחה, לרבות הפעלת מנגנון חשיפת מידע. בעלי העניין ש איתם התקיימה ההתייעצות העלו חששות דומים לאלו שהובאו לעיל בדבר יישום המנגנון. 123 ב דוח סיכום הליך ההתייעצות לא הובאו המלצות ליישום אפשרויות הפעולה שנדונו , ועד מועד זה לא נמצאה התייחסות של ממשלת הטריטוריה הצפונית לשאלת הפעלתו של מ נגנון.חשיפת מידע 123 Northern Territory Government, Department of Attorney-General and Justice, Report on Consultation: Review of the Domestic and Family Violence Act, July 2016, pp. 96–99. הנימוקים להחלטה שלא לאמץ את המודל היו בין השאר היעדר עדויות מחקריות לת רומת המנגנון; מגבלות המודל לנוכח תת- הדיווח שמאפיין את תחום האלמ"ב, שאף עלולות ליצור תחושת ;ביטחון לא מבוססת פגיעה לא מוצדקת בפרטיות מושא הבדיקה; ערעור על ההנחה שעצם חשיפת המידע תוביל להגברת ביטחונה של בת הזוג וחשש מהטלת האחריות לביטחונה על כתפיה .שלה מנגנונים לחשיפת מידע על אודות עבירות קודמות בתחום האלימות במשפחה קנדה | 41 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 6 . קנדה שתי פרובינציות בקנדה– ססקצ'ואן ואלברטה– חוקקו לאחרונה חוקים ייעודיי ם שמטרתם .הטמעת מנגנון חשיפת מידע חוק הפרוטוקול לחשיפת מידע על אלימות בין אישית( The s Law) Act ’ Interpersonal Violence Disclosure Protocol (Clare ) 124 אושר במאי2019 ב אספה המחוקקת של פרובינציית ססקצ'ואן; החוק לחשיפת מידע לשם הגנה מפני אלימות במשפחה ( s Law) Act ’ Disclosure to Protect Against Domestic Violence (Clare ) אושר באוקטובר2019 ב.אספה המחוקקת של פרובינציית אלברטה ב חוקים נקבעו רק קווי המתאר הכללי י ם של המנגנון, ואלו דומים בשתי הפרובינציות: המנגנון יפעל בשני מסלולים, כמו ה מודל האנגלי– חשיפה לבקשת מי ש חוששת כי היא בסיכון להיפגע מאלימות במשפחה ו חשיפה יזומה ; את הבקשה לחשיפת המידע יכול ים להגיש בת הזוג עצמה או צד שלישי רלוונטי; החוק מאפשר קבלת סיוע מגורמים שונים ב תהליך הב.קשה לחשיפת מידע125 את הפרטים הספציפיים בדבר אופן פעולת המנגנון, לרבות סוגי המידע ש אפשר ,לחשוף החוקים מותירים לתקנות ולפרוטוקול .הפעולה שיש לקבוע מתוקפם126 6.1 פרובינציית ססקצ'ואן כאמור, ססקצ'ואן היא הפרובינציה הראשונה בקנדה שאימצה מנגנון לחשיפת מידע, ו היא חוקקה לשם כך חוק ייעודי– חוק הפרוטוקול לחשיפת מידע על אלימות בין אישית( The s Law) Act ’ Interpersonal Violence Disclosure Protocol (Clare ) .על סמך ה חוק פו רסם בנובמבר2019 פרוטוקול פעולה127 ה מבוסס על המודל האנגלי , ואלה עיקריו:  אפשר לחשוף מידע על עברו של בן זוג או בן זוג לשעבר בעקבות בקשה של בת הזוג או של צד שלישי רלוונטי (מסלול "הזכות לשאול") או ביוזמת המשטרה (מסלול "הזכות .)"לדעת המידע ייחשף ל פני מי שנמצא בעמדה הטובה ביותר להגן על בת הזוג– לע פי.רוב בת הזוג עצמה 124 :שמו המלא של החוקhe Disclosure of Certain Information in accordance with an Interpersonal An Act respecting t Violence Disclosure Protocol . 125 בססקצ'ואן גורמים אלו הם בין השאר עורכי דין, אנשי משטרה , עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, אנשי רפואה ו עובדי ארגונים מאושרים אשר עוסקים בתמיכה בנפגעות אלימו ת במשפחה או מספקים מגו.רים לנפגעות אלימות או חסרות בית 126 Alberta Assembly, 30th Legislature, 1st Session (2019-2020): Bill 17: Disclosure to Protect Against Domestic Violence (Clare’s Law) Act (Sawhney), retrieved: 21 January 2020; Province of Alberta, Disclosure to Protect Against Domestic Violence (Clare’s Law) Act, Statutes of Alberta, 2019; Province of Saskatchewan, Chapter I-10.4 - The Interpersonal Violence Disclosure Protocol (Clare’s Law) Act; Saskatchewan Government, A Step Forward For “Clare’s Law”, 2 May 2019. 127 Saskatchewan Association of Chiefs of Police, Interpersonal Violence Disclosure Protocol – Final Protocol, 25 November 2019. שתי פרובינציות בקנדה– ססקצ'ואן ואלברטה– חוקקו לאחרונה חוקים ייעודיי ם שמטרתם הטמעת מנגנון .חשיפת מידע על סמך ה חוק פרסמה פרובינציית ססקצ'ואן בנובמבר 2019 פרוטוקול פעולה ובו הנחיות .להפעלת המנגנון מנגנונים לחשיפת מידע על אודות עבירות קודמות בתחום האלימות במ שפחה קנדה | 42 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm  הפרוטוקול מתמקד בהערכת מידת הסיכון ש בה נתונה בת הזוג ו מובא בחשבון מידע על הרשעות ,אזהרות ,אישומים והליכים משפטיים אלטרנטיביים (דוגמת הליכים ב )בית משפט לענייני עבירות במשפחה בגין עבירות אלימות של בן הזוג וכל מידע על התנהגותו ש אפשר להסיק ממנו כי יש סיכון סביר שיפגע בבת זוגו. ,עם זאת אם נחשף ,מידע הוא יוגבל להגדרת רמת סיכון (גבוהה, בינונית או נמוכה) ו ל ציון קיומן של הרשעות פליליות רלוונטיות. 128  הבקשה מוגשת באמצעות מילוי טופס בקשה במפגש הראשוני עם איש משטרה בתחנת המשטרה (או במקום אחר , אם הה געה לתחנת המשטרה עשויה לסכן את מגיש )הבקשה .בעקבות הפנייה הראשונית על המשטרה לבצע ב תוך24 שעות בדיקת מידע ראשונית לצורך הערכת מסוכנות ראשונית ו קבלת החלטה כיצד להמשיך בטיפול .בבקשה על המשטרה לוודא את אמיתות הפרטים בבקשה, והיא רשאית ש לא להמשיך בתהליך אם ה .יא משתכנעת כי הבקשה הוגשה שלא בתום לב החלטה שלא להמשיך בתהליך צריכה לעבור הערכה וביקורת ב וועדת ההערכה הרב-ארגונית (ראו )הרחבה להלן. 129  בתוך עשרה ימי עבודה מהפנייה הראשונית יש לקיים פגישה פנים-אל- פנים עם בת הזוג , גם במקרים שהבקשה לחשיפת המידע הוגשה על ידי צ ד שלישי. רק בנסיבות חריגות יהיה אפשר להמשיך בתהליך ללא מעורבות של בת הזוג ולקיים את הפגישה עם מגיש הבקשה בלבד. 130 לחלופין, המשטרה יכולה להחליט שלא להמשיך בתהליך ב אמצעות המנגנון."או להעביר את הטיפול בבקשה למסלול "הזכות לדעת131  בפגישה יוצע לבת הזוג ליצור קשר עם שירותי התמיכה, ובהסכמתה יפעל קצין המשטרה לקשר מייד בינה ובין שירותי התמיכה המקומיים. בעקבות הפגישה ת עשה המשטרה הערכת מסוכנות מלאה ו תשלים את איסוף כל המידע ה רלוונטי לשם קבלת החלטה על חשיפת מידע , בין השאר באמצעות פנייה לסוכנויות רלוונטיות אחרות ולשירותי המש טרה בשטחי שיפוט אחרים, אם המידע הקיים מעיד על צורך בכך. 132  כמו ב ,מודל האנגלי בשני המסלולים, לאחר סיום תהליך איסוף המידע על המשטרה להחליט (בתוך חמישה ימים מהפגישה פנים-אל- פנים במסלול" הזכות 128 Ibid, p. 5. 129 Ibid, pp. 6–9. 130 בקשת חשיפה של צד שלישי ללא הסכמת בת הזוג תוגש רק אם מגיש הבקשה בקשר אישי קרוב עם אחד מבני הזוג, יש לו מידע על מערכת היחסים בין בני הזוג ואין באפשרותו לקבל את הסכמת בת הזוג להגשת הבקשה. 131 Ibid, pp. 6, 9. 132 Ibid, pp. 11–12. המידע שנבדק באמצעות המנגנון כולל עבירות שטופלו בהליכים משפטיי ם אלטרנטיביים (דוגמת הליכים ב בית משפט לענייני עבירות )במשפחה. במסגרת התהליך חובה לקיים פגישה פנים-אל- פנים עם בת הזוג גם במקרים שבהם הבקשה לחשיפת המידע הוגשה על ידי צד שלישי. מנגנונים לחשיפת מידע על אודות עבירות קודמות בתחום האלימות במשפחה קנדה | 43 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm לשאול" או מקבלת המידע במסלול" )"הזכות לדעת אם המידע מלמד על סיכון סבי ר לפגיעה בבת הזוג. חשש לסיכון שכזה נקבע על סמך מידע על הרשעות של בן הזוג בעבירות אלימות או התעללות; מידע המעיד ש בן הזוג עבריין סדרתי בתחום האלימות במשפחה; מידע על התנה גות אלימה בעבר, לרבות ,תיקים שלא קודמו ו מידע על עבירות אלימות או על התנהגות מעוררת חשש כל פי בנות זוג קודמות, לרבות דפוסי התנהגות המעידים על מעקב או שליטה כוחנית על בנות זוג קודמות במ הלך מערכת היחסים איתן או אחריה; מידע על התנהגות מעוררת חשש של בן הזוג כלפי מבקשת חשיפת המידע, לרבות דפוסי התנהגות המעידים על שליטה כוחנית. 133  לאחר ש המשטרה קובעת אם יש או אין חשש לפגיעה, הבקשה תועבר לדיון בוועדת ההערכה הרב-ארגונית ( sector Review Committee - Multi ), לשם המלצה בדבר הטיפול בבקשה. ו הו עדה מורכבת מ נציגי המשטרה, שירותי התמיכה בקורבנות עבירה .ואיגוד ארגוני המאבק באלימות במשפחה ה מידע יוצג לוועדה ללא פרטים מזהים, כדי שחברי הוועדה לא יוכלו לזהות את בני הזוג או את מגיש הבקשה (כלומר, נראה כי חברי הוועדה האחרים אינם תורמים מידע נוסף אלא הם גורמים מייעצים ב דיון במידע )שכבר קיים בידי המשטרה. המלצת הוועדה צריכה להינתן בתוך20 ימים מהפניית .הבקשה אליה בעקבות המלצת הוועדה תקבל המשטרה החלטה סופית אם לחשוף את המידע ואם כן– כיצד. 134  הוועדה תדון במידע ותקבע את רמת הסיכון ב:סולם בן שלוש דרגות135 o סיכון נמוך – המידע שנמצא אינו מעיד כי לבן הזוג יש היסטוריה של התנהגות .עבריינית רלוונטית או של אלימות במקרה זו לא ייחשף כל מידע על עברו ש ל בן הזוג, י אך ודגש לפני בת הזוג כי קביעה זו אין משמעותה שאין סיכון .לאלימות במשפחה o סיכון בינוני – עשויה להיות סיבה לחשש כי בת הזוג נ תונה בסיכון מוגבר לאלימות. במקרה זה ייחשף קיומן של הרשעות פליליות רלוונטיות. o סיכון גבוה – יש סבירות גבוהה כי בת הזוג נ תונה בסיכון מוגבר לאלימות . גם במקרה זה ייחשף קיומן של הרשעות פליליות רלוונטיות. 133 Ibid, pp. 12–13. 134 Ibid, pp. 13–14, 16. 135 Ibid, pp. 14–15, 31–32. המידע על הבקשה מוצג לפורום הבין- ארגוני ללא פרטים מזהים. את ההחלטה הסופית על חשיפ ת המידע .תקבל המשטרה אם יוחלט לחשוף ,מידע פרטי העבירות הרלוונטיות לא ייחשפו . על סמך חומרת העבירות ,תיקבע רמת סיכון ורק היא תיחשף בפני .בת הזוג מנגנונים לחשיפת מידע על אודות עבירות קודמות בתחום הא לימות במשפחה קנדה | 44 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm גם כאשר נחשף קיומן של העבירות כאמור פרטי העבירות .הרלוונטיות לא ייחשפו חומרת העבירות ת תש קף בקביעת רמת הסיכון.  המידע ייחשף ל פני מי שנמצא בעמדה הטובה ביותר להגן על בת הזוג– על פי רו ב בת .הזוג עצמה בנסיבות מתאימות בת הזוג יכולה להביא ע י מה לפגישת החשיפה אדם נוסף מאלו המנויים בחוק לשם תמיכה. 136 אין לחשוף את המידע לצד שלישי ללא רשות מפורשת מהמשטר ה. 137  ,אם מתקבלת החלטה לחשוף מידע החשיפה תלווה בתוכנית הגנה המותאמת לצרכיה .של בת הזוג על הוועדה להחליט אם במעמד החשיפה ישתתף נציג שירותי התמיכה .לצד נציג המשטרה בכל המקרים יסופק מידע על אפשרויות תמיכה העומדות לרשות בת הזוג. בהסכמתה היא גם תופנה ישירות לשירותי התמיכה הרלוונטיים כפי שייקבע ו ב.וועדה בכל שלב בתהליך, אם עולה חשש לפגיעה מ י ידית או קרובה בב ת הזוג, על המשטרה לפעול.כדי להגן עליה138  בנסיבות מיוחדות המשטרה עשויה לפנות לבן הזוג כדי לקבל ממנו פרטים הדרושים לקבלת החלטה בתהליך. גם אם מתקבלת החלטה לחשוף מידע יש לשקול אם ליידע את בן הזוג. בכל מקרה המשטרה תימנע מלעשות כן אם הדבר עלול לסכן את בת הזוג או את מגיש הבקשה. 139  בנסיבות רגילות התהליך כולו אמור להסתיים תו ב ך30 ימים. 140 7 . סיכום ודיון בפרקים הקודמים הוצגו המנגנונים לחשיפת מידע הפועלים ב כמה מדינות. בפרק זה יוצג סיכום אינטגרטיבי של מאפייני המנגנונים כדי לעמוד על קווי הדמיון והשוני ביניהם. בהמשך הפרק נדון באתגרים שהתגלו ביישום המנגנונים במדינות ש בהן נע שת ה הערכה שלהם ובשאלת תרומתם למאבק באלימות במשפחה ולהגברת ביטחונן .של נשים 136 הגורמים הרלוונטיים המנויים בחוק הם עורכי דין, אנשי משטרה, עובדים סוציאליים, פסיכ ולוגים, אנשי רפואה ועובדי ארגונים מאושרים אשר עוסקים בתמיכה בנפגעות אלימות במשפחה או מספקים מגו רים לנפגעות אלימות או חסרות בית . subsection 3(2) of the The Interpersonal Violence Disclosure Protocol (Clare’s Law) Act. 137 Saskatchewan Association of Chiefs of Police, Interpersonal Violence Disclosure Protocol – Final Protocol, 25 November 2019, pp. 16, 32–33. 138 Ibid, pp. 8, 15, 17, 34. 139 Ibid, pp. 10, 13, 15. 140 Ibid, p. 8. על הוועדה להחליט אם במעמד החשיפה ישתתף נציג שירותי התמיכה לצד נציג המשטרה. בנסיבות מתאימות בת הזוג יכולה להביא יע מה לפגישת החשיפה אדם נוסף לשם תמיכה. התהליך כולו אמור להסתיים ב תוך30 ימים. מנגנונים לחשיפת מידע על אודות עבירות קודמות בתחום האלימות במשפחה סיכום ודיון | 45 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 7.1 סיכום מאפייני המנגנונים הפועלים במדינות שנסקרו כפי שתואר בהרחבה במסמך, מנגנון לחשיפת מ ידע החל לפעול לראשונה באנגליה ו ו יילס (מיולי2012 ,כפיילוט וממרץ2014 באופן מלא). בשנים שלאחר מכן החלו לפעול מנגנונים דומים באומות ח הא רות המרכיבות את )הממלכה המאוחדת (בריטניה– סקוטלנד וצפון אירלנד– ובמדינות אחרות המשתייכות לחבר העמים הבריטי– ניו זילנד, אוסטרליה (המנגנון הופעל :כפיילוט בשתי מדינות NSW – ו ,בה הפעלת המנגנון הופסקה לאחר שלוש שנים ודרום אוסטרליה – ו בה המנגנון עדיין מופעל ), וקנדה (שתי פרובינציות חוקקו חוק להפעלת מנגנון, אלברטה וססקצ'ואן , וססקצ'ואן גם פרסמה פרוטוקול מפורט לאופן הפעלתו). שלוש מדינות באוסטרליה– ,קווינסלנד ויקטוריה ומערב א וסטרליה– בחנו הצעות ל הפעלת .מנגנון חשיפה ובחרו שלא לאמצו להלן יוצגו עיקרי המאפיינים של המנגנון במדינות שבחרו ל הפעילו (לרבות המנגנון ב- NSW שפעל ו בוטל) וההבדלים המרכזיים בין המדינות :באופן פעולתו  מהמדינות שאימצו את המנגנון, רק בקנדה הדבר הצריך שינויי חקיק ה, וכל אחת משתי הפרובינציות .שאימצו אותו חוקקה חוק ייעודי להפעלתו ביתר המדינות המנגנון אינו סטטוטורי אלא מתבסס על הנחיות שנכתבו על סמך הוראות החקיקה הקיימות, המאפשרות חשיפת מידע כאשר הדבר נחוץ לשם מניעת פשע , אם כי היקף המידע ש אפשר לחשוף במסגרת זו אינו בהכר ח זהה בכל המדינות (למשל, ב- NSW החוק מאפשר לחשוף מידע מוגבל, בעיקר הרשעות). עם זאת, באנגליה המנגנון פעל על בסיס הנחיות לא סטטוטוריות שנים אחדות ולאחר מכן הוחלט לעגן אותו בחקיקה, בין השאר בשביל להבטיח הפעלה אחיד ה של המנגנון ב כל מחוזות המשטרה ולהגביר את המודעות לו בציבור הרחב. בימים אלו הצעת החוק המסדירה זאת נתונה .בהליכי חקיקה  יש הבדלים גדולים בין המדינות במשך ה טיפול בבקשה שנקבע : במדינות ש בהן ה משטרה מטפלת ב בקשה בלי להעבירה לפורום בין- ארגוני נקבע כי הטיפול יסתיים ככלל ב תוך14 – 20 ימים ; במדינות ש בהן מתקיים דיון בפורום בין- ארגוני נקבע כי הטיפול יסתיים ככלל ב תוך30 – 45 .ימים ב כמה מדינות יש נוהל ,טיפול במקרים דחופים אשר קובע טיפול מזורז בבקשה ו לעיתים נקבע שהטיפול יסתיים בתוך24 – 48 .שעות  המנגנון מאפשר למי שחוששת מאלימות מצד בן זוגה, ו בדרך כלל גם מצד ב,ן זוג לשעבר141 לפנות בבקשה לחשיפת מידע על עבירות אלמ" .ב שביצע בן הזוג בעבר לעיתים נקבע גיל מינימלי להגשת הבקשה, .ובחלק מהמדינות צוין מפורשות כי השימוש במנגנון מוגבל לתושבי המדינה המנגנון אינו מוגבל לשימושן של נשים בלבד, אך ממידע חלקי על מאפייני הפניות לחשיפ ת מידע שפורסם לגבי שתי מדינות עולה כי רוב ה הגדול של הפניות הוגשו( מחשש לפגיעה בנשים98% ב ,אנגליה94% ב- NSW ). עוד עולה כי ( הפניות נגעו הן לבני זוג בהווה והן לבני זוג לשעבר49% לבני זוג לשעבר ב- NSW). במחקר ב- NSW עלה כי אף שהמנגנון הוגדר ככלי למניעה מוקדמת וי ועד בעיקר לנשים בשלבים הראשונים של הקשר הזוגי, לצד 141 .רק בסקוטלנד אין התייחסות מפורשת לבן זוג לשעבר, אך אין זה אומר בהכרח שהמנגנון אינו רלוונטי לגביו מנגנונים לחשיפת מידע על אודות עבירות קודמות בתחום האלימות במשפחה סיכום ודיון | 46 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm פניות בשלבים מוקדמים של מערכת היחסים היו לא מעט פניות מ נשים שבחנו אפשרות לעזוב את בן הזוג, וכן מנשים .שכבר נפרדו מבן הזוג וביקשו לאשש החלטה זו  גם צד שלישי רשאי להגיש בקשה לחשיפת מידע (ב- NSW כחמישית מהבקשו )ת הוגשו על ידי צד שלישי אולם ככלל, מי שת קבל את ה .מידע תהיה בת הזוג עצמה  .המנגנון אינו מיועד לדיווח על עבירה אם במסגרת הגשת הבקשה מדווח למשטרה על אירוע ספציפי של אלימות, עליה לחקור את האירוע על פי ונ הלי החקירה הפלילית, אך אין מניעה להמשיך במקביל בהליך חשי.פת המידע  בכל המדינות למעט אוסטרליה המנגנון מאפשר למשטרה גם ליזום חשיפת מידע במקרה שמתקבל אצלה מידע לא ישיר על סיכון לפגיעה במסגרת זוגית. מידע זה עשוי לעלות במסגרת חקירה פלילית או להגיע ממקור מודיעיני, מגוף ממשלתי כלשהו או מארגון מגזר שלישי. לגביNSW ,ש בה כאמור מסלול כזה לא הופעל., צוין בהקשר זה כי למשטרה יש סמכות לחשוף מידע גם שלא דרך המנגנון142 יצוין כי כמעט כל הנתונים שפורסמו בסוגיה זו (לגבי אנגליה, סקוטלנד וניו זילנד) מעידים כי רוב הבקשות שטופלו התקבלו במסלול היזום ורק מיעוט הבקשות הוגשו במסגרת מסלול "הזכ ."ות לשאול  בכל המדינות המשטרה היא שמנהלת את ,המנגנון בדרך כלל בשיתוף גורמי רווחה ה עוסקים באלמ" ב או בסיועם, ולעיתים במעורבות גופים אחרים . המשטרה היא גם הגורם הדומיננטי, אם לא היחיד, בקבלת ההחלטה בדבר.מסירת המידע  הבקשה לחשיפת המידע מוגשת בדרך כלל בתחנת המש טרה. בחלק מהמדינות אפשר להגיש בקשה .באמצעות טופס מקוון  על פי רוב בעקבות הגשת הבקשה ולאחר בדיקת מידע ראשונית ייערך רי איון פנים-אל-פנים .עם הפונה במק ום אחד, ב ססקצ'ואן, גם אם הבקשה הוגשה על ידי צד שלישי הריאיון ייערך עם מי שיש חשש שת י פגע מאלימות מצד בן זוגה א לא אם כן.יש נסיבות חריגות המונעות זאת  בעקבות הגשת בקשה לחשיפת מידע או החלטה יזומה על חשיפה תערוך המשטרה בדיקה של ההיסטוריה העבריינית של מושא הבדיקה ובדיקות נוספות לפי הצורך . לעיתים המשטרה תפנה לשם כך לגורמים נוספים דוגמת שירות המבחן או גופי רווחה, ואף לרש.ויות אכיפת חוק בשטחי שיפוט אחרים  לעיתים המשטרה יכולה להחליט בשלב זה שלא לקדם את הליך חשיפת המידע . אם הוחלט להמשיך בתהליך, על סמך המידע שנמסר למשטרה בעת הגשת הבקשה ו ירב איון והמידע שאספה המשטרה תיערך בדיקת מסוכנות מלאה באמצעות כלי הערכה מובנה. אם עולה בכל ש לב של התהליך חשש מ י ידי או קרוב .לאלימות, על המשטרה לפעול כדי להגן על הקורבן הפוטנציאלי 142 New South Wales Government and URBIS, NSW Domestic Violence Disclosure Scheme Evaluation Crisis Assistance Service Review Pilots Final Report, no date, p. 37. מנגנונים לחשיפת מידע על אודות עבירות קודמות בתחום האלימות במשפחה סיכום ודיון | 47 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm  ככלל, ההיסטוריה העבריינית הרלוונטית למנגנון היא מידע לגבי התנהגות של אדם ש אפשר להסיק ממנ ה שיש סיכון סביר שיפגע בבת זוגו . יש הבדלים בין המדינות ב סוגי המידע הנכללים בהיסטו ריה .העבריינית הרלוונטית ההיסטוריה העבריינית עשויה לכלול מידע שנמצא ברשות המשטרה או רשויות אחרות על עבירות ש נעברו בתחום השיפוט ש בו פועל המנגנון, :ולעיתים גם בתחומי שיפוט אחרים, לרבות o הרשעות קודמות בגין עבירות אלמ"ב – לעיתים י יכללו גם הרשעות ש אין עליהן חובת דיווח ( spent Convictions) ולעיתים הרשעות כאל ה לא י י ;כללו o ;הרשעות בעבירות אלימות שאינן נכללות בהגדרה של אלימות במשפחה o הליכים משפטיים אלטרנטיביים דוגמת הליכים ב בית משפט לענייני עבירות במשפחה (צוין ;)מפורשות רק לגבי ססקצ'ואן o תלונות, תיקים ו כתבי אישום שלא ק;ודמו o ;)צווי הגנה וצווי הרחקה שהוצאו (צוין מפורשות רק לגבי ניו זילנד ודרום אוסטרליה o הפרות של צווי הגנה וצווי הרחקה (צוין מפורשות רק לגביNSW ;)ודרום אוסטרליה o מודיעין משטרתי על התנהגות אלימה של מושא הבדיקה כלפי בת הזוג הנוכחית או בנות זוג לש עבר, לרבות רבות דפוסי התנהגות המעידים על מעקב או שליטה כוחנית. חלק מסוגי המידע שהוזכרו הם בעלי מאפיינים אובייקטיבים וקשיחים יחסית )(למשל הרשעות קודמות. אחרים, דוגמת מידע מודיעיני, עשויים להיות נתונים לפרשנות, וסביר שהכללתם במידע שנבדק ונחשף תלויה בשיקול דעתם של מקבלי ההחל .טות בכל מקרה ומקרה מצב זה עשוי לגרום ל הבדלים .באופן הטיפול בבקשות חשיפת מידע גם בתוך מדינה מסוימת המנגנון שפעל כפיילוט ב- NSW בולט ב ה גבלת המידע ש אפשר לחשוף: רק הרשעות בעבירות אלמ" ב או בעבירות אלימות חמורות אחרות ו הפר ות של צווי הגנה שהוצאו על רקע של אלימות במשפחה . במחקר ההערכה של ה פיילוט הוסבר כי כדי לפשט את התהליך הוחלט שהמשטרה לא תידרש לשקול אם הסיכון לבת הזוג מצדיק את ה פגיעה בפרטיות של בן הזוג, ובהיעדר הליך שקילה כ זה הוחלט שלא ראוי לאפשר חשיפה של מידע מוצק פחות מזה שאושר. עם זאת, בקרב בעלי העניין שהשתתפו במחקר הייתה הסכמה כי יש לשקול להוריד את תנאי הסף ולהרחיב את סוגי המידע ש אפשר לחשוף ב אמצעות המ נגנון. 143  .לעיתים המשטרה יכולה להחליט בשלב זה, ואף בשלבים מוקדמים יותר, שאין הצדקה לקדם את התהליך ברוב המדינות, אם המשטרה סבורה שיש חשש שבת הזוג נ תונה בסכנה לפגיעה ו ל כן יש הצדקה לחשיפת המידע (ובחלק מהמקרים גם אם היא סבורה שאין חשש כאמור), המידע שנאסף מועבר לדיון בפורום בין- ארגוני שחברים בו לצד נציגי המשטרה גם נציגים משירותי הרווחה ה עוסקים באלמ" ב, ולעיתים נציגי ארגונים אחרים. בניו זילנד הבקשה מועברת לדיון ב צוות המשטרתי הלאומי לאלמ"ב ואז ל פאנל ייעודי המורכב מנציגי צוות זה ומנציגי הצוות המשפטי של המשטרה . באוסטרליה לא 143 Ibid, pp. 41–43. מנגנונים לחשיפת מידע על אודות עבירות קודמות בתחום האלימות במשפחה סיכום ודיון | 48 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm מתקיים דיון בפורום בין- ארגוני. לגביNSW ,צוין, כאמור כי המשטרה לא נדרשה לשקול את מידת ההצדקה של החשיפה מלבד בדיקה אם הבקשה עומדת בקריטריונים הנדרשים.  בעקבות המלצת הפורום הבין-ארגוני או עם סיום הדיונים הפנימיים במדינות ש בהן אין פורום כזה על המשטרה לקבל החלטה סופית בדבר חשיפת המידע.  שיעור הבקשות שתהליך הטיפול בהן הסתיים בחשיפה שונה בכל ,מדינה. באנגליה שהנתונים עליה הם המבוססים והמעודכנים ביותר, שיעור החשיפה בשנ תיים האחרונות הוא כ- 50% ,ו במסלול היזום, "הזכות לדעת", שיעור החשיפה גבוה בכמה נקודות האחוז מ שיעור החשיפה("במסלול "הזכות לשאול55% לעומת 40% בשנה האחרונה שיש עליה .)נתונים  המשטרה היא שחושפת את המידע תמיד ; לעיתים ב מודל ההפעלה נקבע כי בפגיש ה ל חשיפת המידע צר יך ל השתתף גם נציג שירותי הרווחה כדי שיוכל להציע מייד .לבת הזוג מענים ייעודיים לעיתים נוכחות נציג שירותי הרווחה מוגדרת כפרקטיקה מומלצת אך ההחלטה על כך בכל מקרה ומקרה נתונה לשיקול דעתו של הפורום הבין- .ארגוני  ככלל, המידע יימסר לבת הזוג (גם במקרים ש בהם הוגשה ה בקשה על ידי צד שלישי), אלא אם כן נקבע שיש מישהו אחר שמתאים יותר להגן עליה . המידע שנחשף יימסר בעל פה בפגישה פנים-אל- פנים ובלי להותיר בידי בת הזוג כל תיעוד כתוב . לעיתים מצוין מפורשות כי אין להעביר את המידע שהתקבל ל שום גורם נוסף בלי רשות של המשטרה. בדרום אוסט .רליה ובססקצ'ואן בת הזוג יכולה להגיע לפגישה עם מלווה בדרום אוסטרליה, בבקשות המוגשות על ידי צד שלישי הפונה יעודכן רק בדבר קיומה של חשיפה או בדבר סירוב בת הזוג להגיע לפגישת החשיפה ., אך לא בפרטי החשיפה  נראה כי ב רוב המודלים ההחלטה בדבר תוכן המידע שייחשף מ ת קבל ב ת משטרה או ב פורום הבין- ארגוני לפי.מאפייני כל מקרה ומקרה לעיתים נקבע בהנחיות כי יש להקפיד על חשיפת מינימום ה מידע ה נדרש כדי לאפשר למקבלת המידע ל קבל החלטה מושכלת לשם מניעת האלימות האפשרית ובתוך כך לצמצם ככל האפשר את.הפגיעה בפרטיות מושא הבדיקה בססקצ'ואן המי דע שייחשף יוגבל להגדרת רמת )סיכון (גבוהה, בינונית או נמוכה אשר נגזרת מחומרת העבירות שנמצאו לו ציון קיומן של הרשעות פליליות רלוונטיות ללא ציון פרטי ההרשעות.  ברוב המודלים נקבע כי כבר בשלבי הגשת הבקשה יינתן לפונה מידע על שירותי תמיכה וסיוע וכי חשיפת המידע תלו וה בתוכנית הגנה המותאמת לצ ו רכי מקבלת המידע. עם זאת, אין בידינו מידע .כיצד נושא זה מטופל בפועל ובאיזה היקף ב- NSW המנגנון ה ופעל בשיתוף פעולה של המשטרה ושל כמה עמותות . הללו נבחרו בין השאר כדי להציע שירותי תמיכה וסיוע במהלך הגשת הבקשה, בפגיש ה ל חשיפת המידע ואחר ,יה ובכלל זה.הפניה לגורמי סיוע רלוונטיים בססקצ'ואן נקבע כי כבר בשלב הר י איון ייעשה ניסיון לקשר בי ן הפונה ובין שירותי התמיכה המקומיים.  בכל המודלים מודגש כי במקרים שלא נמצא מידע שאפשר לחשוף ,או שהמידע שנמצא אינו מצדיק חשיפה יש להבהיר לפונה כי היעדר מידע רלוו נטי לחשיפה אין משמעותו שאין לבן הזוג היסטוריה של אלימות מנגנונים לחשיפת מידע על אודות עבירות קודמות בתחום האלימות במשפחה סיכום ודיון | 49 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm או שבת הזוג אינה נ תונה.בסיכון לפגיעה גם במקרים אלו יינתן מידע על שירותי תמיכה ועל צעדים ש אפשר .לנקוט לשם הגברת הביטחון  בחלק מהמודלים נקבע כי אין ליידע את בן הזוג מושא הבדיקה בדבר הבקשה לחשיפת המידע או בדבר חשיפת המידע בפועל; במודלים אחרים נקבע כי יש לשקול פנייה שכז את, אם במהלך הבדיקה, לשם השלמת תמונת המידע ש ,בידי המשטרה ואם לאחר חשיפת המידע; גם במקרים אלו פנ י יה שכז את אפשרית .רק אם אין חשש שבעקבותיה יגבר הסיכון לבת הזוג 7.2 הערכת המנגנון : אתגרים ותרומה מ נגנוני חשיפת מידע פועלים כמה שנים במדינות אחדות . בחלק מהמדינות לוו ת ה הפעלת ,המנגנון במחקרי הערכה ולצ י דם נכתבו דוחות של גופים מדינתיים ומאמרים אקדמיים שבוחנים את הפעלת המנגנון או דנים ביתרונותיו וחסרונותיו. פרסומים אלו מלמדים על קשיים ואתגרים בהפעלת המנגנונ ים ואף על חששות שהפעלתו מעוררת, אך קשה יותר ללמוד מהם על היתרונות של המנגנון, שכן לא נעשתה בחינה שיטתית של השפעתו על אלימות כלפי .נשים אתגרים ביישום המנגנון ככלל, נתונים שפורסמו על הפעלת המנגנו ן מעידים על שימוש מוגבל בו, לפחות ביחס להיק פה הנרחב של תופעת ה אלמ"ב . המפקח על המשטרה באנגליה אף מצא בשנת2016 שבמחוזות משטרה רבים חלה בשנות הפעלת המנגנון במדינה ירידה בשיעור הבקשות לחשיפת מידע ביחס למספר עבירות האלמ" .ב שדווחו למשטרה144 באנגליה נמצא גם חוסר אחידות בהיקף ההפעלה בין מחוזות המשטרה. 145 מחקרים שבחנו את המנגנו נים הקיימים קשרו את ה הפעלה המוגבלת שלהם לחוסר מודעות לקיומם בציבור הרחב, בקרב קורבנות אלמ"ב ולעיתים אף בקרב אנשי המשטרה. 146 הן ב- NSW והן בקווינסלנד הועלו ספקות בדבר מידת התאמתו של מנגנון אחיד לצרכים המגוונים של אוכלוסיות שונות , לרבות אוכלוסיות בסיכון מוגבר לאלימות במשפחה וש הגישה שלהן לשירותים מדינתיים מוגבלת ממילא , 144 Her Majesty's Inspector of Constabulary and Fire and Rescue Services, A Progress Report on the Police Response to Domestic Abuse, November 2017, p. 39. 145 Ibid, pp. 39–40. 146 Ibid, p. 39; Marian Duggan, "Victim Hierarchies in the Domestic Violence Disclosure Scheme", International Review of Victimology 24 (2), 2018, pp. 207–208; New South Wales Government and URBIS, NSW Domestic Violence Disclosure Scheme Evaluation Crisis Assistance Service Review Pilots Final Report, no date, pp. 22–23; United Kingdom Secretary of State for the Home Department, Transforming the Response to Domestic Abuse: Consultation Response and Draft Bill, Presented to Parliament, January 2019, p. 46. מנגנונים לחשיפת מידע על אודות עבירות קודמות בתחום האלימות במשפחה סיכום ודיון | 50 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm .דוגמת קהילות ילידיות, קהילות מגוונות מבחינה תרבותית או לשונית וקהילות מבודדות ומרוחקות147 יצוין כי חלק מהמדינות פרסמו דפי מידע על,המנגנון במגוון שפות148 אך אין בידינו מידע על מידת ההנגשה של המנגנון ,עצמו למשל באמצעות תרגום טופס הגשת הבקשה ל כמה.שפות או הימצאות שוטרים דוברי שפות בתחנות המשטרה כפי שפורט במסמך, בחלק מהמדינות אפשר .להגיש בקשה רק באמצעות הגעה לתחנת המשטרה ב מחקר ההערכה ב- NSW צוינה מגבלה זו כחסם כניסה מרכזי למנגנון, אשר עשוי למנוע שימוש בו מטעמים של נגישות (בעיקר באזורים כפריים) ושל חוסר רצון של חלק מהאנשים להתייצב.בתחנת המשטרה מטעמים שונים149 כאמור, באנגליה הממשלה הצהירה על כוונתה לקדם עם המשטרה אפשרות להגשת בקשה מקוונת כדי להגביר את השימוש במנגנון .על ידי הפיכתו לזמין יותר150 גורם נוסף שעלול להשפיע על אפקטיביות המנגנון הוא משך הטיפול בבקשות, שבחלק מהמדינות עשוי להיות .ארוך למדי יתרה מ זו , המפקח על המשטרה באנגליה מצא כי בחלק מהמקרים חלו עיכובים ניכרים בטיפול בבקשה ובחשיפת המידע, עיכובים שעלולים לסכן נשים. 151 ב מחקר נוסף ש בו נבחנה הפעלת המנגנון באנג ליה בשנת הפעילות הראשונה שלו עלה כי הת משכות הטיפול בבקשות מאפיינת בעיקר את מסלול "הזכות לשאול", עקב קביעת רמת סיכון נמוכה יחסית במקרים אלו. עורכת המחקר מציינת כי התמשכות הטיפול עשוי ה להשפיע גם על המוטיבציה להתחיל בתהליך, ו כן שהנתונים שנאספו מעידים שמספר לא מבוטל של בקשות בוטלו במהלך השבועות שחלפו מ הגשתן ועד ה מועד המשוער ל.מתן מענה152 אם ,המנגנון אמור לשמש כלי להתערבות מוקדמת אפשר לצפות שיפנו אליו נשים בשלבים מוקדמים יחסית של מערכת יחסים. הוועדה המשותפת לשני בתי הפרלמנט הבריטי י ם שהוקמה לצורך בחינת הצעת חוק אלי מות 147 New South Wales Government and URBIS, NSW Domestic Violence Disclosure Scheme Evaluation Crisis Assistance Service Review Pilots Final Report, no date, pp. 22–23; Queensland Law Reform Commission, Domestic Violence Disclosure Scheme, Report no. 75, June 2017, pp. iii–v. 148 לטבית, רומנית, פורטוגזית, מנדרינית, ליטאית ופולנית בצפון אירלנד ; בורמזית, סינית, הינדי, נפלית, וייטנ אמית ופרסית בדרום .אוסטרליה Police Service of Northern Ireland, Domestic Violence and Abuse Disclosure Scheme (DVADS), retrieved: 3 February 2020; South Australia Police, Domestic Violence Disclosure, retrieved: 3 February 2020. 149 New South Wales Government and URBIS, NSW Domestic Violence Disclosure Scheme Evaluation Crisis Assistance Service Review Pilots Final Report, no date, pp. 22–23. 150 Secretary of State for the Home Department, Domestic Abuse Bill: The Government Response to the Report from the Joint Committee on the Draft Domestic Abuse Bill, Session 2017-19 Hl Paper 378 / Hc 2075, July 2019, p. 29. 151 Her Majesty's Inspector of Constabulary and Fire and Rescue Services, A Progress Report on the Police Response to Domestic Abuse, November 2017, p. 40. 152 Marian Duggan, "Victim Hierarchies in the Domestic Violence Disclosure Scheme", International Review of Victimology 24 (2), 2018, pp. 209–210. מנגנונים לחשיפת מידע על אודות עבירות קודמות בתחום האלימות במשפחה סיכום ודיון | 51 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm במשפחה ציינה בהקשר זה כי ייתכן שהשימוש המוגבל במנגנון קשור בין השאר לכך שפנייה למשטרה בדבר העבר העברייני של בן זוג חדש אינה.בראש סדר העדיפויות של רוב הנשים בתחילת מערכת יחסים153 לצד זאת, מנתונים ספורדיים מאנגליה ומ- NSW עולה שקהל יעד זה הוא לא בהכרח מי ש השתמש :במנגנון בפועל באנגליה לשני שלישים מה משתתפות ב פיילוט כבר היו ילדים משותפים עם מושא הבקשה. 154 ב- NSW מעט פחות משליש מהפניות נגעו ל מערכות יחסי ם שהחלו עד חצי שנה לפני הפנייה, חצי נגעו למערכות יחסים שנמשכו שנה או יותר ורבע– למערכות יחסים שנמשכו יותר משלוש.שנים זאת ועוד, אלימות פיזית מצד בן הזוג ואיומים באלימות היו שתי הסיבות ה עיקריות לבקשת המידע (כל אחת מהן מדווחת בכ- 40% מהמקרים). ברבע מהמקרים דווח על .הטרדה רבות מהפונות נקטו צעדים משפטיים נגד בן זוגן טרם הגשת הבקשה לחשיפת מידע: לכ- 43% מבני הזוג הוצאו צווי הרחקה, לכ- 9% הוצאו צווים בבית המשפט לענייני המשפחה וב- 9% מהמקרים הייתה מעורבות של .שירותי הרווחה155 תרומת המנגנון מנגנוני חשיפת מידע פועלים במדינות מעטות ושנים ספורות בלבד. יתרה מ זו , מחקרי ההערכה שנמצאו מתמקדים בעיקר באיסוף נתונים על היקף היישום ובניתוח תה פיסות של בעלי העניין לגבי הפעלת המנגנון . למיטב ידיעתנו לא פורסמו עד כה מחקרים הבוחנים את תרומת המנגנונים למניעת אירועי אלמ" ב ולהגברת ביטחונן של נשים, או אף עוקבים באופן שיטתי אחר מקרים שטופלו ב אמצעות.המנגנון יתרה מ זו , לפי התמונה המצטיירת מהחומרים שאותרו ג ם הגופים ה מ מונים על הפעלת המנגנון אינם נדרשים להמשיך ולעקוב אחרי המקרה לאחר סיום הטיפול בבקש ה ל חשיפת מידע, אם כי יוזכר שחשיפת המידע אמורה להיות מלווה בתוכנית הגנה, ולכן סביר שלפחות בחלק מהמקרים גורמי הרווחה ממשיכים ל עמוד .בקשר עם הפונה גם לאחר החשיפה לפיכך אין בידינו– וכפי הנראה גם לא בידי האחראים להפעלת המנגנונים– מידע על צעדים שנקטו מקבלות המידע או הרשויות בעקבות חשיפת המידע, כל שכן על האפקטיביות של צעדים אלו ועל הסיכונים הכרוכים ב.הם נציין כי היעדר עדויות בדבר תרומת המנגנונים הוא אחד השיקולים המרכזיים בהחלטתן של שלוש מדינות באוסטרליה– ,קווינסלנד ויקטוריה ומערב אוסטרליה– שלא ל הפעיל .את המנגנון בשטחן שימוש מוגבל במנגנון ו מחסור ב מידע בדבר השפעתו על ביטחונן של נשים היו שתיים מ ה מסקנות שהובאו ב דוח הערכה של הפיילוט ב- NSW , ובעקבותיו ואחר קבלת עמדותיהם של בעלי עניין הוחלט שלא להמשיך להפעיל את המנגנון לאחר הפעלתו כפיילוט .שלוש שנים לצד היעדר מידע ה תומך ביעילות המנגנון עלה במחקרים ובדוחות חשש מהשלכות שליליות של הפעלת:המנגנון 153 United Kingdom Parliament, Joint Committee to the House of Lords & the House of Commons on the Draft Domestic Abuse Bill, Draft Domestic Abuse Bill: First Report of Session 2017–19, 11 June 2019, pp. 36–37. 154 Kate Fitz-Gibbon K & Sandra Walklate, "The efficacy of Clare’s Law in domestic violence law reform in England and Wales", Criminology and Criminal Justice, 17(3), 2017, pp. 284–300. 155 New South Wales Government and URBIS, NSW Domestic Violence Disclosure Scheme Evaluation Crisis Assistance Service Review Pilots Final Report, no date, pp. 18–20, 45. מנגנונים לחשיפת מידע על אודות עבירות קודמות בתחום האלימות במשפחה סיכום ודיון | 52 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ראשית ,הפעלת המנגנון כרו כה בפגיעה בפרטיות מושא הבדיקה , ש כן מידע על עברו הפלילי נמסר לב .ת זוגו ההצדקה ל פגיעה זו היא שחשיפת המידע אמורה לאפשר לבת הזוג לקבל החלטות מושכלות בדבר מערכת היחסים ולהגביר את ביטחונה, אך כאמור תרומת המנגנון בנושא לא נבחנה בחינה שיטתי ת .ב אחד המחקרים שעסקו בסוגיה צוין כי חשיפת המידע ע לולה לפגוע ב יכולתו של עבריין מורשע ל השתקם ולהשתלב בחברה לאחר ריצוי עונשו, ו הוזכר ,כי אכן ,על פי ההנחיות להפעלת המנגנון באנגליה אם מתקבלת החלטה לחשוף מידע המשטרה נדרשת לשקול פנייה אל בן הזוג מושא הפנייה, אך מדוח הערכת הפיילוט עלה כי בפועל פני י ה שכז את לא נעשתה אף פעם , מחשש שהיא תגביר את הסיכון .הנשקף לבת הזוג156 הוועדה שבחנה את שאלת הפעלת המנגנון במערב אוסטרליה נימקה את הסתייגותה מיישומו בין השאר בהיעדר מידע המעיד על תועלת משמעותית ד י יה להצדיק את הפגיעה החמורה .בפרטיות הנובעת מחשיפת המידע157 בהקשר זה נזכיר כי ב חלק מהמודלים מודגש הצורך ב חשיפת מינימו ה ם מידע האפשרי כדי לאפשר למקבלת המידע ל קבל החלטה מושכלת לשם מניעת האלימות האפשרית וב תוך כך לצמצם את הפגיעה בפרטיות מושא הבדיקה ; בססקצ'ואן למשל נקבע ש)המידע שייחשף יוגבל להגדרת רמת סיכון (גבוהה, בינונית או נמוכה אשר נגזרת מחומרת העבירות שנמצאו לו ציון קיומן של הרשעות פליליות רלוונטיות ללא ציון פרטי ההרשעות. 158 ,יצוין כי למעשה :ההגבלות על חשיפת המידע עשויות לפגוע במידה מסוימת ביעילות של המנגנון כמה מה מרואיינים במחקר שבחן את יישום המנגנון האנגלי העלו חשש ש איסור מסירת המידע שנחשף לגורם שלישי עשוי להקשות על מקבלת ה מידע .לשקול את דרכי הפעולה האפשריות העומדות בפניה באמצעות התייעצות עם אדם קרוב ואף עם גורמי סיוע159 חשש זה עשוי להיות רלוונטי במיוחד במקרים ש בהם עובד רווחה אינו נוכח בעת.חשיפת המידע שנית , נשמעת טענה כי האפקטיביות של המנגנון מוגבלת נוכח אופייה הנסתר של האלימ ות במשפחה– הצלחת פעילות המנגנון מבוססת על ה הנח ה שה מידע במערכות המידע המשטרתיות מדויק וזמין , אך תחום האלמ" ב ידוע כתחום המ ת אפיין בתת- ,דיווח. נוכח זאת חשש מרכזי שהעל ו כמה גורמים הוא שהמנגנון עשוי לתת לנשים תחושת ביטחון לא מבוססת במקרים ש בהם אין תיעוד לעבירות אלמ"ב של בן זוגן. 160 156 Kate Fitz-Gibbon K & Sandra Walklate, "The efficacy of Clare’s Law in domestic violence law reform in England and Wales", Criminology and Criminal Justice 17(3), 2017, pp. 284–300. 157 Law Reform Commission of Western Australia, Enhancing Family and Domestic Violence Laws: Final Report, Project No 104, June 2014, pp. 179–180. 158 Saskatchewan Association of Chiefs of Police, Interpersonal Violence Disclosure Protocol – Final Protocol, 25 November 2019, pp. 14–15, 31–32. 159 Marian Duggan, "Victim Hierarchies in the Domestic Violence Disclosure Scheme", International Review of Victimology 24 (2), 2018, p. 212. 160 Kate Fitz-Gibbon K & Sandra Walklate, "The efficacy of Clare’s Law in domestic violence law reform in England and Wales", Criminology and Criminal Justice 17(3), 2017, pp. 284–300; Law Reform Commission of Western Australia, Enhancing Family and Domestic Violence Laws: Final Report, Project no. 104, June 2014, pp. 178–179; Marian Duggan, "Victim Hierarchies in the Domestic Violence Disclosure Scheme", International Review of Victimology 24 (2), 2018, pp. 210–211; Queensland Law Reform Commission, Domestic Violence Disclosure Scheme, Report No 75, מנגנונים לחשיפת מידע על אודות עבירות קודמות בתחום האלימות במשפחה סיכום ודיון | 53 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm חשש זה מקבל משנה תוקף במודלים המאפשרים חשיפה של הרשעות בלבד, כפי ש היה ב- NSW , או במודלים המגבילים את המידע לעבירות שנעשו בשטח השיפוט ש בו פועל המנגנון. זאת ועוד, מרואיינים במחקר ש בח נ נה בו הפעלת המנגנון באנגליה בשנת היישום הראשונה שלו טענו כי אף שההנחיות ל הפעלת המנגנון אינן מגבילות את המידע ש אפשר לחשוף להרשעות, גורמי אכיפת חוק נוטים לנקוט משנה זהירות בכל הנוגע להקפדה על חוקי הגנת הפרטיות ולהגביל את המידע שנמסר מלבד.הרשעות161 ,עם זאת נזכיר כי כל המודלים מדגישים את חשיבות ההבהרה לפונה כי היעדר מידע רלוונטי לחשיפה אין משמעותו שאין לבן הזוג היסטוריה של אלימות או שבת הזוג אינה נ תונה בסיכון לפגיעה. שלישית, כמה גורמים טענו כי בעצם חשיפת המידע המנגנון מטיל את האחריות לביטחונה של בת הזוג לע כתפייה שלה . המנגנון מבוסס על ההנחה ש עצם ההכרה בקיומה של היסטו ריית אלימ ו ת של בן הזוג תאפשר לבת הזוג לסיים את מערכת היחסים, אך בפועל ידוע כי נשים שחוות אלימות במערכת היחסים מתקשות לסיימה, בין ,השאר היות שהדינמיקה שמאפיינת אלימות במשפחה כוללת חסמים רבים המקשים על עזיבה של בן זוג אלים למשל ילדים משותפים, כפי שנמצא בקרב .שני שלישים ממשתתפות הפיילוט באנגליה העברת האחריות מ התוקפן מ או המערכת או אל הקורבן עלולה אף לגרום ל תופעה של האשמת הקורבן – אם ה מנגנון מבוסס על ההנחה שנשים ירצו ויוכלו לעזוב את בן הזוג בעקבות חשיפת המידע, עולה השאלה איזה יחס יקבלו נשים שלא עזבו את בן הזוג ו היו נתונות לאלימות מצ דו י. 162 טענה נוספת נוגעת לכך ש הפעלת המנגנון מטילה עומס על המשטרה והגופים האחרים המעורבים בהפעלתו ודורש ת הקצאת משאבים .ב היעדר נתונים על תרומת המנגנון ו בשל החששות מההשלכות השליליות של יישומו, גורמים שונים תוהים אם לא ראוי להשקיע משאבים אלו .במענים אחרים 163 ,על אף כל האמור לעיל, באנגליה ש בה נערך מחקר הערכה הן על יישום הפיילוט והן על שנת היישום הכלל- ארצית הראשונה, נמצא ש בדרך כלל המעורבים ב הפעלת המנגנון (נציגי המשטרה והארגונים השותפים ומגישות הבקשות לחשיפה) ראו בו דרך מועילה לספק מידע לשם קבלת החלטות מושכלות על המשך מערכת June 2017, pp. iii–v; Victoria, Royal Commission into Family Violence, Summary and Recommendations, March 2016, p. 145. 161 Marian Duggan, "Victim Hierarchies in the Domestic Violence Disclosure Scheme", International Review of Victimology 24 (2), 2018, pp. 209–210. 162 Kate Fitz-Gibbon K & Sandra Walklate, "The efficacy of Clare’s Law in domestic violence law reform in England and Wales", Criminology and Criminal Justice 17(3), 2017, pp. 284–300; Queensland Law Reform Commission, Domestic Violence Disclosure Scheme, Report no. 75, June 2017, pp. iii–v; Victoria, Royal Commission into Family Violence, Summary and Recommendations, March 2016, p. 145. 163 Ibid. מנגנונים לחשיפת מידע על אודות עבירות קודמות בתחום האלימות במשפחה סיכום ודיון | 54 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm .היחסים164 זאת ועוד, ב- NSW (ש )בה, כאמור, הוחלט שלא להמשיך את הפעלת המנגנון נמצאו עדויות, גם אם מוגבלות, שבחלק מהמקרים חשיפת המידע הביאה לנקיטת צעדים להגברת יבה טחון של הפונה– בדרך כלל החלטה על סיום מערכת היחסים– או לחיזוק ההצדק ה לצעדים כאל ה .שכבר ננקטו מהמידע הקיים עולה גם כי מלבד ה תוצאה הישירה המצופה מ הפעלת המנגנון– מתן מידע לשם קבלת החלטות מושכלות שיביאו להגברת ביטחונן של נשים– עשויות להיות למנגנון השפעות חיוביות עקיפות, בפרט :במה שנוגע להתמודדות המערכתית עם אלימות במשפחה ר אשית, במרבית המודלים הקיימים המנגנון מחייב פעילות רב- ארגונית מתואמת של המשטרה ו סוכנויות ממשלתיות אחרות, שירותי רווחה וגורמים אחרים ושיתוף מידע בין גורמים אלו . שיתוף הפעולה והמידע הולם את הנחיות סעיף7 לאמנת מועצת אירופה בדבר מאבק באלימות נגד נשים ואלימות ב משפחה ומניעתן (אמנת )איסטנבול, אשר נועד להבטיח נקיטת מדיניות מקיפה ומתואמת ב תחום המאבק באלימות במשפחה, בין השאר באמצעות שיתוף פעולה יעיל בין כל ה סוכנויות, המוסדות והארגונים ה.נוגעים בדבר165 כך, ממחקר ההערכה של המנגנון האנגלי עולה כי אנשי המקצוע המשתתפים בהפע לת המנגנון סבורים שהוא מעודד פעילות רב- ארגונית .להתמודדות עם אלימות במשפחה166 יצוין כי מטבע הדברים, הקשר בין המנגנון ל פעילות הרב- ארגונית אינו חד- כיווני: כפי שהוועדה המשותפת של בתי הפרלמנט לבחינת חוק האלימות במשפחה,בבריטניה מציינת שיפור שיתוף הפעולה הרב-ארגו.ני עשוי להגביר את השימוש במנגנון ולטייב את הליכי העבודה במסגרתו167 שנית, המנגנון עשוי לשמש מסלול כניסה נוסף של נשים בסיכון לאלמ" ב לקבלת סיוע משירותי הרווחה, אפילו במקרים ש בהם הוחלט שלא לחשוף מידע. עדות לכך נמצאה ב- NSW , שממחקר ההערכה של המנגנון בה עלה בין ש ה תהליך הסתיים בחשיפת מידע ובין שלא , הוא שימש נקודת כניסה לקבלת שירותי תמיכה, ורוב הפונות שעמדו בקריטריונים וטופלו ב אמצעות.המנגנון קיבלו שירותי תמיכה וסיוע כלשהם בעקבות הפנייה168 בהקשר זה יוזכר כי א ו מנם ברוב המדינות מודל ההפעלה אינו מחייב נוכחות של נציג שירו תי הרווחה בפגישת חשיפת המידע , אולם מודגש כי זו הפרקטיקה המיטבית והמומלצת. אין בידינו נתונים המעידים על היקף יישומה 164 United Kingdom Home Office, Domestic Violence Disclosure Scheme (DVDS), One year on – Home Office assessment of national roll-out, no date, pp. 4–5; Domestic Violence Disclosure Scheme (DVDS) Pilot Assessment, no date, pp. 3–4. 165 Council of Europe, Council of Europe Convention on preventing and combating violence against women and domestic violence, 2011. 166 United Kingdom Home Office, Domestic Violence Disclosure Scheme (DVDS), One year on – Home Office assessment of national roll-out, no date, pp. 4–5; Domestic Violence Disclosure Scheme (DVDS) Pilot Assessment, no date, pp. 3–4. 167 United Kingdom Parliament, Joint Committee to the House of Lords & the House of Commons on the Draft Domestic Abuse Bill, Draft Domestic Abuse Bill: First Report of Session 2017–19, 11 June 2019, p. 38. 168 New South Wales Government and URBIS, NSW Domestic Violence Disclosure Scheme Evaluation Crisis Assistance Service Review Pilots Final Report, no date, pp. 27, 46. מנגנונים לחשיפת מידע על אודות עבירות קודמות בתחום האלימות במשפחה סיכום ודיון | 55 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm של פרקטיקה זו, אך נציין כי המשתתפות במחקר ההערכה של הפיילוט באנגליה הדגישו את חשיבות נוכחותו של עובד מערך התמיכה במעמד חשיפת המידע לצד נציג ה משטרה לשם מתן תמיכה מ י.ידית במקרה הצורך169 עוד נציין כי ממחקר ש בו נבח נה הפעלת המנגנון האנגלי בשנת הפעילות הראשונה שלו עלה כי במסלול "הזכות "לדעת המקרים טופלו מהר יותר, חשיפת ה מידע הייתה רחבה יותר וה תמיכה הייתה נרחבת יותר מאשר במסלול "הזכות לשאול". עורכת המח קר קושרת זאת לשני מאפיינים הקשורים זה בזה: ה מקרים שטופלו במסגרת "הזכות לדעת" מוכרים בדרך כלל למערכת הרווחה (שכאמור, גם אחראית ברבים מהמקרים להבאת המידע שמניע את הליך הבדיקה מלכתחילה170 ) ומוערכים בדרך כלל כבעלי רמת סיכון גבוה ה יותר. לכן הטיפול בהם נוטה להיות מהיר ומקיף יותר, וגורמי רווחה המעורבים בהם נוטים לפעול ביתר נחישות לקדמם מתוך היכרות עם מאפייניה וצרכיה של בת הזוג. 171 מדברים אלו כי עולה כי הפעלה מיטבי ת של המנגנון מושפע ת ממעורבות שירותי הרווחה בשלבים השונים של תהליך חשיפת המידע. 169 United Kingdom Home Office, Domestic Violence Disclosure Scheme (DVDS) Pilot Assessment, no date, p. 4. 170 כאמור, יותר ממחצית הפניות( 55% )במסלול "הזכות לדעת" ב מסגרת הפיילוט באנגליה הגיעו משירותי.הרווחה Ibid, pp. 3, 11. 171 Marian Duggan, "Victim Hierarchies in the Domestic Violence Disclosure Scheme", International Review of Victimology 24 (2), 2018, pp. 207–208, 210–211, 214–215.