חומר רקע

בס"ד, ‏י"ד כסלו תשפ"א ‏30 נובמבר 2020 יעילות תקציבית וגורמים לגירעון במוסדות החמד בחינוך העל יסודי נייר עמדה לועדת משנה לחינוך דתי, זהות והתחדשות יהודית מקובל להציג שהבעיות התקציביות בבתי הספר העי"ס הממ"ד נגרמות מריבוי השעות שהם נותנים ביחס לתקציב. אנו סבורים שהגורמים למצוקה התקציבית הם שילוב של כמה גורמים: המדינה כמעט ולא מתקצבת הוצאות אחרות, ובנוסף מתקצבת את הוצאות שכר המינהלה בחסר, בטענה שהעיריות צריכות לממן את ההוצאות הנ"ל. בתי ספר רבים בחמ"ד שייכים לרשתות ולא לעיריות. (75% מבתי הספר בחמ"ד לעומת 50% במ"מ) בתי הספר בחמ"ד בדרך כלל קטנים יותר מבתי ספר ממלכתיים (89% מבתי הספר בחמ"ד שבבעלויות הם פחות מ-600 תלמידים, לעומת 69% מבתי הספר המ"מ) הסבר למרות החוק שהלימודים הם חובה/חינם בכל שכבות הגיל, המדינה נושאת בהוצאות הפדגוגיות ומשאירה לרשויות לממן את רוב ההוצאות האחרות וחלק מעלויות עובדי המנהל, בטענה שאין עליה חובה למן 100% והעיריות צריכות להשתתף בהוצאה. בפועל העיריות מממנות בתי ספר שבבעלותן, אולם לבתי ספר שאינם בבעלותם (שזה המצב במוסדות דתיים רבים) הם מעבירות הרבה פעמים השתתפות חלקית בלבד, פחותה בהרבה ממה שהן משתתפות בבתי ספר שלהם. מצב זה נכון גם אם בית הספר הדתי הוא היחידי ביישוב. בנוסף לכך, בתי ספר גדולים, נהנים מיתרון הגדול שמאפשר להם לחסוך בהוצאות אחרות ובעובדי מינהל ביחס לבתי ספר קטנים מאחר שיש הוצאות שיש להוציא אותם בלי קשר לגודל בית הספר. נעשו ניסיונות ללחוץ על העיריות שישוו את ההשתתפויות שלהם אולם הן מצליחות באופן חלקי בלבד בגלל לחצים פוליטיים. הצעה לפתרון על המדינה לקחת אחריות על כלל תקציב החינוך ולתקצב את מכלול ההוצאות של בתי הספר. מתוך הכרה במגבלות התקציב ייתכן שיש לקבוע אחוזי השתתפות לפי עשירון הטיפוח של הישובים כפי שנהוג בנושאים אחרים שמשרד החינוך מתקצב. בנוסף יש להביא בחשבון שביישובים עם מענקי איזון, ניתן להפחית תשלומים אלו ממענקי האיזון, שמכסים כיום את ההוצאה של בתי הספר של העיריות.