חומר רקע

איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי ת ק י פ ה מ י נ י ת :אלימות מינית בישראל 35-תוכנית עבודה לממשלת ישראל ה תוכנית לאומית למיגור האלימות המינית בישראל ולקידום זכויות נפגעות ונפגעים איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות 2020 | ולנפגעי תקיפה מינית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי ת ק י פ ה מ י נ י ת :אלימות מינית בישראל 35-תוכנית עבודה לממשלת ישראל ה תוכנית לאומית למיגור האלימות המינית בישראל ולקידום זכויות נפגעות ונפגעים איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות 2020 | ולנפגעי תקיפה מינית 35-אלימות מינית בישראל: תוכנית עבודה לממשלת ישראל ה תוכנית לאומית למיגור האלימות המינית בישראל ולקידום זכויות נפגעות ונפגעים כל המידע וההצעות המובאים במסמך זה חוברו על ידי צוות איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית. בית)-מחברות (לפי סדר האלף אורית סוליציאנו | מנכ"לית אור | יועצת משפטית-עו"ד איילת רזין בית עו"ד הלה נויבך | מנהלת תחום מניעת הטרדה מינית יעל טל פואה | אחראית תחום חינוך חלמיש | ראשת תחום מחקר-ד"ר עו"ד כרמית קלר נגה ברגר | מנהלת תוכן ממן | דוברת-רונית אילתי עו"ד שדא עאמר | מנהלת תחום מניעת הטרדה מינית בחברה הערבית חברות נוספות בצוות איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית: טניה גלבוע | מנהלת קשרי קהילה דבי בן זאב | מנהלת משרד עריכה והפקה: נגה ברגר עיצוב ועריכה גרפית: יעל בוברמן גל גולן זילברמן ואורית לרנר- ייעוץ: חברת הייעוץ אימפקט (ל.א.ב) בע"מ )2020( © כל הזכויות שמורות לאיגוד מרכזי הסיוע לפנגעות ולנפגעי תקיפה מינית www.1202.org.il | [email protected] | [email protected] | 073-7013215 תוכן העניינים 4 תקציר ההמלצות 7 מבוא: על תופעת האלימות המינית 9 משרד המשפטים 10 . עבירות מין במשפט הפלילי והאזרחי1 16 . הטרדה מינית ובתי הדין לעבודה2 19 . פיתוח הליכי צדק מאחה3 23 משרד החינוך 24 אלימות מינית כלפי קטינים/ות ומענים חינוכיים 29 משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים 30 . מענים טיפוליים ושיקומיים1 34 . הטרדה מינית בעבודה2 37 משרד הבריאות 38 . פגיעה מינית במערכת בריאות הנפש1 41 . פגיעה מינית במערכת הבריאות הכללית2 43 . טיפול חירומי – חדרים אקוטיים3 45 המשרד לביטחון פנים 46 . טיפול המשטרה בעבירות מין1 48 . טיפול מיודע טראומה מינית לאסירות ולאסירים2 49 משרד הפנים 50 הטרדה מינית ברשויות המקומיות 4 | אלימות מינית בישראל2020 | איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית תקציר ההמלצות בשנים האחרונות סוגיית האלימות המינית תפסה אחיזה משמעותית בשיח הציבורי בישראל וברחבי העולם. אך חרף ההכרה הגוברת בהיקפיה ובנזקיה האדירים של התופעה, בכלל, וכלפי קטינים/ות, בפרט, ההתמודדות המערכתית של מדינת ישראל עם התופעה מאופיינת בבעיות עומק ולאקונות נרחבות. מערכות אכיפת החוק, הבריאות, הרווחה והחינוך סובלות ממחסור בידע ו/או במשאבים מתאימים כדי לתת מענה הולם לנפגעות ולנפגעים, ובוודאי כדי למנוע ולצמצם את מעגל הפגיעה. איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית הוא ארגון הגג של תשעת מרכזי הסיוע הפועלים ברחבי הארץ. מרכזי הסיוע פועלים ברמה הפרטנית, במתן מענה ושירותים לנפגעים/ות מכל גווני החברה הישראלית, בחינוך ובהדרכות, והאיגוד פועל ברמה המערכתית והמדינית המשלימה, לקידום זכויות נפגעים/ות ולקידום טיפול ומניעה יעילים. בהיעדרה של ראייה מערכתית כוללת בהתמודדות עם התופעה, לקח על עצמו איגוד מרכזי הסיוע את המשימה לייצר תוכנית עבודה רוחבית במטרה למגר את האלימות המינית בישראל ולקדם טיפול מיטבי בנפגעות ובנפגעים ממנה. זאת, במטרה לצמצם את הנזקים הנגרמים להם/ן ולמשק הישראלי כולו. יובהר כי התוכנית אינה מכסה את כל הדורש תיקון ושיפור, אך מתעתדת לספק מתווה ראשוני לסוגיה בוערת זאת. התוכנית ממוקדת במענים לנפגעות ולנפגעים ובקידום מניעה אפקטיבית, ואינה כוללת הוראות לפיתוח מערכי שיקום וטיפול לפוגעים. מסמך זה ממפה את הצרכים והשינויים הדרושים ממשרד המשפטים, משרד החינוך, משרד הבריאות, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים והמשרד לביטחון פנים. כל פרק מציע רקע קצר על הנושא והבעיות הקיימות ושורה של המלצות לפעולה. אנו קוראות לשרי/ות ממשלת ישראל ולחברי/ות הכנסת לאמץ את המלצות מסמך זה. לקחנו על עצמנו להכין הצעות חקיקה ותוכניות פעולה לכל אחת מהמלצות הדוח, וזאת כדי להפוך מחשבה על שינוי למציאות בשטח. אנו פתוחות גם ליוזמות חקיקה נוספות בנושא מצדכם/ן, ונשמח לרתום את גוף הידע המעשי והתיאורטי המקיף שלנו ואת החיבור לשטח לטובת קידום המאבק באלימות מינית. להלן, ההמלצות העיקריות של המסמך:  1 .בתי דין ייעודיים לתחום עבירות מין והטרדה מינית התמודדות נכונה עם תופעת האלימות המינית מחייבת את בית המשפט בהיכרות עם עולם התוכן של הפגיעה המינית ועם מאפייניה היחודיים. בתי דין ייעודיים הם האמצעי האפקטיבי ביותר להבטחת הקפדה על מקצועיות, תוך שמירה על זכויות הנאשם או החשוד. - הליך הוגן, הנגשת צדק לנפגעים/ות ומניעת נזקים נפשיים נוספים .2 ביטול הגבלת ההתיישנות בהגשת תלונה/תובענה אזרחית בעבירות מין מוצע לבטל כליל את תקופת ההתיישנות בעבירות מין אשר בוצעו בקטינים ולהותיר את ההחלטה על הגשת כתב אישום בחלוף עשר שנים ויותר מביצוע העבירה לשיקול דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, כפי שקובע החוק כיום. בנוסף, מוצע לבטל כליל את ההתיישנות בעבירות אינוס/מעשה סדום בנסיבות מחמירות. ביחס לעבירות שנים ממועד ביצוע העבירה. 20-המין האחרות שבוצעו בבגירות/ים, מוצע להאריך את ההתיישנות ל 5 תוכנית לאומית למיגור האלימות המינית בישראל ולקידום זכויות נפגעות ונפגעים 3.תיקון החוק למניעת הטרדה מינית והסדרת תקנות בית הדין לעבודה מתוקף ההבנה שהטרדה מינית תוך ניצול יחסי מרות מתרחשת על רצף הדרגתי, יש להוסיף לחוק למניעת הטרדה מינית סעיף של "בעילה אסורה בהסכמה". זאת, כדי למנוע הפרדה מלאכותית בין עבירות בהן בית הדין לעבודה מוסמך לדון וכאלו שבהן הוא אינו מוסמך. בנוסף, מומלץ לתקן את תקנות בית הדין לעבודה במספר אופנים שיבטיחו ניהול הליך יעיל וצודק יותר, ובכלל זאת: אימוץ סעיפים מחוק זכויות נפגעי עבירה (בהתאמות נדרשות), מתן עדיפות לתיקי הטרדה מינית על פני תיקים אחרים, יצירת מאגר מגשרים שהוכשרו לטיפול ייעודי בתיקי הטרדה מינית, הסדרת תקנות השימוש בחוות דעת רפואיות והסדרת התנאים להליך הסרת חיסיון על שם המטריד והמעסיק. .4 זכאות לסיוע משפטי, בכל שלבי ההליך הפלילי, ללא הוכחת זכאות כלכלית חוק הסיוע המשפטי מקנה לנפגעי עבירות מין מסוימות, אשר בגינן הוגש כתב אישום, זכאות 2017-החל מ מהתיקים נגנזים ללא כתב אישום, 84% לקבלת ליווי וייעוץ מטעם יחידת הסיוע המשפטי. בשים לב לנתון לפיו ישנו צורך בהול בהרחבת תחולתו של חוק הסיוע המשפטי לשלבים מוקדמים יותר, ובכך למנוע את סגירת חלק מהתיקים. בנוסף, יש להרחיב את השירותים המוצעים על ידי הסיוע המשפטי לכלל עבירות המין. .5 הבטחת התאמה תרבותית לדוברי/ות ערבית במערכת אכיפת החוק ובמשרדי הממשלה נפגעות תקיפה מינית מן החברה הערבית מתמודדות עם חסמים מהותיים ומשמעותיים ביחס לדיווח על עבירות מין או הטרדה מינית, אך לעיתים קרובות, גם לאחר ההחלטה לדווח הן נקלעות להתנהלות שלא מאפשרת להן או מקשה עליהן את קבלת המענה. לכן, יש להבטיח שלנשים אלו תתאפשר הגשת תלונה בשפה הערבית, לצד מתן בחירה ביחס למגדר החוקר/ת ומאפייני הניידות שלהן. כמו כן, יש להבטיח הסדרה של מנגנוני דיווח על הטרדה מינית ברשויות המקומיות הערביות. .6 פיתוח תהליכי צדק מאחה במקרים של פגיעה מינית לנוכח מגבלות ההליך הפלילי במענה על צרכי נפגעים/ות, ובהמשך להמלצות ועדת ברלינר, יש לפתח מענים של צדק מאחה בחסות המדינה, שישמשו הן כחלופה והן כהשלמה להליך הפלילי, במקרים המתאימים ובכפוף לרצון משרדי בין משרד המשפטים למשרד העבודה, הרווחה -הנפגעים/ות. מוצע כי מהלך זה ישלב שיתוף פעולה בין והשירותים החברתיים. .7 הרחבת מעני הטיפול הנפשי תחת משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חרף המאמצים המבורכים הרבים שהשקיע המשרד בפיתוח יחידות טיפוליות לפגיעה מינית, בחלק גדול מהמקומות שיכולה לארוך כמעט שנתיים. מצב זה, כאשר מדובר באוכלוסיה שנמצאת - קיימת המתנה ארוכה לקבלת טיפול במצוקה נפשית חמורה, מאפשר התדרדרות עד כדי קריסה נפשית. עם צוואר הבקבוק שנוצר בעקבות משבר תחומיים כך שזמן ההמתנה -הקורונה, הבעיה צפויה רק להחריף. משכך, יש להרחיב תקינה ביחידות ובמרכזים הרב הממוצע לטיפול לא יעלה על חודש ימים. בנוסף, ישנו צורך דחוף בפתיחת חלופות אשפוז פסיכיאטרי נוספות, שיענו גם כן על זמני ההמתנה הארוכים, ויפתחו את המסגרת החשובה הזאת עבור נפגעות שאינן עומדות כעת בתנאי הקבלה הנוקשים (בשל התמודדות עם הפרעות אכילה או התמכרות, היעדר מסגרת טיפולית קבועה ועוד). כמו כן, יש לפתוח חלופה ייחודית לגברים נפגעים. 6 | אלימות מינית בישראל2020 | איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית 8. אימוץ מודלים לטיפול מיודע טראומה מינית במערכת הבריאות הכללית ובמערכת בריאות הנפש יש לפתח הליכי עבודה מותאמים, לפתח התמחות במקרים מורכבים של הפרעות דיסאסואיטיביות מורכבות, ולהרחיב את השירותים הייעודיים במרפאות בריאות הנפש ובמחלקות הפסיכיאטריות הייעודיות לנפגעות ולנפגעים. כמו כן, יש להרחיב את ממשקי הטיפול להפרעות אכילה ופגיעה מינית, ולבצע התאמה של מסגרות השיקום שפועלות בחסות המשרד. .9 חובת הכשרות לאנשי מקצועות אכיפת החוק, הבריאות, הרווחה והחינוך יש לקבוע חובת הכשרה והסמכה כתנאי לעיסוק בעבירות מין בעבור חוקרי/ות משטרה, פרקליטים/ות ושופטים/ות, וכן בעבור מקביליהם במערכת המשפט הצבאית. זאת, בשונה מהמצב כיום, כשההכשרות נערכות בצורה ספורדית וממילא אינן מחויבות כתנאי לעיסוק בתיקים אלו. ההכשרה צריכה להיערך באופן סדור ומתמשך לכל הגורמים שעוסקים בעבירות מין והטרדה מינית. בנוסף, נוכח היקפיה האקוטים של תופעת הפגיעה המינית בקטינים/ות, ובהינתן שרבים מאלו ניסו להושיט יד בין אם בשל חוסר הבנה ובין אם בשל מחסור בכלים, יש לקבוע חובת הכשרה בנושא זיהוי - לעזרה אך נדחו פגיעה מינית והתערבות מותאמת ומיטיבה עבור א/נשי חינוך, בריאות ורווחה. כמו כן, יש לחייב את המוסדות להשכלה גבוהה במקצועות אלו לכלול תכנים בנושא, בדומה לקורסי אתיקה המועברים בחלק מן המקצועות. 01 . חינוך, איתור ומניעה בקרב ילדים/ות ונוער תכנים שמטרתם - יש לחייב את כל מסגרות החינוך לקיים תוכניות ייעודיות למניעת פגיעה מינית, ובכלל זאת לייצר מרחב בטוח המאפשר דיווח על פגיעה מינית. על משרד החינוך ליצור סטנדרטיזציה ביחס לגופים הפעילים בתחום, תוך הקפדה על כשירות המנחים/ות וביסוס הגישה החינוכית. החינוך המניעתי צריך להיות מוטמע וזאת, מתוך הבנה שהפיכת הנושא - לאורך כל שנות הלימוד, תוך התאמת התכנים והדגשים לקבוצת הגיל לתחום אינטגרלי במערכת החינוך תנרמל את השיח ותאפשר דיווח מוקדם (המקושר להפחתה בנזקי הפגיעה) מצד אחד, ותפחית את הפגיעות המיניות בין בני/ות הנוער עצמם/ן, מצד שני. * הטמעת ותקצוב מסקנות ועדת ברלינר האיגוד ממליץ לפעול להטמעת ולתקצוב מסקנות ועדת ברלינר לבחינת הטיפול בנפגעי עבירות מין בהליך , היא הוועדה הראשונה שבחנה את 2019 משרדית, אשר הגישה את מסקנותיה בדצמבר-הפלילי. הוועדה הבין התמודדות מערכת החוק מול נפגעות ונפגעי עבירות מין והטרדה מינית באופן סדור, ולמסקנותיה השפעה מכרעת על שיפור מערכת אכיפת החוק ביחס לנפגעים/ות ולאינטרס הציבורי בכללותו. במהלך עבודתה, ערכה הוועדה בדיקות עומק רוחביות, נועצה בקשת הגורמים הרלוונטיים (ובכלל זאת, איגוד מרכזי הסיוע), וביצעה איזון אינטרסים משוקלל ומורכב. יש לוודא כי תוצרי העבודה המקצועיים של הוועדה ילמדו ויקבלו את תשומת הלב והמשאבים הראויים לשם יישומם, ולמנוע את שקיעתם אל תהום הנשיה. 7 תוכנית לאומית למיגור האלימות המינית בישראל ולקידום זכויות נפגעות ונפגעים מבוא רקע - תופעת האלימות המינית "אלימות מינית" הוא מונח המתאר התנהגות או מעשה בעל אופי מיני הנכפה על אישה, גבר או ילד/ה ללא הסכמה, בניגוד לרצון החופשי ושלא מבחירה, או כזה שנעשה תוך ניצול פערי כוחות, חולשה או גיל צעיר, באופן שמעקר את יכולת הנפגע/ת לספק הסכמה באופן חופשי. תקיפה מינית אינה מתבצעת כתוצאה מדחף מיני בלתי נשלט, אלא היא מעשה שנעשה במודע, במטרה לשלוט בנפגע/ת ולהשפילו/ה. היא יכולה להתבצע בידי גבר, אישה או קטין/ה, ללא תלות בסוג היחסים או ההיכרות. פגיעה מינית מהווה פגיעה בזכויות האדם הבסיסיות ביותר של הנפגע/ת, ולה השלכות משמעותיות על איכות חייו/ה. ישנו טווח רחב של התנהגויות המסווגות כאלימות מינית, ביניהן תקיפה מינית ואונס, התעללות מינית בילדות, ניצול מיני וכן הטרדה מינית על סעיפיה השונים: סחיטה בעלת אופי מיני; מעשה מגונה; התייחסויות והצעות מילוליות חוזרות בעלות אופי מיני; התייחסות מבזה שמכוונת למיניותו, מינו או נטייתו המינית של אדם; והפצת תצלום, סרט או הקלטה של אדם שמתמקדת במיניותו ויש בה כדי להשפילו או לבזותו. תופעת האלימות המינית נפוצה בכל שכבות החברה הישראלית, ואיננה שולית או מגזרית כפי שרבים סבורים. מחקרים מישראל ומהעולם המערבי מצביעים על כך שאחת מבין שלוש נשים תעבור תקיפה מינית במהלך חייה, אחת מבין ארבע תהיה קורבן לאונס ואחת משבע תהיה קורבן לעבירות מסוג גילוי עריות. בקרב גברים, אחד מתוך שישה גברים יהיה נתון לפגיעה מינית במהלך חייו. דיווח שנהוג לקשר לבושה, פחד וקושי לשיים -למרות תפוצתם הרחבה של מקרי אלימות מינית, הם מאופיינים בתת מהפונות ומהפונים למרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית הגישו גם 15%-את האירוע כפגיעה מינית. פחות מ העריך כי שיעור התלונות 2014 תלונה למשטרה, ואילו דוח מדד הביטחון הלאומי של המשרד לביטחון פנים לשנת בלבד מבין הנפגעים/ות.6%-עומד על כ , בנות ובנים נפגעים בשיעורים 12 , כלומר בתקופת הילדות, כאשר עד גיל18 רוב הפגיעות המיניות מתרחשות עד גיל כן, -דומים. עם זאת, חשוב להבין כי רבות מהילדות/ים שנפגעו בילדות פונות/ים למרכזי הסיוע רק שנים רבות אחרי כאשר הן/ם מצליחות/ים לאזור כוחות ולנתץ את קשר השתיקה. פעמית ובין אם מתמשכת, מהווה אירוע טראומטי, ועלולה לגרום להשלכות ארוכות -פגיעה מינית, בין אם היא חד טווח בכל תחומי החיים: נזקים נפשיים, רגשיים, בריאותיים, כלכליים, בינאישיים ומשפחתיים. הרחבה על השלכות הפגיעה השונות יופיעו בפרקים של מסמך זה. לשם נוחות הקריאה, בפרקים הבאים ייעשה לעיתים שימוש במונח "נפגעות" כדי לתאר הן נפגעות והן נפגעים מאלימות מינית. אלא אם צוין אחרת, הכוונה לשני המגדרים. מאותה הסיבה, נמענו באופן כמעט גורף מציון מראי מקום לאורך הטקסטים השונים. לסימוכין, ניתן לפנות לצוות איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית. 8 | אלימות מינית בישראל2020 | איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית 1)2018( נתונים על פגיעה מינית בישראל, מתוך הפניות למרכזי הסיוע ‰ )18 מהפניות עסקו בפגיעה מינית בקטין/ה (עד גיל60% ‰ מהפגיעות התרחשו בבית הפוגע, הנפגע/ת או מגורים משותפים40% ‰ 70%-, השיעור מגיע לכ12 מכלל הפגיעות עסקו בגילוי עריות; בפניות על פגיעה עד גיל29% ‰ )18-13( מהפניות על תקיפה מינית קבוצתית הנפגע/ת נער/ה60%-ב ‰ מהפגיעות בנוער התבצעו ברשת; שיעור זה גובר משנה לשנה11% ‰כשליש מהפגיעות המיניות בבגירים/ות התרחשו במסגרת יחסי עבודה איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית (להלן: "האיגוד") הוא הארגון המוביל במאבק באלימות מינית גולן -, הוא ארגון הגג של תשעת מרכזי הסיוע הפועלים ברחבי הארץ: גליל1990-בישראל. האיגוד, אשר הוקם ב אביב, ירושלים, "תהל" שבירושלים (נשים דתיות וחרדיות), -שבקרית שמונה, נצרת (נשים ערביות), חיפה, השרון, תל שבע. -״תאיר״ שברחובות ובשפלה ומסל"ן שבבאר ), סיוע בצ'אט 24/7 אלף פניות מתקבלות מדי שנה במערך הסיוע של המרכזים, הכולל קווי סיוע (פעילים50-כ אנונימי וסיוע בוואטסאפ. המרכזים מספקים סיוע נפשי נקודתי או מתמשך, ליווי לנפגעות/ים בהליכים משפטיים, שילוב במסגרות טיפוליות ומיצוי זכויות, ופועלים בנושאי חינוך ומניעה ולחיזוק המוגנות בתוך הקהילה. בשל הבנת הרגישות והקושי שבפניה לסיוע, מפעילים המרכזים שירותים ייעודיים לגברים, לדתיים/ות ולחרדיים/ות, לדוברי/ות ערבית ורוסית ולכבדי/ות שמיעה. לצד זאת מסייעים המרכזים גם למשפחות ולא/נשי מקצוע שעובדים עם נפגעים/ות. בהשלמה לכך, פועל איגוד מרכזי הסיוע כסוכנות לשינוי חברתי ברמה הארצית, לשם הרחבת זכויותיהם של נפגעות ונפגעים, לשיפור השירותים הניתנים להם ולמניעת פגיעות נוספות. זאת, באמצעות קידום מדיניות וחקיקה, הכשרות לא/נשי מקצוע, יצירת תוכניות מניעה חדשניות והעלאת המודעות והחשיפה התקשורתית לנושא. : תיקוני חקיקה, הליכים משפטיים עקרוניים, עבודה מול ועדות 2019 בין התחומים שבהם עסק האיגוד בשנת ציבוריות, הכשרות וימי עיון למגוון דמויות מפתח משפטיות, מחקר, יצירה והטמעה של תוכנית מניעה מצבית להטרדה מינית, פעילות למניעת הטרדה מינית בחברה הערבית, קידום זכויות נפגעים/ות במערכת בריאות הנפש, קידום סיקור הוגן של אלימות מינית בעיתונות וליווי נפגעים/ות מול התקשורת והובלת מאבק לשחרור אסירות שהגנו על עצמן מהתעללות. האיגוד ומרכזי הסיוע מחזיקים את גוף הידע והניסיון הגדולים בישראל בנוגע לפגיעה מינית, טיפול ומניעה, ומייצגים את עניינם של נפגעות ונפגעי תקיפה מינית בפני הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת. נתונים נוספים על הפניות למרכזי הסיוע ניתן למצוא בדוחות השנתיים שמוציא איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית. לפרטים, פנו 1 .לצוות האיגוד 9 תוכנית לאומית למיגור האלימות המינית בישראל ולקידום זכויות נפגעות ונפגעים משרד המשפטים 10 | אלימות מינית בישראל2020 | איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית ,פרק זה כולל שלושה חלקים: עבירות מין במשפט הפלילי והאזרחי החוק למניעת הטרדה מינית ובתי הדין לעבודה וכן פיתוח מענה של צדק מאחה לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית. 1 עבירות מין במשפט הפלילי והאזרחי רקע: בשנים האחרונות חל שינוי תודעתי בקרב הציבור הישראלי ביחס להיקפיה ולנזקיה של תופעת הפגיעה המינית. בהמשך לשיח המתעורר, שהוביל נשים וגברים רבים להזדהות כמי שעברו פגיעה, גבר גם השיח על אודות הקשיים בשל החוויה - "הרבים שמערימה מערכת החוק על מי שבחרו להתלונן, אשר מכונה לעיתים קרובות "אונס שני החודרנית והדורסנית שלעיתים נגרמת במהלכו. בנוסף, עלו לשיח הציבורי גם החסמים הרבים שמונעים מנפגעות לא_התלוננתי. # להגיש תלונה, בין היתר במסגרת מחאת ההליך המשפטי הוא ארוך, פולשני ושוחק עבור הנפגעת. החקירה, גם כאשר היא נערכת כיאות, היא סיזיפית וחודרנית ופעמים רבות מחייבת את הנפגעת לחזור שוב ושוב על הפרטים הטראומטיים והמורכבים ביותר. היא מהנפגעות שתיק 84% עוברת בדיקות רגישות ועימותים מורכבים עם הפוגע. חרף עמידתן בקשיים מרובים, יגלו החקירה בעניין הפגיעה שבוצעה בהן נסגר ללא הגשת כתב האישום, כאשר עילת הסגירה המרכזית היא "חוסר ראיות מספיקות להגשת כתב אישום". במיעוט המקרים, כאשר מתנהל הליך פלילי או אם תחליט הנפגעת להגיש תביעה אזרחית, היא תהיה חשופה לפגיעה נוספת על שולחן העדים, ובכלל זאת, שאלות חודרניות מצד ההגנה, הטלת ספק באמינותה תוך נבירה מעמיקה בחייה בחיפוש ואף חשיפת פרטיה ברשתות החברתיות, באופן שחושף אותה ואת סביבתה הקרובה להטרדות ולהתנכלויות. מורכבות נוספת נעוצה בעובדה שבתיקים פלילייים, מרבית התיקים נסגרים בעסקאות טיעון, לגביהן יכולה הנפגעת להביע עמדה, אך ההחלטה הסופית אינה שלה. (הרחבה נוספת על המשוכות וההשפעות של ההליך הפלילי יופיעו בחלק השלישי של פרק זה, הנוגע לפיתוח מענה של צדק מאחה בפגיעות מיניות). מאפיינים ייחודיים של עבירות המין להלן סקירה קצרה של המאפיינים הייחודיים הדורשים התייחסות מותאמת מצד גורמי המקצוע העוסקים בנושא: . 1 .תחושות של בושה, הסתרה, אשמה והכחשה, מהן נגזר קושי מיוחד בחשיפת האירוע ופגיעה חמורה בפרטיות . 2 .תחושה של אובדן שליטה כתוצאה מהפקעת חופש הבחירה על גופה ומעשיה של הנפגעת . 3 פער בין השדה המשפטי לשדה הטיפולי: בעוד שהליך טיפולי נועד לטיפול בצרכיו של הנפגע ובתוך כך הכרה בתחושותיו וחוויותיו, הליך משפטי נועד לחתור לבירור האמת העובדתית בתוך מערכת של כללים המבנים את סדרי הדין ודיני הראיות. 11 תוכנית לאומית למיגור האלימות המינית בישראל ולקידום זכויות נפגעות ונפגעים 4 . פער בין 'שפת המשפט' ל'שפת הפגיעה': נפגעות עבירות מין, ובפרט אלו שחוו טראומה מתמשכת בשנות הילדות, מפתחות מנגנוני הגנה נפשיים הישרדותיים, אשר נועדו לסייע לנפש להכחיש, לשכוח ולהדחיק את מעשי הפגיעה. מנגנונים חיוניים אלה, פועלים בסתירה ממש לדרישה בהליך המשפטי להציג סיפור אירוע קוהרנטי, הגיוני עם התחלה, אמצע וסוף. פועל יוצא הוא שהעדר הבנה עמוקה של התחום, מביאה לקושי בהערכת מהימנות גרסת הנפגעת. . 5 היבטים ראייתיים: עבירות מין מבוצעות על פי רוב במקום נסתר, ללא עדים לאירוע וללא ראיות חיצוניות אחרות. פעמים רבות מדובר בגרסה מול גרסה, ולכן ישנה חשיבות מכרעת מבחינה ראייתית למהימנות שגורמי אכיפת החוק מייחסים לנפגעת. אלא שכאמור לעיל, ביטויים שכיחים של פוסט טראומה וזיכרון טראומתי מתפרשים בעיניים לא מקצועיות ומיומנות כמכרסמים במהימנותה של הנפגעת, ועלולים להביא לכדי החלטה על סגירת התיק. . 6 לא פעם עוברות שנים ארוכות של הבשלה ושיקום פנימי- ממד הזמן מנקודת מבטה של נפגעת העבירה עד שמתקבלת ההחלטה להתמודד עם דבר הפגיעה במישור המשפטי. לעיתים גם משבחרה הנפגעת להגיש תלונה במשטרה, עומדים חייה מלכת עד הישמע עדותה או עד הכרעת בית המשפט בהליך, מה שלעיתים לוקח חודשים ואף שנים. למרות חסרונותיו, ההליך המשפטי הוא הנתיב המרכזי להשגת מידה מסויימת של צדק עבור הנפגעת. האינטרס הציבורי בשמירה על שלום הציבור, במניעת ביצוע עבירות חוזרות ובחיזוק אמון הציבור במערכת המשפט, מחייב עבודה מערכתית ונרחבת לאבחן, לדייק ולשנות את הדורש שינוי בהליך המשפטי, אשר תעודד נפגעות עבירות מין להגיש תלונות, תשפר את ההליך ותסייע להן להתמודד עם קשייו. איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית פועל בהקשר זה בשלושה מישורים עיקריים: .  הגברת אכיפה ומיצוי ענישה1 מיקצוע מערכת אכיפת החוק בתחום טראומה מינית, השלכותיה וביטוייה .3 הרחבת זכויות נפגעי עבירה ועמידה על מיצויין .4  :המלצות . 1 הקמת בתי דין ייעודיים לתחום עבירות מין והטרדה מינית הונחה הצעת חוק פרטית העוסקת במחלקה ייעודית לטיפול בעבירות מין, מתוך הבנה כי 20-כבר בכנסת ה ההתמודדות הנכונה עם תופעת האלימות המינית מחייבת את בית המשפט בהיכרות עם עולם התוכן של הפגיעה המינית ועם מאפייניה היחודיים. משרדית לבחינת הטיפול בנפגעי עבירות מין בהליך הפלילי ('ועדת ברלינר') אשר הביאה בדו"ח -גם הוועדה הבין סקירה רחבה מן העולם בנושא ערכאות ייעודיות לתחום עבירות המין והצרכים שהובילו להקמתן, מצאה לבסוף להמליץ על גיבוש תוכנית הרצה להקמת מערך ייעודי לעבירות מין במחוז ספציפי שיבחר כמתאים. במסגרת זו, על פי ההצעה, יוקצו אנשי מקצוע בבית המשפט בפרקליטות ובמשטרת ישראל, אשר ייועדו ויוכשרו לטיפול בעבירות מין, במטרה להביא בסופו של דבר לכך שנפגעי עבירות מין יטופלו בידי אנשי מקצוע אלו בלבד. עמדת איגוד מרכזי הסיוע היא כי זהו האמצעי האפקטיבי ביותר שיאפשר הקפדה על מקצועיות, הליך הוגן, מניעת תוך שמירה על כיבוד זכויות הנאשם או החשוד. - נזקים נפשיים נוספים לנפגעי עבירות משרד המשפטים 12 | אלימות מינית בישראל2020 | איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית 2 . ביטול מגבלת ההתיישנות בעבירות מין שבוצעו בקטינים והארכת ההתיישנות בעבירות מין שבוצעו בבגירים מהפניות למרכזי הסיוע מתרחשות יותר מעשור לאחר הפגיעה, כאשר לעיתים מדובר בעשרים, שלושים ואף 20%-כ ארבעים שנים לאחריה. השיהוי בחשיפה הוא מאפיין דומיננטי של הפגיעה המינית, ובפרט בפגיעות שמתבצעות כאשר נפגעות אוצרות את הזעקה בליבן שנים, מחשש לפירוק - בתוך המשפחה או על ידי אנשים קרובים למשפחה 9% מהפניות למרכזים עוסקות בגילוי עריות. ועם זאת, רק30%-המשפחה. כך, כפי שצוין במבוא למסמך זה, כ מהפניות שהגיעו למרכזים על פגיעה עד גיל 5% מהתלונות למשטרה עוסקות בפגיעה בתוך המשפחה. למעשה, רק מהתלונות למשטרה עוסקות בפגיעה על ידי אדם זר. הפער הקיצוני 50%- ולמרות זאת, כ- בוצעו בידי אדם זר12 .בין הנתונים מעיד על היעדר הרלוונטיות של מערכת אכיפת החוק במענה לפגיעות במשפחה נפגעות רבות שעוברות תהליכי עיבוד והבשלה במשך שנים נוכחות לגלות שעל אף שהפגיעה והשלכותיה נוכחות בנפשן ובגופן, החוק קובע כי הפגיעה "התיישנה". זאת, שעה שהשלכותיה נמשכות לעיתים משך כל תקופת חייהן, ובאה לידי ביטוי בכל תחומי חייהן. בהמשך לכך, מוצע לבטל כליל את תקופת ההתיישנות בעבירות מין אשר בוצעו בקטינים ולהותיר את ההחלטה על הגשת כתב אישום בחלוף עשר שנים ויותר מביצוע העבירה לשיקול דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, כפי שקובע החוק כיום. התיקון המוצע נועד לבטא את ההכרה של המחוקק בקשיים האינהרנטיים והאובייקטיביים שבפניהם ניצבות הנפגעות בבואן לדווח על הפגיעה בהן, על פי רוב בחלוף שנים רבות. בבסיס ההצעה עומדת התפיסה כי האינטרס הציבורי בהעמדה לדין של מי שהתעלל מינית בקטינים גדול יותר מאשר בעבירות אחרות, משום שקיימת בהן פגיעה בערכים המוגנים ביותר, תוך זריעת הרס חסר תקנה אשר לעיתים אינו בר שיקום, אשר מותיר צלקות לעד. בנסיבות מחמירות (קטין/ה שטרם מלאו 1בנוסף, מוצע לבטל כליל את ההתיישנות בעבירות אינוס ומעשה סדום שנים; איום בנשק; גרימת חבלה גופנית, נפשית או הריון; תוך התעללות, לפני, בזמן המעשה או אחריו).16 לה/לו שנים ממועד ביצוע העבירה. 20-ביחס לעבירות המין האחרות, שבוצעו בבגירות/ים מוצע להאריך את ההתיישנות ל מאותם הטעמים הר"מ מוצע להאריך את ההתיישנות גם בהליך האזרחי.- באשר לתובענה אזרחית . 3 זכאות לסיוע משפטי, בכל שלבי ההליך הפלילי, ללא הוכחת זכאות כלכלית , תוקן חוק הסיוע המשפטי באופן שמקנה לנפגע עבירת מין, אשר הוגש בעניינו כתב אישום 2017 בחודש אוגוסט בעבירות מין מסויימות, זכאות לליווי, ייעוץ וסיוע מטעם הסיוע המשפטי. מהתיקים נגנזים ללא כתב אישום, ישנו צורך בהול בהרחבת תחולתו של החוק לשלבים 84% בשים לב לנתון לפיו מוקדמים יותר (החל משלב החקירה, או לכל הפחות, בשלב השימוע לחשוד), שיאפשרו את שינוי מסלולו את התיק. בנוסף, יש להרחיב את השירותים המוצעים על ידי הסיוע המשפטי לכלל עבירות המין. . 4 חובת הכשרה בתחום פגיעה מינית לפרקליטים/ות ולשופטים/ות המצב כיום הוא שאף לא אחת מזרועות מערכת אכיפת החוק הגדירה הכשרה בתחום טראומה מינית כתנאי לעיסוק בתיקי עבירות מין. ברוב המקומות גם לא הוגדר סף של ניסיון או גיל כתנאי לעיסוק בתחום. מעת לעת מתקיימות הכשרות בהיקפים שונים, ברמת מקצועיות שונה, אך אלו נערכות בצורה ספורדית, כאשר ההשתתפות בהן אינה בגדר חובה. .: ריביזיה לנוסח עבירות המין11 , סעיף15 ראו התייחסות להגדרה זאת בעמוד 1 13 תוכנית לאומית למיגור האלימות המינית בישראל ולקידום זכויות נפגעות ונפגעים המשמעות היא שישנם לא מעט תיקי עבירות מין המנוהלים על ידי אנשים אשר לא עברו הסמכה מקצועית בתחום ושמיומנותם לחקור, לנהל תיק או לשבת בדין לוקה בחסר בהקשר זה, שהרי אין תיק שוד כתיק פגיעה מינית של אב בבנותיו. נוכח המאפיינים הייחודיים של עבירות מין, נדרשת מן הפרקליט/ה והשופט/ת הבנה מעמיקה של הטראומה והשלכותיה. לעיתים קרובות, השלכות הפגיעה מתבטאות בהתנהגות שתיתפס כ"בלתי הגיונית" ואף מעוררת חשד למי שאינו בקיא בתחום, אף שמקורן הישיר בפגיעה עצמה (דוגמת מועדות לפגיעות מיניות נוספות במהלך החיים, 'שפת המשפט', -התמודדויות נפשיות, ניסיונות אובדניים ועוד). נדרשת הפנמה של הפער בין 'שפת הפגיעה' ל דהיינו ההתנגשות בין האופן שבו פועל הזכרון האנושי כשהוא חווה טראומה לבין יכולתו של אדם לשחזר את הארוע לפרטיו ברף הנדרש להרשעה בפלילים ו/או קבלת תביעה נזיקית. בנוסף, החשיפה המרובה לתיאורים קשים, לסבל אנושי ולעיתים למראות קשים מהווים גורם דחק, אשר ניתן לצמצם באופן משמעותי באמצעות מתן סדנאות חוסן למי שבאים במגע שוטף והדוק עם נפגעי/ות טראומה. בהמשך לכך, מוצע להגדיר תפקידים אלו כ"תפקיד מחייב חוסן", ולדאוג להקצאת משאבים לקיומן השוטף והתדיר. המלצה זאת יפה גם לפרקליטות הצבאית ולבתי המשפט הצבאיים, וכן לשופטי/ות בית הדין לעבודה, ביחס להכשרות בנושא הטרדה מינית. המלצה דומה ניתנת למשרד לביטחון פנים, ביחס להכשרת חוקרי/ות משטרה. . 5 ויקטמולוגי לפרקליטות-שירותי ייעוץ סוציאלי מקבלת הסנגוריה הציבורית בכל מחוז שירותי ייעוץ סוציאלי קרימינולוגי מאנשי מקצוע בתחום. 2006 החל משנת תפקידם של אנשי מקצוע אלה הוא להוות עבור עורכי הדין המייצגים 'ארגז כלים' בתחום הטיפול ולתת נקודת מבט הוליסטית, לחומרים שנאספו בחקירה. -ייעודית-נוספת, מקצועית ראוי ונדרש להטמיע יוזמה ברוכה זו גם בגופי התביעה, בתיקים המתאימים. מעטות הפעמים בהם מסתייעים פרקליטים באנשי מקצוע מתחום הטיפול כדי לקבל את אותה נקודת מבט טיפולית חסרה מאוד במעמד של הערכת תיק החקירה והכרעה בגורלו. אנו סבורות כי העמדת שירות מעין זה לגופי התביעה הינו אינטרס ציבורי ראשון במעלה, שיש בו כדי לקדם ייצוג משפטי איכותי, אפקטיבי וכפועל יוצא, גם לחזק את אמון הציבור במערכת אכיפת החוק. . 6 חיקוק עבירה של 'טיפוח' (גרומינג) הפללת התנהגות ש'מטפחת' את מערכת היחסים עם קטין, כשמטרת הטיפוח היא לאפשר פגיעה מינית באותו קטין. הטיפול יכול להיעשות בדרכים שונות ומגוונות, כגון ניהול שיחות שאינן בעלות אופי מיני עם קטינים; קניית אמונה של סביבתו הקרובה של הקטין ועוד. . 7 הרחבות לחוק זכויות נפגעי עבירה בין ההרחבות הנדרשות: ‰ יידוע נפגע העבירה על הגשת ערר לבימ"ש על מעצר/שחרור ממעצר, משפט חוזר ודיון נוסף; ‰ זכאות לייצוג);+( הבעת עמדה לפני חזרה מכתב אישום ‰ הנגשת מידע לגבי הזכות להגיש בקשה להוצאת צו לפי חוק מגבלות וזכאות לסיוע משפטי; ‰ החלת כלל הזכויות על נפגע מפוגע המרצה עונשו במעון נעול; משרד המשפטים 14 | אלימות מינית בישראל2020 | איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית 8 .קביעת פיצוי חובה לנפגע/ת עבירת מין כחלק מגזר הדין לפגיעה מינית עלולות להיות גם השלכות כלכליות, משני סוגים עיקריים: ‰ הוצאות ישירות כתוצאה מהפגיעה, דוגמת מימון טיפול נפשי, מעבר מסגרות, אובדן ימי עבודה וכו' ‰ פגיעה בכושר התעסוקה וההשתכרות, אשר מתבטאת בקשיי השתלבות במקומות עבודה ולימודים ובבניית מסלול חיים נורמטיבי הכולל עצמאות כלכלית ומימוש עצמי. מצב זה הוביל ליצירת תוכניות שיקום תעסוקתי ייעודיות, ואף למתן קצבאות נכות מן הביטוח הלאומי. אלף שקל לכל עבירה. להוראה כזו על פיצוי יתרונות 300-סעיף מיוחד בחוק העונשין מאפשר פיצוי של עד כ רבים, ובהם: הנפגע/ת זוכה להכרה מצד המדינה בעוול שנגרם לו/ה; סיוע במניעת קריסה כלכלית של הנפגע/ת וסביבתו/ה; חיסכון בצורך להגיש תביעה נזיקית אזרחית עצמאית, שמוביל לחיסכון בזמן שיפוטי, באגרות ובשכר ולא פחות מכך, בהליך המייסר ובחקירות משפילות וטראומטיות נוספות על ידי הפוגע, ועוד. - טרחת עו"ד אף על פי כן, פיצוי לנפגעי/ות עבירות מין בהליך הפלילי ניתן פעמים רבות במשורה (מאות עד אלפי שקלים בודדים!), או שלא ניתן בכלל. הצעת החוק של האיגוד בנושא, מבקשת לייצר מנגנון בו פסיקת פיצויים בהליך הפלילי יוגדר כעניין שבחובה, ושופט יוכל לחרוג מכך רק עם נימוקים מתאימים שייכתבו בגזר הדין. . 9 מטופל'-חיסיון מלא ליחסי 'מטפל עבירות מין הן מסוג העבירות שבבסיסן יסוד עמוק של שלילת כבודו וחירותו של אדם. הן מרסקות את נפשו של הקורבן, והפגיעה הקשה שהן גורמות מחייבת, לא אחת, תהליך ארוך של שיקום נפשי לצורך השבת תחושת השליטה בחייו של נפגע העבירה. בשנים האחרונות גברו הדיווחים על הליכים משפטיים במסגרתם התבקשו נפגעות עבירה למסור פרטים אודות הטיפול הפסיכולוגי שעברו, לפני או אחרי דבר העבירה. זאת, חרף העובדה כי הענקת תמיכה מוסדית להליך השיקום הנפשי של קורבנות אלימות מינית היא אינטרס חברתי ראשון במעלה, וחרף טבעו של הליך הריפוי, שאחת מאבני היסוד שלו היא תקשורת חופשית בין מטפל ומטופל. על כן, מוצע להחריג מתחולת הגנה זו, המוענקת לנאשם, את הזכות לחקור את המתלונן או המתלוננת בעניינו על טיפולה הפסיכולוגי. מטרתה של הצעת חוק זו לספק הגנה נוספת למתלוננות ולאסור על מסירת פרטי הטיפול הפסיכולוגי של מתלוננות בעבירות מין לפרקליטות או לנאשם, ומניה וביה לאסור על חקירתן אודות הטיפול בבית המשפט, אלא אם החליטו מיוזמתן לוותר על החיסיון. עמדה זו משקפת את המעמד החוקתי שניתן לזכות לכבוד ולפרטיות המעוגן ב'חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו'. יחד עם זאת, ייתכנו מקרים בהם לנפגעת יהיה רצון או עניין להביא לחשיפת פרטי הטיפול שעברה. על מנת לאפשר לה לעשות זאת מבלי שיופעל עליה לחץ על ידי גורמי החקירה בתיק, קובעת הצעת החוק כי תוענק למתלוננת זכות להתייעצות וליווי על ידי הסיוע המשפטי, עבור הליך הסרת החיסיון בלבד, על מנת שכל ההיבטים המשפטיים הכרוכים בבחירה להסיר את החיסיון יובהרו לה לפני החתימה על כתב ויתור הסודיות. 15 תוכנית לאומית למיגור האלימות המינית בישראל ולקידום זכויות נפגעות ונפגעים . 10 תקנות לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) (גביית עדות מתלונן בשל עבירת מין שלא בפני הנאשם) מתוך הבנה של מורכבות ורגישות הנושא, מתיר החוק בנסיבות מסויימות כי המתלוננת תמסור עדותה שלא בפני בין אם מאחורי פרגוד ובין אם בשידור במעגל סגור. אלא שהתנאים להתרת עדות בתנאים אלו, אינם - הנאשם מותאמים למציאות החיים של מי שחיה בצלה של פגיעה מינית, ועל כן יש לתקנם: ‰ יום לפני מסירת העדות: פעמים רבות, בסמוך למועד מתן העדות (לעיתים 20 הסרת הדרישה כי הבקשה תוגש באותו היום ממש) פונה הנפגעת אל הפרקליט/ה ומביעה חשש וחרדה ממפגש עם הנאשם ומן הצורך להעיד הימים ובכך, מונעים למעשה את יכולתה של 20 מולו. ישנם בתי משפט אשר עומדים בדווקנות על מגבלת הנפגעת למסור עדות ללא מורא, וכתוצאה מביאים לפגיעה בחקר האמת. הצעת החוק מיועדת להסיר מגבלה זו ולאפשר לנפגעת להעיד באופן חופשי ובתחושה של מוגנות. ‰ הסרת הדרישה שלבקשה יצורפו ראיות בכתב לשם הוכחת הטענה שמתן העדות בנוכחות הנאשם עלולה לפגוע במתלונן/ת או לפגום בעדות. פעמים רבות, בתי המשפט מפרשים הוראה זו כדרישה לאסמכתא טיפולית החתומה על ידי גורם טיפולי מוסמך המטפל בנפגעת. אלא שרבות מהנפגעות אינן מקבלות טיפול, ואין בידיהן להמציא מסמך זה בכדי להמנע מפגישה עם הנאשם. 11 . ריביזיה לנוסח עבירות המין (מושגי ותוכני) ‰ מ"הסכמה חופשית" ל"רצון"/"הסכמה פוזיטיבית" אימוץ המודל הקנדי של ההסכמה הפוזיטיבית. במסגרתו יידרש הנאשם לאותה מחשבה פלילית (מודעות), אך תתווסף בחוק דרישה לנקיטת אמצעים סבירים לבירור ההסכמה. ההסכמה יכולה להתבטא הן במלים והן במעשים, אך על יוזם המגע המיני לנקוט אמצעים סבירים לווידוא ההסכמה. אם אכן יתקבל מודל זה, ביהמ"ש לא יצטרך עוד להתמקד בשאלה האם הייתה הסכמה מצד המתלוננת או לא, אלא בהתנהגותו של הנאשם לפני המעשה: האם בירר, כיצד, מה אפיין את התנהגותו ואם זו הייתה סבירה בנסיבות. כל עוד המחלוקת העובדתית תהיה סביב ההסכמה, נטל ההוכחה יהיה על הנאשם להראות שנקט צעדים סבירים לוודא זאת. כמו כן, מוצע כי בכל העבירות הכוללות את המונח "בעילה", המקושר למונחי בעלות ויחסי נישואין, יוחלף המונח במושג "חדירה" הנייטרלי יותר. ‰ בעילה אסורה בהסכמה נוסף על בעייתיות המונח "בעילה", הביטוי "בהסכמה" נתפס פעמים רבות כפוגעני, אינו משקף את חוויתה של יכול להביא לסנקציות דתיות וחברתיות מרחיקות לכת עליה.- באוכלוסיות מסויימות- הנפגעת וחמור מכך ‰ מעשה סדום ביטוי אנכרוניסטי ופוגעני שיש לתקנו כאחת החלופות לעבירת האינוס. ‰ הוספת 'רקע מיני' לעבירה של פגיעה בפרטיות וסחיטה באיומים כיום בעבירות אלו אין נסיבה מחמירה של 'רקע מיני' וכך נפגעות שהחקירה בעניינן סווגה לעבירות אלו אינן זכאיות לזכויות של נפגעות עבירות מין על פי חוק זכויות נפגעי עבירה וכן הפוגעים בהן אינם מוגדרים כעברייני מין, על כל המשתמע מכך. ‰ אינוס גבר על ידי אשה החוק מגדיר את עבירות האינוס כהחדרת איבר מאיברי הגוף או חפץ לאיבר המין של האישה ומשכך, אשה הגורמת לגבר, שלא בהסכמתו, לחדור לגופה אינה מבצעת עבירה של אינוס (כי אם מעשה מגונה או בעילה אסורה בהסכמה, עבירות עם ענישה מופחתת). משרד המשפטים 16 | אלימות מינית בישראל2020 | איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית . 12ביטול מגבלת הזמן להגשת תביעה נגררת כיום ההגבלה עומדת על שנה בלבד. מדובר בטווח זמן קצר (ודאי אחרי ניהול הליך פלילי) אשר מגביל ולעיתים אף נזיקי. יצוין כי במידה והנפגעת בוחרת להגיש תביעה נזיקית -מונע את האפשרות למצות הליכים גם בהליך האזרחי שיכלה לחסוך חלק ניכר מזמן הטיפול בתיק. - בהמשך הפגיעה היא גם במשאבי מערכת המשפט 31 . הצעת חוק שיקום, פיצוי וסיוע משפטי לנפגעי עבירות מין כאמור, לפגיעה מינית עלולות להיות השלכות כלכליות כבדות: הן בהיבט ההוצאה הכספית, והן בהיבט הפגיעה : קביעת פיצוי חובה לנפגע/ת עבירת מין כחלק מגזר הדין). 8 ביכולת ההשתכרות (ר' פירוט בהצעה מטרת הצעת החוק היא לעגן את אחריותה של המדינה לספק לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית את הטיפול והמשאבים הנדרשים על מנת לאפשר את שיקום חייהם. 2 הטרדה מינית ובתי הדין לעבודה רקע: הטרדה מינית היא פגיעה בכבוד האדם, בחירותו, בפרטיותו ובזכותו לשוויון. במדינת ישראל, כמו במקומות אחרים בעולם, הטרדה מינית הינה תופעה חברתית נפוצה הפוגעת בציבור רחב ומגוון, אך במיוחד בנשים. החוק למניעת מטיל חובות מיוחדות על מעסיקים ועל מקומות עבודה וזאת נוכח ההכרה וההבנה 1998-הטרדה מינית תשנ"ח כי הטרדה מינית במקומות עבודה הינה תופעה נפוצה למדי בעלת מאפיינים ייחודים והשלכות רחבות הדורשות התמודדות ומענים ספציפית. עם זאת, עדין מדובר בתופעה שלרוב אינה מדווחת ושרק מיעוט המקרים מתוכה מגיע לפתחן של רשויות החוק. העלה כי למעלה ממחצית מהנשים וחמישית מהגברים 2018 סקר שערכה הרשות לקידום מעמד האישה באוגוסט 44%- מהנשים הוסיפו כי חוו את ההטרדה המינית במקום העבודה או בצבא, כאשר ב60% .עברו הטרדה מינית מהמוטרדות והמוטרדים 5% מהמקרים הגורם המטריד היה מי שמעמדו במקום העבודה גבוה יותר. אף על פי כן, רק בחרו להגיש תלונה לגורם מוסמך בנושא. ממחקר שבוצע לאחרונה עולה כי החסם המשמעותי ביותר הנוגע לחוסר דיווח במקרים של פגיעה מינית הוא פערי 1.כוחות בין הנפגעת לפוגע והחשש של הנפגעת מה"מחיר" אותו היא עלולה לשלם לאחר החשיפה זאת ועוד, הגשת תלונה במשטרה או במקום העבודה, וכן הגשת תביעה לפיצוי בבית הדין לעבודה כרוכה לעתים רבות בקשיים ייחודיים הנובעים ממהות העבירה. הקשיים יכולים להיות חשש מפני עימות נוסף מול הפוגע, חשש מפני חשיפה אינטימית מול אנשים זרים, הצורך לשחזר ולחוות מחדש את שאירע ואת אובדן השליטה במהלך הפגיעה ובעקבותיה, רתיעה מפני הליך פלילי, אזרחי או משמעתי ממושך במהלכו הנפגעת נדרשת להעיד בבית Inbal Peleg-Koriat  & Carmit Klar- Chalamish. #WhyIDidntReport - the second wave - המחקר מופיע במאמר הנמצא בשיפוט אקדמי 1 .of the #MeToo protest: Victims’ answers to the question “Why I didn’t report” as reflected in social media. Under review מחאת למה לא# תחת הכותרת: ״6.3.2019 עיקריו של המחקר הוצגו לראשונה בכנס משותף של האיגוד ושל פרקליטות המדינה אשר נערך ביום היום שאחרי.״- התלוננתי 17 תוכנית לאומית למיגור האלימות המינית בישראל ולקידום זכויות נפגעות ונפגעים משפט (או בפני האחראית במקום העבודה) ולהישאל שאלות קשות, הן על האירוע ולעיתים אף על אישיותה, חשש ידי הפוגע, חרדה מפני חשיפת הדברים מול הסביבה הקרובה ועוד.-מתן אמון בסיפורה ו/או השחרתה על-מפני אי פעמים רבות, העובדת שהוטרדה נפלטת בסופו של יום ממקום העבודה. בנוסף לפגיעה הנפשית והכלכלית הקשה 20% פרסם התמ"ת (כשמו דאז) סקר, לפיו מעל2012 שנגרמת לה, נגרמים נזקים כלכליים למשק כולו. בשנת נעדרו מן העבודה למספר ימים בעקבות ההטרדה, 8% מהנשים שהוטרדו דיווחו על ירידה בפריון העבודה, מעל לא חיפשו מקום עבודה חלופי כתוצאה מההטרדה שעברו, 11% , הפסיקו את עבודתן; מתוך אלו האחרונות9% ומעל חודשים. לאור הנתונים האלו, הוערך כי ממוצע אובדן התוצר השנתי בגין 4.4 ולשאר הנשים החיפוש ארך בממוצע ש"ח, שמצטברים לפגיעה של כמיליארד ש"ח בתוצר הלאומי השנתי. 13,500 פגיעה בעובדת אחת עומד על  :המלצות . 1 הכללת "בעילה אסורה בהסכמה"2 - תיקון החוק למניעת הטרדה מינית תיקון זה מוצע נוכח העובדה כי במקרים רבים, הטרדה מינית במקומות עבודה איננה רק אירוע נקודתי בודד, אלא רצף של אירועים מטרידים המתחילים במילים ונגיעות ומתדרדרים עד כדי כפיית יחסי מין תוך ניצול פערי כוח. חרף דברים אלו, החוק למניעת הטרדה מינית בנוסחו הנוכחי אינו מגדיר כהטרדה מינית עבירות הכוללות חדירה לגוף, ומאלץ את בתי הדין לעבודה ליצור לעיתים הפרדה מלאכותית בין עבירות בהן הוא מוסמך לדון ובין כאלו בהן אינו מוסמך. זאת, במקום בו בעלי סמכויות עושים שימוש לרעה בכוח שלהם, לא רק בהקשר של הצעות חוזרות והתייחסויות חוזרות כלפי הכפופים/ות, דבר שמוסדר בחוק בנוסחו הנוכחי, אלא גם בהקשר של יחסי מין מלאים שהושגו תוך ניצול יחסי המרות. בעילה אסורה בהסכמה הנעשית תוך ניצול יחסי מרות או מעשה סדום הנעשה תוך ניצול יחסי מרות, מתאפשרים בשל יחסי המרות ופערי הכוחות המובנים בין בעל/ת המרות לכפוף/ה לו וכאשר ברור כי אותה הסכמה שניתנה בתוך יחסי המרות, לא היתה ניתנת בנסיבות אחרות בהן אין בין הצדדים מרות. מכאן שבמקרים כאלה לא ניתן לייחס משמעות אמיתית ומלאה להסכמה אשר ניתנה מתוך עמדת נחיתות ותוך ניצול של יחסי המרות, יש לראות בה הסכמה "טכנית" בלבד ומן הראוי להעביר את נטל ההוכחה אל בעל/ת המרות להוכיח כי הכפיפים להם היו נענים להם ע ומקיימים עימם יחסים, גם ללא המרות. על כן, מומלץ לתקן את החוק למניעת הטרדה מינית באופן שגם בעילה אסורה בהסכמה תוגדר כהטרדה מינית. . 2 תיקון תקנות בית הדין לעבודה באופנים הבאים3: . א , אשר אינו חל בהליך 2001-אימוץ סעיפים רלבנטיים, בהתאמות הנדרשות, מחוק זכויות נפגעי עבירה תשס"א האזרחי, לרבות: ‰ הגבלה על מסירת פרטים אישים של נפגע עבירה. - 7 סעיף בהקשר זה מתבקש גם לאפשר הגשת תביעה בבית הדין לעבודה בסוגיות של הטרדה מינית ללא חשיפת פרטי התובע/ת וללא צורך בהגשת בקשה לאיסור פרסום. נכון להיום הדבר מתאפשר בחלק מבתי הדין אבל אין תקנה מחייבת או הנחייה ברורה בנושא והדבר נתון לשיקול דעתו של כל בית דין. ), המונח "בעילה אסורה בהסכמה" נושא מטען פוגעני ואינו מתאר15 (ר' עמוד11 כפי שפורט בחלק "עבירות מין במשפט הפלילי והאזרחי", הצעה 2 .את העבירה כהוויתה, ועל כן יש לשנותו. עם זאת, ולשם נוחות הקריאה, נעשה שימוש בהגדרה הקיימת פרק זה מתבסס, בין היתר, על מסמך שהוגש לועדת פוליאק שדנה בתקנות סדרי הדין בבתי הדין ואשר נכתב בשיתוף עם עו"ד קרן בר יהודה. 3 משרד המשפטים 18 | אלימות מינית בישראל2020 | איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית ‰ זכות לקבל מידע על שירותי סיוע- 11 סעיף ‰ חקירה של גוף חוקר בדבר עבר מיני - 13 סעיף ‰ זכות לנוכחות מלווה בחקירה: מוצע לקבוע בתקנות זכות לליווי התובע/ת (היא הנפגעת) על ידי - 14 סעיף אדם לבחירתה תוך הבנה כי ההליך מתנהל בדלתיים סגורות אולם מדובר בהליך שיש לו מחירים נפשיים מיוחדים הדורש, לעיתים, ליווי ותמיכה מעבר לייצוג המשפטי. לעניין זה יובהר, כי בתשעת מרכזי הסיוע הפרוסים ברחבי הארץ פועל פרויקט התנדבותי לליווי בהליכים משפטיים במסגרתו מלוות מתנדבות ורכזות מהמרכזים נפגעות לאורך כל ההליך המשפטי. . ב מתן עדיפות לתיקי הטרדה מינית על פני תיקים אחרים (כפי שנעשה בחלק מבתי הדין האזוריים). משמעות 6 הדבר הינה מתן הוראה כי דיון הוכחות בתיק שעניינו הטרדה מינית יקבע בתוך פרק זמן שלא יעלה על חודשים מיום הגשת כתב התביעה. מטרת המלצה זו, הינה כי עדויות בתיקים אלו ישמעו בפרק זמן קרוב יותר לפגיעה, וזאת תוך הבנה כי הכרעת בית הדין נשענת, פעמים רבות, בתיקים אלו, על שאלות מהימנות בלבד וכי היכולת לזהות מהימנות הגרסאות פוחתת עם חלוף זמן רב מהאירועים. . ג לתקנות סד"א 37 יצירת מאגר של מגשרים אשר הוכשרו ייעודית לטיפול בתיקים של הטרדה מינית. תקנה החדשות עוסקת בפגישת מהו"ת ומאזכרת את מגשרי מהו"ת תוך קביעה כי בחירת המגשר תעשה, בין היתר, על סמך "מאפיינים מיוחדים הנדרשים לצורך הגישור באותה תובענה", אך אינה מתייחסת מפורשות לצורך בהכשרה ייעודית למגשרים בכלל, ובפגיעות מיניות בפרט. . ד הסדרת תקנות השימוש בחוות דעת רפואיות: החוק למניעת הטרדה מינית קבע שני מסלולי פיצוי: פיצוי ללא הוכחת נזק ופיצוי נזיקי. בהעדר הוראות מיוחדות לעניין זה בתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) הופצה בעבר ). יש מקום 2-07/13 הנחיית נשיאת בית הדין הארצי דאז לניהול תיקים המלווים בחוות דעת רפואיות (הנחיה להסדיר עניין זה במסגרת התקנות ולא במסגרת הנחיות בלבד. לשם כך, יש לאמץ את המנגנון הקבוע בפרק י"ד לתקנות סדר הדין האזרחי החדשות, אך תוך הסייגים הבאים, שמטרתם למנוע העמדת נפגעת בפני ריבוי מומחים לשם בדיקתה, תוך העצמת הפגיעה: ‰ מתן אפשרות של שימוש בתסקיר נפגע (שניתן במסגרת הליך פלילי) כחוות דעת ביחס לנזק במסגרת תביעה בבית הדין, ככל שהיה הליך פלילי באותו עניין. ‰ , העוסק במתן 1984-א לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד108 אימוץ, בהתאמות הנדרשות, של סעיף חוות דעת בכתב בעניין מצבו הרפואי של תובע בתביעה אזרחית בשל עבירת מין שהנתבע ביצע כלפיו והורשע בה, וקובע כי "מינה בית המשפט מומחה מטעמו בהתאם לתקנות לפי סעיף קטן (א), לא יהיה רשאי בעל דין להביא עדות נוספת של מומחה לעניין הנדון, אלא ברשות בית המשפט מטעמים מיוחדים שיירשמו". . ה הסדרת חריגים בתקנות לעניין גילוי מסמכים: תיקי הטרדה מינית רבים מוכרעים על יסוד מהימנות הצדדים. לעניין זה התפתחה בפסיקת בתי הדין פרקטיקה שמטרתה שיפור יכולת בית הדין להכריע בשאלות מהימנות, באמצעות דחיית חשיפתן של חלק מהראיות, והצגת ראיות המצויות בידי המעסיק אף אם אינו צד להליך המשפטי. מוצע להסדיר בתקנות לעניין גילוי מסמכים את החריגים לעניין הטרדה מינית כדלקמן: ‰ מתן צו המופנה למעסיק לחשיפת מלוא החומר שהיה בפני האחראית למניעת הטרדה מינית ושימש לשם עריכת הדוח. לעניין זה מוצע לאמץ את הפרקטיקה הנוהגת לפיה החומר נמסר תחילה לעיון בית הדין, וזה מוחק ב"עפרון כחול" פרטים שיש בהם כדי לפגוע בפרטיות צדדים שלישיים שאינם צד להליך, ככל שיש צורך בכך. ‰ דחיית הצגתן של ראיות: מוצע לאמץ את הפרקטיקה שהתפתחה בפסיקה לפיה ניתן לבקש דחיית גילויין של הקלטות וראיות אחרות עד לאחר מתן תצהירי העדות של הצדדים, זאת על מנת לאפשר לבית הדין להגיע סוויסה נ' הכשרת 4249/98 לחקר האמת. מנגנון זה עוגן בפסיקת בתי הדין לעבודה בהתבסס על הלכת רע"א .515 )1( היישוב חברה לביטוח בע"מ ואח', פ"ד נה 19 תוכנית לאומית למיגור האלימות המינית בישראל ולקידום זכויות נפגעות ונפגעים ‰ ,מוצע להטיל חסיון יחסי על מסמכים וחומרים שיש בהם כדי לפגוע בפרטיות הנפגעת (כגון יומן אישי תיעוד טיפול נפשי וכו'), ולקבוע פרקטיקה לפיה, במידת הצורך, חומרים אלו ימסרו תחילה לעיני בית הדין בלבד אשר ימחק ב"עפרון כחול" חלקים שיש בהם לפגוע בפרטיות הנפגעת ואין בהם כדי לסייע להגנת הפוגע. כן מוצע לקבוע מנגנון לפיו יוסמך בית הדין להעביר חומרים כאמור לידי ב"כ הנתבע בלבד, באופן שלא ימסרו לנתבע עצמו, על מנת לצמצם פגיעה פוטנציאלית בנפגעת. ו . מוצע כי תעוגן בתקנות פרקטיקה של פרסום פסק הדין תוך חסיון פרטים מזהים, ובצידה הליך מוסדר לבקשה להסרת חסיון על שם המטריד והמעסיק. בתי הדין עוסקים לאחרונה בבקשות להסרת החיסיון המוגשות על ידי כלי התקשורת השונים (ור' פסק הדין בעניין חן מענית נ. ד"ר דורון זמיר). מוצע לעגן בתקנות מי הזכאים לבקש הסרת החיסיון על שם המטריד, באיזה שלב להליכים, באלו תנאים יוסר החיסיון וכן את הצורך בקבלת הסכמת הנפגעת לשם כך. 3 פיתוח מענה של צדק מאחה לנפגעי ולנפגעות תקיפות מינית רקע: 4 האפיק הפלילי, שהנו הערוץ ה"אוטומטי" אליו מופנות מי שעברו פגיעה מינית, מהווה מענה לאחוז קטן עד מזערי מהפונות 15%-מציבור הנפגעות. מנתוני מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית לאורך השנים עולה כי פחות מ , 84% למרכזי הסיוע מגישות תלונה במשטרה בגין הפגיעה. נתון זה, בצירוף שיעורי סגירת התיקים, העומדים על מביא לתוצאה אבסורדית לפיה אחוזים בודדים מן המקרים "זוכים" להגיע לבית המשפט ולמסלול הקונבנציונלי של עשיית "צדק". בעוד כיום חלק ניכר מתשומת הלב והמשאבים של המאבק בתופעה של אלימות מינית מתמקד ב"אפיק הפלילי", ידע מקיף ומעמיק אודות מענים אחרים, המצויים מחוץ למסגרתו, אינו מצוי בידיהם של העוסקים בתחום ולפיכך לא מגיע לידיעתן של נפגעות העשויות לעשות בו שימוש. פרק זה יסקור את הקשר בין צרכים של נפגעים/ות ולהזדמנות שמצויה בפיתוח מענים של צדק מאחה. - תקיפה מינית, לקשיים שמערימה עליהן מערכת המשפט צרכים של נפגעי/ות תקיפה מינית אחד הצרכים המרכזיים שניתן לזהות אצל נפגעות שעברו פגיעה מינית ואשר חוזרים על עצמם במחקרים שנעשו בהקשרים שונים הוא הצורך בהכרה ובתיקוף של הפגיעה והשלכותיה. הנפגעות מבקשות לקבל מהסביבה הכרה בעובדות הבסיסיות של הפגיעה ובנזק שנגרם כתוצאה ממנה. מעבר לרצונן של הנפגעות כי הפוגע יודה בביצוע הא/נשים שהיו נוכחים בזמן הפגיעה ועל פי רוב לא - "מעשיו הן מייחסות חשיבות להכרה של "העומדים מהצד עשו דבר כדי למנוע אותה. צורך מרכזי נוסף שניתן לזהות אצל נפגעים/ות הוא הצורך ב"זיכוי". הנפגעות מתארות את רצונן כי הסביבה והקהילה יביעו עמדה ברורה לפיה הן מגנות את הפגיעה, כאשר גינוי הפגיעה מעביר את נטל הבושה מהנפגעת לפוגע. חלמיש, "פיתוח מענים נוספים לנפגעי ולנפגעות תקיפה מינית", איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה-סקירה זאת מבוססת על: כרמית קלר 4 כרקע לפיתוח והנגשה של תהליכי צדק מאחהMeToo# קוריאט, "ממחאה לאיחוי: מחאת-חלמיש וענבל פלג- כרמית קלר- ), וכן2020( מינית ). 2020( במקרים של פגיעה מינית". עתיד להתפרסם בחוברת מיוחדת של כתב העת קרימינולוגיה ישראלית משרד המשפטים 20 | אלימות מינית בישראל2020 | איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית ,הצורך בהטלת אחריות על הפוגע, המלווה פעמים רבות בשלילת הסטטוס והכבוד שלו, וזאת באמצעות חשיפה גינוי והוקעה של הפוגע, תואר במקרים רבים על ידי הנפגעות כחזק יותר מהרצון לשלול את חירותו או להפחית את הונו. מגבלות ההליך הפלילי במענה על צרכי נפגעים/ות המשפט הפלילי עוסק ברובו במבצעי העבירות, כאשר הרשויות עוסקות בתפיסתם, בשפיטתם ובענישתם. המדינה נחשבת לצד הנפגע במקרה של עבירה, ועל כן לבעלת הזכות לנקוט בצעדים כנגד הפוגע. המערכת המשפטית ממוקדת במידה רבה בהוכחת אשמת הנאשם ובהתחקות אחר מצבו התודעתי בעת ביצוע הפגיעה ומותירה מעט מקום, אם בכלל, לחוויה של הנפגעת ולטראומה שחוותה בעת הפגיעה ולאחריה. נפגעות שחוו פגיעה מינית פונות למשטרה, כצעד המהווה את תחילתו של ההליך הפלילי, במטרה לקבל עזרה מבולבלות, לא זוכרות - והגנה. אולם כאשר הן נראות "לא אמיתיות" למשטרה ולנציגי המערכות האחרות - עליהן להתמודד פעמים רבות עם תגובות של האשמה, סטיגמטיזציה ויחס שלילי- פרטים, לא בטוחות ברצונן תופעה המעמיקה את הטראומה ומקטינה את סיכויי ההחלמה שלהן (ומכונה לעיתים "אונס שני"). זאת, על אף שהטראומה עצמה, בעיקר כשמדובר בפגיעה בילדות, היא הגורמת ליצירת הפרעה ברצף החוויה, כך שלרוב עדותה תהיה מקוטעת ורצופת פערים, באופן שמנוגד לדרישות הראייתיות של המשפט הפלילי. המפגש עם מערכת המשפט הפלילי חושף את הנפגעות לחוויה של היעדר שליטה והשתקת הקול. נפגעות שפנו למערכת המשפט מתוך רצון להשמיע את קולן ולספר את סיפורן בדרך בעלת משמעות, חשות פעמים רבות כי היא מבטלת את קולן ואינה מעניקה להן מקום. ההליכים המשפטיים הקיימים אינם בנויים באופן שיוכל לתמוך בתהליך ההחלמה של הנפגעות. פרוצדורות החוק כגון צדדים - מגנות בעיקר על הנאשמים מפני כוחה הרב של המדינה, אך אינן מספקות הגנה למתדיינים אחרים להליך אזרחי, קורבנות בהליך פלילי ועוד. החוק כמעט עיוור, מבחינה טכנית, ביחס לפערים שבין הפוגע לבין מבחינת גיל, מגדר, מוצא, מעמד חברתי או מעמד כלכלי. המערכת המשפטית אינה בנויה להכיל את - הנפגעת כל המורכבוּת במקרים של פגיעה מינית במשפחה, שבהם מתקיימת דינמיקה משפחתית נמשכת בין הפוגע ולבין הנפגעת וקרובים נוספים. כמו כן, המערכת המשפטית מעודדת הכחשה ומזעור של המעשים ואינה מוכוונת להכרה באחריות לפגיעה והשלכותיה, כאשר הפוגע המואשם במעשים אלו מנסה להתנער מאחריות אישית ומשפטית. צדק מאחה כמענה לצרכי נפגעים/ות החלה של תהליכי "צדק מאחה" במקרי פגיעה מינית יכולה, בחלק מן המקרים, לספק מענה הולם לצרכים שאינם נענים במסגרת מערכת המשפט. גישת הצדק המאחה מייצגת תפיסת עולם חברתית המתייחסת למעשה בעל אופי פלילי, ולתגובה אליו באופן שונה מהנהוג במסגרת מערכת אכיפת החוק והמשפט הפלילי. בבסיסה של תפיסה זו מצויה ההכרה בכך שמעשה הפגיעה מהווה ביסודו פגיעה באנשים ובמערכות יחסים, ולכן יש לו ממדים אישיים וחברתיים. הגישה מגדירה בצורה רחבה את "נפגעי העבירה" כמי שנפגעו באופן ישיר או עקיף ממעשיו של מבצע הפגיעה, ובתוך כך נכללים גם בני משפחה, חברים וחברי קהילה שהושפעו מן המעשה. משמעותה של תפיסת הצדק בהקשר זה היא האפשרות של היחיד והקהילה שנפגעו מן המעשה לקבוע באמצעות שיח משותף את אופן האיחוי. הפוגע, הנפגע ולעתים גם חברי קהילה - המודלים השונים של צדק מאחה כוללים מפגש בין בעלי העניין המרכזיים נוספים ו/או תומכיהם של הפוגע והנפגע. התהליך מנוהל על ידי מנחים מקצועיים, שעורכים תחילה פגישות הכנה נפרדות עם המשתתפים בהם דנים בהשלכות הפגיעה ונערכים למפגש. במפגש עצמו דואגים המנחים ליצור אווירה בטוחה ונוחה ולקבוע כללי התנהגות שיאפשרו חוויה חיובית עבור המשתתפים השונים. הדיאלוג הוא אמצעי 21 תוכנית לאומית למיגור האלימות המינית בישראל ולקידום זכויות נפגעות ונפגעים לצד האפשרות שהוא מספק- ליצירת צדק של יחסים, בשל האכסניה הבטוחה והמכבדת שהוא מספק למשתתפים להחלמה, לביסוס אחריות בעלת משמעות, להשתתפות כנה ולהשגת תוצאות עתידיות משמעותיות. בסופו של התהליך יכולים הצדדים לחתום על "הסכם איחוי" המגלם את ההסכמות שהושגו במסגרתו. תהליכים אלו מאפשרים לנפגע/ת לספר את סיפורו/ה באופן בעל משמעות ובאווירה בטוחה, לקבל הכרה ותוקף לפגיעה, לצד גינוי המעשה והסרת נטל האשמה מכתפיהם, באופן המכבד אותו/ה ואת החוויה שעברו, ובכך לספק מענה לחלק גדול מצורכי ההחלמה והצדק של נפגעים/ות. משרדית לבחינת הטיפול בנפגעי/ות עבירות מין בהליך הפלילי (ועדת - פורסם דוח הועדה בין2019 בדצמבר ברלינר). בין מסקנותיה, ייחסה הועדה מקום נרחב לנושא הצדק מאחה במקרים של פגיעה מינית, והמליצה על מיסודם של תהליכי צדק מאחה במקרים המתאימים.  :המלצות כדי לאפשר נגישות לצדק עבור מספר גדול יותר של נפגעות, יש לפתח מענה של צדק מאחה במקרים של פגיעות מיניות, הן כחלופה והן השלמה להליכים המשפטיים (פליליים ואזרחיים) הקיימים. תהליך הצדק המאחה יכול להתקיים במספר נקודות לאורך הדרך: 1. כחלופה להליך הפלילי כחלופה להליך הפלילי, עבור מי שנרתעות מהגשת תלונה, מן הסיבות שפורטו, ו/או לא יכולות להגיש תלונה (מטעמי התיישנות או דלות ראיות). ההערכה היא כי פתיחת אפשרות כזאת תתאים לחלק מסוים מבין הנפגעות אך גם לחלק מהרוב הגדול של הנפגעות, שנמנעות כיום - שכיום, בהיעדר אלטרנטיבה, בוחרות להגיש תלונה מהגשת תלונה. 2. במהלך ההליך הפלילי כהשלמה להליך הפלילי, במהלך החקירה המשטרתית או ניהול התיק בפרקליטות. בהתאם למוטיבציות ולצרכים של במהלך - הנפגעת, רשויות אכיפת החוק יידעו את הנפגעות בדבר קיום אפשרות זאת. ניתן לייצר גם מסלול היברידי החקירה או ניהול התיק בפרקליטות יועבר התיק לתהליך צדק מאחה, ולאחר שזה מסתיים בהצלחה הוא מובא כשיקול בעת גזר הדין. זאת, בדומה לתוכנית קד"ם לנוער. 3. לאחר ההליך הפלילי כהשלמה להליך הפלילי, לאחר סיום ההליך (בין אם בהרשעה, בזיכוי או בסגירת התיק). אפשרות זאת מכירה בכך וכן, צרכי הפוגע.- שמיצוי ההליך הפלילי מצד המדינה אין משמעו החלמה או מענה על צרכי הנפגעת משרדי עם משרד העבודה, הרווחה והשירותים -מוצע כי מהלך פיתוח הצדק המאחה ישלב שיתוף פעולה בין החברתיים, ויתבסס על הנחות עבודה מבוססות תיאוריה. משרד המשפטים 22 | אלימות מינית בישראל2020 | איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית 23 תוכנית לאומית למיגור האלימות המינית בישראל ולקידום זכויות נפגעות ונפגעים משרד החינוך 24 | אלימות מינית בישראל2020 | איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית σ אלימות מינית כלפי קטינים/ות ומענים חינוכיים רקע: אלימות מינית, על גווניה וביטוייה השונים, היא תופעה רחבת היקף ששורשיה נטועים עמוק במבנה החברתי אקונומיים, -הממוגדר. זוהי תופעה שפוגעת בכל שכבות האוכלוסייה וחוצה גבולות תרבותיים, גאוגרפיים, סוציו אתניים, מגדריים ומיניים, ועל כן מוגדרת על ידי ארגון הבריאות העולמי כבעיה עולמית. ילדים 12,035 בקרב2014-2011 על פי הסקר האפידמיולוגי הלאומי (מחקר טריאנה) שנעשה בישראל בין השנים מבני הנוער והילדים/ות בישראל חוו פגיעה מינית 18.7%-, כ17-12 ובני נוער יהודים וערבים בישראל בגילאי מהנפגעים חוו פגיעה שאינה 80%- מהילדים שדיווחו כי נפגעו מינית ציינו כי הפגיעה כללה מגע פיזי ו42% .כלשהי בנוסף, על פי נתוני איגוד 1.) מילולית-כוללת מגע פיזי (חשיפה מכוונת של איברים אינטימיים או הטרדה מינית .18 מהפגיעות המיניות מתרחשות מתחת לגיל60%-מרכזי הסיוע בישראל, כ פנו לראשונה לסיוע 12 מהנפגעות והנפגעים עד גיל80%-זאת ועוד, על פי נתוני הפניה לאיגוד מרכזי הסיוע, כ , פרט אשר מוסיף מורכבות משום 18 אחרי עשור או יותר. למעשה, במקרים רבים חשיפת הפגיעה תהיה מעל גיל שהחל מגיל זה המדינה מצמצמת את האחריות (לפחות ברמה החוקית) על המענים שניתנים לנפגעות/ים. ממצאי מחקר טריאנה מחזקים את עובדת תת הדיווח או דיווח מאוחר, ומצביעים על הגורמים העיקריים שמהווים מעכבי דיווח בקרב נוער וילדים: בושה, פחד, חשש לפגיעה במשפחה וכן החשש כי לא יאמינו להם. לבסוף, חמישית מהמשתתפים במחקר ציינו כי לא ידעו למי ניתן לפנות, עובדה שעשויה להוות כשלעצמה ביטוי לכשל בנושא. תת דיווח או דיווח מאוחר משפיעים על תהליכי ההחלמה והשיקום מאירוע טראומטי זה, שכן טיפול מיידי לאחר הטראומה הוא קריטי וחיוני בהחלמה ובהתמודדות עם הטראומה והשלכותיה (למשל מניעת התפתחות של הפרעה פוסט טראומטית במידה והמענה על הטראומה ניתן בסמוך לאירוע הפגיעה). הנתונים, שמלמדים כי נוער וילדים/ות פגיעים/ות יותר, מובילים להבנה כי ישנה חשיבות מכרעת לעבודת מניעה חינוכית דווקא בגיל צעיר. התוכניות הקיימות כיום בישראל, השירות הפסיכולוגי הייעוצי (שפ"י) אמון על מתן שירותים פסיכולוגיים ושירותי ייעוץ חינוכי למוסדות חינוך, תלמידים/ות והוריהם. תחת אגף תוכניות סיוע ומניעה נמצאת היחידה למיניות ומניעת פגיעה בילדים ובני נוער, אשר אמונה על נושא מניעת אלימות מינית בקרב ילדים ובני נוער ומתן מענה לפגיעה מינית כאשר עולה חשש או דיווח ישיר. שפ"י אמון גם על נושא פיתוח חומרים לעבודה עם אנשי חינוך ותלמידי/ות החינוך הממלכתי מגילאי הגן ועד גיל תיכון, כאשר מדי שנה מתקיים שבוע מערכת החינוך למניעת פגיעות מיניות, במסגרתו צוותי בתי הספר אמורים להקדיש את שיעורי החינוך לנושא זה. במקביל, תחת משרד החינוך פועלת גם היחידה למגדר ושוויון בין המינים, אשר מפעילה שלוש תוכניות (תוכנית לימודים עם בגרות, תוכנית סדנאות שמופעלת על ידי צוות ביה"ס ותוכנית חונכות של נערות). כל התוכניות הללו נתונות לבחירת ביה"ס ואינן מעוגנות במדיניות מסודרת. גורמים מעודדים מול גורמים מעכבים- ויזל וצבי איזיקוביץ, אלימות כלפי ילדים ובני נוער בישראל: בין שכיחות לדיווח-לקריאה נוספת: רחל לב 1 .2016 דיווח. דוח מחקר למשרד החינוך, ינואר 25 תוכנית לאומית למיגור האלימות המינית בישראל ולקידום זכויות נפגעות ונפגעים החלוקה הדיכוטומית בין קידום שוויון מגדרי לעיסוק במיניות עומדת בסתירה לקשר ההדוק בין הנושאים. מחקרים רבים מצאו כי חינוך לשיוויון מגדרי הוא אחת האסטרטגיות המרכזיות להפחתת ביטויים של אלימות מינית. ההפרדה בין הנושאים עלולה לפגוע באפשרות למתן מענה איכותי בנושאים אלה. נוסף על עבודת יחידות אלו, בשני העשורים האחרונים מופעלות תוכניות לקידום מרחב בטוח, מיניות בריאה ומניעת אלימות מינית על ידי ארגוני מגזר שלישי. אחד מהארגונים המרכזיים בתחום הוא מרכזי הסיוע לנפגעות אלף תלמידות ותלמידים בשנה. התוכנית 150-ונפגעי תקיפה מינית, אשר מעניקים מענה חינוכי והסברתי למעל ל החינוכית של מרכזי הסיוע, "ביחד", מתרכזת בקידום מיניות הדדית ומניעת פגיעה מינית. יש לציין כי לאורך כל שנות הפעילות ובאחוז גבוה מהסדנאות, תלמידות ותלמידים ניגשים למנחה בסיום הפעילות ומדווחים/ות על פגיעות מיניות שעברו. משרדית בהובלת משרד החינוך, שמטרתה המוצהרת הייתה צמצום - קמה יוזמה ליצירת תוכנית בין2015 בשנת אשלים יצא במכרז להפעלת התוכנית, -אלימות מינית וקידום מיניות בריאה בקרב בני נוער וצעירים. ארגון ג'וינט ומרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית זכו במכרז והפכו לגוף המפעיל של התוכנית. השנה הראשונה של התוכנית הוקדשה ללמידה מעמיקה של הנושא, ושלוש השנים הבאות הוקדשו לקיום פיילוט של התוכנית ביישובים היא שנתו 2020 ידי ועדת ההיגוי של התוכנית (באר שבע, דימונה, פתח תקווה ואור יהודה). שנת-שנבחרו על האחרונה של הפיילוט ונראה כי הוא לא ימומש לכדי תוכנית לאומית כמתוכנן. תנועות נוער תמונת המצב ביחס לנעשה בתנועות הנוער מעודדת יותר: בשנים האחרונות, מועצת תנועות הנוער (מת"ן) מקיימת הכשרות שנתיות לנציגי תנועות הנוער השונות בנושא מיניות ופגיעה מינית. בנוסף, תנועות הנוער: הצופים, השומר הצעיר, הנוער העובד והלומד ומחנות העולים, עברו הכשרות מקיפות מטעם מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, כתבו תקנונים מותאמים ודרכי פעולה, פיתחו מערכי הדרכה בנושא וכן הכשירו קבוצות גדולות של רפרנטיות/ים לנושא שאחראיות/ים לכך בתוך תנועת הנוער וגם בתנועת הבוגרים. יש לציין כי ישנן תנועות נוער חרדי.-שאינן נמצאות במצב המתואר לעיל, רובן מהמגזר הדתי התקיימה ועדה בכנסת בנושא "הטרדות מיניות בתנועת הצופים", בעקבותיה הוחלט להתנות 2018 באוקטובר קבלת כספי תמיכה לתנועות וארגוני הנוער בישראל בהכשרה של אחראיים/יות לנושא זה. בהתאם לכך, כיום, ישנה הכשרה בסיסית לממונים/ות על נושא מניעת פגיעות מיניות וקידום מרחב בטוח בתנועות וארגוני הנוער. במרבית המקרים הנושא נלקח ברצינות הראויה וישנן הכשרות שמבוצעות מדי שנה. בעיות מרכזיות כפי שתואר לעיל, ישנו פער בין הכרה בחשיבות הנושא, בהבנת התופעה ובגיבוש אסטרטגיות להתמודדות עימה במטה של משרד החינוך לבין האופן שבו הנושא מקבל מענה ממשלתי. במילים אחרות, ללא חקיקה בנושא שתסדיר את גובה התקציב הממשלתי המוקצה לנושא זה וכן קביעת סטנדרטים לביצוע, ההתקדמות במניעה ובטיפול בפגיעות מיניות בקרב ילדים ונוער תמשיך להיות מוגבלת ולא עקבית. אחת הבעיות העיקריות היא השרירותיות בה נעשות פעולות המניעה. כאשר אין מדיניות ברורה והקצאת משאבים לשם הוצאתה לפועל, עולות מספר בעיות: ראשית, אין סדירות בקיום פעולות המניעה כך שבפועל, מירב הפעילויות מתבצעות במקומות שיש באפשרותם הכלכלית לקיימה, דוגמת הזמנת סדנאות חיצוניות; שנית, אין הסדרה של קווי היסוד הערכיים של הפעילויות מסוג זה, כך שלעיתים מתקיימת פעילות בנושא אך המסרים אינם עולים בקנה אחד עם תפיסות משרד החינוך; שלישית, אין סטנדרטיזציה של אנשי ונשות המקצוע שאמונים על החינוך המניעתי מתוך בית הספר ומחוצה לו. משרד החינוך 26 | אלימות מינית בישראל2020 | איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית גורמים חיצוניים דוגמת עמותות וחברות פרטיות לרוב נמצאים במאגר התוכניות של משרד החינוך, אך מאגר זה אינו מהווה גושפנקא רשמית לכניסה לבתי ספר, כך שלמעשה אין אישור או איסור על אף אחד מהארגונים הקיימים (פרט לאלה החשודים בהיותם כת) להיכנס לבתי ספר ולבצע פעילות בנושא. כמו כן, אין התייחסות לרמת האיכות או למתודה של תהליך המניעה. בבתי הספר עצמם, לאנשי חינוך שלא עברו הכשרה מסודרת בנושא אין כלים לדבר על הנושאים הללו, ובמקרים רבים הם אף סבורים שאין זה מתפקידם. בהקשר זה יש לציין כי אחת הבעיות העיקריות היא ששיח על פגיעה מינית, אולי בשונה מסוגיות ערכיות אחרות שנדונות במסגרת הבית ספרית, עלול להסב נזק במידה ובוצע בצורה לא מקצועית (למשל עמדה שיפוטית שמחזקת תפיסה של "האשמת קורבן" שעלולה לגרום לנערה לוותר על חשיפת הסוד וקבלת טיפול מתאים). ככלל, לא רק שצוותים חינוכיים אינם מקבלים הכשרה לניהול שיח בנושא מיניות ומניעת פגיעה מינית, הם גם אינם עוברים הכשרה בנוגע לאיתור וזיהוי קטינים/ות שעוברים פגיעה, וכן נעדרים כלים להתערבות מוקדמת. למעשה, לעיתים קרובות פונים קטינים שעוברים פגיעה מינית לאיש אמון מבוגר מתוך המערכת, אך במקרים רבים אלו אינם מבינים את שהקטין/ה מנסה לספר. בתנועות הנוער, לצד ההתקדמות הרבה שחלה בתחום, אין סטנדרט קבוע לביצוע ההכשרות (תוכן, מספר שעות מינימלי וכו') וכן אין מנגנון קבוע להתמודדות עם הנושא בתוך הארגונים עצמם, מה שמביא למציאות שבה כל תנועה וארגון נוער קובעים לעצמם את המדיניות בנושא.  :המלצות . 1 הכשרת אנשי מקצוע יש לחייב את כל הצוותים החינוכיים הכפופים למשרד החינוך (גננות, סייעות, מורות, תנועות נוער וכו') לעבור הכשרה בסיסית בנושא פגיעות מיניות, מניעתן ודרכי התמודדות. זאת, בדומה לרכישת מיומנויות מתן עזרה ראשונה, שבה נדרשים צוותי החינוך. א. יש לחייב את המוסדות להשכלה גבוהה בישראל להכניס קורסים שעוסקים באלימות מינית כחלק מלימודי החינוך. יתרונה של אסטרטגיה זו היא יצירת שפה משותפת באמצעות מתן ידע תיאורטי נרחב בנושא בשלב ראשוני שבו מתעצבת הזהות המקצועית. ב. יש להכניס הכשרות קבועות בנושא למרכזי הפסג"ה (מרכזי הכשרה למען פיתוח סגלי הוראה בישראל), ולדרוש שנים מיום העסקתה/ו. במידה והנושא לא יבוצע יוטל 5 שכל מורה בישראל יעבור/תעבור הכשרה בסיסית תוך סנקציות. המלצה דומה ניתנת גם למשרד הבריאות, ביחס להכשרות צוותי רפואה וסיעוד. 27 תוכנית לאומית למיגור האלימות המינית בישראל ולקידום זכויות נפגעות ונפגעים 2 .מתן מידע וכלים פרקטיים להורים ישנה חשיבות רבה לעבודה עם הורים, שהם השותפים הטבעיים של מערכת החינוך ויש בכוחם לתת מענה מיטיב לילדיהם בנושא המיניות והפגיעה המינית. על משרד החינוך להשקיע מאמצים בהנגשת המידע באמצעים ופלטפורמות שונות, שיתאימו למגוון רחב של הורים. אפיקי מידע אפשריים: בניית אתר ו/או אפליקציה מותאמים להורים בנושא מיניות, והפצתם על ידי הצוות החינוכי; עריכת הרצאות בנושא; הקלטת פודקאסטים להורים וכו'. בכדי להצליח למקסם את החשיפה של הנושא להורים רבים, יש להקדיש לנושא משאבים שקשורים לא רק לפיתוח המענים אלא גם לשיווק, הפצה ופרסום של הנושא. . 3 חינוך מניעתי לילדים ולנוער תכנים שמטרתם - יש לחייב את כל מסגרות החינוך לקיים תוכניות ייעודיות למניעת פגיעה מינית, ובכלל זאת לייצר מרחב בטוח המאפשר דיווח על פגיעה מינית. על משרד החינוך ליצור סטנדרטיזציה ביחס לגופים הפעילים בתחום, תוך הקפדה על כשירות המנחים/ות וביסוס הגישה החינוכית. קבוצות גיל, 5 לתפיסתנו (המבוססת מחקרית), החינוך המניעתי צריך להתחיל כבר בגילי הגן ולהימשך עד התיכון, לפי כאשר התכנים ואופי הפעילות יותאם לשלב בו נמצאים הילדות והילדים. להלן פירוט הדגשים עבור כל קבוצת גיל: . א גילי גן: בגילים אלו ניתן להטמיע שפה חדשה שעשויה למנוע פגיעה מינית או לעצור אותן באמצעות דיווח כבר בגיל צעיר. ככל שהחשיפה של הפגיעה תעשה בשלב מוקדם יותר כך פוטנציאל ההחלמה גדל. בנוסף, בגילי הגן ישנו פוטנציאל השפעה גדול גם על הבית (הורים, משפחה) וקיום פעילות בנושא זה עשוי לגייס את הגננות וצוות הסייעות להקדיש יותר תשומת לב לנושא. ניתן לחייב לקיים סדנת "מרחב בטוח" לכל ילדי/ות גני החובה בישראל. . ב ג': הכניסה לבית ספר היסודי ותחילת המעבר מילדות לבגרות מהווה שלב משמעותי לעבודת -'יסודי א התערבות חינוכית. המשך מהלך הטמעת "המרחב הבטוח", תוך יצירת האפשרות לדווח ולקבל מענה מותאם במקרה של פגיעה, עשוי לסייע בהפחתת מקרי האלימות המינית, לצד חשיפה וטיפול מוקדם שעשויים להפחית, כאמור, את השלכות הטראומה. ג . הוא הגיל הממוצע שבו מתחיל גיל ההתבגרות, שכולל התפתחות 10 פי הספרות המחקרית, גיל-ו': על-'יסודי ד פיסיולוגית מואצת, התפתחותו של עניין ותשוקה רומנטית ותחילת התעצבותה של הזהות המינית והמגדרית. בגילים אלו מתחילה חשיפה נרחבת לפורנוגרפיה ולתכנים מיניים לא מותאמים, כך שיש צורך בתיווך המבוגרים כבר בשלב זה. . ד חטיבת ביניים: תקופה זו של שנות ההתבגרות המוקדמות מאופיינת בתחילת יצירת הקשרים הזוגיים והמיניים המשמעותיים, חשיפה מוגברת לפורנוגרפיה ובתחילתו של תהליך גיבוש ההערכה העצמית.  מאפיינים אלה מבטאים את הקריטיות שבמפגש חינוכי תדיר סביב נושא המגדר, המיניות והפגיעה המינית בגילאים הללו. יש בכוחן של סדנאות מניעה שכוללות מתן כלים ביקורתיים לניתוח המציאות להביא לירידה בצריכת תכנים פורנוגרפיים וכן להעלות את הערך והדימוי העצמי, מה שעשוי לתרום בכינון מיניות בריאה ומטיבה בקרב נערים ונערות כאחד. . ה , מהווים שיא ללקיחת סיכונים במהלך גיל ההתבגרות 18-16 ,תיכון: מחקרים מצביעים על כך שגילי התיכון דוגמת צריכת אלכוהול וסמים, התנסות במין מזדמן או מרובה פרטנרים, תפיסת טרמפים, נסיעה מהירה בכבישים וכיו"ב. לאור זאת, יש לשים דגש על יצירת שיח מניעתי בגילאים הללו תוך התמקדות ביצירת אחריות סביבתית, וכן בפיתוח תרבות של שומרי סף, אשר נמצאה אפקטיבית מאוד בצמצום אלימות מינית. משרד החינוך 28 | אלימות מינית בישראל2020 | איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית 29 תוכנית לאומית למיגור האלימות המינית בישראל ולקידום זכויות נפגעות ונפגעים משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים 30 | אלימות מינית בישראל2020 | איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית פרק זה כולל שני חלקים: מענים טיפוליים ושיקומיים לנפגעי/ות תקיפה מינית (באחריות משרד הרווחה), והטרדה מינית בעבודה (באחריות משרד העבודה). 1 מענים טיפוליים ושיקומיים רקע:1 פגיעה מינית, בין שהתרחשה בילדות ובין שהתרחשה בבגרות, מקושרת לשורה ארוכה של השלכות בכל תחומי נפשית, בריאותית, בינאישית, כלכלית (תעסוקתית) ועוד. - החיים חבלתית -נשים וגברים שעברו אונס או פגיעה מינית בבגרות, נמצאים בסיכון גבוה מאוד לפתח הפרעת עקה בתר מהנשים שעברו אונס בבגרותן, יחוו סימפטומים של 94%-). כPost-Traumatic Stress Disorder, PTSD( PTSD הפרעת דחק חריפה בשבועיים שלאחר הפגיעה. אונס הוא האירוע הטראומתי הבודד שהסיכון לפתח בעקבותיו נמצא כגבוה ביותר (בהשוואה לאירועים טראומתיים אחרים דוגמת תאונה, אסון טבע, מלחמה או שוד). במהלך חייהן, בעקבות האונס. PTSD מהנשים שחו אונס בבגרות יפתחו50%-ההערכה היא שכ ולרוב, אדם מוכר ואף קרוב, גורמות לערעור תחושות האמון והשליטה. בצירוף התפיסה - הפגיעה, מעשה ידי אדם החברתית, שעודה נוטה להאשים את הנפגע/ת ומתקשה להכיר בסבלו/ה, נוצרות בושה, אשמה ורצון בהסתרה, .PTSD-שמעודדות בתורן את ה טראומה - מקושרת למגוון רחב של נזקים נפשיים ולפוסט2,פגיעה מינית בילדות, שלדאבוננו הינה תופעה נפוצה "רגיל", שלושה PTSD ). תסמונת זו כוללת בתוכה, מעבר לתסמיני הליבה שלComplex-PTSD( מורכבת אשכולות של סימפטומים נלווים: קשיים בוויסות הרגשי וההתנהגותי, תפיסה עצמית שלילית מתמשכת, וקשיים במערכות יחסים. הנפגעים/ות סובלים מסיכון מוגבר לפתח פסיכופתולוגיה משמעותית, ובכלל זאת מחשבות חוזרות וחורדניות על אודות הפגיעה, בעותי לילה, פלאשבקים, קהות רגשית, עוררות מוגברת וכן מצבי ניתוק "פיצול אישיות"). - ודיסאסוציאציה (במופע הקיצוני, אישיות מרובות חלק משמעותי מהנפגעים/ות יסבלו מהפרעות פסיכיאטריות כמו דיכאון, הפרעות דיסוציאטיביות, הפרעות חרדה, וקשיים בויסות הרגשי וההתנהגותי שיכולים להתבטא בפגיעות עצמיות חוזרות, בהפרעות אכילה ובשימוש עצמית, מיסוך המציאות הכואבת או כביטוי לתחושות האשמה והשנאה העצמית -באלכוהול ובסמים כדרך להרגעה הנפוצות בקרבם/ן. לצד ביטויים התנהגותיים אלה קיימות תחושות בושה, אשמה, שונות גמורה וקושי ניכר ביצירת אמון וקשר עם האחר. יותר לניסיונות אבדניים. בנוסף, שליש עד 10 היסטוריה של התעללות מינית בילדות קשורה לסיכון מוגבר של עד פי ויקטימיזציה) בהמשך החיים. -שני שליש מהנפגעים/ות בילדות יעברו פגיעה מינית חוזרת על ידי פוגעים אחרים (רה - סקירה זאת מתבססת על: ענבל ברנר, "פגיעה מינית ובריאות הנפש", הנזקים הסמויים מן העין: השלכות כלכליות ובריאותיות של פגיעה מינית 1 .2017 דוח איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית לשנית סימוכין לנתונים המובאים במסגרת הסקירה ניתן למצוא במאמר זה, ו/או אצל צוות איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית. ראו פרק המבוא של מסמך זה.- להרחבה 2 31 תוכנית לאומית למיגור האלימות המינית בישראל ולקידום זכויות נפגעות ונפגעים מענים טיפוליים הפועלים תחת משרד הרווחה משרד הרווחה מפעיל מספר מסגרות ייעודית לנפגעי/ות אלימות מינית בתחום בריאות הנפש, אשר, בצירוף מענים מסוימים שבאחריות משרד הבריאות, אמורים לספק רצף טיפולי לצרכים ושלבים שונים. עם זאת, כפי שנראה, רצף המענים הקיים כיום כולל חורים ולאקונות, שמותירים נפגעות ונפגעים רבים ללא מענה. להלן, מיפוי בסיסי של המענים הפועלים במסגרת המשרד: מרכזי הסיוע המאוגדים תחת איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, 9-מענים מידיים: המשרד תומך ב מתקציבם.25%כמו גם בשתי עמותות נוספות ובקו סיוע עירוני (באילת). סך התמיכה במרכזי הסיוע עומד על כ מענים טיפוליים וסיוע בקהילה: בנוסף לתמיכה במרכזי הסיוע, המעניקים סיוע, תמיכה וליווי לאורך זמן, מפעיל יחידות טיפול בלשכות הרווחה העירוניות 47 תחומיים לטיפול בפגיעה מינית, וכן-המשרד שבעה מרכזים רב המתמחות בפגיעה מינית. בנוסף, תומך המשרד בפעילות עמותת שק"ל, המציעה טיפול ממוקד טראומה מינית עבור נפגעים/ות עם צרכים מיוחדים. מענים אשפוזיים: המשרד מפעיל את "בית אלה", חלופת אשפוז פסיכיאטרי ייעודית לנפגעות תחומיים בחיפה ובראשון לציון מפעילים תוכנית שיקום תעסוקתי במטרה לשלב -מענים שיקומיים: המרכזים הרב נפגעים/ות בשוק העבודה. בנוסף, פועלות בישראל מסגרות דיור שיקומיות מעטות, אך רובן נמצאות תחת משרד הבריאות. 20 מרכזי ההגנה ("בית לין") הפועלים בישראל, וכן מפעיל8 מענים ייעודיים לקטינים/ות: המשרד שותף בהפעלת תחומיים או לשכות הרווחה).-מרכזי טיפול נפשי ייעודיים לילדים/ות נפגעי תקיפה מינית (במסגרת המרכזים הרב  :המלצות . 1 מניעת קריסה כלכלית של מרכזי הסיוע אך תקציב המרכזים לא - בשנים האחרונות חל גידול של עשרות אחוזים במספר הפניות המטופלות במרכזי הסיוע , כך שהתקציב 12- ל9- באותה התקופה מספר העמותות ביניהן מתחלקת התמיכה גדל מ- גדל בהתאם. יתרה מכך בסך - , בהיעדר תקציב מדינה, התקבלו רק התמיכות שבבסיס התקציב2019 היחסי של כל עמותה קטן. בשנת מיליון ש"ח, נחתכו. מצב זה הוביל לפגיעה ממשית במשאבים שעומדים 2 בעוד התוספות, בסך- מיליון ש"ח6 . לסייע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית- לרשות מרכזי הסיוע במימוש תפקידם במצב שביר במיוחד, ספגו זעזוע נוסף: משבר הקורונה הביא לירידה דרמטית 2020 מרכזי הסיוע, שהגיעו לשנת בתרומות למרכזים, המהוות את חלקו העיקרי של תקציב הפעילות. זאת, שעה שהאלימות המינית בבתים משתוללת, והצורך בשירותי המרכזים גדול מתמיד. סכנת קריסה גדולה במיוחד מרחפת מעל מרכזי הסיוע בפריפריה, הסובלים מאיתנות כלכלית נמוכה מבמרכז הארץ. מצב זה מאיים כמובן על יכולת המרכזים להבטיח את מתן הסיוע גם בהמשך. .₪ מיליון12 על כן, יש לעגן את תקציב התמיכות בבסיס התקציב בסכום של משרד העבודה והרווחה 32 | אלימות מינית בישראל2020 | איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית 2 .תחומיים ויחידות הטיפול העירוניות-הרחבת קיבולת הטיפולים של המרכזים הרב בשנים האחרונות השקיע משרד הרווחה מאמץ מבורך בפתיחת עשרות יחידות טיפוליות ייעודיות לפגיעה מינית בלשכות רווחה עירוניות המיועדות לטיפול במי שעברו פגיעה מינית. עם זאת, במרכזים הרב תחומיים ובחלק גדול מהיחידות קיימות רשימות המתנה ארוכות לקבלת טיפול. במרכזים וביחידות טיפוליים רבים, ההמתנה עומדת על כשנה, ובחלקן אף קרוב לשנתיים(!) לקביעת טיפול (ולעיתים אף לקביעת אינטייק טיפולי, לקביעת ההתאמה). במהלך פרק זמן ממושך זה המצב של הפונים/ות לטיפול עלול להתדרדר באופן משמעותי, עד כדי קריסה נפשית. יצויין כי בעקבות משבר הקורונה, מרבית היחידות חדלו לבצע אינטייקים לקליטת מטופלות חדשות, כך שצפוי שיחמיר את המצב החמור גם כך.- צוואר בקבוק משמעותי בקבלה לטיפול משכך, ישנו צורך להעריך את משך ההמתנה הממוצע לכל מרכז ויחידה, ולהרחיב את התקינה כך שזמן ההמתנה הממוצע לטיפול לא יעלה על חודש ימים. מדי שלוש שנים, יש לחדש את הבדיקה ולהרחיב את התקנים בהתאם. . 3 הגדרת יחידות טיפול אזוריות בהינתן עומס פניות רב, חלק מיחידות הטיפול בלשכות הרווחה העירוניות מתעדפות את תושבי/ות העיר (בבחינת עיקרון "עניי עירך קודמים"), כך שנפגעים/ות המתגוררים ביישובים סמוכים בהם לא קיימת יחידת טיפול נאלצים להסתמך על רצונן הטוב של מנהלות היחידה, ותלויים בגמישות ובנכונות היחידות לקבלם לטיפול. כך, נוצר מצב בלתי מתקבל על הדעת של אפליית תושבי/ות יישובים קטנים. לכן, יש להגדיר יחידות טיפול אזוריות (ולא עירוניות), אשר יבטיחו גישה שווה לקבלת טיפול בפגיעה מינית. . 4 סטנדרטיזציה בהכשרת המטפלים/ות כיום קיימים פערים משמעותיים ברמת ההתמחות התיאורטית והמעשית של המטפלים/ות ביחידות הטיפול השונות, אשר משפיעים על רמת ואיכות הטיפול שמקבלים הנפגעים/ות. בפועל, נפגעים ונפגעות מגיעים למגוון טיפולים נפשיים, הן ציבוריים והן פרטיים, ולא רק לטיפולים - יתרה מכך ייעודיים. למעשה, לנוכח היקפיה הנרחבים של תופעת הפגיעה המינית והמצוקה הנפשית המקושרת אליה, כל מטפל/ת נפשית צפוי לעבוד בשלב מסוים עם נפגעים ונפגעות. עם זאת, גם כיום בוגרי עו"ס ועבודה סוציאלית קלינית אינם מחויבים בקורס ייעודי בנושא. לכן, יש לקבוע קריטריונים ברורים להכשרת המטפלים/ות בנפגעים ובנפגעות מטעם הרווחה. במסגרת זאת, יש לעבוד מול מוסדות ההשכלה הגבוהה ובתי הספר המתקדמים להכשרה, בכדי לגבש תוכניות לימוד והשתלמויות מתאימות. בנוסף, יש להכניס לקיריקולום של לימודי העבודה סוציאלית והפסיכולוגיה קורסי חובה בנוגע לטראומה מינית ולטיפול בה, בכדי להבטיח את הרמה המקצועית של מטפלי/ות העתיד. . 5 הבטחת מתן טיפול מותאם לנפגעים/ות מכל סוגי הקבוצות בחברה הישראלית כיום רבות מהיחידות אינן עוסקות בטיפול בגברים שעברו פגיעה מינית, כך שהמענה שניתן הוא חלקי בלבד. יש להבטיח כי היחידות הטיפוליות כשירות ומעניקות טיפול גם לגברים נפגעים, וכן לוודא התאמה תרבותית לקבוצות שונות בחברה הישראלית (דוברי/ות ערבית, חרדים, עולות חדשות) גם ביישובים מעורבים. 33 תוכנית לאומית למיגור האלימות המינית בישראל ולקידום זכויות נפגעות ונפגעים 6 .הקמת חלופות אשפוז ייעודיות נוספות לנפגעי/ת תקיפה מינית חלופה אשפוזית היא מענה קריטי במיוחד, שנועד לשרת נפגעים ונפגעות במצב חירום: כאשר התפקוד היומיומי טראומתיים, באופן שלא -נפגע לחלוטין כתוצאה מן הפגיעה, ויש צורך בייצוב המצב הנפשי והסימפוטמים הפוסט ניתן לקיים עוד בטיפול בקהילה. היא מספקת שירות ייחודי, שלא ניתן לקבל באף מסגרת אחרת, תוך שמירה על מסגרת ביתית נעימה ומכבדת, ביחס לאשפוז במחלקה פסיכיאטרית. בית - חרף חשיבותה העצומה למי שנמצאים/ות במצב חירום, בישראל פועלת כיום רק חלופת אשפוז ייעודית אחת נשים ברגע נתון. לבית אלה קיימת רשימת המתנה ארוכה, כאשר 12 אלה, הפועל באיזור השרון ומספק מענה לעד בדרך טבע רבות מהממתינות מגיעות בסופו של דבר לאשפוז, שלו חסרונות רבים מוסכמים ביחס לחלופה זאת. בנוסף, בהיותה מסגרת יחידה, הקבלה דורשת עמידה בתנאים רבים, כך שככל שהנפגעת סובלת מקשיים רבים יותר, כך קטן הסיכוי שתמצא מתאימה. כך, למשל, אחד מהתנאים הוא קיומה של מסגרת טיפולית בקהילה אף כי כאמור, השתלבות במסגרת טיפולית אינה מובנית מאליה, ותלויה גם ברשימות ההמתנה הארוכות. תנאי זה פוגע באופן מיוחד בנפגעות הנמצאות במצבי קצה, אשר זקוקות למענה זה באופן אקוטי. חלופות אשפוז נוספות לנשים נפגעות תקיפה מינית, וחלופת אשפוז ייעודית לגברים נפגעי 5 על כן, מומלץ להקים תקיפה מינית, על פי העקרונות הבאים: א. פיזור גיאוגרפי והתאמה תרבותית: יש להקים יחידות חלופות אשפוז באיזור הצפון, הדרום וירושלים, וכן יחידה המספקת מענה בשפה הערבית ויחידה המותאמת לציבור הדתי והחרדי. במידת האפשר, רצוי לשלב נשות צוות דוברות רוסית ואמהרית. ב. יצירת התמחויות וגמישות בקריטריונים בין חלופות האשפוז. עם פתיחת חלופות האשפוז הנוספות, יש לדאוג כולן, - להתמחויות בסוגיות כמו הפרעות אכילה, התמודדות עם התמכרות או היעדר מקום מגורים קבוע לצערנו, מקושרות לפגיעה מינית. ג. הקמה מיידית של חלופת אשפוז המיועדת לגברים. כיום לא קיימת אף חלופת אשפוז לגברים נפגעי תקיפה מינית. . 7 הקמת מסגרות דיור בקהילה לצעירות חסרות עורף משפחתי שעברו פגיעה מינית בעיקר יוצאות - במסגרת תוכנית יתד, מפעיל המשרד מספר תוכניות דיור לצעירות ולצעירים חסרי עורף משפחתי ביתיות.-תוכניות ההשמה החוץ בשל העובדה שרבות מהצעירות הנ"ל הינן נפגעות תקיפה מינית (במשפחה, במשפחת האומנה וכו') יש צורך בהקצאת מעני דיור ייעודיים בקהילה עבורן. זאת, כאשר מצבי הקיצון המאפיינים קבוצה זאת מגדילים את הסיכון לפגיעה חוזרת, ולהתדרדרות מצבן. במצבי קצה, ובפרט מהחברה הערבית 26 יש צורך ספציפי בהקמת מסגרות דומות לנפגעות ולנפגעים מעל גיל והחרדית. אלו נחשבים מבוגרים מדי עבור התוכניות הקיימות, אך לא מצליחים להחזיק מעמד ללא המסגרות, וכמובן, חשופים לפגיעה חוזרת. - ומוצאים עצמם ללא בית . 8 פיתוח מעני שיקום תעסוקתי השלכות פוסט טראומה מורכבת, המאפיינות פגיעה מינית בילדות, עלולות להקשות על נפגעות להשתלב בשוק העבודה באופן שתואם את כישוריהן והשכלתן. מסיבה זאת, משרד הרווחה מספק מעני שיקום תעסוקתי לנפגעים/ות במסגרת מרכזי הטיפול הרב תחומיים, אשר משרד העבודה והרווחה 34 | אלימות מינית בישראל2020 | איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית מספקים מענה למספר מוגבל מאוד של מטופלים/ות בכל רגע נתון. לעומת זאת, שירותי סל השיקום (תחת משרד הבריאות), שאמורים לתת מענה לציבור רחב יותר של נפגעים/ות, מותנים בזכאות לקצבת נכות מהביטוח הלאומי. עם זאת, רבות מהן נרתעות מקבלת התיוג של "נכות נפשית" על ידי ביטוח לאומי, ולכן אינן מקבלות את השיקום התעסוקתי שלו הן זקוקות. על משרד הרוחה לפתח מערכת שיקום מתאימה לנפגעי ולנפגעות תקיפה מינית, בדגש על השתלבות בשוק העבודה, וזאת מבלי שיצטרכו לעבור דרך ביטוח לאומי. ישנו צורך בתוכנית שתספק מעטפת טיפולית וליווי בתהליך הקליטה במקום העבודה. 2 הטרדה מינית בעבודה רקע: מטיל חובות מיוחדות על מעסיקים ועל מקומות עבודה, ובכלל זאת 1998-החוק למניעת הטרדה מינית תשנ"ח מינוי אחראית למניעת הטרדה מינית במקום העבודה. זאת, נוכח ההכרה וההבנה כי הטרדה מינית במקומות עבודה הינה תופעה נפוצה למדי בעלת מאפיינים ייחודים והשלכות רחבות הדורשות התמודדות ומענים ספציפיים. עם זאת, עדין מדובר בתופעה שלרוב אינה מדווחת ושרק מיעוט המקרים מתוכה מגיע לכדי תלונה לאחראית. העלה כי למעלה ממחצית מהנשים וחמישית מהגברים 2018 סקר שערכה הרשות לקידום מעמד האישה באוגוסט 44%- מהנשים הוסיפו כי חוו את ההטרדה המינית במקום העבודה או בצבא, כאשר ב60% .עברו הטרדה מינית מהמוטרדות והמוטרדים בחרו 5% מהמקרים הגורם המטריד היה מי שמעמדו במקום העבודה גבוה יותר. בנוסף רק להגיש תלונה לגורם מוסמך בנושא. פעמים רבות, העובדת שהוטרדה נפלטת בסופו של יום ממקום העבודה. בנוסף לפגיעה הנפשית והכלכלית הקשה 20% פרסם התמ"ת (כשמו דאז) סקר, לפיו מעל2012 שנגרמת לה, נגרמים נזקים כלכליים למשק כולו. בשנת נעדרו מן העבודה למספר ימים בעקבות ההטרדה, 8% מהנשים שהוטרדו דיווחו על ירידה בפריון העבודה, מעל לא חיפשו מקום עבודה חלופי כתוצאה מההטרדה שעברו, 11% , הפסיקו את עבודתן; מתוך אלו האחרונות9% ומעל חודשים. לאור הנתונים האלו, הוערך כי ממוצע אובדן התוצר השנתי בגין 4.4 ולשאר הנשים החיפוש ארך בממוצע ש"ח, שמצטברים לפגיעה של כמיליארד ש"ח בתוצר הלאומי השנתי. 13,500 פגיעה בעובדת אחת עומד על דיווח על הטרדה מינית במקום העבודה מעמיד את הנשים המתלוננות מול סבך אתגרים מורכב תמיד, ובפרט כאשר המתמודדות עם שוק עבודה שמקשה על השתלבותן המלאה בלאו הכי, וסכנת האבטלה - מדובר בנשים ערביות מרחפת מעל ראשן תדיר: על אף ששיעור הנשים הערביות שזכאיות לתעודת בגרות גבוה מזה של הגברים הערבים, שיעור התעסוקה - גם במגמות ריאליות, ושיעור בעלות התואר האקדמי בקרבן כמעט כפול מזה של גברים ערבים פחות מחצי משיעור התעסוקה של גברים ערבים.- בלבד28.4% של נשים ערביות עומד על קווים נוספים לדמותו של הקושי ניתן לראות באופי מקומות העבודה בחברה הערבית, המקשים על אישה שהוטרדה בין אם מדובר ברשויות - לדווח ולהסתכן באובדן מקום עבודתה. כך, למשל, מקומות העבודה בחברה הערבית המקומיות (המעסיק הגדול ביותר) ובין אם בעסקים פרטיים, מתאפיינים בקשרים חברתיים ומשפחתיים מסועפים. במסגרת הוראות החוק למניעת הטרדה מינית, מחויבים מעסיקים לנקוט בצעדים שונים למניעת הטרדה מינית 35 תוכנית לאומית למיגור האלימות המינית בישראל ולקידום זכויות נפגעות ונפגעים וכן לטפל בתלונות על הטרדות מיניות משאלה מוגשות. בין שאר חובותיו, נדרש המעסיק למנות אחראית למניעת הטרדה מינית אשר תברר תלונות כאמור, וכן לפרסם תקנון למניעת הטרדה מינית.  :המלצות . 1 חובת הכשרה לאחראיות למניעת הטרדה מינית בגופים מדינתיים זאת, חרף מורכבותו ועדינותו - כיום החוק והתקנות אינן מחייבות מתן הכשרה לאחראיו למניעת הטרדה מינית של התפקיד. על כן, יש לקבוע חובת הכשרות לאחראיות למניעת הטרדה מינית בגופים מדינתיים לרבות משרדי ממשלה, חברות ממשלתיות, תאגידים ציבורים וכלל הגופים המתוקצבים או נתמכים על ידי המדינה, כפי הקבוע במוסדות להשכלה גבוהה ובכוחות הבטחון. בנוסף, מומלץ כי בכל מקום בו יחויבו ארגון להכשיר את האחראית למניעת הטרדה מינית, תינתן אופציה לעבור הכשרה זו בשפה הערבית (ובמידת הצורך בשפות נוספות). . 2 פיקוח על חברות ציבוריות: חובת דיווח על מקרי הטרדה מינית נכון להיום אין דרישה מחברות ציבוריות לפרסם דיווחים על אירועי הטרדה מינית שהתרחשו אצלן, גם לא כשהתלונות הן נגד מנהלים בכירים. מצב דברים זה, מסייע בפועל להשתיק אירועים של הטרדה מינית וכן מונע מציבור המשקיעים לבחון את אופיו של התאגיד, דרכי התנהלותו והליכי הממשל התאגידי שבו. משכך, מומלץ לחייב את רשות ניירות ערך לדרוש מחברות ציבוריות דיווחים על אירועי הטרדה מינית שהתרחשו בחברה וכיצד הם טופלו כמו גם דיווח על זהות האחראית למניעת הטרדה מינית ופעולות המניעה שביצעה החברה בכל תקופה. . 3 פיקוח על עמותות הכללת שאלות על זהות האחראית למניעת הטרדה מינית בעמותה והאם עברה הכשרה, כחלק מהטפסים והשאלונים לקבלת אישור על ניהול תקין מרשם העמותות. . 4 אכיפה מוגברת של חובות המעסיק/ה על פי החוק למניעת הטרדה מינית ביצוע אכיפה מוגברת ואפקטיבית על ידי משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים על מילוי חובות המעסיק/ה ע"פ החוק למניעת הטרדה מינית (ובכלל זאת, פרסום תקנון למניעת הטרדה מינית במקום העבודה ומינוי אחראית למניעת הטרדה מינית). . 5 מתן תמריצים לקידום פעולות מניעה אפקטיביות הקוד הוולנטרי למניעת הטרדה מינית הוא "קוד מרצון" למניעת הטרדה מינית אשר פותח על ידי האיגוד ומכון התקנים במימון משרד הכלכלה ומתוך מטרה לצמצם את התופעה ולתת מענה לפערים ולצרכים בין לשון החוק למציאות בשטח. הקוד נשען על החוק למניעת הטרדה מינית, אולם מרחיב ומתרגם אותו להנחיות ברורות וישימות משרד העבודה והרווחה 36 | אלימות מינית בישראל2020 | איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית יותר, במטרה להוביל להתמודדות אפקטיבית עם התופעה. עם זאת, חרף היותו פרי יוזמה ממשלתית, עד היום לא הוסדרה רגולציה המחייבת או מעודדת את יישומו. בכדי לעודד מעסיקים לאמץ את הקוד הוולונטרי ולקדם מניעה וטיפול אפקטיביים בארגון, מומלץ לתת תמריצים רגולטוריים בדמות ניקוד במכרזים ממשלתיים לחברות שיאמצו את הקוד. באופן ספציפי, יש לפעול להטמעתו בתוך ארגונים ממשלתיים, עירוניים וציבוריים. זאת, כדי לקדם סביבת עבודה מוגנת ובטוחה עבור העובדות והעובדים. 37 תוכנית לאומית למיגור האלימות המינית בישראל ולקידום זכויות נפגעות ונפגעים משרד הבריאות 38 | אלימות מינית בישראל2020 | איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית ,בשל ההשלכות הנרחבות של פגיעה מינית על בריאות הנפש והגוף משרד הבריאות מספק ומתמודד עם צרכי נפגעים/ות במגוון תחומים. לשם נוחות הקריאה, פרק זה יחולק לשלושה חלקים: בריאות הנפש, שירותי רפואה כלליים ומענים חירומיים (החדרים האקוטיים). מענים טיפוליים ושיקומייים הפועלים תחת משרד הבריאות . 1 מענים חירומיים: המשרד מפעיל חדרים אקוטיים (חדרי "מיון" לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית) בחמישה בתי חולים בישראל. . 2 מענים טיפוליים בקהילה: המשרד אחראי על מרכז לוטם לטיפול בטראומה מינית, אשר פועל בבית החולים איכילוב; על מרפאות בריאות הנפש, ובכלל זאת מרפאות עם התמחות בפגיעה מינית; ועל הסדרי קופות החולים עם מטפלים/ות עצמאיים/ות (בהשתתפות עצמית של המבוטחים/ות). . 3 מענים אשפוזיים: המשרד אחראי על בתי החולים הפסיכיאטריים, במסגרתם פועלים מערכי טראומה מינית ומיטות אשפוז ייעודיות לנפגעי/ות תקיפה מינית, וכן מערכי הפרעות אכילה (אשר שיעור גבוה מהמאושפזות בהן עברו פגיעה מינית). . 4 מענים שיקומיים: המשרד אחראי על מספר מסגרות דיור ותעסוקה שיקומיות, במסגרת שירותי סל שיקום לנפגעות הזכאיות לכך מביטוח לאומי. . 5 . מרכזי ההגנה ("בית לין") הפועלים בישראל8 מענים ייעודיים לקטינים/ות: המשרד שותף בהפעלת 1 פגיעה מינית במערכת בריאות הנפש רקע: פסיכופיזיולוגי המהווה נטל משמעותי על הגוף, והיא מקושרת למגוון -פגיעה מינית היא אירוע טראומתי ביו טראומה יותר מכל אירוע -פסיכופתולוגיות משמעותיות. אונס ופגיעה מינית בבגרות מקושרים לפיתוח פוסט טראומה מורכבת -טראומטי אחר. פגיעה מינית בילדות, מקושרת למגוון רחב של נזקים נפשיים ולפוסט ), ובכלל זאת מחשבות חוזרות וחורדניות על אודות הפגיעה, בעותי לילה, פלאשבקים, קהות Complex-PTSD( .)" "פיצול אישיות- רגשית, עוררות מוגברת וכן מצבי ניתוק ודיסאסוציאציה (במופע הקיצוני, אישיות מרובות פגיעה מינית בילדות מקושרת לקשת של הפרעות פסיכיאטריות כגון דיכאון, הפרעות דיסוציאטיביות, הפרעות חרדה, וקשיים בויסות הרגשי וההתנהגותי שיכולים להתבטא בפגיעות עצמיות חוזרות, בהפרעות אכילה ובשימוש 1. לנסיונות אובדניים10 עצמית, וכן לסיכון מוגבר פי-באלכוהול ובסמים כדרך להרגעה שיעור ניכר מהנשים הסובלות מהפרעות אכילה עברו פגיעה מינית בילדות, כאשר מחקרים מסוימים מצאו ששיעורן . הרעבה עצמית ובולמיה משמשות כאסטרטגיית התמודדות עם הקשיים שנגרמים לנפגעות התעללות 80%-מגיע לכ מינית בילּדות, בהם הערכה עצמית נמוכה, אשמה, שנאה עצמית, חוסר אונים והיעדר שליטה. ," במסמך זה (רקע: השלכות נפשיות של פגיעה מינית ומענים טיפוליים ושיקומיים), וכן : ענבל ברנר, "פגיעה מינית ובריאות הנפש27 לקריאה נוספת: עמוד 1 .2017 דוח איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית לשנת- הנזקים הסמויים מן העין: השלכות כלכליות ובריאותיות של פגיעה מינית 39 תוכנית לאומית למיגור האלימות המינית בישראל ולקידום זכויות נפגעות ונפגעים פגיעה מינית במערכת בריאות הנפש הישראלית בקרב מטופלים/ות בשירותי בריאות הנפש קיימת שכיחות גבוהה של היסטוריית פגיעה מינית, בשיעור של עד מהמטופלים/ות. על אף השכיחות הגבוהה, הקשרים ההדוקים בין היסטוריה של טראומה מינית לבין תחלואה 70% נפשית, וקיומם של טיפולים ייעודיים ומבוססי ראיות לטראומה מינית, קיים תת אבחון ותת זיהוי של נפגעות טראומה מינית בקרב צרכניות שירותי בריאות הנפש בישראל. כמו כן קיימים חסרים משמעותיים של מענים טיפוליים מותאמים לאוכלוסייה זו. הנושא אינו מוגדר כחובה בתוכניות הלימודים וההכשרה במקצועות בריאות הנפש: פסיכיאטריה, פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, סיעוד פסיכיאטרי וטיפול בהבעה ויצירה. מטפלים ומטפלות רבים מביעים חשש מהתמודדות עם הנושא ועם התשאול והטיפול, משום שהם חשים שאין בידם די כלים לשם כך. בשל המחסור בידע, בהכשרה ובכלים של צוותים טיפוליים, ניתן, פעמים רבות, אבחון שגוי. כך למשל נמצא כי הפרעות דיסוציאטיביות, הקשורות קשר הדוק להיסטוריה של טראומה, ולטראומה מינית באופן ספציפי, סובלות מתת אבחון משמעותי. לעתים קרובות הטיפול הניתן כנגזרת של האבחון השגוי הוא חלקי או חסר במקרה הטוב, ועלול להזיק במקרה הרע. רבים מהמטופלים ומהמטופלות הסובלים מהפרעות פוסט טראומתיות מורכבות ומהפרעות דיסוציאטיביות נמצאים שנים רבות בטיפול מערכת בריאות הנפש, מקבלים אבחנות שונות ואינן מגיבים לטיפול התרופתי הייעודי או לפסיכותרפיה, משום שלא בוצע אבחון נכון. כיום פועלות בישראל מספר מחלקות אשפוז פסיכיאטריות ייעודיות לטיפול בנפגעות ובנפגעי תקיפה מינית, אך אלו סובלות מהיעדר הסדרה תקציבית שמאיימת על המשך קיומן. בנוסף, לנוכח השכיחות הגבוהה של נפגעות ונפגעים בכלל יחידות האשפוז הפסיכיאטרי, ישנו צורך בפיתוח מודל מיודע טראומה מינית לכלל מערך האשפוז הפסיכיאטרי בישראל, כפי שיפורט בהמלצות.  :המלצות . 1 פיתוח הליכי תשאול מותאמים לבירור היסטוריה של פגיעה מינית בעת הפנייה לקבלת שירותים בבריאות הנפש או בעת הפנייה לאשפוז. זאת, על ידי גיבוש הנחיות מקצועיות לתשאול אפקטיבי ורגיש דיו, שיועברו ויתורגלו בידי כל הצוותים המקצועיים הרלוונטיים. בהמשך, יש להחיות את תהליך קביעת התשאול כמדד איכות באשפוז פסיכיאטרי, ועל ידי כך להפוך אותו למחייב בכל קבלה לאשפוז במערכת הפסיכיאטרית. . 2 פיתוח התמחות במקרים מורכבים של הפרעות פוסט טראומטיות מורכבות והפרעות דיסאסוציאטיביות מורכבות. הפרעת אישיות דיסוציאטיבית), - DID כיום קיימות לצערנו נפגעות שסובלות ממצבים מורכבים במיוחד (כגון כאשר במערכת בריאות הנפש קיימים מומחים/ות בודדים, אם בכלל, שיוכלו לספק טיפול מתאים. תחום זה מחייב התעמקות והכשרה נוספים מצד צוותי בריאות הנפש. משרד הבריאות 40 | אלימות מינית בישראל2020 | איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית 3 .תקינת מומחים/ות לטיפול בפגיעה מינית במרפאות בריאות הנפש (!) מצוין כי קיים/ת 11- המרפאות המופיעות, רק ב867 לפי הרישומים הזמינים באתר משרד הבריאות, מבין במרפאה מומחה/ית בטיפול בטראומה מינית. אף על פי שנראה שמדובר בדיווח חסר, הרי שהוא חושף בעיה עמוקה הן בהערכות המרפאות לקליטת נפגעים/ות, והן בהנגשת הידע לציבור הזקוק לו. יש צורך להכשיר מומחים/ות ייעודיים לטיפול בנפגעי/ות תקיפה מינית בלפחות מחצית מן המרפאות, תוך התחשבות בפריסה גיאוגרפית והתאמה תרבותית. בנוסף, עם ההשמה, יש להנגיש את המידע ועל קיום המענה עבור נשים וגברים שזקוקים לו. . 4 פיתוח מענים ייעודיים נוספים לנפגעי ולנפגעות טראומה מינית במסגרת מחלקות אשפוז פסיכיאטריות המענים צריכים לכלול תוכניות התערבות ממוקדות והכשרה של צוות בתחום של טראומה מינית ודיסוציאציה. כיום מספר המיטות הייעודיות לנפגעות ולנפגעי טראומה מינית בפריסה ארצית במערכת האשפוז הפסיכיאטרי כשמטבע הדברים, הפנייה לאשפוז חלה במצבי - בישראל מועט יחסית, ורשימות ההמתנה לאשפוזים אלו ארוכות דה קומפנסציה או סיכון, שאינם מאפשרים המתנה זאת. כתוצאה מכך נאלצים הנפגעים/ות להתאשפז במחלקה פסיכיאטרית כללית, שבה לרוב צוותים מקצועיים חסרי הכשרה ייעודיית בנושא טראומה מינית, ואף שיטות טיפוליות שמעצימות את הקושי במקום להביא להקלה. . 5 הרחבת מסגרות אשפוז היום כחלק מבניית רצף מענים, ישנו צורך בהול ביצירת מסגרות אשפוז יומי נוספות, בדומה למערך עוגן (לב השרון) איתנים. מחסור במקומות אשפוז יום לנפגעים/ות עלול להוביל להתדרדרות במצבם/ן - שער מנשה וכפר שאול הנפשי עד כדי צורך באשפוז מלא. במקביל, המחסור צפוי להוביל ל״פליטה״ של נפגעים/ות שחל ייצוב מסוים במצבם/ן מאשפוז היום, אך ללא החזקה מתאימה גדל הסיכוי להתדרדרות מחודשת, שהמשכה באשפוזים חוזרים. לכן, שירות זה חייב להיות נגיש בכל רחבי הארץ, ובתקינה שהולמת את הצרכים בשטח. . 6 הכשרת מסגרות השיקום לעבודה עם נפגעי/ות תקיפה מינית מהמטופלות ומהמטופלים במסגרות בריאות הנפש הינן נפגעי/ות תקיפה מינית. עם זאת, המסגרות 70% כאמור, עד איתן התקשר משרד הבריאות לאספקת שירותי שיקום אינן מחוייבות להכשיר את הצוותים המקצועיים שלהן בתחום הטראומה המינית. בהתאם, בדיקה שערך איגוד מרכזי הסיוע בקרב מנהלי/ות המסגרות השיקומיות חשפה את גודל הלאקונה. כך, מבין 67% . מבין עשרות המנהלים/ות שנבדקו השיבו כי לא עברו הכשרה בתחום הטראומה המינית76% ,למשל 2.המנהלים/ות העידו שאין להם את הידע המתאים להדריך את הצוותים כשאלו פונים אליהם בנושא על כן, יש לחייב הכשרה על טראומה מינית בקרב צוותי השיקום, ובכלל זאת לקבוע מתווה שיחייב רענון ההכשרה מדי תקופה קבועה בחוק. בנוסף, יש לאסוף מידע על שיעור הנפגעים/ות במסגרות השיקום השונות, וזאת בכדי להעריך נכונה את שיעורם/ן בקרב המסגרות הכלליות, ולבחון הקמת מסגרות שיקומיות ייעודיות בהתאם. . לתוצאות הבדיקה המלאה, ניתן לפנות לצוות איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית 2 41 תוכנית לאומית למיגור האלימות המינית בישראל ולקידום זכויות נפגעות ונפגעים 7 . מערך הטיפול בהפרעות אכילה: פתיחת מחלקות משותפות להפרעות אכילה וטראומה מינית ואימוץ פרוטוקולים מיודעי טראומה מינית לנוכח השיעור הגבוה של נפגעות בקרב הסובלות מהפרעות אכילה, ובעוד ששיטות הטיפול הרווחות בהפרעות אכילה עלולות להזיק לנפגעות תקיפה מינית, יש לפעול להרחבת המודל למחלקות נוספות. מערכי הטיפול ה"סטנדרטיים" בהפרעות אכילה יוצרים ניתוק מהזולת, ובמקרים רבים האכילה נכפית על המטופלות באמצעים כמו זונדה, קשירה וענישה. התערבות זו נוטלת מהמטופלות את כוחן ואת תחושת השליטה שלהן, הפגועה בלאו הכי, ולכן אינן מסייעות בהחלמתן. לעתים, צורות התערבות אלו אף משחזרות את הטראומה, ועלולות לדרדר את מצבן הנפשי והגופני של המטופלות הללו. 2 פגיעה מינית במערכת הבריאות הכללית 3:רקע מחקרים מצאו כי פגיעה מינית גורמת לרמה גבוהה של דחק ועוררות ממושכים על המערכת הפיזיולוגית, פוגעת במערכת החיסונית, ולאורך זמן אף עלולה להשפיע על התפרצות מחלות אקוטיות ועל התפתחות מחלות כרוניות במהלך החיים. הספרות המחקרית מתארת קשרים בין פגיעה מינית בילדּות להתפתחות מחלות כרוניות מסוימות, אשר ביניהן ניתן למצוא הפרעות במערכת העיכול, סוכרת,סרטן, כאב כרוני, וכן בעיות בתחום הגניקולוגיה, סימפטומים של מצוקה נפשית ופיזית במהלך ההיריון והלידה, הריון בסיכון גבוה ולידות מכשירניות. בנוסף, שורדי ושורדות פגיעה מינית בילדּות מדווחים על בעיות בתפקוד המיני.  :המלצות . 1 חובת הכשרה בנושא טראומה מינית לכלל הצוותים הרפואיים הטמעת תכנים בנוגע להשפעת הפגיעה על הבריאות הנפשית והגופנית, אינטראקציות אופייניות עם נפגעים/ות בטיפול וכלים לזיהוי ולהנגשת מענה מותאם. החל בלימודים - רפואה בישראל-תכנים אלו צריכים להיכנס לתוכנית הלימודים במוסדות הסיעוד, הרפואה והפרא האקדמאים, דרך ההכשרה המקצועית וכלה בלימודי ההמשך. באופן ספציפי, יש לדאוג כי מתמחים/ות בתחום רפואת משפחה, רפואת נשים ורפואת ילדים יעברו הכשרה מקיפה יותר בנושא. דיאמנט ואנה פדואה, "פגיעה מינית והשלכותיה במערכת הבריאות", הנזקים הסמויים-תקוע, הילה לייבוביץ-סקירה זאת מתבססת על: שיר דפנה 3 .2017 דוח איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית לשנית- מן העין: השלכות כלכליות ובריאותיות של פגיעה מינית משרד הבריאות 42 | אלימות מינית בישראל2020 | איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית 2 .תחומיים לטיפול ייעודי בנפגעים/ות בתוך מערכת הבריאות-הקמת צוותים רב מקצועיים רחבים הכוללים רופאים/ות, אחים/יות סיעודיים ועובדים/ות סוציאליים/ות אשר -יש להקים צוותים רב יתמחו בתחום הפגיעה המינית ובטיפול מיודע טראומה מינית, לקראת הקמת מערך טיפול ייעודי לנפגעים/ות הזקוקים לכך. בנוסף, ישנה חשיבות בהנגשת המידע בדבר רופאות ורופאים המתמחים בנושא, שיאפשר לנפגעים/ות עצמם/ן ולגורמי הטיפול בקהילה לפנות לטיפול במידת הצורך. . 3 יצירת סטדנרט טיפולי שמקדם סביבה טיפולית מיודעת טראומה מינית מטבע הדברים, צוותים רפואיים לא מזהים את כל הנפגעים/ות המקבלים טיפול ככאלו. הקפדה על סטנדרטים טיפוליים מסוימים תאפשר לנפגע/ת לשמר את תחושת השליטה ותקטין את הסיכוי לטראומה חוזרת, אך תיטיב גם עם קהל "כללי". לדוגמה: ‰ אפשרות לנוכחות קרוב/ה בעת האנמנזה או הבדיקה ‰ הימנעות משאלות לא נחוצות בזמן הבדיקה הגופנית על המיטה ‰ סיבה, תהליך הבדיקה והציוד שבו ייעשה שימוש; בירור אם יש משהו - מתן הסבר מקיף על מהות הבדיקה שיכול להקל או להקשות; תזכורת לכך שניתן לעצור את הבדיקה בכל רגע. ‰ במידת האפשר, מתן אפשרות לבחור את תנוחת הבדיקה ולסייע בהפעלת המכשור (דוגמת בדיקה גניקולוגית) . 4 הצגת דפי מידע, כתבות ואף סרטוני הסברה המתייחסים לתהליך הרפואי הצפוי בחדרי ההמתנה במרפאות ובחדרי המיון צעד זה יחזק את תחושת השליטה של מטופלות במהלך ההליך הרפואי ויקל עליהן את ההיענות לטיפול. . 5 פיתוח הליכי תשאול מותאמים לבירור היסטוריה של פגיעה מינית התשאול חייב להיערך באופן אפקטיבי ורגיש דיו, ועל הצוות הרפואי להכיר מקורות תמיכה רלוונטיים. . 6 רפואת שיניים מיודעת טראומה מינית טיפול אצל רופאי/ות שיניים נתפס עבור חלק מהנפגעות כשיחזור של הטראומה המינית. עצם הישיבה בכיסא רופא השיניים, כאשר הרופא עומד מעל המטופלת והיא חשה חסרת שליטה כאשר הוא בודק את פיה, מעוררת אצל נפגעות חרדות קשים עד כדי חוסר יכולת לבוא ולקבל טיפול. לפיכך, יש צורך קריטי בהכשרת רופאי/ות שיניים להבנת הסוגיות הרגישות ולמתן טיפול מיודע טראומה מינית. יש לדאוג כי בכל קופות החולים הנותנות טיפולי שיניים בארץ יהיו רופאים/ות שעברו הכשרה, וכי המידע על התמחות זאת יהיה חשוף לציבור המבוטחים והמבוטחות. 43 תוכנית לאומית למיגור האלימות המינית בישראל ולקידום זכויות נפגעות ונפגעים חדרים אקוטיים- 3 טיפול חירומי רקע: החדרים האקוטיים הם חדרי מיון לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית. מטרתם לספק טיפול רפואי חירומי לחבלות פיזיות (אם נגרמו במהלך התקיפה), טיפול מונע היריון ומחלות מין וכן איסוף ראיות לקיומה של התקיפה לשם יצירת "ערכת אונס", שתשמש כראייה פורנזית במקרה של הגשת תלונה נגד התוקף. תחומי, הכולל עובדת סוציאלית, רופא/ה משפטית ואחות. -החדרים אמורים להיות מאוישים על ידי צוות רב בתי חולים מפעילים חדרים אקוטיים (פוריה בטבריה, בני ציון 5 עם זאת, על אף שמדובר בשירות חירום חיוני, רק בחיפה, וולפסון בחולון, הדסה עין כרם בירושלים וסורוקה בבאר שבע). פריסה מצומצמת זאת גורמת לכך שיש מי שזקוקים/ות לשירות בשעת חירום, אך הם נעדרים גישה אליו (כגון איזור השרון או אילת). בנוסף, למרכזי הסיוע הגיעו במהלך השנים פניות בנוגע לבעיות שהתגלו במענים הניתנים בחדרים האקוטיים. בין על - היתר, בולטת העובדה שמשרד הבריאות מעולם לא פרסם נהלים אחידים ומחייבים לכלל החדרים האקוטיים אף שכבר לפני מספר שנים הצהיר על עריכת נהלים מסוג זה. יצויין גם כי מנגד, ישנן נפגעות אשר אינן מעוניינות לקבל טיפול בחדר האקוטי, ומעדיפות לקבל טיפול במערכת הבריאות הכללית. לצד הדאגה לנגישות לכל הרוצה בכך, יש לאפשר לנפגעות ולנפגעים בחירה ביחס למקום קבלת הטיפול.  :המלצות ערך איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית מחקר מיפוי על פעילות החדרים האקוטיים. 2017 בשנת המלצות חלק זה מבוססות על ממצאיו. . 1 הרחבת הפריסה של החדרים האקוטיים: הקמת חדרים נוספים יש לדאוג שלכל נפגע/ת הזקוק/ה לשירות החירום תהיה גישה פשוטה ונוחה אליו. באופן ספציפי, יש להקים באופן אשר חסרה בהם גישה לשירות. מומלץ - מיידי חדרים אקוטיים באילת, באיזור השרון, בנהריה, בגליל המערבי ועוד מאוד להקים חדר אקוטי אף בבית החולים איכילוב, בשל גודל המטרופולין אותו הוא משרת. . 2 הסדרת פעילות החדרים האקוטיים כאמור, עד מועד כתיבת שורות אלו משרד הבריאות לא פרסם חוזר המסדיר את פעילות החדרים האקוטיים. בהמשך לכך, מומלץ להסדיר את הנהלים ביחס להפעלת החדרים, ובפרט לדאוג בהקדם להאחדת נוסחי השאלונים והטפסים ואופן איסוף הנתונים בכלל החדרים. משרד הבריאות 44 | אלימות מינית בישראל2020 | איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית 3 .קביעת נוהל מחייב לשמירה על ערכות אונס המכילות ראיות פורזניות מהתקיפה המינית (דוגמת תאי - "החדרים האקוטיים אמונים על איסוף של "ערכות אונס עור, שערות, דם, זרע וחומרים ביולוגיים אחרים). בעקבות היעדר ההסדרה של פעילות החדרים האקוטיים, ואי בהירות ביחס לאחריות על שמירת הערכות, בעבר "נעלמו" עשרות ערכות אונס שנאספו מנפגעות. אל מרכזי הסיוע הגיעו מקרים של נשים שעברו תקיפה אלימה מאוד, אשר הראיות לה אבדו כלא היו מעולם. לאובדן (או השלכה מכוונת) של ערכת אונס ישנן השלכות הרסניות כלפי הנפגעות עצמן, וכלפי האינטרס הציבורי. בעקבות התערבות הועדה לקידום מעמד האישה בראשות ח"כ עאידה , הנחה משרד הבריאות את בתי החולים שלא לזרוק את הערכות עד גיבוש נוהל קבוע בנושא. 2018-סלימאן ב-תומא בשל חשיבותן הקריטית של הערכות, יש לעגן נוהל מחייב לשמירת הערכות ללא הגבלת זמן, תוך הוראה מדויקת לגבי אופן שמירתן. בנוסף, מוצע כי מדי חצי שנה יערוך משרד הבריאות ביקורת על שמירת הערכות. . 4 שיפור הכשרת צוותי החדרים האקוטיים יש ליצור רגולציה שתבטיח סטנדרט קבוע להכשרה הייעודית, בתדירות המותאמת לחילופי כוח האדם. בתוך כך: ‰ סטנדרטיזציה ורגולציה של ההכשרה הייעודית: הכשרה ייעודית על פגיעה מינית ומתן טיפול מיודע טראומה, בתדירות המתאימה לחילופי כח אדם. באופן ספציפי, יש לדאוג למתן הכשרה לפתולוגים של המכון לרפואה משפטית. ‰ צוות קבוע: שאיפה לצוות קבוע וייעודי למרכז, והכשרה ממוקדת גם למי שעובדת בכוננות בלבד. ‰ כשירות תרבותית: הכשרה לטיפול באוכלוסיות שונות, למשל החברה החרדית, יוצאי אתיופיה והחברה הערבית. ‰ הכשרת והוספת רופאות נשים נוספות כחלק מהצוות האקוטי באופן שיאפשר לנפגעות לבחור בין רופאה לרופא. ‰ טיפול בנפגעים: התמקצעות במתן מענה מותאם לגברים נפגעים, המגיעים פעמים רבות ללא ליווי ממרכזי הסיוע. ‰ הכשרה להבנת הצרכים של אוכלוסייה להט"בית וטרנסג'נדרית הסובלת מריבוי מצבי דיכוי, במיוחד במרכז האקוטי בוולפסון. ‰ מתן הדרכה חיצונית וסדנאות חוסן לצוותים.- יש לדאוג לליווי נפשי לצוותים, ובכלל זאת . 5 הנגשת המידע לנפגעות: ‰ מידע על ההליך אותו הנפגעת עתידה לעבור, זכויותיה, חשיבות ההליך הפלילי והמשמעות של "ערכת אונס". מידע כתוב זה לא יחליף את מסירת המידע בעל פה בשיחה עם העו"סית. ‰ אספקת מזון ושתייה לנפגעות במהלך השהות בבית החולים. ‰ בהתאם למקום - מתן מידע מותאם לנפגעת ע"י העו"סית באשר להמשך סיוע נפשי או ליווי בהליך הפלילי מגוריה וצרכיה. ‰ התאמת ערכה זו גם לצרכים של גברים המגיעים למרכז האקוטי, במיוחד מבחינת שפה תואמת מגדרית. . 6 פרסום המרכזים האקוטיים: הקמה ותחזוקה של אתר אינטרנט: שבו ירוכז כל המידע הבסיסי על המרכזים האקוטיים, בדגש על הנגשה שפתית. בנוסף, תינתן לנפגעות אפשרות למתן משוב אנונימי על השירות שקיבלו. הנגשה והגברת המודעות: בניית תכנית/קמפיין ציבורי לפרסום המרכזים בקהילה, במיוחד עבור נפגעות ונפגעים שלא מגיעים דרך קו הסיוע. 45 תוכנית לאומית למיגור האלימות המינית בישראל ולקידום זכויות נפגעות ונפגעים המשרד לביטחון פנים 46 | אלימות מינית בישראל2020 | איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית מרבית הסוגיות הדורשות טיפול בהליך הפלילי הוזכרו זה מכבר ). פרק זה 10 במסגרת הפרק שהוקדש למשרד המשפטים (ר' עמוד יביא תזכורת קצרה לבעיות הרוחביות, וכן יעסוק בנקודות הנוגעות ישירות לעבודת משטרת ישראל. בנוסף, מתוקף אחריותו של המשרד על שב"ס, ולנוכח שיעור האסירים והאסירות בעלי היסטוריית הפגיעה המינית, תובא בפרק ההמלצות גם המלצה ביחס לטיפול מיודע טראומה מינית. 1 טיפול המשטרה בעבירות מין רקע: מבין הנפגעים/ות מאלימות 6%-, רק כ2014 על פי מדד הביטחון הלאומי שפרסם המשרד לביטחון פנים בשנת מינית יגישו תלונה למשטרה. אחת מהסיבות המיוחסות לשיעור התלונות הנמוך היא החשש מהמפגש עם מערכת אכיפת החוק, בכלל, ועם המשטרה, בפרט. עבור הנפגעת,  ההליך הפלילי הוא ארוך, פולשני ושוחק נפשית. החקירה, גם כאשר היא נערכת כיאות, היא סיזיפית וחודרנית ופעמים רבות מחייבת את הנפגעת לחזור שוב ושוב על הפרטים הטראומטיים והמורכבים ביותר. היא עוברת מהנפגעות יגלו שתיק החקירה 84% ,בדיקות רגישות ועימותים מורכבים עם הפוגע. חרף הקשיים המרובים שספגו נסגר ללא הגשת כתב האישום, כאשר עילת הסגירה המרכזית היא "חוסר ראיות מספיקות להגשת כתב אישום". על הקשיים האינהרנטיים בתהליך נוספים לא פעם קשיים שנובעים מהיעדר הכלים המתאימים בידי החוקרים והשוטרים המטפלים בתיק. לצד אירועי "קיצון", שבהם מתרחשת סיטואציה פוגענית כלפי הנפגעת שמתלוננת, לא פעם נפגעות נאלצות למסור עדות בידי חוקרים שלא הוכשרו לכך. חוקרים בלתי מיומנים עלולים לגרום, שלא במזיד, נזקים נפשיים חמורים לנפגעת (למשל, בשל מפגש לא מותאם עם הפוגע, או שאלות המציירות את הנפגעת ובכך, פוגעים מהותית בתהליך החלמתה). - כאשמה העיקרית בהתרחשות שכן, חוקר שאינו בקיא בטיפול בעבירות מין - מצב זה פוגע לא רק בנפגעת עצמה, אלא גם באינטרס הציבורי יחטיא לעיתים קרובות את הסימנים האופייניים למקרי פגיעה מינית, וחקר האמת לא ימוצה עד תום. ), פעמים רבות נפגעות אינן זוכות לעדכונים על 2001( בנוסף, על אף ההסדרים הקבועים בחוק נפגעי עבירה התקדמות התהליך, או שינויים בסטטוס החשוד. מצב זה מעורר ברבות מהן מצוקה משמעותית, כאשר תחושת השליטה וההגנה שלה מתמוססת.  קשיים ייחודיים של נפגעי/ות עבירות מין בחברה הערבית מניסיוננו באיגוד מרכזי הסיוע, ובמיוחד במרכז הסיוע בנצרת אשר מעניק מענה לנשים הערביות, אנו עדות לקשיים שנשים חוות כאשר הן בוחרות להתלנן במשטרה על עבירות מין והטרדה מינית. חלק גדול מהנשים אינן זוכות למענה מדובר בשיבוץ החוקר היחיד שדובר ערבית במחלקה, שלרוב אינו מתמחה - בשפתן,  וכאשר הן מקבלות מענה בעבירות מין; רבות מהן מעידות שהיו מעדיפות חוקרת אישה על פני חקירה מסוג זה, אך הבחירה לא ניתנת בידן. 47 תוכנית לאומית למיגור האלימות המינית בישראל ולקידום זכויות נפגעות ונפגעים  :המלצות . 1 חובת הכשרה בתחום פגיעה מינית כתנאי לחקירת עבירות מין המצב כיום הוא שאף לא אחת מזרועות מערכת אכיפת החוק הגדירה הכשרה בתחום טראומה מינית כתנאי לעיסוק בתיקי עבירות מין. ברוב המקומות גם לא הוגדר סף של ניסיון או גיל כתנאי לעיסוק בתחום. מעת לעת מתקיימות הכשרות בהיקפים שונים, ברמת מקצועיות שונה, אך אלו נערכות בצורה ספורדית, וההשתתפות בהן אינה בגדר חובה. המשמעות היא שישנם לא מעט תיקי עבירות מין המנוהלים על ידי אנשים אשר לא עברו הסמכה מקצועית בתחום ושמיומנותם לחקור עבירות אלו לוקה בחסר בהקשר זה, שהרי אין תיק שוד כתיק פגיעה מינית של אב בבנותיו. נוכח מאפייניהן הייחודיים של עבירות מין, נדרשת מן החוקר/ת המשטרתי/ת הבנה מעמיקה של הטראומה והשלכותיה. לעיתים קרובות, השלכות הפגיעה מתבטאות בהתנהגות שתיתפס כ"בלתי הגיונית" ואף מעוררת חשד למי שאינו בקיא בתחום, אף שמקורן הישיר בפגיעה עצמה (דוגמת מועדות לפגיעות מיניות נוספות במהלך החיים, 'שפת המשפט', -התמודדויות נפשיות, ניסיונות אובדניים ועוד). נדרשת הפנמה של הפער בין 'שפת הפגיעה' ל דהיינו ההתנגשות בין האופן שבו פועל הזכרון האנושי כשהוא חווה טראומה לבין יכולתו של אדם לשחזר את הארוע לפרטיו ברף הנדרש להרשעה בפלילים ו/או קבלת תביעה נזיקית.  על כן, יש להציב את ההכשרה בעבירות מין כתנאי למינוי לחקירת עבירות מין.  בנוסף, החשיפה המרובה לתיאורים קשים, לסבל אנושי ולעיתים למראות קשים מהווים גורמי דחק, אשר ניתן לצמצם באופן משמעותי באמצעות מתן סדנאות חוסן למי שבאים במגע שוטף והדוק עם נפגעי/ות טראומה. בהמשך לכך, מוצע להגדיר תפקידים אלו כ"תפקיד מחייב חוסן", ולדאוג להקצאת משאבים לקיומן השוטף והתדיר. המלצה דומה ניתנת למשרד המשפטים, ביחס להכשרת פרקליטים/ות ושופטים/ות.   . 2 תיקון ושיפור עבודת מערכת מנ"ע מערכת מידע לנפגעי עבירה, נועדה להעביר לנפגעי/ות עבירות פליליות מידע על אודות ההליכים המתקיימים - מנ"ע ). 2001( בתיק באמצעות אתר אינטרנט ומערכת טלפונית ממוחשבת. זאת, מכוח חוק נפגעי עבירה משרדית לבחינת הטיפול בנפגעי עבירות מין בהליך הפלילי ('ועדת ברלינר') - הגישה הוועדה הבין2019 בדצמבר המלצותיה ובהתייחס למנ"ע הדגישה את הנושאים הבאים: ‰ הוספת צמתים לעדכון נפגעת העבירה: דוגמ' הגשת ערר על שחרור או מעצר של חשוד/נאשם; שחרור קטין השוהה במעון נעול; עדכון על הזכות להגיש בקשה לצו מגבלות; הזכות לסיוע משפטי. ‰ פעמים רבות עדכונים אודות שינויים בתיק מגיעים באיחור או באופן חלקי (כך למשל, הודעה על שחרור ממעצר, זמן רב לאחר שהחשוד שוחרר). יש להקפיד הקפדה יתרה על עדכון מיידי בכל צומת רלוונטית. ‰ שדרוג המערכת והנגשתה באמצעות אפליקציה מתקדמת לטלפון סלולרי. ‰ זירוז הליך ההנגשה של המערכת למגוון שפות. המשרד לבטחון פנים 48 | אלימות מינית בישראל2020 | איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית 3 .תנאי החקירה ‰ נגישות לחוקר עבירות מין ייעודי: יש לדאוג לכך שנפגעי/ות עבירות המין ייחקרו בידי חוקר/ת ייעודי/ת לעבירות מין, בעל/ת הכשרה מתאימה. לשם כך, יש לדאוג כי בכל תחנה יימצא חוקר ייעודי הזמין לביצוע ניתן יהיה אפשר לקבוע בכל תחנת משטרה מועד להגשת תלונה או חקירה אשר - חקירה, או, לכל הפחות תבוצע בידי החוקר הייעודי.   ‰ הקפדה על פרטיות הנפגע/ת: על המשטרה לוודא כי במהלך החקירה יקפידו החוקרים על התנהלות שאינה מאפשרת מגע או מפגש עם החשוד, וכן כי השיח של השוטרים עם הנפגעת ישמור על פרטיותה, מבלי שתופרע מסירת התלונה. במידת הצורך, על השוטרים להקצות חדרים נפרדים לחקירה עצמה, שימנעו מפגש עם החשוד.  ‰ חדרי המתנה ייעודיים:  יש לקבוע בתחנות חדרי המתנה לחקירה שבהם תוכל הנפגעת לשהות בפרק הזמן שבו היא אינה בחדר החקירות, אשר ישמור על סודיותה ופרטיותה.    . 4 חקירה מותאמת תרבותית לנפגעים/ות מהחברה הערבית נשים ערביות נפגעות תקיפה מינית חוות כאמור חסמים משמעותיים בדרך להגשת תלונה על עבירות מין והטרדה מינית. על המשטרה להתאמץ ולהנגיש לנשים אלו את ההליך, ובתוך כך: ‰ תנאי החקירה: העברת תלונה על עבירות מין בין מספר תחנות משטרה עלולה לגרום לנפגעת לחזור בה מהתלונה, מכיוון שקיים קושי נפשי בחזרה על העדות מול חוקרים חדשים, וקושי מעשי בניידות מתחנה לתחנה. מכאן שקיים צורך קריטי לאפשר לנשים להשלים את חקירתן במועד הראשון שבו הן פונות לגורם משטרתי. ‰ ידי חוקרת אישה. נשים -מגדר החוקרת: יש ליידע את הנשים הפונות לתחנות המשטרה על זכותן להיחקר על רבות כלל אינן מודעות לזכות זו והקושי לחשוף את פרטי הפגיעה מול חוקר גבר מוביל לכך שהן אינן מצליחות לחשוף פרטים חשובים במהלך החקירה. ‰ שימוש בשפה הערבית: מליווי נשים ערביות בהליכים משפטיים עולה כי הפרקליטות מפצירה בהן להתבטא בשפה העברית ואין נוכחות של מתרגמות מקצועיות מה שמוביל  לכך שפרקליטי הנאשם מתרגמים את דברי הפונה. התרגום הלא מקצועי ואי הבקיאות בדקויות הלשוניות משפיעים לרעה על הפונות ועל מהלך החקירה. לפיכך יש לדאוג שהמתלוננות תוכלנה להתבטא בשפה הנוחה להן, לרבות שפת האם ערבית בנוכחות מתרגמות מקצועיות.  2 טיפול מיודע טראומה מינית לאסירות ולאסירים בעשורים האחרונים נצבר ידע מחקרי וטיפולי רב על השכיחות הגבוהה של היסטוריה של פגיעות מיניות בקרב אסירות נשים. עם זאת, על אף שהיסטוריה של פגיעה מינית קיימת בהיקפים ניכרים גם בקרב אסירים גברים, גישת שהינה בעייתית מאוד בעבודה עם פגעי טראומה מינית, - הטיפול הרווחת באסירים היא בעיקרה גישה סמכותנית דבר - )טראומטיזציה (למשל, סביב אזורי שליטה, שימוש בכוח והיעדר תחושת סוכנות-ואף עלולה לייצר רה שתורם לתופעת "הדלת המסתובבת" שמאפיינת מכורים/אסירים רצידיביסטיים. על כן, יש לדאוג לטיפול מיודע טראומה לאסירות ולאסירים כחלק אינטגרלי מעבודת השיקום. יש להתאים את גם עבור גברים אסירים. יש - הטיפול והשיקום בשב"ס לגישות מיודעות טראומה, עבור נשים אסירות אך במקביל להכיר בכך שעבור גברים, לעיתים קרובות ההזדמנות היחידה לקבלת טיפול הינה "בצל החוק", לאחר שפגעו בעצמם. בנוסף, רצוי לעודד מחקר על שכיחות היסטוריה של פגיעה מינית בקרב אסירים גברים. 49 תוכנית לאומית למיגור האלימות המינית בישראל ולקידום זכויות נפגעות ונפגעים משרד הפנים 50 | אלימות מינית בישראל2020 | איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית σ הטרדה מינית ברשויות המקומיות רקע: בין עובדים/ות מן המניין, עובדי/- סביבת העבודה של הרשויות המקומיות, המתאפיינות ביחסי תלות ומרות רבים עלולה להיות כר פורה להטרדות מיניות. - ות קבלן, נותני/ות שירותים אחרים והציבור, שנזקק לעזרת העובדים/ות על כן, על הרשויות עצמן, ועל משרד הפנים האמון עליהן, להשקיע מאמצים אקטיביים ביצירת סביבה מוגנת, הן בקרב העובדים/ות, והן במפגש בין העובדים/ות לציבור הרחב. - בטוחה ונעימה פורסם דוח מבקר המדינה שבחן את טיפול הרשויות המקומיות בהטרדות מיניות ובמניעתן. 2019 עם זאת, ביוני ממצאיו הראו כי ברבות מהרשויות המקומיות לא נאכפו הוראות החוק למניעת הטרדה מינית, ובמקרים רבים, לוקה בחסר. - כאשר התקבלו- הטיפול בתלונות בין הליקויים שנמצאו: היעדר הנחיות ונהלים למניעת הטרדה מינית, והיעדר פיקוח מתאים על יישום החוק; היעדר מידע על פעולות הרשויות בטיפול ובמניעה; רשויות מקומיות רבות שלא מילאו את חובותיהן החוקיות המנויות כחוק, כגון קביעת תקנון עדכני למניעת הטרדה מינית, או מינוי אחראית למניעת הטרדה מינית. נמצא שרשויות שקיבלו תלונות לא נקטו בהליכי בירור ובצעדים משמעתיים כנגד העובד המטריד, אף כשהודה בהליך עד ביצוע עבירות נוספת על ידי - פלילי, שמטרידים לא הורחקו מסביבת קטינים, ונמנעו מטיפול מקצועי בתלונות העובד המטריד. הטיפול בהטרדות מיניות ברשויות המקומיות הערביות הרשויות המקומיות הן המעסיק הגדול ביותר בחברה הערבית. בשים לב לכך, על השלטון המקומי להתוות את הדרך ביחס למניעה ואכיפה של הטרדות מיניות בעבודה בחברה הערבית. עם זאת, בפועל, המצב רחוק מאוד מכך. מהרשויות המקומיות הערביות מינו אחראית למניעת הטרדה מינית (לעומת 59% בדוח המבקר צוין למשל כי רק אחראיות קיבלו הכשרה מקצועית. בין היתר, 20 הרשויות שמינו, רק50 רשויות יהודיות/מעורבות). מבין95.3% מציין הדוח כי רשויות מקומיות ערביות לא יישמו את הוראות הדין בכל הנוגע לנקיטת פעולות להעלאת מודעותם של עובדיהן לאיסור ההטרדה המינית; לקביעת תקנון למניעת הטרדה מינית; ולמינוי אחראים למניעת הטרדה נתון - ) בקרב רשויות יהודיות/מעורבות83 רשויות ערביות הוגשו תלונות על הטרדה מינית (לעומת6-מינית. רק ב שמעיד על חוסר מודעות לאפשרות זו ו/או על חוסר אמון במערכת, ולא על אי קיומה של התופעה. 51 תוכנית לאומית למיגור האלימות המינית בישראל ולקידום זכויות נפגעות ונפגעים  :המלצות . 1 החלת חובת הכשרה לאחראיות למניעת הטרדה מינית ברשויות המקומיות, ואסדרת הכשרות מותאמות תרבותית זאת, חרף מורכבותו ועדינותו - כיום החוק והתקנות אינן מחייבות מתן הכשרה לאחראיו למניעת הטרדה מינית של התפקיד. על כן, יש לקבוע חובת הכשרות לאחראיות למניעת הטרדה מינית ברשויות המקומיות. מנת שהאחראיות למניעת הטרדות מיניות ברשויות הערביות יוכלו למלא את תפקידן במקצועיות הראויה -על והרצויה יש צורך בהכשרות ייעודיות אשר יערכו בשפה הערבית ויותאמו לאתגרים עימם הן מתמודדות בחברה הערבית. . 2 תקצוב תפקיד האחראית למניעת הטרדה מינית מהעבודה השוטפת של איגוד מרכזי הסיוע, הכוללת מפגשים עם אחראיות מרקעים שונים, עולה כי מילוי התפקיד ללא תקצוב פעילות מתאים לצידו מקשה על ביצועו בצורה המיטבית, כיוון שהדבר מוסיף לחץ עבודה על האחראית ומוביל לחוסר רצון להתמודדות עם מקרי ההטרדה. . 3 אכיפת מילוי הוראות החוק למניעת הטרדה מינית ברשויות המקומיות ביצוע אכיפה מוגברת על מילוי חובות המעסיק/ה ע"פ החוק למניעת הטרדה מינית ברשויות המקומיות, בכלל, וברשויות המקומיות הערביות, בפרט. זאת, לצד הטלת סנקציות על מעסיקים אשר לא עומדים בחובת מינוי אחראית. . 4 תמריצים לפעולות הסברה ומודעות ברשויות המקומיות הערביות המודעות בקרב העובדים והמעסיקים הינה נדבך חשוב ביצירת תרבות ארגונית בריאה ומונעת הטרדות מיניות, לפיכך יש לערוך הכשרות מותאמות בתכנים לעובדים ולמעסיקים בשפה הערבית. . 5 הטמעת הקוד הוולונטרי ברשויות המקומיות שבע שאף קיבלה שבחים בדוח - עיריית רעננה ועיריית באר- רשויות שהטמיעו את הקוד הוולונטרי2 כיום יש . אין ספק שאימוץ הקוד הוולונטרי הוא כלי יעיל ביותר להתמודד באופן סדור ויעיל עם 2019-מבקר המדינה מ המניעה של תופעה קשה זו. הקוד הוולנטרי למניעת הטרדה מינית הוא "קוד מרצון" למניעת הטרדה מינית אשר פותח על ידי האיגוד ומכון התקנים במימון משרד הכלכלה ומתוך מטרה לצמצם את התופעה ולתת מענה לפערים ולצרכים בין לשון החוק למציאות בשטח. הקוד נשען על החוק למניעת הטרדה מינית, אולם מרחיב ומתרגם אותו להנחיות ברורות וישימות משרד הפנים 52 | אלימות מינית בישראל2020 | איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית יותר, במטרה להוביל להתמודדות אפקטיבית עם התופעה. עם זאת, חרף היותו פרי יוזמה ממשלתית, עד היום לא הוסדרה רגולציה המחייבת או מעודדת יישומו. בכדי לעודד מעסיקים לאמץ את הקוד הוולונטרי ולקדם מניעה וטיפול אפקטיביים בארגון, מומלץ לתת תמריצים רגולטוריים בדמות ניקוד במכרזים ממשלתיים לחברות שיאמצו את הקוד. באופן ספציפי, יש לפעול להטמעתו בתוך ארגונים ממשלתיים, עירוניים וציבוריים. זאת, כדי לקדם סביבת עבודה מוגנת ובטוחה עבור העובדות והעובדים. 53 תוכנית לאומית למיגור האלימות המינית בישראל ולקידום זכויות נפגעות ונפגעים