חומר רקע

נפגעי פעולות איבה טראומה ופוסט טראומה אסנת כהן מנהלת אגף נפגעי פעולות איבה נפגעי פעולות איבה– טראומה ופוסט טראומה  הטיפול בנפגעי פעולות איבה ניתן לנפגעים פיזית ונפגעים כתוצאה מחרדה– נפגעי נפש  פגיעה פיזית ניתנת לאבחון וזיהוי מידי  פגיעה נפשית קשה להוכחה , הופעת תסמינים מאוחרת  שנת2006 לבנון השנייה ריבוי נפגעים עם תסמיני חרדה ואיתור בעיות בתהליך הטיפול בנפגעי נפש זיהוי הבעיות בתהליך  באירוע המוני ריכוז גיאוגרפי- עומסים בחדרי המיון והמרפאות לבריאות הנפש  אחריות הטיפול בפונים ? משרד הבריאות , קופות חולים ? ( יולי2015 רפורמה בבריאות הנפש )  תלות הטיפול והמימון בהגשה ואישור התביעה במוסד לביטוח לאומי  בדיקת מצבו של הפונה באמצעות מבחן נוירופסיכולגי – כלי אבחוני שאינו משקף את המצב הרפואי התוצאות  משך זמן ארוך וסחבת בטיפול  התפתחות תסמינים עד לתסמינם כרוניים  פגיעה בחוסן האישי והחברתי  פגיעה במרקם המשפחתי פתרון-נוהל טיפול חדשני בנפגעי חרדה מתן טיפול נפשי מיידי כדי למנוע התפתחות סימנים פוסט טראומטיים כרוניים 1 הפרדה בין פיצוי לטיפול. 2 הרציונאל לתהליך החדש  העדפה לטיפול בקהילה  מתן טיפול הולם ומידי על מנת למנוע התפתחות תסמינים עד לתסמינים כרוניים  חזרה למעגל החיים ולשגרה בזמן קצר  הפרדה בין פיצוי לטיפול- מניעת בירוקרטיה  תיעוד רפואי מבוסס על סמך הטיפול הרפואי השוטף  פרו אקטיביות– ייזום תביעות למי שנותר לו נזק כתוצאה מהחשיפה לאירוע התועלות  טיפול קצר מועד סמוך לאירוע / לחשיפה  מניעת בירוקרטיה- קבלת טיפול מידי ללא הגשת תביעה  שיתופי פעולה בין הגורמים המטפלים( משרד הבריאות שירותי רווחה, מרכזי חוסן )  ועדות היגוי לבחינת התהליכים וקבלת החלטות שלבי הטיפול על פי נוהל חרדה 1 איתור טלפוני ראיון טלפוני על ידי שאלון מובנה. 3 טיפול קצר מועד עד12 טיפולים פרטניים. 2 אינטייק במשך שעה וחצי. הפעלת נוהל חרדה  מלחמת לבנון השנייה– באיזור הצפון הוקמו אתרי דחק והטיפול ניתן במרפאות הפסיכיאטריות בבתי החולים  אוקטובר2006 – תושבי הדרום באמצעות בית חולים ברזילי והמרפאה לבריאות הנפש בשדרות  שיתוף פעולה עם מרכזי החוסן בדרום2008 , הקואליציה הישראלית לטראומה  איגום משאבים באמצעות שיתופי פעולה בינמשרדיים : שרותי הרווחה ,משרד הבריאות , ומשרדי ממשלה נוספים שינויים בעקבות צרכים ן  הפעלת המודל החדש בשגרה ובחרום( תושבי הדרום , גוש עציון ) ובאירועי טרור רבי נפגעים הרחבת סל הטיפולים מספר הטיפולים ל- 24 / 36 במקרים בהם יש צורך ועל פי חוות דעת המטפל  מתן טיפול משפחתי במקרים בהם מעורבים ילדים  טיפול קבוצתי, קבוצות טיפוליות מגוונות  הקמת מרכזי חוסן נוספים– יהודה ושומרון4 מרכזים , המרכז הבדואי , אשקלון. גמישות ניהולית בעקבות צרכים  פרו אקטיביות– ייזום תביעות למי שנותר לו נזק כתוצאה מהחשיפה לאירוע  הגשת תביעה ואישורה על ידי הרשות המאשרת במשרד הביטחון  קביעת ועדה רפואית– סעיפי ליקוי נפשיים ומתן טיפול נפשי כהמשך למי שנקבעה לו דרגת נכות20%  רצף טיפולי– נוהל חדש לאור שגרת החרום בדרום מתוך ראיית טובת הנפגע , נכים שהוכרו בדרגת נכות עד19% זכאים לטיפולי המשך במרכזי החוסן ובמרפאות . רצף אירועים- שינוי נהלים בעקבות רצף אירועים וחרדה חוזרת ומתמשכת סיכום  חזרה לשגרה בזמן קצר = חברה בריאה יותר  חדרי המיון היו עמוסים בפונים עם קשיים מנטליים ונפשיים– הטיפולים הקלו על העומסים ואוישו על ידי מטפלים המתמחים בטיפול קצר מועד  הוצאת הפונים מחדר המיון והעברתם לטיפול בקהילה סייע במהירות ונגישות ומנע חשש מסטיגמטיות  הפונים מקבלים שירות ידידותי בקהילה גורם המסייע בהליך ההחלמה מהיר יותר  המודל יעיל מבחינה כלכלית– טיפול מונע