חומר רקע

1 י"ד כסלו תשפ"א 29 נובמבר2020 חוות דעת #8 הרשות להגנת הפרטיות בהתאם לחוק הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי ,)לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה התש"ף– 2020 הרשות להגנת הפרטיות (להלן- "הרשות ") מתכבדת להגיש את חוות דעתה בהתאם לסעיף12 לחוק הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף– 2020 (להלן– "חוק הסמכת השירות" " או החוק") , ולקראת דיון צוות השרים בנוגע להארכת ההכרזה על הסמכת שירות הביטחון הכללי לבצע פעולות סיוע על פי החוק. הרשות מתנגדת לכל הטמעה מחייבת של יישומון לאיתור מגעים 1. בהמשך לדיון האחרון שהתקיים בצוות השרים ביום16.11.20, ו כפי שהובהר על ידה בחוות דעת #6 שהוגשה ביום12.10.20 , הרשות מתנגדת לכל שימוש כפוי ביישומון המגן או בכל .טכנולוגיית מעקב אחרת בכניסה למקומות ציבוריים 2. ראשית נבהיר, כי כל חיוב של הציבור להתקין יישומון או לעשות שימוש בטכנולוגיה לאיתור מגעים– לרבות במסגרת דרישות התו הסגול– נוגד חזיתית את סעיף12 א(ב) לחוק הסמכת " שירות הביטחון הכללי, הקובע כי התקנת טכנולוגיה אזרחית והשימוש בה ייעשו רק בהסכמתו מדעת של המשתמש ומתוך רצונו החופשי.", ועל כן מחייב תיקון חקיקה ראשית 3. הכרעת המחוקק בעניין זה חד משמעית, ו לשיטתנו אין מקום לסטות או לשנות ממנה. גישה זו מתחייבת גם מפסיקת בית המשפט העליון בנוגע ל כלי השב"כ, אשר קבע ה " כי במסגרת חיפוש חלופה כאמור, יש ליתן את הדעת לפגמים המהותיים הקיימים במנגנון הנוכחי, ובמיוחד יש לשקול אם ניתן להשיג את התועלות החשובות הנדרשות באמצעות שימוש במנגנון וולונטרי ושקו ף למשתמש" 1. 4. עמדת הרשות היא שכפייה של שימוש ביישומון או בטכנולוגיה אחרת ל איתור מגעים או מעקב ,אחר חולי קורונה כגון באמצעות חיוב השימוש בהם לצורך כניסה למקום ציבורי, ודאי כזה ,המספק שירות חיוני פוגעת באופן בלתי מידתי בזכות לפרטיות . 1 בג"ץ2109/20 בן מאיר נ' ראש הממשלה ( 26.4.20 ,) פסקה42 לפסק הדין. 2 5. ככל שהתניית הכניסה למקום ציבורי בהתקנת ה יישומון תעוגן במסגרת דרישות ,התו הסגול האפשרות היחידה שתעמוד בפני הפרט המבקש להימנע ממעקב זה תהיה לוותר על הכניסה .למקום הציבורי בכך מוטלת מגבלה משמעותית ביותר על יכולת הבחירה שלו האם להתקין ולהשתמש ביישומון , בפרט כאש ר המקום הציבורי עשוי להיות כזה המספק שירות חיוני ,. הלכה למעשה המשמעות היא כפייה של התקנת היישומון באופן גורף על כל אוכלוסיית ישראל ,. לחלופין תישלל בפועל זכותו של אדם להיכנס למקום ציבורי, לרבות מקום המספק שירות חיוני, באופן שממילא פוגע בשלל זכויות יסוד נוספ.ות 6. ראשית , היישומון אשר נדון בישיבת צוות השרים כולל רכיב של דיווח למשרד הבריאות על כל מגע עם חולה, המייצר אינדיקציה בדבר חובת הבידוד של מי שבא במגע עם החולה. בין אם יוחלט על מנגנון זה או על מנגנון דיווח אוטומטי אחר למשרד הבריאות, חיוב הציבור בהתקנת יישומו ן המגן ממילא יחייב שינוי במאפיינים הביזוריים של יישומון זה, המהווים כיום רכיב .מרכזי בשמירה על פרטיות משתמשיו 7. שנית , הטלת חובה על כלל תושבי ישראל להתקין יישומון או טכנולוגיה אחרת תגביר באופן משמעותי ביותר את תחושת המעקב בקרב הציבור, שיחויב מעתה ואילך להתקין באופן אקטיבי יישומון אשר נועד לעקוב אחר תנועותיו במרחב ומעביר דיווחים אוטומטיים למשרד הבריאות. ה השלכות של הטלת חובה כזו בהיבטי הפגיעה בפרטיות עשויות לכלול בין היתר אפקט מצנן שייווצר בעקבות תחושת המעקב שתהפוך כעת מוחשי.ת הרבה יותר 8. שלישית , ברמתו הנוכחית של אמון הציבור באמצעים הטכנולוגיים למאבק בקורונה ייתכן בהחלט כי הטלת חובה להתקין יישומון תוביל את הציבור לחפש אחר דרכים לעקוף חובה זו (כגון הגעה למקומות ציבוריים ללא טלפון נייד), באופן שלמעשה יהפוך את החובה לבלתי .אכיפה התוצאה עשויה להיות הפללה של חלקים נרחבים בציבור , אשר לא יקיימו דרישה זו מ תנאי התו הסגול. זאת, בפרט אשר לא ברור כיצד תיושם החובה בכל הנוגע לאוכלוסיות שאינן משתמשות בטלפון חכם (כגון במגזר החרדי , ילדים במוסדות חינוך ועוד.) 9. ,רביעית מנתונים שריכזה הרשות ביחס לנעשה במדינות אחרות עולה כי למעשה לא קיימת ,קורלציה בין השימוש באמצעים טכנולוגיים לבין נתוני התחלואה. בפרט אין ראיות כי השימוש באמצעים טכנולוגיים כופים מקטין את רמת התחלואה. כך עולה גם מסקירת .המשרד למודיעין שהוגשה אף היא לצוות השרים כך לדוגמה, בשורה של מדינות בהן נעשה שימוש באיכונים או ביישומונים בעלי מאפיינים כופים, נרשמה דווקא כמות נדבקים גבוהה ( לנפש בהן פולין , העושה שימוש באיכונים לאכיפת בידוד , סינגפור, איחוד האמירויות, דרום אפריקה והודו). מנגד, במדינות בהן לא נעשה כל שימוש בטכנולו)גיה (כגון יוון ונורבגיה וכן ב מדינות רבות בהן נעשה שימוש בטכנולוגיה 3 ,וולונטרית התחלואה נותרה עד כה ברמה נמוכה באופן יחסי (כגון יפן, ניו זילנד, אוסטרליה .)ופינלנד .ראו סקירת הרשות שהוגשה לצוות השרים2 כן יצוין כי הנ י סיון העולמי מלמד שמתן תמריצים לציבור והגב רת האמון ניכרים כנושאים בינלאומיים משותפים המצריכים שיפור .לשם השגת שיתוף פעולה מהציבור נדגיש, כי לא ידוע על דמוקרטיות מערביות אשר עושות שימוש גורף בטכנולוגיה לאיתור ,מגעים המופעלת בכפייה, ולטעמנו אין מקום כי דווקא ישראל תהא החלוצה בתחום. זאת בייחוד לאור העובדה שלא הוכחה כאמור קורלציה בין הפעלת כלים אלו ובין הצלחת המאבק .בקורונה 10 . לבסוף, חיוב הציבור בהתקנת יישומון שעוקב אחר תנועותיו במרחב ומעביר דיווחים אוטומטיים למשרד הבריאות הוא תקדים דרמטי ומרחיק לכת בהיבטי המעקב של המדינה אחר אזרחיה והפיכתה של החברה היש ראלית ל"חברת מעקב". בעתיד עלול תקדים זה, בדרך של מדרון חלקלק, להתרחב לאמצעי מעקב נוספים שהציבור יחויב לעשות בהם שימוש בהקשרים שונים לצורך העברת דיווחים לרשויות המדינה, לרבות לשם הגנה על חיי אדם או בריאות הציבור (כגון הפחתת תאונות דרכים או התמודדות עם הפצת מחלות שגרתיות שאינן .)נגיף הקורונה 11 . לסיכום, הרשות להגנת הפרטיות מתנגדת לכל שימוש כפוי ביישומון המגן או ב טכנולוגיית .מעקב אחרת, אשר יחייב את כלל הציבור לעשות בהם שימוש בכניסה למקומות ציבוריים 12 . בצד האמור, אנו סבורים כי באופן כללי נכון ורצוי יהיה לשנות את פרד יגמת הפעילות באשר לדרישה מהציבור לו תרומתם של הכלים הטכנולוגיים במאבק בקורונה . לעמדת הרשות, על המדינה לפעול לשם יצירת שינוי התנהלות ב ציבור הרחב באמצעות מתן תמריצים חיוביים לביצוע מגוון פעולות הנחוצות ל שם ה מאבק בקורונה , לרבות בגין דיווח עצמאי על חובת הבידוד .והתקנת יישומונים רלוונטיים 13 . עצם קיומו של סל תמרי צים חיובי ים ,אשר יכול לכלול ,למשל ,נשיא ת המדינ ה בעלות ימי הבידוד ,מתן הנחות במרכזי קניות כנגד הצגת יישומון פעיל , מתן קדימות במוקד הערעורים , הכרה בנתונים שנצברו ביישומון המגן כעילה לתמיכה בערעור לביטול בידוד לא נדרש, או פטור מניטור ,באמצעות כלי השב"כ בכוחו לה וביל לכך שהציבור יחפש בעצמו כלים לקבלת מידע רב יותר באשר למצבו הרפואי ולצורך שלו להי כנס לבידוד ,תוך ה גבר ת החלופות הוול ו נטריות היעילות ביותר שיובילו להתנהגות זו (בין באמצעות יישומון המגן ובין בדרך אחרת) . תמריצים אלה יהוו מנגנון ראוי יותר להשגת התכלית של גיוס הציבור להתקנת יישומון טכנולוגי והמאבק .במגיפה 2 - coronavirus - shabak - https://www.gov.il/BlobFolder/reports/privacy he/7227272727272727222.pdf / 7 4 העדר ההצדקה להמשך השימוש בכלי השב"כ לאור ההגדלה הדרמטית של מערך החקירות 14 . בהינתן שבמערך החקירות האפידמיולוגית מועסקים כיום לכל הפחות כ- 3,000 חוקרים ומתשאלים, ו משמעות הדבר היא שכבר כיום ניתן לבצע בין6,000-4,000 חקירות אפידמיולוגיות מדי יום , ובהינתן נתוני התחלואה דהיום, ברי כי לא אמור להיות כל קושי מעשי ,לבצע חקירה אפידמיולוגית אנושית בזמן אמת ובאותו היום , לכל מי.שאובחן כחולה מאומת לאור נתונים אלו, סבורה הרשות להגנת הפרטיות כי ההצדקה המרכזית שעמדה מלכתחילה בבסיס ההחלטה יוצאת הדופן לעשות שימוש בכלי הטכנולוגי שבידי שירות הביטחון הכללי ,לצרכים אלו אינה עומדת עוד. 15 . לפיכך, ונוכח ה ,יקף הבדיקות היומיות שניתן לבצע כיום סבורה הרשות כי לעת הזו ניתן להפסיק את השימוש הגורף בכלי השב"כ . לצד זאת, על מנת לתת מענה למגבלות החקירה ,האפידמיולוגית ככלי לאיתור מגעים ניתן לשקול מנגנון לפיו השימוש במנגנון השב"כ יוגבל אך ורק למקרים בהם החולה המאומת אינו משתף פעולה כלל בחקירתו, או שלא מסר מגעים כלל . זאת, למשך תקופת מעבר קצובה בזמן במהלכה ייעשה מאמץ לשכלל ולטייב את ,אפקטיביות מערך החקירות האפידימיולוגיות ול המש ךי בקידום החלופה הטכנולוגית האזרחית . ברור כי שימוש מוגבל זה, כאמצעי שפגיעתו פחותה, מצמצם באופן דרסטי את הפגיעה בזכות לפרטיות של כלל ת ושבי ישראל כיום. הרשות מבהירה כי לעמדתה גם שימוש מוגבל כגון זה מהווה פגיעה בפרטיות, ועל כן יש לחתור לקידום מהיר של כלי טכנולוגי אזרחי שיהווה פתרון לאיתור מגעים לא ידועים כנדרש בחוק .