חומר רקע
29
בנובמבר2020
בכסלו
י"ג
התשפ"א
לכבוד
ועדת החוץ והביטחון
)(באמצעות דוא"ל
:הנדון המלצות
מדיניות : איכון השב"כ אל מול המגן1.0
ממצאים והמלצות מ תוך סקר שנערך בחודש יוני2020
להלן ממצאי סקר שערכנו ב חודש יוני2020
בקרב312
אנשים דוברי עברית וערבית .
הממצאים כוללים
.תובנות הנוגעות לאימוץ חלופות לאיכון השב"כ נציין כי
הממצאים אמנם מתייחס
ים ל
תקופת ה סגר הראשון
ולאפליקציית המגן1.0
,, אולם לעניות דעתנו
ההמלצות
העולות
ממצאים אלה
עדיין.רלוונטיות
ממצאי ה :סקר
1.
בחברה הדוברת ערבית עלה כי רק60%
ידעו על איכוני השב"כ לעומת90%
בקרב העונים על
.הסקר בשפה העברית
לעומת זאת הידיעה על קיומה של המגן הייתה,דומה
78.3%
-
82.4%
.
2.
שתי הקבוצות בסקר ציינו שאינן יודעות מה נעשה עם המידע שנאסף על ידי השב"כ או האם
הטכנולוגיה אכן עוזרת בקטיעת שרש .רת ההדבקה אי הידיעה הובילה
בין היתר אף
לחוסר אימוץ
טכנולוגיות חלופות לאיכון השב"כ
, כפי שעלה אף מה
נתונים .
3.
קהלים שונים צורכים את הידיעות .על טכנולוגיות ניטור בדרכים שונות למשל–
בסקר בעברית –
46.6%
קיבלו מידע על אפליקציית המגן דרך
הטלוויזיה
והרדיו לעומת רק7.8%
באוכלוס
י יה
.הדוברת ערבית
4.
הסיבות המרכזיות להסרת אפליקציית המגן כללו את אי הידיעה מה נעשה עם המידע שנאסף, מי
.אוחז במידע וכן מבעיות טכנולוגיות אחרות
.נתונים נוספים מפורטים בדוח המצורף
להלן ה
המלצות
:העיקריות מניתוח הנתונים שנאספו
1.
הציבור הישראלי הביע
עניין לקבל מידע על הפרת הפרטיות שלו .
2.
על
הטכנ
ו לוגיה ה
וולונטרית
, שתחליף את איכון השב"כ, להיות מעוצבת
על פי עקרונות
Privacy by design
. בנוסף, עליה להסביר בצורה פשוטה ומובנת למשתמש מהו המידע
שנאסף עליו
, מי מחזיק במידע
ומהו השימוש שנעשה
במידע .
כך גם הטכנולוגיה צריכה לא להפריע לשימוש השוטף של הטלפון הנייד, ועליה להיות
ק פונ
ציונלית ,
יעילה ו .מדוייקת, לפחות כמו איכוני השב"כ אם לא יותר
3.
פתרון טכנולוגי
אחיד לא יפתור את הבעיה –
יש בישראל
קהילות שונות , הנבדלות אלה מאלה
בצרכים שלהן, בתרבות שלהן, בדרכי
צריכת המידע, ובסיבות מדוע לאמץ את הטכנולוגיה לניטור
,מיקום. על כן יש ליצור קשר עם
מובילי הדעה ב
קהילות ולערב אותם יותר
בבחירת הפתרון
הטכנולוגי המתאים וכן בבחירת ערוצי העברת המידע היעילים ביותר
(כמובן שיש לבחור
בטכנולוגיות היכולות לתקשר אחת עם האחרת תוך שמי .)רה על הפרטיות
4.
אנשים הנכנסים
לבידוד
היו מעוניינים לדעת כי יש להם
זכות לסיוע סוציאלי ובריאותי.
5.
יש להשקיע מאמצים לשיפור המודעות של הציבור ל( זכות לפרטיותPrivacy literacy
) ומדוע
הטכנולוגיה שה
ו
צעה כמו המגן,
שונה במהותה
מאיכון
"השב
כ . זאת על מנת שהציבור הרחב יבין
כי יש ביניהן שוני מהותי .
6.
כל שיח ציבורי על אמצעי ניטור מגעים כמו איכוני השב"כ,או חלופות אזרחיות
צריך להיות מגובה
בנתונים על דיוק הטכנולוגיה ועל ההצלחה שלה
במזעור
המגיפה .
7.
הנגשת
מידע– יש להעביר את המידע במספר רמות:
חוקרים–
מידע העומד
ב
סטנדרטים של מידע פתוח המאפשר עיבוד וניתוח הנתונים .
ציבור רחב–
יש להעדיף
מ סרים ברורים המציגים את
הנתונים באופן מונגש .
העברת מידע בדרך ברורה ופשוטה תגביר, לעניות דעתנו, את המעורבות של הציבור בשיח הציבורי
בתחום (שהיה עד כה נחלתם של חוקרים, משפטנים, חברי כנסת ובתי המשפט), וכן
ת גביר את
קצב אימוץ הטכנולוגיות
החלופיות לאיכוני השב"כ
, ואת הנכונות לשתף במידע .
אנו נשמח להציג את ההמלצות
האמורות
, אף ב
דיון ב .פני הוועדה
,בברכה
ד"ר דלית קן-
,דרור פלדמן, מנחה משפטית, הקליניקה למשפט טכנולוגיה וסייבר, הפקולטה למשפטים
אוניברסיטת חיפה
ד״ר רונית פוריאן, אוניברסיטת תל אביב, ו-
CODATA
ליישומי דטה סיינס בעיר החכמה
ד"ר ענת בן-
,דוד המחלקה לסוציולוגיה, למדע המדינה ולתקשורת, האוניברסיטה הפתוחה
גב' נג'מה קעדאן
, דוקטורנטית ב
תכנית למדע, טכנולוגיה וחברה, אוניברסיטת בר-
אילן
לוט – קישור למחקר המלא :
Ken-Dror Feldman, D., Purian, R., Ben-David, A., & Kadan, N. (2020). Invisible Surveillance,
Indifferent Publics: Israeli Perceptions on Voluntary Contact Tracing Applications vs.
Mandatory General Secret Service Surveillance during the COVID-19 Pandemic. Paper Series
“Rethinking Privacy and Mass Surveillance in the Information Age”. Israel Public Policy
Institute and Heinrich Böll Foundation