חומר רקע

חיים חשופים פלישות צבאיות לבתי פלסטינים בגדה המערבית 2020 נובמבר ״בביתו, יוכל האדם העני ביותר להתנגד לכל כוחות הכתר. גגו עלול לרעוד; - הבית עלול להיות שברירי הרוח עלולה לנשוב דרכו; הסערה עלולה להיכנס; הגשם עלול להיכנס; אבל מלך אנגליה לא יוכל להיכנס! כל כוחו לא יעז לחצות את סף המשכן ההרוס." חיים חשופים פלישות צבאיות לבתי פלסטינים בגדה המערבית (ויליאם פיט, נאום בבית הנבחרים . התרגום שלנו)1763 ,האנגלי מחקר וכתיבה: מרים ויילר וזיו שטהל : ע'אדה מג'אדלי וואלאא מוע'רבי1 מחקר וכתיבה פרק ד' בחלק עריכה והערות: יונתן קנוניץ', רון זיידל, ע'אדה מג'דאלי, הדס זיו, ליאור עמיחי, יוסי גורביץ ייעוץ משפטי: עו"ד מיכאל ספרד צוות הפרויקט: מור אפרת, אבנר גבריהו, רן גולדשטיין, מרים ויילר, רון זיידל, הדס זיו, ע'אדה מג'אדלי, ואלאא מוע'רבי, חוסאם עיסא, פיראס עלאמי, ליאור עמיחי, אסף קינצר, יונתן קנוניץ', זיו שטהל גביית עדויות: מייסון בדוי, מוראד ג'אדאללה, אורי גבעתי, שי דניאלי, נג'מה חג'אזי, וואלאא מוע'רבי, חוסאם עיסא, פיראס עלאמי, מוניר קאדוס, עו"ד פאדיה קואסמי עריכת לשון: נועה כהן עיצוב גרפי: סטודיו יואב עינהר דוח משותף לארגונים יש דין, רופאים לזכויות אדם ושוברים שתיקה דוח זה הופק בסיוע האיחוד האירופי. התכנים הכלולים בדוח הם באחריותם הבלעדית של הארגונים יש דין, רופאים לזכויות אדם ושוברים שתיקה ואין לראותם כמשקפים את עמדת האיחוד האירופי. יש דין ושוברים שתיקה הם ארגונים שעיקר מימונם הוא מישויות מדיניות זרות. רשימת התורמים לנו מפורטת באתר רשם העמותות ובאתרי האינטרנט שלנו. ישראלי ותורמות לקידום זכויות אדם.-אנחנו גאים להיות ממומנים על ידי מדינות שסבורות כמונו שהכיבוש הוא לא עניין פנים מבוא 06 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . על הפרויקט 07 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .על הדוח חלק ראשון חילול הבית - מדיניות של פלישה לבתים כמרחב אוטונומי 10 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . א. פלישות צבאיות לבתים 13 . . . . . . חציית הסף למרחב הפרטי ללא צו וללא הסבר1 14 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . אובדן הריבונות על הבית2 ב. מסגרת חוקית לכאורה: פלישות לבתים 17 . . . . . . . . . . . . . . . . . . במשפט הבינלאומי והמקומי . התחיקה הצבאית: מסגרת חוקית לכאורה המאפשרת1 17 . . . . . . . . . . . . . . . . פגיעה שרירותית ובלתי מידתית 19 . . . פלישות צבאיות לבתים בדין הבינלאומי והישראלי2 :ג. בני הבית נתפסים כאויב 26 . . . . . . . . . . . . התנהגות כוחנית כאסטרטגיה של איום 27 . . . . . . . . . . . היעדר הכשרה ייעודית לפלישות לבתים1 28 . . . . . . . . . . . . . . . . שימוש שגרתי בנשק ככלי מאיים2 29 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . אלימות ופגיעה פיזית3 30 . . . . נירמול האלימות במערכת אכיפת החוק הצבאית4 32 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ד. פגיעה בבריאות הנפש 32 . . . . . . . . הפוטנציאל הטראומטי של פלישות לבתים1 37 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . פגיעה בילדים ובני נוער2 . שבירת הקשרים המשפחתיים וערעור תחושת3 39 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . הביטחון בבית 40 . . . . . . . . . . . . פגיעה בבריאות הנפש- . סיכום ביניים4 05 סיכום85 09 חלק שני ארבע פרקטיקות - שרירותיות ודיכוי של פלישה 42 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . א. חיפוש בבתים 43 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מראית עין של חוקיות1 . ביצוע חיפוש: פגיעה בלתי מידתית בזכויות אדם2 45 . . . . . . והעדפה כמעט בלעדית של שיקולים צבאיים 50 . . . שימוש לא מוגבל בסמכות החדירה לרשות הפרט3 53 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . חיפוש בבתים- . סיכום ביניים4 55 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ב. ״מיפויים״ . הפגנת נוכחות ויצירת תחושת נרדפות כמטרה 1 57 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . לא מוצהרת 60 . . . . . . . . . . . . . . . . . חדירה לפרטיות ואיסוף מידע פרטי2 61 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . פעולות לא לגיטימיות3 66 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ג. מעצרים . היעדר ביקורת שיפוטית פותח פתח לפגיעה 1 67 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . שרירותית בזכויות 69 . . . . . . . . . . . . . . . . . . פגיעה בבני משפחה חפים מפשע2 70 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . פגיעה בזכויות ילדים3 75 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מעצרים- . סיכום ביניים4 78 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ד. השתלטות לצורך מבצעי 79 . . . . . . . . . . תכליות להשתלטות הצבא על בתי פלסטינים1 79 . . . . . . . . . . . . . . . . פגיעה בזכויות וחילול המרחב הפרטי2 שימוש לא מידתי- . פגיעה במרחב הפרטי ללא הצדקה3 83 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . בפרקטיקה של השתלטות 41 - 5 - ״ ישראל שולטת בגדה המערבית באמצעות כיבוש צבאי למעלה שנים. שליטה זו נשענת בפועל על מגוון רחב של פעולות 53-מ הפוגעות בחירותם ובזכויותיהם של הפלסטינים. דוח זה עוסק באחת מפעולות אלה, הננקטת על ידי הצבא הישראלי באופן שגרתי: פלישה צבאית לבתים הגוזלת מיחידים וממשפחות את זכותם הבסיסית לנהוג בביתם כבמבצרם. פלישה לבית היא אירוע בעל פוטנציאל טראומטי, שעלול להשפיע באופן הרסני על בריאות הנפש של מי שחוו אותו. מבוגרים שחוו פלישה לביתם דיווחו על תחושה מתמשכת של אובדן שליטה וחוסר טראומה וחרדה. תסמיני -אונים לאחר האירוע, וכן על תסמיני פוסט טראומה, דוגמת עוררות יתר והופעה של התנהגות תוקפנית, -פוסט דווחו גם בקרב ילדים ובני נוער, לצד תסמיני חרדה והגברת התלות בהורים. כתוצאה מכך, פלישות לבתים עלולות להביא לפגיעה בתפקוד ובהתפתחות של מבוגרים וילדים כאחד. הצבא הישראלי שואב את סמכותו בגדה המערבית מהדין הבינלאומי המסדיר את מעמדו של הכוח הכובש כחליפו של הריבון, ומחייב אותו לשמור על הסדר והביטחון באזור הנתון לשליטתו ולהגן על זכויותיהם של בני המקום. ישראל תטען שפלישת כוחות הביטחון הישראליים לבתי פלסטינים בגדה המערבית היא מימוש של הזכות והחובה המוטלות על הכוח הכובש לשמור על הביטחון והסדר הציבוריים; כלומר, שפעולות אלה אינן שונות מהותית למשל מחיפוש שמבצעת משטרת ישראל בביתו של אדם, כחלק מתפקידה כגוף האמון על אכיפת החוק במדינה. דוח זה מראה שהמציאות רחוקה מאוד מתיאור זה. הצו בדבר הוראות ביטחון (המאגד את הצווים שחוקק המפקד הצבאי מתוקף סמכותו כריבון באזור, ומכונה גם תחיקת הביטחון מעניק לכוחות הביטחון הישראליים סמכות 2)או התחיקה הצבאית רחבה מאוד לחדור לבתי פלסטינים, ואינו מגן על התושבים מפני פלישה שרירותית, בלתי מוצדקת ולא הכרחית למרחב הפרטי שלהם. הצבא משתמש בסמכות זו כדי לפלוש לבתים שלגבי דייריהם אין כל חשד קונקרטי או שיש חשד קלוש מאוד, תוך פגיעה קשה בזכויותיהם של מבוגרים וילדים ובבריאות הנפש שלהם. חלק מסוים מן הפלישות לבתי פלסטינים שמבצע הצבא ("מיפויים"), נתפס על ידו כפעולות שאינן נופלות בגדר פעילות לאכיפת חוק ושמירה על הסדר, כי אם בגדר פעולות לחימה שהסמכות לביצוען נובעת ישירות מדיני הלחימה המקנים סמכויות רחבות מאוד, או מדיני הכיבוש (השתלטות לצורך מבצעי). התחיקה הצבאית מסמיכה כל קצין (או חייל שקצין הרשהו) להורות על ביצוע פלישה לבית למטרת חיפוש. הפלישות מתבצעות ללא ״ רובנו חשים מוגנים בביתנו. עם רדת הערב אנחנו סוגרים את דלת הבית ומתאספים בו עם בני משפחתנו, עטופים בידיעה שבד' אמותינו אנו מוגנים מפני העולם שבחוץ. הידיעה שכאשר דלתנו סגורה איש לא יכול לחדור לפינה האינטימית שלנו ללא רשותנו מאפשרת את המנוחה והנינוחות שאנו חשים בבית. תחושת הביטחון הזו שאדם חש בביתו נגזלת מהפלסטינים בגדה המערבית. כמעט מדי לילה חיילים ישראלים חמושים פושטים על בתי פלסטינים ברחבי הגדה. דוח זה מבקש להציג את הפרקטיקה הצבאית של פלישות לבתי פלסטינים, שהיא פרקטיקה נפוצה מאוד, המהווה חלק משמעותי משגרת החיים תחת הכיבוש הישראלי. פלישות אלה גורמות להפרה קשה וחוזרת של כבודן ופרטיותן של משפחות וקהילות פלסטיניות, פוגעות בבריאות הנפש של רבים ומשמשות כלי אפקטיבי ומשמעותי בידי ישראל לדיכוי הפלסטינים וחיזוק השליטה עליהם. "מאוד פחדנו. כל פעם שהצבא נכנס זה טראומה. וכל פעם אני נזכרת מחדש בפחד ולא מצליחה לישון כמו שצריך. הילד הצעיר, גם הוא סובל מטראומה. הוא 1".שקט יותר,לא רוצה לדבר ולא רוצה לעזוב אותי יומית, בית הוא מרחב פיזי ספציפי שיש לו -במשמעותו היום קירות ודלת המפרידים בין החלל הפרטי של דייריו לבין - גבול כל מה שנמצא מחוצה לו. הבית נמצא תחת שליטה של יושביו ומעניק להם תחושה של שייכות וזהות, כמו גם חופש, מנוחה והגנה. זהו מקום מוכר, מפלט מוגן מפני זרים, סכנות, אתגרים ומתחים המצויים בעולם. הבית הוא משכנם של בני האדם, של יחידים ומשפחות, מקום שבו ילדים גדלים ומתפתחים בסביבה בטוחה, לפחות כך יש לקוות. חשיבותו של הבית באה לידי ביטוי גם בעובדה שההגנה עליו נקשרת להגנה על זכויות אדם יסודיות. התפיסה המודרנית בדבר זכותו של היחיד לכבוד ולחירות מגולמת בין היתר בהטלת מגבלות חמורות על הריבון שנועדו למנוע ממנו לחדור לרשות הפרט, להפר את פרטיותו ולשלול ממנו את חירותו לבחור מי ייכנס לביתו ומתי, למעט במקרים שבהם פגיעה זו הכרחית לשם שמירה על שלומו של היחיד או של החברה. .4280/18 , תיק יש דין30.10.2018 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות יש דין: ר״ח, תושבת סילוואד1 בצו בדבר2009 . להלן נשתמש במושג ״התחיקה הצבאית״ כדי להתייחס לצווים שהוצאו על ידי המפקד הצבאי מאז כיבוש הגדה המערבית ואוחדו בשנת2 .]) [להלן: ״הצו בדבר הוראות ביטחון״1651 הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס׳ - 6 - צו של שופט ולפיכך ללא כל ביקורת שיפוטית או בחינה אחרת של ההכרח בפעולה. יתרה מכך, פלישות כאלה מתבצעות לעיתים לשם מטרות כמו הרתעה או מה שמכונה בעגה הצבאית "הפגנת נוכחות", כלומר כאמצעי להשפעה ולשליטה על מעשיהם של יחידים וקהילות באמצעות יצירת תחושת איום. כל זאת בניגוד להוראות המשפט הבינלאומי. בדוח זה נשתמש במושג "פלישה" כדי לתאר אירועים שבהם כוחות הביטחון הישראליים חודרים לבתי פלסטינים בשטחים הכבושים. פלישה היא חדירה למקום מסוים בכוח וללא רשות. ישראל מתייחסת לאירועים אלה כאל פעולות לגיטימיות וחוקיות, ולפיכך היא אינה רואה בהן פלישות כי אם כניסות לבתים המתבצעות מכוח זכותו וחובתו של הריבון; גם המונח המשפטי שבו נעשה שימוש בתחיקה הצבאית הוא "כניסה" אל הבית. הבחירה להשתמש במונח פלישה מבוססת על שני נימוקים: ראשית, היא מבטאת את העובדה שהתחיקה הצבאית מאפשרת חדירה שרירותית לבתי פלסטינים בגדה המערבית (כלומר כזו שאינה מוצדקת בכך שהיא ממלאת צורך הכרחי ומבוסס), ואת המציאות שבה הצבא אכן עושה שימוש בסמכות זאת. שנית, מנקודת מבטם של דרי הבית, הפלישה הכוחנית לביתם היא ביטוי מוחשי לשליטה של כוחות הכיבוש בחייהם ואמצעי נוסף לדיכוי. על הפרויקט דוח זה הוא פרי פרויקט משותף של הארגונים יש דין, רופאים ועוסק בפלישות 2018-לזכויות אדם ושוברים שתיקה, שהחל ב ברובד הראשון של הפרויקט, 3.לבתי פלסטינים בגדה המערבית שלושת הארגונים ביצעו עבודת תיעוד ומחקר של פלישות צבאיות לבתים ושל השלכותיהן באמצעות גביית עדויות מפלסטינים שחיילים 4.פלשו לבתיהם, וכן מחיילים וקצינים שהשתתפו בפעולות כאלה עוד במסגרת הפרויקט, המרפאה הניידת של ארגון רופאים לזכויות אדם קיימה ימים רפואיים בקהילות פלסטיניות שבהן מתרחשות לצד הפעילות הרפואית של המרפאה, 5.פלישות כאלה באופן תדיר במהלך ימים אלה שוחחו אנשי רופאים לזכויות אדם ויש דין עם נשים מהקהילה המקומית על ההשלכות של פלישות אלו על בריאות הנפש של חברי הקהילה ועל הזכויות המשפטיות העומדות להם. ברובד המשפטי, ארגון יש דין הציע לפלסטינים שנפגעו מעבירות פליליות שביצעו חיילים ישראלים בזמן פלישה לביתם (למשל עבירות אלימות או ביזה) ייצוג וסיוע בהגשת תלונה לצבא; נציין כי רק משפחות בודדות בחרו להגיש תלונה כזו לרשויות הישראליות. הגישו יש דין ורופאים לזכויות אדם, ביחד 2020 נוסף על כך, במרץ עם שש משפחות פלסטיניות שבבתיהן נערכו חיפושים, עתירה לבג"ץ בדרישה לשנות את התחיקה הצבאית כך שתחייב הוצאת צו שיפוטי לצורך ביצוע פלישות לבתים למטרת חיפוש (למעט במקרים של צורך דחוף שאינו סובל דיחוי), בהתאם לדרישות של משפט זכויות האדם הבינלאומי ולרף שנקבע בכל שיטות המשפט 6.המכבדות את זכויות הפרט דוח זה מסכם ומנתח את המידע הרב שנאסף במסגרת הפרויקט על ידי שלושת הארגונים. עדויות מגברים 158 2019 למאי2018 ארגון יש דין גבה בין מרץ מקרים נפרדים. 128-ונשים פלסטינים שחיילים פלשו לבתיהם ב העדויות נגבו זמן קצר יחסית לאחר הפלישה, והתמקדו בתיאור מפורט של האירוע. העדויות מתעדות פלישות לבתים ברחבי הגדה המערבית במחוז רמאללה, 20%- במחוז בית לחם, כ24%- במחוז חברון, כ27%-(כ במחוז קלקיליה והיתר במחוזות אחרים). 15%- במחוז שכם, כ9%-כ אירועים 58 ; מהפלישות תועד ביצוע של חיפוש כלשהו בחדרי הבית91-ב סווגו כפלישות למטרת מעצר; תשעה מקרים סווגו כאירועים שבהם הפלישה לבית נועדה ככל הנראה להשתלטות זמנית עליו (תפיסה) מקרים בני המשפחה העידו כי במהלך 18-לצורך צבאי כלשהו; וב שהות החיילים בבית נעשו פעולות תיעוד כמו צילום של בני משפחה או החדרים, שעשויות להעיד כי מטרת הפלישה היתה "מיפוי" (איסוף מידע על מבנה הבית או על יושביו). שישה מקרים סווגו כאחרים או 7.שלא היה ניתן לקבוע על סמך העדות מה היתה מטרת הפלישה חשוב לציין שהעדויות שנגבו במסגרת הפרויקט אינן מייצגות את היקף התופעה של פלישות צבאיות לבתים בגדה המערבית, אלא . הפרויקט לא כלל תיעוד של פלישות לבתים בירושלים המזרחית. פלישה של כוחות הביטחון הישראליים לבתי פלסטינים המתגוררים בירושלים המזרחית3 אמורה להתבצע על פי הוראות החוק הישראלי. אף על פי כן, תועדו מקרים רבים שבהם בוצעו פלישות לבתי תושבי העיר הפלסטינים ללא צו, ובניגוד ; ניר חסון, ״בפנים רעולות, 23.5.2016 ,להוראות החוק. ראו למשל: ניר חסון, ״המשטרה פושטת בלילות על מזרח ירושלים ואוספת מידע מתושבים״, הארץ .3.2.2017 , המשטרה פושטת על עשרות בתים במזרח ירושלים מדי לילה״, הארץ- ללא צו . נוסף על כך, בשנים שקדמו לפרויקט תיעד יש דין עשרות מקרים של פלישות צבאיות לבתי פלסטינים בגדה המערבית שבהן היה חשד לביצוע עבירה 4 .פלילית מצד חיילים. ארגון שוברים שתיקה אסף אף הוא מאות עדויות של חיילים וקצינים שסיפרו על פלישות שביצעו שנים יוצאת המרפאה הניידת של ארגון רופאים לזכויות אדם לימים רפואיים בגדה המערבית, במהלכם נבדקים מדי שבוע מאות מטופלים 28 . מזה5 פלסטינים על ידי אנשי רפואה מתנדבים. פעילות זו משלבת עבודה רפואית עם מחאה נגד הכיבוש והשפעותיו על הזכות לבריאות. למידע נוסף ראו אתר האינטרנט של רופאים לזכויות אדם. , ראבעה עבד אלעזיז עבדאללה חאמד ואח׳ נ׳ מפקד כוחות הצבא בגדה המערבית. להרחבה ראו אתר יש דין, עתירה לבג״ץ: להכפיף 2189/20 . בג״ץ6 חיפושים צבאיים בבתי פלסטינים בגדה המערבית לביקורת שיפוטית. את העתירה הגישו מטעם העותרים עו״ד מיכאל ספרד ועו״ד חגי בנזימן מהצוות המשפטי של יש דין. .128- למשל חיפוש שבמהלכו בוצע גם מעצר, לכן סך האירועים המסווגים אינו מגיע ל- . ישנם מקרים שבהם אירוע אחד סווג תחת יותר מקטגוריה אחת7 - 7 - רק את המקרים שהגיעו לידיעת יש דין ושבהם בני הבית הסכימו למסור עדות על שאירע להם. לפיכך, לא ניתן להשתמש בנתונים כמקור לנתונים כלליים על התופעה (למשל שיעור הפלישות באזור מסוים). עם זאת, עדויות על מספר רב של מקרים מאפשרות לשרטט באופן אמין כיצד מתנהלים אירועים שכאלה בשגרה, ואף לאסוף נתונים סטטיסטיים בנוגע למאפיינים בולטים שלהם. 2018 ארגון רופאים לזכויות אדם (להלן רל"א) קיים בין ספטמבר גברים ונשים שחיילים פלשו לביתם 31 ראיונות עם2019 למרץ מקרים נפרדים. עדים אלה אותרו ורואיינו לאחר שאחד מבני 16-ב משפחתם מסר ליש דין עדות ראשונית לגבי האירוע, ובעקבות זאת המשפחה נבחרה להשתתף בראיונות המשך על פי קריטריונים קבועים מראש שהוגדרו על ידי צוות הפרויקט ברל"א, ולאחר שהביעה הסכמה למסור עדות נוספת. ראיונות אלה נערכו על ידי עובדת סוציאלית בחלוף כמה חודשים מאירוע הפלישה לבית, והם התמקדו בהשפעת האירוע על בריאות הנפש של המרואיינים וילדיהם. צוות היגוי המורכב ממומחים בתחום בריאות הנפש הדריך את גובי העדויות. עדויות 108- עדויות מנשים ו81 בסך הכל נגבו במסגרת הפרויקט מגברים, כולם פלסטיניות ופלסטינים שהצבא הישראלי פלש לביתם. בשל העובדה שהפרויקט לא הציע למרואיינים טיפול ותמיכה לאחר הראיונות, לא נגבו במסגרתו עדויות ישירות מילדים שהיו חשופים לפלישה לביתם, אולם גובי העדויות שמעו מההורים שרואיינו על ההשלכות של הפלישות על ילדיהם. חיילים וחמישה קצינים 40-ארגון שוברים שתיקה גבה עדויות מ שהשתתפו בפלישות לבתי פלסטינים בגדה המערבית (עדויות ראיונות שקיים 80 אלה נבחרו בצורה מדגמית לצורך דוח זה מתוך מהעדים סיפרו כי השתתפו בחיפוש 29 .)הארגון במסגרת הפרויקט השתתפו במעצרים שנערכו באמצעות פלישות 38 ;בבתי פלסטינים השתתפו בפלישות לצורך "מיפוי"; תשעה העידו על 18 ;לבתים השתתפותם באירועים של השתלטות על בתים לצורך צבאי; ושבעה 8.התייחסו למטרות אחרות של פלישות לבתים עדויות החיילים והקצינים היוו מקור לביסוס והשלמה של המאפיינים העיקריים של אירועים שתוארו בעדויות הפלסטינים. נוסף על כך, הן אפשרו ללמוד על ההוראות וההנחיות שניתנות לחיילים, על מערך השיקולים המנחה אותם בביצוען, ואף על המטרות של הפלישות מנקודת המבט הצבאית. נציין שניסיונותינו לקבל מידע רשמי על פקודות, הוראות או נהלים צבאיים הנוגעים לפלישה לבתי פלסטינים העלו מידע מועט ביותר. נענתה 2018 בקשה לפי חוק חופש המידע שהוגשה לצבא באוגוסט . המענה 2019 באיחור רב (ורק לאחר הגשת עתירה בנושא) בנובמבר שהועבר כלל התייחסות כללית בלבד לקיומן של הוראות הנוגעות לחדירה לבתי פלסטינים בגדה המערבית וכמעט ולא נמסרו בו מידע לגבי היקף הפלישות לבתים לא נמסר.9.פרטים על תוכנן לצד כל אלה, בדוח נעשה שימוש משלים בעדויות שגבה ארגון שוברים שתיקה לאורך השנים מחיילים וקצינים שהשתתפו בפלישות לבתים בגדה המערבית, וסיפרו על האירועים האלה בעדויותיהם. בדומה לכך, בדוח נעשה שימוש גם בעדויות שנגבו על ידי יש דין , וכן בעדויות שנגבו בשנים קודמות 2019 לאחר סיום הפרויקט במאי ממשפחות פלסטיניות שחיילים פלשו לבתיהן ופגעו בהן או ברכושן. על הדוח החלק הראשון של הדוח מציג את הפרקטיקה של פלישות צבאיות לבתי פלסטינים בגדה המערבית, את ההקשר המשפטי שבתוכו נעשות פעולות אלה ואת השלכותיהן. הפרק הראשון משרטט את המאפיינים העיקריים של מעשה החל מהרגע שבו החיילים חוצים את סף הדלת - הפלישה לבית ועד לעזיבתם. הפרק השני מציג רקע קצר בנוגע למארג הדינים החל בגדה המערבית, ולחובותיה של ישראל על פי המשפט הבינלאומי להגנה על זכויותיהם של הפלסטינים הנתונים תחת משטר כיבוש. הפרק השלישי מציג את האסטרטגיה האגרסיבית והמאיימת המנחה את החיילים בעת הפלישה לבית ואת השלכותיה, ובהמשך לכך הפרק הרביעי חושף את ההשפעה ההרסנית שיש לפלישות לבתים על בריאות הנפש של מבוגרים וילדים פלסטינים. חיילים38 ;2010 . רוב העדים השתתפו בביצוע יותר מסוג אחד של פלישה לבית. בין העדים חמישה חיילים שתקופת השירות שלהם הסתיימה עד שנת8 וקצין בדרגת רס״ן2010-2001 ; חייל בדרגת רס״ל שהיה בשירות מילואים בין השנים2019- ל2011 וקצינים שתקופות השירות שלהם הסתיימו בין השנים עדויות מחיילים וקצינים שהשתתפו בפלישה 80-. בסך הכל נגבו על ידי שוברים שתיקה במסגרת הפרויקט כ2014-2006 שהיה בשירות מילואים בין השנים מתוכן כמפורט לעיל.45 לבתי פלסטינים; הדוח נשען על .18.11.2019 ,. תשובת הצבא לפניית יש דין, ״הנדון: פנייתך בנושא כניסה לבתים באזור יהודה ושומרון, לפי חוק חופש המידע״9 - 8 - הבינלאומי- החלק השני בדוח מציג ומנתח את הוראות החוק שמכוחן מתבצעות פלישות צבאיות לבתי פלסטינים - והמקומי בגדה המערבית, ואת האופן שבו הן מתבצעות בשגרה. התיאור נחלק לארבעה חלקים, בהתאם לארבע המטרות המוצהרות של מבצעי. -פלישות אלה: חיפוש, "מיפוי", מעצר והשתלטות לצורך צבאי הפרקים עומדים על החסרים המהותיים המאפיינים את החקיקה המקומית הנוגעת לפלישות צבאיות לבתי פלסטינים בגדה המערבית לאור הוראות המשפט הבינלאומי, ומראים שפרקטיקה זו מביאה להפרה של הוראות אלה ולפגיעה מתמשכת בציבור הפלסטיני כולו. לאורך הדוח שובצו קטעים מעדויותיהם של הפלסטינים והחיילים שרואיינו לצורך הפרויקט. קטעים אלה נבחרו מבין העדויות הרבות 10.שנאספו לצורך הדגמה והמחשה פרקי הדוח עומדים על ההבדלים הדרמטיים בין התחיקה הצבאית שמכוחה מתבצעות פלישות לבתי פלסטינים בגדה המערבית, לבין הוראות החוק הישראלי המגדירות את התנאים שבהם ניתן לחדור לרשות הפרט בישראל ובהתנחלויות הישראליות בגדה המערבית. השוואה זו מאפשרת ללמוד על הפער העצום בין המגבלות המוטלות על הריבון בשיטות משפט המכבדות את זכויות הפרט, לבין התנאים המקלים החלים על כוחות הביטחון הישראליים בגדה המערבית. הבחירה להשוות את המצב המשפטי שחל בגדה המערבית לחוק נעשתה הן - ולא למערכת משפטית אחרת בת ימינו- הישראלי משום שהחוק הישראלי מהווה במקרים רבים השראה לחקיקה של והן משום שבשטחי 11,המפקד הצבאי (הישראלי) בגדה המערבית הגדה המערבית מתגוררים גם פלסטינים בני המקום וגם מתנחלים ישראלים. על הקבוצה הראשונה חלים צווים שמחוקק הצבא הישראלי ואילו על השנייה חל החוק הישראלי השונה באופן דרמטי מהתחיקה הצבאית, בין היתר ביחסו לזכויות הפרט. מערכת הדינים השוואה זו אף 12."הכפולה הזו נודעת בשם "משפט המובלעות מקבלת משנה תוקף בתקופה שבה ישראל מצהירה מפורשות על 13.כוונתה לספח באופן רשמי חלקים בגדה המערבית פלסטינים החיים תחת משטר הכיבוש בגדה המערבית חשופים כל העת לאפשרות של פלישה שרירותית של כוחות הביטחון הישראליים לביתם ולפגיעה קשה הנובעת מפלישות אלה; גם בביתם הם אינם מוגנים מפני נוכחותם המאיימת של החיילים. הוראות החוק המגדירות את התנאים לביצוע פעולות אלה והאופן שבו הן מבוצעות מביאים להפרה של הוראות הדין הבינלאומי, בין היתר בנוגע להגנה על כבודם, פרטיותם ומנהגיהם של מי שנתונים לכיבוש וכן ביחס לאיסור על שימוש באמצעי הפחדה והשלטת טרור כלפי האוכלוסייה. נוסף על כך, פעולות אלה יוצרות אפליה שיטתית על רקע לאומי. לבסוף, פלישות לבתים מהוות כלי מרכזי, אלים ודכאני במנגנון השליטה של הצבא הישראלי על האוכלוסייה הפלסטינית. .. חלק מהעדים הפלסטינים חששו להיחשף בשמם המלא. פרטיהם המלאים שמורים אצלנו10 .451 , עמ׳1986 , מפיקדון מוחזק לייצור כלאיים משפטי״, עיוני משפט, יא- . אמנון רובינשטיין, ״מעמדם המשתנה של השטחים11 . אף שלכאורה הממשל הצבאי והדינים שנחקקו מכוחו חלים על כל מי ששוהה באזור הגדה המערבית, בפועל חקיקה של הכנסת החילה על הישראלים12 ,טריטוריאלי, ובכלל זאת גם את הדין הפלילי הישראלי. במקביל-החיים בגדה המערבית (כלומר על מתנחלים) פרקים נרחבים מהדין הישראלי באופן אישי וחוץ המפקד הצבאי הכפיף את ההתנחלויות על תושביהן לשורה ארוכה של דברי חקיקה ישראלית. מצב דברים זה יצר מערכת משפט חדשה שבה מתקיימת הבחנה ברורה וחדה בין הדין החל על ישראלים לבין הדין החל על פלסטינים והיא מכונה, כאמור, ״משפט המובלעות״. ראו למשל: האגודה לזכויות האזרח, מפיקדון - ; אמנון רובינשטיין, ״מעמדם המשתנה של השטחים2014 שלטון אחד, שתי מערכות חוק: משטר הדינים של ישראל בגדה המערבית, אוקטובר . שתי מערכות הדינים החלות על שתי הקבוצות הלאומיות החיות בגדה המערבית הן 456-451 , עמ׳1986 ,מוחזק לייצור כלאיים משפטי״, עיוני משפט, יא אחד מהמאפיינים של משטר הכיבוש הישראלי שלאורם ניתן לקבוע כי בגדה המערבית מתבצע פשע נגד האנושות מסוג אפרטהייד. ראו: יש דין, הכיבוש .2020 דעת משפטית, יוני-הישראלי בגדה המערבית ופשע האפרטהייד: חוות . הצהרות אלה מהוות צעד נוסף במגמה ארוכת טווח. להרחבה על העמקת מדיניות הסיפוח של ישראל בשנים האחרונות ראו: אתר יש דין, מאגר חוקי סיפוח.13 מדיניות של - פלישה לבתים חילול הבית כמרחב אוטונומי חלק ראשון - 10 - כמעט מדי לילה פושטים חיילים ישראלים חמושים על בתי פלסטינים ברחבי הגדה המערבית. ממידע שנאסף על ידי המשרד OCHA( לתיאום עניינים הומניטריים של האו"ם בשטחים הכבושים 267 התבצעו בממוצע מדי חודש2018-2017 ) עולה שבשניםoPt "מבצעי חיפוש או מעצר" צבאיים בגדה המערבית לא כולל ירושלים 15.המזרחית, רובם המכריע כללו פלישה צבאית לבתי פלסטינים ניתן להצביע על ארבעה טיפוסים עיקריים של פלישות צבאיות לבתי פלסטינים בגדה המערבית: חיפוש אחר כספים, אמצעי לחימה או דברים אחרים בבית; מעצר של אחד או כמה מבני הבית; "מיפוי" ותיעוד המבנה הפיזי של הבית ושל זהות יושביו; והשתלטות לצורך מבצעי, למשל הקמת תצפית צבאית או עמדת ירי באחד מחדרי הבית או על הגג או שימוש בבית כמקום מסתור. אף על פי שפלישות שנערכות למטרות שונות הנבדלות אלה מאלה הן בעיגון החוקי שלהן והן בפעולות המתבצעות במהלכן, ככלל הן מתנהלות באופן דומה. בהתאם לכך, פרק זה ישרטט את המאפיינים החל מהרגע שבו - החוזרים של מהלך האירועים בזמן פלישה לבית חיילים ישראלים חוצים את סף הדלת המפריד בין המרחב הציבורי למרחב הפרטי, ועד לעזיבתם. פלישות לבתי פלסטינים בגדה המערבית מתבצעות על ידי חיילים (או שוטרי מג"ב), ולעיתים משתתפים בהן גם אנשי שב"כ או שוטרים ישראלים. מספר החיילים שחודרים למרחב הפרטי של בני הבית נע שלושים), -בדרך כלל בין בודדים (כחמישה) לכמה עשרות (עשרים מהמקרים שתועדו על ידי יש דין, פשטו על הבית לפי הערכת 74%-ב 16. חיילים או יותר10 בני המשפחה מבין 88% .הפלישות מתבצעות לרוב בשעות הלילה או לפנות בוקר הפלישות שתועדו החלו בין השעה חצות לחמש לפנות בוקר. הנימוק הצבאי למדיניות הפלישה הלילית הוא תפיסה שלפיה כניסה של כוחות צבא לעיר או לכפר במשך היום תביא לעימות עם הפלסטינים בני המקום, תקשה על ביצוע המשימה ותצריך כוחות רבים יותר. בהתאם לכך, הצבא אף אישר לאחרונה שרוב המעצרים של בגירים ושל קטינים מתבצעים בשעות הלילה לאור "שיקולים מבצעיים ורצון לשמור על 18".מרקם חיים תקין ולבצע פעולות נקודתיות ככל הניתן מדיניות הפלישה הלילית מגדילה את הפגיעה הכרוכה ממילא בכל חדירה כפויה של נציגי הכוח הכובש למרחב הפרטי של האוכלוסייה הפלסטינית. קל להבין מדוע פלישה לבית דווקא בשעות שבהן המשפחה מסוגרת בחדרי השינה ואמורה לנוח בביטחה היא קשה ומאיימת יותר מפעולה דומה המתרחשת בשעות היום. בין היתר, הפלישות הליליות מגבירות את הסיכון לפגיעה מתמשכת בדפוסי השינה של מבוגרים וילדים שחוו אותן. רוב הפלישות נמשכות זמן ארוך שבו בני הבית נתונים לשליטתם ולהוראותיהם של החיילים. במקרים שתועדו, החיילים שהו בבית יתרה מכך, פעמים רבות חיילים 19. דקות20-בממוצע כשעה ו 64%-פולשים לאותו בית יותר מפעם אחת. לשם הדגמה, ביחס לכ מהאירועים שתועדו על ידי יש דין, בני המשפחה מסרו כי חיילים פשטו על ביתם פעם נוספת או יותר. פלישות חוזרות עלולות להגביר את התחושה של יושבי הבית שהמרחב הפרטי שלהם פרוץ ונתון תמיד לאפשרות של חדירת חיילים. פלישות צבאיות לבתים ״ ,״הרסו לנו לגמרי את ההרגשה, שלכל אחד יש שבית זה המקום השקט והבטוח ביותר. מה שעשו 14 ".זה סוג של טרור ״ חמישה-״הכניסה הקודמת היתה לפני ארבעה חודשים אבל כל פעם מחדש יש חרדה. הרגשה של איום שכל רגע יכולים להיכנס לחדר השינה. גברים ראו את אשתי בפיג'מה ובלי כיסוי ראש. תארי לעצמך איך זה שכל כמה חודשים נכנסים אלייך לבית, לחדר השינה שלך. במקום שהבית יהיה המקום הבטוח והמוגן שלנו, הוא נהפך ] פוחדת יותר. יש לה 16 לפרוץ. גם ס' [בתו של העד, בת הפרעות בשינה, הפרעות ריכוז. כל הזמן בחרדה. 20 ".כל רעש בחוץ מקפיץ אותנו . אחמד העיד על חיפוש שנערך בביתו ונמשך4096/18 , תיק יש דין2.4.2018 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות יש דין: לוטפי אחמד, תושב סילוואד14 .42 כשלוש שעות, לפרטים נוספים על האירוע ראו עמ׳ וסווגו כמבצעי חיפוש או מעצר. הנתונים אינם מתייחסים למספר OCHA- בנוגע לאירועים שדווחו ל8.7.2019-. מבוסס על נתונים שהועברו ליש דין ב15 .הבתים שחיילים פלשו אליהם, אירוע אחד יכול לכלול פלישה לבית אחד או יותר. רוב האירועים המסווגים כך כוללים פלישה לבית אחד או יותר מקרים בהם נמסרה ליש דין הערכה בנוגע למספר החיילים (וגורמים נוספים) שפלשו לבית.112 . הנתון מבוסס על16 . מקרים בהם נמסרה ליש דין השעה המשוערת בה הגיעו החיילים לבית126 . הנתון מבוסס על17 72-71 . ראו גם עמ׳13.3.2019 ,. נטע אחיטוב, ״נשלפים מהמיטות בלילות: צה״ל כלא אלפי ילדים ונערים. אלה עדויותיהם״, הארץ18 מקרים שבהם נמסרה ליש דין הערכה בנוגע למשך הזמן שבו החיילים שהו בבית ואינם כוללים את המקרים שבהם הפלישה95 . הנתונים מבוססים על19 . מקרים סווגו כפלישות למטרת מעצר44- סווגו כפלישות למטרת חיפוש ו48 , המקרים95 סווגה כהשתלטות על הבית לצורך מבצעי. מבין , מתגורר עם אשתו וחמישה 69 . עצפור, בן4372/19 , תיק יש דין29.1.2019 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות יש דין: מוחמד עצפור, תושב סינג׳יל20 מילדיו. בליל האירוע חיילים ערכו חיפוש בבית ועצרו שניים מבניו הבוגרים, אחד מהם שוחרר כעבור יום והשני כעבור כשלושה שבועות [ההדגשה בטקסט הוספה על ידי מחברי הדוח, ואלא אם צוין אחרת כך גם ההדגשות בהמשך]. - 12 - חיפוש מעצרים השתלטות לצורך מבצעי ""מיפויים מבצעי חיפוש או מעצר בממוצע בחודש 2018-2017 על מבצעי חיפוש ומעצר בשניםOCHA * מקור: נתוני267 מהפלישות כללו שבירה / פריצה של הדלת *מקור: נתוני יש דין25% מהפלישות כללו שימוש באלימות או כוח פיזי *מקור: נתוני יש דין25% מהפלישות בהן נערך חיפוש כללו השחתת רכוש *מקור: נתוני יש דין30% - 13 - מהחיפושים בבית נערכו לא בנוכחות בני המשפחה *מקור: נתוני יש דין80% בית לחם1,123 חברון1,631 יריחו102 שכם744 רמאללה997 סלפית197 טובאס117 טול כרם448 ג'נין 504 קלקיליה559 פלישות לפי מחוז מהפלישות התבצעו בין חצות לחמש לפנות בוקר *מקור: נתוני יש דין88% מהמשפחות העידו שלביתן פלשו חיילים או יותר10 *מקור: נתוני יש דין 74% מהמשפחות העידו שחיילים פלשו לביתן יותר מפעם אחת *מקור: נתוני יש דין 64% צווי חיפוש *מקור: נתוני יש דין0 . אירועים שהארגון תיעד עבור דוח זה158 *נתוני יש דין מבוססים על - 11 - ״ לרוב הפלישה מתחילה בצעקות ודפיקות חזקות, שבעקבותיהן אחד מבני הבית מתעורר ופותח לחיילים את הדלת. אם הדלת לא נפתחת החיילים יפרצו אותה בכוח, בבעיטה או באמצעות מכשור (ערכת פריצת דלתות הידראולית, שהשימוש בה גורם על פי רוב להרס הדלת). בכרבע מכלל המקרים שתועדו על ידי יש דין בני המשפחה סיפרו שחיילים פרצו או שברו את הדלת או חלק ממנה 23.במהלך החדירה לבית הפלסטינים הנתונים למשטר הכיבוש יודעים שניסיון להתנגד לפלישה הצבאית לביתם יוביל לפגיעה, ולפיכך כמעט תמיד ממהרים לפתוח את דלת הבית. גם כאשר הדלת נפתחת על ידי בני המשפחה, פעמים רבות האופן שבו החיילים נכנסים לבית מבטא חוסר כבוד לאנושיות של המשפחות שאת מנוחתן הם מפריעים ולפגיעה שהן הגיעו חיילים לביתה של עאישה סלים בעזון 25.5.2019-חוות. ב במטרה לעצור את בנה הבוגר. סלים סיפרה: בלילה התעוררתי מדפיקות חזקות 1:30-"בערך ב בשתי דלתות הכניסה, ורעש וצעקות של חיילים מחוץ לבית. ישר קמתי מהמיטה, שמתי את הרעלה, והלכתי ישר אל דלת הכניסה ופתחתי אותה. אני לא מחכה לאף אחד שיפתח, אני ישר פותחת. איך שהם דפקו ונכנסו לבית זה היה כמו שנכנסים לבעלי חיים ולא לאנשים, בצעקות ובעיטות חזקות. [...] פתחתי את הכניסה של הסלון וכמעט 24". חיילים נכנסו הביתה20 גם החיילים המבצעים את הפלישות יודעים שלבני הבית אין יכולת ממשית לעצור את החדירה לביתם, ושכל ניסיון סירוב או עיכוב יסתיים במהרה בהפעלת כוח. חייל בדרגת סמ"ר תיאר כך את תחילתה של כניסה טיפוסית לבית: "'אפתאח אל באב, ג'יש' [לפתוח את הדלת, 25".צבא]. ואם הם לא פותחים מספיק מהר, מתחילים לשבור את הדלת במקרים מסוימים (למשל בחלק מהפלישות לצורך מעצר) תיתכן החלטה מראש לפרוץ לבית ולא לדפוק בדלת. במקרים אחרים שבירה של הדלת או פריצה שלה יכולה להיות החלטה שרירותית המתקבלת על ידי מפקד הכוח בשטח. . חציית הסף למרחב הפרטי ללא צו וללא הסבר1 ברגע המעבר של החיילים מהמרחב הציבורי אל תוך המרחב הפרטי נלקחת בפועל מבני הבית השליטה על הנעשה בביתם. בכל שיטות המשפט המכבדות את זכויות האדם המשטרה אינה מחליטה על דעת עצמה להיכנס לבית של אדם פרטי, למעט במקרים חריגים. בשיטה המקובלת בין היתר בישראל, באנגליה ובארצות הברית השוטרים כמעט תמיד מחזיקים בצו המבטא אישור של גורם שיפוטי ובלתי 21.תלוי לפעולה שהם מבקשים לבצע לעומת זאת, כשמדובר בבתי פלסטינים בגדה המערבית הצו בדבר הוראות ביטחון אינו מתנה ביצוע חיפוש בקיומו של צו שיפוטי, ועל החיילים לא 22.חלה חובה להציג לבני הבית אף אסמכתה למעשה הפלישה לביתם בהיעדר החובה להוצאת צו שיפוטי או היתר מגוף בלתי תלוי אחר לביצוע חיפוש במרחבים פרטיים (חובה שהיא כלל שיכולים להיות לו חריגים), פגיעה שרירותית בזכויותיהם הבסיסיות של הפלסטינים היא כמעט בלתי נמנעת. ואכן, כפי שיודגם בפרקים הבאים, הצבא עושה שימוש חוזר ושרירותי בסמכות הרחבה שהחוק מעניק לו לחדור לבתי פלסטינים. מעבר לכך ניתן להצביע על שתי תוצאות מיידיות של היעדר החובה להציג צווים: ראשית, מנקודת המבט של בני המשפחה פלישת החיילים, המנשלים אותם מהחירות להחליט מי יכנס לביתם ומתי, מהווה מעשה שרירותי לגמרי שאין כל דרך לדעת מה עומד מאחוריו. שנית, בהיעדר הצו כמקור סמכות הכלים היחידים המשמשים את החיילים על מנת לבסס את סמכותם ולבצע את שהוטל עליהם הם אגרסיביות, הנכחת הכוח ויצירת תחושה של איום. . בשיטה המקובלת בארצות הקונטיננטליות הדגש על הביקורת השיפוטית חלש יותר, אולם בשיטות אלה ניתנות לתביעה הכללית סמכויות פיקוח בנוגע21 , ראבעה עבד אלעזיז עבדאללה חאמד ואח׳ נ׳ מפקד2189/20 לפעולות מסוג זה, והתנאים לביצוע חיפוש מוגדרים באופן מחמיר יותר. להרחבה: בג״ץ .38-31 , עמ׳22.3.2020 ,כוחות הצבא בגדה המערבית, כתב עתירה .נציין כי בחלק מהמקרים בהם מטרת הפלישה לבית היא השתלטות לצורך מבצעי הצבא מוציא 68-67 ,45-43 . להרחבה בנוגע לצווי חיפוש ומעצר ראו עמ׳22 .82 צווי תפיסה צבאיים (שאף הם אינם צווים שיפוטיים), אולם גם במקרים אלה הצווים אינם מוצגים בדרך כלל לבני הבית. ראו עמ׳ מקרים תועדה פריצה של הדלת או שבירה שלה, במקרה אחד תועדה שבירה של חלון בדלת, ובשלושה מקרים נוספים תועדה 128 מתוך30-. בסך הכול ב23 .שבירה או פריצה של שער חיצוני .4465/19 , תיק יש דין23.5.2019 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות יש דין: עאישה סלים, תושבת עזון24 .21 , עדות מס׳2012-2009 , של חיל ההנדסה605 . מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות שוברים שתיקה: סמ״ר בגדוד25 .23.8.2020 ,חיילים פולשים לבית משפחת תמימי בכפר נבי סלאח צילום: מתוך סרטון שצילמה ג'אנה תמימי - 14 - ״ ״ ״ ״ "לעתים מאוד נדירות יש מניע מבצעי לזה. הרבה פעמים זה מניע של אימון, כלומר קיבלנו פעם ראשונה אמצעי פריצה, אף אחד לא יודע איך להפעיל אותם אז מגדירים שעכשיו פורצים לבית. בדרך כלל, אני חושב שלמעט פעם אחת שהיה ברור לי למה היה צריך פריצה, הכול היה באופן 26".אקראי לגמרי נראה שבהיעדר פיקוח או הוראות מגבילות, פריצה או שבירה של הדלת עלולה להתבצע גם כאשר לא ניתן להצביע על צורך הכרחי, תוך מתן חשיבות אפסית לצמצום הפגיעה בבני הבית. הדבר מבטא היעדר איזון ראוי בין שיקולים צבאיים כמו מהירות, על פני שיקולים הנוגעים להגנה על זכויותיהם ושלומם של בני הבית. . אובדן הריבונות על הבית2 הפרת האוטונומיה על הגוף שיטת הפעולה הצבאית המבוססת על פלישה לבתים במהירות וללא התרעה, ביחד עם מדיניות הפלישה הלילית, מגדילה את הסיכוי כי בני הבית יאבדו את השליטה על התנאים שבהם גופם נחשף לעיני זרים. בכך, מדיניות זו מעצימה את הסיכון להפרת האוטונומיה של בני הבית על גופם. גברים, נשים וילדים נחשפים שוב ושוב בפני חיילים זרים כשהם בלבוש חלקי או בבגדי שינה. חשיפה שכזו מובילה לפגיעה בפרטיות ובכבוד של כל אדם. הפגיעה אף מועצמת כאשר מדובר במשפחות המחזיקות באמונה דתית או במסורת המחייבת מנהגי צניעות, כפי שמאפיין שיעור משמעותי מהאוכלוסייה הפלסטינית בגדה המערבית. ס"ע מחברון, שחיילים פרצו לביתו במטרה לעצור את אחיו, משכו אותו ממיטתו והכו אותו, סיפר: "שאלתי את אחד החיילים: 'מה זה, אתה לא מתבייש, לא רק אתה, כולכם. איך שנכנסתם. לו היית דופק בדלת הייתי פותח לך. תראה מה עשיתם לדלת. עד המנעול היא נעקרה כולה. אני לא מבין איך היא נשברה. זה נראה כאלו פוצצו אותה. לו דפקת על הדלת, היינו לובשים משהו לפחות. אתה לא רואה שאני לבוש בלבוש תחתון. אתה לא מתבייש.' הוא התבייש קצת ואמר לי: 'אני לא 27".'יכול לעזור לך חלק מהעדויות שמות דגש מיוחד על הפגיעה הנגרמת כתוצאה מכך שחיילים רואים נשים בבגדי השינה שלהן או לפני שהספיקו לחבוש כיסוי ראש, בניגוד למנהגי הצניעות בעת מפגש עם זרים. תושבת מור'ייר אף סיפרה לרופאים לזכויות אדם שבעקבות -הכפר אל הפלישה לביתה היא שינתה את הרגלי הלבוש שלה בזמן השינה: "אני ישנה לבושה בבגדי, כדי שאם החיילים ייכנסו פתאום גופי לא פרצו חיילים לביתה של ס"ח, המתגוררת 9.8.2018- ב28".יהיה חשוף עם משפחתה בכפר עינבוס: בלילה, וראיתי 1:30-"ישנתי בחדר והתעוררתי ב ארבע חיילות ושני חיילים מעלי. הם פתחו בעצמם את דלת הבית ונכנסו. התחלתי לצרוח ולהגיד: 'הייתם מסכימים שמישהו ייכנס לאמא שלך, לאחותך?' [...] החיילים הגברים יצאו מהחדר כדי שאתלבש. מרוב פחד לא הצלחתי למצוא את הבגדים שלי. פתחתי את הארון ולקחתי בגדים חדשים והתלבשתי. [...] אמרתי לע' [בנה של ס"ח, המתגורר עם משפחתו ביחידת דיור צמודה]: 'תישאר עם החיילים, אני אלך להעיר את אשתך והילדים'. החיילים לא נתנו לי להיכנס להעיר אותם לבד. הם אמרו לי: 'אנחנו ניכנס אחריך'. לחדר השינה של כלתי נכנסו חיילים וחיילות. היא היתה בבגדים קצרים. כיסיתי אותה בסדין וחיבקתי אותה. היא רעדה. הם ראו שהתינוק ישן ונתנו לו להמשיך 29".לישון. אני הערתי את הנכדה שלי, ח' בת השלוש חייל שתיאר את הרגעים הראשונים לאחר הפלישה לבית התייחס גם הוא למפגש עם ילדים ועם נשים שאינן לבושות. "זה להעיר ילדים ותינוקות, כל מיני פעוטות באמצע הלילה, ולהיחשף לנשים שהן עם הפיג'מות שלהן והן לא עם החיג'אב או מה שזה לא יהיה. אתה יודע, ולהוציא אותם מתוך שינה ואני זוכר את המבטים 30".המבוהלים ואת התחושה הזאת של חוסר אונים הגבלת תנועה מהמקרים שיש דין תיעד בני המשפחה סיפרו כי לאחר 67%-ב שהחיילים פלשו לבית, הם הורו להם להיכנס לחדר אחד או הפרידו אותם לכמה חדרים תחת שמירה. בפלישות לבתים למטרת חיפוש מהפלישות 88%-פרקטיקה זו שכיחה אף יותר, והיא מתרחשת בכ .49 , עדות מס׳2014-2011 , של חטיבת הנח״ל50 . מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות שוברים שתיקה: סמ״ר בגדוד26 .30 . לעדותו של ס״ע על הכאתו ראו עמ׳4150/18 , תיק יש דין2018 . מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות רופאים לזכויות אדם [להלן: רל״א]: ס״ע, תושב חברון, יולי27 .4248/18 , תיק יש דין10.9.2018 ,מור׳ייר-. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות רל״א: סברין אבו עליא, תושבת אל28 . החיילים, שהיו מלווים בשוטרים, ערכו חיפוש בבית4204/18 , תיק יש דין9.8.2018 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות יש דין: ס״ח, תושבת עינבוס29 .במשך כשלוש שעות ועצרו את בנה של ס״ח .47 (כולל מילואים), עדות מס׳2010-1998 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות שוברים שתיקה: רס״ל בצנחנים30 - 15 - ״ ״ ״ ״ נוהל הסגירה של בני המשפחה בחדר אחד מגדיל את31.מסוג זה השליטה של החיילים על הנעשה בבית, ומאפשר להם לפעול בחופשיות ולשמור על ביטחונם. זאת על חשבון מרחב השליטה של בני הבית עצמם, שחופש התנועה שלהם מוגבל והם מושארים במצב של כמעט חוסר אונים בעוד שהחיילים חופשיים לפעול כרצונם. החיילים השומרים על בני המשפחה מחזיקים בנשק, כלי מאיים המכונן את יחסי הכוח בינם לבין בני המשפחה, ולעיתים אף מכוונים אותו ישירות אליהם. חיילים. אני לא הספקתי להתלבש 20- ל18 "היו בין ולהתכסות והם נכנסו. לא הציגו לנו צו. ביניהם היו חמישה או שישה רעולי פנים. דיברו אלינו בערבית בצורה אלימה ואיימו עלינו בנשק שלוף. [...] אמרו לבעלי, לי ולילדים לשבת בסלון למטה כששני חיילים נשארו איתנו והשאר התחילו חיפוש בכל קומות הבית. לא נתנו לנו להתלוות אליהם בזמן החיפוש. [...] אנחנו כבר היינו בצום [רמדאן]. היה בקבוק מים בחדר והחיילים הסכימו שהילדים יכולים לשתות. כשבני בן הארבע התקרב לחייל, 32".'החייל צעק עליו 'תחזור למקום שלך עדויות של חיילים וקצינים מאשרות אף הן שהגבלת התנועה של בני הבית לחדר אחד או שניים היא נוהל שגרתי בעת פלישה לבתי 33.פלסטינים "אנחנו נכנסים לבית, אוספים את כל מי שהיה בבית, שזה בעיקר מלא מלא ילדים ונשים, לסלון. אני בהתחלה נמצא איתם בסלון ואני שוב, מעצר ראשון שלי, ואני פשוט מכוון עליהם את הנשק, על אימא וילדים, אני מכוון עליהם את הנשק וילדים שם בוכים בהיסטריה ובינתיים עושים 34".חיפושים בבית נוהל הגבלת התנועה גורם בין היתר לכך שהחיילים גוזלים מבני הבית את היכולת לבצע אפילו את הפעולות הפשוטות ביותר כמו לשתות, ללכת לשירותים, או להביא תרופות או שמיכה לילדים ללא אישור מפורש. מהעדויות עולה שישנם מקרים בהם בני המשפחה אפילו לא מעזים לבקש, ובמקרים אחרים התשובה לבקשה שכזו לעיתים חיובית ולעיתים שלילית, ללא מדיניות קבועה. לפנות בוקר הגיעו יותר מעשרה 3:00 בסביבות השעה18.9.2018-ב חיילים בליווי קצין שב"כ לבית משפחת ז' בעזון, במטרה לעצור את אחד מבני המשפחה. החיילים הפרידו את בני הבית לשני חדרים נפרדים וערכו חיפוש שנמשך כשעה. אב המשפחה, א"ז, שהושאר בחדר עם בניו הבוגרים סיפר: "כאשר דיברתי עם הבנים, צעקו עלי שאשתוק. כשעה, שעה וחצי, הם הסתובבו בבית, שמעתי חפצים נופלים ונשברים והבנתי שהם עושים חיפוש. הבן שלי [בגיר] ביקש שירותים, החייל דחף אותו ולא הרשה לו. לא היו יריות. הנשק רק איים והפחיד. בכל הזמן הזה לא ראיתי את אשתי, שישבה על המזרון בחדר הכניסה, עם הבת והבן." האם נ"ז סיפרה: בתי ב' בת השלוש ישנה בחדר הכניסה עם אחיה מ' [בן שמונה]. ב' התעוררה, את מ' העירה אחת החיילות תוך שהיא תופסת אותו בצווארון של החולצה, מושכת אותו, וצועקת 'קום קום'. לקחתי אותו מהחיילת וישבנו שלושתנו בחדר הכניסה. החיילים דחפו פיזית את בעלי ואת הילדים לתוך החדר אשר ליד חדר הכניסה. אני לא מבינה אף מילה בעברית. אבל בכל פעם שניסיתי לקום, החיילת היתה מסמנת לי לשבת ואומרת משהו. [...] מהפחד לא דיברנו, ולא ביקשנו שירותים. 35.הילדים לא בכו, לא צעקו, היו בהלם ובפחד פגיעה בילדים העדויות שנאספו חושפות כיצד במהלך פלישות צבאיות לבתים נקלעים לסיטואציה שבה - ובכלל זה ילדים צעירים מאוד- ילדים הם נתונים לחסדיהם של חיילים זרים חמושים, שמעירים אותם משנתם באגרסיביות, צועקים עליהם או מחזיקים אותם תחת שמירה עם הוריהם. מעדויות שנאספו על ידי שוברים שתיקה עולה שחיילים המבצעים פלישות לבתים אינם מקבלים הנחיות מיוחדות בנוגע ליחס לקטינים הן אינן מקבלות - בזמן פלישה לבית, וכי אם הנחיות כאלה ניתנות חשיבות גבוהה. זאת אף על פי שמגע עם ילדים ובני נוער הוא חלק בלתי נפרד מפעולות אלה וחרף העובדה שמדובר באוכלוסייה המקרים שתועדו וסווגו כפלישות לצורך חיפוש, בני הבית העידו כי החיילים הורו להם 55 מתוך48- המקרים שתועדו על ידי יש דין וב128 מכלל86-. ב31 .להתכנס בחדר אחד או הפרידו אותם לכמה חדרים . החיילים ערכו חיפוש בבית שנמשך כשעה והסתיים בלא כלום.4437/19 , תיק יש דין9.5.2019 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות יש דין: א״ס, תושבת עוריף32 .46 . להרחבה ראו עמ׳33 .15 , עדות מס׳2018-2015 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות שוברים שתיקה: סמ״ר בצנחנים34 .4239/18 , תיק יש דין18.9.2018 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות יש דין: א״ז ונ״ז, תושבי עזון35 - 16 - ״ פגיעה במיוחד. היעדר הכשרה ייעודית משמעותית הנוגעת ליחס כלפי ילדים מבטא באופן ברור את המעמד המשני שנותן הצבא לצמצום הפגיעה בזכויותיהם של חפים מפשע במהלך פלישות לבתים. עדותה של אימאן אח'ליל מבית אומר מספקת דוגמה קשה במיוחד לאופן שבו נוהל הגבלת התנועה בבית, בצירוף היעדר הוראות 1.5.2018-הנוגעות להגנה על ילדים, עלולים להביא לפגיעה. ב . 15-פלשו חיילים לביתה של אח'ליל על מנת לעצור את בנה בן ה באותו יום היו בבית עם אח'ליל ובנה גם שתי בנות אחיה, בנות ארבע ושש. אח'ליל סיפרה שהחיילים פרצו את הדלת והבנות החלו לבכות. "אמרתי לבנות שלא יצעקו. הקצין לא הרשה לבנות לצאת ואני נשארתי כאן, הוא לא הרשה לי להגיע אליהן, וכשהן צרחו, החיילים סגרו מיד את דלת החדר עליהן. אמרתי לו שאפתח להן כי הן פוחדות וביקשתי שירשה לי ללכת אליהן, אך הוא סרב. [...] מראיינת: במשך שעה וחצי הבנות היו בתוך החדר כשהדלת סגורה עליהן? "הם לא הרשו לי להגיע אליהן ולא הרשו להן לצאת. הן נשארו בפנים עד שבת אחי הקטנה, באותו הרגע שראיתי אותה, גופה רעד ולקחנו אותה מיד לבית החולים הממשלתי 'עאליה'. אמרו שם שהבת לקתה בחרדה ונתנו לה זריקות הרגעה אך מצבה לא השתפר, ואז לקחנו אותה לבית החולים 36".'קריטאס' ומצבה השתפר הפגיעות הנגרמות כתוצאה מפלישות הצבא לבתי פלסטינים בגדה המערבית אינן גזירת גורל, כי אם תולדה של מדיניות המבטאת העדפה של צרכים צבאיים או מבצעיים (למשל ביצוע מהיר של המשימה) ואפילו של נוחות החיילים, על פני צמצום הפגיעה בזכויות של הפלסטינים שלבתיהם החיילים פולשים. לפלישה של חיילים חמושים למרחב הפרטי ישנן השלכות קשות, בהן פגיעות הנגרמות לבני הבית כתוצאה מאובדן השליטה ומהגבלת התנועה שלהם, כתוצאה מאופי ההתנהלות של החיילים שאינו מתחשב בנוכחותם של ילדים, שנכפית על - לפעמים החשיפה הפיזית ממש- וכתוצאה מהחשיפה בני המשפחה; ואולם פגיעות אלה אינן נתפסות בעיני הצבא כהשלכות שיש לשקול את נחיצותן ולהגביל אותן למקרים הכרחיים בלבד. במענה לפניית יש דין לצבא בנוגע לקיומם של נהלים קונקרטיים הנוגעים להגנה על זכויות פלסטינים במהלך פלישות לבתיהם נמסר כי: "בהתאם להוראות, בעת כניסה לבית יש להקפיד על כבודם ופרטיותם של דיירי הבית, ולבצע את הפעילות כך שהפגיעה ביושבי נוסח עמום ולא מחייב זה מדגים 37."הבית וברכושם תהיה מינימלית את המעמד המשני שניתן להגנה על זכויותיהם של בני הבית במהלך הפלישה. יתרה מכך, חיילים שמבצעים פלישות אינם מכירים את ההוראות ואינם מקפידים על כבודם ופרטיותם של הפלסטינים. כתוצאה מכך הפרקטיקה של פלישות צבאיות לבתים מלווה בהפרה שיטתית של חובת הכוח הכובש על פי המשפט הבינלאומי לנהוג באוכלוסייה שתחת שליטתו באופן אנושי, להגן על זכויותיה ולהימנע מפגיעה שאינה הכרחית בכבודה, בגופה או במנהגיה. ,משפחה מתבוננת בהרס שזרעו חיילים בביתה במחנה הפליטים בלאטה באז, אקטיבסטילס-. צילום: אחמד אל17.6.2014 .4118/18 , תיק יש דין1.5.2018 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות רל״א: אימאן אח׳ליל, תושבת בית אומר36 .18.11.2019 ,. מכתב מדו״צ ליש דין, ״הנדון: פנייתך בנושא כניסה לבתים באזור יהודה ושומרון, לפי חוק חופש המידע״37 - 17 - ​ כניסה​ ​של​ נציגי ​רשויות​ ​אכיפת​ ​החוק​ ​לביתו​ ​הפרטי​ ​של​ ​אדם​ ​היא צעד​ ​חריג​ ​השמור​ ​למקרים​ ​יוצאי​ ​דופן.​ ​ההנחה היא​ ​שביתו​ ​של​ ​ אדם​ ​הוא​ ​מבצרו,​ ​והכניסה​ ​אליו​ ​מהווה​ ​הפרה​ ​של​ ​פרטיותו​ ​וביטחונו האישי. בשל​ ​כך,​ ​מדינות​ דמוקרטיות נמנעות ככל הניתן מחדירה של הרשויות לרשות הפרט ומתנות כניסה כזו, ככלל, בקבלת צו משופט. הצו אמור​ ​לשמש​ ​חסם​ ​מפני​ ​שרירותיות​ ​בפעולת​ ​רשויות​ ​אכיפת​ ​ החוק​ ​ומפני​ ​שימוש​ ​תכוף​ ​או​ ​בלתי​ ​נחוץ באמצעי​ ​חריג​ ​זה. העילות​ ​ שבגינן​ ​ניתן​ ​לקבל​ ​צו​ ​ולהיכנס​ ​לביתו​ ​הפרטי​ ​של​ ​אדם​ ​נוטות​ ​להיות​ ​ מצומצמות​ ​ביותר,​ ​והן מאפשרות כניסה​ ​כזו​ ​רק​ ​כאשר​ ​הדבר​ ​הכרחי​ ​ ומטרת הכניסה​ ​אינה​ ​יכולה​ ​להיות​ ​מושגת​ ​באמצעים​ ​אחרים.​ ביטוי מוקדם לגישה הרואה בבית מקום שבו היחיד חופשי ומוגן מפני כוחות השלטון, אפשר למצוא בדברים הבאים, שנאמרו בבית :1763-הנבחרים האנגלי כבר ב "בביתו, יוכל האדם העני ביותר להתנגד לכל כוחות הכתר. הבית גגו עלול לרעוד; הרוח עלולה לנשוב דרכו; - עלול להיות שברירי הסערה עלולה להיכנס; הגשם עלול להיכנס; אבל מלך אנגליה לא 38".יוכל להיכנס! כל כוחו לא יעז לחצות את סף המשכן ההרוס בין הרשות השופטת, האמונה על מתן ההרשאה - הפרדת הרשויות (הצו) לרשות המבצעת, האמונה על בקשת ההרשאה ועל ביצוע יוצרת מנגנון המצמצם שימוש לרעה בסמכות ובכוח שבידי - הפעולה השלטון, ומאזן בין האינטרס הציבורי של אכיפת החוק ושמירה על הביטחון לבין זכויות הפרט וביטחונם האישי של האזרחים. הגדה המערבית הכבושה בידי ישראל נתונה תחת משטר צבאי בלתי דמוקרטי. במסגרת משטר הכיבוש הזמני, את תפקידו של הריבון בשטח הכבוש ממלא המפקד הצבאי, והוא גם המחזיק בסמכויות החקיקה לגבי שטח זה. מעשה החקיקה נעשה באמצעות צווים צבאיים הנחתמים בידי המפקד הצבאי (מפקד פיקוד מרכז). החוק בגדה המערבית הכבושה מורכב ממארג של דינים הכולל את הדין שחל בגדה ערב כיבושה ואת השינויים שנערכו בתקופת הכיבוש הישראלי (התחיקה הצבאית). מעל אלה חולשים המשפט ההומניטרי הבינלאומי, ובתוכו דיני הכיבוש, דיני זכויות האדם הבינלאומיים, עקרונות המשפט המינהלי הישראלי ובמידה מסוימת דינים אלה מגדירים את 39.גם עקרונות המשפט החוקתי הישראלי חובותיה של מדינת ישראל ככוח כובש בגדה המערבית. בפתחו של פרק זה נבחן את ההוראה המרכזית בתחיקה הצבאית המספקת את המסגרת החוקית לחלק גדול מהפלישות הצבאיות לבתים בגדה המערבית. בהמשך הפרק ננתח הוראות ספציפיות של מערכות הדינים החלות בגדה המערבית הכבושה, אשר יש להן רלוונטיות לבחינת חוקיות הפרקטיקה של פלישות צבאיות לבתים. לאורך הדוח כולו ייבחנו הוראות הדין הצבאי המאפשרות פלישות צבאיות לבתי פלסטינים ואופן יישומן בשטח, לאור הסטנדרטים 40.שמציב המשפט הבינלאומי בקצרה נאמר כבר כעת כי המסגרת החוקית המאפשרת פלישות לבתי פלסטינים בגדה המערבית אינה כוללת אף אחד מהסייגים שמדינות דמוקרטיות גזרו על עצמן כדי להבטיח הגנה על זכויות הפרט. פועל יוצא מכך הוא שהפרקטיקה השגורה של פלישות צבאיות לבתי פלסטינים מהווה פגיעה חמורה בזכות לכבוד, בזכות לפרטיות ובזכויות אדם נוספות. מסגרת חוקית לכאורה: פלישות לבתים במשפט הבינלאומי והמקומי . התחיקה הצבאית: מסגרת חוקית לכאורה1 המאפשרת פגיעה שרירותית ובלתי מידתית - חיילים או שוטרים- הנסיבות שבהן כוחות הביטחון הישראליים רשאים להיכנס לבתים או למקומות אחרים בגדה המערבית למטרת לצו בדבר הוראות ביטחון. 67 חיפוש ולמטרות אחרות מוגדרות בסעיף "קצין או חייל שקצין הרשהו לכך באופן כללי או באופן מיוחד, טיס, -שיט או כלי-רכב, כלי-רשאים להיכנס בכל זמן, לכל מקום, כלי שעלול להיות טעם לחשוד כי משתמשים בהם, או שהשתמשו בהם לכל מטרה, הפוגעת בשלום הציבור, בביטחון כוחות צה"ל, בקיום הסדר הציבורי, או למטרות התקוממות, מרד או מהומה, או :. התרגום שלנו. במקור38 “The poorest man may, in his cottage, bid defiance to all the forces of the crown. It may be frail; its roof may shake; the wind may blow through it; the storm may enter; the rain may enter; but the king of England may not enter; all his force dares not cross the threshold of the ruined tenement.” William Pitt, Earl of Chatham, speech, March 1763, in Lord Brougham, Historical Sketches of Statesmen in the Time of George III First Series (1845)vol. 1. . המשפט ההומניטרי הבינלאומי ודיני זכויות האדם הם מערכות של דינים בינלאומיים המשלימות זו את זו. בעוד שהמשפט הבינלאומי ההומניטרי חל39 בעת סכסוך מזוין וכולל בתוכו גם את דיני הכיבוש, דיני זכויות האדם חלים, עקרונית, בכל עת, כלומר בעתות שלום ובמהלך סכסוך מזוין. בהתאם לחובה שמטילים דיני הכיבוש על הכוח הכובש לשמר את המצב המשפטי הקיים בשטח הכבוש ככל האפשר, בגדה המערבית חל הדין שהיה קיים בה ערב הכיבוש (המורכב מרבדים של חקיקה עות׳מאנית, מנדטורית וירדנית), שאליו נוספו במשך שנות הכיבוש הישראלי אלפי צווים שחוקק המפקד הצבאי. לבסוף, אף שחוקי מדינת ישראל אינם חלים בגדה המערבית, פעולותיהן של רשויות השלטון הישראליות מוגבלות על ידי המשפט המינהלי הישראלי גם כאשר הן פועלות מחוץ לגבולותיה הריבוניים של המדינה. לפיכך, המדינה ורשויותיה מחויבות לשקול בפעולותיהן בגדה המערבית את עקרונות המשפט המינהלי הישראלי. . לניתוח משפטי נרחב של ההוראה העוסקת בחיפוש בבתי פלסטינים, המספקת את המסגרת החוקית לרבות מהפלישות לבתי פלסטינים בגדה המערבית, 40 , ראבעה עבד אלעזיז עבדאללה2189/20 הכולל בין היתר בחינה של ההוראה בראי הוראות המשפט הבינלאומי ומנקודת מבט של משפט משווה, ראו: בג״ץ . בעת כתיבת דוח זה טרם ניתן פסק דין.22.3.2020 ,חאמד ואח׳ נ׳ מפקד כוחות צה״ל בגדה המערבית, כתב עתירה - 18 - שיש מקום לחשוד בהם כי נמצא שם אדם שעבר על צו זה, או סחורות, חפצים, בעלי חיים, תעודות, הצפויים לתפיסה לפי צו טיס -שיט או כלי-רכב, כלי-זה ורשאים הם לחפש בכל מקום, כלי 41."וכל אדם הנמצא בהם או היוצא מהם התחיקה הצבאית אינה כוללת מנגנון הקובע שכניסה לבית תיעשה על פי צו שיפוטי (תוך החרגה כמקובל בכל שיטות המשפט של נסיבות דחופות שאינן סובלות דיחוי). לפיכך, השימוש בסמכות הרחבה והדרמטית לחדור לרשות הפרט נעשה בהחלטה של הגורם המופקד על הביצוע, כלומר הסמכות מופקדת (ומופקרת) בידי קציני צבא (ולעתים חיילים) נעדרי ידע וניסיון שיפוטי ובעלי נקודת מבט צבאית וצרה. ביקורת שיפוטית נועדה להגביל את כוחה של הרשות המבצעת לחדור לרשות הפרט, באמצעות הפקדת ההרשאה לביצוע חדירה כזו בידי גורם שיפוטי חיצוני, האמור לשקול את האינטרס הציבורי המוצג לו על ידי הגוף המבקש אל מול האינטרס של הגנה על זכויותיו של היחיד. חשיבותה של הביקורת השיפוטית להגנה על חירויות הפרט הודגשה בשורה ארוכה של פסקי דין. כך למשל, בעתירה שעסקה במעצרים מינהליים קבע נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט אהרון ברק: "קיומה של ביקורת שיפוטית על החלטת הרשות, תוך בדיקת שיקוליה והאיזון שבין המגמות האמורות לעיל, הוא המבטיח כי האיזון האמור יישמר, וכי הפגיעה בזכויות הפרט תהא לתכלית 42".ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש השופט יצחק עמית עמד אף הוא על חשיבותה של הביקורת השיפוטית, לא רק בהקשר של מעצרים אלא אף כשהדבר נוגע לחיפוש ותפיסה של רכוש על ידי המדינה: "כאשר במעצר עסקינן, דרך המלך היא מעצר באמצעות צו שיפוטי [...] בדומה, כך גם לגבי תפיסת רכוש. דרך המלך היא תפיסה באמצעות צו חיפוש ותפיסה [...] והחריג הוא תפיסה שלא מכוח 43".צו. אלו עקרונות יסוד שעומדים בבסיס שיטתנו המשפטית ללא מנגנון ביקורת חיצוני אין הפרדה בין הגורם המחליט על ביצוע החיפוש לבין הגורם המבצע, ולפיכך הסכנה להפרה של האיזון בין האינטרס הציבורי בכניסה לבית לבין ההגנה על פרטיותם של יושביו, הופכות לוודאיות. - ואף הסכנה לשימוש בסמכות משיקולים זרים הן 67 הנסיבות והעילות שמכוחן ניתן לפלוש לבית על פי סעיף כלליות, עמומות ורחבות מאוד. יתר על כן, הסעיף מציב רף נמוך מאוד של חשדות שכמעט כל פעולה (ולא רק עבירה פלילית) יכולה להיכנס בגדרם ולשמש הצדקה להיכנס לבית. הגורם שבסמכותו לקבוע אם מתקיימים התנאים הכלליים האלה הוא כל "קצין או בחלק השני). 1.חייל שקצין הרשהו לכך" (ראו גם פרק א התוצאה הקשה של כל אלו היא סמכות קיצונית ורחבה, ללא כל מגבלה ממשית וללא בקרה חיצונית, עד כדי היותה סמכות מוחלטת הלכה למעשה. התוצאה הבלתי נמנעת של השימוש בסמכות זו היא פגיעה בלתי מידתית ושרירותית בכבוד ובפרטיות של פלסטינים שכוחות הצבא פולשים לביתם. ) מפירה נורמות 67 הסמכות הקבועה בתחיקה הצבאית (סעיף בסדר גבוה ממנה: את הוראות המשפט ההומניטרי הבינלאומי (דיני הכיבוש) ואת דיני זכויות האדם. לפיכך מדובר בהוראות חוק שאינה עומדת בדרישות דיני הכיבוש המסמיכים את המפקד הצבאי לחוקק בשטח הכבוש, ומכאן שיש להטיל ספק בעצם חוקיותה. יתרה מכך, הקניית סמכויות חיפוש כה נרחבות וחסרות בלמים כמוה כלקונה משפטית (חֶסֶר בדין) בתחיקה הצבאית. היעדרם הכמעט מוחלט של תנאים ועילות לחיפוש אינו מבטא הֶסְדֵּר אלא היעדרו של הסדר. בהינתן עיקרון החוקיות שלפיו לרשות אסור - משמעות חסר זה היא - לעשות דבר שהיא אינה מוסמכת מפורשות בחוק לעשותו שהדין כלל אינו מכיל הסמכה לפעולת החיפוש. נוסף לפגמים המהותיים הנוצרים ממסגרת חוקית המעניקה הרשאה כה רחבה לביצוע פלישות (היעדר עילות מוגדרות ומבחנים ברורים להתקיימותן), התחיקה הצבאית גם אינה מסדירה את האופן שבו יש לבצען, ואת ההגנה על זכויותיהם של מי שעלולים להיפגע במהלכן. על פי רוב המערכת הצבאית אינה פועלת כדי להטמיע בקרב החיילים ולאכוף עליהם את הנהלים הדלים שכן קיימים ביחס לפלישות לבתים. היעדר מגבלות על עצם ההחלטה לפלוש לבית, יחד עם מיעוט הנחיות שנועדו להגן על יושביו, יוצרים פרקטיקה פוגענית באורח קיצוני הרומסת ברגל גסה את זכויותיהם של הפלסטינים. הפגיעה הרחבה שתתואר בפירוט בהמשך דוח זה היא תולדה של מסגרת חוקית לכאורה, המעניקה חירות כמעט מוחלטת לצבא לפגוע בזכויותיהם של הפלסטינים. .67 . צו בדבר הוראות ביטחון, ס׳41 , מערב ואח׳ נ׳ כוחות צה״ל באזור יהודה ושומרון, פסק דין3239/02 ; בג״ץ7 . פס׳13.11.1997 , פלונים נ׳ שר הביטחון, פסק דין10/94 . עמ״מ42 .32 , פס׳5.2.2003 .5.8.2018 ,, שאול אלוביץ׳ נ׳ מדינת ישראל, פסק דין4526/18 . רע״פ43 - 19 - . פלישות צבאיות לבתים בדין2 הבינלאומי והישראלי המשפט ההומניטרי הבינלאומי ודיני זכויות האדם הבינלאומיים הינם מערכות דינים בינלאומיים המשלימות זו את זו שנועדו להגן על חייהם, בריאותם וכבודם של יחידים. המשפט ההומניטרי הבינלאומי, הידוע גם כדיני הלחימה ומכיל בתוכו גם את דיני הכיבוש, חל בעת סכסוך מזוין ומטרתו לצמצם את הפגיעה בבני אדם. לעומתו, דיני זכויות האדם חלים עקרונית בכל עת, כלומר בעתות שלום ובמהלך סכסוכים מזוינים. דיני הכיבוש, דיני זכויות האדם והמשפט הישראלי מעניקים חשיבות רבה לביצורן של הזכות לכבוד כזכות בסיסית ושל הזכות לפרטיות כנדבך מרכזי בתוכה. את החשיבות הניתנת לזכויות אלה ניתן לראות כהגנה מפני חדירה בלתי מוצדקת של גופי השלטון לרשות הפרט. לצד זאת, מסגרות דינים אלו מעניקות הגנות מיוחדות לילדים ואוסרות על ענישה קולקטיבית, הרתעה, הפחדה והשלטת טרור. בדין ההומניטרי הבינלאומי לא קיים איסור מפורש על ביצוע פשיטות על בתיהם של האנשים המוגנים (אוכלוסייה הנתונה תחת כיבוש להבדיל מאיסורים מפורשים על ענישה קולקטיבית או 44,)צבאי על ביזה למשל. עם זאת, עקרון החוקיות הקובע שסמכויות הרשות אסור, מחייב הסמכה - קבועות בדין וכל מה שלא הותר לרשות מפורשת כדי שפעולה מסוימת של הרשות תהיה חוקית. הדבר נכון במיוחד כאשר פעולה מסוימת של הרשות פוגעת בזכויות יסוד של אזרחים. את ההסמכה לביצוע פלישה לבתים יש לחפש כמובן בדיני הכיבוש החלים בגדה המערבית, אך בנסיבות מסוימות גם בדיני הלחימה (דיני העימות המזוין) המעניקים לצבא סמכויות נרחבות, ובכלל זאת סמכות לפלוש לבתים בהקשר של לחימה. כאשר מדובר בפלישות לבתים לצורך חיפוש או מעצר, שהן חלק מפעילות לאכיפת חוק, לתקנות האג המעניקה לצבא הכובש את 43 ההסמכה מצויה בתקנה היות שפלישה 45.הסמכויות הנדרשות לשם השבת הסדר והביטחון לבתים יוצרת פגיעה קשה בכבוד האדם ובזכות לפרטיות של שוכני זכויות המעוגנות הן במשפט ההומניטרי הבינלאומי והן - הבתים לא די בהסמכה כללית כגון זו - בדיני זכויות האדם הבינלאומיים , אלא נדרש איזון בין האינטרס הציבורי להיכנס 43 הקבועה בתקנה למרחב הפרטי לבין האינטרס המובהק של הגנה על זכויות הפרט. מכאן שעל מדינת ישראל ועל המפקד הצבאי בגדה המערבית חלה החובה לוודא שהפגיעה בזכויות הנכבשים לא תיעשה באופן בלתי קרי ללא עילה המצדיקה אותה וללא בסיס - מידתי או שרירותי ראייתי היוצר חשד המצדיק פגיעה. אם כן, פגיעה בזכויות האמורות מותרת רק כאשר היא מבוססת על חשד קונקרטי ונעשית לתכלית ראויה ובאופן שהפגיעה הנגרמת תהיה מצומצמת ככל האפשר. כדי שהפגיעה תהיה מידתית, על האמצעי להשגת התכלית להיות מותאם לה, מבין מגוון האמצעים שניתן לנקוט להגשמת המטרה יש לנקוט באמצעי שפגיעתו פחותה, ועל הנזק לכבוד שנגרם כתוצאה מהאמצעי שננקט לעמוד ביחס למרות זאת, דוח זה מלמד שישראל 46.ראוי לתועלת הצומחת ממנו פוגעת באופן שגרתי בזכויות אלה לא בהתבסס על חשד קונקרטי, ובאופן שאינו עולה בקנה אחד עם עקרון המידתיות. נעיר כי לכאורה ניתן לטעון שדיני הלחימה, המעניקים לצבא סמכויות נרחבות בעת עימות מזוין בהתאם לצרכים הצבאיים, מסמיכים את הצבא הישראלי לפלוש לבתי פלסטינים. ואולם דוח זה מתמקד בפעולות שישראל מבצעת כחלק משגרת הכיבוש בגדה המערבית, שאינה שגרה של לחימה, ועיקר הפעולות המתוארות בו נעשות תחת המסגרת החוקית המחייבת את הכוח הכובש לשמור על הסדר או לאכוף את החוק, ולא כחלק ממצב של לחימה. לפיכך, דיני הלחימה אינם מהווים מקור חוקי לגיטימי לרוב המכריע של הפעולות שיתוארו כאן. הזכות לכבוד ולפרטיות במשפט ההומניטרי הבינלאומי כבוד האדם הוא ערך המבטא את ההכרה באנושיותו של כל אדם ולאורה את התפיסה שכל בני האדם ראויים ליחס מכבד. ערך זה תורגם לעיקרון משפטי בדמותה של הזכות לכבוד, הנחשבת לעומדת ביסודן של כל זכויות האדם הבסיסיות והאוניברסליות. משמעה היא כי יש להבטיח לכל אדם תנאי חיים המאפשרים את מימוש זכויותיו מן הזכות לכבוד 47.הבסיסיות, וכי אין להתייחס לאדם ככלי או אמצעי נגזרות זכויות אדם נוספות כגון הזכות לחיים, הזכות לשלמות הגוף, הזכות לביטחון אישי, הזכות לקניין, הזכות לשוויון והזכות לפרטיות. המשפט ההומניטרי הבינלאומי מכיר בחשיבותה של הזכות לכבוד, לתקנות האג קובע, בין 46 ועיגן אותה באמנות המרכזיות: סעיף היתר, כי "יש לכבד את כבוד המשפחה וזכויותיה, חיי אדם, רכוש לאמנת 27 סעיף48."פרטי, וכן את אמונות הדת ומנהגי הפולחן ז'נבה הרביעית מורה לכוח הכובש לשמור על כבוד האדם של האנשים המוגנים: . אמנת ז׳נבה הרביעית בדבר הגנה על אזרחים בעת מלחמה וההוראות המינהגיות הקבועות בפרוטוקולים הנלווים לה מתוות כללים שנועדו להגן על44 אזרחים שמצאו עצמם בידי הצד היריב, ובכלל זאת אוכלוסייה אזרחית המצויה בשטח שנכבש על ידי הצד האחר לסכסוך. האמנה קובעת כי אזרחים אלה .4 ), סעיף1949( הינם ״אנשים מוגנים״. אמנת ז׳נבה הרביעית בדבר הגנה על אזרחים בעת לחימה לתקנות הנלוות.43 ), סעיף1907( . אמנת האג בדבר דיני המלחמה ביבשה45 מראעבה נ׳ ראש ממשלת ישראל, פסק7957/04 . מבחן זה מכונה לעתים ״מידתיות במובן הצר״. על מבחני המידתיות במשפט הבינלאומי ראו: בג״ץ46 .30 דין, פס׳ .2002 ,. ראו למשל: אהרון ברק, ״כבוד האדם״, המשפט, ז׳47 . לתקנות הנלוות46 ), סעיף1907( . אמנת האג בדבר דיני המלחמה ביבשה48 - 20 - ,"מוגנים זכאים בכל הנסיבות ליחס של דרך ארץ לגופם, לכבודם לזכויותיהם המשפחתיות, לאמונתם ולפולחנם, לנימוסיהם ולמנהגיהם. היחס אליהם יהא תמיד אנושי, והם יוגנו במיוחד מפני כל מעשה אלימות או איומי אלימות ומפני עלבונות וסקרנות 49"]...[ הרבים סעיף זה קובע את עיקרון היחס ההומני לו זכאים אנשים מוגנים: יש לכבד ולהימנע מפגיעה שרירותית בגופם, בביתם הפרטי, בשגרת החיים, בחיי המשפחה, בדתם ובנורמות החברתיות והתרבותיות שלהם. הסעיף נתפס כמרכז את עקרונות היסוד של "חוק ז'נבה" עקרון קדושת חייו וכבודו של אדם והכרה בזכויות הבסיסיות - 50.הנגזרות ממנו, המובטחות לכל אדם גם מי שמעורבים בפעילות עוינת כלפי הכוח הכובש נחשבים "אנשים מוגנים" מכוח אמנת ז'נבה הרביעית, ולכן הוראות סעיף חלות גם כלפיהם. עם זאת, ההגנות שלהן הם זכאים מוגבלות 27 51.ויש לאזנן עם שיקולי הביטחון של הכוח הכובש הזכות לפרטיות ולצנעת הפרט מהווה מופע מרכזי של הזכות לכבוד, היא נגזרת שלה ומבטיחה את קיומה. ככלל, היא עוסקת בשליטה של נשיא בית המשפט העליון לשעבר, 52.האדם על היחידה האוטונומית שלו השופט אהרון ברק, תיאר את הזכות לפרטיות כ"מותחת את הקו בין הפרט לבין הכלל, בין ה'אני' לבין החברה. היא משרטטת מתחם אשר בו 53."מניחים את הפרט לנפשו, לפיתוח ה'אני' שלו, בלא מעורבות הזולת שהוזכר לעיל קובע כי 27 על פי הדין ההומניטרי הבינלאומי, סעיף על הכוח הכובש להימנע מפגיעות שרירותיות הן בבית הפרטי, הן בשגרת החיים והן בנורמות החברתיות, הדתיות והתרבותיות של האנשים המוגנים. כמו כן מחויב הכוח הכובש ביחס אנושי כלפי האנשים המוגנים ובהגנה עליהם מפני אלימות, איומים באלימות, 54.סקרנות הרבים ופגיעות נוספות בכבודם קובע כי אין 55עיקרון המידתיות (פרופורציונליות) בדיני הלחימה להתיר פעולה צבאית הצפויה לגרור פגיעה באינטרסים ההומניטריים במקרה שבו הפגיעה עומדת ביחס בלתי מידתי לתועלת הצבאית אשר צפויה להיות מופקת מן הפעולה. כלומר, חובה על הכוח הצבאי לאזן בין הפגיעה הצפויה לבין התועלת הצבאית הקונקרטית 56.והישירה שלה מצפה הכוח יוזם הפעולה הזכות לכבוד ולפרטיות בדיני זכויות האדם הבינלאומיים גם בדיני זכויות האדם הבינלאומיים קיבל כבוד האדם מעמד מרכזי כבר בהכרזה האוניברסלית לכל באי עולם בדבר זכויות האדם, והוא משמש כערך העליון הנמצא בליבן של כל זכויות האדם האוניברסליות האחרות. בהקשר של הזכות לפרטיות ההכרזה קובעת כי: "לא יהא אדם נתון להתערבות שרירותית בחייו הפרטיים, במשפחתו, במעונו, בחליפת המכתבים שלו ולא לפגיעה בכבודו 57."]...[ או בשמו הטוב האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות אוסרת על ) של המדינה בזכות לפרטיות, Arbitrary( התערבות שרירותית כי "לא יהיה אדם נתון להתערבות שרירותית או 17 וקובעת בסעיף חוקית בצנעת הפרט שלו, במשפחתו, בביתו או בתכתובתו, -בלתי ועדת האו"ם 58."או לפגיעות בלתי חוקיות בכבודו או בשמו הטוב לזכויות אדם, האחראית על יישום אמנה זו, קבעה כי פגיעה בזכויות היא בלתי חוקית, גם כשהיא נעשית על בסיס 17 המעוגנות בסעיף הוראה של חוק מדינתי, אם החוק המדינתי אינו דורש בחינה של . עמדתה הרשמית של ישראל היא כי אמנת ז׳נבה הרביעית אינה חלה27 ), סעיף1949( . אמנת ז׳נבה הרביעית בדבר הגנה על אזרחים בעת לחימה49 בגדה המערבית, אך היא רואה עצמה מחויבת ליישם את ההוראות ההומניטריות של האמנה. עמדה זו אינה מקובלת על הקהילה הבינלאומית ועל מרבית המשפטנים הבינלאומיים העוסקים בתחום, הסבורים כי אמנת ז׳נבה הרביעית דווקא חלה בגדה המערבית הכבושה בידי ישראל. International Committee of the Red Cross, Commentary of 1958, Convention (IV) Relative to the Protection of Civilian in Time of War, Geneva, Article 27. 50 ,נפתלי, יובל שני, המשפט הבינלאומי בין מלחמה לשלום-; ארנה בן5 ), סעיף1949( . אמנת ז׳נבה הרביעית בדבר הגנה על אזרחים בעת לחימה51 .2006 , אוניברסיטת תל אביב- הוצאת רמות .2007 ,1 . מיכאל בירנהק, ״שליטה והסכמה: הבסיס העיוני של הזכות לפרטיות״, משפט וממשל, יא52 .16 , פס׳1994 , דיין נ׳ מפקד מחוז ירושלים ואח׳, פסק דין2481/93 . בג״ץ53 .27 ), סעיף1949( . אמנת ז׳נבה הרביעית בדבר הגנה על אזרחים בעת לחימה54 . בדיני הלחימה המודרניים ניתן להצביע על ארבעה עקרונות מרכזיים בעלי חשיבות מכרעת בכל הנוגע להגנה על אינטרסים הומניטריים: עקרון הצורך55 הרלוונטי לענייננו. עקרונות אלה עומדים בבסיס הוראות ספציפיות רבות המצויות- הצבאי, עקרון ההבחנה, עיקרון מניעת סבל מיותר ועיקרון המידתיות באמנות השונות, וניתן לראות בהם משום כללים מנהגיים מחייבים. על כן יש לפרש את ההוראות לאורם ובמקרים מסוימים ניתן לחלץ כללי פעולה ספציפיים .158-146 , עמ׳2006 , אוניברסיטת תל אביב- מתוך העקרונות האלה. ראו: ארנה בן נפתלי ויובל שני, המשפט הבינלאומי בין מלחמה לשלום, הוצאת רמות ).1977( )(ב) לפרוטוקול הראשון הנלווה לאמנה5(51 ), סעיף1949( . אמנת ז׳נבה הרביעית בדבר הגנה על אזרחים בעת לחימה56 .12 ), סעיף1948( . הכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם57 .17 ), סעיף1966( ,. אמנה בינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות58 UN, The Office of the High Commissioner for Human Rights, CCPR General Comment No. 16: Article 17 (Right to Privacy), para 4; Toonen v. .59 Australia, CCPR/C/50/D/1992/488 at para 8.3, UN Human Rights Committee, 1994. - 21 - מידתיות הפגיעה. השימוש במונח שרירותיות נועד להבטיח שגם אם הפגיעה נעשית מכוח החוק, הרי שעליה להיעשות בהתאם להוראות, למטרות וליעדים של האמנה, ועליה להיות סבירה ומותאמת - לנסיבות הספציפיות. פגיעה שאינה עולה בקנה אחד עם אלה 59.תיחשב פגיעה שרירותית ועדת האו"ם לזכויות אדם מפרשת את המילה שרירותיות באופן ניסוח שמאפשר - המתיר אך ורק פגיעות סבירות בזכויות אדם לראות בסבירות ובמידתיות מבחנים רלוונטיים לאופן יישום סעיפי הוועדה מפרשת את הדרישה לסבירות כמניחה שכל 60.האמנה פגיעה בפרטיות צריכה להיות מידתית ביחס לתכלית המקווה כאמור, עיקרון המידתיות 61.ונחוצה בנסיבות של כל מקרה ומקרה (הפרופורציונליות) מבקש לאזן בין זכויות הפרט לאינטרסים של הכלל. במשפט הבינלאומי עיקרון המידתיות מהווה הגבלה חשובה על האופן שבו מדינות מפעילות את כוחן ואת סמכויותיהן. דיני זכויות האדם מחייבים כל מדינה המגבילה את זכויות תושביה 62.להצדיק את נחיצות ההגבלה ואת מידתיותה בנוגע לביצוע חיפושים בביתו של אדם, פרשנות הוועדה קובעת כי אלו צריכים להיות מוגבלים לחיפוש של ראיות נחוצות ואין 63.להרשות שיגיעו לכדי הטרדה ) קובעת גם היא כי לכל ECHR( האמנה האירופית לזכויות אדם אדם יש זכות כי פרטיותו לא תיפגע, אלא כאשר פגיעה זו נעשית בשורה של פסקי דין קבע בית 64.בהתאם לחוק ובנסיבות מוגבלות הדין האירופי לזכויות אדם כי פגיעה בפרטיות שאינה מבוססת על ראיות המקימות חשד ממשי וקונקרטי אינה מידתית, ופגיעה בלתי מידתית בפרטיות היא פגיעה שרירותית ולפיכך בלתי חוקית. כך למשל נקבע כי סמכויות עיכוב וחיפוש ללא חשד סביר, אף שהופעלו מכוח החוק המקומי, מהוות הפרה של הזכות לפרטיות; וכי התערבות חוקית בפרטיות חייבת להיות מידתית ביחס למטרת בפסק דין אחר קבע בית הדין כי אין די בחשד ערטילאי 65.החוק כדי להצדיק חדירה לבית פרטי וחיפוש בו, גם אם זה נעשה מכוחו של צו חיפוש; וכי פעולה שבה המשטרה לא נקטה צעדים בסיסיים כדי לקשור בין כתובת הפשיטה לבין חשוד אינה יכולה להיחשב בשתי פרשות נוספות קבע בית 66.לסבירה, ומשכך למידתית הדין כי חיפוש שנערך מכוח צו שיפוטי שנוסח בצורה רחבה עד שאיפשר תפיסה של מסמכים ללא כל הגבלה, אינו יכול להיחשב וכי חיפוש ותפיסה של רכוש שבוצעו מכוח צו שיפוטי 67;למידתי שבו לא פורטה המטרה שלשמה הוצא הצו, גם הם אינם יכולים 68."להיחשב למידתיים ול"הכרחיים בחברה דמוקרטית הזכות לפרטיות במשפט המינהלי והחוקתי הישראלי המשפט המינהלי הישראלי מחייב כיבוד זכויות אדם על ידי הרשויות הישראליות ודורש כי פעולות מינהליות פוגעניות תיעשנה בהליך 69.הוגן ולאור עקרונות המידתיות והאיסור על שרירותיות במשפט הישראלי הזכות לפרטיות מהווה זכות יסוד והיא מנויה במפורש בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו הקובע כי: (א) כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו. (ב) אין נכנסים לרשות היחיד שלא בהסכמתו. (ג) אין עורכים חיפוש ברשות היחיד של אדם, על גופו, בגופו או 70.בכליו. (ד) אין פוגעים בסוד שיחו של אדם, בכתביו או ברשומותיו היקפה של הזכות לפרטיות אינו מוגדר דיו והיא לוקה בעמימות עם זאת, הפסיקה קובעת כי בשל מעמדה כזכות חוקתית 71.מובנית 72.יש לפרשה מתוך תפיסה רחבה ו"נדיבה" ולא באופן טכני .27 .. עמ׳2009 , ירושלים, יוני75 . יובל שני, ״השימוש בעיקרון המידתיות במשפט הבינלאומי״, המכון הישראלי לדמוקרטיה, מחקר מדיניות60 .61 .בפרשה זו נדונה התאמה לאמנה של חקיקה מדינתית האוסרת על משכב זכר בהסכמה בין בגירים .2009 ,. יובל שני, השימוש בעיקרון המידתיות במשפט הבינלאומי, המכון הישראלי לדמוקרטיה62 UN, The Office of the High Commissioner for Human Rights, CCPR General Comment No. 16: Article 17 (Right to Privacy), para 8. .63 Convention for the Protection of Human Rights and Fundamental Freedoms [the European Convention on Human Rights - ECHR] (1950), Article 8. .64 . בפרשה זו פנו לבית הדין האירופי לזכויות אדם שני אזרחים בריטיםGillan and Quinton v. United Kingdom 4158/05 ECHR, January 2010 .65 בטענה שהמשטרה הפעילה נגדם סמכויות עיכוב וחיפוש באופן שהפר את זכויותיהם המוגנות באמנה האירופית לזכויות אדם. השניים עוכבו ונערך עליהם חיפוש כאשר היו בדרכם לאירוע מחאה נגד תערוכה בינלאומית לציוד ומערכות הגנה שהתקיימה בלונדון. בית הדין קבע, בין היתר, כי החוק הבריטי לאמנה העוסק, כאמור, בזכות לפרטיות. 8 שמכוחו בוצע החיפוש הפר את סעיף וילדיהם פנו לבית הדין האירופי - אזרח אירלנד ואזרחית בריטניה- בפרשה זו בני זוגKeegan v. The United Kingdom, 28867/03 ECHR, July 2006 .66 לזכויות אדם, לאחר שהמשטרה פשטה על ביתם בליברפול. הפְּשיטה נערכה עם צו חיפוש שניתן על ידי שופט, לאחר שבלש משטרה העיד בפניו בשבועה כי ישנו חשד סביר שבאחזקתו של האדם המתגורר בכתובת זו נמצא שלל שנגנב בסדרה של מקרי שוד מזוין שהתרחשו בעיר. האדם שהמשטרה לאמנה בכך שלא 8 חשדה כי היה מעורב במקרי השוד לא התגורר בכתובת שבה בוצע החיפוש. בית הדין קבע, בין השאר, כי המשטרה הפרה את סעיף נקטה בצעדים בסיסיים כדי לוודא את הקשר בין הכתובת לעבירה הנחקרת. בפרשה זו עורך דין תושב גרמניה פנה לבית הדין לאחר שבמשרדו נערך חיפוש עם צו Niemietz v. Germany,13710/88, ECHR, December 1992 .67 שניתן לאחר ששותפו למשרד סירב למסור פרטים לגבי חשוד בעבירה (מדובר בעבירה קלה יחסית שעונשה עד שנת מאסר או קנס). בית הדין קבע כי לאמנה בשל העובדה שהצו נוסח באופן רחב והתיר חיפוש ותפיסה של ״מסמכים״ ללא כל הגבלה.8 החיפוש מהווה הפרה של סעיף . בפרשה זו עורך דין תושב אוסטריה שנפתחו נגדו הליכים פליליים בחשד לגניבה חמורה, הונאה חמורה ומעילה פנה Robathin v. Austria, 30457/06, ECHR, July 2012 .68 .לבית הדין לאחר שבמשרדו נערך חיפוש עם צו משופט, שהתיר בין היתר חיפוש ותפיסה של כל המידע האלקטרוני במשרד. התובע זוכה בסופו של דבר מכל החשדות נגדו לאמנה משום שהצו לא הוגבל לחיפוש ותפיסה של מידע שיש לו קשר כלשהו לביצוע העבירות שבהן נחשד התובע.8 בית הדין קבע כי החיפוש מהווה הפרה של סעיף חברת אלאסקא אלמוברק בע״מ נ׳ חברת החשמל 4638/07 עטיה נ׳ שר החינוך, התרבות והספורט, פסק דין; בג״ץ- בן3477/95 . ראו למשל: בג״ץ69 .2004 , מועצת הכפר בית סוריק נ׳ ממשלת ישראל, פסק דין2056/04 ; בג״ץ2007 ,לישראל, פסק דין Toonen v. Australia, CCPR/C/50/D/1992/488 at para 8.3, UN Human Rights Committee, 1994 "The Committee interprets the requirement of reasonableness to imply that any interference with privacy must be proportional to the end sought and be necessary in the circumstances of any given case". - 22 - בפסק הדין בפרשת דיין תיאר המשנה לנשיא בית המשפט העליון (כתוארו אז), השופט אהרון ברק, את חשיבותה של השמירה על הפרטיות: ובלא - "ניתן לקבוע כי הזכות החוקתית משתרעת, בין השאר על זכותו של אדם - כל ניסיון להקיף את הזכות על כל היבטיה לנהל את אורח החיים שבו חפץ בדל"ת אמות ביתו, בלא הפרעה מבחוץ. ביתו של אדם הוא מבצרו, ובגדריו הוא זכאי לכך כי יניחו 73."אל עצמו, לפיתוח האוטונומיה של הרצון הפרטי שלו ) התבססה 1992-מאז שנחקק חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (ב הזכות לפרטיות בשורה הראשונה של זכויות האדם בישראל, לצד בפסק הדין בפרשת פלונית קבע 74.זכויות נוספות כגון הזכות לחיים השופט ברק כי: "הזכות לפרטיות היא מהחשובות שבזכויות האדם בישראל [...] היא מוכרת על ידי המשפט המקובל הישראלי כזכות חל שינוי מהותי במעמדה של הזכות לפרטיות 1992-אדם [...]. ב [...] אכן מכוחו של חוק היסוד הפכה הפרטיות לזכות חוקתית 75."חוקית. כל רשות מרשויות השלטון [...] חייבת לכבדה-על אף על פי שחוקי היסוד הישראליים אינם חלים באופן ישיר בשטחים כשמדובר בפלסטינים, הם מגבילים את פעולת הרשויות - הכבושים הישראליות בכל מקום, ובכלל זאת גם את פעולתן בגדה המערבית. על המפקד הצבאי חלה חובה לכבד את זכויותיו החוקתיות של כל אדם שכלפיו מופעלת סמכות שלטונית של מדינת ישראל, ללא 76.תלות באזרחותו ובמקום הפעילות הגנות מיוחדות על ילדים אחד המאפיינים המייחדים פלישות לבתים בהשוואה לפעולות צבאיות אחרות הוא העובדה שהן משפיעות על חייהם של כלל בני המשפחה, ובכלל זה על ילדים ובני נוער הנחשפים אליהן. בהתאם לכך, יש לבחון פעולות אלה גם לאור ההגנות המיוחדות החלות על ילדים במשפט הבינלאומי. ) היא המסמך 1989( האמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד הבינלאומי הבולט והמקיף ביותר בתחום זכויותיהם של ילדים. האמנה מהווה חלק מהמשפט הבינלאומי הפומבי ולכן מחייבת את המדינות החתומות עליה, בהן ישראל שאישררה את האמנה . נוסף לאמנה לזכויות הילד, גם באמנת ז'נבה הרביעית 1991-ב נכללו כמה הגנות מיוחדות על זכויותיהם של ילדים. לאמנה לזכויות הילד ארבעה עקרונות מרכזיים: עיקרון השוויון; עיקרון טובת הילד; עיקרון החיים, ההישרדות וההתפתחות; ועיקרון מלבד זאת, האמנה 77.השתתפות ילדים בהחלטות הנוגעות לחייהם שמה דגש מיוחד על כבוד הילד ומקימה הגנה מיוחדת על פרטיותם של ילדים, וקובעת כי ילד "לא יהא נתון להתערבות שרירותית או 78."בלתי חוקית בפרטיותו, משפחתו ביתו או תכתובתו הזכויות המעוגנות באמנה נתונות לכל הילדים באשר הם ילדים ובאשר הם בני אדם, ואין הענקתן לילדים מותנית בכך שיהיו אזרחים, לאמנה קובע כי "המדינות 2 סעיף79.תושבים או בעלי כל מעמד אחר החברות יכבדו ויבטיחו את הזכויות המפורטות באמנה זו לכל ילד בתחום שיפוטן [...]". אף על פי כן, ישראל גורסת כי האמנה אינה חלה בגדה המערבית, בהתאם לעמדתה הכללית בנוגע לאי נזכיר כי עמדתן של הקהילה 80.תחולת דיני זכויות האדם באזור זה המשפטית והקהילה הבינלאומית, כמו גם עמדתנו, היא כי דיני זכויות האדם כולם, ובכללם גם האמנה לזכויות הילד, חלים בגדה 81.המערבית ומחייבים את הרשויות הישראליות איסור על ענישה קולקטיבית, הפחדה והשלטת טרור לאמנת ז'נבה הרביעית אוסר מפורשות על ענישה 33 סעיף קולקטיבית: "שום מוגן לא ייענש על עבירה שלא עבר אותה בעצמו. עונשים קיבוציים וכן כל אמצעי הפחדה או השלטת טרור אסורים. הביזה 82 ".אסורה. מעשי תגמול כלפי מוגנים ורכושם אסורים .7 . חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, סעיף70 .2007 ,1 . מיכאל בירנהק, ״שליטה והסכמה: הבסיס העיוני של הזכות לפרטיות״, משפט וממשל, יא71 .16 . פס׳1994 ,, דיין נ׳ מפקד מחוז ירושלים, פסק דין2418/93 . בג״ץ72 .16 . פס׳1994 ,, דיין נ׳ מפקד מחוז ירושלים, פסק דין2418/93 . בג״ץ73 .2009 ,. עומר טנא, ״הזכות לפרטיות בעקבות חוק יסוד כבוד האדם: מהפך מושגי, חוקתי ורגולטורי״, קרית המשפט, ח׳74 .]. [ההדגשות הוספו9-8 . פס׳2006 ,, פלונית נ׳ בית הדין הרבני האזורי בנתניה, פסק דין6650/04 . בג״ץ75 , עיריית סילוואד ואח׳ נ׳1308/17 ). בג״ץ2014( . יעל רונן, ״תחולתו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו בגדה המערבית״, שערי משפט ז, תשע״ד76 משפטנים בכירים באמצעות הקליניקה לזכויות אדם בינלאומיות28 (הוגשה על ידי2017 הכנסת ואח׳, בקשת הצטרפות כ״ידיד בית המשפט״, מרץ בפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים). . משרד המשפטים, הוועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט ויישומם בחקיקה, דוח ועדת המשנה בנושא הקטין בהליך הפלילי, פברואר 77 .28 , עמ׳2003 .16 ) סעיף1989( . אמנה בדבר זכויות הילד78 . משרד המשפטים, הוועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט ויישומם בחקיקה, דוח ועדת המשנה בנושא הקטין בהליך הפלילי, פברואר79 .2 ), סעיף1989( ; אמנה בדבר זכויות הילד2003 . בדיווחיה לוועדת האו״ם לזכויות הילד מדינת ישראל אינה מדווחת על מצב זכויותיהם של ילדים פלסטינים, גם כשהדברים אמורים בתחומים המצויים ישירות80 תחת אחריותה ופעולתה (כגון מעצר וכליאה של ילדים בבתי כלא צבאיים או שפיטתם במערכת המשפט הצבאית). ראו למשל דבריו של אביתר מנור, הנציג הקבוע .Committee on the Rights of the Child Reviews Report of Israel, United Nations Office, Geneva, June 2013 .של ישראל במשרד האו״ם בז׳נבה - 23 - עוסק בעיקרון האחריות האישית והוא33 חלקו הראשון של סעיף מגלם בחוק הבינלאומי את אחד העקרונות הכלליים של המשפט הפלילי, לפיו אחריות עונשית היא אישית מטבעה. הסעיף משלים 83.וממשיך את האיסור על ענישה קולקטיבית שמצוי גם בתקנות האג אך בעוד שאמנת האג לא שללה לחלוטין את האפשרות שהקהילה נושאת באחריות מסוימת, האיסור שקובעת אמנת ז'נבה על ענישה , הוא ברור ומוחלט. 33 קולקטיבית, המופיע בחלקו השני של סעיף האיסור על ענישה קולקטיבית מכוון לענישה מכל סוג המוטלת על אדם או על קבוצת אנשים בעקבות מעשים שהם אינם אחראים להם (להבדיל מענישה על פי חוק העונשין שקבע בית משפט בהליך הוגן). הסעיף יוצר זיקה ברורה בין ענישה קיבוצית לבין שימוש באמצעי הפחדה והשלטת טרור, וכורך יחד את האיסור על מעשים אלה. לעניינינו חשוב לציין כי לפי פרשנות הצלב האדום לאמנת ז'נבה (פרשנות המקובלת כמחייבת) אין להשתמש בפרקטיקות אלה כדי להרתיע מהשתתפות בפעולות התנגדות לשלטון הצבאי. זאת הן משום שפגיעתן בחפים מפשע ובאשמים כאחד מנוגדת לעקרונות הן - האנושיות והצדק, והן משום שלפעולות אלה אפקט הפוך נוטות לחזק את ההתנגדות במקום לדכא אותה. חלקו האחרון של 84.הסעיף אוסר גם על ביצוע מעשי תגמול כלפי מוגנים ורכושם ענישה קולקטיבית עומדת בסתירה לזכות לחירות ולזכות למשפט הוגן הקבועות באמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות. כמו כן, ביטויים מסוימים של ענישה קולקטיבית עלולים להיחשב עונש בלתי אנושי, אכזרי או משפיל, שנאסר באמנה זו ובאמנה 85.נגד עינויים כל פלישה לבית כוללת פגיעה קולקטיבית כלשהי, משום שהפעולה פוגעת בכל מי שמתגוררים בבית. לגבי חלק מהפלישות הצבאיות לבתים בגדה המערבית קיים קושי לקבוע אם פגיעתן הקולקטיבית מהווה ענישה קיבוצית. כך למשל, בפלישות לצורך חיפוש או מעצר, על פניו לא מדובר בענישה קיבוצית, והפגיעה הקולקטיבית הינה תוצר לוואי. עם זאת, בחלק מהמקרים פעולות הפלישה לבתים לאמנת ז'נבה, לאור 33 בגדה מעלות חשד ממשי להפרה של סעיף פרשנות הצלב האדום לסעיף זה. כך גם לגבי פלישות שנעשות במטרה להפעיל לחץ על פרטים או על קהילה לצורך דיכוי והרתעה מפני השתתפות בפעילות התנגדות ומחאה, וכך לגבי פלישות רחבות היקף המתבצעות בתוך כפרים או שכונות שלמות לשם הפגנת נוכחות או למטרות כלליות אחרות, ללא חשד קונקרטי כלפי דיירי הבתים שאליהם חודרים החיילים. סיכון לחיים, לגוף ולרכוש לתקנות האג קובע כי "יש לכבד את כבוד המשפחה 46 סעיף וזכויותיה, חיי אדם, רכוש פרטי וכן את אמונות הדת ומינהגי כאמור, גם אמנת ז'נבה קובעת כי לצד הזכות 86."]...[ הפולחן לכבוד, יש להגן גם על גופם של האנשים המוגנים, וכי בין היתר הם "יוגנו במיוחד מפני כל מעשה אלימות ואיומי אלימות". לצד זאת, בסופו של הסעיף נקבע כי "בעלי הסכסוך רשאים לנקוט, לגבי מוגנים, אותם אמצעי פיקוח וביטחון שהיו דרושים כתוצאה 87."מהמלחמה כל פעולה צבאית בקרב אזרחים עלולה לסכן את חייהם ואת גופם. יחד עם זאת, על הכוח הכובש חלה חובה לצמצם פגיעה זו ככל האפשר. הסיכון לפגיעות מהסוג האמור גבוה כאשר הפעולה הצבאית מתרחשת בתוך בית פרטי, בשל המתח בין כוחות הצבא הפולשים בכפייה לבית לבין דייריו. נוסף לפגיעה פיזית, לפלישות של הצבא הישראלי לבתי פלסטינים בגדה המערבית יש השלכות שליליות קשות על בריאות הנפש של מבוגרים וילדים פלסטינים. פגיעות אלה הן תוצאה של מדיניות שיטתית המעדיפה את האינטרס הצבאי או הביטחוני על פני צמצום הפגיעה בזכויותיהם של הפלסטינים. מכאן שעצם הפרקטיקה של פלישות צבאיות לבתים פרטיים מעלה את הסיכון לפגיעה בחיים או בבריאות, ולכן יש מקום לבחון אותה ICJ Reports of Judgment, 216 . עמ׳2006 , אוניברסיטת תל אביב- . ארנה בן נפתלי ויובל שני, המשפט הבינלאומי בין מלחמה לשלום, הוצאת רמות81 Advisory Opinion and Order Legal consequences of the Construction of a Wall in the Occupied Palestinian Territory לאלה מצטרפים גם שורה של החלטות של בית המשפט האירופי אשר קבע את מבחן ״השליטהAdvisory opinion of July 2004 ,P. 136 at pp 177-181. האפקטיבית״ כמכריע בדבר הגבולות הגיאוגרפיים של תחולת האמנה האירופית בדבר זכויות אדם וחירויותיו הבסיסיות, וכן פסקי דין שניתנו על ידי בית הלורדים הבריטי אשר קבע כי דיני זכויות האדם הבינלאומיים שבריטניה מחויבת להם חלים גם בתחומי שטח כבוש הנתון לשליטתה ולשליטת חייליה, כדוגמת עיראק. גם בג״ץ בכמה מפסיקותיו קבע כי קיימת הנחה בדבר תחולת האמנות על השטחים הכבושים וכי זכויות היסוד של אדם או קבוצה חלות עלי חסיין 2150/07 ; בג״ץ56 , פס׳2005 , זהראן יונס מוחמד מראעבה ואח׳ נ׳ ראש ממשלת ישראל ואח׳, פסק דין7957/04 גם בעת מלחמה. בג״ץ ראש מועצת הכפר דיר סאמט, מוחמד עבד מחמוד אלחרוב ואח׳ נ׳ מפקד 3969/06 ; בג״ץ16 , פס׳2009 ,מחמוד אבו צפייה נ׳ שר הביטחון, פסק דין .17- ו10 , פס׳2009 ,כוחות צה״ל בגדה המערבית ואח׳, פסק דין .33 ), סעיף1949( . אמנת ז׳נבה הרביעית בדבר הגנה על אזרחים בעת לחימה82 . לתקנות הנלוות50 ), סעיף1907( . אמנת האג בדבר דיני המלחמה ביבשה83 :. פרשנות הצלב האדום לאמנה84 Jean S. Pictet (editor), The Geneva Convention of 12 August 1949, Commentary IV Geneva Convention Relative to the Protection of Civilian Persons in Time of War, International Committee of the Red Cross, Geneva 1958, pp. 229-224. . אמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או17 ), סעיף1966( ,. אמנה בינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות85 ,. ראו גם: לירון א׳ ליבמן, ״האף תספה צדיק עם רשע? אמצעי ביטחון וענישה קולקטיבית״, המכון הישראלי לדמוקרטיה16 ), סעיף1984( ,משפילים .2019 , אפריל125 מחקר מדיניות לתקנות הנלוות.46 ), סעיף1907( . אמנת האג בדבר דיני המלחמה ביבשה86 .27 ), סעיף1949( . אמנת ז׳נבה הרביעית בדבר הגנה על אזרחים בעת לחימה87 - 24 - גם בהקשר של האיסור הקיים במשפט הבינלאומי על סיכון חייהם וגופם של האזרחים המוגנים. לצד זאת, בפלישה של כוח צבאי לבית קיים פוטנציאל גבוה לפגיעה ברכוש, במיוחד כאשר הפלישה כוללת חיפוש בחדרי הבית ובחפצים שבו. כאמור, החוק הבינלאומי אוסר על פגיעה ברכוש האזרחים המוגנים שאינה לצורך צבאי. פגיעה שלא לצורך היא פגיעה הנגרמת כאשר הנזק שנגרם לרכוש אינו הכרחי לעצם החיפוש, למשל שבירה של רהיטים ומוצרי חשמל או פיזור מוצרי מזון. לצד האיסור הכללי על פגיעה ברכוש, המשפט הבינלאומי אוסר שהותם של חיילים בבית פרטי במצב שבו הם 88.במפורש על ביזה נעים בחופשיות בין חדריו ומחטטים בחפצים מגדילה את הסיכון למעשי ביזה (למשל גניבה של תכשיטים, כסף מזומן, מכשירי אלקטרוניקה קטנים וחפצים אחרים). בניגוד לאיסורים אחרים המנויים בחוק הבינלאומי, חוק השיפוט הצבאי אף הוא רואה בביזה מעשה חמור וקובע עונש מאסר של עשר שנים על חייל שהורשע וכך גם פקודות המטכ"ל הכוללות איסור על ביזה. 89,בעבירה זו 90 פגיעה בשוויון ואפליה גזעית אסורה חדירה של שוטרים לבית של משפחה ישראלית המתגוררת מורשה מתבצעת על פי החוק הישראלי, -בהתנחלות או במאחז בלתי השונה באופן דרמטי מהצו בדבר הוראות הביטחון שמכוחו מתבצעת פלישה לביתה של משפחה פלסטינית. השוני מתפרס על כל מישורי הפעולה: על העילות המצדיקות כניסה כפויה לשטח פרטי, על הגורם המוסמך להחליט עליה, ועל האופן שבו יש לבצעה והמגבלות המוטלות על מבצעיה. זאת אף שאלה גם אלה מתגוררים בגדה המערבית הכבושה, לעיתים במרחק מאות מטרים בודדים זה זה - מזה. מעשי החקיקה המאפשרים חדירה של הרשויות לבתים שונים בתכלית זה מזה - שבחוק הישראל וזה שבתחיקה הצבאית ומשקפים הבדל מהותי בגישתם לזכויות הפרט ובמטרה שהם מבקשים להשיג. כפי שיודגם בהמשך דוח זה, בעוד שישראלים נהנים מהגנת החוק הישראלי בכל הקשור לפלישות לביתם, פלסטינים אינם נהנים מהגנות דומות. הפער בין מערכת המשפט הישראלית והצבאית החלה בגדה המערבית הוא בוטה ומפורש. בעוד שהתחיקה הצבאית מבטאת גישה מרחיבה שנועדה להקל על כוחות הביטחון להיכנס למרחב הפרטי של פלסטינים תושבי השטחים הכבושים ולאפשר כניסה שלהם למרחב זה כמעט בכל מצב, החוק הישראלי מבטא גישה מצמצמת שנועדה להקשות על רשויות אכיפת החוק להיכנס למרחב הפרטי של היחיד. בין היתר, בדין הישראלי, בשונה מהתחיקה הצבאית, דרך המלך מחייבת כי ביצוע חיפוש יהיה על פי צו שיפוטי שניתן בהתאם לקשת עילות מוגדרת, אלא אם כן קיים "יסוד להניח שמבצעים שם כלומר שיש חשד מבוסס 91,"פשע או שפשע בוצע שם זה מקרוב שבמקום מבוצעת עבירה או שבוצעה זמן קצר לפני כן, ולא סתם עבירה אלא עבירת פשע. בהקשר של פלישות לבתים, קיומן של שתי מערכות חוק יוצר אפליה בוטה בין שתי אוכלוסיות שמתגוררות באותה טריטוריה גיאוגרפית תחת שלטון ישראלי אחד. איסור על אפליה הוא כלל יסוד הן במשפט הישראלי והן בענפיו השונים של המשפט הבינלאומי. על חשיבותה ומעמדה של הזכות לשוויון עמד בג"ץ בפסיקותיו הכיר בג"ץ בפגיעה 92.בשורה ארוכה של פסקי דין בשוויון כפגיעה במהותה של הזכות החוקתית לכבוד האדם. החלת נורמה חוקית שונה היא הפרה ברורה וחמורה של עיקרון השוויון בפני החוק. איסור על אפליה עוגן גם במשפט ההומניטרי הבינלאומי באמצעות הקובע כי יש לנהוג 27 שני סעיפים באמנת ז'נבה הרביעית: בסעיף באנשים המוגנים ללא כל אפליה, ובמיוחד כזאת המבוססת על נימוקי דת, גזע או השקפה מדינית (המתנחלים אינם אנשים מוגנים ולכן האיסור על יחס מפלה כלפי אנשים מוגנים (הפלסטינים תושבי הגדה) לעומת מי שאינם כאלה (מתנחלים תושבי הגדה) הוא בבחינת הקובע את איסור האפליה כאחד מעקרונות 3 קל וחומר); ובסעיף גם בדיני זכויות האדם הבינלאומיים 93.הבסיס של דיני הלחימה הבחנה על בסיס גזע, לאום או אזרחות היא אפליה אסורה. סעיף באמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות מורה למדינות להבטיח שוויון 26 בפני החוק לכל המצויים תחת סמכות השיפוט שלהן ואוסר על 94. אפליה, בין השאר על בסיס גזע או מוצא לאומי האמנה הבינלאומית בדבר ביעור כל צורות האפליה הגזעית מגדירה אפליה גזעית כך: "כל הבחנה, הדרה או העדפה מגבילה, המבוססת על גזע, צבע, שושלת, או מוצא לאומי או אתני, שמטרתה או השפעתה היא שלילת או החלשת ההכרה, המימוש וההנאה מזכויות אדם וחירויות בסיסיות בתחום הפוליטי, כלכלי, חברתי, תרבותי, או כל .33 ), סעיף1949( לתקנות הנלוות; אמנת ז׳נבה הרביעית בדבר הגנה על אזרחים בעת לחימה47 ), סעיף1907( . אמנת האג בדבר דיני המלחמה ביבשה88 מאסר עשר שנים״. להרחבה על אי הטמעת הוראות- . ״חייל שבז ביזה, או שפרץ לבית או למקום אחר כדי לבוז ביזה, דינו74 . חוק השיפוט הצבאי, סעיף89 .2013 המשפט הבינלאומי בחקיקה הישראלית ראו: יש דין, לאקונה: פשעי מלחמה בדין הישראלי ובפסיקת בתי הדין הצבאיים, יולי . המושג גזענות משמש אותנו כאן במשמעותו הרחבה, כמושג המתאר מערכת שיטתית של אפליה המבוססת על השתייכות קבוצתית. תחת משמעות 90 ,רחבה זו, שהיא המשמעות המקובלת כיום למושג גזענות, המושג אינו מוגבל לתיאור מערכת מפלה שנשענת על הבחנה ביולוגית לכאורה, או טבעית לכאורה בין קבוצות. הוא עשוי למשל לשמש כדי לתאר מערכות שיטתיות של אפליה המבוססת על השתייכות קבוצתית אתנית, תרבותית, פוליטית או אחרת. ).1( 25 . פקודת סדר הדין הפלילי , ס׳91 .2000 , קעדאן נ׳ מינהל מקרקעי ישראל, פסק דין6698/95 . למשל בג״ץ92 .3- ו27 ), סעיפים1949( . אמנת ז׳נבה הרביעית בדבר הגנה על אזרחים בעת לחימה93 - 25 - אם כן, החלה של מערכת דינים95."שדה אחר בחיים הציבוריים שונה על ישראלים ופלסטינים על בסיס הבחנה לאומית היא פסולה לאמנה 5- ו3 ומהווה הפרה של האיסור על אפליה גזעית. סעיפים זו מטילים על המדינות חובה למנוע ולבער אפליה והפרדה גזעית 96. בכל צורותיהן, ולהבטיח שוויון בפני החוק לכל אדם האמנה הבינלאומית בדבר ביעור וענישה של פשע האפרטהייד ואמנת רומא (חוקת בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג) מגדירות את אנושיים המבוצעים בהקשר -פשע האפרטהייד כמעשים בלתי ידי -של משטר של שליטה ודיכוי שיטתיים של קבוצה גזעית על קבוצה גזעית אחרת, ומתוך מטרה לשמר את משטר השליטה קיומן של שתי מערכות חוק החלות של שתי קבוצות 97.והדיכוי לאומיות נפרדות, המודגם בדוח זה בהקשר של דיני הכניסה לרשות הפרט, תומך בטענה שישראל מבצעת בגדה המערבית את פשע האפרטהייד. הניתוח המלא של עבירה זו מחייב בחינה רחבה של המדיניות והפרקטיקה המאפיינת את השליטה הישראלית בגדה המערבית ולכן חורג מתחומו של דוח זה. יש דין פרסם לאחרונה חוות דעת משפטית שבה נערך ניתוח מקיף שכזה, וקובעת כי ישראל 98. אכן מבצעת את פשע האפרטהייד בגדה המערבית .26 ), סעיף1966( ,. אמנה בינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות94 .1 ), סעיף1965( )ICERD( . אמנה בדבר ביעור כל הצורות של אפליה גזעית95 .5- ו3 . שם, סעיפים96 International Convention on the Suppression and Punishment of the Crime of Apartheid, Rome Statute of the International Criminal Court, .97 .2020 . ראו גם: יש דין, הכיבוש הישראלי בגדה המערבית ופשע האפרטהייד: חוות דעת משפטית, יוניJuly 17, 1998 (ICSPCA), Art. II .2020 . יש דין, הכיבוש הישראלי בגדה המערבית ופשע האפרטהייד: חוות דעת משפטית, יוני98 - 26 - ״ .פלישות צבאיות לבתים שונות ביסודן מפעולות צבאיות אחרות שוני זה טמון הן במטרת הפעולה, שלרוב אינה לחימה עם אויב אלא שיטור בנסיבות אזרחיות, והן במאפיינים שלה, שכן היא כרוכה ילדים, נשים וגברים שרובם המכריע - במפגש עם משפחות שלמות חפים מפשע, ובפגיעה בלתי נמנעת בזכויותיהם. למרות זאת, חיילים שפולשים לבתי פלסטינים בגדה המערבית אינם עוברים הכשרה רלוונטית המבטאת הכרה במאפיינים הספציפיים של פעולות אלה. חיילים ישראלים פולשים לבתי פלסטינים בגדה המערבית 100. זה של חיילים הפוגשים באויב- כשבידיהם סל כלים אחד מידת הפגיעה הנגרמת לבני הבית בשל פלישה צבאית יכולה להשתנות בהתאם לאופן שבו מבוצעת הפעולה. למשל, פריצה של הדלת והופעה של חייל חמוש בחדר השינה באמצע הלילה היא מעשה פוגעני יותר בהשוואה לדפיקה על הדלת במהלך היום והמתנה לאחד מבני הבית שיפתח אותה. העובדה שהחיילים אינם עוברים הכשרה ייעודית לפעולות אלה ואף אינם מכירים הנחיות ברורות ומחייבות הנוגעות להגנה על זכויות בני הבית, מביאה להגברת הפגיעה הכרוכה בהן. יתרה מכך, אופן הביצוע של פלישות אלה נושא פוטנציאל לפגיעה בגוף שלעיתים אף ממומש. הפגיעה בפלסטינים כפולה: במישור המיידי כל פעולה של פלישה לבית היא פוגענית אף יותר כאשר מתלווה אליה איום באלימות; במישור הרחב יותר, המסר המועבר לנשים, גברים וילדים פלסטינים הוא לא רק שהם חשופים בכל עת לפלישה שרירותית של חיילים לבתיהם, אלא גם שגופם עצמו חשוף כל העת לפגיעה. האסטרטגיה המנחה את החיילים בבואם להשיג שליטה על המתרחש בבית היא התנהגות אגרסיבית שמטרתה להנכיח את כוחם באופן שיוצר מצג מאיים. גישה זו אמורה לצמצם מראש את התנגדותם של בני הבית, כפי שעולה מדבריו של סרן במערך הנ"מ בנוגע להיגיון שעמד מאחורי ההנחיה שנתן לפקודיו לצבוע את פניהם לקראת פלישות לבתים: "בעיניים שלי אם מישהו בא אלי באמצע הלילה, עזוב את הציוד ואת הנשק ואת הקסדה ואת הכול, יש אלמנט עוד יותר מאיים אם הוא עם פנים צבועות [...] המטרה מבחינתי היתה להטיל יותר 101".מורא ואימה ואז תיתקל בפחות התנגדות אולי ואולם הצגת הכוח המאיימת של החיילים אינה מסתיימת בהתנהגות אסרטיבית ועלולה להגיע לכדי איומים מילוליים, שימוש מאיים בנשק, הכאה, דחיפות ובמקרים מסוימים גם אירועי הפלישה שתועדו 128 מבין30%-אלימות פיזית קשה. ב על ידי יש דין בני המשפחה דיווחו על איום מפורש בפגיעה מצד מבין האירועים 25%-החיילים בזמן הפלישה לבית או בסמוך לה, וב עולה מהעדויות כי בזמן הפלישה לבית או בסמוך לה החיילים השתמשו בכוח או באלימות פיזית כלפי אחד מבני הבית (כמחצית 102.)מהאיומים הושמעו במקרים שבהם הופעלה גם אלימות פיזית חשוב להדגיש שהשימוש באיומים ואף בכוח פיזי מצד החיילים אינו מוגבל למקרים שבהם הם נתונים בסכנה. במצבים שבהם בני המשפחה אינם ממלאים אחר פקודות החיילים, או אפילו מגיבים באופן אנושי בצעקות או בבכי המפרים את השקט, גובר הסיכון שהחיילים ישתמשו בכוחם על מנת להבטיח ציות או למנוע הפרעה. בנסיבות אלה יש מקום לשער שאחת הסיבות לכך שאלימות פיזית אינה נפוצה אף יותר באירועים של פלישה לבתי פלסטינים היא שהאיום באלימות הופנם זה מכבר על ידי הפלסטינים, כך שברוב המקרים אין צורך לממש אותו בפועל. בני הבית נתפסים כאויב: התנהגות כוחנית כאסטרטגיה של איום ״ ״אני מפחדת מהחיילים. הם לא באים בצורה שקטה. הם נכנסים בעצבנות ובחשד ומשרים 99 ".פחד. אני חיה כל הזמן עם פחד בלב .4256/18 , תיק יש דין1.10.2018 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות יש דין: ר״ש, תושבת נחאלין99 . בהקשר זה ניתן להוסיף שהסיטואציה של חיפוש בבית על ידי חיילים המשתייכים לכוח כובש אף מעודדת את תפיסתם של בני הבית כאויב שיש100 להיזהר ממנו, דבר שמגביר את הסיכון הטמון בה. זאת, בשונה מסיטואציה של חיפוש בבתים הנערך על ידי שוטרים שהם ובני הבית בו הם מחפשים משתייכים לאותה קהילה אזרחית. .51 (כולל שירות מילואים), עדות מס׳2014-2000 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות שוברים שתיקה: רס״ן במערך הנ״מ של חיל האוויר101 מקרים בני המשפחה דיווחו על שימוש מאיים בנשק (למשל דריכת נשק או כיוון הנשק אל הפנים או הגוף) או על איומים מילוליים שהופנו38-. ב102 מקרים עלה מהעדויות כי החיילים עשו שימוש בדרגות שונות של הפעלת כוח או אלימות פיזית בזמן32-כלפיהם במהלך הפלישה לבית או בסמוך לה. ב מקרים דווח על 19-השהות בבית או בסמוך לה: מתוכם, בארבעה מקרים דווח על הפעלת כוח פיזי או אלימות כדי לכפות חיפוש גופני על אישה או נערה, ב כך שחיילים דחפו אחד או יותר מבני הבית או הכו אותם, לעיתים בעזרת הנשק. בשבעה מקרים שיש דין תיעד עלה מהעדות שאחד מבני המשפחה הוכה באופן שחורג מדחיפה או כמה מכות, על ידי חייל אחד או יותר. במקרה אחד תועדו חיילים שהכריחו בן משפחה שנעצר ללכת על זכוכית מנופצת ובמקרה נוסף תועד ירי בבן משפחה בבטנו בתוך הבית. - 27 - ״ ,"יש כאילו הכנה מבחינת, יש לוחמה בשטח בנוי שזה כאילו זה לא בדיוק הכנה, כאילו, זה כניסה לבתים תוך כדי ירי וכזה. אין הכנה למעצר או חיפוש או משהו כזה. [...] מכינים אותך לסיטואציה של מלחמה. כאילו, להיכנס בירי לתוך בית, לירות לכל עבר, בהנחה שיש רק אויבים בפנים. זהו. לא 106".מעבר לזה. כאילו מבצעית נטו לכאורה, חיילים הממלאים תפקידים ייעודיים במסגרתם נדרשת פלישה לבתים עוברים הכשרה רלוונטית יותר (למשל חיילים שמשמשים כמלווים של כלבים המאומנים לביצוע חיפוש או חיילים המוכשרים לביצוע מעצרים). ואולם בפועל גם הכשרות אלה מתמקדות בהיבטים מבצעיים של החדירה לבית, ההשתלטות עליו והחיפוש בו, ולא במעמדה של האוכלוסייה שאיתה באים במגע או בהגנה על זכויותיה. חלק מהחיילים שמסרו עדות לשוברים שתיקה סיפרו שתהליך ההכשרה שלהם דווקא כלל התייחסות לכך שבין הפעולות שהם מתבקשים לבצע ישנן כאלה הדורשות מפגש עם אוכלוסייה של חפים מפשע, ולמאפיינים או למנהגים של האוכלוסייה בכללותה. בהקשר זה בלט במיוחד עיסוק במפגש עם נשים וביחס אליהן (לא תועדה כל התייחסות ספציפית להגנה על זכויות קטינים). עם זאת, מהעדויות עולה שהנחיות מסוג זה תפסו מקום מצומצם מאוד בהכשרה של החיילים, וניתנו בדרך כלל בהקשרים צדדיים 107.ולא כחלק אינטגרלי מהתהליך . היעדר הכשרה ייעודית לפלישות לבתים1 חיילים וקצינים ישראלים שממלאים תפקידים בגדה המערבית אינם רוכשים ידע בסיסי בנוגע למעמדה של האוכלוסייה הפלסטינית הנתונה תחת כיבוש צבאי, ולחובותיהם כלפיה כנציגי הכוח הכובש. מעדויות שנאספו על ידי שוברים שתיקה בשנים עולה שחיילים כלל אינם מכירים את המושג "אנשים 2014-2013 בפועל, יחס החיילים103.מוגנים" ואת המשמעות הנגזרת ממנו ליושבי הבית הפלסטינים במהלך פלישות לבתים מונחה לפחות במידה מסוימת על ידי תפיסתם כאיום. כך למשל, חייל שתיאר השתלטות על בתים סיפר שאף על פי שהמשפחה היתה "חפה מפשע", לדבריו, "אנחנו מתייחסים אליה כמו שמלמדים אותנו 104." כאיום פוטנציאלי- תהליך ההכשרה שעוברים החיילים מבטא היעדר הבחנה בין פלישות לבתים של אזרחים לבין פעולות המתבצעות כחלק מלחימה באויב. במענה לשאלה על הכשרה לפעולות אלה, חלק מהחיילים התייחסו לאימון בלוחמה בשטח בנוי (לש"ב), שיטת לחימה שמותאמת ללחימה בכוחות חמושים בתוך אזורים מיושבים כמו ערים וכפרים. כלומר, ההכשרה העיקרית שקיבלו לביצוע פלישות לבתים היתה אימון לצרכים מבצעיים, שבינו לבין הגנה על זכויותיה של אוכלוסייה שנמצאת בביתה וכוללת חפים מפשע אין דבר וחצי דבר. "מראיין: האם בהכשרה כלוחם קיבלת הכשרה לכניסות לבתים בשטחים? עד: הכשרה פיזית, כן. ברמת לקחו אותך למה שנקרא לש"ביה אם אני לא טועה, לוחמה בשטח בנוי, ונכנסים, נכנסנו. מראיין: אבל זה נוגע בכניסות ל[בתים ב]שטחים? או כניסות במלחמה? עד: כניסות במלחמה. מראיין: מדברים איתך על האוכלוסייה שיש בפנים, ילדים? איפה לשים את המשפחה? 105".עד: לא, זו לא השיחה .40-39 , עמ׳2015 . יש דין, עומדים מנגד: תפקודם של חיילים בעת עבירות של אזרחים ישראלים הפוגעים בפלסטינים בשטחי הגדה המערבית, מאי103 .53 , עדות מס׳2008-2005 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות שוברים שתיקה: סמ״ר ביחידת דובדבן104 .42 , עדות מס׳2018-2013 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות שוברים שתיקה: סגן בחיל התותחנים105 .35 , עדות מס׳2014-2011 , של חטיבת הנח״ל50 . מתוך עדות שנגבתה על ידי שוברים שתיקה: סמ״ר בגדוד106 .. חלק מהחיילים הסבירו שהנחיות כאלה ניתנו בהקשרים צדדיים דוגמת שיחות הכנה עם מפקדים, סדרת חינוך או שיחות עם חייל דובר ערבית107 . צילום: מתוך29.4.2019 ,חיילים בעת פלישה לבית משפחת שרבתי בחברון The National Association of Human Rights Defenders סרטון של ( HRD), Capturing the Occupation Camera Project - 28 - ״ ״ ״ ״ .49 , עדות מס׳2014-2011 , של חטיבת הנח״ל50 . מתוך עדות שנגבתה על ידי שוברים שתיקה: סמ״ר בגדוד108 .4154/18 , תיק יש דין9.6.2018 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות יש דין: ס״א, תושבת בית אומר109 .42 , עדות מס׳2018-2013 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות שוברים שתיקה: סגן בתותחנים110 .4182/18 , תיק יש דין4.7.2018 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות יש דין: כ״ע, תושבת מאדמא111 .4247/18 , תיק יש דין26.9.2018 ,מור׳ייר-. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות יש דין: ג׳ואד אבו עליא, תושב אל112 .18.11.2019 ,. מכתב מדו״צ ליש דין, ״הנדון: פנייתך בנושא כניסה לבתים באזור יהודה ושומרון, לפי חוק חופש המידע״113 ״ "מראיין: באימון הזה שעושים באל"ת [אימון לפני תעסוקה מבצעית], הוא יותר טקטי או יותר מתייחס גם לאנשים שפוגשים ושהיו בתוך הבית וכל מיני דברים כאלה? טקטי.90% :עד מראיין: אז מה כן מדברים על האזרחים, אתה זוכר? עד: מזכירים את הנושא שיש אזרחים, זה לא איזה שהיא עבודה על מקרים ותגובות של אנשים שנכנסים אליהם לבית אלא יותר הבנה כללית שיש אזרחים בבית אבל לא משהו, שוב, כל האימון הזה הוא משהו מאוד מאוד בסיסי והרבה יותר דומה לסימון וי מאשר לאימון. אני משווה את זה לכל אימון אחר, כלומר ללא יודע, לכבוש גבעה, אז אין מה להשוות מבחינת 108".הזמן שמושקע בלהבין איך עושים את זה . שימוש שגרתי בנשק ככלי מאיים2 ,"כשניסיתי לחפש שמיכה בשביל לכסות את הילדים 109".החיילים איימו עלי שאם אסתובב הם יירו בי כל חייל שפולש לבית מחזיק בידו נשק. בהיעדר הכשרה משמעותית הנוגעת להגנה על האוכלוסייה, חיילים אינם מהססים להשתמש בנשק ככלי המסייע בהשגת שליטה, למשל באמצעות הפנייתו לכיוון גופם של בני הבית. זאת אף ששימוש בנשק באופן שכולל איום מפורש בירי כלפי אדם שאינו חמוש ואינו מהווה סכנה הוא התנהגות פסולה, שאף יכולה להוות עבירה פלילית. כך למשל, קצין בתותחנים העיד כי אף על פי שמפקדיו הנחו אותו ואת חבריו שלא לכוון נשק אל אנשים בבית, בפועל כולם עשו זאת. "כשאני חושב על זה עכשיו בדיעבד, כיוונו [נשק]. בטח שכיוונו, כאילו. גם המ"מ [מפקד מחלקה] שלי כיוון בעצם, גם המפל"ג [מפקד פלגה] שלי כאילו. לא 110".לראש, כן? אבל הוא עדיין כיוון על בן אדם נשק מהכפר מאדמא, ישבה עם בעלה בגינת ביתם בסביבות 48 כ"ע, בת בלילה כאשר למקום הגיעה קבוצת חיילים. החיילים 23:30 השעה התקרבו ואמרו לה ולבעלה "רוח אל בית! [לך הביתה!]". "הבעל שלי מדבר עברית ואמר להם 'אני בבית שלי'. 111".החייל קירב את הרובה שלו ליד הפה של בעלי , נכה הנעזר בכסא גלגלים, 41 מור'ייר, בן-ג'ואד אבו עליא מאל התעורר לפנות בוקר כשחיילים פרצו לביתו במטרה לעצור את בנו. כשאבו עליא ניסה לצעוק ולמחות על כך שהחיילים ניפצו חלונות ושברו דלתות, הם השתמשו בנשק שלהם כדי להפחיד אותו. "כאשר ראיתי את מצב החלונות התחלתי לצעוק לעבר החיילים 'למה אתם שוברים חלונות?', אז גיליתי כי שברו גם את דלת הכניסה לבית וגם דלת נוספת המובילה לסלון. [...] כמובן שהחיילים ראו שאני משותק ולמרות זאת, כאשר צעקתי על הנעשה הם דחפו את הרובים לגב שלי, מה 112".שכאב והפחיד מגלה 2014 עדותו של חייל שפיקד על חיפוש בבתים במהלך קיץ כיצד שימוש מאיים בנשק מהווה תוצאה כמעט בלתי נמנעת של מצבי קונפליקט ואפילו אי הבנה. הסיכון להתפתחות מצב שכזה אף גובר בשל העובדה שהחיילים אינם דוברים את שפתם של האנשים שלבתיהם פלשו. בהקשר זה יש לציין שאף שבחלק מאירועי הפלישה לבתים נמנים עם הכוח הפולש דוברי ערבית, נוהלי הצבא אינם מחייבים נוכחות של חייל או אדם כלשהו 113.דובר ערבית באירועים כאלה עד: "היה שם כמה ילדים, כמה נשים, גבר מבוגר ואישה מבוגרת. היה שם גבר אחד, קראתי לכולם להיות במקום אחד. [...] אז אני כזה מכוון עליהם נשק כדי שלא יפתיעו אותי או משהו כזה, והם - 29 - ״ .45 , עדות מס׳2015-2012 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות שוברים שתיקה: סמ״ר, ביסל"ח114 .4167/18 , תיק יש דין19.6.2018 ,טיאח, תושב טול כרם-. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות יש דין: רמי אל115 .4294/18 , תיק יש דין13.11.2018 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות יש דין: א״ד, תושב עזון116 .4337/19 , תיק יש דין20.11.2018 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות יש דין: רשא טקאטה, תושב בית פאג׳ר117 .) פלישות לבתים שבהן תועד מעצר של בני משפחה (בתוכן שישה מקרים שסווגו כפלישות שמטרתן המקורית ככל הנראה לא היתה מעצר64-. הנתונים מתייחסים ל118 ראו: עמירה הס, ״פשיטות ליליות ותקיפות כלבים: עבור משפחות פלסטיניות בגדה גם ביתן הוא לא2018 . לדוגמאות לשימוש בכלבי תקיפה במהלך119 ; התנהגות מופקרת של כוחות2.10.2018 ,; בצלם, חיילים פרצו לשני בתים בבית לחם ותקפו שניים מיושביהם באמצעות כלב15.6.2018 , מבצרן״, הארץ . 22.2.2018 ,הביטחון בעקבות הריגתו של רזיאל שבח: הריסת בית כשדייריו בתוכו, חיפוש משפיל בעירום בשלוש נשים ושיסוי כלבים בשלושה בני אדם , נכתב כי ״התרחשה שגיאה 2011 במענה לפניית יש דין בנוגע לנשיכת אישה על ידי כלב במהלך פלישה לבית לצורך חיפוש ומעצר בעיירה איד׳נא בדצמבר מקצועית של הכוח בפיקוד על הכלב״, אולם המענה לא התייחס ללגיטימיות של עצם השימוש בכלב בסיטואציה מסוג זה. מכתב הפרקליטות הצבאית ליש . להרחבה על שימוש בכלבי תקיפה בהקשרים נוספים ראו גם: בצלם, 29.1.2015 ,דין, ״פנייתך אודות חשד לתקיפת תושבת אידנא ובנה הקטין ע״י כלב צבאי״ .18.6.2013 ,בצלם שב ודורש מהצבא לאסור על השימוש בכלבים לתקיפת אזרחים .4348/19 , תיק יש דין21.1.2019 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות יש דין: הנד חמד, תושבת סילוואד120 מתחילים לדבר איתי בערבית והם מנסים להגיד לי משהו, האיש המבוגר מנסה להגיד לי משהו ואני לא מבין ערבית, אין אף אחד שיודע ערבית. [...] הם חוזרים על זה שוב ושוב ושוב, ומנסים להגיד לי משהו ואני כזה לא מבין. וזה כבר מתסכל באיזשהו שלב ואני מרגיש שהם, שזה לא רגוע אז אני אומר להם לסתום את הפה באיזה שהוא שלב ואני מכוון עליהם נשק אז הם סותמים את הפה. [...] מראיין: איך אתה מקבל את ההחלטה בתוך הסיטואציה הזאת של מה לעשות? עד: [...] אתה לא רוצה שיהיה חיכוך, אתה רוצה שזה יהיה כמה שיותר רגוע ושייגמר מהר. וכשהם כאילו, מתחיל להתלהט [...], החלטתי שלא יעזור לי שאם אני לא מבין אותם אז שהם ימשיכו לדבר. עדיף שאני אגיד להם לסתום את הפה וככה אתה שומר על שליטה באיזה שהוא מקום כי אתה לא רוצה שיתחיל רגש וצעקות, שיהיה כמה שיותר 114".שקט, נראה לי מהמידע שנאסף עולה שלצד שימוש שגרתי בנשק, ישנם מקרים שבהם חיילים וקצינים משתמשים באיומים מילוליים קשים בתגובה להתנגדות או ויכוח, למשל בעקבות מחאה של אחד מבני הבית על מה שנעשה לו. אף שלא מדובר בתופעה שכיחה, חשוב להדגיש שאיומים מפורשים במוות עשויים להוות עבירה פלילית. יתרה מכך, איומים כאלה מגבירים את הפגיעה הכרוכה ממילא בפלישות לבתים ומעבירים מסר שלפיו החיילים יכולים לעשות ככל העולה על רוחם ואינם כפופים לכל חוק או נורמה המונעים מהם לפגוע בגופם של גברים, נשים ואף ילדים. טיאח מטול כרם סיפר כי התרגז על חיילים -כך למשל, רמי אל שמצאו בביתו, נופף בשטרות וצעק ₪ 3,500-שביקשו להחרים כ שהכסף אינו מיועד לטרור ואין מה להחרים אותו, וכי בתגובה לכך "אחד החיילים דרך את הנשק שלו, כיוון אותו אלי ואיים שאם לא א"ד מעזון סיפרה שכשניסתה 115".אחזיר את הכסף הוא יירה בי להתנגד לכך שחיילת תעשה עליה חיפוש גופני, החיילת "איימה עלי . אלימות ופגיעה פיזית3 בהיעדר הבחנה ברורה בין פעולות שעניינן לחימה באויב לבין פעולות פלישה לבתים הכרוכות במפגש עם חפים מפשע, גובר הסיכון גם לשימוש בכוח מצד החיילים. בכרבע מהאירועים שיש דין תיעד דווח על אלימות בדרגות שונות, מדחיפות, דרך מכה או מכות בודדות עם הנשק או בידיים, ועד למכות קשות המביאות לפגיעה פיזית של ממש. בהקשר של מעצרים, שבהם הקונפליקט בין החיילים לבני הבית חד אף יותר, השימוש בכוח ואף באלימות מהפלישות הצבאיות שכללו 37% פיזית נפוץ עוד יותר ועומד על 118.) אירועים24( מעצר ותועדו על ידי יש דין ככל הידוע לנו ירי בנשק כלפי בני הבית נדיר מאוד, אולם בתקופת הפרויקט תועד מקרה אחד של ירי ופציעה של אדם בביתו. לצד זאת, בשני מקרים דווח על שימוש בכלב למטרת תקיפה או תפיסה אלימה של אחד מבני הבית. נציין כי למרות העובדה שהכנסת כלבי תקיפה אל הבית מסוכנת ועלולה להביא לפגיעה בחפים מפשע ואף לפציעתם, עדויות מלמדות כי אף שלא מדובר 119.בתופעה רחבת היקף, הצבא ממשיך להשתמש בכלבים כאלה ניסיון של אחד מבני הבית לסרב להוראות החיילים, למשל סירוב לחיפוש גופני, יוביל במקרים רבים לשימוש באיומים או בכוח פיזי של הנד חמד 14-על מנת לכפות ציות. כך למשל, כאשר בנה בן ה מסילוואד ביקש להתנגד לחיפוש גופני שהחיילים ערכו על אחיו 120.", לדבריה "חייל תפס אותו והחל לחנוק אותו12-הצעיר בן ה במקרים אחרים כוח פיזי עשוי להיות מופעל על מנת לעצור התנהגות לא רצויה מנקודת המבט של החיילים, כמו צעקות. כך קרה למשל חיילים הגיעו 15- מהכפר ג'יוס, שכ19 חטיב, בן-אל רחמן אל-לעבד לבית שבו הוא מתגורר עם הוריו ואחיו כדי לעצור את אחיו: רשא טקאטה מבית פאג'ר יצא אחרי החיילים 116".שוב שתירה בי כדי לראות מה הם עושים, אך הם הורו לו 16-שעצרו את בנו בן ה להיכנס לבית או שיירו בו. הוא סיפר שאמרו לו כי "יש להם הוראות 117".שמי שיפריע להם יש לירות לו כדור בראש - 30 - ״ ״ ״ ] לסלון שינעל נעליים. אמי15 "הביאו את כ' אחי [בן התעלפה ואני התחלתי לצעוק על החיילים. אחד 121".מהם נתן לי מכה עם הנשק בכתף השמאלית סיפורו של נדאל עקל מכפר קדום מדגים כיצד ויכוח בין החיילים לבין אחד מבני הבית עלול להסלים, ולהפוך מהתנהגות כוחנית ומאיימת 1:30 בסביבות השעה23.3.2017-לאלימות והכאה של ממש. ב בלילה הגיעה קבוצת חיילים לביתו של עקל. החיילים הורו למשפחה להתכנס בחדר אחד והחלו לחפש בבית. כשראה שחייל נכנס לבית עם כלב, בניגוד למנהגי המשפחה ולאמונתה, עקל ביקש למנוע את הפגיעה הנוספת וניסה להתנגד. דרישתו לא איימה על שלומם של החיילים אך הדבר לא מנע מהם להגיב עליה בהפניית אלימות כלפיו. "אמרתי לו [בערבית]: 'אנחנו דתיים ולפי הדת כלב זה טמא ואסור להכניס כלב לבית.' אך הוא בכל זאת הכניס את הכלב. אני ניסיתי למנוע ממנו ואמרתי לו שבשום פנים אינו יכול להכניס כלב. החייל אמר לי בערבית: 'שב בשקט או שארביץ לך מכות'. הוא דחף אותי. הגיעו עוד חיילים והכניסו אותי למטבח. העמידו אותי עם הפנים לקיר ושתי ידי מורמות על הקיר. התחילו לתת לי בעיטות ברגליים. ניסיתי להסתובב ולהדוף את החייל אך הם המשיכו להרביץ לי. נשארתי במטבח כחצי שעה בעוד משפחתי נשארה בסלון. [...] האירוע נמשך כשעתיים וחצי. למחרת הלכתי למרפאה בכפר ונתנו לי כדורים נגד כאבים, היו 122".לי כאבים חזקים בצוואר מהבעיטות ס"ע מחברון הוכה קשות על ידי חיילים שפרצו לביתו בשעת בוקר מוקדמת, במטרה לעצור את אחיו. עדותו מלמדת כיצד האסטרטגיה האגרסיבית והאלימה המנחה את התנהלות החיילים במהלך מעצרים עלולה להביא לפגיעה קשה בחפים מפשע. אבו עיישה, ששכב במיטתו כאשר החיילים הגיעו אליו, לא היווה כל איום על החיילים ומובן שלא יכול היה להתנגד להם. רק כחצי שעה לאחר מכן התברר שהחיילים כלל לא ביקשו לעצור אותו אלא את אחיו. "בפעם השנייה [שהגיעו חיילים] ישנתי. [...] כשבאו החיילים, היה הילד 6:30-6:00 בשעה [בן שנה וחצי] כאן [לא בחדר השינה] מנסה לנעול את הנעל. [...] בבת אחת עלו פתאום שבעה או שמונה עם פנסים ואורות. חשבתי שאני בסרט פעולה. משכו אותי ואני הייתי לבוש עדיין רק בתחתון. הניחו אותי בפינה והתחילו להכות אותי לעיני הילד והאישה. האישה התחילה לצעוק: 'עזבו אותו! עזבו אותו!' הם דחפו אותה והמשיכו להכות אותי. דיברתי איתם בעברית. שאלתי למה הם מכים. שאלתי אותו מה הוא מחפש. שאלתי אם הוא רוצה תעודת זהות, אך הוא לא אמר דבר והמשיך להכות. היכה אותי על הפנים ועל הגב. לא אדם אחד. חמישה או שישה. אחד מהם הרים אותי והאחרים היכו. אמרתי לאשתי: 'הביאי את תעודת הזהות שלי', אך הם המשיכו להכות אותי. [...] בבת אחת, הם סובבו אותי ושמו אזיקים על 123".ידי. אחד מהם משך אותי החוצה .4085/18 , תיק יש דין16.3.2018 ,חטיב, תושב ג׳יוס-אל רחמן אל-. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות יש דין: עבד121 .3883/17 , תיק יש דין23.3.2017 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות יש דין: נדאל עקל, תושב כפר קדום122 .4150/18 , תיק יש דין2018 . מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות רופאים לזכויות אדם: ס״ע, תושב חברון, יולי123 מסך התלונות הובילו להגשת כתב אישום. יש0.7% נסגרו ללא פתיחה בחקירה, רק2018-2017 מהתלונות שהגיעו לפרקליטות הצבאית בשנים80% .124 .]״2018-2017 [להלן: ״אכיפת חוק על חיילים2019 , נובמבר2018-2017 דין, אכיפת החוק על חיילים החשודים בפגיעה בפלסטינים: סיכום נתוני מקרים שבהם פלסטינים דיווחו לאנשי הצוות של הארגון כי נפגעו מעבירות חיילים, אך מסרו כי הם אינם מעוניינים 34 תיעד יש דין2018-2017 . בשנים125 . מבין מקרי האלימות והאיומים בזמן פלישות לבתים שתועדו על ידי4 , עמ׳2018-2017 להגיש תלונה על כך לגורמי הצבא. יש דין, אכיפת חוק על חיילים ). מלבד זאת הוגשה תלונה 4378/19 ,4253/18 ,4163/18 יש דין, בני המשפחה נעזרו בארגון כדי להגיש תלונה לצבא בשלושה מקרים בלבד (תיקי יש דין ). במועד כתיבת 4300/18 על חשד לביזה של סכום כסף גדול באירוע שעירב גם איום על בני המשפחה כי יילקח מהם היתר העבודה שלהם (תיק יש דין דוח זה, שלושה תיקי חקירה שנפתחו בעקבות התלונות נסגרו ללא הגשת כתבי אישום (באחד מהם הוגש ערר על סגירת התיק) ובתיק נוסף החליט הפצ״ר שנסיבות האירוע אינן מצדיקות פתיחה בחקירה פלילית, והוא נסגר מבלי שבוצעה כל חקירה. . נירמול האלימות במערכת אכיפת4 החוק הצבאית שימוש של חיילים וקצינים באיומים או באלימות פיזית כלפי מי שאינו מאיים על חייהם מהווה עבירה פלילית על פי החוק הצבאי. ואולם לנוכח אופן הטיפול של מערכת אכיפת החוק הצבאית גם כזה שחורג - בעבירות של חיילים כלפי פלסטינים, שימוש בכוח הופך בפועל - אפילו מהמסגרת הרחבה שמתיר החוק הצבאי לפרקטיקה נורמטיבית, שסוטה רק להלכה אך לא למעשה, מהמגבלות שהצבא מציב לעצמו. ככלל מערכת אכיפת החוק הצבאית חותרת להימנע מחקירה והעמדה לדין של חיילים הפוגעים בפלסטינים ולמעשה מעניקה להם חסינות כמעט מלאה מפני ענישה על פגיעות שכאלה. רוב התלונות המגיעות לפרקליטות הצבאית בנוגע לעבירות נגד פלסטינים (תלונות הכוללות מקרים של הרג, ירי ופציעה, וכן פגיעות קשות ברכוש) נסגרות ללא פתיחה בחקירה פלילית והרוב המכריע של החקירות נסגרות מבלי 124.שיוגש כתב אישום נגד הפוגעים - 31 - ״ .3831/17 , תיק יש דין5.1.2017 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות יש דין: י״ש, תושב כפר קדום126 .15.3.2020 ,״35/19 . משרד עריכת דין מיכאל ספרד (היועץ המשפטי של יש דין) לתובע הצבאי הראשי, ״ערר על ההחלטה לסגור את תיק מצ״ח יאל״ם127 .בעת כתיבת דוח זה טרם התקבלה החלטה בערר . המקרה פורסם גם בעיתון ״הארץ״: גדעון לוי ואלכס 4378/19 , תיק יש דין20.2.2019 ,דוחה-. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות יש דין: מונדר מזהר, א128 .28.2.2019 ,ליבק, ״בלי לומר מילה, כוח צה״ל נכנס לבית והיכה אדם עיוור וחולה במיטתו במשך דקות ארוכות״, הארץ פלסטינים שנפגעים מעבירות שמבצעים חיילים מכירים במציאות זו ובפועל ממעטים להגיש תלונות לצבא, הן בעקבות חשש שהגשת התלונה תפגע בהם והן לאור חוסר אמון במערכת אכיפת החוק מכפר קדום, מהווה רק דוגמה 23 סיפורו של י"ש, בן125.הצבאית פרצו עשרות חיילים רעולי פנים 5.1.2017-אחת מני רבות לגישה זו. ב לבית הוריו של ש'. לטענתו, קצין שהיה איתם האשים אותו ביידוי אבנים ולא הקשיב להכחשותיו, בהמשך הכו אותו חיילים במשך כארבעים דקות בכל גופו. ש' סיפר שלפני שעזבו את הבית, הקצין אמר לו: "אני עוד אהרוג אותך, אבל לא כאן, אני לא אהרוג אותך מול ההורים. אני אבחר לי את המקום והזמן המתאים". כשנשאל על 126.ידי צוות יש דין אם הוא רוצה להגיש תלונה השיב ש' בשלילה גם במקרים הבודדים שבהם מוגשות תלונות, רובן המכריע מסתיימות יותר מעשרה חיילים 20.2.2019-ללא העמדה לדין של הפוגעים. ב דוחה, עיוור הסובל מאי -פשטו על ביתו של מונד'ר מזהר מהכפר א ספיקת כליות כרונית ומסוכרת. מטרת הפשיטה היתה לעצור את ). החיילים פלשו קודם לביתו של השכן, 20 בנם של השכנים (בן שניסה לשכנע אותם שלא להיכנס לדירתו של מזהר בשל מצבו הבריאותי, אך ללא הועיל. חיילים פרצו לדירה, העירו את מזהר ואשתו משנתם, ואחד מהם הכה את מזהר עד זוב דם בעודו שוכב במיטתו. המכות גרמו לשברים בסנטר וביד שמאל וכן לכאבי גב. תלונה לפרקליטות הצבאית הובילה לפתיחה בחקירה פלילית, תיק החקירה נסגר ללא הגשת כתב אישום 2019 אולם בנובמבר לאחר שהחייל החשוד טען שמזהר ניסה לחטוף את נשקו, טענה שהוכחשה על ידי מזהר וגם לא התיישבה עם גרסת החיילים האחרים שנכחו במקום. יש דין הגיש ערר על סגירת התיק ודרש להעמיד 127.לדין את החייל המכה 4:00- ל3:30 "השכם בבוקר, בערך בין השעות שמעתי רעשים מכיוון הסלון בדירה שלי. אשתי ואני ישנו במיטתנו בחדר השינה שלנו. כששמעתי את הרעש שאלתי את אשתי אם אלה ילדינו שקמו מוקדם בבוקר ומרעישים. אשתי לא הספיקה לענות לי והחלה צועקת. לא הבנתי מדוע אבל תכף מישהו החל להכות אותי בפני. הוא החזיק בידו האחת את ידי ובידו השנייה הכה אותי. לא ידעתי מי זה כי לא יכולתי לראות אותו. אשתי המשיכה לצעוק. חשבתי שמי שמכה אותי זה גנב, כי קיבלתי מכות מבלי שנאמר לי מי הוא המכה ומדוע הוא מכה אותי. הייתי בהלם. פחדתי מהמכות בראשי. אחרי כמה דקות שמעתי את אשתי שואלת את האדם שהכה אותי, האם אינו רואה שהוא מכה אדם נכה? האיש המשיך להכות אותי בפני בידיו שהיו מכוסות, אולי באגרופנים. אחרי שאשתי אמרה לו שוב שאני עיוור ונכה, השיב לה בשלוש מילים בערבית: 'אנחנו מהצבא של מדינת ישראל'. כן אשתי עזרה לי להתיישב על המיטה. -[...] אחרי מיששתי את עצמי ושמתי לב שאני רטוב וגם 128"]...[ המיטה רטובה בצד ששכבתי. הבנתי שזה דם מונד'ר מזהר בביתו כשבוע לאחר שחיילים פשטו על ביתו בעת שישן במיטתו . צילום: אלכס ליבק2019 ותקפו אותו באלימות, פברואר - 32 - .ד הבית מקנה ליושביו תחושה של ביטחון, זהות ומנוחה ובשל כך הוא הן מבחינה תרבותית והן - מהווה עבורם את המרחב הבטוח ביותר מבחינה פסיכולוגית. הפלישות הצבאיות לבתים בגדה המערבית פוגעות במרחב הבטוח של משפחות פלסטיניות, ועלולות להיות בעלת השפעה מערערת על בריאות הנפש.  ככלל, חדירה של כוחות משטרה או צבא לבתים פרטיים, בין אם היא מתבצעת בהקשר של משטר הכיבוש בגדה המערבית ובין אם בהקשרים גיאוגרפיים או פוליטיים פגיעות 129.אחרים, פוגעת בכבוד, בפרטיות ובביטחון של יושבי הבית ) של מבוגרים well being( אלה משפיעות לרעה על הרווחה הנפשית טראומה אצל מי שחוו אותן.-וילדים ועלולות אף להוביל לתסמיני פוסט צוות של ארגון רופאים 2019 עד אפריל2018 בחודשים ספטמבר גברים המשתייכים 11- נשים ו20 לזכויות אדם (רל"א) ערך ראיונות עם משפחות שהצבא הישראלי פלש לבתיהן. מטרת הראיונות 16-ל היתה ללמוד על השפעת הפלישות על בריאות הנפש של מי שחוו אותן, תוך ניסיון לייצר תמונה מקיפה ככל הניתן של מציאות חיי יום של המרואיינים על ידי מתן מרחב פתוח לביטוי. תהליך -היום המחקר, החל מבניית הראיונות ועד לשלב הניתוח והסקת המסקנות, נעשה בליווי ובהנחיה של ועדת ההיגוי המקצועית של הפרויקט, 130.המורכבת מאנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש כל הראיונות התקיימו מספר חודשים לאחר הפלישה לבית (בממוצע ארבעה חודשים לאחר האירוע). הם נערכו על ידי עובדת סוציאלית ורכז שטח, במתכונת של ראיונות מובנים למחצה בשפה הערבית, על בסיס שאלון. על מנת להימנע מפגיעה פוטנציאלית הוחלט שלא לראיין ילדים באופן ישיר, אלא להוסיף לראיון עם המבוגרים חלק הנוגע לבריאות ילדים בסך הכל. 41- המרואיינים הם הורים ל31 ;הנפשית של ילדיהם בכל הראיונות ננקטו צעדים להבטחת הגנה נפשית למשתתפים. לצד זאת נעשה שימוש בכלים להבטחת אמינות, שקיפות וצמצום השפעת רצייה חברתית (הנטייה של מרואיינים לרצות את המראיין). בחירת המשתתפים התבססה על העדויות הראשוניות שנמסרו לצוות יש דין, ובמסגרתה ניתנה עדיפות בין היתר למשפחות שדיווחו על פגיעה בבריאותן הנפשית לאחר הפלישה, ועל אלימות או שימוש בכוח בזמן האירוע. לפיכך קבוצת המרואיינים אינה מהווה מדגם מייצג, והמידע שנאסף אינו מאפשר לבסס טענות כמותיות בנוגע להשפעת הפלישות על בריאות הנפש. כמו כן נדגיש שדוח זה אינו מתיימר לאבחן את המרואיינים כסובלים מתסמונת פסיכיאטרית זו או אחרת. עם זאת, ניתוח הראיונות מצביע בבירור על הימצאותם טראומה בקרב מבוגרים וילדים שחוו פלישה -של תסמיני פוסט לבתיהם, ועל פגיעה משמעותית ברווחה הנפשית שלהם. בבחינת ההשפעה של פלישות צבאיות לבתי פלסטינים בגדה המערבית על בריאות הנפש, יש לקחת בחשבון את העובדה שמי שחווים אותן חיים תחת משטר כיבוש מתמשך. כתוצאה מכך הם חשופים למגוון צורות של אלימות ישירה ועקיפה, שעלולות אף הן לשמש גורמים מזרזים או מחזקים להפרעות פסיכיאטריות שונות. מחקרים שנערכו בגדה המערבית מצביעים על שכיחות -גבוהה של תופעות הקשורות במצוקה נפשית, בהן תסמיני פוסט טראומה, דיכאון וחרדה. מצב שירותי בריאות הנפש הפלסטיניים, הנתונים תחת עומס רב ונאלצים להתמודד עם מחסור במשאבים לצד היעדר פיתוח מקצועי, הכשרות והתמחויות, אף מחריף את 131.הסיכון לבריאות הנפש של האוכלוסייה הפלסטינית על מנת להתמודד עם המורכבות הנובעת מריבוי הגורמים העשויים להשפיע לרעה על בריאות הנפש של המרואיינים, בדוח זה התמקדנו בתופעות שנקשרו בעיניהם ישירות לחוויית הפלישה לבית והופיעו אחריה (למשל זיכרון מאיים של האירוע עצמו או חשש מחזרתו). עם זאת חשוב לזכור שבפועל הפרדה מלאה של הגורמים השונים הנקשרים בנסיבות החיים של המרואיינים ומשפיעים על בריאות הנפש שלהם אינה אפשרית. . לדוגמאות והרחבה על פלישה של כוחות משטרה או צבא לבתים בהקשרים היסטוריים שונים ראו למשל:129 Sharon Pickering, ”Women, the Home and Resistance in Northern Ireland,” Women & Criminal Justice 11)3(,2000 pp.149-82; Cecilia M. Baillie, “‘War in the Home’: An Exposition of Protection Issues Pertaining to the Use of House Raids in Counterinsurgency Operations”, Journal of Military Ethics, 2007 ,)3(6, pp. 173-197; Afghanistan Independent Human Rights Commission (AIHRC), From Hope to Fear: an Afghan Perspective on Operations of Pro-Government Forces in Afghanistan, 2008; The Open Society Institute and The Liaison Office, Strangers at the Door Night Raids by International Forces Lose Hearts and Minds of Afghans, 2010. .. חברי ועדת ההיגוי: ד״ר זאב וינר, פסיכיאטר; ד״ר קים יובל, פסיכולוג; ד״ר פידאא מוע׳רבי, פסיכיאטרית; ד״ר ג׳ומאנה מלחם, פסיכיאטרית130 Mohammad Marie et al., “Mental health needs and services in the West Bank, Palestine.” International journal of mental health systems, .131 2016 ,)1(10; Samah Jabr et al., “Mental Health in Palestine: County Report,” The Arab Journal of Psychiatry ‏ .2013 ,)2(24 .3-2 , פרקים1994 ,. ג׳ודית לואיס הרמן, טראומה והחלמה, עם עובד132 פגיעה בבריאות הנפש . הפוטנציאל הטראומטי של פלישות לבתים1 ,טראומה נפשית מתרחשת כאשר אדם מתמודד עם כוח חזק ממנו שהוא אינו יכול להתגונן מפניו. במצב כזה מערכות ההגנה האנושיות הרגילות, המעניקות לאדם תחושת שליטה בגורלו, נותרות חסרות תועלת. אירועים טראומטיים גורמים לשינויים עמוקים בגוף, ברגש, בהכרה ובזיכרון. נוסף על כך, הם מפוררים את תחושת הביטחון של הנפגעים ואת האמון הבסיסי שלהם בסביבתם, דבר שגורם 132.לתחושת ניכור שעלולה להשפיע על כל מערכות היחסים שלהם - 33 - ״״״״ אובדן שליטה כל אדם חותר לשליטה על תנאי חייו ועל הגורמים שעשויים לחולל שינוי בתנאים אלה; זוהי התנהגות טבעית הנובעת מיצר הקיום האנושי. כאשר אדם מאבד את השליטה על נסיבות חייו הוא עלול לסבול מסימפטומים נפשיים שונים, בהם הרגשת חשש לקיומו ולהישרדותו וחרדה מפני העתיד. החוויה המרכזית שעליה דיווחו רוב המרואיינים לאחר הפלישה לבתיהם היתה חוויה של אובדן החל באובדן תחושת השליטה על חייהם האישיים, שלווה - שליטה בחשש מתמשך לחייהם ולחיי ילדיהם, וכלה במצוקות הנובעות מהקושי לשלוט על עתידם ולתכנן אותו במישורים המשפחתי, החברתי והפוליטי. תחושת אובדן השליטה במהלך הפלישה לבית באה לידי ביטוי באופן שבו המרואיינים מתארים את החיילים שחדרו לבתיהם. לנוכח התנהגותם האלימה והמשפילה, מרואיינים תיארו את החיילים כבלתי אנושיים, או כ"מכונות". תפיסת החיילים כבלתי אנושיים מעידה כי קורבנות הפלישה חשים חסרי אונים ומרגישים שאין ביכולתם להשפיע על הסיטואציה, דבר שמגביר את החרדה הכרוכה טראומטית.-באירוע ומעצים את הסיכוי לתגובה פוסט "אני רואה אותם באים להרוס ולהחריב. הם מפחידים 135".וזורעים אימה, עם כיסויי הפנים שלהם והנשק 136"."החיילים הם מכונה. אין להם רגשי אשמה "הם לא חושבים בצורה אנושית. [...] אין שום אפשרות לדבר עם מישהו אצלם. הם פורצים לבית כמו חיות, ולא מאפשרים לבנות להתלבש. הם לא דופקים על הדלת, אלא עוקרים אותה 137".ונכנסים ישר לחדר "כשראה אותי מסתכלת בבני, סטר לו לנגד עיניי. הם לא בני אדם, והם לא מבינים מה זה אומר 138".שיש לך ילד אירועים קשים המפריעים את שגרת החיים של אדם וכוללים חוויה של איום על החיים או איום על השלמות הגופנית או הנפשית של אדם, נחשבים לאירועים בעלי פוטנציאל טראומטי. כך למשל תאונת דרכים, שוד, תקיפה פיזית או תקיפה מינית הם אירועים שעלולים 133.לגרום טראומה פסיכולוגית למי שחוו אותם פלישות לבתים הן אירועים בעלי פוטנציאל טראומטי: הן משום שהן כוללות חדירה כפויה של כוחות זרים למרחב הפרטי של בני הבית תוך הפרת השליטה שלהם עליו (בדומה למצב של שוד המוכר בספרות המקצועית כאירוע בעל פוטנציאל טראומטי); והן משום שנוכחות החיילים החמושים בבית והאופן שבו הם מתנהלים בתוכו יוצרים חוויה של איום וחשש מפני פגיעה פיזית. כאמור, חלק מהאירועים אף כוללים איום מפורש בפגיעה פיזית (למשל 134.איום בנשק או איום מילולי) או אלימות ישירה Post-Traumatic Stress; ( טראומטי-אנשים הסובלים מדְּחָק פוסט טראומה (הַלֶּמֶת), חווים פחד, חרדה וחוסר -) או בקיצור פוסטPTS אונים, כמו גם תסמינים של עוררות יתר, פולשנות (חזרה בלתי נשלטת של הטראומה והתחושות שליוו אותה, למשל ב"פלשבקים"), טראומה -וקושי בוויסות פיזי ורגשי. נוסף לכך, אדם הסובל מפוסט ינסה פעמים רבות להימנע בצורות שונות ממה שעלול להזכיר לו את האירוע הטראומטי. מעבר לסבל הרב שתופעות אלה מגלמות, התוצאה שלהן עלולה להיות פגיעה משמעותית בתפקוד. בניתוח הראיונות בחנו בנפרד את ההשפעה האפשרית של פלישות לבתים על מבוגרים ואת השפעתן על ילדים ובני נוער. ראשית התייחסנו לרגשות, מחשבות וצורות התנהגות שעליהן סיפרו המרואיינים, וחילקנו אותן בהתאם לתופעות הקשורות בדחק שהיא - טראומטי: התחושה הכללית של אובדן שליטה-פוסט לב ליבה של הטראומה, לצד תסמיני עוררות יתר, הפרעות בשינה, צמצום רגשי והימנעות. כמו כן התייחסנו לתסמינים המאפיינים הפרעות חרדה. שנית, נעזרנו בדיווחים של הורים על שינויים רגשיים והתנהגותיים שהופיעו אצל ילדיהם לאחר הפלישה לבית המשפחה, על מנת לבחון את ההשפעה האפשרית של אירועים אלה על בריאות הנפש של ילדים ובני נוער. לבסוף, ביקשנו ללמוד על הפגיעה האפשרית בקשרים בתוך היחידה המשפחתית, ועל ההשפעה של הפלישה לבית על יחסה של המשפחה לבית ולסביבה הקרובה. .6.1.2019 :. ביקור אחרון באתרAustralian Psychological Society website, Trauma .133 . להרחבה על השימוש של הצבא באסטרטגיה של יצירת איום במהלך הפלישה לבית, כמו גם על שימוש באיומים מפורשים ובאלימות פיזית ראו פרק134 .1 ג׳ בחלק .4249/18 , תיק יש דין10.8.2018 ,מור׳ייר-. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות רל״א: א״ע, תושבת אל135 .4349/19 , תיק יש דין29.1.2019 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות רל״א: ב״ח, תושבת סילוואד136 .4348/19 , תיק יש דין21.1.2019 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות רל״א: הנד חאמד, תושבת סילוואד137 .4247/18 , תיק יש דין26.9.2018 ,מור׳ייר-. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות רל״א: א״ע, תושבת אל138 - 34 - ״ ״ ״ .חוויית אובדן השליטה אינה מסתיימת כשהחיילים עוזבים את הבית אֵם שחוותה אירוע כה משמעותי של חוסר אונים בתפקידה ההורי ממשיכה לשאת עימה את התחושות שהתעוררו בה לאורך זמן. כך, תחושת היעדר השליטה המהווה חלק בלתי נפרד משגרת החיים תחת הבית. - כיבוש מתגברת עקב הפלישה למרחב הפרטי והאינטימי ביותר "אני לא מסוגלת לספק את צורכי הבית, ואין לי שליטה עליו. אני מגורשת מהבית שלי והאויב שלי נמצא בתוכו, שובר דברים ופוגע בילדיי, ואני לא יכולה לעשות כלום. [...] הבית שלי הוא שלי. איך זה שהם יכולים להוציא אותי ממנו בכוח 139".הנשק שלהם טראומה הוא השבה של -מרכיב יסודי במאמץ ההחלמה מפוסט תחושת הכוח, וביסוס מחדש של הרגשת ביטחון. ואולם כאשר החוויה הטראומטית היא פלישה לבית, הניסיון להשיב את תחושת הביטחון עלול להיתקל בקושי, בשל הקישור שנוצר בין המקום שבו הנפגע חי לבין חוויית אובדן השליטה. קישור כזה עלול להקשות על השגת תחושת ביטחון באותו המקום. לפנות בוקר פלשו חיילים לביתה 3:00 בסביבות השעה20.3.2018-ב מור'ייר, הפכו אותו למעין עמדה צבאית ונשארו בו -של ה"ע מאל בבוקר. מדבריה בראיון עם צוות רל"א עלה שה"ע מנסה 8:00 עד להחזיר לעצמה שליטה מסוימת באמצעות כיבוס כלי המיטה שבהם השתמשו החיילים. ואולם בו בזמן היא מודעת לכך שהבית הוא שמזכיר לה בכל רגע את האירוע, ולכן היא תתקשה להשיב לעצמה ביטחון כל עוד היא שם. "הלוואי והיה לי כסף כדי להיפטר מכל השמיכות והכיסויים שהחיילים השתמשו בהם, אבל אין לי כסף ונאלצתי לכבס את כל כלי המיטה שבבית. אני רוצה לעזוב את הבית ולעבור לבית אחר, אך אין לי כסף. [...] אני לא קונה שום דבר חדש לבית 140".כי אני יודעת שהם תמיד באים כדי להרוס העובדה שקיים איום מציאותי בפלישה חוזרת לאותו הבית עלולה גם היא לפגוע ביכולתם של בני המשפחה להשיג תחושת ביטחון, ולהקשות על תהליך ההחלמה. א"ד מעזון, שחיילים פלשו לביתה כעשר פעמים, סיפרה על אובדן תחושת הביטחון בביתה. "שברו את הדברים בבית שלי עשר פעמים ובכל פעם עצרו את אחד הבנים שלי. אין לי שום תחושת ביטחון בתוך הבית. אני ובעלי ישנים במרפסת ולא בחדר השינה, כדי שנוכל לשמוע כל תנועה או רעש של כלבים ונדע שהצבא נמצא פה. [...] כל הזמן אני חוששת שיפשטו שוב על הבית. אני שומרת את הבגדים שלי לידי כל הלילה, ומאחת 141".בלילה אני לא נרדמת תחושה מתמשכת של אובדן שליטה לאחר אירוע טראומטי יכולה לבוא לידי ביטוי גם בפגיעה ביכולת או ברצון לתכנן את העתיד. חלק מהמרואיינים התייחסו במפורש לקושי כזה, וקשרו אותו למישור ההתנהלות הכלכלית. האלה אבו עישה מחברון, שחיילים החרימו סכום כסף ששמרה על גופה, סיפרה: "היום אני לא רוצה לחסוך מור'ייר הסביר: "כשסוף סוף יכולתי -כלום." ג'ואד אבו עליא מאל להנות ממה שחסכתי, החרימו זאת ממני וגזלו ממני את חלומותיי. הפסקתי לחשוב לטווח ארוך. הפסקתי לתכנן לעשות משהו." שניהם קשרו את היעדר הרצון להתכונן לעתיד לפגיעה הכלכלית שחוו בעקבות החרמת כספם. גורמי סיכון נוספים לפגיעה כלכלית במהלך פלישות לבתים יכולים להיות השחתת רכוש ומעצר של בני משפחה המשמשים כמפרנסים. עוררות יתר והפרעות בשינה מצב שבו גוף האדם נמצא בדריכות קבועה כאילו - עוררות יתר הסכנה עלולה לשוב בכל רגע, היא תגובה אופיינית לטראומה. כאשר גופם מצוי בכוננות מתמדת והם מתקשים להירגע, אנשים שנפגעו נבהלים בקלות, נוטים להתרגז ומגיבים באופן קיצוני על גירויים לא צפויים או על גירויים המזכירים את החוויה הטראומטית. תגובות כאלה, המבטאות התעוררות של מצוקה פסיכולוגית או תגובות פיזיולוגיות לגורמים המסמלים או מזכירים את האירוע הטראומטי, טראומטית. -מדגימות את ההתניה העומדת בבסיס התסמונת הפוסט עוררות יתר עלולה לגרום גם להפרעות בשינה. נפגעים מתקשים 145 .להירדם, רגישים להפרעות חיצוניות ומתעוררים יותר מאחרים כל המרואיינים ששוחחו עם צוות רל"א סיפרו על בעיות בשינה לאחר .4348/19 , תיק יש דין21.1.2019 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות רל״א: הנד חאמד, תושבת סילוואד139 .4125/18 , תיק יש דין20.3.2018 ,מור׳ייר-. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות רל״א: ה״ע, תושבת אל140 .4294/18 , תיק יש דין13.11.2018 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות רל״א: א״ד, תושבת עזון141 .4150/18 , תיק יש דין4.5.2018 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות רל״א: האלה אבו עישה, תושבת חברון142 . במהלך פעולת המעצר החיילים החרימו4247/18 , תיק יש דין26.9.2018 ,מור׳ייר-. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות רל״א: ג׳ואד אבו עליא, תושב אל143 .את מכשיר הטלפון של העצור וכלי רכב . התניה קלאסית היא תהליך שבו גירוי ניטרלי שלא עורר תגובה מסוימת בעבר מעורר באדם את התגובה הזו, לאחר שהופיע פעמים רבות בסמיכות לגירוי 144 .שמעורר את התגובה באופן טבעי. כתוצאה מתהליך ההתניה הקלאסית גירוי ניטרלי יכול להוביל לתגובה שלא הוביל אליה בעבר .2 . ג׳ודית לואיס הרמן, טראומה והחלמה, פרק145 - 35 - ״ ״״ ״ ״ ״ 1:00 הפשיטה על ביתם. ר"ש, שחיילים הגיעו לביתה בסביבות השעה בלילה, שברו את חלון המטבח ועצרו את בעלה בנוכחותה ובנוכחות ילדיה הקטנים, סיפרה על הקושי לישון ועל חלומות חוזרים בנושא. בלילה. 2:00-1:00 "אני לא מסוגלת להירדם לפני אני מתחילה לשקוע במחשבות, ומיד כשאני שומעת רעש אני כבר מחכה לצבא. לפעמים, לא הרבה פעמים, אני חולמת שהם באים לקחת את בעלי ושהוא בורח. כיום אני ממשיכה עם לפנות בוקר ואז אני 3:00-2:30 המחשבות עד נרגעת קצת, אחרי שעוברת השעה שבה הם צפויים להגיע. העניין הזה חוזר גם בלילה הבא. אני הולכת לישון מאוחר. התרגלתי. אם אני נרדמת 146".אני מתעוררת. אני מסתכלת הרבה בשעון ס"א מבית אומר סיפרה גם היא שהיא מתקשה לישון וסובלת מסיוטים. "אני חשה דאגה ומתח אפילו כשאני ישנה המוח שלי ממשיך לעבוד ואני תמיד מוצאת את עצמי ליד הדלת או החלונות. אני סובלת גם מסיוטים וחלומות מפחידים. אפילו היום חלמתי שהחיילים פורצים לביתי. הסיוטים האלה פחתו מעט כיום לאחר פגישות עם פסיכולוג, אך הם 147."לא נעלמו המנהגים והתחושות המאפיינים את שעות הלילה נקשרו אצל המרואיינים למצב הנפשי שבו היו במהלך הפלישה לביתם, והדבר פוגע ביכולתם להירגע ולנוח בשעות אלה. רבים מהם העידו כי היתקלות בגירויים המזכירים להם את הפלישה מעוררת בהם את החששות והתחושות שהתלוו לאירוע המקורי, במיוחד כשהם מתרחשים בשעות הלילה. "כשאני שומעת רעש בסביבת הבית אני מתעוררת 1:00 ונשארת ערה. הפחד מתחיל אצלי אחרי בלילה ונמשך עד לשעת קריאת המואזין לתפילת 148".השחר. רק אז אני בטוחה שהלילה עבר בשלום בלילה מעירה אותי, 2:00 "כל מכונית שעוברת אחרי 149."ואני מיד עומדת ליד החלון לראות מה קורה הפרעות בשינה פוגעות בשגרת החיים של מי שסובלים מהן ועלולות להקשות על התפקוד. מעבר לכך, להתמשכותן של הפרעות כאלה עלולות להיות השלכות כבדות משקל על המצב הנפשי והגופני. הן יכולות לעורר או להחריף תסמונות פסיכיאטריות הקשורות לחרדה ולדיכאון, ולשינויים ביכולת החשיבה הגורמים להפרעה וצמצום בתפקוד. הימנעות וצמצום רגשי צמצום רגשי או תחושה של קהות וריחוק הם מאפיין יסודי נוסף טראומה. תגובות אלה מבטאות ניסיון של אנשים שחוו -של פוסט טראומה להתרחק מהאירוע או מהתחושות שהוא מעלה. במישור ההתנהגותי, ניסיון זה יכול לבוא לידי ביטוי בהימנעות ממצבים שיכולים להזכיר את האירוע הטראומטי, וכן מיוזמות עתידיות שעלולות להיות כרוכות במה שנתפס כסיכון; כל זאת על מנת בין המרואיינים היו 150.להשיג מחדש תחושה של ביטחון ושליטה -שתיארו ירידה במוטיבציה לפעול והתייחסו לשינויי בהרגלים יום יומיים שנועד להימנע ממפגש עם אנשים אחרים. "אני מרגישה שאני מתעצלת בבית. פעם אהבתי לעבוד בבית ולסדר אותו, אבל היום אין לי חשק 151".לעבוד בו "התחלתי להימנע משיחות עם אחרים כי הם תמיד היו שואלים אותי מה קרה אצלנו והיו מחזירים אותי אל האירוע המכאיב ההוא, והפסקתי לצאת 152".לאירועים חברתיים האלה אבו עישה תיארה חוסר רצון לפעול ואף תסמינים של היפרסומניה (הפרעת שינה המאופיינת בישנוניות מוגזמת בשעות יומי שלה. אפשר שהשינה משמשת -היום), שפגעו בתפקוד היום לה כמנגנון בריחה והגנה מפני החרדה והפחד שהיא חשה. נציין כי במהלך הפלישה לביתה החיילים הכו את אבו עישה באזור האגן עד שלדבריה חששה לחייה, "אמרתי: זהו, אני הולכת למות. הם יהרגו אותי". .4183/18 , תיק יש דין5.7.2018 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות רל״א: ר״ש, תושבת סינג׳יל146 .4154/18 , תיק יש דין9.6.2018 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות רל״א: ס״א, תושבת בית אומר147 .4280/18 , תיק יש דין30.10.2018 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות רל״א: ר״ח, תושבת סילוואד148 .4154/18 , תיק יש דין9.6.2018 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות רל״א: ס״א, תושבת בית אומר149 .2 . ג׳ודית לואיס הרמן, טראומה והחלמה, פרק150 .4163/18 , תיק יש דין23.6.2018 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות רל״א: ע״ג, תושבת חברון151 .4248/18 , תיק יש דין10.9.2018 ,מור׳ייר-. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות רל״א: סברין אבו עליא, תושבת אל152 - 36 - ״ ״״ ״״ "אין לי יותר כוח לעשות דברים. אני רוצה להמשיך בבוקר, 7:00 או6:00-לישון. בעבר הייתי ערה כבר ב . אני מתעוררת וכבר 10:00 או9:00-ועכשיו רק ב עייפה. מיד כשאני שומעת שיש חיילים אני 153".מעדיפה לישון הימנעות מפעילות עשויה לאפיין גם מצבי דיכאון, המופיעים בשיעור טראומה, ומאופיינים בין היתר -גבוה אצל אנשים הסובלים מפוסט בדפוס מתמשך של מצב רוח ירוד או אובדן הנאה ועניין בפעולות רבים מהמרואיינים אמרו שהם חשים עצב 154.שבעבר היו מהנות וחשפו רגשות כמו אומללות, דכדוך ומצוקה. בין המרואיינים היו שהסבירו שהם אינם רוצים לקנות דברים לבית או לתקן את החפצים שנשברו בזמן הפלישה. הימנעות זו יכולה להוות ביטוי לתחושה של אובדן רצון לפעול. גם בהיבט זה העובדה שהחיילים עלולים לחזור לבית בכל רגע מקשה על תהליך ההחלמה ומעכבת אותו. "אני כל הזמן בכוננות לפשיטה נוספת על הבית, ולכן אני משאירה את החפצים שבורים, כדי שהם לא ישברו גם את החדשים. דלת הבית נשארה 155".פרוצה והם יכולים להיכנס מתי שהם רוצים "כשאני חושבת לקנות חפץ או רהיט חדש לבית אני מיד חוזרת בי, בגלל הפחד מפשיטה נוספת על הבית ושבירת החפצים. עד היום הדברים בבית המגירות בארון, המרצפות - עקורים ושבורים 156". לא תיקנו אותם- בשירותים, המראה חרדה חרדה היא מצב רוח שלילי שבו האדם חש חוסר שקט ועוררות לא נעימה. מצב זה מלווה בתופעות פיזיולוגיות כגון דופק מהיר, הזעה, רעד ותחושת עילפון או סחרור, כמו גם בתחושות של חשש ודאגה, ומחשבות שמשהו רע עתיד לקרות. פחד נחשב לתגובה רגשית למצב של סכנה מיידית, ואילו חרדה היא תגובה הקשורה לציפייה לסכנה או איום עתידי. הפרעות חרדה מתאפיינות בהופעה מופרזת (למשל לאורך פרק זמן ארוך) של תגובות, התנהגויות ותחושות הקשורות למצבים רגשיים של פחד וחרדה. הן ידועות כמופיעות טראומטי.-בשיעור גבוה ביחד עם דחק פוסט תחושות פחד או חרדה הן תגובה נורמלית למצב שבו כוחות חמושים של צבא זר פולשים לביתו של אדם. ואולם תחושות אלה אינן - חולפות בהכרח עם תום האירוע והן עשויות לקבל ביטויים אחרים החל מפגיעה באיכות השינה ועד לשינויים התנהגותיים המפריעים לשגרת החיים. בפרק זה אנו מתמקדים בהתייחסויות ישירות של המרואיינים להרגשות מתמשכות של פחד או חרדה, ולפעולות שהם נוקטים כדי להתמודד עם הרגשות אלה. בין המרואיינים היו שדיווחו על נקיטת צעדים הנוגעים להכנה לאיום אפשרי, אותם ניתן להבין גם כאמצעי להפחית את תחושת החרדה ולשלוט בה. צעדים אלה הובילו לשינוי בהרגלים הקבועים של המשפחה בשעות הלילה. "כבר חודשים אנחנו מכוונים את השעון המעורר לפנות בוקר כדי להיות מוכנים 2:00 לשעה לפשיטה נוספת. הסכמנו בינינו שאם אחד מאיתנו 157".ישמע איזה רעש, הוא יעיר את השני "כל לילה הוא [בעלי] מסתכל בטלפון הנייד שלו בעמודי החדשות כדי לעקוב אחרי תנועות החיילים. ברוב המקרים הוא משאיר אותי לבד ועוקב אחרי 158".תנועות החיילים שינויי התנהגות כאלה עשויים אף להגיע לכדי תגובתיות יתר, מצב שבו אדם נוקט אמצעי זהירות שאינם עולים בקנה אחד עם יום שלו ופוגעים -המציאות, ההופכים למטרד תפקודי בחיי היום באיכות חייו. מקורה של תגובה זו בראייה הקטסטרופלית שמאפיינת -מצבי חרדה. דוגמה למצב כזה ניתן למצוא בעדותה של א"ע מאל מור'ייר, שתיארה תחושת פחד בלתי פוסקת, לצד הפרעות שינה, שינויים בהתנהגות ואף החלטות על שינוי המבנה הפיזי של הבית. "אני באמת לא נרדמת, אלא נשארת ערה והולכת עם פנס לבדוק את סביבת הבית ואת הדירה של הבן שלי שנמצאת לקראת סיום הבנייה. ביקשתי שיחסמו שני חלונות בבית שלי בלבנים, כי אני חושבת שהחיילים יכולים לקפוץ דרכם לתוך הבית. [...] בעלי ביקש ממסגר להתקין סורגים לדלתות. .4150/18 , תיק יש דין4.5.2018 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות רל״א: האלה אבו עישה, תושבת חברון153 . דיכאון הוא מצב נפשי המאופיין בדפוס נרחב ומתמשך של מצב רוח ירוד או אובדן עניין והנאה מפעולות שבעבר היו מהנות. אל אלה מתווספים154 סימפטומים של הערכה עצמית נמוכה ותחושת אשמה, הפרעות שינה, שינוי בדפוסי התיאבון והאכילה, תשישות, ירידה בריכוז ובזיכרון, מחשבות חוזרות על המוות, ופגיעה משמעותית בתפקוד. .4249/18 , תיק יש דין10.8.2018 ,מור׳ייר-. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות רל״א: א״ע, תושבת אל155 .4348/19 , תיק יש דין21.1.2019 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות רל״א: הנד חאמד, תושבת סילוואד156 .4248/18 , תיק יש דין10.9.2018 ,מור׳ייר-. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות רל״א: סברין אבו עליא, תושבת אל157 .4150/18 , תיק יש דין2018 . מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות רל״א: האלה אבו עיישה, תושבת חברון, יולי158 - 37 - ״ ״ ״ :המסגר אמר לו: 'זה בית, לא כלא'. בעלי ענה לו 'אשתי מפחדת כל הזמן ורוצה להפוך את הבית לכלא של עצמה כדי להרגיש בטוחה'. אני שמעתי מרוב הנשים בכפר שהחיילים נכנסים ישר לחדר השינה, ושהן פותחות את העיניים ורואות חייל עומד מעל הראש שלהן ליד המיטה. זה הכניס 159".אותי לפחדים ופרנויות בלתי פוסקים ייתכן שישנם מקרים שבהם החרדה המתמשכת של בני הבית מותאמת לרמת האיום האובייקטיבי של חזרת החיילים לבית, ולפיכך אינה מבטאת הפרעה נפשית. ואולם גם במקרים אלה, עצם ההתמשכות של תחושת החרדה עלולה להשפיע לרעה על התפקוד ועל בריאות הנפש של בני המשפחה. מעבר לכך, הפלישות עלולות להוביל לתסמיני חרדה ופחד מופרזים שאינם מותאמים לרמת האיום ויכולים להוות ביטוי להפרעת חרדה. תגובות גופניות לאירוע הטראומטי נפגעי טראומה נתונים בסיכון גבוה לחוות תסמינים גופניים שאין להם הסבר פיזיולוגי, שאותם ניתן לפרש כמרכיב בתגובה לאירוע הטראומטי. שתיים מן המרואיינות דיווחו על הופעת תסמינים כאלה מור'ייר סיפרה על ההשפעה -לאחר הפלישה לבתיהן. ה"ע מאל המתמשכת שהיתה לפלישה לביתה על בריאותה הנפשית. לדבריה, לתחושות הנפשיות שלה היו גם ביטויים פיזיים. "אני סובלת מחרדות כתוצאה מהפריצות והעימותים החוזרים ונשנים. סבלתי מקרישי דם ברגל והיו לי פחדים מכניסת חיילים לבית. יש לי כאב מתמיד ברגליים. מרוב פחד אני מרגישה 160".שהם פגעו בברכיים שלי קבוצה של תסמינים גופניים כאלה מכונה בספרות המקצועית הפרעות המרה. ככלל, הפרעות אלה מאופיינות בפגיעה בתפקוד הפיזי שלא ניתן לספק לה הסבר פיזיולוגי, ושעשויה לכלול שיתוק, עוויתות, חולשה והצרת ראייה. אימאן אח'ליל מבית אומר היא תופרת, המשתמשת בעבודתה בשתי ידיה וכן ברגליה. במהלך פשיטה על ביתה לצורך מעצר בנה חייל הכה אותה על ידה, אולם לאחר מכן היא סבלה משיתוק ביד וברגל שבהן לא הוכתה. בעקבות זאת היא לא יכלה להמשיך בעבודתה והפכה למובטלת. "החייל היכה אותי על יד שמאל. סימני המכה קיימים עד היום. הראיתי אותם לרופא והוא אמר לי שזוהי פציעה קשה והיא זקוקה לזמן רב [כדי להחלים]. היא עדיין לא עברה. אבל מה שהשבית אותי מעבודה היו יד ימין ורגל ימין שלי שהרופא אמר שזה מעצבים. היד שלי נעשתה משותקת וגם הרגל שלי. הבעיות האלה לא מאפשרות לי ללכת לעבוד. עד לרגע זה לא חזרתי לעבודה. עבדתי במתפרה, ובתפירה נזקקים גם ליד וגם לרגל, ובמיוחד לרגל ימין. אני לא יכולה לעבוד בלעדיהן. הדבר השפיע עלי מאוד. גם אצל הבן 161".שלי המצב הנפשי דומה .4247/18 , תיק יש דין26.9.2018 ,מור׳ייר-. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות רל״א: א״ע, תושבת אל159 .4125/18 , תיק יש דין20.3.2018 ,מור׳ייר-. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות רל״א: ה״ע, תושבת אל160 .4118/18 , תיק יש דין1.5.2018 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות רל״א: אימאן אח׳ליל, תושבת בית אומר161 . מצא שרוב הילדים הפלסטינים מרגישים חוסר ביטחון, ומחציתם קושרים תחושה זו לתחושה שהוריהם אינם יכולים להגן עליהם2002-. מחקר מ162 Cairo Arafat and Neil Boothby, Secretariat of the National Plan of Action for Palestinian Children and Save the Children, A psychosocial assessment of Palestinian children, ‏2003. . פגיעה בילדים ובני נוער2 התגובה הרגשית של ילדים ובני נוער לטראומה מתעצבת בהתאם גורמים המושפעים - להבנתם את האירוע ולמשמעות שהם מייחסים לו משלב ההתפתחות שבו הם מצויים. בהשוואה למבוגרים, ילדים עלולים לחוות קושי גדול יותר בהבנה והכלה רגשית של התרחשויות קיצוניות, למשל איומים או גילויי אלימות המלווים בפגיעה בגוף או ברכוש. , 17 ילדים מגיל ינקות ועד גיל41-לקראת דוח זה רואיינו הורים ל כמעט כולם סיפרו על שינויי התנהגות או שינויים רגשיים שהופיעו אצל ילדיהם לאחר הפלישה לבית המשפחה. אף על פי שקיימים הבדלים מהותיים בין התגובות הפסיכולוגיות של פעוטות לבין אלה שמאפיינות נערים או נערות, מדיווחי ההורים ניתן ללמוד על תופעות חוזרות בהן הפרעות בשינה, התגברות התלות בהורים, הסתגרות והתנהגות תוקפנית. המצוקה הנפשית של ההורים, הן בעקבות הפלישה לבית והן לנוכח היבטים נוספים של מציאות הכיבוש, עלולה לפגוע ביכולתם לספק 162.לילדיהם את תחושת הביטחון הנדרשת לשם תהליך ההחלמה בהיעדר טיפול והחלמה עלולה להיווצר פגיעה משמעותית בהתפתחות התקינה של ילדים ובני נוער שחוו טראומה, במיוחד ילדים בגילים צעירים. עוררות יתר והפרעות שינה בדומה למבוגרים, כל הילדים והילדות שהוריהם רואיינו לדוח סובלים מהפרעות שינה, תופעה הנקשרת כאמור למצב של עוררות יתר. כך - 38 - ״ ״ ״ ״ ״ למשל, אימה של א"א בת השנתיים וחצי העידה כי מאז הפלישה גירויים 163.לבית המשפחה הילדה מתעוררת משנתה בצעקות חיצוניים, כמו רעש של מכונית או דפיקה חזקה בדלת, מזכירים לה את האירוע ומעלים את התחושות שנקשרו בטראומה. ] סיוטים, אך 15 "אין לו [לבנה של המרואיינת, בן כשאני מתקרבת אליו להעיר אותו הוא קופץ מפחד. 164".יש לו שינה קלה. כל תנועה וכל קול מעירים אותו המצב קשה יותר. היא לא 17-"אצל בתי בת ה ישנה בכלל ונשארת צמודה לחלונות. כשהיא שומעת רעש של מכונית היא קמה. היא חוזרת בבוקר, כי אז החיילים עוזבים 5:00-4:30-לישון ב 165".בדרך כלל תסמינים של עוררות יתר עלולים להפריע לשגרת החיים של ילדים שחוו פלישה לביתם גם בשעות היום. אם לשלושה פעוטות בני שנה וחצי ושנתיים וחצי העידה שילדיה נבהלים בקלות ומגיבים בפחד לכל דפיקה בדלת, מאז הפלישה לבית המשפחה. "מאותו היום הוא [בנה של המרואיינת, בן שנה וחצי] קופץ מפחד מכל דפיקה בדלת. [...] עד היום הם קופצים מפחד. כל פעם שאני 166".רוצה לפתוח את הדלת לענות למישהו, הם קופצים מפחד חרדה והתגברות התלות בהורים המרואיינים סיפרו על תלות גוברת של ילדיהם בהם לאחר אירוע הפלישה לבית. אצל רבים מהילדים התלות באה לידי ביטוי בקושי להירדם וברצון לישון בקרבת הוריהם. תלות כזו יכולה להיות ביטוי לחרדת פרידה, המאופיינת בתחושות פחד או חרדה בנוגע לפרידה מהבית או מדמויות התקשרות. לאחר שחיילים פשטו על חדרו של י' בן העשר בזמן שישן במיטתו, הוא ביקש לישון עם אימו ונמנע מלהישאר לבד בחושך. ייתכן שהוא מקשר בין התנאים שהתקיימו בזמן הגעת החיילים לבית (שינה במיטה בחושך) לבין החוויה הטראומטית. "י' מבקש לישון במיטה שלי, ואם אני מסרבת הוא 167".מתחבא מתחת לשמיכה ומדליק את האור חלק מההורים דיווחו על תסמינים גופניים אצל ילדיהם כמו כאבי בטן והתכווצויות, לצד אי רצון להישאר לבד בלילה. תסמינים גופניים כאלה יכולים להיות תרגום פיזי של רגשות שליליים שהילדים חוו, שהם מתקשים לעבד ולבטא בצורה מילולית. דוגמה לכך ניתן למצוא מנבי סלאח.14-10 בעדותה של אם לארבעה בנים בני "לעיתים קרובות הם [הבנים] באים בלילה להתלונן על כאבי בטן. הם מדמיינים שהחיילים מגיעים אל הבית או לסביבתו [...] הילד, בן תשע [אז], מסרב לישון לבד בחדר ומבקש לישון איתנו בחדר. הוא אומר 168".שהוא פוחד. הילד מתכווץ במיטתו מאז הפשיטה התלות בהורים והרצון בקרבה אליהם עלולים להשפיע על יכולתם של ילדים להשתתף באופן סדיר בלימודים ובפעילויות חברתיות. חלק מהמשפחות הצביעו על קושי לשמור על מחויבות ללימודים ואף על הפסקתם. כך למשל, אימה של פ' בת השבע סיפרה שהתלות שבתה פיתחה בה לאחר הפלישה לבית המשפחה השפיעה בין היתר על התפקוד שלה בבית הספר. "היא סירבה לעזוב אותי וללכת לבית הספר. ההישגים שלה בלימודים ירדו אחרי הפשיטה על הבית, והיא התחילה לקבל שיעורים נוספים לתגבור 169".אחרי שעות בית הספר התגובה של פ' לפלישה לבית המשפחה היתה הקיצונית ביותר שתיעדנו. לפי עדות משפחתה, פ', כאמור ילדה בת שבע, ניסתה להתאבד מיד לאחר האירוע. אימה של פ' הותקפה על ידי החיילים ולאחר עזיבתם היא פונתה לבית החולים. הילדה, שחשבה בטעות שאימה מתה, טיפסה על חלון המטבח בקומה השנייה וביקשה לקפוץ ממנו. אחד מאחיה, שבא לבדוק מה שלומה, הציל את חייה. פ' המשיכה לדבר על הפחד והכאב של אובדן האם במשך חודשים לאחר האירוע. היא הוסיפה להיות תלויה באימה ולבכות לעיתים קרובות, פחדה כשאימה התרחקה וסירבה לישון לבד. "כשהחיילים הכו אותי מול העיניים של פ' ועברתי התמוטטות עצבים, בעלי לקח אותי לבית החולים .11 . מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות רל״א: עדות ילדים מס׳163 .12 . מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות רל״א: עדות ילדים מס׳164 .13 . מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות רל״א: עדות ילדים מס׳165 .14 . מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות רל״א: עדות ילדים מס׳166 .18 . מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות רל״א: עדות ילדים מס׳167 .15 . מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות רל״א: עדות ילדים מס׳168 .16 . מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות רל״א: עדות ילדים מס׳169 - 39 - ״ ״ ״ ״ ״ ופ' נשארה בבית עם אחיה. הם אמרו לי שהם הלכו לחפש את הילדה ומצאו אותה בקומה השנייה על החלון במטבח, כשהיא מנסה להשליך את עצמה למטה. כשדיברתי איתה היא אמרה לי שהיא חשבה שאני מַתּ ִי, ורצתה למות כדי להצטרף אלי. אמרתי 170".לה שאני בסדר ושאני קרובה אליה התנהגות תוקפנית טראומה יכולים לכלול גם שינויי התנהגות כמו נטייה -תסמיני פוסט להתרגז בקלות או אף הפגנת תוקפנות. בין ההורים היו שדיווחו על התפרצויות זעם, התנהגות תוקפנית כלפי הסביבה או שבירת צעצועים על ידי ילדיהם. אחת הדרכים להבין את השינויים האלה היא בכך שהאלימות שהילדים נחשפו אליה חלחלה לעולמם ומצאה ביטוי בהתנהגות אלימה כלפי סביבתם. מ"ש, בת שנתיים וחצי, היתה עדה למעצר אביה שבמהלכו הוא הוכה על ידי חיילים. אימה סיפרה על התנהגותה לאחר האירוע: "היא שוברת את המשחקים שלה ומשחקת בצורה 171 ".אלימה, ואפילו מכה את האופניים שלה ג', בן שנה וחצי, נחשף לאלימות קשה שהופעלה כלפי אביו במהלך הפלישה לביתם. האב סיפר: "הצעקות שלי בזמן שהכו אותי הגיעו אל הבן שלי בחדר הסמוך. היום הוא בן שנה וחצי והוא ילד רגזן ונסער. הוא מרביץ לי ולאמא שלו ושובר את המשחקים שלו. כל זה התחיל אחרי הפשיטה 172 ".על הבית . שבירת הקשרים המשפחתיים וערעור 3 תחושת הביטחון בבית אישיים -אירועים טראומטיים פוגעים ביכולת לקיים קשרים בין וליהנות מתחושה של שייכות לקהילה ואמונה ביכולת להיות חבר בעל ערך בתוכה. הפגיעה ביחסי האנוש הבסיסיים של אדם מערערת בפרק זה נתבונן 173.גם את הגדרת העצמי, הנבנית מתוך יחסים אלה בדוגמאות להשפעת החוויה הטראומטית על יחסיהם של המרואיינים עם משפחתם וקהילתם, וכן להשפעתה של חוויה זו על המשמעות שהם מעניקים לבית ועל תחושת הביטחון שלהם בתוכו. פלישה צבאית לבית עלולה לערער את מבנה היחסים המשפחתי, במסגרתו ההורים (ובמשפחות מסורתיות אב המשפחה במיוחד) נתפסים כמי שאמורים לספק ביטחון והגנה למשפחה כולה. ברגעי הפלישה החיילים שולטים על המתרחש באמצעות מתן פקודות לסביבתם, תוך שהם מותירים את ההורים במצב של חולשה או חוסר אונים. הפעלת אלימות כלפי אחד ההורים (בדרך כלל כלפי גברים) עלולה אף להגביר את תחושת אובדן השליטה. במצבים כאלה עלול להישבר הדימוי של אב המשפחה או של ההורים, בעיני עצמם ובעיני יתר בני המשפחה, כמי שמספקים הגנה וביטחון. מעבר לכך, השינויים ההתנהגותיים והנפשיים שמאפיינים מצבי טראומה אינם משפיעים רק על היחיד. כך למשל, הנטייה של -פוסט מי שסובלים מעוררות יתר להתרגז בקלות עלולה להשפיע על יחסיהם עם סביבתם הקרובה, המשפחה או הקהילה. ר"ש מסינג'יל סיפרה: "אני מתעצבנת על אנשים, על הילדים ועל בעלי [...] 174".נהייתי 'כבדה'. כולם אומרים לי שהשתניתי לגמרי שינויים בהתנהגות או בהרגלים שמקורם בניסיון לשלוט בפחד על ידי הכנה לאיום, עשויים גם הם להשפיע על מרקם היחסים במשפחה. האלה אבו עישה מחברון הפסיקה לסגור את דלת חדר השינה שלה, במטרה להגן על בנותיה מפני פלישת חיילים לחדרן בזמן שהן ישנות. החלטה זו הביאה לוויתור על הפרטיות בחיי הזוגיות שלה ושל בעלה. "אני לא סוגרת את דלת חדר השינה שלי. הבנות שלי מבקשות ממני שאסגור אותה ואני עונה להן שבשום אופן לא. אין לי פרטיות וגם לא לבעלי, כדי שאם יבואו החיילים ויפשטו על הבית, אני 175".אראה אותם לפני שייכנסו לחדר של הבנות לבסוף, החדירה למרחב הפרטי עלולה לערער גם את הקשר של בני המשפחה אל הבית כמקום פיזי הנושא משמעות פסיכולוגית . ברקע לדברים, יש לציין שתקופה קצרה לפני הפשיטה האם נעצרה על ידי חיילים ישראלים 16 . מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות רל״א: עדות ילדים מס׳170 ,בזמן שהלכה עם בתה בירושלים; גם אז, לאחר הניתוק החד והמפתיע של פ׳ מאימה היא פיתחה תלות מוגברת באם. היא אמרה לאימה: ״כשהתרחקת ממני כשהיית בכלא, חשבתי שאני משתגעת״. .14 . מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות רל״א: עדות ילדים מס׳171 .17 . מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות רל״א: עדות ילדים מס׳172 .3 . ג׳ודית לואיס הרמן, טראומה והחלמה, פרק173 .4183/18 , תיק יש דין5.7.2018 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות רל״א: ר״ש, תושבת סינג׳יל174 .4150/18 , תיק יש דין4.5.2018 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות רל״א: האלה אבו עישה, תושבת חברון175 - 40 - ״״ ״ מקום בטוח שמסמל את המשפחה ושלהגנה עליו יש- חיובית חשיבות תרבותית וחברתית. כך, לצד המשמעויות החיוביות, הבית עלול לרכוש משמעויות חדשות הקשורות לרגשות ולתחושות שליוו את אירוע הפלישה או מתעוררות בעקבות החשש מפלישה חוזרת. "הלילות עברו מבלי שיכולתי לעצום עין, ולא הייתי מסוגלת להישאר כאן בבית. במשך תקופה ארוכה לא יכולתי לישון בבית והייתי ישנה אצל הוריי. הם באו ופרצו את הדלת שלנו, ועד היום אני לא 176."מעכלת את זה "אני לא רוצה שאף אחד יבוא לישון אצלי כי הבית 177."שלי הוא לא מקום בטוח "כשנכנסו לבית הם עקרו את הדלת עם המנעול. היתה לכך השפעה קשה ביותר עלי מבחינה נפשית. הם פגעו בפרטיות ובקדושת הבית בשעה ששכבנו לישון. [...] הפגיעה שלהם בקדושת הבית היא מה שגרם לי להרגיש שאני תחת דיכוי. אני נשבע באלוהים, אם היו יורים עלי היה לי הרבה יותר קל. איך אפשר לחלל את קדושת הבית ואת 178".כבודו? אני חי רק למען אמא שלי ואחיותיי פגיעה בבריאות הנפש- . סיכום ביניים4 המשפט הבינלאומי מחייב את ישראל להגן על זכויותיהם של הפלסטינים החיים תחת שליטתה, ואין ספק ששמירה על שלומם הגופני והנפשי מהווה מרכיב יסודי בחובה זו. פרק זה מלמד שלפלישות של הצבא הישראלי לבתי פלסטינים בגדה המערבית יש השלכות שליליות קשות על בריאות הנפש של מבוגרים וילדים פלסטינים. פגיעות אלה אינן גזירת גורל אלא תוצאה של מדיניות, המבטאת התעלמות מהפגיעה הממשית שפלישות צבאיות לבתים גורמות למשפחות הנחשפות לחדירה למרחב הפרטי שלהן, ומביאה להפרה חוזרת של חובתה של ישראל להימנע מכל פגיעה שאינה הכרחית בזכויותיהם של האנשים הנתונים לשליטתה. הציבור הפלסטיני החי תחת כיבוש מתמשך נתון ממילא בסיכון גבוה לחשיפה לחוויות בעלות פוטנציאל טראומטי. ייחודה של .4118/18 , תיק יש דין1.5.2018 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות רל״א: אימאן אח׳ליל, תושבת בית אומר176 .4349/19 , תיק יש דין29.1.2019 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות רל״א: ב״ח, תושבת סילוואד177 .4204/18 , תיק יש דין9.8.2018 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות רל״א: ע״ח, תושב עינבוס178 :הפגיעה הנפשית הנלווית לפלישות לבתים נובע מכמה גורמים ראשית, הן מערערות את תחושת הביטחון והשליטה הנקשרת לבית. שנית, הפלישה היא חוויה שמשפיעה על כל בני המשפחה, גם אם באופנים שונים. שלישית, הפלישות הן אירוע חוזר שמשפיע על רבים מבני הקהילה ועלול גם לפגוע באותה משפחה כמה פעמים. מבוגרים שחוו פלישה צבאית לבתיהם דיווחו על תחושה מתמשכת של אובדן שליטה וחוסר אונים לאחר האירוע. עוד דווח על תסמיני טראומה דוגמת עוררות יתר, הפרעות בשינה והימנעות, וכן -פוסט על תסמינים של חרדה ותחושות עצב. תסמיני עוררות יתר והפרעות בשינה דווחו גם בקרב ילדים ובני נוער, לצד תסמיני חרדה, הגברת התלות בהורים והופעת התנהגות תוקפנית. כתוצאה מפגיעות אלה, פלישות לבתים עלולות להביא לפגיעה משמעותית בתפקודם ובהתפתחותם של מבוגרים וילדים כאחד. התגובות הרגשיות וההתנהגותיות שתוארו כאן מהוות תגובות גברים, נשים - נורמליות למציאות לא נורמלית, שבה משפחות מנושלות מיכולתן לשלוט על המרחב הפרטי והקרוב - וילדים ביותר אליהן וחוות חוויות של איום, חשש מפגיעה ולעיתים אף אלימות ממש. תהליך ההחלמה מטראומה דורש בנייה מחדש של תחושת הביטחון והאמון של אדם בעצמו ובסביבתו, תוך הישענות על יחסיו עם הזולת וצמיחה בתוך הקהילה. תנאי יסודי לתהליך הוא קיומה של סביבה בטוחה שנפגע הטראומה יכול לחזור אליה ולהיעזר בה. ואולם במציאות של כיבוש מתמשך, כאשר קהילה שלמה נתונה למגוון של אמצעי דיכוי, חזרה אל סביבה מגוננת היא כמעט בלתי אפשרית. זאת הן משום שרבים מבני הקהילה חוו איום על השלמות הגופנית או הנפשית שלהם, והן משום שהפגיעות עצמן עלולות לחזור שוב ושוב. מציאות זו מחריפה את הפגיעה הנפשית הכרוכה בפלישות לבתים משום שהיא הופכת את תהליך ההחלמה לקשה וכמעט בלתי אפשרי. פלישות צבאיות לבתים הן חלק מחוויית החיים של רבים מהפלסטינים תושבי הגדה המערבית. הן עלולות לפרום את מרקם היחסים בתוך הקהילה ולעורר תחושות של ריחוק ואדישות, הן במישור האישי והן במישור של הקהילה ועתידה. קשה לצפות מה תהיה התוצאה של פעולות מדכאות כאלה: הפגיעה עלולה להחליש את היכולת בתנאים אחרים - של יחידים וקהילות להיאבק, כפי שהיא יכולה דווקא לעורר התנגדות. כך או כך, פעולות אלה מובילות לפגיעה - משמעותית ביחידים ובקהילות ועלולות להביא לתחושות של חוסר אונים, פחד וחרדה בקרב הקבוצה החברתית כולה. כך, לפעולות אלה יש פוטנציאל השפעה לא רק על ההווה של הקהילות שנפגעות מהן אלא גם על עתידן. חלק שני שרירותיות ארבע - ודיכוי פרקטיקות של פלישה - 42 - ״ רבות מהפלישות הצבאיות לבתי פלסטינים בגדה המערבית כוללות חיפוש בחדרי הבית, לעיתים כמטרה עיקרית של פשיטת החיילים פלישות אלה מתבצעות 179.על הבית ולעיתים כפעולה נלווית בשעות הלילה המאוחרות או לפנות בוקר, ועשויות להימשך כמה מהאירועים שתועדו וסווגו כפלישות לצורך חיפוש 87% .שעות בבית התרחשו בין חצות לחמש בבוקר. בממוצע, אירועים אלה מהם נמשכו לפי הערכת המשפחות 80% ,נמשכו כמעט שעתיים 180.שעה או יותר ככלל, החיפוש מבוצע על ידי חיילים או שוטרי מג"ב, בחלק מהמקרים הוא כולל כניסה לכל 181.בנוכחות אנשי שב"כ ולעיתים בליווי כלבים חדרי הבית ובהם חדרי שינה, חדרי ילדים, חדרי שירותים והמטבח, פתיחה של מגירות וארונות ובהם מגירות בגדים תחתונים ומצעים וארונות מזווה ואוכל, חיטוט בהם ופיזור תכולתם, ובמקרים רבים גם שבירה או קריעה של ריהוט דוגמת דלתות ארונות או ספות. חיפושים רבים מסתיימים כאשר החיילים עוזבים בידיים ריקות ומאחוריהם מהומה והרס, מבלי שדרי הבית יבינו מדוע פלשו זרים למרחב הפרטי שלהם. חיילים 20- לפנות בוקר הגיעו כ2:00 בסביבות השעה2.4.2018-ב מסילוואד, ואשתו. החיילים הורו 56 לדירתם של לוטפי אחמד, בן לאחמד ולאשתו לשבת בסלון. כך הוא תיאר את מה שקרה בהמשך: "שאלתי אותם: 'למה באתם? מה אתם רוצים?' התשובה היתה: 'סתום את הפה'. הם לא הציגו שום צו או מסמך. שני חיילים עם נשק שלוף שמרו עלינו שלא נזוז. לא יכולנו לראות מה קורה. יתר החיילים מ"ר. המצב הזה נמשך 170 התפזרו בדירה ששטחה שעתיים ורבע. במשך הזמן שמענו דברים נופלים ונשברים וכששאלתי: 'מה אתם עושים?' השתיקו אותי. אשתי ואני היינו חסרי אונים בזמן שהבית שלנו נהרס. התחלתי לדמיין את ההרס שמחכה לנו כשהם יעזבו והיה לי מאוד קשה. אשתי היתה היסטרית וכשצעקה גם אותה השתיקו. [...] בבוקר הם עזבו לגמרי. הבית נראה 5:00 בשעה כמו אחרי רעידת אדמה. הכל שבור, ריפודי הספות קרועים, ארונות ומגירות שבורים. המטבח מכוסה בשברי זכוכית של כוסות וצלחות. בכל מקום בוץ, כי ירד גשם והם נכנסו עם נעליים מלאות בוץ. 182".הם לא לקחו כלום, אבל הנזק אדיר בדמוקרטיות בנות ימינו, החוק המסדיר את סמכות המדינה לבצע חיפוש במרחבים פרטיים מבטא שאיפה לצמצם את הפגיעה בזכויות הנובעת בהכרח מפעולה שכזו. גישה זו באה לידי ביטוי למשל בנוהל אגף חקירות ומודיעין (אח"מ) של משטרת ישראל, העוסק בכניסה לבית פרטי לצורך ביצוע חיפוש. בפתח הנוהל נכתב: "חיפוש בביתו ובחצריו של אדם מהווה פגיעה בחירותו, לכן יש להשתמש בו בצמצום, ורק כאשר האינטרס הציבורי מחייב את החיפוש, כפועל 183".יוצא מצורכי חקירה, גילוי עבריינים ועבירות התחיקה הצבאית המסדירה את התנאים שבהם מאושרים ומבוצעים חיפושים בבתי פלסטינים בשטחים הכבושים מבטאת תפיסה שונה לגמרי. היא מאמצת גישה מרחיבה שנועדה להקל על כוחות הביטחון הישראליים לחדור למרחב הפרטי של הפלסטינים, ולאפשר להם לפעול בו כמעט ללא הגבלה. חיפוש בבתים וסווגו כפלישות למטרת מעצר, בני הבית דיווחו כי בזמן המעצר ערכו2019 למאי2018 מהפלישות לבתים שתועדו על ידי יש דין בין מרץ57%-. ב179 .) מקרים58 מתוך33( חיפוש כלשהו בחדרי הבית וסווגו כפלישות לצורך חיפוש (ולא לצורך מעצר 2019 למאי2018 מקרים שתועדו על ידי יש דין בין מרץ54 . הנתונים לגבי שעת הפלישה מבוססים על180 מקרים שסווגו כפלישות לצורך חיפוש48 או לצרכים אחרים) שלגביהם נמסרה שעת הגעה משוערת של החיילים. הנתונים לגבי משך הפלישה מבוססים על שלגביהם נמסרה הערכה בנוגע למשך הזמן שבו החיילים שהו בבית. . גורמים נוספים שעשויים להתלוות לחיפוש הם נציגים של המינהל האזרחי. כאשר החיפוש נערך בעקבות דרישה של משטרת ישראל עשויים להתלוות 181 .אליו גם שוטרים .4096/18 , תיק יש דין2.4.2018 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות יש דין: לוטפי אחמד, תושב סילוואד182 .1.2.2014-) [להלן: נוהל אח״מ], פורסם ב300.01.066 (מס׳3097- טופס מ- . משטרת ישראל, אגף חקירות ומודיעין, נהלי אח״מ, בקשה להוצאת צו חיפוש183 .א1 סעיף .17.3.2016 ,בלגן והרס לאחר פלישה לבית בכפר עיראק בורין באז, אקטיבסטילס-צילום: אחמד אל - 43 - ״ פרק זה יסקור את הוראות התחיקה הצבאית (כולל הנהלים המעטים הידועים לנו) בנוגע להרשאה לבצע חיפוש בבתים ולמגבלות המוטלות על כוחות הביטחון הישראליים בזמן חיפושים כאלה, ויציג את האופן שבו מבוצעות בפועל פלישות צבאיות הכוללות חיפוש לבתי פלסטינים בגדה המערבית דרך קבע. עוד יעמוד הפרק על כמה מן 184)ההבדלים המרכזיים בין החוק הישראלי (כולל הנוהל המשטרתי לתחיקה הצבאית. הפרק ידגים עד כמה התחיקה הצבאית פגומה ולוקה בחסר, ויראה שמדיניותה של ישראל בכל הנוגע לחיפוש בבתי פלסטינים מפירה את הוראות המשפט ההומניטרי ודיני זכויות האדם הבינלאומיים, האוסרות על פגיעה שרירותית בחיים הפרטיים. . בישראל, וכן בהתנחלויות ובמאחזים בגדה המערבית, הנסיבות שבהן ניתנת לשוטר או לאדם אחר סמכות להיכנס לבית או למקום אחר מוגדרות184 ). להוראות החוק הישראלי מצטרף גם נוהל אגף חקירות ומודיעין (אח״מ) של משטרת ישראל, העוסק בחיפושים23-29 בפקודת סדר הדין הפלילי (סעיפים משטרתיים בבתים במדינת ישראל. .18-17 . ראו לעיל עמ׳185 . ישנם מקרים שבהם החיפוש בבית מוביל להליך משפטי נגד אחד מדרי הבית בבית המשפט הצבאי (בו נשפטים פלסטינים תושבי הגדה המערבית), ובמקרים186 אלה תיתכן בחינה כלשהי של אופן ביצוע החיפוש בבית על ידי שופט. עם זאת, במקרים רבים מאוד חיפוש בבתים כלל אינו מוביל להליך משפטי ולכן אין כל מקום לביקורת כזו. יתרה מכך, גם כאשר הליך החיפוש נבחן בבית המשפט הצבאי, הוא נבחן בהתאם לסטנדרט המתירני המוגדר בתחיקת הביטחון. בהתאם לכך, הביקורת השיפוטית עשויה לעסוק למשל באופן הטיפול בחפצים שנמצאו במהלך החיפוש אך לא בצו (שאינו נדרש) לחיפוש בבית ובעצם ההצדקה לביצוע החיפוש. . בקשה להוצאת צו חיפוש תיערך על גבי טופס ייעודי המורכב משלושה חלקים: בקשה להוצאת צו חיפוש; 25-23 . פקודת סדר הדין הפלילי, סעיפים187 .)1(א3 ביצוע. נוהל אח״מ, סעיף-החלטת השופט/צו חיפוש; אישור ביצוע/אי .18.11.2019 ,. מכתב מדו״צ ליש דין, ״הנדון: פנייתך בנושא כניסה לבתים באזור יהודה ושומרון, לפי חוק חופש המידע״188 .65-63 . להרחבה על פלישות לבתים בחברון ראו עמ׳189 .2017-2011 . לעדות המלאה ראו: שוברים שתיקה, קו חברון: עדויות חיילים מחברון2014 ,932 . עדות שנגבתה על ידי צוות שוברים שתיקה, סגן, נח״ל190 ]"[להלן: "קו חברון "קצין", התקפה לגבי סג"ם צעיר כמו לגבי מפקד הפיקוד. התחיקה הצבאית אף אינה מגדירה כל מנגנון פורמלי להוצאת צווים צבאיים לאישור פעולות מסוג זה, אף שמנגנון כזה היה יכול לכאורה לצמצם (ולו במעט) את הסיכון לפגיעה שרירותית בזכויות הפרט. כי "ככלל, כניסה 2019 במענה לפניית יש דין מסר הצבא בנובמבר לבית [הכוונה לכניסה למטרת חיפוש וגם למטרות אחרות] תאושר מראש על ידי מפקד החטיבה, מפקד האוגדה או מפקד הפיקוד", למעט במצבים של "צורך מיידי", כדברי הצבא, שבהם הכניסה המענה 188".תאושר "על ידי קצין או מפקד כוח שקצין הסמיכו לכך לא כלל הגדרה של מצבי "צורך מיידי" או התייחסות לשכיחותם. עדויות שנאספו על ידי שוברים שתיקה בנוגע לפלישה לבתים בעיקר בחברון מלמדות שבהיעדר הנחיה ברורה בחוק, פעולות 189.כאלה יכולות להיות מאושרות גם על ידי קצינים בדרגות נמוכות זה לא - "כשעושים חיפוש בבית של פלסטיני שצריך עכשיו צו מבית משפט. צריך רצון לעשות את זה, ואז עושים את זה. [...] בחברון, אם אתה פלסטיני אז אני אכנס לבית שלך מתי שבא לי ואחפש מה שבא לי ואני אהפוך לך את הבית אם סתם, פטרול - אני ארצה. אותו דבר נגיד אם רוצים ורוצים לנוח על גג של מישהו ולעשות - רגלי 190".תצפית בכל מקרה, בין אם הוא בכיר או לא, הגורם הצבאי המאשר את הפלישה לבית אינו יכול להבטיח שהחדירה לרשות הפרט תתבצע רק במקרים שבהם היא מוצדקת והכרחית. הקצין המאשר הוא חלק מהמערכת הצבאית (להבדיל מגורם חיצוני שמערך השיקולים שלו נפרד), אין לו הכשרה משפטית והוא נעדר את הכישורים והידע של שופט. לצד זאת, בהיעדר חובה להוציא צו המאשר את החיפוש, החיילים הפולשים לבית גם אינם מחויבים להציג בפני בני הבית כל אסמכתה אחרת (למשל של גורם מינהלי כמו מפקד בכיר). במענה לפנייה בעניין אי הצגת צווים במהלך חיפוש בבתים, היועץ המשפטי לגדה המערבית אישר את קיומה של מדיניות זו וכתב כי בהתאם לדין . מראית עין של חוקיות1 היעדר ביקורת שיפוטית כאמור, הנסיבות שבהן כוחות הביטחון הישראליים רשאים להיכנס לבתים או למקומות אחרים בגדה המערבית למטרת חיפוש ולמטרות לפי הסעיף 185. לצו בדבר הוראות ביטחון67 אחרות מוגדרות בסעיף לא נדרש צו שיפוטי לצורך הרשאת חדירה של כוחות הביטחון לבית פרטי, כלומר שלמעשה אין כל ביקורת שיפוטית מראש על כניסת הצבא לבתים פרטיים בשלב ההחלטה על ביצוע 186.החיפוש ואישורו בחוק הישראלי הכלל הוא שכניסה של שוטר או גורם אכיפה אחר לבית לצורך חיפוש מותנית בפנייה של המשטרה לבית המשפט מצב השמור - וקבלת צו, והחריג הוא ביצוע חיפוש ללא צו שיפוטי אישור של שופט לביצוע החיפוש ניתן 187.למקרים יוצאי דופן בהתאם לראיות ולמידע קונקרטי שהמשטרה מציגה בפניו, ובהתאם לעילות המפורטות בחוק. התחיקה הצבאית, שאינה מחייבת ביקורת שיפוטית המתייחסת למאפיינים ולראיות הנוגעים למקרה ספציפי, פותחת פתח לשימוש שרירותי בסמכות החדירה לרשות הפרט. זאת ועוד, התחיקה הצבאית מעניקה את הסמכות לאשר חיפוש בבית של פלסטיני בגדה המערבית לכל "קצין או חייל שקצין הרשהו לכך". הצו בדבר הוראות ביטחון אינו מגדיר את דרגתו של מי שרשאי להורות על החדירה הפוגענית לרשות הפרט ומסתפק במילה הכללית - 44 - ״ ״ 191."בגדה המערבית "אין חובה להציג צו בעת מתבצע חיפוש בחצרים הוראה זו מבטאת התעלמות מוחלטת מזכותם היסודית של בני הבית שלא תתבצע פלישה שרירותית למרחב הפרטי שלהם, ולכל הפחות לקבל הסבר כלשהו כאשר פלישה שכזו מתבצעת. כאשר חיילים פולשים לבית ואינם מציגים כל אסמכתה, ליושביו אין כל דרך להבין את החדירה למרחב הפרטי שלהם אלא כפעולה אקראית ושרירותית. ואכן, כפי שדוח זה מראה, פעמים רבות זה טיבה. באף מקרה שתועד על ידי יש דין לא הוצג לבני הבית צו חיפוש או כל אסמכתה אחרת שעשויה להעיד מי היה הגורם שאישר את 30.10.2018-החדירה לפרטיותם, ומה היתה העילה לאישור זה. ב חיילים בליווי כלבים לבית 20- בלילה הגיעו כ1:30 בסביבות השעה סיפר:23 משפחת חאמד בסילוואד. טארק חאמד בן "הם [החיילים] דרשו שנשב כולנו בסלון. שאלתי אותם: 'למה באתם ומה אתם רוצים?' הם לא ענו לי. שאלתי אותם אם יש להם צו והם לא ענו לי. כל החיילים היו עם נשק שלוף. הם היו מאוד אגרסיביים בדיבור. הם צעקו ואמרו לנו לא לפתוח את הפה, 4:30 אבל הם לא היו אלימים פיזית. [...] בסביבות לפנות בוקר החיילים עזבו את הבית מבלי שמצאו דבר ומבלי שאמרו דבר. לא עצרו אף אחד. לא לקחו שום דבר. [...] לא שאלו שום דבר. לא אמרו שום 192".דבר. נכנסו, עשו הרס והלכו עדויות חיילים מאשרות אף הן כי הצבא אינו נוהג להציג צווי חיפוש למשפחות. כל החיילים שנשאלו אם ראו צו המאשר כניסה לבית לצורך חיפוש או אם הציגו צו כזה למשפחות השיבו שאינם מכירים או אינם זוכרים צווים שכאלה. "מראיין: אתה ראית פעם במעצר או במיפוי או בסריקות [הכוונה לחיפוש] או משהו שנכנסו לבית של מישהו והיה צו חיפוש? כמו שיש בסרטים. עד: לא. מראיין: לא ראית? 193".עד: אף פעם היעדרם של חסמים לחיפוש לבתים נוסף על היעדר ביקורת שיפוטית והענקת הסמכות להתיר ביצוע חיפוש לכל "קצין או חייל שקצין הרשהו לכך", ישנם שני היבטים נוספים של התחיקה הצבאית המבטאים את המדיניות המתירנית של הצבא בנוגע לחדירה לבתי פלסטינים בגדה המערבית, ויוצרים מצב שבו פגיעה כזו בכבודם ובפרטיותם אפשרית כמעט בכל מצב. | עילות החיפוש: הגבלת ההרשאה לחיפוש ברשות הפרט 1 לנסיבות שבהן ישנו חשד ממשי שנעשתה עבירה בדרגת חומרה מינימלית יכולה להגן על היחיד מפני חדירה שרירותית של כוחות הביטחון לביתו, ולהבטיח שחדירה כזו תהיה מידתית. התחיקה הצבאית אינה מספקת הגנות כאלה. הנסיבות שבהן ניתן לאשר חיפוש בבית מוגדרות בצו בדבר הוראות ביטחון באופן כה רחב ומקיף, שכמעט לא קיים מצב שבו לא מתקיימות נסיבות כאלה. רשימת העילות הכלליות והמעורפלות המפורטת בצו אינה מגדירה כתנאי לחיפוש אפילו חשד לביצוע עבירה, ונכלל בה בין היתר מצב של שימוש במקום מושג הכולל מגוון של - "למטרה הפוגעת "בקיום הסדר הציבורי פעולות ונתון לפרשנות. נוסף על כך, הצו אינו דורש קביעה שישנו חשד סביר לקיומה של אחת העילות, אלא מסתפק בכך ש"עלול להיות טעם לחשוד" או ש"יש מקום לחשוד" כדי להתיר פעולה היעדר הגבלה של ההרשאה לחיפוש ברשות הפרט לנסיבות 194.כזו שבהן ישנו חשד ממשי שנעשתה עבירה, מותיר את הפלסטינים חשופים לפגיעה שרירותית ובלתי מידתית בזכויותיהם. לעומת זאת, החוק הישראלי מגדיר רשימת נסיבות מצומצמת שבהן מותר להיכנס לביתו של אדם ולבצע חיפוש: הימצאותו בבית של חפץ הנחוץ לחקירה או של שקשור לביצוע עבירה, וכן מצב שבו "נעשתה עבירה או שמתכוונים לעבור עבירה כלפי אדם הנמצא בבית". לצד זאת, החוק מגדיר גם עוצמת חשד גבוהה יחסית כתנאי השופט המאשר את החיפוש נדרש להשתכנע - לאישור חיפוש בבית על בסיס הראיות שהוצגו בפניו שיש "יסוד להניח" שמתקיימות 195.אחת העילות המפורטות בחוק | מרחב החיפוש: התחיקה הצבאית קובעת כי קצין יכול להרשות 2 ,"לחייל להיכנס ולבצע חיפוש בבית "באופן כללי או באופן מיוחד אי הנחת סייגים לתוקף 196."וכי ניתן להיכנס "בכל זמן, לכל מקום . מכתב מאת לשכת היועץ המשפטי לגדה המערבית (רמ״ד מבצעים) אל משרד עריכת דין מיכאל ספרד (היועץ המשפטי של יש דין), ״הנדון: כניסה 191 .30.12.2018 ,לבתים בסילוואד״ .4279/18 , תיק יש דין30.10.2018 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות יש דין: טארק חאמד, תושב סילוואד192 .20 , עדות מס׳2015-2012 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות שוברים שתיקה: סמ״ר בפלס״ר נח״ל193 .67 . צו בדבר הוראות ביטחון, ס׳194 .)7(א3-) ו4(א3 . נוהל אח״מ, סעיפים23 . פקודת סדר הדין הפלילי, סעיף195 .67 . צו בדבר הוראות ביטחון, ס׳196 - 45 - ההרשאה לחיפוש מגדילה את החופש של הצבא לחדור למרחב הפרטי של פלסטינים, משום שהרשאת החיפוש אינה כבולה למקרה מסוים או למקום ולזמן ספציפיים. לשם השוואה, החוק הישראלי מגביל את הסמכות להיכנס לביתו של אדם אך ורק לתנאים 197.שנכתבו בצו שנתן שופט, שניתן בהתאם למקרה קונקרטי המשפט הבינלאומי אוסר על פגיעה שרירותית בזכויותיהם של מי שנמצאים תחת כיבוש וקובע כי כל פגיעה כזו צריכה להיות מידתית. הפרשנות של ועדת האו"ם לזכויות אדם לאיסור על פגיעה שרירותית או בלתי מידתית בדיני זכויות האדם הבינלאומיים קובעת שחיפוש בבתים צריך להיות מוגבל לחיפוש "ראיות נחוצות". בית הדין האירופי לזכויות אדם אף הוסיף על כך וקבע כי פגיעה בפרטיות שאינה מבוססת 198.על ראיות המקימות חשד ממשי וקונקרטי היא בלתי מידתית התחיקה הצבאית אינה עומדת בהוראות אלה, ונראה שאף אינה מתיימרת לעמוד בהן. מנגנון ההרשאה המתירני שמשרטט הצו בדבר הוראות ביטחון רחוק מאוד מהסטנדרט שקבעו המוסדות הבינלאומיים. סמכויות חיפוש כה נרחבות, עמומות וחסרות הגבלה מובילות לכך שבפועל קיימת לקונה (חֶסֶר בדין) משפטית בתחיקה הצבאית, וכתוצאה מכך קשה לקבוע שהדין מעניק סמכות לבצע חיפוש. למעשה אין כל חסם המונע מכוחות הביטחון הישראליים לבצע חיפוש שרירותי בבתים של פלסטינים בגדה המערבית. התוצאה היא שימוש תכוף וכמעט בלתי מוגבל באמצעי זה. . המשמעות היא כי שופט מאשר ומוציא צו המתיר כניסה למקום מסוים, בהתאם לנסיבות ולעובדות שהובאו לפניו. נוהל24 . פקודת סדר הדין הפלילי, סעיף197 .))(ג8(א3 יום מזמן הוצאתו. נוהל אח״מ, סעיפים30-המשטרה קובע גם כי אין להשתמש בצו חיפוש יותר מפעם אחת. כמו כן, תוקפו של צו החיפוש מוגבל ל UN, The Office of the High Commissioner for Human Rights, CCPR General Comment No 16, Article 17, )Right to Privacy( para 8 .198 .68-65 ראו דוגמאות לפסיקת בית הדין האירופי לזכויות אדם הע״ש . על פי המענה, ההוראות העוסקות בחיפוש הן ההוראה בדבר ״סריקות וחיפושים בבתי 18.11.2019 ,. מכתב דו״צ ליש דין, ״פנייתך בנושא כניסה לבתים״199 פלסטינים״ וההוראה בדבר ״סריקות אמל״ח״. שתי הוראות נוספות הנוגעות להסדרת היבטים של פלישה לבתי פלסטינים עוסקות בתפיסת כספים לצורך החרמה (ראו בהמשך). עניינה של הוראה נוספת הוא ״אישור מבצעים באוגדת איו״ש״. .28-26 . פקודת סדר הדין הפלילי, סעיפים200 .)8(ה3-) ו7(ה3 . במקרים שבהם בוצע חיפוש שלא בהתאם להגבלות אלה, על השוטר לפרט את הסיבות לכך בפרוטוקול החיפוש. נוהל אח״מ, סעיפים201 .18.11.2019 ,. מכתב דו״צ ליש דין, ״פנייתך בנושא כניסה לבתים״202 .28 ,26 . פקודת סדר הדין הפלילי, סעיפים203 החיפוש ודרכי ביצועו. הצבא סירב למסור את תוכן ההוראות או 199.פרטים נוספים לגביהן בנימוק שהן סודיות על בסיס המידע המועט שנמסר ולאור עדויות חיילים ניתן להעריך שההוראות העוסקות בחיפוש צבאי בבתי פלסטינים נוגעות בעיקר לצרכים מבצעיים, למשל להיבטים הנוגעים לשמירה על ביטחון החיילים ולביצוע המשימה. כתוצאה מכך, הפלישות מבוצעות באופן שאינו מגן על זכויות בסיסיות של בני הבית ומגדיל את הפגיעה שנגרמת להם ממילא כתוצאה מהחדירה לביתם. ככל שנכללות בהנחיות גם הוראות הנוגעות להגנה על זכויות הפלסטינים, רובן המכריע אינו פומבי, ולפיכך קשה עד בלתי אפשרי לבצע ביקורת על יישומן. הוצאתן לפועל של ההנחיות נותרת כפופה לרצונו של מפקד הכוח בזמן החיפוש ואין שום אפשרות להתלונן על הפרתן. לשם השוואה, בחוק הישראלי בשילוב עם נוהל משטרת ישראל קבועות שורה של הוראות הנוגעות לשמירה על זכויותיהם של יושבי אחת מהוראות הנוהל המשטרתי אף מתייחסת 200.הבית במהלך חיפוש במפורש לשעת החיפוש, וקובעת כי יש לבצע את החיפוש בין השעות 201. בלילה, וכי חיפוש לא יבוצע בנוכחות ילדים23:00- בבוקר ל7:00 חיפוש שלא בנוכחות בני הבית חיפוש בבתי פלסטינים בגדה המערבית מתבצע לרוב ללא נוכחות של בני הבית, המרוכזים בדרך כלל באחד החדרים. במענה לפניית יש דין בעניין זה מסר הצבא כי: "ככל שיש בבית אנשים בעת הכניסה, ואין מניעה ביטחונית לאפשר זאת, יתבצע לכאורה ניתן לטעון 202".חיפוש בחדרים בנוכחות אחד מבני הבית שיש בהצהרה זו הד חלקי לשתי הגנות המופיעות במפורש בחוק הישראלי, הקובע כי חיפוש ייערך בפני שני עדים שאינם שוטרים, וכי אחד מדיירי הבית, או מישהו מטעמם, רשאי להיות נוכח בחיפוש 203.ולפי דרישתו יקבל עותק של רשימת החפצים שנתפסו הוראות הנוגעות לליווי במהלך החיפוש היו עשויות להעניק לבני הבית הגנה מפני גניבה, וכן להקטין (גם אם במעט) את הפגיעה שיוצר החיפוש בפרטיותם של דרי הבית ובשליטתם במתרחש בתחום ביתם. ואולם הצהרות לחוד ומעשים לחוד: גם אם קיימת הנחייה כזו, חיילים שמבצעים חיפוש בבתים אינם מכירים אותה וברוב המקרים החיפוש נערך ללא ליווי של אחד מבני הבית. . ביצוע חיפוש: פגיעה בלתי מידתית בזכויות אדם2 והעדפה כמעט בלעדית של שיקולים צבאיים מידת הפגיעה הנגרמת לבני הבית בשל פלישה צבאית וחיפוש בביתם יכולה להשתנות בהתאם לאופן שבו מבוצעת הפעולה. כך למשל, נוכחות של בן משפחה במהלך החיפוש יכולה להקטין מעט את הפגיעה הכרוכה בו. למרות זאת, התחיקה הצבאית אינה כוללת כל הוראה הנוגעת לאופן ביצוע החיפוש או להגנה על זכויותיהם במהלכו. במענה - מבוגרים וקטינים- של יושבי הבית הפלסטינים לבקשה לפי חוק חופש המידע מסר הצבא ליש דין כי קיימות שתי הוראות צבאיות הנוגעות להתנהלות חיילים בעת פלישה לבית לצורך חיפוש, שעניינן, בין היתר, "אופן התנהלות הכוחות בעת ביצוע חיפושים בבתים, תיעוד החיפוש, התמודדות עם הפרעות", וכן שלבי - 46 - ״ ״ "יום האירוע היה יום החתונה של בני. הוא ואשתו החדשה היו בדירתם בקומת הקרקע ואני הייתי 1:45-בביתי עם אשתי, שתי בנותיי, ושני בנים. ב לפנות בוקר, ליל הכלולות של הזוג הצעיר, הגיעו חיילים. [...] התעוררתי כאשר שמעתי 40-רגלית כ דפיקות חזקות על דלת דירתם של הזוג הצעיר. רצתי לחלון וקראתי לעבר החיילים כי בדירה גר זוג צעיר וזה ליל כלולותיהם. ביקשתי שלא ישברו את הדלת כי אני יורד מיד לפתוח. החיילים לא המתינו ופרצו פנימה כאשר חלקם מלווים בכלבים. [...] החיילים דרשו לרכז את כולנו בחדר אחד בדירתי. לפני שעלינו כולנו לדירה שלי ביקשתי מהקצין להתלוות לחיילים בעת החיפוש ושאלתי מה מחפשים. הוא לא הסכים שאתלווה לחיילים וסירב לציין מה מחפשים. עלינו לחדר בדירתי ושם ריכזו את כל בני המשפחה והציבו בכניסה חייל עם נשק שלוף ששמר עלינו. מהדירה של הזוג הצעיר עלו קולות של שבירה, ואחר כך ראינו כי עשו חתך בספה, שברו כסאות ואת מיטת הזוג 204".הצעיר מרבית החיפושים מתחילים בסגירת המשפחה באחד מחדרי מכלל הפלישות הצבאיות שתועדו וכללו חיפוש 80%-הבית. ב בחדרי הבית סיפרו העדים כי אף אחד מבני הבית לא ליווה גם כאשר הותר לאחד מבני 205.את החיילים במהלך החיפוש הבית ללוות את החיילים, בחלק מהמקרים הרשות ניתנה רק לאחר בקשה מפורשת של בני הבית. עם זאת, פלסטינים רבים אינם מודעים לאפשרות לבקש או חוששים לעשות זאת, ובחלק מהמקרים גם בקשה מפורשת של בני הבית ללוות את החיילים בעת החיפוש נענית בסירוב. חיילים וקצינים שהשתתפו בחיפושים בבתי פלסטינים בגדה המערבית מכירים היטב את הנוהל הקובע כי עם הפלישה לבית יש לרכז את כל בני המשפחה בחדר אחד, אולם מעדויותיהם עולה שלאחר שריכזו את המשפחה בחדר, לא אפשרו לבני הבית להתלוות לחיפוש. כשנשאלו במפורש אם הם מכירים הוראה שלפיה יש לאפשר לאחד מבני הבית להתלוות לחיפוש השיבו רוב העדים בשלילה. קצין בדרגת סרן הסביר שנוכחות של אחד מבני המשפחה תפריע במהלך החיפוש: "מראיין: בסריקה, כשעושים את הסריקה עצמה, אז יש איזה הוראה שמישהו מהמשפחה צריך להצטרף איתכם לזה? עד: לא, הפוך. לא. [...] בעניין הזה של הסריקת אמל"ח בדרך כלל אתה מפריד אותם. זה גם... עוד פעם, זה עניין השליטה בתוך הבית. אם אתה תיקח מישהו והוא יתחיל לראות שאתה הופך לו את כל הארון, אז יתחילו מהר מאוד ויכוחים ועניינים 206".שאתה רוצה... אתה לא יכול כאילו להכיל אותם חייל שמסר עדות לשוברים שתיקה הסביר כך את מדיניות החיפוש ללא ליווי של מישהו מבני הבית: "רצינו את השקט התעשייתי שלנו, חייל נוסף, ששימש בתפקיד מלווה לכלב 207".כאילו שייתן לנו לעבוד לחיפוש חומרי נפץ, הוסיף: "בטח ובטח כשמדובר על לראות כלב 208."עובד. בעדיפות שהם לא יראו איך אנחנו עובדים עם הכלב ניתן לסכם את הדברים כך: למרות הצהרות הצבא על רצון להגן על זכויות הפלסטינים בזמן החיפוש, האפשרות לצמצם את הפגיעה בזכויותיהם של בני הבית על ידי מתן הרשאה לליווי בזמן החיפוש נדחקת הצידה, לטובת נוחותם של החיילים המבצעים את החיפוש ולטובת ביצוע מהיר וחסר הפרעות ככל האפשר של החיפוש בבית. השחתת רכוש ופגיעה בבית מעדויותיהן של משפחות שבבתיהן נערך חיפוש עולה תמונה 30%-חוזרת של בלגן והרס שהחיילים משאירים מאחוריהם. בכ 27( מהפלישות שכללו חיפוש בבית ותועדו במסגרת הפרויקט מקרים), בני המשפחה העידו על פגיעה כלשהי ברכושם. מידת למשל שבירה של - הפגיעה משתנה ונעה מהשחתה של כלי בית אגרטל או כלי מטבח, דרך פגיעה בריהוט הכוללת למשל קריעה של ריפוד ספות או שבירה של מדפים ומגירות, ועד להשחתה של אלמנטים בנויים דוגמת דלתות, קירות או אסלות. במקרים רבים ההרס שנגרם לא מגיע לכדי עבירה פלילית לפי החוק הצבאי, ולאחר שינקו ויסדרו בני הבית יוכלו להחזיר את ביתם למצב תקין. ואולם גם במקרים אלה לא ניתן להתעלם מהפגיעה שנגרמה בפרטיותם ובכבודם של בני המשפחה מעצם הפעולה ההרסנית של החיילים בביתם. רבות מהמשפחות מדווחות על בלגן שהחיילים . החיילים חיפשו בבית במשך כשעה 4162/18 , תיק יש דין22.6.2018 ,ג׳עברי, תושב חברון-. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות יש דין: סאמר אל204 גרם זהב וסכום של אלפי שקלים במזומן. בבוקר שלאחר האירוע הגיש סאמר תלונה100-וחצי, לאחר שעזבו גילה סאמר כי מדירת הזוג הצעיר נלקחו כ במשטרה על גניבה. כשבועיים לאחר מכן אף פנה למשרדי המת״ק הפלסטיני כדי לברר אם נמסר להם מסמך המעיד על כך שהרכוש נתפס ולא נגנב, אך נענה כי לא התקבל כל מסמך כזה. מקרים לא 59- מקרים שתועדו העדים התייחסו לשאלה אם היה ליווי של בני משפחה בזמן שהחיילים הסתובבו בבית. מתוכם, ב74-. בסך הכל, ב205 אירועים שסווגו כפלישות לצורך חיפוש החיילים סגרו את בני המשפחה בחדר אחד או55 מתוך48- מקרים כן התקיים ליווי. ב15-התקיים ליווי כזה ורק ב הפרידו אותם לחדרים. .57 , עדות מס׳2018 ,) (מילואים228 . מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות שוברים שתיקה: סרן, חטיבה206 .28 , עדות מס׳2018-2015 , של חטיבת הנח״ל50 . מתןך עדות שנגבתה על ידי צוות שוברים שתיקה: סמ״ר, גדוד207 .44 , עדות מס׳2013-2009 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות שוברים שתיקה: רס״ל ביחידת עוקץ208 - 47 - ״ ״ ״ . כחמישה חיילים בליווי כלבים פלשו לביתה של4154/18 , תיק יש דין9.6.2018 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות יש דין: ס״א, תושבת בית אומר209 .ס״א, שבו היא מתגוררת עם בעלה ושלושה ילדים בני שלוש עד עשר. החיילים היו בבית כשלוש שעות ועזבו בידיים ריקות .4174/18 , תיק יש דין11.7.2018 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות יש דין: א״ע, תושב בית אומר210 .46 , עדות מס׳2015-2012 , של חטיבת הנח״ל50 . מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות שוברים שתיקה: סמ״ר בגדוד211 .28 , עדות מס׳2018-2015 , של חטיבת הנח״ל50 . מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות שוברים שתיקה: סמ״ר בגדוד212 .19 , עדות מס׳2016-2013 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות שוברים שתיקה: סמ״ר ביחידת מיתר של חיל התותחנים213 "באופן הכי חד משמעי של זה, יש אפס הנחיה למה אתה צריך לעשות. אומרים לך: 'לך תחפש משהו', אז אתה יכול לחפש מה שאתה רוצה, איך 211".שאתה רוצה ואיפה שאתה רוצה מרבית החיילים לומדים לחפש דרך תרגול בשטח עם חיילים מנוסים יותר. הדבר מבטא הנחה שלמעשה אין צורך בהדרכה ספציפית בנוגע לאופן החיפוש, הנחה העולה בקנה אחד עם היעדר הדרכה והכשרה לפלישות לבתים באופן כללי. כפי שסיפר לשוברים שתיקה חייל שהשתתף בחיפושים בבתי פלסטינים: "הרעיון של איך מחפשים היה מובן. [...] כל סרט כזה מציג את זה. כאילו אתה 212".בא לחפש משהו, אז אתה הופך את הבית כדי לחפש אותו בתנאים אלה, מידת הפגיעה ברכוש או המהומה שנשארת בבית עשויה להשתנות באופן דרמטי בהתאם לאופיו של המפקד בשטח (בדרך כלל קצין זוטר). "כל אחד עושה את זה פחות או יותר על פי שיקול דעתו, דעת המפקד בשטח. אני יכול להגיד שכשהייתי לא המפקד הבכיר בכוח, היו מצבים שזה היה כאוס, תוהו ובוהו ואם זה עכשיו מ"פ בשטח או מישהו כזה שבא להראות שיש לו כוח, זה נראה ככה. הבית הפוך לחלוטין וגם אף פעם 213".לא דואגים לסדר עדותו של חייל שהשתתף בחיפוש בבית בשכם מדגימה כיצד בהיעדר הוראות ברורות ומחייבות, גובר הסיכוי שהחיילים יגרמו נזק שרירותי ובלתי נחוץ לרכוש. "ואז מתחיל ממש טירוף שבהתחלה זה טירוף, כולם מלאי מוטיבציה למצוא את הנשק. מתחילים להפוך כל ארון, מכניסים את היד ופשוט מוציאים הכול החוצה, כל דבר שהיה. ואם זה ספות של להפוך אותן, לקרוע אותן מלמטה, כדי לבדוק אם החביאו משהו, אם עוברים על הקיר, בודקים אם יש אזור שוברים לו את הקיר [...] אני זוכר - גבס, אם יש שאחרי שעה של חיפושים אתה מגיע לבית, חלק משאירים אחריהם, שכולל למשל השלכת בגדים וכלים על הרצפה, 21( 23%-שפיכת מוצרי מזון או פיזורם על הרצפה ולכלוך הבית. ב מקרים) ממקרי החיפוש שתועדו לא כלל הדיווח המקורי תלונה מפורשת על השחתת רכוש, אך בני המשפחה שרואיינו התייחסו ללכלוך ואי סדר שהחיילים גרמו. בין המשפחות שנפגעו היו שהסבירו 209."שלאחר שהחיילים עזבו ביתם נראה "כמו אחרי רעידת אדמה "שמו אותי ואת שני בניי בכניסה לדירה, ואז חיילים עם כלב והתפרסו על כל 30-20-נכנסו כ חיפוש [גלאי -שטח הדירה. היתה בידיהם מכונת מתכות] ומסורים וסכינים. החיילים התחילו לנסר את הרהיטים והפכו את כל הדירה. אנחנו שמענו אותם שוברים רהיטים, מרצפות. כל מה שהיה בארונות הם זרקו על הרצפה. את כל מכשירי החשמל בדירה, כמו מקרר ומכונת כביסה, הם שברו. כל הרהיטים ניזוקו, במיוחד רהיטי העור שנחתכו. השליכו את האוכל של החיות, שפכו את המים שבתוך המיכלים, שברו עציצים, מיכלי ריבה ועגבניות. עשו נזק מקסימלי. [...] החיילים לא מצאו דבר וגם לא גנבו דבר. אני חולה ולא יודע 210".איך אמצא בבלגן הזה את התרופות שלי חיילים המבצעים חיפוש בבתים אינם מקבלים הכשרה בנוגע לאופן החיפוש בבית (חריגים לעניין זה הם חיילים שמשתתפים בחיפוש כמלווים של כלבים המאומנים לאיתור חומרי נפץ). כך למשל אמר לשוברים שתיקה חייל שהשתתף בפעולות חיפוש ומעצר: ,הרס ונזק לרכוש לאחר חיפוש שבוצע בביתו של ס"א בכפר בית אומר . צילום: יש דין11.7.2018 - 48 - ״ .מהחבר'ה התיישבו על הספה, לנוח ולשתות מים [...] כל הבית נהיה בוץ מגעיל [...] ובסופו של דבר שם מה שמצאנו היה רק דגל של חמאס שהיה בחדר הארונות למעלה. לדעתי בגינה היו שם כמה, היה ברוס [ארגז] [...] לדעתי היה בו רימון הלם שגם משומש כבר ששמו בפנים. [...] באיזשהו שלב לא מצאנו כלום והגיעה שעה ממש מאוחרת אחרי הרבה שעות עבודה בבית, שזו עבודה מאוד פיזית וקשה. כולם עייפים. ואז אני זוכר שאחד הלוחמים מצוות בוגר נכנס לסלון, וכולם יושבים מאוד עצבניים על זה שאנחנו לא מוצאים את הנשק. אתה מגיע עם מטרה ופתאום אתה לא מוצא את הנשק. ואז אני זוכר אותו מתחיל ממש להפוך סתם דברים, מעצבים. הולך בסלון וכולם יושבים ומתחיל לתת כאפה חזקה לטלוויזיה, מתחיל להתעצבן שלא מוצאים. [...] ואז יצאנו משם, לפנות 214".בוקר. כבר בלי מציאה השחתת רכוש שלא לצורך אסורה לפי החוק הבינלאומי ועשויה למרות זאת, 215.לעלות כדי עבירה פלילית גם על פי החוק הצבאי מהעדויות עולה שחיילים אינם מכירים הנחיות הנוגעות למניעת נזק, מלבד ההוראה לפנות למפקד כדי לאשר השחתת רכוש. מעבר לכך, גם כאשר פלסטינים שרכושם הושחת במהלך פלישת חיילים לביתם מגישים תלונות על פגיעה זו, מערכת אכיפת החוק הצבאית מצדיקה בדיעבד את הפגיעה כחלק מההתנהלות הלגיטימית במהלך החיפוש בבית. עמדה זו באה לידי ביטוי הן בסגירת תיקי חקירה ללא העמדה לדין של חיילים, והן בהחלטה של הפרקליטות הצבאית לסיים את הטיפול בתלונות על השחתת רכוש מבלי לפתוח 216.כלל בחקירה פלילית בעניינן , בכל המקרים שבהם נפתחה חקירה פלילית בעקבות 2008 מאז תלונות פלסטינים בנוגע להשחתת רכוש שהוגשו בסיוע יש דין, תיק עיון בחומרי החקירה מעלה 217.החקירה נסגר ללא הגשת כתבי אישום שהסיכוי שתלונה שהוגשה על השחתת רכוש תוביל להעמדה לדין של חיילים הוא אפסי. זאת משום שככלל, החוקרים הצבאיים מקבלים ללא ערעור את טענות החיילים והקצינים שהשתתפו בחיפוש כי הפעולות שנעשו והפגיעה שנגרמה בעקבותיהן היו הכרחיות. לצד זאת ישנם תיקי חקירה שנסגרו לאחר שרשויות החקירה נכשלו אפילו בפעולה הבסיסית של איתור הכוח שהשתתף באירוע שלגביו הוגשה התלונה. סכנת ביזה בהיעדר נהלים המחייבים נוכחות של אחד מבני הבית במהלך החיפוש, גובר הסיכון לגניבת רכוש. גניבה המבוצעת על ידי חיילים כלפי מי שמוגדרים "אנשים מוגנים" נחשבת לביזה, והיא אסורה 218.הן לפי הוראות המשפט הבינלאומי והן בחוק השיפוט הצבאי מ"ח מעינבוס סיפרה לצוות יש דין על חיפוש שנערך בביתה בליל . החיילים אמרו לבני המשפחה שהם מחפשים נשק אך 9.7.2014 לא מצאו דבר בחיפוש. לאחר שעזבו גילתה המשפחה שסכום כסף גדול ותכשיטים יקרי ערך נעלמו. .31 , עדות מס׳2017-2014 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות שוברים שתיקה: סמ״ר ביחידת אגוז214 ,)1949( לתקנות הנלוות; אמנת ז׳נבה הרביעית בדבר הגנה על אזרחים בעת לחימה23- ו46 ), סעיפים1907( . אמנת האג בדבר דיני המלחמה ביבשה215 .33 סעיף . בשונה מתלונות המוגשות למשטרה בעקבות חשד לעבירות של אזרחים, תלונה שמגיעה לפרקליטות הצבאית בנוגע לעבירה של חייל אינה מביאה 216 ., חלק ג׳2018-2017 ,בהכרח לפתיחה בחקירה. להרחבה על מדיניות החקירות ראו למשל: יש דין, אכיפת חוק על חיילים תלונות על השחתת רכוש וחשד 8- תלונות לצבא על פגיעה ברכוש בזמן חיפוש בביתם ו13 יש דין סייע לפלסטינים בהגשת2016-2008 . בין השנים217 2012 לביזה, שבעקבותיהן נפתחה חקירת מצ״ח. כל החקירות נסגרו ללא הגשת כתבי אישום. בשלוש תלונות נוספות על השחתת רכוש שהוגשו בשנים הוחלט שלא לפתוח בחקירה. מתוך ארבע תלונות נוספות שטופלו במח״ש, בשני מקרים נפתחה חקירה (אחת מהן בעקבות ערר שהגיש יש דין) אך 2017-ו היא נסגרה ללא הגשת כתבי אישום, ובשני מקרים לא נפתחה חקירה. Rome Statute of the International Criminal )1998(, Article 8 )2( )b) (XVI( ; לתקנות הנלוות47 ), סעיף1907( . אמנת האג בדבר דיני המלחמה218 מאסר עשר שנים״. חוק השיפוט- . ״חייל שבז ביזה, או שפרץ לבית או למקום אחר כדי לבוז ביזה, דינו74 , סעיף1955- חוק השיפוט הצבאי, תשט״וCourt .הצבאי חל על חיילים בשירות סדיר ובשירות מילואים, וכן על אסירים ועצורים במשמורת צבאית, ועל שבויי מלחמה .17.6.2014 ,רכוש שבור ובלגן רב לאחר חיפוש בבית במחנה הפליטים בלאטה באז, אקטיבסטילס-צילום: אחמד אל - 49 - ״ ״ . מ״ח החליטה שלא למסור למצ״ח עדות למצ״ח על3140/14 , תיק יש דין9.7.2014 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות יש דין: מ״ח, תושבת עינבוס219 .האירוע מאחר שחששה שהדבר יפגע במשפחתה תלונות עסקו במקרים של חשד לביזה. שתי תלונות נוספות בנוגע 24-. שמונה תלונות שהוגשו למצ״ח עסקו במקרים של חשד להשחתת רכוש וביזה ו220 .2018-2017 ,לחשד לביזה שנחקרו במח״ש, תיקי החקירה נסגרו אף הם ללא הגשת כתבי אישום. ראו גם: יש דין, אכיפת חוק על חיילים . להרחבה על הדפוס של חקירות שנסגרות לאחר שחוקרי מצ״ח או מח״ש נכשלים באיתור מבצעי העבירה ראו: יש דין, ״לא עלה בידינו לאתר את מבצע 221 . לקריאה2018 העבירה״: כישלון מערכת אכיפת החוק לחקור ולהעמיד לדין חיילים ושוטרים שביצעו עבירות פליליות נגד פלסטינים בגדה המערבית, דצמבר .4 על דוגמה למקרה שבו חקירת תלונה על ביזה הסתיימה בסגירת תיק החקירה בשל כישלון לאתר את החיילים שהשתתפו בחיפוש, ראו עמ׳ . נציין כי בתחיקה הצבאית אין חובת תיעוד של פעולת הכניסה לבית. גם החוק הישראלי אינו מורה למשטרה לתעד פעולות חיפוש, אולם נוהל אח״מ של 222 המשטרה קובע כי יש לתעד את פעולת החיפוש בפרוטוקול (דוח חיפוש) וכי עותקים מטופס הבקשה לצו חיפוש, לאחר החלטת השופט, יתויקו באוגדן צווי חיפוש ).4(ה3-) ו3(ד3 ביחידות המשטרה, ובתיק החקירה. נוסף על כך, אישור הביצוע ועותק מפרוטוקול החיפוש נמסרים גם למזכיר בית המשפט. נוהל אח״מ, סעיף .2379/11 . תיק יש דין290/11 ]. תיק מצ״ח שו״ש [מרחב שרון ושומרון223 לתקנות ההגנה לשעת חירום120- ו84 ,74 . החרמת כספים מפלסטינים בגדה המערבית עשויה להתבצע באמצעות צווי תפיסת טובין מכוח סעיפים224 לצו בדבר הוראות ביטחון. סעיפים אלה מתייחסים בין היתר לכספים שנעברה בהם עבירה או ששימשו לעבירה, לכספים של61 ), ומכוח סעיף1945( מי שעבר עבירות מסוימות, ולכספים שהם רכוש של מה שהוגדר כהתאחדות בלתי מותרת. יצוין כי ישנם מקרים שבהם כספים שנתפסו (במהלך חיפוש צווי תפיסת רכוש של תושבי הגדה 110 מתוך35-, לגבי ב2017 בבתים או בהקשרים אחרים) מוחזרים לבעליהם לאחר בחינה. כך למשל, נכון לספטמבר הוחלט להחזיר את הרכוש שנתפס לבעליו;. מכתב דו״צ למוקד להגנת הפרט, ״פנייתך בנושא הליכי החרמת רכוש של תושבי 2014-המערבית שנחתמו ב .17.9.2015 ,השטחים הכבושים מכוח תקנות ההגנה לשעת חירום ומכוח הצו בדבר הוראות ביטחון, לפי חוק חופש המידע״ "החיילים נתנו הוראה להביא כל מי שנמצא בבית, גם ], שישנו בקומות 21 ] ואחותו א' [בת30 את הבן מ' [בן העליונות. כולנו הוכנסנו לסלון הבית והחיילים אמרו לנו להרים את הידיים למעלה, כך נשארנו כחמש דקות. את בעלי לקחו לחדר השינה. בסלון חמישה חיילים ושאר החיילים -נשארו ארבעה התפזרו בבית, חלק עלו למעלה ושמענו רעשים של שבירה. בכל מקום בבית עשו חיפושים זה שעתיים.-לקח בערך שעה וחצי בבוקר, כשהחיילים עזבו את 5:00-[...] בערך ב הבניין, עשיתי סיבוב בבית וראיתי שבחדר השינה שבקומה העליונה גם יש חורבן והרס. החיילים בדקו את הקירות בבית על ידי כך שדפקו עליהם בפטישים. הם השאירו לנו חורבה ולא בית. [...] 6000-5000-בארון בחדר השינה  היה סכום של כ שקל ששמרנו לרמדאן. הכסף הזה נעלם, כמו כן לא מצאתי את תכשיטי הזהב שהיו בקופסה בחדר השינה: שישה צמידי זהב שקניתי בשכם ובירדן למתנות לאירוסין של הבן, שרשרת עם מטבעות 3,000-זהב ושתי טבעות זהב. ערך התכשיטים כ דינר ירדני. [...] כל זמן שהיו החיילים בבית הם מנעו מאיתנו אפילו ללכת לשירותים. זו הפעם הראשונה שפורצים לנו חיילים לבית. אני הייתי 219".מאוד מודאגת ומאוד מפוחדת לפי מדיניות החקירות הנהוגה בצבא תלונות המעלות חשד לביזה מובילות לפתיחה מיידית בחקירה, ונראה שהפרקליטות הצבאית אכן נוהגת לפתוח בחקירה במקרים כאלה. עם זאת, בדומה לכלל החקירות הצבאיות הנוגעות לעבירות של חיילים ישראלים נגד פלסטינים, גם חקירות אלה מסתיימות ברובן המכריע בסגירת יש דין 2018-2008 התיקים ללא הגשת כתבי אישום. בין השנים סייע לפלסטינים להגיש למצ"ח ולמח"ש (האחראית על חקירת תלונות על חשד לביזה או חשד לביזה והשחתת 34 )שוטרי מג"ב חקירות שנפתחו בעקבות תלונות 33 .רכוש בזמן פלישה לבתים אלה הסתיימו בסגירת תיק החקירה ללא הגשת כתב אישום, תלונה 220.אחת נמצאת עדיין בחקירה עיון בתיקי חקירה הנוגעים לתלונות על ביזה, בין היתר של כסף, זהב או חפצי ערך, מעלה שרבים מהתיקים נסגרים משום שהחוקרים נכשלים בהשגת ראיות הקושרות מי ממשתתפי החיפוש לפשע. לצד זאת תועדו מקרים שבהם התיק נסגר מאחר שלא אותר הכוח שהשתתף באירוע. הכישלון לאתר את החיילים שהיו נוכחים בעת החיפוש ראוי לציון משום שהוא מלמד הן על אוזלת ידו של מנגנון החקירה הצבאי, והן על היעדר נהלי תיעוד בסיסיים שהיו יכולים למנוע לחלוטין מקרים שבהם לא ניתן ללמוד בדיעבד מיהם החיילים 221.שנכנסו לבית מסוים במועד מסוים מקרים כאלה נפוצים במיוחד בהקשר של מבצעי חיפוש רחבי היקף בשכונות או בכפרים שלמים, במהלכם הצבא אינו מתעד כך למשל, 222.באופן שיטתי את כל הבתים שחיילים פלשו אליהם 13.3.2011-חקירת תלונה על חשד לביזה במהלך חיפוש בעוורתא ב (במסגרת מבצע רחב היקף בכפר לאחר רצח משפחת פוגל מההתנחלות איתמר) העלתה שלא ניתן לאתר תיעוד של פלישת החיילים לבית. בתגובה לבקשה של החוקרים לאתר תיעוד של האירוע כתב סרן בחטיבה המרחבית שומרון לחוקר מצ"ח: "ככל הנראה (סביר מאוד להניח) שבוצעו סריקות אך לא עצרנו - בביתם כחלק מהמבצעים שעשינו אותם. על זה אין לי מעקב מדויק. בעקבות האירוע 700- למעלה מ- באיתמר כלל הבתים בכפר נסרקו 223".איתורי בתים נוהלי הצבא קובעים כי במקרים שבהם כוחות הביטחון הישראליים 224תופסים כספים או חפצי ערך שנמצאו בבית על מנת להחרימם עליהם למלא דוח תפיסה המתעד את הרכוש שנתפס ואת סיבת - 50 - עם זאת, למרות קיומם של נהלים מפורשים לאורך225.התפיסה השנים תיעד יש דין מקרים רבים שבהם חיילים החרימו כספים ורכוש ועזבו את הבית מבלי להשאיר כל אסמכתה המעידה על תפיסת הרכוש. אי השארת אסמכתה עלולה ליצור מצב שבו דרי הבית אינם יודעים אם היעלמו של רכוש הוא תוצאה של מעשה ביזה או החרמה רשמית , 2015 שניתן לערער עליה. יש דין פנה לצבא בעניין זה בנובמבר ונענה על ידי הפרקליטות הצבאית כי בעקבות מקרים שבהם לא עם זאת, גם 226.היתה הקפדה על ההנחיה האמורה יחודדו הנהלים כיום, בחלוף שנים מקבלת תשובה זו, עדיין מתועדים על ידי יש דין מקרים שבהם לא נמסר לפלסטינים כל תיעוד על רכוש שנלקח מבין אירועי הפלישה לבתים שיש דין תיעד הוחרמו 18-מהם. ב מקרים ניתנה לבני המשפחה אסמכתה 14-כסף או כלי רכב; רק ב המעידה על תפיסת הרכוש. . ההוראה לגבי תיעוד רכוש שנתפס קיימת בשני נהלים, שהפרטים לגביהם שנחשפו בעקבות עתירה של ארגון המוקד להגנת הפרט. אין בידנו את 225 ,3174/16 הנוסח המלא של שני הנהלים, אלא רק ציטוט של סעיפים מתוכם כפי שהופיע בתשובת המדינה לעתירה של המוקד להגנת הפרט. בג״ץ .5.1.2017 ,המוקד להגנת הפרט נ׳ המפקד הצבאי לאיזור הגדה המערבית, תגובה מטעם המשיב . מכתב מלשכת הפרקליט הצבאי הראשי אל משרד עריכת דין מיכאל ספרד (היועץ המשפטי של יש דין), ״הנדון: נוהל מתן תיעוד בתפיסת טובין 226 .3.2.2016 ,וחשדות לביזה ע״י כוחות צה״ל״ . להרחבה בנוגע לפלישות אקראיות לבתים בחברון ראו מסגרת 63-53 . עמ׳2 . להרחבה על פלישות לבתים המכונות ״מיפוי מבנים״ ראו פרק ב׳ בחלק227 .65-63 בעמ׳ . בשלושת המקרים שבהם נלקחו חפצים שאינם מהווים איום נלקחו: מסור ומזמרה קטנים; מעיל בסגנון צבאי; ורימון הלם משומש. החרמת הנשק 228 נעשתה באירוע שבו הוחרם גם סכום כסף מהמשפחה. בין המקרים שבהם עלה מהעדות כי לא נלקחו או הוחרמו חפצים, בשלושה מקרים דווח על חשד לביזה של סכומי כסף. .38 , עדות מס׳2018-2015 , של חטיבת הנח״ל50 . מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות שוברים שתיקה: סמ״ר בגדוד229 . שימוש לא מוגבל בסמכות החדירה לרשות הפרט3 פלישות צבאיות לבתים שבמהלכן מתבצע חיפוש מתרחשות באופן תכוף ורחב היקף, וכוללות חיפוש בבתים שלגביהם אין כל חשד קונקרטי או שיש חשד קלוש, וכן פלישות שמטרתן היא הרתעה, איום ואף ענישה. בכך, המדיניות הישראלית בנוגע לשימוש בסמכות לבצע חיפוש בבתים מאמצת את הגישה המתירנית של התחיקה הצבאית ביחס לחדירה למרחב הפרטי של פלסטינים תושבי השטחים הכבושים. - שימוש נרחב זה בפרקטיקה של פלישות לבתים לצורך חיפוש מפר את האיסור - כולל במקרים שבהם אין חשד ממשי וקונקרטי הקבוע בחוק הבינלאומי ובדיני זכויות האדם על פגיעה שרירותית בחיים הפרטיים, במשפחה ובביתו של אדם. יתרה מכך, שימוש נרחב זה מדגים כיצד הפלישות צבאיות לבתי פלסטינים בגדה המערבית הפכו בידי ישראל לאמצעי של שליטה, הפחדה ודיכוי של האוכלוסייה הפלסטינית. רף חשד נמוך מאוד הצבא משתמש בחקיקה המתירנית בנוגע לחדירה לרשות הפרט בכדי לבצע חיפושים במקרים שבהם אין חשד קונקרטי לגבי הבית. מציאות זו באה לידי ביטוי בשני טיפוסים של פלישות צבאיות לבתים שעשויים לכלול חיפוש: חיפוש שחיילים מבצעים במהלך פעולות "מיפוי מבנים", וחיפושים בבתים בחברון בזמן סיורים ("פטרולים") שגרתיים. במקרה הראשון, החיילים מחפשים בבית שלגביו ולגבי יושביו אין כל חשד קונקרטי, שכן מטרתן המוצהרת של פעולות אלה היא איסוף מודיעין על המבנים והאוכלוסייה ולא חיפוש בעקבות חשד כלשהו. במקרה השני, סיורים שגרתיים של הצבא בחברון עשויים לכלול פלישות אקראיות לבתים, במהלכן 227.החיילים יכולים לבצע גם חיפוש שטחי בבית לצד זאת, ניתוח פרטיהן של פלישות לבתים שבמהלכן מתבצע חיפוש חושף שהמדיניות הצבאית מביאה לביצוע חיפוש בבתים שלגביהם יש חשד מועט בלבד. בדרך כלל, הגדרת המשימה הנמסרת לחיילים ישראלים המבצעים חיפוש בבתי פלסטינים היא חיפוש אחר אמצעי לחימה (אמל"ח). מטרות נוספות עשויות להיות החרמת (תפיסת) רכוש, החרמת ציוד טכנולוגי והחרמה של חומרים פוליטיים. למרות זאת, המציאות בשטח היא שרבים מהחיפושים אינם מניבים את המבוקש. מהמידע שבידינו עולה שבמקרים רבים מאוד החיילים עוזבים מבין האירועים שתועדו 64%-את הבית שחיפשו בו בידיים ריקות. ב מקרים) מסרו בני המשפחה בעדותם כי 35( כפלישות לצורך חיפוש מקרים החיילים החרימו 16-החיילים עזבו את הבית בידיים ריקות; ב מקרים נוספים נלקחו חפצים 3-כסף או כלי רכב השייכים למשפחה; וב 228.שאינם מהווים איום. רק במקרה אחד תועדה החרמה של נשק גם חיילים שהשתתפו בחיפושים בבתי פלסטינים העידו שפעמים רבות, ואפילו ברוב אירועי החיפוש שבהם הם השתתפו, החיפוש הסתיים בלא כלום. כך למשל, חייל שהשתתף בעשרות פלישות לבתים בחברון שהוגדרו כחיפוש אחר אמצעי לחימה ונשאל אם הוא זוכר מקרה שבו נמצאו בחיפוש אמצעי לחימה 229".השיב: "אנחנו בחיים לא "לדעתי, רוב הפעמים לא מצאנו נשק. גם במקומות שאמרו לנו שיש כנראה נשק. במקומות שאמרו - 51 - ״ ״ .53 , עדות מס׳2008-2005 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות שוברים שתיקה: סמ״ר ביחידת דובדבן230 .19 , עדות מס׳2016-2013 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות שוברים שתיקה: סמ״ר ביחידת מיתר של חיל התותחנים231 ארגוני זכויות אדם בהם יש דין, רל״א ושוברים שתיקה) לשרי הביטחון וביטחון הפנים בעקבות11 . בפנייה ששלחה האגודה לזכויות האזרח (יחד עם232 הפעולות שהצבא נקט בימים אלה נטען בין היתר כי ״נראה כי הצעדים שננקטו, בהיקף בו ננקטו, אינם משרתים צורך ביטחוני שיכול להצדיק את הפגיעה לה גרמו. ״מכתב מהאגודה לזכויות האזרח לשר הביטחון ולשר לביטחון פנים, ״הנדון: פגיעות באוכלוסייה הפלסטינית וענישה קולקטיבית במסגרת מבצע .22.6.2014 ,״שובו אחים״״ . מהתכתבות בין חוקר מצ״ח וסרן בחטיבת המרחבית שומרון 17.4.2011 ,!. ניר יהב, ״החודש האחרון בעוורתא: המעצרים החקירות והפחד״, וואלה233 בתים וכן שהיחידות שביצעו את החיפושים700-בנוגע לתלונה על חשד לביזה במהלך חיפוש בעוורתא בתקופה זו, עולה שלאחר הרצח נסרקו למעלה מ .2379/11 , תיק יש דין290/11 נכנסו לכל בית יותר מפעם אחת. תיק מצ״ח שו״ש אמצעי הרתעה, איום או ענישה בעקבות אירועים חריגים, כמו הריגה או ניסיון פגיעה באזרחים או בחיילים ישראלים מצד פלסטינים, הצבא הישראלי נוהג להוציא לפועל מבצעי חיפוש ומעצר רחבי היקף. במבצעים אלה הצבא משתמש בחקיקה המתירנית בנוגע לחדירה לרשות הפרט על מנת לחפש במספר רב של בתים שלגביהם אין חשד מסוים. מבצעים אלה מטילים אימה על קהילות שלמות, וניתן להעריך שלפחות בחלק מהמקרים הם נועדו גם לצורך הרתעה ואף ענישה של הקהילה שממנה הגיעו הפוגעים. דוגמה בולטת לאירוע כזה היתה החיפושים הנרחבים שבוצעו בבתי , במבצע הצבאי שכונה "שובו אחים". 2014 פלסטינים במהלך קיץ לפי דיווחים בתקשורת, בשמונת הימים הראשונים של המבצע פשט דוגמה 232. פלסטינים370- בתים ועצר כ1,000-הצבא על למעלה מ נוספת היתה מבצע צבאי רחב היקף שבוצע בכפר עוורתא לאחר , במסגרתו 2011 רצח משפחת פוגל מההתנחלות איתמר בשנת נערכו חיפושים במאות בתים, רבים מהגברים ויותר ממאה נשים 233."נעצרו, והכפר כולו הוכרז "שטח צבאי סגור אין חולק על כך שיש יסוד חוקי ומוסרי לפעולות שנועדו לאתר את העבריינים שביצעו רצח או את כלי הנשק שבהם השתמשו. עם זאת, לו היתה התחיקה הצבאית מטילה על הצבא מגבלות דומות לאלה שמטיל החוק הישראלי על המשטרה בנוגע לנסיבות המאפשרות כניסה וחיפוש בבתים ובנוגע לתוקף ההרשאה לחיפוש בבית, חיפוש גורף בעשרות או מאות בתים לא היה יכול להתבצע. רצח שמבצעיו מתגוררים ברעננה לא היה מוביל לחיפוש שיטתי וחסר עכבות במאות בתים ודירות בעיר. לעומת זאת, רצח או אפילו ניסיון לרצח של ישראלים על ידי פלסטינים בגדה המערבית מוביל למבצעים צבאיים שבמסגרתם כוחות הביטחון הישראליים מנצלים את הסמכות הגורפת שלהם כדי לפלוש לבתים שבינם לבין מבצעי המעשה אין כל קשר. התוצאה בפועל היא הטלת אימה, ובמקרים מסוימים אף ענישה קולקטיבית של קהילה שלמה בעקבות מעשיהם של יחידים. עדות של חייל שהשתתף במבצע חיפוש רחב היקף שהתקיים מחזקת את הסברה שלפעולות 2014 בכפרים באזור חברון באפריל צבאיות מסוג זה יש היבט של ענישה: לנו חשד לנשק, לדעתי אף פעם לא מצאנו נשק, אני זוכר שמצאנו פעם אחת איזו מחסנית, לפעמים מצאנו תמונות של אנשים עם נשק, ילדים עם נשק 230 ".וכאלה. החרמנו משימת חיפוש אמל"ח (אמצעי לחימה) אינה מוגדרת במדויק והחרמה של כלים כמו סכין, אולר או אלה עשויה להיות תלויה בשיקול דעתם של החיילים או של המפקד בשטח (בדרך כלל קצין זוטר). במקרה שתועד על ידי יש דין הוחרמה מהבית מזמרה, אפשר שבעקבות זיהויה ככלי פגיעה אפשרי. עד: "כל דבר שהוא סכין, גם אם הוא סכין מטבח מוחרם לצורך העניין, או נחשד או מאמתים את - הדבר הזה עם בעלי הבית. [...] היתה פעם אחת שמצאנו בחדר ילדים אולר, אז ישר זה משהו אולר בחדר ילדים, הוא - שמחרימים. אתה אומר לא אמור להיות שם. [...]" מראיין: יש סיכוי שתבוא למפקד שלך עם האולר שמצאת בחדר ילדים והוא יגיד לא [נחרים], הגיוני שיהיה לילד אולר? עד: "אני לא רוצה להכליל, זה תלוי מפקד לחלוטין, אני יכול להגיד על עצמי בתור מפקד, שבהתחלה הייתי מברך את החייל ואומר לו כל הכבוד ומראה למ"מ בגאווה ואחרי כמה זמן באמת אולי הייתי מבליג על זה או אומר: 'מה קשור האולר הזה? 231 ".'תחזיר אותו לילד מובן שחיפוש שמסתיים בלא כלום אינו מעיד בהכרח על עוצמת חשד נמוכה. עם זאת, העובדה שמדובר בתופעה שגרתית וחוזרת מציבה סימני שאלה בנוגע לתנאים שבהם פעולות אלה מאושרות, ויכולה ללמד על כך שגם במקרים שבהם החיפוש מבוצע לכאורה בעקבות חשד ספציפי, עוצמת החשד הנדרשת לאישור פעולות אילו מטרות - מסוג זה נמוכה מאוד. במצב זה עולה מאליה השאלה נוספות משיגות פלישות צבאיות לבתים הכוללות חיפוש, מלבד המטרה המוצהרת שלהן? - 52 - ״ . לעדות המלאה באתר שוברים שתיקה: היה פיגוע2014 , של חטיבת הנח״ל, חברון932 . מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות שוברים שתיקה: סמ״ר, גדוד234 .״It is payback timeועכשיו ״ . 22.10.2018 ,. בצלם, ״הצבא פשט באישון לילה על הכפר עזון, נכנס לבתים, איים על תושבים והטיל אימה על ילדים״235 "היה פיגוע בפסח של השוטר מזרחי [פיגוע שבו נהרג סנ"צ ברוך מזרחי בסמוך לכפר אידנא], זה - הו, איך שהיה פיגוע-היה בגזרה שלנו. ואז או סריקות אמל"ח בכל הכפרים. [...] ואז אתה נכנס אנחנו הולכים - לכמה שעות טובות, 'היה פיגוע להפוך לכם את הבתים'. אף אחד לא מצפה למצוא פיסת אמל"ח באיזה בית בבני נעים. [...] כאילו, זה נקמה כלשהי הרי. זה כאילו 'אתם עשיתם פיגוע, ', Simple as that' ,'עכשיו אתם הולכים לשלם על זה 234".הולכים להיות מעצרים, הולכות להיות סריקות מבצעי חיפוש ומעצרים בהיקפים קטנים יותר מתבצעים גם אחרי אירועים שלא היו בהם נפגעים, דוגמת ירי או יידוי -אבנים בכבישים. כך למשל, מתיעוד של ארגון בצלם עולה שב פשטו כעשרים חיילים בליווי איש שב"כ ושני כלבים 15.8.2018 על עשרה בתים בכפר עזון, וביצעו חיפושים אינטנסיביים בחלק מהבתים. חלק מהפלישות לוו באיומים מפורשים בעקבות יידוי אבנים על ידי נערים מהכפר. כך למשל, בעת פלישה לביתם של רשיד וח'וולה רדוואן החיילים הושיבו את המשפחה בחדר, ואז לפי עדותו של האב רשיד: "איש השב"כ התחיל להאשים של הזוג] בזריקת אבנים ולאיים עליו 16-את יחיא [בנם בן ה שהוא יעצור אותו, או שפשוט בפעם הבאה שהוא ייתפס זורק השילוב של פלישה לכמה בתים באותו לילה 235."אבנים יירו עליו ואיומים על נערים מחזק את הסברה שאחת ממטרות הפשיטה היתה הרתעה או זריעת פחד בקרב הקהילה, על מנת להשפיע על מעשיהם של בודדים מתוכה. "יטפלו בנו ביד ברזל": חיפוש בבית כחלק ממסכת איומים בעקבות הקמת אוהל מחאה טביב אוהל מחאה נגד הכוונה להקים גדר הפרדה חדשה בסמוך לכביש המחבר בין - הוקם בכפר עיזבת א2011 בסוף אפריל הכפר לבין העיירה עזון. הצבא דרש לפרק את האוהל ודרישה זו הופנתה לביאן טביב, אז ראש מועצת הכפר. לפי עדותו של טביב, קצין אחד אמר לו שאם לא יפורק האוהל החיילים "יסגרו את הכפר ויעשו בעיות בכפר, ייכנסו לבתים ויהפכו אותם. הוא [הקצין] איים באופן מפורש שהם יעשו בלגן בכפר ואמר שהוא מוכן לעצור אותי באופן אישי". בלילה השני לאחר הקמת האוהל, בסביבות ארבע לפנות בוקר, הגיע לכפר כוח צבאי גדול, פירק את האוהל ופשט על 17 שלושה בתים בכפר, ביניהם ביתו של טביב. החיילים הוציאו את בני הבית החוצה (בהם תשעה ילדים בני שנה וחצי עד ושלושה פעילים בינלאומיים) וערכו בבית חיפוש אינטנסיבי שכלל פגיעה ברכוש. טביב סיפר כי "מפקד הכוח שנכנס אלי לבית אמר לי שהם יטפלו בנו ביד ברזל אם נקים עוד פעם את האוהל ונעשה מחאה". בעקבות תלונתו של טביב נפתחה חקירת מצ"ח בנוגע לאירוע. עדויותיהם במצ"ח של קצינים שהיו מעורבים בחיפוש מעלות שהחיפוש היווה חלק ממסכת איומים מצד הצבא בעקבות מעורבותו של טביב בהקמת האוהל, ועל רקע העובדה שאירח בביתו פעילים שהשתתפו במחאה. קצין המת"ק שהיה בקשר עם טביב מסר בעדותו כי הוחלט לערוך את החיפוש בשל מעורבותו של טביב במה שכינה "יצירת הפרובוקציה" (הכוונה להקמת אוהל מחאה), וכי לא ידוע לו על "פעילות עניינית סמויה כמו הסתרת אמל"ח או מחבלים בביתו" מצד טביב. מח"ט (מפקד חטיבה) אפרים, שנתן את ההוראה לבצע את החיפוש, מסר כי הורה לבצע "סריקות" בביתו של טביב כדי לתעד את אנשי השמאל המפגינים שישנו שם, וכי החיילים צילמו את המפגינים כי הוא רצה "להראות למושל קלקיליה במה סגנו עוסק בשעות הפנאי". שני קצינים נוספים שהיו מופקדים על ביצוע המשימה לא ידעו למסור מה היתה מטרת החיפוש ואם חיפשו משהו מסוים. נודע ליש דין על החלטת הפרקליטות הצבאית לסגור את תיק החקירה. ערר שהוגש בשמו של טביב, בדרישה 2014 בינואר להעמיד לדין את האחראים לחיפוש בעבירות של חריגה מסמכות והתנהגות שאינה הולמת, נדחה על ידי התצ"ר (התובע הצבאי הראשי). במכתב הדחייה נמסר בין היתר כי החיפוש נערך לאור חשד להימצאות חשודים בעבירות בביתו של טביב, - 53 - . מכתב ממשרד עריכת דין מיכאל ספרד (היועץ המשפטי של יש דין) לתובע הצבאי הראשי, ״הנדון: ערר על ההחלטה לסגור את תיק מצ״ח שרון236 ; מכתב מהתצ״ר אל משרד עריכת דין מיכאל ספרד (היועץ המשפטי של יש דין), ״הנדון: השגתכם על ההחלטה לסגור את24.7.2014 ,״223/11 ושומרון .2397/11 . תיק יש דין4.12.2014 ,״223/11 תיק מצ״ח שרון ושומרון הוסבר כי טביב והפעילים שהיו בביתו היו חשודים בהפרת צו שטח צבאי סגור ובהפרעה לחייל בעצם הקמת האוהל, וכן 236.נטען כי הפעילים היו מעורבים ב"הפרת סדר". למרות טענות אלה, יש לציין כי החיילים לא עצרו אף אחד מהנוכחים בבית אכן, ההוראה לחפש בביתו של טביב עומדת בתנאי ההרשאה הרחבה שמעניקה תחיקת הביטחון. דווקא משום כך סיפורו של החיפוש בביתו של טביב מלמד כיצד התנאים הרחבים והעמומים הקבועים בתחיקת הביטחון מאפשרים שימוש בחיפוש בבתים כאמצעי איום ואף ענישה של פלסטינים, גם כאשר ברור שהם אינם מהווים סיכון ממשי ותוך פגיעה קשה בזכויותיהם. בהקשר זה נזכיר כי שימוש באיומים או הפחדה כלפי אוכלוסייה הנמצאת תחת כיבוש, כמו גם ענישה ללא הליך הוגן, הם בלתי חוקיים ואסורים על פי המשפט הבינלאומי. חיפוש גופני כפגיעה באוטונומיה של האדם על גופו- ""היא דרשה שנוריד הכל, גם את התחתונים מקרים) מאירועי הפלישה לבתים שתועדו, החיילים ערכו חיפוש גופני כלשהו על חלק מבני המשפחה. מתוך 31( 24%-ב ). 18- המקרים אף נערך חיפוש על נערות בנות פחות מ22 מקרים נערך חיפוש גופני על נשים (בשלושה מתוך22-אלה, ב חיפוש גופני יכול להתבצע מעל הבגדים או בעירום חלקי או מלא, במסגרתו נדרשות נשים בדרך כלל לפשוט את בגדיהן, לעיתים עד לבגדים תחתונים ולעיתים גם תוך פשיטת הבגדים התחתונים. חיפוש גופני בעירום או בעירום חלקי מתבצע לרוב כחלק מפלישות שמטרתן החרמת כספים, כנראה במטרה לאתר כסף בזכויותיהם של בני הבית. אי מתן משקל ראוי להגנה על זכויות מוביל לפגיעה בלתי מידתית, חוזרת ושיטתית בכבוד האדם של נשים, גברים וילדים פלסטינים שחיילים פולשים לבתיהם ומבצעים בהם חיפוש. כן נפגעות הזכויות הנובעות מזכות זו, בהן הזכות לכבוד הגוף ולפרטיותו, ההגנה על הבית הפרטי והחיים הפרטיים, ההגנה כולן זכויות המוגנות - על הרכוש וכן ההגנה על המנהגים והדת במשפט הבינלאומי ובדיני זכויות האדם הבינלאומיים. ניתוח הנסיבות שבהן חיילים פולשים לבתי פלסטינים ומבצעים בהם חיפוש מעלה שהצבא משתמש בפרקטיקה פוגענית זו כאמצעי לאיום והרתעה כלפי יחידים וקהילות, ולעיתים אף ככלי לענישה קולקטיבית בעקבות מעשיהם של יחידים. בכך הופך בפועל חיפוש בבתי פלסטינים לאמצעי לדיכוי ושליטה על האוכלוסייה הפלסטינית בגדה המערבית. שימוש כזה בפלישות לבתים מנוגד להוראות המשפט הבינלאומי. האוסר על ענישה קולקטיבית ועל שימוש באמצעים להפחדה או השלטת טרור על האוכלוסייה שנמצאת תחת כיבוש באופן כללי, ובפרט על שימוש באמצעי הפחדה על מנת להרתיע מהשתתפות בפעולות התנגדות לשלטון הצבאי. חיפוש בבתים- . סיכום ביניים4 התחיקה הצבאית אינה מתנה ביצוע של חיפוש במרחב פרטי של אדם בבחינה בלתי תלויה (על ידי גורם שיפוטי) של התועלת הצפויה מהפעולה לעומת הנזק שנגרם ממנה, ואף אינה מגבילה הרשאה זו למקרים שבהם קיים חשד מבוסס וקונקרטי. בפועל, ישראל משתמשת בכלי זה באופן רחב היקף, גם בבתים שלגביהם ישנו חשד נמוך מאוד או אף אין חשד כלל, תוך הפרה של הוראות המשפט ההומניטרי ודיני זכויות האדם הבינלאומיים האוסרים על פגיעה שרירותית בחיים הפרטיים, במשפחה ובבית. הסייגים המעטים שנקבעו בתחיקה הצבאית על ביצוע חיפושים כאלה מבטאים הפקרה של הפלסטינים להפרה של זכויותיהם בכסות של פעולה למען "שלטון החוק". משמעותה של ההרשאה הרחבה לעצם ביצוע החיפוש במרחב הפרטי היא הגדלה בפועל של שיעור הנפגעים הפלסטינים מפלישה של כוחות הביטחון הישראליים לבתיהם וחיפוש בהם. בהינתן מציאות זו גוברת חשיבותן של הוראות שנועדו להגן על בני הבית מפני פגיעה נוספת בזכויותיהם. אף על פי כן, אופן הביצוע של פעולות אלה מבטא העדפה מוחלטת של הצורך המבצעי, ואפילו של הנוחות הרגעית של החיילים הפושטים על הבית, על פני צמצום הפגיעה - 54 - . בחמישה מקרים שבהם דווח על ביצוע חיפוש גופני על נשים שכלל דרישה להוריד בגדים, הפלישה לבית לוותה בהחרמת כסף או רכוש. מקרה237 נוסף של חיפוש גופני של שלוש נשים בעירום במהלך חיפוש כספים למטרת החרמה תועד על ידי בצלם: בצלם, התנהגות מופקרת של כוחות הביטחון .22.2.2018 ,בעקבות הריגתו של רזיאל שבח: הריסת בית כשדייריו בתוכו, חיפוש משפיל בעירום בשלוש נשים ושיסוי כלבים בשלושה בני אדם .4150/18 . מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות רל״א: האלה אבו עישה, תושבת חברון, תאריך לא ידוע, תיק יש דין238 . החיילים החרימו את הכסף שמצאו בחיפוש על גופם של4156/18 , תיק יש דין31.5.2018 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות יש דין: א״ר, תושבת יטא239 .בני המשפחה .68 . צו בדבר הוראות ביטחון, ס׳240 . חיפוש חיצוני מוגדר בחוק הישראלי כחיפוש הכולל נטילת טביעה של הגוף ודגימות מהגוף וכן ״בחינה חזותית של גופו העירום של אדם, לרבות241 ,) חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי- צילומו״. לצד זאת החוק מגדיר גם ״חיפוש פנימי״ הכולל בדיקות חודרניות יותר. חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה , הגדרות. החוק הישראלי מתייחס בנפרד גם לחיפוש על גופו של אדם שאינו חיפוש גופני או פנימי: ״חיפוש על פני גופו של אדם, בבגדיו או 1996-התשנ״ז א.22 , סעיף1969-בכליו, שאינו חיפוש חיצוני או פנימי כהגדרתם בחוק סדר הדין הפלילי״, פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ״ט .3 חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), סעיף- . חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה242 . בצלם, התנהגות מופקרת של כוחות הביטחון בעקבות הריגתו של רזיאל שבח: הריסת בית כשדייריו בתוכו, חיפוש משפיל בעירום בשלוש243 .22.2.2018 ,נשים ושיסוי כלבים בשלושה בני אדם ״ ״ לגבי חיפושים גופניים נוספים, ניתן להעריך שהם נועדו להבטיח שדרי הבית (או מי מהם237.שנשים שומרות על גופן שעובר בדיקה כזו) אינם מהווים איום על החיילים. במקרים אלה, הפלישה לבית היא שיוצרת את העילה לחיפוש, משום שזו הפעולה שיצרה את הסיכון לכאורה לחיילים. חיפוש גופני על ידי חיילים אינו מוגבל לאדם שיש לגביו חשד (למשל אדם החשוד בהחזקת כסף שאותו מבקשים להחרים או מי שמבקשים לעצור) אלא עשוי להתבצע על כל אחד מדרי ודרות הבית. ברוב המכריע של המקרים ביצוע חיפוש על גופן של נשים או נערות נערך על ידי חיילות ומתקיים בחלק נסתר של הבית (כמו שירותים או חדר סגור). עם זאת, עדות שגבו נציגי ארגון רופאים לזכויות אדם תיעדה מקרה של עימות פיזי בין חיילים לבין אישה 238.בנוגע לכסף ששמרה על גופה, שבו שני חיילים גברים הכו אותה ואף קרעו את בגדיה על מנת להכריח אותה למסור את הכסף לנשים ולגברים הפלסטינים שחיילים נכנסים לבתיהם אין כל יכולת אפקטיבית להתנגד לביצוע חיפוש על גופם, למרות הפגיעה המוגברת הכרוכה בפעולה זו. ניסיונות של נשים להתנגד לחיפוש גופני בעירום מובילים לעימות שעלול לכלול איומים ואף שימוש בכוח, ובסופו של דבר לכפיית החיפוש הפולשני. "את הבנות ואותי הכניסו לחדר בקומה התחתונה והחיילת דרשה מאיתנו להתפשט וערכה עלינו 2,000 ] החיילת מצאה33 חיפוש. היא דרשה שנוריד הכול, גם את התחתונים. בארנק של פ' [בת שקל, שזו משכורתה כתופרת במתפרה. אחר כך החיילת פנתה אלי ודרשה שאתפשט. הורדתי את ] סירבה להתפשט והחיילת אזקה אותה, דחפה והפשיטה 14 כל הבגדים. לא היה עלי כסף. א' [בת 239".אותה, וגם אצלה לא מצאה כלום כל אקט של חיפוש על אדם מהווה פגיעה בצנעת הפרט שלו ובאוטונומיה שלו על גופו. הדבר נכון על אחת כמה וכמה לגבי חיפוש הכולל התבוננות או מגע בגופו העירום של אדם. אף על פי כן, התחיקה הצבאית אינה מבחינה בין סוגים שונים של חיפוש על אדם, ומתירה באופן כללי לחפש "בכל אדם" שנמצא במקום שבו מותר לבצע חיפוש, ובכל אדם שיש "טעם לשם השוואה, החוק הישראלי מבחין בין חיפוש 240.לחשוד בו" שיש בידיו חפץ שהצו [בדבר הוראות ביטחון] מתיר לתפוס הכולל "בחינה חזותית של גופו העירום של אדם" וכן נטילת דגימות שונות מהגוף המכונה "חיפוש חיצוני", לבין חיפוש על החוק מתיר לערוך "חיפוש חיצוני" רק על חשוד (מי שיש לגביו חשד סביר שעבר עבירה), וגם 241.גופו של אדם או בכליו 242.זה רק בתנאים מוגבלים הכוללים בין היתר הסכמה של החשוד היעדר ההבחנה בתחיקה הצבאית בין סוגים שונים של חיפוש גופני, ביחד עם הצימוד בין ההרשאה הרחבה לחפש במקום להרשאה לחפש על גופו של אדם, חושף את הפלסטינים לפגיעה נוספת ובלתי מידתית בדמות חיפושים על גופם. כך, ובעיקר של - המדיניות הצבאית בנוגע לעריכת חיפושים גופניים פוגעת בצנעת הפרט ובאוטונומיה על הגוף של פלסטינים בבתיהם. ביטוי לפגיעה זו ניתן למצוא בדבריה של אינאס ג'ראר מבירקין, שמסרה לארגון בצלם עדות - נשים פלסטיניות :8.2.2018-על חיפוש בעירום שבוצע בה במהלך פלישת חיילים לביתה ב "להפתעתי החיילת התעקשה שאוריד גם את הבגדים התחתונים. לאחר שהורדתי אותם, היא בדקה את הבגדים שהורדתי ואז, כשאני עירומה, היא הורתה לי להסתובב. הרגשתי מושפלת ושבורה. 243".איחלתי לעצמי מוות כדי שלא אצטרך לחוות עוד את הרגעים האלה - 55 - . בפרק זה נתייחס ל״מיפויים״ שמטרתם המוצהרת היא איסוף מידע על בתים ומשפחות שלא בשל חשד ספציפי נגדם כפי שיתואר בהמשך. לא244 נתייחס כאן לפרקטיקה של ״מיפוי״ בתים של חשודים כהכנה לאפשרות של הריסת בתיהם. דוגמאות ל״מיפוי״ מהסוג השני שלא יוצג כאן: אלישע בן ; יניב קובוביץ׳, ״צה״ל מיפה את בתיהם של החשודים 10.2.2019 ,ynet ,קימון ויואב זיתון, ״בית החשוד ברצח אורי אנסבבר מופה לקראת הריסה אפשרית״ .12.8.2019 ,ברצח דביר שורק ונבחנת הריסתם״, הארץ . מכתב מראש תחום מבצעי וזכויות אדם בלשכת היועץ המשפטי לגדה המערבית אל משרד עריכת דין מיכאל ספרד (היועץ המשפטי של יש דין), 245 ; מכתב דו״צ לבצלם, ״הנדון: פנייתך לדובר צה״ל בנושא פקודות צה״ל13.7.2015 ,״הנדון: פנייתך בשם עמותת ׳יש דין׳ בדבר ׳אימונים צבאיים בכפרים׳״ .3.9.2015 ,למיפוי מבנים״ הם כינוי צבאי שניתן לפעולות- מלשון יצירת מפה- ""מיפויים שבמסגרתן חיילים פולשים לבתים של פלסטינים בגדה המערבית, מתעדים את מבנה הבית ואת דייריו ואוספים מידע לגביהם. התיעוד יכול לכלול צילום של הבית, צילום של הדיירים (כולל של קטינים), צילום או רישום של תעודות הזהות של הדיירים או פרטים אחרים 244.כגון מספרי טלפון, ושרטוט של מבנה החדרים והכניסות אל הבית לפיכך, לצד הפגיעה בזכויות הנגרמת כתוצאה מכל פלישה צבאית לבית, פעולות אלה כרוכות בפגיעה נוספת בפרטיות משום שהן כוללות איסוף כפוי של מידע פרטי על הבית ועל דייריו. גם בפלישות שמתבצעות לצורך "מיפוי" כוחות הביטחון הישראליים אינם מציגים בפני יושבי הבית צו או אסמכתה כלשהי לביצוע הפעולה, ולרוב אינם מספקים הסבר לכניסתם. התיאור של פרקטיקה זו, שיובא בהמשך, נשען בעיקר על עדויות שגבה ארגון שוברים שתיקה מחיילים וקצינים ישראלים שסיפרו כי מקרים שבהם 18 נשלחו לבצע את המשימה הזו. צוות יש דין תיעד פלסטינים העידו כי במהלך הפלישה לביתם נעשו פעולות שניתן לפרש כפעולות "מיפוי", כגון צילום של בני המשפחה או חדרי הבית. הקושי באיסוף עדויות מפורטות על מקרים כאלה מפי פלסטינים נובע בין היתר מהעובדה שככלל, אנשים שחיילים פולשים לביתם לא יכולים לדעת בוודאות מהי מטרת הפלישה ומתקשים לתאר באופן מלא את הפעולות שנעשו במהלכה, משום שבמקרים רבים הם סגורים בחדר בזמן שהחיילים שוהים בבית (למעט במקרים שבהם החיילים צילמו את בני המשפחה). אף על פי כן ניתן לומר בביטחון כי ביצוע "מיפויים" הוא פרקטיקה שכיחה ביותר של הצבא בגדה המערבית. קביעה זו מבוססת על כך שבמשך השנים נאספו בשוברים שתיקה מאות עדויות על מיפויים, המבוצעים כמשימה שגרתית ושכיחה בכל אזורי הגדה המערבית. אופן הביצוע של פעולת ה"מיפוי" מוגדר ככל הנראה בפקודות ובנוהל של פיקוד המרכז. בשל סיווגם הביטחוני הצבא מסרב עם זאת, בתשובת הצבא לפנייה של בצלם לפי חוק 245.לפרסמם "מיפויים" תיעוד של "מיפוי" שכלל צילום ילדים על ידי חיילים בבית משפחת דענא לפנות בוקר. צילומים מתוך סרטון של בצלם.3:10 ,24.2.2015 ,בחברון - 56 - ״ ״ .3.9.2015 ,. מכתב דו״צ לבצלם, ״פקודות צה״ל למיפוי מבנים״246 ,). מכתב מראש תחום מבצעי וזכויות אדם בלשכת היועץ המשפטי לגדה המערבית אל משרד עריכת דין מיכאל ספרד (היועץ המשפטי של יש דין247 13.7.2015 ,״הנדון: פנייתך בשם עמותת ׳יש דין׳ בדבר ׳אימונים צבאיים בכפרים׳״ .4506/19 , תיק יש דין2019 . מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות יש דין: מרשד כרכי, תושב חברון, יוני248 .14 , עדות מס׳2017-2014 ,). מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות שוברים שתיקה: סמ״ר בפיקוד העורף (חילוץ והדרכה249 . העדות המלאה באתר שוברים28 , עדות מס׳2018-2015 , של חטיבת הנח״ל50 . מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות שוברים שתיקה: סמ״ר בגדוד250 .שתיקה: ״מיפוי זה הדבר הכי בזוי בעולם״ .31 . עדות מס׳2017-2014 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות שוברים שתיקה: סמ״ר ביחידת אגוז251 חופש המידע נמסר כי "תכליתן של פעולות 'מיפוי מבנים' באיו"ש [הגדה המערבית] היא איסוף מודיעין למטרות שונות בהתאם לצורך צבאי מבוסס. הקריטריונים לבחירת כפרים ובתים, בהם מבוצע מיפוי, נבחרים ומיושמים בהתאם לפקודות ולהוראות המפקדים, בראי הערכת המצב והמודיעין, ובהתאם לתהליך אישור פקודות הצבא טוען כי מיפוי הוא פעילות מבצעית וכי "אין 246".המבצע מדובר בפעולות אקראיות המבוצעות שלא לצורך או מטעמים זרים. מדובר במשימות מבצעיות, המאושרות על ידי שרשרת הפיקוד 247."ואשר נועדו לתכלית לגיטימית כמו פרקטיקות הפלישה לבתים האחרות, "מיפויים" מתבצעים בדרך כלל בשעות הלילה המאוחרות או לפנות בוקר. ממכלול העדויות של חיילים ופלסטינים ניתן לתאר פעולת "מיפוי" שגרתית כך: החיילים דופקים בדלת, צועקים ולרוב מחכים שאחד מבני המשפחה יפתח את הדלת. לאחר שנכנסו לבית החיילים מבקשים לבדוק את תעודות הזהות של האנשים שמתגוררים בבית ולרשום את פרטיהם. במרבית המקרים נוסף לרישום הפרטים מתבצע גם שרטוט של מבנה הבית, החדרים והכניסות ובחלק מהמקרים דווח גם על צילום של בני המשפחה או של חדרי הבית. ככל שפעולת "המיפוי" דורשת מהחיילים להסתובב בבית (למשל כדי לשרטט את החדרים והכניסות בתוכו), החיילים מרכזים את בני המשפחה בחדר אחד או מפרידים בין הנשים לבין הגברים ומותירים אותם תחת שמירה של חיילים. מרשד כרכי המתגורר בחברון סיפר ליש דין על שתי פעולות "מיפוי" שהתבצעו בביתו בהפרש של חודשים ספורים. כך הוא תיאר את המקרה הראשון: "בשבוע האחרון של רמדאן השנה נכנסו כעשרה בלילה. היו איתם 1:15 חיילים לבית בערך בשעה חיילת וכלב. חלקם היו רעולי פנים. החיילים דפקו בדלת ואני יצאתי לפתוח ושאלתי מה הבעיה [...] החיילים ענו כי הם מבקשים לדעת מיהם דיירי הבית. הם דרשו לראות את תעודות הזהות של כולם. הם היו חמושים מכף רגל ועד ראש. החיילים הכניסו את כל הגברים לסלון הבית ודרשו כי כל אחד מאיתנו יחזיק בתעודת הזהות שלו. הם צילמו אותנו, במצלמה ולא בטלפון, איש איש ותעודת הזהות הפתוחה בידיו. שום הסבר לא ניתן לסיבת הכניסה דווקא לביתנו ולא היה בידם צו חיפוש. הקצין שפיקד על החיילים היה מנומס והסביר כי החיפוש הוא שגרתי. לעומתו היתה ההתנהגות של 248".כמה מהחיילים בוטה, הם צעקו על הילדים חייל שמסר עדות לשוברים שתיקה תיאר "מיפוי" שגרתי כך: "כניסה בדפיקה על דלת, 'כל תושבי הבית לבוא אחד רושם כמה שיותר - לפה', כשאתה בתוך הבית פרטים, יענו כמה חדרים יש, כמה אנשים יש בבית, כמה בנים, כמה בנות, כמה שיותר. עוד אחד אחראי לשמור שכל הבית, כל בני הבית מתרכזים בנקודה 249".אחת ואתה שומר שהכול סבבה איתם מידע - המטרה המוצהרת של פעולת ה"מיפוי" היא איסוף מודיעין מפורט על האוכלוסייה ועל הבתים במקומות שאותם ממפים. חייל שמסר עדות לשוברים שתיקה סיפר כי מטרת ה"מיפויים", כפי שהוא הבין אותה, היא ליצור מאגר מידע "כדי שאם במקרה ימצאו את האנשים בבית חשודים במשהו, מחזיקים באמצעי לחימה, צריך לעצור אותם, אז שיוכלו לשלוף מהמאגר הזה את איך שהבית נראה ולתכנן בעצם איך אנחנו הולכים לחפות עליו או איך אנחנו נכנסים בדומה לכך, חייל אחר הסביר כי "התפקיד [של מיפויים] 250".אליו 'על הדף' זה למפות כל בית ולהגיד מי גר בו על מנת שהשב"כ יידע 251".על כל בית, לאט לאט, מי גר שם ויהיה לו ידע בדרך כלל, לפני פעולת ה"מיפוי" החיילים מקבלים הנחיות לגבי קבוצה של בתים בודדים בעיר או בכפר שאליהם הם צריכים להיכנס. ייתכנו מקרים שבהם כמה חוליות של חיילים יסתובבו במקביל בכפר או בשכונה מסוימת, וכל אחת מהן תהיה אחראית על קבוצת בתים מוגדרת. במקרים פחות שכיחים החיילים אינם מונחים באילו בתים יש לערוך "מיפוי", אלא נשלחים למפות אזור או כפר. חייל שסיפר על "מיפויים" שביצע אמר כי לעיתים המטרה היא "לכסות" את כל הבתים בכפר במהלך לילה אחד או כמה לילות רצופים: "מיפוי זה כשאתה מתלבש על כפר או על שרשרת כפרים [...] זה אומר שאתה תופס כמה כפרים, - 57 - ״ ״ ״ ״״ .", "מיפוי זה כשאתה מתלבש על כפר או על שרשרת כפרים2008 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות שוברים שתיקה: חייל בחטיבת כפיר, אזור חברון252 .53 , עדות מס׳2008-2005 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות שוברים שתיקה: סמ״ר ביחידת דובדבן253 .. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות שוברים שתיקה: סרן, אזור חברון, ״דרך שקל להסביר אותה לחייל״254 .51 (כולל שירות מילואים), עדות מס׳2014-2000 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות שוברים שתיקה: רס״ן, במערך הנ״מ255 .19 , עדות מס׳2016-2013 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות שוברים שתיקה: סמ״ר בחיל התותחנים256 הכוונה. אמרו לנו שרוצים שנעשה בעיקרון כמה שיותר מיפויים כי ככה השב"כ וצה"ל מקבלים 255".מידע על איך הבית נראה מהעדויות עולה גם כי ישנם מקרים שבהם נעשים "מיפויים" חוזרים באותם אזורים ובתים, באופן שמגדיל את הפגיעה במשפחות שבבתיהן מתבצעות פלישות חוזרות. "מיפויים זה גם משהו שחוזר על עצמו, זה לא שעשית בית אחד ואתה לא תגיע לשם יותר בחיים. זה משהו שצה"ל מוודא שעדיין המצב קיים, אם לפני חודשיים כתוב שיש כאן חמישה אנשים, בואו נבדוק שזה עדיין ככה. עוד פעם, זה מה שאומרים. אני לא כל כך יודע למה צריך לחזור על בית שכבר 256".היית בו אבל נגיד שזה הכרחי לוקח את המפות שלהם, תצלומי אוויר עם מספרי בתים ומחלק אותם בתוך הגדוד [...] מכסה ככה את כל הכפר כשהמטרה היא בלילה או בכמה לילות רצופים להיכנס לכל הבתים ולמפות איך הם נראים מבפנים [...] זה אחר כך מגיע בדרך כלל למודיעין הגזרה, נניח מודיעין חברון, מודיעין שומרון או 'וואט אבר', והם משתמשים בזה למבצעים אם וכאשר, אם יש להם מבוקש לתפוס בבית איקס, אז אם עשינו עליו מיפוי במקרה על הבית, אז יש להם 252".עכשיו מבנה של הבית מבפנים נניח משמעותו של איסוף מודיעין, שהצבא מתייחס אליו כ"צורך צבאי", אינה כי קיים חשד לגבי מעורבותו של אדם בפעילות בלתי חוקית. מהתיאורים של הפרקטיקה ומעדויותיהם של חיילים שביצעו אותה עולה ש"מיפויים" נעשים בדרך כלל בבתים של אנשים שאינם חשודים בדבר וכי מדובר בפעולות שהצבא מבצע כדבר שבשגרה וכאיסוף מודיעין כללי, ולא בהכרח על בסיס חשד קונקרטי כלפי דיירי הבית: "[...] כל צוות, היה מקבל יעד באיזשהו כפר והיו הולכים לעשות שם מיפוי. עכשיו זה אומר בדרך כלל פשיטה באמצע הלילה, התגנבות לכפר. ובכפר הזה יש בית שהיית מקבל והבית הזה היה בהגדרה בלתי מעורבים. היו אומרים לנו מראש שהם בלתי מעורבים, אנשים שבעצם לא מעורבים בטרור, חפים מפשע בשפה מכובסת, אבל כולם בלי יוצא 253".מהכלל תמיד איום פוטנציאלי "במיפויים נכנסים לבית בלי שום מידע מודיעיני. אין שם שום דרוש [לחקירה], שום דבר פח"עי [שקשור לפעילות חבלנית עוינת] או מסוכן. אתה נכנס לבית רק בשביל לבדוק ואתה עושה מיפוי 254". ועובר לבית הבא- כמה חדרים יש- של הבית "אבל זה היה לגמרי שרירותי, יכולתי לבחור כל בית שרציתי, כמו שבודקים את הרוח, מוצצים את האצבע ומרימים ולאן הרוח נושבת. לא היתה שום . הפגנת נוכחות ויצירת תחושת נרדפות1 כמטרה לא מוצהרת אף על פי שהמטרה המוצהרת של פעולות "מיפוי" היא איסוף מודיעין, העדויות מעלות ספק לגבי ערכו של המידע שנאסף באמצעות פעולה זו ובעיקר חושפות תכליות אחרות שעומדות מאחוריה, בראשן "הפגנת נוכחות" צבאית שנועדה להגביר את השליטה באזור מסוים. חיילים שמסרו עדות לשוברים שתיקה לא ידעו לומר אם המידע שנאסף בפעולות "מיפוי" נשמר כלל, ואם כן כיצד הוא נשמר, ולא יכלו להעיד על מקרים שבהם הם בעצמם עשו שימוש במידע כזה במהלך פלישות לבתים למטרות אחרות. עדויות אלה מעמידות -בסימן שאלה את הטענה כי מיפויים נעשים בשל צורך מודיעיני מבצעי לגיטימי, העומד בכללי המשפט הבינלאומי. חייל ששירת אף סיפר כי הוא בעצמו מחק מהמצלמה שלו 2008 בחברון בשנת תמונות שצולמו במהלך "מיפוי", לאחר שכשפנה למפקדיו ושאל אותם מה לעשות עם התמונות לא קיבל כל מענה. "אני ממש זוכר שנדרשנו לעשות איזשהם מיפויים, לצלם את האנשים ולצלם את התושבים. ואני - 58 - ״ ״ ״ ״ .43 , עדות מס׳2010-2007 , של חטיבת הנח״ל50 . מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות שוברים שתיקה: סמ״ר בגדוד257 .11 . מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות שוברים שתיקה: קצין מודיעין בדרגת סרן, עדות מס׳258 .51 (כולל שירות מילואים), עדות מס׳2014-2000 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות שוברים שתיקה: רס״ן במערך הנ״מ259 . העדות המלאה באתר שוברים שתיקה: ״הם היו עומדים58 , עדות מס׳2015 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות שוברים שתיקה: סגן בחיל התותחנים260 .ככה באמצע הלילה, כל אחד מחזיק את תעודת הזהות שלו והיינו מצלמים אותם״ תמימי, מתנדבי פרויקט ״חמושים במצלמות״ של בצלם, פלישה של - תיעדו נרימאן ובילאל א2011-. נוסף לעדויות שנאספו במסגרת פרויקט זה, ב261 חיילים באישון לילה לבית בכפר נבי סלאח. הפלישה התקיימה במסגרת פעולות ״מיפוי״ שהצבא ערך בכפר, בהן דרשו החיילים להעיר כל ילד ונער מעל נערכו לפחות ארבע פעולות מסוג זה בכפר.2011 וצילמו אותם. במהלך ינואר10 גיל ממש צילמתי אנשים במצלמה האישית שלי ותעודות זהות ולוקחים את כל הפרטים ואחר כך כשנשאלתי מה בעצם לעשות עם הדבר הזה, שאלתי את הקצינים והם בעצם אמרו: שמע, אין לנו מושג. חיכיתי כמה ימים, איזה שבוע, ומחקתי 257."את התמונות קצין מודיעין בדרגת סרן טען לגבי "מיפויים" כי "זה פעולה שאין לה ערך מבחינת מודיעין, אלא אם יש לה ביקוש. מיפוי שגרתי או אקראי אין לו ערך". לדבריו, אף על פי שהמידע לא קיים בידי הצבא או השב"כ במידת הפירוט שבה הוא מושג ב'מיפוי' "גם אין בו שימוש בהיקף כזה". כלומר, לטענת הקצין הצבא אינו עושה שימוש במידע הרב והמפורט שמושג באמצעות ה"מיפויים". כשהתבקש להסביר מה בכל זאת עומד מאחורי פעולות ה"מיפוי" הקצין הסביר כי בדומה לפעולות אחרות, גם פעולות אלה נעשות למען עצם הפעולה של החיילים בשטח והנוכחות שלהם בקרב האוכלוסייה הפלסטינית: "רוב המקרים שאני מכיר מיפוי זה אחת הפעולות שאנחנו מבצעים כדי להראות לרמת הממונה שאנחנו מייצרים עבודה. שאנחנו עובדים, שאנחנו מחזיקים את השטח. [...] פעם בתקופה הלכתי לחטיבה. הראו לנו גרף שמשווה בין הגדודים השונים, מי עשה הכי הרבה צ'ק פוסטים [מחסומי פתע לבידוק רכבים], מי עשה הכי הרבה מיפויים, מי עשה הכי הרבה סיורי כפרים, מי עשה את הפעילויות הכי יצירתיות ששוברות שגרה. הראו גרפים בינינו והיתה איזושהי תחרות לא מוצהרת כזאת של מי יכול לעשות הכי הרבה כאלה. [...] ואז אנחנו חוזרים לביטוי 'הפגנת נוכחות'. כשמח"ט יושב רואה מפה של כל הגזרה שלו ודוקרים לו את כל הנקודות שעשו צ'ק פוסט וכל המפה מכוסה פעילות צבאית בשבוע האחרון, הוא יודע שהרגישו אותנו. הוא יודע שאי אפשר 258".להגיד שאנחנו לא מחזיקים את השטח עדויות נוספות ורבות של חיילים וקצינים מצביעות גם הן על כך שאחת המטרות הבולטות של פעולות ה"מיפוי" היא מה שמכונה בלשון צבאית "הפגנת נוכחות" של הצבא ויצירת איום ו"תחושת נרדפות" בקרב המשפחות והקהילות שאל בתיהן החיילים פולשים: "אני חושב שמבחינת המערכת זה משרת שני דברים. אחד, זה משרת להם איסוף מידע מודיעיני על מבנים ועל אנשים. דבר שני, זה מייצר עניין של פחד ואימה וכל העניין הזה של הפגנת נוכחות שנדרשנו לעשות, לא רק שנהיה שם אלא שיראו שאנחנו שמה. אז כמו שאתה נכנס לכפר בשביל שיראו שאתה נכנס לכפר ואתה לא מפחד ויראו שאתה פה, אותו אפקט בצורה אחרת קורה כשאתה מרשה לעצמך להיכנס לבתים כל לילה או כל שני לילות או כל שבוע, גם למשפחות שלא עשו שום 259".דבר ואין להם קשר לכלום "מראיין: לא העברתם [את השרטוטים והתמונות] לקמ"ן [קצין מודיעין]? עד: לא, ההתרשמות שלי היתה שזה די מעניין להם את התחת, סליחה על הביטוי. לדעתי, האפקט במיפויים הוא שונה. זה לייצר לחץ נפשי על הפלסטינים, להיכנס להם לבתים, להעיר אותם באמצע הלילה ולייצר אצלם את תחושת הנרדפות הזאת. מראיין: באיזה שלב הבנת שלא נעשה שימוש בחומרים של המיפויים? עד: לצורך העניין במיפוי השני, כשהבנתי שאין איזשהו נוהל מסודר למה עושים, אז הבנתי שזה די בולשיט ועיקר התכלית של אותם מיפויים זה כמו שאמרתי בעצם, לחץ על האוכלוסייה שם 260."ותחושת נרדפות יש מקרים שבהם פרקטיקת ה"מיפויים" משמשת על מנת להרתיע פלסטינים מהשתתפות בפעולות כמו הפגנות, יידוי אבנים או עימות עם חיילים, וייתכן שאף כדי ליצור מצב שבו 261.הקהילה מפעילה לחץ על פרטים מתוכה - 59 - ״ ״ ״ .19 , עדות מס׳2016-2013 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות שוברים שתיקה: סמ״ר בחיל התותחנים262 . אתר בצלם, הצבא נכנס בשעות לילה מאוחרות לבתיהן של עשרים משפחות פלסטיניות באזור שכם, הפחיד את בני הבית ושיבש את שגרת263 .24.6.2015 ,חייהם ללא כל הצדקה .54 , עדות מס׳2014-2011 , של חטיבת הנח״ל50 . מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות שוברים שתיקה: סמ״ר בגדוד264 שזה לא מעניין אותו, ושהוא רוצה לראות את כל בני המשפחה. אחרי שהערנו את הילדים החיילים כך הם יצאו -ערכו חיפוש בבית וצילמו אותו. אחר מהבית, הלכו סביבו וקראו לבעלי. אחרי שהם עזבו בעלי סיפר לי שהם לקחו אותו לדיר הכבשים בחצר וצילמו את כל הסביבה של הבית. כשהחיילים עזבו הם אמרו לבעלי שאם התלמידים בבית הספר של הכפר ימשיכו ליידות אבנים על כביש יצהר הם 263".יבואו כל לילה להטריד את התושבים חייל נוסף העיד על שימוש בפרקטיקה של "מיפוי" שכלל צילום בני משפחה כאמצעי להרתעה בכפרים, בעקבות יידוי אבנים. מעדותו עולה כי לאחר שזוהה בגדוד יידוי אבנים חוזר על כלי רכב צבאיים מתוך מכונית שחורה נשלחה הפלוגה שלו לסיורים ליליים בכפרים באזור שכם. "[...] ממש חרשנו את כל הכפר, זה היה שעות רחוב [...] הקונספט היה להפחיד, -ארוכות רחוב לאיים [...] משימת העל היתה לייצר תחושת נרדפות בקרב האוכלוסייה הפלסטינית. זה לא משפט שלי, ממש משפט שהיה במצגות ובתדריכים, זו היתה המסגרת הגדולה, ובתוך זה במסגרת היוזמה של הפלוגה, פשוט לנסות להפחיד 264".]...[ את זורקי האבנים מהרכב השחור קצין בדרגת סגן העיד על ביצוע "מיפויים" בבית או שניים שנבחרו באקראי בכפר חרמלה, לאחר חדירה של פלסטינים להתנחלות תקוע הסמוכה לכפר. דיירי הבתים שנבחרו לפלישה לא נחשדו במעורבות כלשהי בחדירה או באירוע אחר. לדבריו, ההסבר שנתן מפקד הגדוד לביצוע הפלישות הללו היה שהן נועדו להעביר "להם" מסר. העברת מסר באמצעות חפים מפשע לכלל תושבי הכפר היא למעשה איום קולקטיבי ושימוש באותם חפים מפשע לצורך העברתו. "עד: פעם אחת, התבצעה חדירה להתנחלות, לתקוע היהודית, כנראה מכפר שנקרא חרמלה שנמצא מעבר לכביש. הגענו לשם עם הגשש וחיפשנו את חייל שהשתתף ב"מיפויים" באזור בית לחם העיד שנשלח לבצע "מיפויים" באזורים שבהם התרחשו אירועים שהצבא מכנה "הפרות סדר", הכוללים בין היתר יידוי אבנים במהלך הפגנות או עימותים עם הצבא. במהלך הפלישה לבית ובדיקת הפרטים של בני המשפחה החיילים השוו את פרטיהם של הנוכחים עם רשימת שמות שהיתה ברשותם לגבי בני הבית. לדבריו, אם לא נכח בבית נער (פחות או יותר ) שהיה רשום כדייר, החיילים ידעו שעליהם להתעכב 20-15 בגיל ולתשאל את בני המשפחה על מקום הימצאו. זאת משום שאותם נערים נחשבים ל"אוכלוסייה שהיא בעייתית" בלשונו, כלומר כזו שמשתתפת באירועי "הפרת סדר". החייל התרשם כי המטרה המרכזית היתה ליצור באופן מכוון הרתעה ותחושת איום מתמיד בקרב כלל האוכלוסייה. ולייצר לחץ בתוך הקהילה כנגד "מפירי סדר": "עד: אני חושב שתכלס המטרה העיקרית היא הרתעה, שזה משהו שאומרים: אנחנו צריכים לייצר הרתעה באזור. יש עכשיו הפס"ד [הפרות סדר] כל יום וזה לא מתאים אז חלק מניסיון ההרגעה זה לייצר הרתעה ולהגיד: צה"ל פה, אנחנו פה ואנחנו יכולים להיכנס אליכם לבית בכל שעה. [...] [ההרתעה הזו מכוונת] לאוכלוסייה, לחבר'ה שמפרים את הסדר וגם לאוכלוסייה באופן כללי שתמנע את הפרות הסדר, למבוגרים. [...] מראיין: אתה נכנס לבתים רנדומליים? דינו מוחלט. כאילו אין טיפת -דן-עד: לחלוטין. אן 262".מודיעין במיפויים עביר שתייה מהכפר מאדמא סיפרה לארגון בצלם על פלישת חיילים . לדבריה, לפני שעזבו אמר אחד החיילים 13.5.2015-לביתה ב לבעלה כי אם תלמידי בית הספר יוסיפו ליידות אבנים על הכביש, החיילים יחזרו להטריד את התושבים. "שישה או שבעה חיילים נכנסו לבית. הם ביקשו את תעודות הזהות שלנו. הבאנו להם את התעודות והם רשמו את הפרטים שלנו על דף וביקשו שנביא את הילדים. בעלי אמר להם שהילדים ישנים, ושאם נעיר אותם הם יפחדו מאוד. החייל אמר - 60 -״ ״ ״ .59 , עדות מס׳2014 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות שוברים שתיקה: סגן265 .14 , עדות מס׳2017-2014 ,). מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות שוברים שתיקה: סמ״ר בפיקוד העורף (חילוץ והדרכה266 . נציין כי באופן כללי הצבא אינו מכחיש כי אימונים צבאיים מתבצעים בשטח כפרים3.9.2015 ,. מכתב דו״צ לבצלם, ״פקודות צה״ל למיפוי מבנים״267 פלסטינים בגדה המערבית, אולם הוא טוען כי הוא פועל ״לצמצם את אי הנוחות שעלולה להיגרם״ לתושבים כתוצאה מכך. מכתב מיועמ״ש הגדה למשרד .28.4.2014 ,עריכת דין מיכאל ספרד (היועץ המשפטי של יש דין), ״פנייתך בנושא עריכת אימוני צה״ל בכפרים פלסטיניים״ .51 (כולל שירות מילואים), עדות מס׳2014-2000 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות שוברים שתיקה: רס״ן במערך הנ״מ268 העקבות, לא היה כלום. ואז המג"ד בא לחפ"ק כבר בסוף האירוע ואומר: תסתכלו במשואה [מערכת מפות ממוחשבת] ותבחרו ארבעה מבנים ותמפו אותם. שואלים אותו: 'למה?' הוא אומר כדי שיידעו שאם הולכים לעשות אצלנו דברים כאלה, זה לא משהו שאנחנו הולכים לעבור עליו בשתיקה ובעצם הפעילות הזאת הולכת להעביר להם איזשהו מסר. איפשהו גם היצר הזה של להחזיר, בער בי קצת. שניים, סתם באופן אקראי, באנו לשם -בחרנו בית לחרמלה, זה מעבר לכביש וגם שם זורקים לפעמים אבנים על הציר. באנו לבית, סגרנו על הבית, נכנסנו בלילה 2-פנימה, הערנו אותם, זה היה לפי דעתי ב . נכנסנו פנימה למפות את הבית, אני חושב 3 או על זה תוך כדי שיש משהו קצת הזוי, לאנשים האלה אין שום קשר למה שהיה בתקוע, זה סתם אנשים שלא עשו כלום שהערנו אותם באמצע הלילה, וואלה באסה. מראיין: איך בחרתם את הבית? עד: אזור שלא היינו בו אף פעם, במקרה הגענו לבית של שני ירדנים שגרים שם, אין להם ילדים אפילו, אין להם כלום, אין מישהו שהיה יכול לזרוק 265."אבנים או לבצע איזה פשע שם מטרה נוספת של פעולות "מיפוי" נחשפת בעדויותיהם של שני חיילים שמסרו כי ביצעו 'מיפויים' לצורך אימון של המשתתפים, במסגרת מילואים או לקראת חזרה של הגדוד לשירות בגדה המערבית לאחר תקופה ארוכה. "נכנסנו מחלקה לכפר בגזרת הבקעה, כפר שהוגדר לא בעייתי וגם אמרו לנו את זה, כפר שמוגדר כ'כפר בסדר'. מה שאמרו לי בתור מפקד זה שאנחנו עושים את הפעילות הזאת בשביל להתאמן, יותר מאשר הצורך המבצעי של המודיעין הזה. בתור כפר שאין בו שום בעיה, זה היה נטו בשביל להתאמן, זה מה שאמר לנו. [...] מטרה סמויה זה שאמרו לי בתור מפקד זה להתאמן. המטרה שאמרו לחיילים שזו היתה מטרה גלויה 266".]...[ לאסוף מודיעין על הכפר שנמצאים באופן רשמי הצבא מכחיש שימוש ב"מיפויים" לצורך אימון של חיילים, ולטענתו "חל איסור מוחלט לקיום 'מיפוי מבנים' כסוג של אף על פי כן, מעדותו של החייל עולה כי הדברים 267."תרגיל או אימון נאמרו לו בצורה מפורשת והם אינם פרשנות סובייקטיבית שלו. . חדירה לפרטיות ואיסוף מידע פרטי2 הפגיעה הכרוכה ב"מיפויים" היא כפולה. ראשית, כמו כל פעולת פלישה לבית "מיפוי" כרוך בפגיעה בפרטיות, בתחושת הביטחון ובשגרת החיים של המשפחה שחיילים זרים נכנסים לביתה באמצע הלילה, ולעיתים שוהים בו ללא כל פיקוח תוך ביצוע חיפוש בחלקים פרטיים של הבית. כך למשל תיאר קצין בדרגת רס"ן את רשמיו מחיפוש שבו השתתף, בביתה של משפחה פלסטינית בכפר אידנא: "מי שפתח לנו את הדלת היתה אישה לדעתי בשנות השלושים שלה, הסתבר שיש בבית חוץ ממנה שניים או שלושה ילדים קטנים, הגדול ביותר היה ואני מגזים, בני שלוש, ארבע, 10 צריך להיות בן חמש, שש, איפשהו שמה, ורק היא והילדים. 'איפה בעלך?' בעלה מעצב אופנה והוא מנסה למכור עכשיו את הקולקציה שלו בירדן. והיא לבד עם הילדים בבית ובעלה פאקינג מעצב אופנה שמנסה להתקיים בזה שהוא מנסה למכור את מה שהוא עושה בירדן. ויש חצי פלוגה שפושטת על הבית שלו באמצע הלילה עם ילדים קטנים שיושבים ובוכים בהיסטריה. עם שני חיילים שעומדים לידם בזמן שכל השאר ממפים את הבית. ופשוט רציתי למות. פשוט רציתי למות כאילו. [...] כי השב"כ רצה מידע שיום אחד אולי ישרת אותו וכנראה שלא. בשביל הפגנת נוכחות ובשביל כל הדברים האלה כאילו, בסוף שוב, אני לא יודע מה הדעות שלהם ומה המנטליות שלהם אבל זה בית שלא היה על הרדאר של אף אחד, עם פאקינג מעצב אופנה, אשתו וילדים קטנים שאין לי ספק שכל אחד מהם יגדל לשנוא אותנו ואני מבין לגמרי למה. אנחנו יצרנו אצל המשפחה הזאת משהו שלא קשור להסתכלות אובייקטיבית או כלום, הם רגשית, הדבר הזה יישאר איתם כל החיים בדיוק 268".כמו שאיתי זה נשאר - 61 - ״ ״ ״ . העדות המלאה באתר שוברים שתיקה: ״הם היו עומדים58 , עדות מס׳2015 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות שוברים שתיקה: סגן בחיל התותחנים269 .ככה באמצע הלילה, כל אחד מחזיק את תעודת הזהות שלו והיינו מצלמים אותם״ .29.3.2015 ,. בצלם, חיילים רעולי פנים נכנסו באישון לילה לבתי פלסטינים בחברון, הורו להם להעיר את ילדיהם, וצילמו את הילדים270 .4506/19 , תיק יש דין21.8.2019-. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות יש דין: מרשד כרכי, תושב חברון, בנוגע לפלישה של חיילים לביתו ב271 . הצבא לא התייחס ל״מיפויים״ בתשובתו לבקשה של יש דין על פי חוק חופש מידע בנושא פלישות הצבא לבתים, שבה התבקש לפרט את הצווים, הנהלים272 . בשל כך, לא ידוע לנו בוודאות מהי עמדת הצבא בנוגע18.11.2019 ,והפקודות הנוגעים לכל סוגי הפלישות. מכתב דו״צ ליש דין, ״פנייתך בנושא כניסה לבתים״ לתקנות הנלוות לתקנת האג, הנחשב לכלל היסודי המנחה את פעילות הכוח הכובש ואת היחסים בין האזרח לשלטון בשטח 43 לסמכותו לערוך ״מיפויים״. סעיף הכבוש, מקנה לצבא הכובש סמכויות וכוחות שלטוניים תוך שהוא מתווה את השיקול המרכזי שלאורו ניתן להפעילם. הכוח השולט מחויב לנהל את השטח בנאמנות, לתקנות הנלוות.43 ), סעיף1907( תוך איזון בין שמירה על הביטחון לבין קיום החיים האזרחיים של האוכלוסייה המקומית. אמנת האג בדבר דיני המלחמה ביבשה . פעולות לא לגיטימיות3 פלישה לבתים לצורך "מיפויים" מדגימה כיצד במציאות של כיבוש מתמשך, הצבא הישראלי מטשטש את ההבחנה בין פעולות שנועדו להגנה מפני אויב לבין פעולות שנועדו לשימור השליטה באוכלוסייה ולהפסקת כל התנגדות אזרחית לשליטה זו, גם כשאינה בדרכי לחימה, דבר שמביא לפגיעה קשה בזכויותיהם של הפלסטינים. יתרה מכך, מהעדויות על השימוש בפרקטיקה זו עולה שלפחות חלק מהפעולות נעשות ללא הרשאה חוקית, אפילו תחת המסגרת הרחבה שדיני הכיבוש והתחיקה הצבאית מעניקים. ניתן להניח כי הצבא גורס שהסמכות של כוחות הביטחון להיכנס לבתים של פלסטינים ולערוך בהם פעולות "מיפוי" נובעת מסמכותו וחובתו של הצבא לשמור על הביטחון והסדר הציבורי בשטח הכבוש, 272 .הקבועה בהוראות המשפט ההומניטרי הבינלאומי שתי מסגרות חוקיות שונות מקנות לצבא הישראלי הרשאה לבצע פעולות בשטח הכבוש, שמטרתן מוגדרת כשמירה על הביטחון או ומורא. הפלסטינים אינם יודעים מה יעשה הצבא במידע שהוא אוסף, ומבחינתם המידע הפרטי יכול לשמש כדי להרע להם. שני "מיפויים" בהפרש 2019-בביתו של מרשד כרכי בחברון נערכו ב של פחות משלושה חודשים. אלו כללו צילום של כל בני המשפחה וכל חדרי הבית. בעקבותיהם הביע כרכי בפני תחקירן יש דין חשש גדול לגבי השימוש שייעשה בתמונות שצולמו: "בקרב החיילים היה חייל בדואי וחייל גבוה בלונדיני שהתחיל לצלם את כולנו, כולל את הנשים שיצאו לראות מה קורה. התקוממתי על כך שמצלמים גם את הנשים ואת כל חדרי הבית. המפקד השיב כי הם מצלמים, ללא אישור ובלי סיבה ובלי הסכמים ככה! הנשים היו מאוד מפוחדות. ניסיתי שוב, - כמו בפעם הקודמת, להסביר כי צילום הנשים פוגע בכבודנו ובמסורת שלנו. אני מאוד מודאג איזה שימוש ייעשה בתמונות של הבנות בעידן 271."הטכנולוגיה העכשווית שנית, פעולות ה"מיפוי" כוללות מטבען איסוף בכפייה של מידע תמונות ופרטים על מבנה הבית.- פרטי על אוכלוסייה אזרחית "[...] היינו מתחילים לשאול אותם שאלות: איפה אבא עובד, איזו מכונית יש לו, מה הם עושים, איפה הילדים לומדים, במה הם עובדים, אם הם זורקים אבנים וכל מיני דברים בסגנון. ואז אחד החיילים היה משרטט במחברת את מבנה הבית, איפה החדרים, מי גר איפה והשלב האחרון היה לצלם אותם הם היו עומדים ככה באמצע הלילה, כל אחד מחזיק 269".את תעודת הזהות שלו והיינו מצלמים אותם עדות שמסר נאיף דענא מחברון לארגון בצלם מלמדת כי איסוף המידע יכול לכלול גם צילום של קטינים, ומדגימה את הפגיעה בילדים בעקבות פעולות מסוג זה: "החייל הורה לי להעיר את כל בני המשפחה. אשתי ניסתה לשכנע את החיילים לא להעיר את הילדים ואמרה להם שכולם קטנים והם יפחדו כשיראו את החיילים. אבל החייל התעקש להעיר אותם. הבת שלי בתול, בת שבע, התעוררה ועמדה ליד הדלת של החדר, היא פחדה מאוד. הרגעתי אותה והערתי . לא הערתי 12- ואת קוסי בן ה13-את עודיי בן ה את סוהייב בן העשר ואת תאמר בן השנתיים וחצי. החיילים לקחו את עודיי וקוסיי לסלון, חייל אחד שאל אותם מה שמותיהם, ואחר כך צילם אותם. הוא צילם גם אותי ואת אשתי דלאל. הילדים שלי פחדו מאוד, ובמיוחד קוסיי. אחרי שהחיילים יצאו 270".מהבית קוסיי התחיל לבכות המידע שבידינו לא מאפשר לקבוע אם וכיצד נשמרים כל אותם האם קיים בידי כוחות - פרטים אישיים על אודות אלפי בני אדם הביטחון מאגר מידע שבו נאספת האינפורמציה ואם כן, האם המידע מאובטח דיו, למי יש גישה אליו והאם הוא נמצא תחת פיקוח הולם. עם זאת, גם אם נניח שהמידע נשמר ומאובטח כהלכה (ונזכיר שישנם מקרים שבהם המידע לא נשמר כלל), עצם איסוף המידע השיטתי על אנשים שאינם חשודים בדבר מהווה פגיעה נוספת בזכות לפרטיות של האוכלוסייה הפלסטינית, ומייצר תחושת איום - 62 - , הבדיקה והחקירה בישראל של תלונות וטענות בדבר הפרות של דיני הלחימה על פי המשפט הבינלאומי- . ראו למשל: ועדת טירקל, דוח שני273 .46-36 , סעיפים15.4.2018 ,, יש דין נ. ראש המטה הכללי, כתב עתירה3003/18 . להרחבה ראו גם: בג״ץ63-62 [להלן: ״דוח שני״], עמ׳2013 פברואר . בחלק השני (מראית עין של חוקיות) בדוח זה.1.. בחלק הראשון (פלישות צבאיות לבתים בדין הבינלאומי והישראלי). ופרק א2.. ראו פרק ב274 . מההתייחסויות המעטות של גורמים צבאיים לפעולות אלה עולה כי ייתכן שהצבא רואה בחלקן פעולות חיפוש, אולם לנוכח העובדה ש״מיפויים״275 .נעשים במקרים שבהם אין כל חשד כלפי בני הבית, ממילא לא ניתן לקבל טענה זו בתשובה של היועץ המשפטי של הצבא בגדה המערבית לפנייה מהיועץ המשפטי של יש דין נכתב: ״באזור יהודה והשומרון בכלל ובגזרת חטמ״ר שומרון בפרט, נערכת פעילות מבצעית לחיפוש ולאיסוף מידע לגבי מבנים באיו״ש (המכונה לעיתים ׳מיפוי מבנים׳). הפעילות שמטרתה איסוף מודיעין למטרות שונות, נערכת לאורו של צורך צבאי מבוסס [...]״. מכתב מראש תחום מבצעי וזכויות אדם בלשכת היועץ המשפטי לגדה המערבית אל משרד עריכת דין . [ההדגשה במקור].13.7.2015 ,מיכאל ספרד (היועץ המשפטי של יש דין), ״הנדון: פנייתך בשם עמותת ׳יש דין׳ בדבר ׳אימונים צבאיים בכפרים׳ . 19 , עדות מס׳2013-2016 ,, מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות שוברים שתיקה: סמ״ר בחיל התותחנים59 . ראו ציטוט בעמ׳276 ,. ועדת טירקל הבחינה בין ״הפרעות ומתחים פנימיים כמו מהומות, ומעשים מבודדים וספורדיים של אלימות״ לבין ״השתתפות ישירה במעשי האיבה״277 .99-98 דוח שני, עמ׳ ,על הסדר: האחת היא המסגרת החוקית החלה על אירועים אזרחיים שאינם לחימתיים, למשל הפגנות (גם כאלה הכוללות "הפרות סדר", מהומות ואפילו יידוי אבנים או בקבוקי תבערה). השנייה היא המסגרת החוקית החלה על מצבים הנופלים תחת ההגדרה של "עימות מזוין". דיני הלחימה מעניקים לצבא הכובש סמכות רחבה מאוד לפעולות שמקורן ב"צורך צבאי", אולם סמכות רחבה זו תקפה רק באותם מצבים או צרכים הנופלים תחת ההגדרה של "עימות מזוין" ואינה חלה על מצבים שנכון יותר להגדיר כמצבי 273.אכיפת חוק לכאורה, סמכות רחבה זו של דיני הלחימה מעניקה לצבא הישראלי הרשאה חוקית לבצע "מיפויים" בבתים של פלסטינים שאינם חשודים בדבר. ואולם הרשאה זו מוגבלת למצבים שבהם ניתן להצדיק את הצורך ב"מיפוי" כנובע מהתמודדות במסגרת ה"עימות המזוין". כל צורך אחר, שלא ניתן להצדיק ישירות כפעולה הנוגעת לעימות מזוין, נותר כפוף למסגרת החוקית המגבילה יותר של אכיפת חוק לטובת שמירה על הסדר הציבורי. אין לצבא הרשאה חוקית לבצע "מיפויים" שתכליתם קשורה לאכיפת חוק או לשמירה על הסדר הציבורי ואין כל לגיטימציה לפעולות כאלה. לאור האיסור במשפט הבינלאומי על פגיעה שרירותית 274,בזכויות, ונוכח החובה לוודא שכל פגיעה כזו צריכה להיות מידתית ספק אם יש מקרים שבהם "מיפויים" יכולים להיחשב לחוקיים בעיני המשפט הבינלאומי, כאשר תכלית הפעולות קשורה למסגרת החוקית של אכיפת חוק. החדירה לתוך המרחב הפרטי של מי שאינם חשודים בדבר ואיסוף מידע עליהם סותרת עקרון יסוד של הגנה על זכויות אדם. עקרון זה קובע כי השלטון אינו רשאי לפגוע בזכויות של יחידים אלא כאשר הם חשודים בביצוע או במעורבות בביצוע של עבירה, או משום שנשקפת מהם סכנה ממשית, וגם אז הדבר צריך להיעשות תוך בקרה נאותה שאכן יש עילה וראיות התומכות בה. עצם הזהות של פלסטינים תושבי הגדה המערבית לא הופכת אותם לחשודים או למסוכנים ולא יכולה להצדיק את הפגיעה בזכויותיהם. יתרה מכך, התחיקה הצבאית כוללת הרשאה (רחבה ומתירנית) להיכנס לבתים לצורך ביצוע חיפוש או מעצר, כחלק ממערך של אכיפת חוק. לעומת זאת, לפרקטיקה השגורה של ביצוע "מיפויים" פלישה לבתים של מי שאין לגביהם חשד קונקרטי לשם איסוף - בהיעדר חקיקה הקובעת275 . אין הרשאה בתחיקה הצבאית- מידע בבירור באילו תנאים פעולות אלה מותרות, ככל שהן נעשות הן - לצורך מטרה הקשורה למסגרת החוקית של אכיפת חוק נעשות ללא סמכות והינן בלתי חוקיות. לשם השוואה, בחוק הישראלי ובנוהלי המשטרה אין הרשאה לרשויות אכיפת החוק להיכנס לבית פרטי למטרת איסוף מידע מודיעני כללי. מתן הרשאה כזו היה מנוגד באופן מוחלט לתפיסה שלפיה למדינה אסור לאסוף מידע שלא לצורך על אזרחים חפים מפשע, לנהל מעקב על אורחות חייהם ולהפר את פרטיותם. איסוף מודיעין על ידי המשטרה נעשה באמצעים אחרים, ואך ורק במקרים שבהם ישנו חשד לביצוע או למעורבות בעבירה פלילית ספציפית וקונקרטית. המשטרה והשב"כ אינם מנהלים איסוף מידע שיטתי על כלל האזרחים, ואזרח ישראל לא יעלה על דעתו חדירה של כוחות הביטחון לביתו לצורך איסוף מידע פרטי. הדברים נכונים כמובן גם לגבי אזרחים ישראלים המתגוררים בגדה המערבית (מתנחלים). לעומתם, פלסטינים המתגוררים בגדה המערבית אינם נהנים מביטחון דומה. כך למשל, תושבי חברון היהודים אינם חשופים לפלישות לבתיהם לצורך "מיפוי", בעוד שבבתי התושבים הפלסטינים של העיר נערכים "מיפויים" באופן תדיר. מהעדויות שהובאו כאן בנוגע לשימוש השגרתי בפרקטיקה של "מיפויים" בגדה המערבית עולה בבירור כי השימוש בפעולות אלה אינו מוגבל למקרים חריגים ומבודדים, שבהם ייתכן שישנה הצדקה חוקית לפעולה הפוגענית לאור הסמכויות הרחבות שמעניקים דיני הלחימה לצבא הכובש. בין היתר, העדויות מלמדות על כך שלעתים הבתים שבהם נערכים "מיפויים" לא נבחרים מראש בהנחיה של 276."דינו-דן-גורם מודיעיני זה או אחר, אלא בשרירותיות בשיטת "אן עוד עולה מן העדויות כי פעולות אלה משמשות לעתים כתגובה לאירועים שהצבא מכנה "הפרות סדר", למשל יידוי אבנים, בבתיהן של משפחות שאין לגביהן כל חשד קונקרטי. ביצוע "מיפויים" בתגובה לאירועים שהצבא רואה כ"הפרות סדר" הינו בלתי חוקי לחלוטין: ראשית, משום שהפגנות, כולל כאלה הכוללות יידוי אבנים, הן אירועים שהמסגרת החוקית המגדירה את כללי התגובה אליהם היא מסגרת של אכיפת חוק ולא של עימות שנית, משום שמהעדויות עולה אפשרות שנעשה שימוש 277.מזוין - 63 - ״ .53 , עדות מס׳2008-2005 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות שוברים שתיקה: סמ״ר ביחידת דובדבן278 ,). מכתב מראש תחום מבצעי וזכויות אדם בלשכת היועץ המשפטי לגדה המערבית אל משרד עריכת דין מיכאל ספרד (היועץ המשפטי של יש דין279 .13.7.2015 ,״הנדון: פנייתך בשם עמותת ׳יש דין׳ בדבר ׳אימונים צבאיים בכפרים׳ .35-34 , עמ׳2018 ,2017-2011 . שוברים שתיקה, קו חברון: עדויות חיילים מחברון2014 ,932 . מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות שוברים שתיקה: סגן, נח״ל280 State of Palestine, Palestinian Central Bureau of Statistics, Preliminary Results of the Population, Housing and Establishments Census 2017 p .78 .281 United Nations Office for the Coordination of Humanitarian Affairs, occupied Palestinian territory, The humanitarian situation in the H2 .282 area of the Hebron city - Findings of needs assessment 2019 ]hereafter: “OCHA oPt, H2area "[ , פגיעה בזכויות האמורות מותרת לעיתים, כאשר תועלתה עולה על פגיעתה וכאשר אין בנמצא חלופות שפגיעתן פחותה. ואולם אין ספק הנעשית כדבר שבשגרה - שחדירה גסה לפרטיותם של פלסטינים מבלי שניתן משקל ראוי לנזק שהיא מסבה לאלפי, אם לא מאות היא פגיעה בלתי מידתית.- אלפי בני אדם, רבים מהם קטינים מובן שהדברים נכונים שבעתיים אם המידע שנאסף במהלך ה"מיפויים" לא נשמר כלל וכאשר המטרה לפעולה אינה צורך מודיעיני, כפי שמתואר ברבות מהעדויות שמסרו חיילים וקצינים, אלא אימון, הרתעה, או "הפגנת נוכחות". יתרה מכך, ביצוע "מיפויים" לצורך "הפגנת נוכחות" או הרתעה עלול להגיע לכדי הפרה של האיסור בחוק הבינלאומי על שימוש באמצעי הפחדה והשלטת טרור. סיכומו של דבר, המסגרת הרחבה של דיני הלחימה מעניקה לכאורה הרשאה מצומצמת לביצוע פעולות "מיפוי", במקרים שבהם אכן יש צורך צבאי לאסוף מידע מודיעיני קונקרטי שנועד להתמודד עם אויב במסגרת עימות מזויין, ולא כדי להתמודד עם "הפרות סדר", הפגנות או עבירות פליליות שההתמודדות עימן מוסדרת בדיני אכיפת החוק. מהעדויות שבידינו עולה שהשימוש שעושה הצבא בפרקטיקת ה"מיפויים", הכוללת חדירה למרחב הפרטי ללא כל חשד קונקרטי כלפי בני הבית, הוא שרירותי ובלתי מידתי, ולפחות בחלק מהמקרים אף נעדר כל הרשאה חוקית. מעבר לסוגיית חוקיותן של פעולות ה"מיפוי", הרי שבפרקטיקה שבמסגרתה נכנסים כוחות הצבא למאות בתים של חפים מפשע כדבר שבשגרה, תוך פגיעה קשה באזרחים החיים תחת שליטה ישראלית, ישנו פגם מוסרי עמוק. השימוש הנרחב בדיני הלחימה מדגים את העיוות שנגרם במציאות של כיבוש מתמשך, שבה להתייחס לאוכלוסייה - בתנאים מסוימים- הצבא הכובש רשאי המצויה תחת כיבוש כאל אויב. ב"מיפויים" כאמצעי להפחדה והרתעה, בניגוד לאיסור שמטיל המשפט הבינלאומי על ענישה קולקטיבית ועל שימוש באמצעים להפחדה או השלטת טרור כלפי אוכלוסייה הנמצאת תחת כיבוש. פלישה כפויה של כוח צבאי לתוך המרחב האינטימי של משפחה שאינה חשודה בדבר היא פרקטיקה פוגענית, הפוגעת בבריאות הנפש של ילדים ומבוגרים. חייל ביחידת דובדבן תיאר את האווירה הקשה השוררת בבתים בעת הפלישה אליהם לצורך מיפוי או מעצר: "אתה נכנס לבית, ומתחילה היסטריה. ההורים מתעצבנים ומבולבלים והילדים בוכים, הרבה פעמים משתינים במכנסיים, אתה ממש רואה אותם משתינים במכנסיים. צורחים, בוכים, ואתה חייב להשתיק אותם כמה שיותר מהר. [...] ואתה כאילו מוצא את עצמך או שאתה צועק על ילדים או מנסה להרגיע ילדים או שאתה דורש מההורים שיסתמו את הפה של הילדים שלהם. זה תמיד היה סיטואציה סופר לחוצה וסופר מסובכת [...] אבל אתה רואה שוב ושוב בכל כניסה לבית, בין אם זה 278".מעצר ובין אם זה מיפוי, מה זה עושה לילדים נוסף להשלכות הקשות על בריאות הנפש, מדובר בהפרה חמורה של הן - הזכות לפרטיות ובפגיעה בביטחון ובכבוד של חפים מפשע באמצעות חדירה למרחב הפרטי הפיזי, והן באמצעות איסוף מידע אישי על אזרחים בידי השלטון. בשל כך, גם אם ניתן היה לקבל את טענת הצבא כי "מיפויים" נעשים לצורך איסוף מידע "לאורו של צורך מהמידע שבידינו עולה שמדובר במקרה מובהק 279,"צבאי מבוסס וקיצוני של שימוש שרירותי ובלתי מידתי בכוח על ידי הריבון. - 64 - .2019 . לקריאה נוספת על חברון: בצלם, בכסות ביטחונית: המדיניות הישראלית בחברון כאמצעי להעברה בכפייה של תושביה הפלסטינים, ספטמבר283 .40 , קו חברון, עמ׳2016 , של חטיבת הנח״ל50 . מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות שוברים שתיקה: סמ״ר, גדוד284 .38 , קו חברון, עמ׳2013 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות שוברים שתיקה: גדוד רותם של חטיבת גבעתי285 .60 , עדות מס׳2008 , של חטיבת הנח״ל50 . מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות שוברים שתיקה: סמ״ר, גדוד286 ״ ״ ״ הקירבה הפיזית בין בתי ההתנחלות הישראלית בעיר לבין בתי הפלסטינים, משמשת עבור הצבא עילה לנקיטת דפוסי דפוסים אלה באים לידי ביטוי בפעולה הן במרחב הציבורי 283.פעולה קיצוניים באופןו שגרתי נגד תושבי העיר הפלסטינים והן בתוך בתי הפלסטינים, במרחב הפרטי שלהם. במרחב הציבורי חיילים ושוטרי מג"ב מבצעים סיורים (פטרולים), מקימים מחסומי פתע ובודקים בצורה אקראית ולעיתים אלימה עוברי אורח ומכוניות. חברון נותרה העיר הפלסטינית היחידה (למעט ירושלים המזרחית) שבה הצבא הישראלי נוכח באופן קבוע במרחב הציבורי, גם באזורים שבהם גרים פלסטינים בלבד. מערך של עשרות מחסומים וחסימות שהקימה ישראל מונע או מגביל את תנועת תושבי העיר הפלסטינים אל בתיהם, כבישים וצירים מרכזיים בעיר העתיקה מותרים לתנועת יהודים בלבד. הפגיעה הקבועה בשגרת החיים של פלסטינים בחברון מתבטאת גם בחדירה חוזרת ונשנית למרחב הפרטי שלהם. בהשוואה לכלל הגדה המערבית, תושביה הפלסטינים של חברון חשופים לפלישות צבאיות לבתיהם ולחדירה למרחב הפרטי שלהם בעוצמה מוגברת ואף בשיטות פעולה ייחודיות. פלישות לבתים בעיר מתבצעות בכל שעות היממה, ביום וגם בלילה. חיילים ישראלים בדרגות זוטרות נכנסים לבתים באופן יומיומי במסגרת סיורים (פטרולים) שגרתיים. נוסף על כך, השתלטות על גגות או חלקים של בתים ופלישות לצורך "מיפוי" נפוצות בחברון בתדירות גבוהה באופן משמעותי מאשר בשאר אזורי הגדה המערבית. אחר הצהריים לבית [...] זה היה פשוט פקודה של להסתובב 17:00-"זה פשוט אנשים שנכנסים לך ב 284 ".שם ולהיכנס לבתים. [...] כל בית אתה עולה, אתה נכנס לבית, מסתובב על הגגות "עד: היינו צריכים לעשות שלושה או ארבעה סיורים ביום, לעשות בידוקים. יש את [ציר] ציון, את שכונת ג'עברי מעל המערה [מערת המכפלה] שם. היינו הולכים, נכנסים לשכונה, וכל פעם היה קטע שביקשו מאיתנו לעלות על כמה שיותר גגות. [...] מראיין: וכמה בתים כאלה נכנסת ועלית להם לגג? 285 ".עד: עשרות, עשרות הבתים שאליהם פולשים החיילים נבחרים לעתים באופן שרירותי לגמרי על ידי חיילים או קצינים בדרגות זוטרות. "מראיין: ואיך אתה בוחר את הבתים שאתה נכנס אליהם? עד: אקראית לגמרי. ממש אקראית לגמרי. [...] אני בתור המפקד [בדרגת סמ"ר] הייתי מגיש תוכנית 286".ערב לפני שאני יוצא לפטרול והייתי קובע אקראית חברון כיוצא מן הכלל המעיד על הכלל- 280""בחברון, אם אתה פלסטיני אז אני אכנס לבית שלך מתי שבא לי נמצא תחת שליטה ביטחונית מלאה של ישראל וכולל H2 האזור המכונה281. אלף פלסטינים200-בחברון גרים למעלה מ פלסטינים וכמה מאות 33,000- משטח העיר, בהם כל ההתנחלויות הישראליות בחברון. באזור זה מתגוררים כ20%-כ 282.מתנחלים ישראלים ותלמידי ישיבה - 65 - ״ הימצאותם של בתי המתנחלים במרכז השכונות הפלסטיניות בעיר משפיעה באופן ישיר על התנהלות החיילים ומגבירה את הפגיעה בפלסטינים. חיילים משתלטים על גגות בתים למטרות תצפית בסופי שבוע, בחגים יהודיים ואף באירועים פרטיים של ההתנחלות בעיר. נוסף על כך, פלסטינים שמתגוררים בצמידות למתנחלים חשופים יותר לפגיעה ולחדירה למרחב הפרטי שלהם. , סיפר ליש דין 2012 חאזם אבו רג'ב, שמתגורר עם משפחתו בחלק ממבנה שמתנחלים מנסים להשתלט עליו מאז שנת פעמים.20- חיילים פלשו לביתו למעלה מ2019 לינואר2018 שבין יוני "זה לא חדש, וחוזר על עצמו בכל פעם כשהחיילים נכנסים לבית. הם לא שאלו על כסף, ולדעתי 287".הכניסה נעשית רק למטרת הטרדה כדי לפנות אותנו מהבית מחקר שהתמקד באזורים הסמוכים להתנחלויות 2019 ) פרסם באפרילOCHA( המשרד לתיאום עניינים הומניטריים של האו"ם שטח שמתגוררים בו - הישראליות בחברון ובחלקים בעיר שבהם הצבא מונע מפלסטינים להיכנס או מגביל את תנועתם מהבתים הפלסטינים 75%- חיילים ישראלים פלשו ל2018 לקיץ2015 פלסטינים. המחקר מצא כי בין אוקטובר7,000-כ מהמקרים בני המשפחה העידו כי נערך בביתם חיפוש שכלל איומים והפחדות, ובשליש 97%-שנמצאים באזורים האלו. ב מהמשפחות דיווחו כי 44% ,מהמקרים אחד מבני המשפחה הותקף על ידי החיילים באופן פיזי בעת החיפוש. נוסף על כך 288.בתקופה זו הצבא השתלט על הגג או על חלק אחר של הבית. באחת מכל חמש משפחות הצבא עצר לפחות ילד אחד פלישות לבתים בחברון מתבצעות מתוך תכלית של הפגנת נוכחות של הצבא הישראלי בשכונות הפלסטיניות ויצירת "מנגנון ו"להגביר את 290," חיילים ששירתו בעיר סיפרו שהמשימה היתה "להראות לפלסטינים שמישהו שולט עליהם289."שליטה שניהם חשופים - בהקשר זה, בעיר בולט במיוחד הטשטוש בין המרחב הפרטי לבין המרחב הציבורי291."תחושת הרדיפה לגמרי לנוכחות מתמשכת של חיילים "התפיסה הביטחונית [...] היא שאתה חייב להיות בכל מקום בכל רגע נתון, הפלסטינים צריכים לקום לראות חייל. בדרך חזרה הם רואים חייל. בזמן שהחבר'ה היו, הילדים היו - בבוקר, ללכת לבית ספר בבית ספר, אולי היתה פשיטה ובלילה כשעצרו את דוד שלך או משהו. [...] יש חפיפה מוחלטת בין 292".התפיסות הביטחוניות למרחב הפרטי והציבורי בשל המאפיינים הייחודיים של הפעילות הצבאית בעיר, חברון אינה מקרה מייצג של תופעת הפלישות של חיילים ישראלים לבתי פלסטינים. עם זאת, הפעילות הצבאית בחברון מדגימה היטב את השרירותיות של פלישות אלה ואת העובדה שהן נועדו ליצור הפחדה ודיכוי של האוכלוסייה הכבושה. . אבו רג׳ב מתגורר עם משפחתו בחלק4352/19 , תיק יש דין31.1.2019 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות יש דין: חאזם אבו רג׳ב, תושב חברון287 דחה בג״ץ את עתירת המתנחלים שהתגוררו במבנה, שדרשו שלא2018 . במרץ2012 ממבנה שמתנחלים ישראלים מנסים להשתלט עליו מאז שנת קבוצה של מתנחלים חזרה להתגורר במבנה. לפרטים נוספים על המאבק המשפטי סביב המבנה 2019 לפנותם עד שתוכרע סוגית הבעלות עליו. באוגוסט .28.8.2019 ,ראו: יותם ברגר, ״מתנחלים נכנסו לבית המכפלה בחברון בלי היתר, לאחר שנקבע שמחציתו שייכת להם״, הארץ OCHA oPt, H2 .area, p 6 .288 .36 . מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות שוברים שתיקה: סרן, קו חברון, עמ׳289 .57 , שם, עמ׳2012 , של חטיבת הנח״ל50 . מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות שוברים שתיקה: סמ״ר, גדוד290 .39 , שם, עמ׳2014 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות שוברים שתיקה: סמ״ר, גדס״ר נח״ל291 .43 , עדות מס׳2010-2007 , של חטיבת הנח״ל50 . מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות שוברים שתיקה: סמ״ר, גדוד292 . - 66 - ״ מיד התפצלו והתפזרו בכל הבית, בכל הקומות. את כולנו, כולל הילדים הכניסו לסלון, לחדר הזה בו אנחנו יושבים עכשיו. לצערי אחי הקטן בן שבע גם היה בבית. מאז האירוע הוא מאוד זועם על , אם 23 כך שלקחו את ש' [אחותה של העדה, בת לפעוטה בת שנה וחצי]. לא מרפה מהנושא וכל הזמן שואל למה לקחו את ש', למה עצרו אותה. 30 הוא מאוד מפוחד. [...] היו הרבה חיילים, אולי בתוך הבית ועוד חיילים מסביב לבית בחוץ. [...] ש'] חקירה לבד בחדר. שמענו מהסלון -עשו לה [ל שסוחבים את ש' מהחדר ורוצים להוציא אותה מהבית ולהכניס אותה לג'יפ. שמענו שש' מתנגדת ומבקשת הזדמנות להיפרד מאיתנו אך הם סירבו. ש' היתה בבגדי תפילה כשנכנסו החיילים אלינו הביתה. כשלקחו אותה היא עדיין היתה בבגדי תפילה, הם לא נתנו לה להחליף. האחים שלי ביקשו מהחיילים להיפרד מש' אבל לא נתנו לאף אחד מאיתנו לצאת מהחדר. החיילים כיוונו את הנשק שלהם על האחים שלי כדי שלא יזוזו ולא יקומו. אזקו לש' את הידיים ומשכו אותה מהבית. ההורים שלי בכו, אנחנו בכינו, האחים שלי כעסו והתעקשו שיתנו לנו להיפרד מהאחות שלנו. קצין אחד הכניס את ש' לסלון. כולנו בירכנו אותה שתהיה חזקה, שתשמור על עצמה. ש' נראתה מפוחדת, רועדת ואזוקה ועם כפכפים על הרגליים. היא אמרה: 'תשמרו לי על הבת שלי'. לא אפשרו לה לנעול נעליים. כשהוציאו אותה רצינו ללוות אותה בחוץ אבל חיילים כיוונו עלינו את הרובים 295".'שלהם ואמרו לנו: 'תיכנסו הביתה אף שאין בידינו נתונים בנושא, ניתן להעריך שפלישות למטרת מעצר מהוות חלק משמעותי מכלל הפלישות הצבאיות לבתי פלסטינים בגדה המערבית. על פי נתוני ארגון בצלם, בחמשת החודשים 1,189 נעצרו ברחבי הגדה המערבית לפחות2019 הראשונים של מכאן שבתקופה זו נעצרו בגדה 296. קטינים144 אנשים, מתוכם אנשים בשבוע. 55- אנשים בחודש וכ238 המערבית בממוצע חלק ניכר מהמעצרים מתבצעים באמצעות פלישה לילית לבתים. 293 מעצרים . תת פרק זה יעסוק רק באופן ביצוע המעצר כאשר הוא נעשה באמצעות פלישה לבית, ולא בהיבטים נוספים הקשורים למעצרם של פלסטינים בגדה293 המערבית. להשלמת התמונה לגבי פגיעה בזכויותיהם של קטינים ובגירים פלסטינים במהלך מעצרם ובהליכים משפטיים, מומלץ לעיין בדוחות רבים שפורסמו [להלן: ״נוער בסיכון״]; 2018 כיצד מכשירים בתי המשפט הצבאיים את הפגיעה בזכויות הקטינים, מארס- בנושאים אלה. ראו למשל: בצלם, נוער בסיכון Military Court Watch, Monitoring the Treatment of Children Held in Israeli Military Detention, Annual Report, June 2019 - הישראלית והצבאית- . להשוואה בין שתי מערכות הדיניםAddameer - Prisoner support and Human Rights Association :אתר האינטרנט של ארגון אדמיר .2014 שתי מערכות חוק, אוקטובר- החלות בגדה המערבית לאורך כל שלבי ההליך הפלילי, ראו: האגודה לזכויות האזרח בישראל, שלטון אחד . הנתונים לגבי משך הפלישה מבוססים 2019 למאי2018 אירועי מעצר שתועדו על ידי יש דין בין מרץ58 . הנתונים לגבי שעת הפלישה מבוססים על294 . אירועים שלגביהם נמסרה ליש דין הערכה של משך הפלישה44 על .4483/19 , תיק יש דין14.7.2019 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות יש דין: ג'האד אלבדן, תושבת תקוע295 שבועי מהגדה-איןרגיעהבכיבוש: דיווח דו# ,. להרחבה ופרטים נוספים ראו: אתר בצלם24.5.2019- ל29.12.2018 . הנתונים נכונים לתקופה שבין296 בני5,778 עמד הממוצע החודשי של אסירים ועצורים פלסטינים המוחזקים על ידי שירות בתי הסוהר והצבא על2018-המערבית. לפי ארגון בצלם, ב אדם. להרחבה ופרטים נוספים ראו: אתר בצלם, נתונים על פלסטינים במשמורת כוחות הביטחון. ,כאשר כוחות הביטחון הישראליים עוצרים פלסטינים בגדה המערבית במקרים רבים מאוד הם עושים זאת באמצעות פלישות ליליות לבתים. פרקטיקה זו אינה מוגבלת למקרים שבהם האדם שאותו מבקשים לעצור מהווה סיכון מיוחד או מנסה לחמוק ממעצר, אלא מהווה שיטה שגרתית ללא בחינה של חלופות למעצר. ילדים, נשים וגברים פלסטינים נעצרים בבתיהם בעקבות קשת רחבה מאוד של חשדות לעבירות פליליות ולעבירות המכונות "עבירות ביטחון", בדרגות חומרה משתנות. מהפלישות לבתים למטרת מעצר שיש דין תיעד התרחשו 95% בבוקר. לפי הערכת המשפחות, החיילים5:00-בין השעה חצות ל נשארו בבית פרק זמן שנע בין עשרים דקות לכמה שעות, ועמד מהמקרים שיש דין 57%-בממוצע על שעה. בחלק מהמקרים (כ 294.תיעד) התבצע במקביל למעצר גם חיפוש בחדרי הבית מעצר הוא כלי שבאמצעותו מגביל השלטון את חירותו של אדם. בשונה ממאסר, מעצר אינו עונש, אלא שלב בהליך הפלילי שנועד לאפשר לרשויות לקיים את שלטון החוק. ככלל, מעצר נועד לאפשר לרשויות האכיפה לחקור את החשוד, ולמנוע שיבוש חקירה וביצוע עבירות נוספות על ידי החשוד. בשל הפגיעה בזכויות הנובעת מן המעצר, במשטרים דמוקרטיים העילות המאפשרות את מעצרו של אדם הן מוגדרות ומוגבלות. פלישות ליליות לבתים הן אירועים קשים וטראומטיים המשפיעים על חייהם של כל בני הבית. לכן ביצוע מעצרים באמצעות פעולות כאלה מעצימה את הפגיעה הכרוכה ממילא במעצר, במיוחד כשהעצורים הם קטינים או כאשר קטינים נוכחים בשעת המעצר. לפיכך ראוי שהשימוש בכלי זה יהיה מצומצם אף יותר. לפנות 3:00 , בשעה2019 לחודש זה, יולי14-"ב בוקר ישנו. פתאום שמענו דפיקות מאוד מאוד חזקות על דלת הכניסה לבית שלנו. חיילים נכנסו, - 67 - בפרק זה ננתח את פרקטיקת הפלישה לבתי פלסטינים לצורך ביצוע מעצר, תוך בחינת החוק, הנהלים והפקודות (הידועות לנו) המנחים את התנהלות הצבא הישראלי במהלך אירועים אלה. חשוב להזכיר שבמסגרת הפרויקט לא עסקנו בסיבות למעצרים, כמו גם בפגיעות נוספות שנגרמות לעצורים לאחר שנלקחו מבתיהם או בהמשך ההליכים המשפטיים בעניינם. מוקד הדוח הוא פלישת כוחות הביטחון הישראליים לבתים של פלסטינים, ולכן פרק זה יעסוק בעיקר בפלישה לבית ובמעצר המתבצע במהלכה, תוך בחינת הפגיעה שפעולה זו גורמת לבני הבית, כפרטים וכקבוצה. לפני או אחרי ביצוע המעצר, ומבוצעת בדרך כלל על ידי חיילים. קצין - (א). פקודת מעצר ניתנת על ידי קצין משטרה31 '. צו בדבר הוראות ביטחון. ס297 כלומר- המשטרה מוסמך לתת פקודה למעצר של חשוד הן בעבירת ביטחון והן בעבירות אחרות. חשוב להדגיש שפקודת המעצר אינה מהווה תחליף לצו מעצר שכוחות הביטחון הישראליים רשאים לעצור פלסטינים כאשר יש מקום לחשוד כי ביצעו עבירה ללא צו שופט. .31-30 '. צו בדבר הוראות ביטחון, ס298 .)3), (ג2 (ג31 ': "פקודת מעצר לפי צו זה תבוצע בידי חייל"; ס30 . צו בדבר הוראות ביטחון, ס׳299 )3(ג31 ,)2(ג31 ,)1(ג31 ,)(ג31 שעות בעבירות אחרות, לבגירים. צו בדבר הוראות ביטחון, סעיפים48- שעות בחשד לעבירות ביטחון ו96 .300 . הזמן המירבי שעשוי לחלוף משעת המעצר עד לקיומו של דיון בפני שופט משתנה לפי גיל העצור וסוג העבירה בה הוא חשוד (עבירת ביטחון/עבירה301 6-  שעות ל72   בין- )"18 אך לא מלאו לו16 ("קטין שמלאו לו16-17 ימים; קטין בגיל8- שעות ל96 בין- שאינה עבירת ביטחון). בעבירות ביטחון:  אדם בוגר שעות. בעבירה רגילה "שאינה עבירת ביטחון": אדם בוגר וכן 48- ל24 בין- )" ("נער12-13 שעות; קטין בגיל96- ל48 בין- )" ("בוגר רך14-15 ימים; קטין בגיל ).32- ו31 ,1 ' שעות. (צו בדבר הוראות ביטחון, ס48- ל24 בין- 12-14 שעות; קטין בגיל72- ל48 בין- 18-14 קטין בגיל ).2(א7 '. ס14.01.34 . פקודת מטא"ר13 ,4 . ס׳1996- מעצרים), התשנ"ו- . חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה302 .)(א23 . ס׳1996- מעצרים), התשנ"ו- . חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה303 של אדם מהווה מחסום חשוב ומשמעותי מפני פגיעה בזכויות בכל שיטות המשפט המקדשות את חירות הפרט, ובהיעדרה נפתח פתח לביצוע מעצרים בלתי נחוצים ושרירותיים. סכנה זו אף גוברת בשל ההגדרה הרחבה והמתירנית של הנסיבות (העילות ועוצמת החשד) שבהן ניתן לאשר מעצר. כאמור, הפעם הראשונה שבה נחיצות המעצר נבחנת על ידי שופט מתרחשת רק עם הבאת העצור לדיון פי רוב בשלב זה נבחנת -בהארכת מעצרו בבית משפט צבאי, ועל 301.נחיצות ההארכה בלבד ולא נבדקת ההחלטה לעצור מלכתחילה החוק הישראלי, החל בישראל ובהתנחלויות, מבטא הכרה בחשיבותה של ביקורת שיפוטית להגנה על חירויות הפרט, וקובע נסיבות מוגבלות שבהן ניתן לשלול חירותו של אדם. החוק קובע כי ככלל, מעצרו של אדם מותנה בצו של שופט, שניתן לאחר שהמשטרה הציגה בפניו ראיות ולאחר ששוכנע שקיימת עילה לביצוע המעצר מעצר 302.וכי קיים חשד סביר שהנסיבות המתירות מעצר מתקיימות פי צו שיפוטי הוא בגדר חריג, החוק הישראלי מגביל מעצר -שלא על שכזה לעילות מצומצמות שכוללות רכיב של חומרה ודחיפות שלא 303.מאפשרות פנייה לבית המשפט הוראות התחיקה הצבאית שהוצגו כאן תקפות לגבי כל מעצר, בין אם הוא מתבצע באמצעות פלישה לבית ובין אם לא, אולם בהקשר של מעצרים המבוצעים בבית יש להן שתי משמעויות נוספות. ראשית, מעצר המתבצע בפלישה לבית מהווה פגיעה כפולה, הן באדם שאותו מבקשים לעצור והן בסביבתו. נחיצותה של הפגיעה הנוספת אף היא אינה נבחנת על ידי גורם שיפוטי חיצוני, דבר המאפשר שימוש בלתי מוגבל בפרקטיקה זו. גם אם ניתן לטעון שבמקרים מסוימים אופיו של החשד המיוחס לעצור מחייב את הצבא לנקוט פעולה כה קיצונית כמו פלישה לביתו, מובן מאליו שלא כל מקרי המעצר של פלסטינים בגדה המערבית הם כאלה, וניתן אף לשער שרובם אינם כאלה. עדות שמסר קצין בדרגת סרן לשוברים שתיקה מדגימה כיצד הגישה המתירנית של התחיקה הצבאית מאפשרת ביצוע מעצרים שרירותיים באמצעות פלישות לבתים, תוך פגיעה במשפחות שלמות. אין ספק שעדות זו אינה מייצגת את השימוש השגרתי או השכיח בכלי המעצר באמצעות פלישה לבית. עם זאת, היא מהווה דוגמה מחרידה לתוצאות האפשריות של היעדר ההגבלות בתחיקה הצבאית . היעדר ביקורת שיפוטית פותח פתח1 לפגיעה שרירותית בזכויות הצו בדבר הוראות ביטחון קובע כי "חייל רשאי לעצור, ללא פקודת מעצר, כל אדם העובר על הוראות צו זה או שיש מקום לחשוד בו שעבר עבירה על צו זה". לצורך מעצר של פלסטיני על ידי כוחות הביטחון הישראליים לא נדרש צו שיפוטי. כמו כן, התחיקה הצבאית אינה דורשת עילה ספציפית לצורך ההחלטה על מעצר וקובעת כי די בעוצמת חשד נמוכה כדי לאשר החלטה שכזו. מעצר מותר כאשר "יש מקום לחשוד" 298."שהאדם עבר על הוראות הצו, ולא נדרש קיומו של "חשד סביר אף על פי שלא נדרש צו מעצר שיפוטי כדי לעצור פלסטינים בגדה המערבית, התחיקה הצבאית כן מורה על הוצאה של "פקודת מעצר", לפני המעצר או אחריו. קצין משטרה, שהוא חלק ממנגנון האכיפה גם אם הוא חיצוני למנגנון הצבאי, מוסמך לתת פקודה למעצר של חשוד יש להדגיש כי נוכח העובדה 299.הן בעבירת ביטחון והן בעבירות אחרות שפקודת המעצר יכולה להינתן גם אחרי המעצר, כוחות הביטחון רשאים לעצור אדם ללא צו ואף ללא פקודה של קצין משטרה, בכל מקרה שבו יש מקום לחשוד שהפר את הצו בדבר הוראות ביטחון. עוד יש לציין כי לוחות הזמנים המחייבים להוצאת פקודת מעצר בדיעבד זהים למשך הזמן שפקודת מעצר מאפשרת להחזיק אדם מבלי להביאו בפני שופט צבאי. לכן, גם אם לא מוצאת פקודת מעצר על ידי שוטר, 300.הצבא יכול להחזיק בעצור לאורך ימים ארוכים יתרה מכך, בהיעדר דרישה לצו מעצר לא מתקיימת ביקורת שיפוטית על ההחלטה לעצור פלסטיני בגדה המערבית, אלא רק בשלב הארכת המעצר. ביקורת שיפוטית על ההחלטה לשלול את חירותו - 68 - ״ ״ ״ . לעדות המלאה: אתר שוברים שתיקה, השתרשה תחושה אמיתית שאלה2010 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות שוברים שתיקה: סרן, אזור חברון304 .לא בני אדם .24 ' מעצרים), ס- . חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה305 .ז2 '. ס14.01.34 ופקודת מטא"ר24 ' מעצרים). ס- . חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה306 .32 ', עדות מס2011-2006 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות שוברים שתיקה: סרן בפלס"ר שריון307 .51 ' (כולל שירות מילואים), עדות מס2014-2000 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות שוברים שתיקה: רס"ן במערך הנ"מ308 .4071/18 , תיק יש דין6.3.2018 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות יש דין: ע"ר, תושב תל309 על ביצוע מעצרים. הקצין תיאר פשיטה לילית על בית ומעצר לזמן קצר של חלק מבני המשפחה, שמטרתם העיקרית היתה אימון של החיילים. זוהי דוגמה מובהקת לפגיעה בלתי מידתית באוכלוסייה האסורה על פי החוק הבינלאומי, משום שאין ספק שאימון החיילים הוא מטרה שאינה מצדיקה את הפגיעה שנגרמה למשפחה. "עד: היינו בדרום הר חברון. הגיע אלינו מ"פ מסלול [מפקד של פלוגת לוחמים בהכשרה] לעשות סוף שבוע בגזרה. הוא רצה, בהוראת המג"ד, לאמן את [שטחים בשליטה C החיילים שלו. [...] בשטחי ביטחונית ואזרחית ישראלית] לא היינו צריכים לבקש אישור מאף אחד. מראיין: אתם מחליטים ברמת הגדוד? עד: כן. מ"פ מגיע לגזרה ומבקש שניתן לו בתים לעשות מעצרים. נתנו לו ברמאדין לעצור בכמה בתים. בהתחלה היעד היה שיעצרו מישהו, שניכנס לבתים שיש עליהם טיפת מודיעין. [אז] ישבו עם תצפיתנית שהסתכלה על בתים ברמאדין. שאלו אותה איזה בית חשוד, היא הצביעה על כמה בתים וסיפרה על התנהלות חשודה. [...] גם למ"פ וגם לנו היה ברור שאין פה כלום. הוא נכנס, ביצע מעצר. המעצר נגמר בלהוציא את כולם מהבית, לתחקר אותם, להעלות אותם ל"זאב" [רכב צבאי משוריין] ואז לשחרר אותם. [...] כל הגברים. הנשים והילדים היו בחוץ. זה היה פשוט תרגול, עד רמת האזיקונים. בזאב נגמר התרגיל ומחזירים אותם. השתרשה תחושה אמיתית שאלה לא בני אדם. ברור שאנחנו יכולים לעצור אותם, [אבל] אנחנו 304".גם הומניים אז נשחרר אותם בדרך משמעות שנייה של הוראות התחיקה הצבאית ואי הצגה של צו מעצר, פקודת מעצר או אסמכתה אחרת במהלך המעצר היא שמנקודת המבט של העצורים ובני משפחותיהם, הפלישה לבית והמעצר עצמו מהווים פעולה שרירותית המתאפשרת על יסוד כוחם ורצונם המקרי של החיילים. סיבת המעצר או הסמכות שקבעה שהוא צריך להתבצע נותרות באפילה. לשם השוואה, החוק הישראלי קובע כי מי שעוצר אדם יזהה את עצמו בפני החשוד, יודיע לו מיד שהוא עצור ויבהיר את סיבת המעצר בהקדם האפשרי. החוק גם מחייב את מבצע המעצר למסור לעצור עותק מצו המעצר, למעט אם חובות אלה לא מולאו, העצור אינו נחשב 305.בנסיבות חריגות במשמורת חוקית ולפי פקודות המשטרה הוא אף רשאי להימלט 306.ולהגן על עצמו מפני השוטר כמפני תוקף בכל המקרים שיש דין תיעד שבהם חיילים פלשו לבית לצורך ביצוע מעצר מתוכנן לא הוצג למשפחה צו מעצר שיפוטי, פקודת מעצר או כל מסמך אחר המאשר את הפלישה לבית. לא רק שהחיילים אינם מציגים צו, לרוב הם גם אינם מספקים הסבר בעל פה לסיבת החדירה לבית והמעצר. תוצאת ההתנהלות הזו היא הגברה של תחושת אי הוודאות הנלווית לאירוע. סרן בחיל השריון שנשאל אם במהלך מעצרים היו מסבירים לבני המשפחה מה מטרת הפלישה לביתם השיב בפשטות: קצין במערך הנ"מ בדרגת רס"ן סיפר לשוברים שתיקה:307.""ברור שלא "לא מסבירים להם מה קורה, אומרים להם מה לעשות. זה שני דברים שונים. אומרים להם איפה הם צריכים להיות ושואלים אותם שאלות של מי נמצא פה, האם נמצא פה משהו, האם נמצא פה מישהו, מי עוד נמצא פה, וכאלה. ואם זה מעצר, אז לוקחים את מי שצריך. אבל לא מסבירים לאף 308 "]...[ אחד שום דבר ע"ר מהכפר תל סיפר ליש דין על התנהלות החיילים שעצרו את בנו בביתו ותיאר את סירובם להסביר למשפחה מדוע הגיעו לביתה. "איך שפתחתי, התפרצו לתוך הבית כעשרה חיילים גלויי פנים. היה ביניהם קצין, הוא לא הציג את עצמו. לא היה להם צו ולא נתנו שום הסבר למטרת הכניסה לבית. [...] לאחר החיפוש הם אמרו לי ]. שאלתי 19 שהם עומדים לעצור את בני מ' [בן 309".למה, הם לא ענו, לא נתנו הסבר ולא השאירו צו - 69 - ״ ״ ״ . מאפשר לעכב את מסירת ההודעה על מעצרו של אדם54 (ב). סעיף53-(א) ו53 '. צו בדבר הוראות ביטחון. ס310 .ג2 '. ס14.01.34 (ב) ופקודת מטא"ר1 ' מעצרים). ס- . חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה311 (א). החוק הישראלי מורה גם כי הודעה על דבר מעצרו ועל מקום הימצאו של העצור10 ' מעצרים). ס- . חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה312 תימסר לקרוביו ללא דיחוי, אלא אם העצור ביקש אחרת, וכן לעורך דין שהעצור מסר את פרטיו או לעורך דין מהסנגוריה הציבורית. חובות אלה מנויות ג.6-) ו4(א5 ,ג4 '. ס14.01.34 . פקודת מטא"ר33 ' מעצרים). ס- ומובהרות גם בפקודת המשטרה. חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מקרים דווח על פריצה או שבירה של 18- פלישות לצורך מעצר שלגביהן נמסר מידע על אופן פלישת החיילים לבית. ב57 . הנתונים מבוססים על313 .הדלת, במקרה אחד דווח על ניסיון פריצה שנפסק כאשר המשפחה פתחה את הדלת, ובמקרה נוסף דווח על שבירת חלון בדלת . בפרק זה אנו מתמקדים בפרקטיקת המעצר השכיחה ביותר, שמתחילה בדפיקה בדלת או פריצה שלה ונמשכת בפלישת החיילים לבית ואיתור 314 העצור. ישנם גם מעצרים המתבצעים באופן שונה, למשל מעצרים באמצעות נוהל המכונה בלשון הצבאית "סיר לחץ", שיטה שבמסגרתה הצבא מקיף בית של מבוקש ומפעיל עליו לחץ לצאת החוצה באמצעים שונים שעשויים לכלול ירי ואף שימוש בכלים הנדסיים להרס הבית. ראו למשל: שי לוי, "מומחים .17.6.2014 ,עולמיים לשטח בנוי: כך צה"ל נלחם בסמטאות", מאקו פז"ם . לעדות המלאה ראו: אתר שוברים שתיקה, כשאתה 2010 ,, אזור שכם401 . מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות שוברים שתיקה: סמ"ר, פלס"ר שריון315 .צועק הוא מבין הכל .42 ', עדות מס2018-2013 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות שוברים שתיקה: סגן בתותחנים316 .46 ', עדות מס2015-2012 , של חטיבת הנח"ל50 . מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות שוברים שתיקה: סמ"ר בגדוד317 . פגיעה בבני משפחה חפים מפשע2 ההוראה היחידה בצו בדבר הוראות ביטחון שעניינה הגנה על זכויות העצורים ובני משפחתם נוגעת לחובה להודיע לקרוביו ולעורך דינו התחיקה 310.של אדם שנעצר על דבר מעצרו ועל מקום הימצאו הצבאית אינה מתייחסת כלל לאופן שבו צריך להתבצע מעצר, והתוצאה בפועל היא פגיעה בכבוד ולפעמים אף בגוף של העצורים ובני ביתם במהלך פלישות צבאיות לצורך מעצר. לעומת זאת, החוק הישראלי מדגים כיצד חקיקה עשויה לעסוק בצמצום (ולו מועט) של הפגיעה בעצורים בזמן מעצר. החוק ופקודת המשטרה הרלוונטית קובעים כי "מעצרו ועיכובו של אדם יהיו בדרך עוד קובע 311".שתבטיח שמירה מרבית על כבוד האדם ועל זכויותיו החוק ששימוש בכוח נגד עצור מותר רק כאשר יש חשש שהוא 312.עומד להימלט או לגרום נזק לגוף או לרכוש מעצרים באמצעות פלישות צבאיות פוגעים לא רק בעצור אלא גם בבני משפחתו שחשופים לחדירת החיילים לביתם. שיטת הפעולה האגרסיבית המנחה את החיילים אף מגבירה את הפגיעה הזו. שיעור המקרים שבהם החיילים פרצו את דלת הבית או נהגו באלימות גבוה בפלישות למטרת מעצר בהשוואה לכלל האירועים שתועדו ). 30-29 'על ידי יש דין (להרחבה על שימוש באלימות ראו עמ מהפלישות הצבאיות לצורך מעצר שתועדו על ידי יש 35%-כ 313 .דין החלו בפריצה או בשבירה של דלת הבית או חלק ממנה במקרים אלה, עצם כניסת החיילים לבית מלווה בפגיעה ברכוש 314.ואולי אף יותר מכך, בפגיעה בתחושת הביטחון של בני הבית "מראיין: בכניסה לבית דופקים על הדלת? עד: בועטים בה. אתה דופק בדלת, פריצה מהירה, התפזרות על החדרים עם כוונת על כל אחד בראש. 'יאללה, בוקר טוב'. היה שימוש בכל מיני אמצעים, צעקות, חומר נפץ, חומר פריצה. שימוש בכלבים, שימוש בסולמות וכניסה מחלונות. ידענו כמה אנשים יש בבית באותו יום, ידענו איך הבית בנוי. אתה נכנס לבית, אתה רואה ארבעה אנשים ישנים בסלון על המזרונים ועוד אחד בחדר ליד. תופס את מי שאתה מחפש, בודק תעודות זהות של כולם, אתה גם לא רוצה שיידעו את מי אתה מחפש. , הוא לא מבין עברית שאתה 17 באותו לילה עם הבן מדבר אליו, אבל כשאתה צועק הוא מבין הכול, 315".כל מילה גם כאשר חציית הסף אינה נעשית באמצעות פריצה או שבירה של הדלת, החיילים נכנסים באופן אגרסיבי ואלים. קצין בדרגת סגן תיאר כך את הרגעים הראשונים של מעצר שבו בני המשפחה פתחו את 'חבר'ה, - הדלת: "פותחים טיפה את הדלת, מעיפים אותה קיבינימט לאחר הפלישה לבית החיילים אוספים את 316."הי', כאילו הגענו הנוכחים ומחפשים אחר האדם שאותו מבקשים לעצור. מעדויות עולה שאין הוראות קבועות ומחייבות הנוגעות להגנה על זכויות העצורים או בני משפחותיהם בזמן הפלישה לבית, למשל הוראות בנוגע למתן אפשרות לעצורים (גם כאלה שאינם מתנגדים או מהווים איום) להיפרד מבני משפחתם, להתלבש או לנעול נעליים. לעיתים הדברים מתאפשרים ולעיתים לא. כתוצאה מכך, לאופיו ואפילו למצב רוחו של מפקד האירוע עשויה להיות השפעה מכרעת על מידת הפגיעה בבני הבית. "במעצרים או בכניסות כאלו ואחרות, זה עניין של מצב רוח, איך שמפקד האירוע מגיע, אם הוא מגיע קרבי באותו יום או מגיע במצב רוח טוב, זה 317".משנה את התמונה של כל לוקחי החלק במעצר עדותה של ב"ה מעזון, ששני בניה נעצרו ושוחררו ביום למחרת, מראה כיצד אלימות כלפי בני משפחה עלולה להוות חלק ממהלך אגרסיבי וכוחני של פלישה לבית לצורך מעצר, ומדגימה את היעדרן של הוראות מחייבות בנוגע להגנה על זכויות העצורים ובני ביתם. - 70 - ״ ״ .4139/18 , תיק יש דין15.5.2018 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות יש דין: ב"ה, תושבת עזון318 . בשמונה ממקרי המעצר שיש דין תיעד האדם שאותו התכוונו לעצור לא היה בבית. בשישה מתוך המקרים האלה קצין או איש שב"כ איים על אחד319 .מבני המשפחה במהלך הפלישה לבית או בסמוך לה שאם האדם שאותו מבקשים לעצור לא יגיע בעצמו או "יובא" למעצר על ידי משפחתו, הוא ייהרג חיילים פלשו לביתו של תמימי 15-. כ4433/19 , תיק יש דין29.4.2019 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות יש דין: חמזה תמימי, תושב נבי סאלח320 .19-בסביבות השעה שתיים בלילה וביקשו לעצור את בנו מ' בן ה .3 ), סעיף1989( . אמנה בדבר זכויות הילד321 ). לענייני136 ' וזאת רק בנוגע לעניינים מסוימים. (צו בדבר הוראות ביטחון. ס2011 רק בשנת18- ל16-. גיל הקטינות בתחיקה הצבאית הועלה מ322 מי- שנים; בוגר רך14 אך לא מלאו לו12 מי שמלאו לו- שנים; נער12 מי שלא מלאו לו- מעצר, התחיקה הצבאית קובעת חלוקה לקבוצות גיל: ילד ). ילד שטרם 32- ו31 ,1 ' (צו בדבר הוראות ביטחון. ס18 מי שמלאו לו- ; ובוגר18 אך לא מלאו לו16 מי שמלאו לו- ; קטין16 אך לא מלאו לו14 שמלאו לו נעצרים לעיתים 12 ), עם זאת ילדים מתחת לגיל201 ' שנים אינו נושא באחריות פלילית בשל מעשה שביצע (צו בדבר הוראות ביטחון, ס12 מלאו לו ומשוחררים כעבור כמה שעות בלי שתיפתח נגדם חקירה רשמית או יוגש כתב אישום. ראו למשל: אתר בצלם, חיילים לקחו בכוח את יזן אידריס, בן .21.3.2019 ,התשע, מבית ספר יסודי בחברון . משרד המשפטים, הוועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט ויישומם בחקיקה, דוח ועדת המשנה בנושא הקטין בהליך הפלילי, 323 .2003 פברואר שמעתי בשכונה שלנו מחוץ לביתנו1:55 "בשעה רעש של רימוני הלם. התעוררנו ואז התחילו לדפוק על דלת הכניסה. גם דפקו על הדלת עם מן פטיש גדול שאנו קוראים לו 'מהדי'. פתחנו את הדלת הראשית. אחד החיילים התקרב אלי ודחף אותי בנשקו ואני נפלתי לרצפה. נראה לי שהיו אולי שלושים חיילים בתוך הבית. [...] לא היה להם שום נייר [צו]. החיילים היו בחלקם רעולי פנים. אחרים היו עם צבע שחור על פניהם [...] בחוץ שמעתי כלבים. הכניסו את כולנו לסלון ושמרו עלינו חמישה חיילים. לא נתנו לנו לקום, לשתות מים, או ללכת לשירותים. ישבנו על הספות. [...] הם עצרו את שני הבנים, מ' ומ"ה. את מ' אזקו וקשרו את עיניו. לקחו את שניהם למשטרת קדומים והם שוחררו למחרת. לקחו אותם בלי שנתנו להם לומר 318".דבר וגם לא לקחת עמם איזה בגד לצד אלימות ושימוש בכוח פיזי, פלישות לצורך מעצרים עלולות להיות מלוות גם באיומים על הנוכחים בבית. מהעדויות שנאספו עולה שישנם מקרים בהם הצבא והשב"כ משתמשים באיומים קשים, כולל איומים במוות, המושמעים כלפי בני משפחה במהלך הפלישה לבית 319 .או בסמוך לה אם הם אינם מאתרים את האדם המבוקש למעצר השימוש באיומים ככלי להפעלת לחץ הוא פרקטיקה לא חוקית ופסולה המעצימה את הפגיעה הסביבתית במשפחה ובקהילה, הכרוכה ממילא בכל מעצר שנעשה באמצעות פלישה לבית. האיומים, שמטילים לכאורה על בני המשפחה "אחריות" להבאתו של קרובם למעצר, מטשטשים את הגבול בין האדם שאותו מבקשים לעצור (לכאורה בשל חשד בביצוע עבירה שמיוחס לו באופן אישי) לבין בני משפחתו (שאינם נושאים באחריות הזו), ומעבירים מסר שלפיו הצבא הישראלי הוא כוח כל יכול שפועל בשרירותיות ואינו כפוף לנורמות חוקיות. "לפני שיצא הקצין אמר לי: 'אם לא תסגיר את הבן שעות אנחנו נחזיר לך אותו כגופה'. 24 שלך תוך אני מאמין לו שהוא התכוון ברצינות. אמרתי לו שוב: 'תתנו הזמנה רשמית ואני אביא אותו ולא ככה כמו כנופיות', והקצין אמר שוב: 'באתי לעצור 320".'אותו וזהו . פגיעה בזכויות ילדים3 לאמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד קובע: "בכל הפעולות3 סעיף הנוגעות לילדים, בין אם ננקטות בידי מוסדות רווחה סוציאלית ציבוריים או פרטיים ובין בידי בתי משפט, רשויות מינהל או גופים תחיקתיים, עקרון טובת הילד הוא אחד 321."תהא טובת הילד שיקול ראשון במעלה מארבעת העקרונות המרכזיים של האמנה, המבטא את ייחודיות מצבם של ילדים. ילדים נזקקים להגנה על צורכיהם, זכויותיהם ורצונותיהם מפאת היותם במצב מתמשך של התפתחות, אשר רק בתומו, עם הגיעם לבגרות, יוכלו לפעול בעצמם להגנה על מלוא האינטרסים שלהם. רבים 322,מאות קטינים פלסטינים נעצרים מדי שנה בגדה המערבית מהם באמצעות פלישה של כוח צבא לביתם באישון לילה, כאשר הקטין המבוקש למעצר ובני משפחתו ישנים במיטותיהם. מעצר כמו - קטינים מלווה בהכרח בפגיעה בטובתם; ואולם גם בעת מעצר מחובתו של הריבון להבטיח כי - בכל שלב אחר בהליך הפלילי יישמרו מלוא זכויותיהם של הקטינים ואף יינקטו דרכים מיוחדות המביאות בחשבון את גילם הצעיר, את כישוריהם המתפתחים 323.ואת צורכיהם - 71 - שבו מעצרים אלה מבוצעים בפועל, מביא לפגיעה בכבודם של קטינים ולהפרה חוזרת של ההגנות המיוחדות שלהן הם זכאים לפי המשפט הבינלאומי, בראש ובראשונה לפי האמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד. מעצר קטינים בפלישות ליליות הוא השיטה, חלופות לא נשקלות למרות ההשלכות השליליות שעלולות להיות למעצר לילי על ילדים ונערים ועל בני משפחתם, רבים מהמעצרים של קטינים פלסטינים מהילדים והנערים שהשתתפו 42%-מתבצעים בבתיהם באישון ליל. כ על מעצרי קטינים בעקבות מעצרם בין DCIP במחקר של ארגון 5- העידו כי הם נעצרו בביתם בין חצות הלילה ל2015- ל2012 , כמחצית ממעצריMilitary Court Watch לפי ארגון327.בבוקר 328.הקטינים בגדה המערבית מתבצעים בשעות הלילה ההכרה בחשיבות של הימנעות ממעצר ילדים בכלל, וממעצר לילי של ילדים בפרט, באה לידי ביטוי בשני היבטים של החוק הישראלי. ראשית, החוק מורה כי קטין שחשוד בביצוע עבירה יזומן לחקירה וכי לא יוחלט על מעצרו אם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך שנית, החוק קובע כי ככלל 329.שתגרום לפגיעה פחותה בחירותו אין לחקור קטין בשעות הלילה, איסור המשליך על שעת ביצוע נוסף על כך, פקודת המשטרה מורה מפורשות כי עיכוב 330.המעצר או מעצר מתוכנן ויזום של קטין חשוד ייעשה בשעות היום, למעט 331.בנסיבות חריגות ובאישור קצין מוסמך קטינים פלסטינים בגדה המערבית אינם נהנים מהגנות דומות. ראשית, בתחיקת הצבאית אין הוראה כלשהי המגבילה את הצבא בכל הנוגע לשעת ביצוע מעצר של קטין או לשעות שבהן ניתן לחקור קטין, וככל הידוע לנו לא קיים נוהל צבאי שמטרתו לאסור או להגביל ביצוע מעצר של קטין בשעות הלילה. ההפך הוא הנכון, הצבא מצהיר על כך שמעצרים ליליים הם מדיניות מכוונת, הן של זאת אף על פי שחלק ניכר מהעבירות 332.קטינים והן של בגירים למרות זאת, התחיקה הצבאית אינה כוללת צו מיוחד שנועד להנחות את הצבא ואת מערכת אכיפת החוק הצבאית כיצד לטפל בקטינים, ומבטאת תפיסה שאינה עומדת די הצורך על חשיבות ההבחנה בין קטינים ובגירים בהליך הפלילי, ובכלל זה בעת מעצרם. מספר מצומצם של סעיפים בצו בדבר הוראות ביטחון מתייחסים לקטינים ואף אחד מהם אינו עוסק באופן שבו על כוחות 324,בהליך הפלילי הצבא לפעול בשעה שהם עוצרים קטין. החוק הישראלי, החל כמובן על קטינים ישראלים גם בגדה המערבית, מבטא תפיסה שונה לחלוטין; הוא מכיר בחשיבותן של הגנות מיוחדות על זכויותיהם של קטינים בהליך הפלילי, ואף קיים בו חוק נפרד המנחה את מערכת 325.אכיפת החוק כיצד לטפל בקטינים בדומה למעצרם של בגירים, גם מעצר של קטין פלסטיני בגדה המערבית אינו דורש צו מעצר שיפוטי, אלא רק פקודת מעצר מטעם קצין משטרה. כתוצאה מכך לא מתבצעת ביקורת שיפוטית, הן על עצם ההחלטה לעצור קטין והן על ההחלטה לבצע מעצר זה באמצעות פלישה לבית המגבירה את הפגיעה בקטין ובבני משפחתו. אמנם הצבא טוען שהתביעה הצבאית עורכת בקרה מיוחדת על מעצרי קטינים, וכי מעצר כזה דורש אישור של "גורם משפטי בכיר" אך אין בטענה זו כדי לשנות את המצב הבסיסי 326,בתביעה הצבאית שבו מעצרי קטינים באמצעות פלישות לבתים (ובכלל) מתבצעים ללא ביקורת שיפוטית. גורם משפטי צבאי, בכיר ככל שיהיה, הוא חלק ממערכת אכיפת החוק הצבאית. החלטותיו מושפעות מהיותו חלק מגוף התביעה הצבאית, ההכשרה שעבר אינה הכשרה שיפוטית (לא כשופט, וודאי שלא כשופט נוער), והוא אינו יכול להיחשב לגורם חיצוני ובלתי תלוי. לכן, אין לראות באישורו של גורם כזה ביקורת שיפוטית או תחליף ראוי לכזו. היעדר ההגנה בתחיקה הצבאית על קטינים במהלך מעצרם, כמו גם האופן ,)31 '. בסעיף "הוראות מיוחדות לעניין נער ובוגר רך" נקבע פרק זמן קצר יותר (בהשוואה לבגירים) שבו יש להוציא פקודת מעצר (צו בדבר הוראות ביטחון, ס324 ותחת הפרק העוסק בשיפוט נוער נקבעו החובה להודיע להוריו של הקטין או למבוגר קרוב אחר על דבר מעצרו, והחובה ליידע את הקטין בדבר זכותו להיוועץ בעורך ג). בעקבות ביקורת חריפה של ארגוני זכויות אדם 136 ,א136 'דין בטרם חקירתו ומסירת הודעה לעורך דין שהקטין מסר את פרטיו (צו בדבר הוראות ביטחון, ס ישראליים ובינלאומיים, בהם יש דין, וכן של כמה ועדות של האו"ם בנוגע לפגיעה בזכויות של קטינים במערכת המשפט הצבאית, בשנים האחרונות ערכה ישראל שינויים שנועדו לחזק את ההגנה המוענקת לקטינים במערכת המשפט הצבאית בגדה המערבית. ראו למשל: יש דין, משפטים בחצר האחורית: מימוש זכויות . להרחבה על מעצרי קטינים פלסטינים בגדה המערבית ובנוגע לשינויים שהוכנסו בתחיקת הביטחון 2007 ההליך ההוגן בבתי המשפט הצבאיים בשטחים, דצמבר [להלן: "ילדות אזוקה"];2018 מעצרם של נערים פלסטינים בגדה המערבית, אפריל- ובנהלים ראו למשל: בצלם, נוער בסיכון; המוקד להגנת הפרט, ילדות אזוקה DCIP (Defense for Children International - Palestine), No Way to Treat a Child: Palestinian Children in the Israeli Military Detention System, April ]"No Way to Treat a Child" :. [להלן2016 .1971-. חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א325 הפרת זכויותיהם של קטינים פלסטינים שנעצרו- . תגובת הפרקליטות הצבאית (במסגרת תגובת דובר צה"ל), בתוך: בצלם, ילד אסור, ילד מותר326 .65 ', עמ2011 בחשד לידויי אבנים, יולי DCIP, No Way to Treat a Child .327 .19.1.2020 :. ביקור אחרון באתרMilitary Court Watch, Fact Sheet .328 .א14 ' ס14.01.05 ו(א) ופקודת מטא"ר9 '. חוק הנוער. ס329 22:00 בין השעות- 14 ; לקטין שמלאו לו7:00- ל20:00 בין השעות- שנים14 . שעות הלילה שבהן אסור לחקור קטין הן: לקטין שטרם מלאו לו330 .22 '. ס14.01.05 ד ופקודת מטא"ר9-י ו9 '. חוק הנוער. ס7:00-ל ).11(ב13 '. ס14.01.34 . פקודת מטא"ר331 ,.לפי דוח של משרד המשפטים, במקרים רבים מעצר של קטין מבוסס על מידע מודיעיני, מתוכנן מראש ומבוצע בביתו של הקטין10 '. ראו גם עמ332 לעתים בשעות הלילה. לטענת המדינה, זאת משום שנתונים מוכיחים שכניסה של חיילים לערים ולכפרים פלסטיניים במהלך היום גורמת להפרות סדר Israel Ministry of Justice, The Legal Counselling and Legislation Department (International Law ( .ולסיכון מיותר של החיילים והתושבים (פורסם באנגלית בלבד).5.8.2014. para 24. Palestinian Minors in Military Justice System, , p. 25 - 72 - ״ ״ .DCIP, No Way to Treat a Child, p .51 .16 '. בצלם, נוער בסיכון, עמ333 .UNICEF, Children in Israel Military Detention, February 2013 :. למשל334 .18.2.2014 ,on-line . יונה ג'רמי בוב, "פיילוט חדש בצה"ל: סוף למעצרים הליליים, חשודים יזומנו לתשאול", מעריב335 .30.1.2018 ,". מכתב דו"צ למוקד להגנת הפרט, "הנדון: פנייתך לדובר צה"ל בנושא פיילוט זימון קטינים פלסטינים לחקירה, לפי חוק חופש המידע336 זימונים. לפי נתון שפורסם13 ניתנו2016 זימונים ובמחצית הראשונה של29 ניתנו לפחות2015-לפי נתוני הצבא כפי שנמסרו למוקד להגנת הפרט, ב מהמקרים של חקירת נערים הדבר נעשה באמצעות זימון לחקירה. ראו: נטע אחיטוב, "נשלפים מהמיטות בלילות: צה"ל כלא 12%-בעיתון "הארץ" רק ב .13.3.2019 ,אלפי ילדים ונערים. אלה עדויותיהם", הארץ בנושא מעצרים של קטינים פלסטינים לפי חוק חופש המידע, באתר המוקד להגנת הפרט. ביקור אחרון 2016-2015-. ראו התכתבות עם דובר צה"ל מ337 .17.10.2020 :באתר Military Court Watch, Children in Military Custody - A report written by a delegation of British lawyers on the treatment of .338 Palestinian children under Israeli military law, September2014 .75 '. קטע נוסף מהעדות מובא בעמ4285/18 , תיק יש דין14.10.2019 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות יש דין: ג'"א, תושבת תקוע339 .44 ', עדות מס2009-2013 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות שוברים שתיקה: רס"ל ביחידת עוקץ340 שבהן נחשדים קטינים אינן חמורות, ולמרות העובדה שחלקם נחקרים רק שעות ארוכות לאחר המעצר ובגין מעשים שבוצעו , רוב הקטינים שמעצרם מסתיים DCIP זמן רב לפני כן. לפי ארגון המשמעות היא 333.בהגשת כתב אישום מואשמים ביידוי אבנים שרבים מהמעצרים הליליים אינם מהווים צורך דחוף ומיידי שיכול להצדיק את הפעולה הפוגענית. שנית, הצבא משתמש במעצר (המבוצע במקרים רבים בשעת לילה בביתו של הקטין) כברירת מחדל ואינו בוחן חלופות. בעקבות 334,ביקורת מתמשכת מצד ארגוני זכויות אדם ישראליים ובינלאומיים הודיע מפקד פיקוד מרכז על כוונה ליישם נוהל 2014 בפברואר ניסיוני (פיילוט) שלפיו חלק מהקטינים הפלסטינים הדרושים לחקירה יוזמנו באמצעות זימון בכתב או בטלפון, כתחליף למעצרם זימון קטין לחקירה יכול לצמצם משמעותית את 335.בשעות הלילה הפגיעה בו ואת הנזק שעלול להיגרם לו ולבני משפחתו בעקבות מעצר באמצעות חדירה פתאומית של אנשי כוחות הביטחון לביתו בשעת לילה מאוחרת. ועד היום הפיילוט יושם 2014 בפועל, למרות הודעה זו, מאז במקרים בודדים בלבד. מנתונים שמסר הצבא למוקד להגנת "הוצאו זימונים 2016 הפרט עולה שהחל מהמחצית השנייה של מעטים" על פי הנוהל, וגם לפני כן תועדו רק עשרות בודדות של הצבא הודה כי הוא מתקשה לספק נתונים על 336.זימונים כאלה הן בנוגע למספר הזימונים שניתנו - הפעלת הפיילוט ותוצאותיו 337.והן מבחינת מספר הקטינים שהגיעו לחקירה בעקבות זימון התנהלות זו מעידה על היעדר רצינות וכנות בניסיון למצוא חלופה למעצרים הליליים. יתרה מכך, ולמרבה האבסורד, מסירת זימונים בכתב מתבצעת אף היא לעיתים קרובות באמצעות פלישה לילית לבית הקטין יש דין תיעד מקרה אחד שבו 338.בכדי למסור לו את הודעת הזימון ) קיבל זימון לחקירה. הזימון נמסר באמצעות פלישה 14 קטין (בן לילית לבית המשפחה בתקוע, ואף שהקטין התייצב לחקירה ביום המחרת כפי שנצטווה, כבר באותו לילה פלשו שוב כוחות לביתו כדי לעצרו. אמו של הקטין, ג'"א, סיפרה ליש דין: לפנות בוקר, 4:00 , בשעה2018 באוקטובר13-"ב הגיעו ארבעה ג'יפים של חיילים. דפקו על הדלת. בעלי ירד ופתח את הדלת. היו כעשרים חיילים. ] ואמרו לנו שהוא מבוקש. 14 הם שאלו על ז' [בן שמו אותנו בסלון, גם ז' איתנו. אמרו לנו שהוא חייב להגיע לכפר עציון לחקירה [...] הראו לנו 'זימון לחקירה' [...]. [למחרת] ז' ניגש עם אבא שלו לבסיס הצבאי בכפר עציון. אמרו להם שהקצין לא נמצא. רשמו את מספר הטלפון ואמרו שהקצין יתקשר, אבל הוא לא התקשר והם חזרו הביתה. לפנות 4:00 באוקטובר, בשעה14- ל13 בלילה שבין בוקר, שוב הגיעו חיילים. דפקו על הדלת ובעלי פתח. היו כעשרים חיילים. [...] החיילים לקחו את , 9-ז' ושמו עליו אזיקים מפלסטיק. [...] י', בני בן ה בכה ובכה ואמר לי 'אימא אל תתני להם לקחת דקות. היה להם 20-אותי'. סך הכול היו בבית כ 339".טופס זימון לחקירה אי יישום הנהלים הבודדים שנועדו להגן על קטינים מעצרי קטינים פלסטינים בגדה המערבית מתבצעים באורח דומה לזה המאפיין מעצר של בגירים. ההוראות הספורות הקיימות אינן מעוגנות בחקיקה ועוסקות בהיבטים מוגבלים של מעצר קטין, ומימלא אינן מיושמות או מיושמות באופן חלקי בלבד. חשוב מכך, גם אם ישנם נהלים ייחודיים כלשהם בנוגע למעצר קטינים בגדה המערבית, חיילים וקצינים אינם מודעים להם. חיילים שנשאלו במפורש אם הם מכירים הנחיות הנוגעות למעצר קטינים השיבו בשלילה. "מראיין: היו הנחיות לגבי מעצר של קטינים, היתה הנחיה שונה? משהו אחר שצריך לחשוב עליו? 340".עד: לא קצין בדרגת סרן הסביר לשוברים שתיקה כי לגיל העצור, גם אם הוא ילד, אין משמעות "מבחינה מבצעית". - 73 - ״ ״ .11 '. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות שוברים שתיקה: קצין מודיעין בדרגת סרן, עדות מס341 ,, אזור שכם. לעדות המלאה ראו: אתר שוברים שתיקה2012 , של חטיבת הנח"ל50 . מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות שוברים שתיקה: סמ"ר בגדוד342 . מהבית שלו16 אתה אשכרה לוקח ילד בן , Israel Ministry of Justice, The Legal Counselling and Legislation Department (International Law), Palestinian Minors in Military Justice System .343 .) (פורסם באנגלית בלבד5.8.2014. para 22.1 .2 '. המוקד להגנת הפרט, ילדות אזו ּקה, עמ344 .DCIP, No Way to Treat a Child, pp 29-30 .345 . . מהבית שלו. כל המשפחה היתה די בשוק16 בן האימא בכתה, הילד בכה מאוד. היה צריך לקחת אותו למטה, הוא עם עיניים סגורות, כל אחד מצד 342".[אחר] כי הוא לא יכול ללכת לבד בשנים האחרונות הודיעו גורמים צבאיים על כמה הנחיות חדשות הנוגעות לזכויות קטינים במהלך מעצרם. מבין אלה, ההוראה הרלוונטית ביותר למהלך המעצר עצמו נוגעת לחובה למסור להוריו של קטין שנעצר "טופס הודעה על מעצר של קטין וחקירתו", עליה . הטופס נכתב בעברית וערבית 2013-הודיע מפקד פיקוד מרכז ב ומפורטות בו הסיבות למעצר, להיכן נלקח העצור ומספר טלפון לבירורים. על גבי הטופס כתובות ההנחיות הבאות: "חובה למלא ", ו"יש להשאיר עותק 18 טופס זה בכל מעצר של קטין מתחת לגיל מתן הטופס 343."אחד של הטופס אצל בן המשפחה שחתם עליו עשוי להפחית את אי הוודאות ותחושת השרירותיות הנלווית למעצר (במיוחד מעצר של קטין, לילי או שאינו לילי). אף שטפסים כאלה אכן נמסרים לעתים למשפחות של קטינים בעת מעצרם, מידע שנאסף בשטח מראה כי הצבא מיישם את הנוהל רק מסרו על כך עדות 2017- נערים שנעצרו בביתם ב26 .באופן חלקי למוקד להגנת הפרט, באף אחד מהמקרים לא נמסר לבני המשפחה לאן נלקחו ילדיהם וכיצד ניתן לעמוד איתם בקשר עד שישוחררו בין מעצרי הקטינים שיש דין תיעד, בשמונה מקרים 344.מהמעצר לא נמסרה למשפחה הודעה על 17-14 שבהם נעצרו נערים בני 17-14 מעצרם או כל מסמך אחר. בשמונה מעצרים של נערים בני ובמקרה אחד נוסף שבו גיל העצור לא ידוע, נמסר למשפחה טופס , במסגרתו נגבו DCIP הודעה על מעצר. ממחקר רחב שביצע ארגון 2015 לדצמבר2012 קטינים שנעצרו בין ינואר429-תצהירים מ נעצרו מבלי שנמסר 88%- מהם בביתם), עולה כי כ42% (לפחות להוריהם לאן נלקחו ומהי סיבת המעצר. גם לקטינים עצמם לא תמיד נמסר מידע על אודות מעצרם. רבים דיווחו כי בעת המעצר איש לא הסביר להם מדוע נלקחו מביתם ולאן, וכן שהסיבה למעצרם 345.הוסברה להם רק במהלך חקירתם "עד: הגיל זה תמיד היה סעיף שפחות עניין אותי, כי אין לזה משמעות מבצעית מבחינתנו. [...] אני מניח שיצא לנו [לעצור קטינים]. זה לא משהו שהתעכבנו עליו. אתה מקבל פקודה, אתה יוצא לבצע. [...] מראיין: אתה יודע אם יש איזשהו גיל, מה הגיל שבעצם אסור לעצור? עד: לא מכיר פקודות בעניין. [...] זה גם לא היה בשיח שלנו. השיח שלנו הוא שיח טכני. איך אני 341 ".מגיע לנקודה ועוצר אותו עצם ההסתכלות על מעצר של קטין אך ורק מהזווית המבצעית או הטכנית שופכת אור על גישת הצבא למעצרם של ילדים ונערים: טובת הילד כלל אינה נלקחת בחשבון, ובפועל מהלך המעצר כמעט זהה למעצרו של בגיר. מגלה כי התנהגות 16 עדותו של חייל שהשתתף במעצר של נער בן אגרסיבית ואף אלימה מהווה חלק אינטגרלי ממעשה המעצר גם כשמדובר בקטינים, ומדגימה אף היא שעבור החיילים אין הבדל מהותי בין אופן ההתנהלות במעצר של בוגרים ושל נערים. שכנראה זרק אבנים, 16 "עד: הייתי במעצר של נער בן לא זוכר בדיוק למה עצרנו אותו. זה היה במרכז שכם. [...] היה את הרגע שלקחנו אותו, [הנער] היה בלי נעליים אז אח שלו היה צריך לשים לו נעליים כשהוא היה כפות. זה היה שני אנשי שב"כ, הם היו די אלימים, בעיקר מילולית, מאוד אגרסיביים. הם דחפו אותו לקיר, לא נתנו לו לשים את הנעליים של עצמו, רק שאח שלו ישים לו נעליים [...] מראיין: היו נהלים אחרים בגלל זה [הכוונה לגיל העצור]? אחד ההורים היה צריך להגיע איתו? עד: לא, לא היה שום דבר כזה. כשהוא ירד, הוא ממש צעק לאימא שלו. אתה אשכרה לוקח ילד - 74 - ״ לפנות בוקר פלש כוח צבא לביתה של2:00 בשעה29.3.2019-ב . סלים סיפרה 16-א"ס מכיפל חארס בכדי לעצור את בנה ע' בן ה ליש דין כי למשפחה לא נמסר לאן נלקח הבן שנעצר ולא ניתנה לה הזדמנות להיפרד מבנה, וכי המעצר לווה באלימות. "הצלחתי לרדת לחצי מהמדרגות ושמעתי את הקול של ע' צועק. התחלתי לבכות. פחדתי על ע'. אחת החיילות דחפה אותי אחורה עם הרובה שלה. אז ראיתי את החיילים מוציאים את ע' מהחדר שלו. לא נתנו לי לחבק אותו ולא נתנו לאחים להיפרד ממנו. שמעתי אותו אומר לחיילים 'אני רק רוצה להגיד שלום לאימא'. שניים מהם החזיקו אותו חזק בידיים ודחפו אותו בכוח החוצה ושאר החיילים יצאו אחריהם. [...] אחרי שהלכו הבנתי שאחד החיילים ] בזמן שאחרים הרביצו לע' 18 איים על בני ע"א [בן בחדר, מפני שע"א דאג לאחיו ורצה לראות מה שהם עושים, ואז אחד החיילים ממש דחף אותו ברובה בחזה בכוח שהוריד אותו על הכיסא. דקות ולא חיפשו בבית. 40-החיילים היו בבית כ הם לא הסבירו לנו בכלל לשם מה לוקחים את ע' או לאן הם לוקחים אותו. רק אחרי כמה ימים גילינו 346".שהוא בכלא מגידו נהלים נוספים הנוגעים למעצר קטינים הוזכרו בדוח של משרד . בדוח נסקרו הנחיות של היועץ המשפטי לגדה 2014-המשפטים מ המערבית הקובעות כי כיסוי עיניו של קטין ייעשה רק אם יש בכך צורך ביטחוני, וכי איזוק ידיו של קטין ייעשה בהתאם לשיקול דעתו גם הוראות אלה אינן מיושמות בפועל. 347.של מפקד הכוח העוצר נערים שמסרו עדות למוקד להגנת הפרט סיפרו כי 29 מתוך26 עיניהם כוסו בעת המעצר, וכל הנשאלים סיפרו כי נאזקו באזיקונים בעת המעצר, ברבים מהמקרים האיזוק היה ממושך וגרם כאב פיזי הממצאים DCIP במחקר המוקדם והרחב יותר שביצע ארגון348.רב 88%- מהקטינים סיפרו שנאזקו במהלך מעצרם ו97.7% - היו דומים 349.מהם סיפרו כי עיניהם כוסו לבסוף, בדומה לנהוג במעצרי בגירים, אין הוראות קבועות ומחייבות הנוגעות למתן אפשרות לקטין להיפרד מבני משפחתו או לאסוף ציוד, והדבר נתון להחלטת הכוח באירוע. עדויות שמסרו למוקד קטינים שנעצרו בביתם בשעות הלילה במהלך 26 להגנת הפרט מעלות שברוב המקרים החיילים לא התירו לנערים 2017 שנת שנעצרו להיפרד מבני משפחתם, ואף לא אפשרו להם לקחת מעיל 350.או לנעול נעליים .4460/19 , תיק יש דין29.3.2019 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות יש דין: א"ס, תושבת כיפל חארס346 Israel Ministry of Justice, Palestinian Minors in Military Justice System, para 22.2 .347 .2 '. המוקד להגנת הפרט, ילדות אזו ּקה, עמ348 .DCIP, No Way to Treat a Child, pp. 30 .349 .2 '. המוקד להגנת הפרט, ילדות אזו ּקה, עמ350 מעצרים ליליים כמרכיב בסל של פעולות צבאיות שמטרתן הרתעה והפעלת לחץ על קהילה ההרשאה הרחבה שמעניקה התחיקה הצבאית לביצוע מעצרים מאפשרת שימוש בפלישות ליליות לבתים לצורך מעצרים כדי לייצר הרתעה או להפעיל לחץ על הקהילה. אף על פי שהפגיעה העיקרית הנגרמת למשפחה ולקהילה במקרים אלה אינה נובעת מהפלישה לבית לבדה, אלא גם ואולי בעיקר בעצם המעצר ומהאיום הנלווה אליו, ניתן לשער שהחדירה למרחב הפרטי של המשפחה רק מעצימה את האיום הכרוך באירוע. , במהלכה נתלו בכפר -1.8.2019 דוגמה למקרה כזה ניתן למצוא בפשיטה צבאית על הכפר דיר ניד'אם שהתרחשה בליל כרוזים מאיימים ובוצעו מעצרים. בכרוזים הפונים לתושבי הכפר וחתומים על ידי "קפטן עמרי" משב"כ רמאללה, נכתב בערבית [התרגום על ידי יש דין]: "לאחר מספר לא קטן של אירועי זריקת אבנים, הבערת צמיגים והפרות סדר, התחלנו לנקוט צעדים לטפל בהפרות אלו, כולל סגירת הכביש ושורה של פעולות שתחל בקרוב נגד מפירי הסדר. אנחנו רואים בהפרות הסדר בכפר זה דבר חמור מאוד ומסכן חיים, הפוגע בכם ובכל תושבי האזור. תושבי הכפר צריכים לקחת אחריות ולעצור את העניין הזה מיד ולעצור הילדים והנערים שמשתתפים בהפרות הסדר, על מנת לחיות בשקט". - 75 - ״ המדיניות הצבאית והנהלים לביצוע מעצרים בפלישות ליליות מייחסים להגנה על זכויותיהם של העצורים ובני משפחתם בעת המעצר חשיבות אפסית, גם כשמדובר בקטינים. יתרה מכך, הצבא אינו מגביל את השימוש במעצרים ליליים למקרים חמורים במיוחד או כאלה שבהם ניתן לטעון שאין כל דרך אחרת לתפוס את העצור, אלא משתמש בהם כשיטה. חלופות דוגמת זימון לחקירה אינן נשקלות ברצינות, אפילו כשהדבר נוגע לקטינים. לכאורה ניתן היה לטעון שפעולת המעצר עצמה והפלישה שנלווית לה נעשות בהתאם להוראה במשפט הבינלאומי המחייבת את הכוח מעצרים- . סיכום ביניים4 פלישות לצורך מעצר מהוות חלק משמעותי מכלל הפלישות לבתי פלסטינים בגדה המערבית. לאור העובדה שהחוק הצבאי החל בגדה אינו מתנה ביצוע מעצר בקיומו של צו שיפוטי, אלא רק בפקודת מעצר מטעם קצין משטרה, גם פלישות אלה נעשות ללא כל ביקורת שיפוטית חיצונית על ביצוען. מצב זה, בשילוב עם ההגדרה הרחבה והעמומה בתחיקה הצבאית של הנסיבות המאפשרות מעצר, פותח פתח לפלישה שרירותית לבתים הפוגעת היעדר הצורך בצו שיפוטי - הן בעצור והן בסביבתו. חשוב להדגיש נכון לכל מעצר של פלסטיני בגדה המערבית, אולם כאשר מעצרים פגיעתם גוברת.- אלה מתבצעים באמצעות פלישה לבית .4498/19 , תיק יש דין1.8.2019 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות יש דין: פדל תמימי, תושב דיר ניד'אם351 .4285/18 , תיק יש דין14.10.2019 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות יש דין: ג'"א, תושבת תקוע352 ״ . צילום: מועצת הכפר דיר ניד'אם1.8.2019 ,חיילים עוצרים ילדים ובוגרים מהכפר דיר ניד'אם במהלך מבצע מעצרים רחב היקף ותליית כרוזים בכפר פדל תמימי, אימאם במסגד הכפר ששוחח עם התושבים, סיפר ליש דין: מהבתים בכפר. בכל בית שנכנסו דרשו 90%-"מדיבורים עם תושבים בכפר הבנתי שהחיילים נכנסו ל תעודת זהות של הבנים והאבות. צילמו את הבנים והאבות ואת תעודות הזהות שלהם [...] החיילים הופיעו עם רשימה. אם אחד מהילדים שהיו ברשימה היה במקום, עצרו אותו ואת האבא שלו [...] בערך בשעה בנים. אז הגיעה מכונית משוריינת גדולה והגברים והילדים הוכנסו למשאית ולקחו 15 כבר עצרו05:00 אותם למחנה צבאי סמוך [...] החיילים שחקרו אותם איימו על הגברים שאם הילדים שלהם ימשיכו 351." שיחררו את כולם07:30-לעשות בעיות הם יסגרו את הכניסות לכפר [...] ב יש דין תיעד מקרים אחדים שבהם דווח על איומים הכוללים רמז לאחריות קולקטיבית או לענישה קולקטיבית בעת מעצר של בן משפחה קטין. כמו במקרה של דיר ניד'אם, גם באירועים אלה הפלישה הלילית לבית שימשה אמצעי למעצר ובה בעת מכשיר לאיום על סביבתו של העצור ולהטלת אחריות עליה. ג'"א סיפרה שכשהגיעו חיילים לביתה כדי לעצור את בנה , קצין שהיה איתם הציג את עצמו כ"אחראי על הכפר".14-בן ה "הוא [הקצין] שאל אותנו [הוריו של הילד]: 'למה אתם נותנים לילדים שלכם לזרוק אבנים?' השבנו שהילדים שלנו לא עושים את זה. הוא אמר שיש לו הוראות ברורות להשתיק את הכפר שלנו, ואם 352".תימשך זריקת האבנים הוא יפעיל אלימות - 76 - ״ ״ 353""מסיכת פנים זה וסאח, זה כאילו מגניב. מה, כאילו אתה איזה נינג'ה בכמחצית מהפלישות שתועדו במסגרת הפרויקט חדרו לבית חיילים שפניהם הוסתרו במסיכת פנים. עבור החיילים כיסוי הפנים הוא ניסיון לעשות רושם של לוחם "כמו בסרטים" או ליצור תחושת ניתוק מהסיטואציה, אבל בשביל המשפחות הפלסטיניות זהו מרכיב נוסף שמעצים את אווירת האלימות ואת תחושת האימה המתלווה לאירוע. ברוב המוחלט של המקרים השימוש בכיסויי פנים בעת פלישה לבתים נעדר צידוק מבצעי, הוא אינו משמש להסוואה ואין מאחוריו כל צורך צבאי. רס"ן במערך הנ"מ הסביר לשוברים שתיקה: "המטרה לא היתה, לא הסתוות או כל מיני כאלה, חייל נוסף אמר "אתה הולך באמצע כפר שיש בו פנסי רחוב [...], זה לא מארב באמצע שום מקום 354".המטרה היתה לרושם 355".שאתה מחפש להיות בלתי נראה בין החיילים היו שדיווחו כי כיסוי הפנים הוא לא יותר ממשחק, טקס, או אפילו פוזה (וסאח בסלנג הצבאי) שמצטלמת טוב עבור הרשתות החברתיות: ; "בשביל הווסאח, [...] זה גם נראה 356 "."זה פאקינג קומנדו שיט [...] זה יותר מן קטע ילדותי כזה מגניב יותר טוב בתמונות, שאתה מעלה תמונה יצאנו למעצר כולך כזה מכוסה. חיילים אוהבים את זה. [...] ; "צביעת הפנים היתה טקסית כזה, אני לא יודע אם זה 357".]נראה לי בשביל האינסטוש [אינסטרגם ; "זה לא היה איזושהי פקודה 358".היה מלמעלה או פשוט החלטנו כי אנחנו רוצים להרגיש נורא קרביים 359".או נוהל או משהו כזה. [...] זה יותר נותן תחושה, זה מכניס לאווירה אחרים ציינו כי תחושת הניתוק והאנונימיות שיוצרים כיסויי הפנים סייעה להם למלא את המשימה שאליה נשלחו: "כשאתה שם מסיכת פנים זה הופך אותך להיות אנונימי, [...] יותר קל לך לעשות את הדברים שהכיבוש מבקש ממך לעשות [...] אם זה להשתמש באלימות, באגרסיביות יותר. [...] אתה יוצר שכבה, ריבוד, ; "לנתק איזשהו, כל דבר שהוא כאילו רגשי, 360".בינך לבין הבן אדם שהיא כאילו נותנת לך חופשיות ; "יותר קל לך כשאתה 361".זאת אומרת אני לא בן אדם, אני עם מסיכת פנים, אני חייל, אני משהו אחר יודע שהבן אדם לא מזהה אותך. וזה מוציא ממך לרגע את האנושיות [...] זה עושה קל יותר רגשית 362".אם אתה כבר מודע לכמה דפוק מה שאנחנו עושים .12 ', עדות מס2013-2010 ,) (חייל השריון401 . מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות שוברים שתיקה: סמ"ר, פלס"ר353 .51 ' (כולל שירות מילואים), עדות מס2014-2000 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות שוברים שתיקה: רס"ן, מערך הנ"מ354 .50 ', עדות מס2005-2002 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות שוברים שתיקה: סמ"ר, תותחנים355 .16 ', עדות מס2014-2011 , של חטיבת הנח"ל932 . מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות שוברים שתיקה: סמ"ר, גדוד356 .15 ', עדות מס2018-2015 ,101 . מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות שוברים שתיקה: סמ"ר, צנחנים357 .50 ', עדות מס2005-2002 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות שוברים שתיקה: סמ"ר, תותחנים358 .22 ', עדות מס2015-2013 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות שוברים שתיקה: סמ"ר, יחידת מיתר, תותחנים359 .12 ', עדות מס2013-2010 ,) (חייל השריון401 . מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות שוברים שתיקה: סמ"ר, פלס"ר360 .18 ', עדות מס2015-2013 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות שוברים שתיקה: סמ"ר, יחידת מגלן361 .44 ', עדות מס2013-2009 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות שוברים שתיקה: רס"ל, יחידת עוקץ362 .4437/19 , תיק יש דין9.5.2019 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות יש דין: א"ס, תושבת עוריף363 .4173/18 , תיק יש דין28.6.2018 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות יש דין: א"ה, תושב חברון364 הכובש להבטיח את הסדר והביטחון הציבוריים. ואולם השימוש הגורף בכלי המעצר, בשילוב העובדה ששיעור ניכר של המעצרים מתבצע בפלישות ליליות, מובילים לקביעה שהצבא עושה שימוש בלתי מידתי לא רק בכלי המעצר (שמידת ההצדקה לשימוש בו אינה נבחנת במסמך זה) אלא גם בכלי הפוגעני של פלישה לבית, שהשפעתו אינה מוגבלת לעצור אלא מתרחבת לכלל בני המשפחה, ילדים ובוגרים. התוצאה היא פגיעה שגרתית ורחבת היקף בזכויותיה של האוכלוסייה הפלסטינית. - 77 - ״ ״ .46 ', עדות מס2015-2012 , של חטיבת הנח"ל50 . מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות שוברים שתיקה: סמ"ר, גדוד365 .36 ', עדות מס2018-2015 , של חטיבת הנח"ל50 . מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות שוברים שתיקה: סמ"ר, גדוד366 .31 ', עדות מס2017-2014 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות שוברים שתיקה: סמ"ר, יחידת אגוז367 .4095/18 , תיק יש דין2.4.2018 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות יש דין: אתאר שחרור, תושבת סילוואד368 .4072/18 , תיק יש דין25.2.2018 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות יש דין: לואי אבו עראם, תושב יטא369 חיזוק נוסף לעובדה שכיסוי פנים אינו משרת צורך צבאי עולה מהעובדה שלרוב מדובר ביוזמה של החיילים עצמם ולא בהנחיה של דרג פיקודי, ולמעט במקרים נדירים הצבא כלל אינו מספק את כיסויי הפנים לחיילים. מלבד זאת, במקרים רבים רק חלק מהחיילים הפולשים לבית רעולי פנים, ולעיתים הם מורידים את כיסויי הפנים במהלך השהות בבית. א"ס א"ה מחברון העיד כי 363. חיילים, אך רק חמישה או שישה מתוכם היו רעולי פנים20-מעוריף סיפרה שלביתה פלשו כ 364.במהלך החיפוש בביתו החיילים הורידו את כיסוי הפנים שאיתו פלשו לבית "מראיין: הייתם נכנסים עם כיסויי פנים? עד: כן מ: זו היתה הנחיה? עד: לא מ: הסמג"ד היה נכנס עם כיסוי פנים? עד: לא. מ: והחיילים? 365".עד: מי שרצה "מראיין: היתה הוראה שצריך לבוא עם מסכות פנים? 366".עד: לא. גם זה לא משהו שהצבא מספק, זה דברים שהלוחמים מביאים מהבית אף שעטיית כיסוי פנים אינה ממלאת צורך צבאי, חלק מעדויות החיילים מעלות כי יש לה תועלת כחלק מאסטרטגיה של הטלת אימה על המשפחות הפלסטיניות. "לדעתי זה פשוט כדי ליצור פחד אצלם", אמר לשוברים שתיקה חייל מיחידת ואכן, עדויות של פלסטינים שחיילים פלשו לבתיהם מלמדות שהמפגש עם חיילים מכוסי פנים מגביר את תחושת 367.אגוז הפחד ואת הפגיעה הכרוכה באירוע, במיוחד אצל ילדים. "נכנסתי לחדר שלהם [חדר הילדים] ומצאתי אותם עומדים באמצע החדר, מפוחדים, בהלם ודמעות 368".בעיניים. היו מזועזעים למראה החיילים, רעולי הפנים, נשק שלוף "זה ממש מפחיד שנכנסו הביתה באמצע הלילה עם נשק, פנים מכוסות, כלבים בחצר וכולם מסתובבים בחצר. יש מחשבות שעוברות במוח. זה השאיר רושם קשה על הבנות והכל בשביל מה?! למה עושים 369".חיפוש כזה לכל המשפחה והשכנים. אם יש מידע שילכו ישר על המידע - 78 - ״ ״ את בתי. גם בעלי התעורר וניגש לחלון הפונה לרחוב ופתח אותו. חיילים קפצו דרך החלון פנימה, תפסו את בעלי וחסמו בידיהם את פיו. שבעה חיילים נכנסו דרך החלון. חלק מהחיילים היו רעולים [עטו כיסוי פנים] וחלק לא. הם היו מצוידים בהרבה ציוד ובנשק. לא הציגו שום מסמך [...] שני ילדים עוד ישנו. הם העירו אותם. [...] כשהחיילים נכנסו הם התנהגו בצורה אלימה. לקחו את הטלפונים הניידים מכולם [...] הכניסו אותי, את בעלי והילדים לחדר הצפוני ושני חיילים בבוקר 2:00-ישבו בכניסה ועישנו. ישבנו בחדר מ [בבוקר], כל מי שרצה לצאת מהחדר 9:00 ועד וללכת לשירותים עבר בדיקה גופנית. אני לא רציתי שיבדקו אותי ולכן לא הלכתי לשירותים. הבן הצעיר א' רצה ללכת לשירותים. בעלי ליווה אותו ואז החיילים עשו עליו חיפוש ואחד החיילים הלך איתו, ישב בכניסה לשירותים, חיכה שבני יצא וליווה אותו חזרה לחדר שבו היינו. [...] בכל הזמן שאנחנו היינו סגורים בחדר אחד ושני חיילים שמרו עלינו, חמשת החיילים האחרים ישנו בסלון ובמרפסת. אחד החיילים ששמר עלינו ביקש מבעלי סיגריות וגם ביקש שיעשו לו קפה. ישב ועישן ושתה קפה. אנחנו פחדנו. בעיקר פחד הילד 372"., אותו העירו החיילים5 הקטן בן הצבא אינו אוסף נתונים לגבי היקף הפעילות של השתלטות כוח צבאי על בית או על חלק ממנו, ואינו יודע לומר כמה פעמים התרחשו פעולות כאלה בשנים האחרונות. פנייה לצבא לפי חוק חופש המידע, שבמסגרתה התבקשו נתונים לגבי היקף הצווים שמכוחם נערכות תפיסות מבצעיות של בתים, נענתה כי "החטיבות המרחביות מוציאות, הוק ובאופן נקודתי צווי -מחדשות, מאריכות תוקף או מיישמות אד בפרק זה], 2 תפיסה רבים [הכוונה לצווי תפיסה צבאיים, ראו סעיף חלקם לזמן קצר ביותר; ובמקרים רבים לא נאסף, נשמר או מונגש 373".המידע בגין הצווים השונים השתלטות לצורך מבצעי , (תקופת האינתיפאדה השנייה), ראו גם: אתר שוברים שתיקה2000-. לדוגמאות ותיאורים נוספים של אירועים מסוג זה, כולל דוגמאות מראשית שנות ה370 ." "אלמנת קש- חיפוש בעדויות , "אני הולך לגור בבית שלכם".2008 , של חטיבת הנח"ל, חברון50 . מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות שוברים שתיקה: סמ"ר, גדוד371 .4127/18 . תיק יש דין10.4.2018 ,מור'ייר-. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות יש דין: עדותה של א"ע, אל372 .]. [ההדגשות הוספו18.11.2019 ,". מכתב דו"צ ליש דין, "הנדון: פנייתך בנושא כניסה לבתים באזור יהודה ושומרון, לפי חוק חופש המידע373 סוג רביעי של פלישות לבתים הוא פעולות שבהן הצבא משתמש לצרכיו בבתים פרטיים של פלסטינים כחלק מפעילותו השוטפת במרחב הפלסטיני הכפרי והעירוני. בפעולות אלו המרחב הפרטי או חלק ממנו נתפס באופן זמני על ידי הצבא באמצעות צו תפיסה, והופך למשך שעות או ימים למרחב שהגישה אליו מוגבלת והתנועה בתוכו נשלטת על ידי חיילים. בלשון הצבאית פלישות אלה מכונות לעיתים הפלישה לבית אינה קשורה למשפחה, למעשיה או 370.""אלמנת קש לחפצים שהיא מחזיקה בביתה, אלא למבנה עצמו או למיקום הפיזי של הבית שהופך אותו לשימושי מנקודת המבט הצבאית. "עד: אלמנת קש זה כשאתה נכנס לבית של משפחה ערבית בלי התראה מראש, אתה אומר 'אני הולך אני אגיד לכם בדיוק - לגור בבית שלכם בזמן הקרוב כמה זמן'. [...] לפעמים זה יומיים, לפעמים זה יותר, לפעמים קצת פחות. אתה שולח אותם להסתדר איפשהו ואתה משתלט להם על הבית, הופך את הבית לסוג של מוצב [...] מראיין: מה זה אומר להפוך את הבית למוצב? עד: זה אומר שהמרפסת היא עכשיו עמדת תצפית, זה מקום שעכשיו מוצבים בו חיילים [...] הם מורגלים לזה, מנסים להסביר פנים לחיילים. אני מניח שבעומק זה מפחיד אותם [...] אתה פורץ לבית של משפחה, אנשים בכל מיני גילים, אנשים זקנים וילדים [...] מראיין: ומה קורה עם המשפחה? עד: מסתדרת. לפעמים שומרים על המשפחה בבית ואז הם צריכים לבקש ממך רשות ללכת לאכול או 371".להשתין בבוקר 01:45 בשעה2018 באפריל10 "ביום שלישי כולנו ישנו. שמעתי דפיקות בדלת. קמתי והערתי - 79 - ״ הנראה במטרה להשתמש בבית כמעין בסיס ליציאה לפעילות צבאית 2018 בכפר בשעות הבוקר. כך למשל, בשני לילות שונים במרץ ובאפריל מור'ייר. החיילים הגיעו לבתים בין -פלשו חיילים לשני בתים בכפר אל השעות שתיים לארבע לפנות בוקר ושהו בהם עד סביבות שמונה או תשע בבוקר. לפי העדויות שנאספו ביש דין, החיילים ישנו בבתים בזמן שהיו בהם, תוך שהם משתמשים במיטות ובכלי המיטה שמצאו בבית, בעוד בני המשפחה סגורים תחת שמירה באחד החדרים. לפי אחת העדויות, בשעות הבוקר החיילים יצאו מהבית והחלו להתעמת עם צעירים מהכפר, כאשר הצעירים יידו אבנים והחיילים ירו לעברם גז מדמיע. מדברים שנאמרו לחלק מהמשפחות ומהתנהלות החיילים בשעות הבוקר ניתן להעריך שהרקע למקרים אלה היה חשד ליידוי אבנים על ידי צעירים מהכפר בכביש סמוך, כאשר ההשתלטות הלילית על הבתים היתה חלק מפעילות שנועדה להתעמת עם מידיי האבנים. לגבי אחד הבתים שאליו נכנסו החיילים אב המשפחה סיפר כי לא מדובר באירוע חד פעמי וכי "הרבה 378".פעמים נכנסו חיילים בשתיים עשרה בלילה ויצאו בשמונה בבוקר בדומה לכך, חייל סיפר בעדותו לשוברים שתיקה על מקרים שבהם שעות באזור מסוים שבמהלכה השתלטו 24 חיילים קיימו פעילות בת בלילה על גג אחד הבתים בסביבה וישנו עליו. "עולים נגיד בערב, עושים פטרול ומגיעים לגג הזה ונשארים שם את הלילה ואז עושים עוד פטרול שעות שמחלקה נמצאת 24 ביום ומתקפלים. נגיד בתוך בית פג'אר, חוצה שם ממש את כל הכפר. [...] 379".זה היה פשוט כדי להיות יותר זמן בבית פג'אר . פגיעה בזכויות וחילול המרחב הפרטי2 השתלטות על בתים לצורך מבצעי עשויה להתבצע בשעות הלילה או בהתאם למטרת הפלישה ולשימוש שנעשה במרחב הפרטי. - ביום עם זאת, נראה שפלישות שנעשות כחלק מ"פעילות יזומה" של החיילים נעשות בשעות הלילה המאוחרות או לפנות בוקר. משך השהות במרחב הפרטי בפלישות מסוג זה ארוך בהשוואה לסוגי . תכליות להשתלטות הצבא על בתי פלסטינים1 עדויות של פלסטינים שחיילים השתלטו על בתיהם וכן עדויות חיילים שהשתתפו בפעולות מסוג זה מאפשרות לתאר כמה דוגמאות לסיבות שבשלן עשוי הצבא להשתלט על בתים של פלסטינים בגדה המערבית. סיבה אחת להשתלטות היא לצורך ביצוע תצפית או תפיסה של נקודות אסטרטגיות במרחב. במקרים אלה לעתים הקרובות ההשתלטות היא על גגות הבית או על חלק מהמבנה. השתלטות מסוג זה עשויה לקרות למשל על בית הנמצא בסמוך לדרך או לכביש שבהם התרחשו יידוי אבנים או מעשים דומים, במטרה לאבטח את הדרך או למנוע את במקרים אחרים הצבא משתלט על גגות 374.האיום על הנוסעים בה לצורך תצפית, כחלק מאבטחה של אירועים מיוחדים, למשל אירועים 375.המתקיימים במהלך החגים היהודיים במערת המכפלה בחברון לעתים פעולות ההשתלטות על גג או על חלק מבית נפסקות ומתחדשות לסירוגין במשך חודשים ארוכים, תוך הפרעה קשה פנה 2016 וחוזרת לשגרת החיים של בני המשפחה. כך למשל, ביולי יש דין אל יועמ"ש הגדה המערבית בעניינה של משפחת שחאדה מהעיירה חווארה, שבמשך כשנה וחצי חיילים השתלטו לסירוגין על שתי הקומות העליונות בבניין שבו ממוקמים העסק המשפחתי ודירות המגורים של המשפחה. קומות אלו היו באותה תקופה בשלבי בנייה אחרונים. לפי עדות המשפחה, חיילים רבים נכחו בבניין במשך כל שעות היממה, וג'יפים צבאיים הביאו למקום אוכל ומים ביום ובלילה. מהעדות עולה שלמשך תקופה המקום הפך למעין מוצב צבאי שבו החיילים נחים במשך היום וממנו הם יוצאים לפעילות בסביבה, כאשר בכל פעם שהחיילים יצאו ונכנסו המשפחה היתה צריכה לפתוח להם במקרה אחר, משפחה המתגוררת בחברון דיווחה ליש 376.את הדלת כי מתחילת השנה חיילים משתלטים לסירוגין 2018 דין בספטמבר על גג ביתה, שבו מתגוררות שלוש משפחות, ומשתמשים בו כעמדת 377.תצפית, במיוחד בסופי שבוע ובחגים היהודיים עילה אחרת להשתלטות לצורך מבצעי תועדה במקרים שבהם חיילים פלשו לבתים פרטיים בשעות הלילה ושהו בהם עד שעות הבוקר, ככל השתלטו חיילים על גג בניין דירות של משפחת ד' בעיירה חווארה הסמוכה לשכם. החיילים עשו בו שימוש לסירוגין במשך מספר 2016 . כך למשל, ביוני374 ימים, תוך שהם מפריעים לשגרת חייה של המשפחה בבואם אל הגג ובצאתם ממנו דרך בית המשפחה, כמו גם בעצם השהות של קבוצה גדולה של חיילים על גג הבית שהוא חלק מהמרחב הפרטי של המשפחה. בתגובה לפניית יש דין בנוגע לעילת ההשתלטות מסר הצבא כי הדבר נעשה בתגובה ל"אירועים חבלניים ", שכללו בין היתר יידוי אבנים וירי גולות מתכת, ואשר בעקבותיהם הוחלט "לעשות שימוש במספר מבנים במרחב 60 לעבר כלי רכב ישראלים הנוסעים בכביש הכפר חווארה וסביבתו וזאת לצורך שהות מבצעית, תצפית ואבטחה, תוך שימת דגש על שימוש בגגות ובמרחבים לא מאוכלסים." מתוך תכתובת בין משרד 16.6.2016 ,"עריכת דין מיכאל ספרד (היועץ המשפטי של יש דין) ויועמ"ש הגדה המערבית, "הנדון: השתלטות חוזרת על גג בית ע"י חיילים בכפר חווארה . 3637/16 . תיק יש דין7.12.2016-ו . ראו 43 ', עדות מס2010-2007 ,)50 ; חייל נח"ל (גדוד48 ', עדות מס2012-2009 ,)50 . מתוך עדויות שנגבו על ידי צוות שוברים שתיקה: חייל נח"ל (גדוד375 .398 דוגמה נוספת בציטוט המופיע לפני ה"ש . מכתב ממשרד עריכת דין מיכאל ספרד (היועץ המשפטי של יש דין) אל יועמ"ש הגדה המערבית, "הנדון: השתלטות על גג בית ע"י חיילים בכפר חווארה", 376 . במענה לפניית יש דין בעניין משפחת שחאדה ובעניין משפחת ד' שחיילים עשו שימוש בגג ביתן נטען כי ההשתלטות על מבנים באזור חווארה4.7.2016 .3652/16 לעיל), תיק יש דין374 " (ראו ה"ש60 נעשתה בתגובה ל"אירועים חבלניים לעבר כלי רכב ישראלים הנוסעים בכביש . מכתב ממשרד עריכת דין מיכאל ספרד (היועץ המשפטי של יש דין) אל יועמ"ש הגדה המערבית, "הנדון: השתלטות על בית ע"י חיילים בחברון", 377 .4243/18 , תיק יש דין24.10.2018 .4125/18 , תיק יש דין20.3.2018 ,מור'ייר-. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות רל"א: ח"ע, תושב אל378 .26 ', עדות מס2019-2016 ,)50 . מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות שוברים שתיקה: סמל, נח"ל (גדוד379 - 80 -״ ״ ״ הפלישות האחרות, אך גם בעניין זה עשויה להיות שונות גדולה שנובעת מהמאפיינים המגוונים של פלישות אלה. הגבלת תנועה לפחות בחלק מהמקרים, בזמן ההשתלטות על הבית (או על חלקו) בין אם - החיילים מגבילים את התנועה של המשפחה במרחב הפרטי על ידי הגבלת הגישה לאזור מסוים שעליו השתלטו (למשל קומה עליונה בבית) או באמצעות סגירת בני המשפחה בחדר אחד והצבת חיילים לשמור עליהם, בדומה לנוהל המאפיין פלישות אחרות. בשונה מפלישות אחרות, במקרים אלה תנועת בני המשפחה עלולה להיות מוגבלת לא רק לשעה או שעתיים אלא לשעות ארוכות, שבמהלכן החיילים חופשיים להשתמש בבית ללא כל פיקוח ואילו בני המשפחה זקוקים לאישור מהחיילים כדי לעשות את צרכיהם או לשתות מים ג'אניה סיפר לצוות יש דין כי חיילים - ג'"ד מהכפר אל380.בביתם שלהם השתלטו על גג ביתו פעמיים, בהפרש של ימים ספורים. בעת הפלישות הללו הוא, אשתו ושבעת ילדיהם רוכזו בסלון הבית ללא אפשרות לצאת. בבוקר בערך הייתי כרגיל בביתי. 10:00 "[...] בשעה כל המשפחה היתה בבית. שמעתי דפיקות חזקות וצעקות בעברית: 'תביא את המפתחות של הדלת'. חמישה חיילים -פתחתי את הדלת וראיתי ארבעה רעולי פנים, עם נשק מכוון אלי. [...] הם היו מאוד אגרסיביים ואמרו: 'תסתמו את הפה'. [...] ריכזו אותנו בסלון וסגרו אותנו בפנים, לא נתנו לנו לצאת. בתי ביקשה ללכת לשירותים ואמרו לה: 'אוסקוט', תסתמי את הפה. חייל אחד עמד ליד הדלת והשאר הסתובבו בבית וערכו חיפוש. גם עלו על הגג. היו גם חיילים בחוץ. נשארנו כך מהשעה עשר בבוקר עד שלוש אחרי הצהריים. בסוף נתנו לנו [...]381.ללכת לשירותים אחרי בקשות חוזרות ונשנות חמישה ימים אותה קבוצת חיילים -כעבור כארבעה בצהריים. 12:00-11:00 הגיעו שוב לבית אולי בשעה היינו כולם בבית, שוב דפקו בדלת חזק. פתחתי להם. היו אותם ארבעה חיילים עם נשק שלוף. שוב ריכזו אותנו בסלון [...] הפעם נשארו אולי שעה וחצי וגם עלו על הגג [...] אחרי כשעה וחצי הם נעלו אותנו בסלון והשאירו את הדלת נעולה עם המפתח בצד החיצוני [לאחר שעזבו]. יש יציאה שנייה מהסלון ואז הצלחנו לצאת ולפתוח מלמטה. [...] כל כניסה של חיילים לביתי גורם לי לטראומה. גם , נהיה בעייתי, 10 לי וגם לאשתי. הבן הקטן שלי, בן עצבני, מפוחד [...] אני לא רוצה שהם יעברו חוויות 382".מפחידות וייכנסו לחרדה סיפר 15.2.2014-שרקייה ב-קצין שפיקד על השתלטות על בית בטורה אל כי ההפרדה בין החיילים לבין מי שמתגוררים בבית היא חלק מההיגיון חיילים השתלטו על הקומה 20-המבצעי של הפעולה. באירוע המדובר כ לפנות בוקר. לאחר כניסתם 4:00 העליונה של הבית בסביבות השעה לבית, החיילים סגרו את בעל הבית ואת אימו בסלון שבקומה הראשונה. "ישר כשנכנסנו סרקנו את הבית. לא זכור לי כל כך אם הוא [בעל הבית] התלווה אלינו, נשארנו בקומה השנייה של הבית [...] בעל הבית נשאר למטה לדעתי, היו שני חיילים ששמרו עליו למטה, אמרנו שאנחנו נשארים שם ללילה לכמה שעות [...] לא איפשרנו לו לעלות לקומה השנייה, זה 383".לא מבצעי שהוא יהיה איתנו השתלטו חיילים על בית בשלבי בנייה בעיירה יעבד, 2016 בחורף 25-שנבנה על ידי י"ש בסמוך לבית משפחתו. במהלך עשרה ימים (מ ) הגיעו החיילים מדי יום למבנה 2017 בינואר3 עד2016 בדצמבר החדש ושהו בו בשעות הלילה, כמו גם בחצר הבית שבו התגוררה המשפחה, תוך שהם אוסרים על בני הבית לצאת מבית מגוריהם או להיכנס אליו ופוגעים בחופש התנועה שלהם, כמו גם ביכולתם לנהל שגרת חיים סבירה. כך תיאר י"ש את שהתרחש: "הם היו עומדים ברחבת הכניסה לבית ומונעים מאיתנו למחרת 6:00- בערב עד ל18:00-לצאת ולהיכנס החל מ בבוקר, ובמידה ויצאתי לפני שהם הגיעו הם מנעו ממני להיכנס לבית. כל התקופה הזו החיילים היו ישנים בבית החדש שאני בונה. הייתי יוצא לתפילה בסביבות והם היו מסרבים להכניס אותי 19:30- וחוזר ב16:00 לבית שלי. הייתי מתקשר למת"ק הפלסטיני והמת"ק הפלסטיני היה חוזר אלי אחרי חצי שעה ומודיע לי לא יכולתי 3.1.2016 שאני יכול להיכנס. [...] עד 384".לצאת ולהיכנס אלא אחרי תיאום עם המת"ק .372- ו371 , ה"ש78 '. ראו עדויות בעמ380 .4075/18 , תיק יש דין9.2.2018 ,ג'אניה-. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות יש דין: ג'"ד, תושב אל381 .4101/18 , תיק יש דין14.2.2019 ,ג'אניה-. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות יש דין: ג'"ד, תושב אל382 3058/14 . החקירה נפתחה בעקבות תלונה שהגיש בעל הבית בעזרת יש דין, תיק יש דין235/14 . מתוך חומר חקירה בתיק מצ"ח שרון ושומרון383 .][ההדגשות הוספו .3511/16 . תיק יש דין24.10.2016 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות יש דין: י"ש, תושב יעבד384 - 81 - ״ ״ ״ ״ בשני מקרים של השתלטות ארוכת טווח לסירוגין על גג או על חלק מבניין, הגיעו ליש דין עדויות שמהן עולה שחיילים עשו את צרכיהם בַמָקום ולא בחדר השירותים, או השאירו במרחב פסולת באופן חוזר ונשנה. במקרה של ההשתלטות החוזרת על שתי קומות בבניין בחווארה שנמשכה כשנה וחצי (שהוזכרה לעיל), משפחת שחאדה דיווחה ליש דין כי בתחילת התקופה החיילים עשו את צרכיהם בחדר המדרגות ובגג עד שאחד מבני המשפחה נאלץ להתקין על חשבונו מבנה שירותים: "מזה שנה וחצי החיילים שפלשו לשתי הקומות העליונות של הבניין נכנסים ויוצאים מהבניין כאילו היה שלהם [...] לאט לאט פלשו יותר ויותר שעות [ביממה]. 24 חיילים לבניין. הם נוכחים בבניין ג'יפים צבאיים מביאים אוכל ומים ביום ובלילה. המקום הפך לבסיס הומה קצינים וחיילים. עד לפני חודשיים הם חירבנו ולכלכו במדרגות ועל הגג. מאחר והמצב היה בלתי נסבל, אחי החליט להתקין להם שירותים על הגג מכספנו האישי. הזמנו אינסטלטור שסידר להם מערכת שירותים 389".כולל נייר טואלט במקרה של גג בחברון שעליו השתלטו חיילים לסירוגין פעמים רבות , דווח כי בנוסף לעשיית צרכים במקום החיילים אף גרמו 2018 במהלך לנזק באמצעות השלכת פסולת לצינור הביוב: "ישבתי בבית באמצע היום ושמעתי רעש מהגג שהפריע לי לישון. עליתי לגג וראיתי חיילים משחקים במקלות עץ שהיו שם. ביקשתי שיפסיקו להרעיש. הם אמרו שיפסיקו והם מצטערים. באותו ערב, אחרי הארוחה, רצינו לנקות את הבית. גילינו שהביוב סתום וכל המים עולים מהפתחים. ירדנו למטה ומצאנו את כל המקלות שהחיילים שיחקו בהם תחובים בתוך צינור הביוב כמו גם בקבוקי קולה ושקיות צ'יפס ריקות. כל מה שנשאר 390".להם אחרי שאכלו שימוש בבית לצורכי החיילים כאשר מטרת הפלישה לבית היא שימוש במרחב הפרטי או בחלק ממנו לפרק זמן ארוך יחסית, עולה ביתר שאת השאלה מהם גבולות השימוש במרחב ובמה שיש בו. כשהחיילים נמצאים בבית למשך שעות ארוכות, שאלות פרוזאיות כמו איפה החיילים יישנו, איפה ומה יאכלו, איפה יעשו את צרכיהם ואיך ישאירו את המרחב אחרי שיעזבו אותו חייבות לקבל מענה. למרות זאת נראה שאין פקודות מפורטות, ברורות ומחייבות שיבטיחו צמצום למינימום של הפגיעה בבית ושל מהעדויות עולה כי גם אם 385.השימוש ברהיטים, במזון ובציוד שבתוכו ישנן הוראות כאלה, לא ברור מה מעמדן ומהן ההשלכות על מי שאינו פועל לפיהן, ונראה כי אין פיקוח על יישומן. נראה כי בסופו של דבר ההחלטה כיצד לנהוג בבית ובדייריו נתונה בידי הכוחות שפועלים בשטח. קצין שפיקד על השתלטות על בית העיד כי החיילים ששהו בבית ישנו על הרצפה ונמנעו משימוש ברהיטים ובציוד. עם זאת, לפי עדותו של הקצין הוא הורה על כך "בהתאם לרוח צה"ל", ולא בשל קיומו של נוהל ייעודי: "מי שישן, ישן בחדר שהגדרנו [...] ישנים על הרצפה, זו הגדרה, אני הגדרתי את זה בהתאם לרוח צה"ל. בנוסף לפי מה שראיתי, לא נגעו לא השתמשו בכלום, בשום ציוד או אוכל מהבית עצמו. הם תודרכו 386".על כך לפני, כל חייל בצה"ל יודע על זה בין אם הוראות הנוגעות לשימוש בבית קיימות ובין אם לאו, עדויותיהם של פלסטינים שחיילים השתלטו על בתיהם מלמדות שבפועל ישנם מקרים שבהם נעשה שימוש ברהיטים ובציוד שבבית. נוסף על כך, לאחר השהות הארוכה של החיילים בבית או בחלק ממנו בחלק מהמקרים נותר המרחב הזה מלוכלך. כך למשל, בלילות מור'ייר, חלקם ישנו על -שבמהלכם השתלטו חיילים על בתים באל ספות ומיטות בחדר השינה ובחדרי מגורים בעוד המשפחה עצמה סגורה בחדר אחר ודווח כי החיילים עשו שימוש בשירותים והותירו אותם מזוהמים: "[...] שאר החיילים התפזרו ושכבו בחדר השינה שלנו ובחדר המגורים. הם גם השתמשו בשירותים 387".והשאירו אותם מטונפים בצורה מבחילה . במענה לפנייה לצבא שבה התבקש לפרט אילו נהלים, הנחיות, הוראות או פקודות קיימים בנוגע להתנהלות חיילים בזמן כניסה לבתים פרטיים של385 .פלסטינים, התקבל מענה מתחמק וכללי שבו נמסר כי יש להקפיד על כבודם ופרטיותם של דיירי הבית ולצמצמם את הפגיעה ביושבי הבית וברכושם .18.11.2019 ,"מכתב דו"צ ליש דין, "פנייתך בנושא כניסה לבתים .3058/14 , תיק יש דין235/14 . מתוך חומר חקירה בתיק מצ"ח שרון ושומרון386 .4125/19 מור'ייר, תיק יש דין-. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות רל"א: ח"ע, תושב אל387 . מכתב ממשרד עריכת דין מיכאל ספרד (היועץ המשפטי של יש דין) אל יועמ"ש הגדה המערבית, "הנדון: השתלטות על גג בית ע"י חיילים בכפר388 :; מכתב ממשרד עריכת דין מיכאל ספרד (היועץ המשפטי של יש דין) אל יועמ"ש הגדה המערבית, "הנדון3652/16 , תיק יש דין4.7.2016 ,"חווארה .4243/18 , תיק יש דין24.10.2018 ,"השתלטות על בית ע"י חיילים בחברון .3652/16 , תיק יש דין26.6.2016 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות יש דין: גאזי שחאדה, תושב חווארה389 .4243/18 , תיק יש דין21.9.2018 ,. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות יש דין: סוזן ג'אבר, תושבת חברון390 - 82 - אי הצגת צווים לפחות בחלק מהמקרים, השתלטות על בתים או על חלק מהמבנה מלווה בהוצאת צו תפיסה צבאי. צווים אלה מוצאים מתוקף סמכותו של הכוח הכובש לתפוס קניין פרטי באופן זמני לצורך צבאי בפרק זה), ונחתמים על ידי קצין בכיר דוגמת מפקד 3 (ראו סעיף 391.אוגדה אף על פי כן, ככל הידוע לנו צווים אלה לרוב אינם מוצגים למשפחות שהצבא משתלט על המרחב הפרטי שלהן. כל הפלסטינים שהעידו על השתלטות על ביתם או על חלק ממנו דיווחו כי עם הכניסה לביתם לא הוצג להם צו. הצגת צו אינה חלק מהנוהל של השתלטות על בתים לצרכים מבצעיים, כפי שהיא אינה חלק מהנוהל של פלישות לבתים למטרות אחרות. הצגת צו נועדה, בין היתר, להראות שההשתלטות על הבית אינה גחמה של החיילים, אלא פעולה שנעשית ברשות ובסמכות. העובדה שהחיילים אינם מציגים צו תפיסה של הבית או של חלק ממנו יוצרת אצל דיירי הבית חוסר ודאות לגבי הסיטואציה וחשש שהפלישה לביתם, תוך הפרת שגרת חייהם, היא שרירותית. שרקייה למשך כמה -א"ק, שחיילים השתלטו על ביתו בטורה אל , מסר בעדותו למצ"ח (במסגרת חקירה בנוגע 2014 שעות בפברואר לנסיבות האירוע) כי לאחר שהחיילים נכנסו לביתו הוא שאל את הקצין "אם יש לו צו או משהו כזה" ונענה "אל תתערב". הקצין עצמו התייחס בחקירתו לשימוש בצווים בכניסות לבתים, ואישר שככל הידוע לו אין כל נוהל המחייב הצגת צו למשפחות: "צו אני לא מראה, לעולם לא חודרים לבית עם צו, לא במעצר ולא בכניסה 392".לבית. לא ידוע לי שיש צורך להראות צו בשני מקרים שבהם יש דין פנה לצבא בבקשה לברר מה היתה סיבת ההשתלטות על בית, הועברו עותקי צווים בדיעבד. בצו תפיסה המתייחס לשטח ספציפי (גג של בית בחווארה) נקבע כי "המקרקעין ייתפסו לצרכים ביטחוניים דחופים קרי לצורך תצפית ואבטחה" , למשך תקופה מוגבלת שאף היא מוגדרת בצו. עוד 60 של כביש - . פגיעה במרחב הפרטי ללא הצדקה3 שימוש לא מידתי בפרקטיקה של השתלטות הסמכות להשתלטות ארוכת טווח על בתי פלסטינים בגדה המערבית נובעת מדיני הכיבוש במשפט הבינלאומי, המתירים לכוח הכובש מכוח סמכות זו 394.לתפוס קניין פרטי לצורך צבאי הכרחי ודחוף רשאי המפקד הצבאי (מפקד פיקוד מרכז) להוציא צו תפיסה. צו התפיסה אינו משנה את הבעלות ברכוש, אלא מפקיע באופן זמני את זכות השימוש בו ומעביר אותה לחזקת הצבא, עד שיחלוף בפעולת התפיסה העילה 395.הצורך הביטחוני ההכרחי והדחוף לכניסת החיילים לבית ולשהייתם בו היא צורך צבאי או ביטחוני הקשור למיקום הפיזי של הבית ולא לחשד (ואפילו חשד כללי ורחב 396.ביותר) שנוגע לאנשים שמתגוררים בבית, החפים מכל פשע תפיסות בתים לצורך שאינו צבאי הכרחי ודחוף מעדויות חיילים ופלסטינים כאחד עולה כי ישנם מקרים שבהם הצבא משתלט על בתים לא לאורו של צורך צבאי מובהק, בניגוד בעיקר - להוראות המשפט הבינלאומי. כך למשל, במקרים מסוימים הצבא משתלט על בתי פלסטינים כדי לאבטח אירועים - בחברון מיוחדים המתקיימים בחגי ישראל, בחגיגות פרטיות ובסופי שבוע. חיילים סיפרו כי ביצעו תפיסות של גגות בתים למשל כדי לאבטח או לצורך אבטחה 397,הופעה של הזמר שולי רנד במערת המכפלה מצווה במערת המכפלה. בחלק מהמקרים -של אירוע חתונה או בר המרחב הפרטי של תושבי חברון הפלסטינים מופקע כדי לאפשר לישראלים מבחוץ להגיע לעיר לאותם אירועים. . מכתב מיועמ"ש הגדה המערבית 2016 . דוגמה לכך ניתן למצוא בצווים שהוצאו על ידי מפקד האוגדה לצורך השתלטות על בתים בחווארה בשנת391 ,"אל משרד עריכת דין מיכאל ספרד (היועץ המשפטי של יש דין), "הנדון: מענה לפניותיך בעניין השתלטות חוזרת על גג בית ע"י חיילים בכפר חווארה .7.12.2016 .3058/14 , תיק יש דין235/14 . מתוך חומר חקירה בתיק מצ"ח שרון ושומרון392 . מכתב מיועמ"ש הגדה המערבית אל משרד עריכת דין מיכאל ספרד (היועץ המשפטי של יש דין), "הנדון: מענה לפניותיך בעניין השתלטות חוזרת על393 .3637/16 ,3652/16 , תיקי יש דין7.12.2016 ,"גג בית ע"י חיילים בכפר חווארה ) לתקנות הנלוות. סעיפים אלה קובעים כי אין להפקיע או להחרים רכוש וכי 7(23 וסעיף52 ), סעיף1907( . אמנת האג בדבר דיני המלחמה ביבשה394 .אין לכפות על אוכלוסיית השטח הכבוש מתן שירותים, למעט כאשר הדבר הכרחי לצורך צבאי . מכוחה של אותה סמכות מבצע הצבא תפיסה של קרקעות בבעלות פלסטינית פרטית ברחבי הגדה המערבית. תפיסות אלה משמשות את הצבא 395 לצורך הקמת בסיסי צבא, להכרזה על שטחי אימונים (שטחי אש), לבניית גדר ההפרדה, ליצירת סידורי ביטחון להתנחלויות ועוד. בעבר נתפסו קרקעות גם . השטח הכולל של כל הצווים מסתכם 2018- מתוכם היו בתוקף ב868 , צווי תפיסה1,150- הוציא הצבא כ2014-1969 לצורך הקמת התנחלויות. בשנים .2018 תפיסת אדמות לצורכי ביטחון בגדה המערבית, דצמבר- דונם. להרחבה ראו: כרם נבות, תפסת מרובה לא תפסת101,380-ב מאפשר לרשויות שהוסמכו לכך לתפוס קרקעות ומבנים לצרכים ביטחוניים, 1949-. בישראל החוק להסדר תפיסת מקרקעים בשעת חירום שנחקק ב396 כל עוד נמשך מצב החירום (שעליו הכריזה ישראל סמוך להקמתה ולא בוטל עד היום). ככל הידוע לנו, בתחומי מדינת ישראל לא נעשו בשנים האחרונות ).1949-תפיסות של רכוש בכלל, ובתים בפרט, מכוח חוק זה (חוק להסדר תפיסת מקרקעים בשעת חירום, תש"י .48 ', עדות מס2012-2009 ,)50 . מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות שוברים שתיקה: סמ"ר, נח"ל (גדוד397 נקבע בצו כי בעלי המקרקעין או המחזיקים בהם רשאים להגיש ניתן לשער שצווים 393.בקשה לקבלת דמי שימוש ו/או פיצויים דומים מוצאים גם במקרים אחרים. סביר להניח שברוב המקרים פלסטינים שחיילים משתלטים על ביתם אינם מגישים פניות לבירור סיבת ההשתלטות, ולכן הם אינם יודעים אם ההשתלטות על ביתם נעשתה כחוק ומכוח צו תפיסה והאם הם יכולים להגיש בקשה לפיצויים על הנזק שנגרם להם. - 83 - ״ ״ .43 ', עדות מס2010-2007 ,)50 . מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות שוברים שתיקה: סמ"ר, נח"ל (גדוד398 . העתירה הוגשה נגד כוונת הצבא לתפוס מבנה בבעלות17.2.1991 ,, רחמן תימרז נ' מפקד כוחות צה"ל באזור חבל עזה, פסק דין24/91 . בג"ץ399 העותרים הפלסטינים, שגבל בגדר של מחנה צבאי בג'בליה שברצועת עזה, כדי להרוס את המבנה ולאפשר את העברת תוואי גדר המחנה הצבאי [ההדגשות הוספו]. צורך צבאי, והוא אינו נותן משקל ראוי לפגיעה שהשתלטות כזו גורמת לחפים מפשע. פלישה ונוכחות ממושכת של כוח צבאי בבית פלסטיני מהוות פגיעה לא רק בזכות לכבוד ובזכות לפרטיות של דיירי הבית, אלא כפי שהודגם בפרק זה גם בחופש התנועה שלהם ולעיתים קרובות גם בקניין שלהם. פגיעה נוספת וחמורה נגרמת לזכותם לבריאות. פלישות ארוכות טווח תוארו על ידי פלסטינים שחוו אותן כאירועים מפחידים המעוררים במהלכם לחץ וחרדה גדולים. מור'ייר, שבו -עדותו של ח"ע על אודות ההתרחשות הלילית בביתו באל (ובבתים אחרים בכפר) נעשה שימוש חוזר לצורך שהות של חיילים בלילה לפני עימות עם צעירים מהכפר, מדגימה את הפגיעה הקשה בפרטיות של המשפחה, בכבודה, בחופש התנועה שלה ובשגרת חייה. בזמן שהות החיילים בבית המשפחות עצמן נדרשות להתכנס תחת כל - שמירה בחדר אחד ואף לשמור את סוד הימצאם של חיילים בביתן זאת באווירה של אלימות והפחדה: "אספו אותנו בסלון יחד עם ע' וא' [שני גברים מהכפר שהחיילים נתקלו בהם ברחובות הכפר והכניסו אותם בכפייה לבית משפחת א' למשך כל אותו לילה]. הבנות הגדולות יותר התחילו לצרוח ולבכות כי הן הבינו מה קורה. אחד החיילים ביקש ממני לעזור לו שיהיה שקט בבית. [...] התינוק התחיל שוב לבכות [...] אשתי הביאה את התינוק והחייל אמר לה שתשתיק אותו בכל דרך אפשרית. היא ענתה לו כי התינוק רוצה לינוק ושהיא לא יכולה להניק אותו כל עוד החייל נמצא שם. בחדר היו תשעה חיילים. חלק מהחיילים יצאו לאחר שהתווכחתי איתם. [...] אחד החיילים הביא כיסוי ואמר לי בערבית: אנו נעמוד ליד הדלת ונדאג להסתיר את האישה. אשתי התכסתה בכיסוי והיניקה את התינוק. [...] מצווה במערת המכפלה בחברון -"היה חתונה או בר ונשלחנו לאבטח אותם. לטונות שעות, נזרקנו על גג של בית של משפחה [...] ונראה לי שלא נתנו למשפחה לעלות לגג ויש שם כביסה ויש שם דברים, זה חלק מהבית [...] תשע שעות בשביל לאבטח בר מצווה או משהו לכמה תושבים יהודים מההתנחלות הקרובה. אני אומר לך שזה היה באמת 398."הדבר השגרתי ביותר שאפשר לחשוב עליו מצווה או חתונה אינם עונים -מופע מוסיקה או אירוע פרטי של בר על ההגדרה של צורך צבאי כלל, וודאי שלא צורך צבאי הכרחי ודחוף שבגינו החוק הבינלאומי מתיר תפיסה של בית או בתים. תפיסה בנסיבות שאינן צורך צבאי הכרחי ודחוף מהווה הפרה של החוק הבינלאומי והיא בלתי חוקית. הפרה של עיקרון המידתיות עקרונות המשפט הבינלאומי קובעים כי גם כאשר קיימת הצדקה ביטחונית לפגיעה בזכויותיהם של תושבי השטח הכבוש, על פגיעה זו להיות מידתית. עיקרון המידתיות במשפט הבינלאומי קובע כי פעולה לצורך צבאי מותרת, כל עוד הפגיעה בזכויות הנגרמת כתוצאה מהפעולה אינה עולה על התועלת המופקת ממנה, וכל עוד אין בנמצא דרך אחרת, שפגיעתה פחותה, כדי להשיג את התוצאה המבוקשת. בפסיקת בג"ץ נקבע כי צורך צבאי המאפשר תפיסת קרקע פרטית של פלסטינים בגדה המערבית כולל בין היתר גם הצבת עמדות ומאחזים צבאיים. עם זאת, בית המשפט סייג וקבע כי "תנאי לכך הוא כאמור, שאכן נתקיים צורך צבאי חיוני ושיש יחס סביר בין המטרה הצבאית 399."לבין הפעולה הננקטת ייתכן שקיימים מצבים שבהם פעולת התפיסה לגיטימית בהתאם לעקרונות המשפט הבינלאומי, אך מהדוגמאות שתוארו לעיל עולה חשש שלפחות בחלק מהמקרים שבהם הצבא משתמש בסמכותו להשתלט על מרחבים פרטיים של פלסטינים, הדבר נעשה באופן לא מידתי. כלומר, הצבא משתלט על בתים או על חלק מהם לא רק במקרים שבהם אין כל דרך אחרת שפגיעתה פחותה כדי להגשים את אותו - 84 - ״ בבית נשארו כחמישה חיילים, זה היה הרגע המפחיד ביותר. היינו לחוצים בצורה שלא ניתן לתאר. באותו הרגע דלת הבית היתה סגורה ואחי בא לקרוא לי לצאת לעבודה. מאחורי הדלת היו חיילים והם לא נתנו לי לדבר. אחי התפלא והתחיל לשאול: 'אתם בבית?' הוא לא ידע שיש אצלי חיילים בבית. הוא ניסה לפתוח את הדלת. אשתי צעקה: 'תלכו לעבודה, יש כאן חיילים'. באותו הרגע הם החזירו אותנו לסלון. חייל אחד היכה אותה על הצוואר בקת הרובה. היא המשיכה לדבר ובא חייל שני וכיוון את הרובה אל ראשה והיכה אותה 400".בפתח קנה הרובה אף שתפיסות של בתים לצורך מבצעי גורמות לפגיעה חמורה בפלסטינים, עולים סימני שאלה בנוגע לבחינה ראויה מצד הצבא, אם בכלל, של חלופות לפעולות אלו. יש להטיל ספק בכך שהדרך היחידה להתמודד עם תופעה של יידוי אבנים על כביש או על ציר תנועה היא שימוש חוזר בהשתלטות על בתים פרטיים של אנשים חפים מפשע כמקומות היערכות ושינה לחיילים לקראת עימות עם תושבים בכפר. על פניו, ההשתלטות במקרה זה לא נועדה להתמודד עם סכנה מיידית וספציפית אלא חלק מפעולה שאמורה למנוע או להפחית סכנה עתידית. לפיכך, ניתן לשער שאפשר היה לפעול גם בדרכים חלופיות למען השגת המטרה המבוקשת, למשל הגעה לכפר בשעות הבוקר המוקדמות. דוגמה נוספת לקלות הראש שמבטא הצבא ביחס לפגיעה בזכויות שיוצרת הפלישה הממושכת למרחב הפרטי הפלסטיני ולשיבוש שגרת החיים הנגרמת בשל כך, ניתן למצוא בהשתלטות על שתי קומות של בניין בחווארה שתוארה לעיל, תוך הפיכתו למשך תקופה למה שנראה כמעין מוצב צבאי ארעי לצורך יציאה לפעילות. בתגובת הצבא לפניית יש דין בעניין ההשתלטות נכתב בין היתר כי לאור שיקולי מידתיות נעשה שימוש בקומות בלתי מאוכלסות עם זאת, ההשתלטות 401.של המבנה, על מנת לצמצם את הפגיעה דבר שהיה עולה בקנה - במקרה זה לא הוגבלה ליום, יומיים או שבוע אחד עם צורך ביטחוני קונקרטי ודחוף ועם דרישת המידתיות, אלא נמשכה לסירוגין במשך כשנה וחצי, וגם השימוש במבנה לא נשאר מוגבל לצורכי תצפית ואבטחה על ידי קבוצה מוגבלת של חיילים. את הסמכות לביצוע תפיסות של בתים לצורך - סיכומו של דבר מבצעי הצבא שואב ישירות מן החוק הבינלאומי. עם זאת, הלגיטימציה שמעניקים דיני הכיבוש לפרקטיקה זו נובעת מההנחה שהכיבוש הוא משטר זמני וקצר מועד. ככזה, - העומדת בבסיסם דיני הכיבוש מכוונים ליצירת מנגנון זמני של שלטון צבאי, להבדיל מחיים אזרחיים לאורך תקופה של יותר מיובל שנים. ייתכן שישנם מצבים שבהם אין מנוס משימוש בפרקטיקה של השתלטות על בית של אזרחים חפים מפשע לשם שמירה על הביטחון. עם זאת, היישום בפועל מראה שהצבא מרבה להשתמש באמצעי זה גם במקרים שאינם "צורך צבאי הכרחי ודחוף" ובאופן לא מידתי. כפי שתואר לעיל, לפחות בחלק מהמקרים השתלטות על בתים או על חלק מהם מלווה בהוצאת צו תפיסה צבאי החתום על ידי קצין בכיר שאישר את הפעולה. אף על פי כן, פרק זה מלמד שלא בכל המקרים הצבא מקפיד כי מטרת הההשתלטות אכן נחוצה לצורכי ביטחון. פעולות כגון השתלטות על בית לצורך אבטחה של מצווה אינן עונות על צורך צבאי הכרחי, והן מהוות השתלטות -בר בלתי לגיטימית והפרה ברורה של הדין הבינלאומי. נוסף על כך, תפיסת בתים מתרחשת תדיר מבלי שניתן משקל ראוי לפגיעה הקשה שהשתלטות מסוג זה מסיבה לבני המשפחה שעל ביתה משתלטים חיילים, לעיתים לתקופות ממושכות ומבלי שהצבא שוקל ברצינות חלופות אחרות שפגיעתן בפלסטינים ובזכויותיהם פחותה. תנאים אלה הם שמרכיבים את עקרון המידתיות שלאורו מחויב הצבא לפעול על פי הדין הבינלאומי. אי הבאתם בחשבון מעלה חשש כי לפחות בחלק מהמקרים הפרקטיקה של תפיסה לצורך מבצעי של בתי פלסטינים בגדה המערבית היא בלתי מידתית ולפיכך מהווה הפרה של הדין הבינלאומי. .27.4.2016 .שרקייה-חיילים על גג ביתה של משפחה מהכפר לובן א צילום: יש דין. שנמשכה עד הבוקר למחרת. תיק יש 20.3.18-מוע'ייר ביחס לפלישה של חיילים לבית המשפחה ב-. מתוך עדות שנגבתה על ידי צוות רל"א: ח"ע, תושב אל400 .4125/19 דין . מכתב מיועמ"ש הגדה המערבית אל משרד עריכת דין מיכאל ספרד (היועץ המשפטי של יש דין), "הנדון: מענה לפניותיך בעניין השתלטות חוזרת על גג 401 .3652/16 , תיק יש דין7.12.2016 ,"בית ע"י חיילים בכפר חווארה - 85 - סיכום - 86 - פלישות של חיילים ישראלים לבתי פלסטינים בגדה המערבית גוזלות מגברים, נשים וילדים את הביטחון הבסיסי שהם חשים יכול -בביתם ונוטעות בהם תחושה שהם חשופים, ונתונים לכוח כל שהם אינם יכולים לשלוט בו. השפעת הפלישה אינה מסתיימת בלילה שבו ילדים הוערו משנתם, מבוגרים נחשפו בבגדי השינה שלהם, חיילים חמושים צעקו, משפחות הוכרחו להישאר סגורות בחדר אחד תחת שמירה, ומגירות, ארונות או דלתות נשברו; היא עלולה להמשיך ולפגוע בבריאות הנפשית והפיזית, בתפקוד וביחסים של בני המשפחה לאורך זמן. השימוש החוזר בפרקטיקה זו משפיע לא רק על היחיד או המשפחה, אלא עלול לפגוע גם במרקם היחסים ובתחושת הביטחון בקרב הקהילה כולה. כך, פלישות צבאיות לבתים הופכות לאמצעי יעיל לדיכוי האוכלוסייה הפלסטינית ולשימור השליטה עליה במשך שנים כה רבות. כל חדירה של הריבון לביתו של אדם פוגעת בכבודו ובחירותו. פלישות של כוחות צבא ישראליים לבתי פלסטינים בגדה המערבית, המתבצעות בשגרה כמעט בכל יום, הן פוגענית אף יותר, משום שהחיילים הם נציגיו של כוח כובש ולא נציגים של רשות שבני הבית מזהים עצמם עימה או שיש להם בה ייצוג. פעולות כאלה מהוות חלק בלתי נפרד משגרת הכיבוש, והן אינן מוגבלות למקרים קיצוניים שבהם ישנו חשד קונקרטי כלפי אדם ופלישה לביתו היא הדרך היחידה למנוע את האיום הנשקף ממנו. הן מתבצעות מדי לילה כל חייל 402.ועשויות להתרחש בלמעלה ממאתיים בתים בחודש ישראלי ששירת בגדה המערבית הכבושה מכיר אותן. יתרה מכך, עדויותיהם של חיילים וקצינים חושפות כי הצבא רואה בחלק גדול כלומר לתזכורת מתמדת - "מהפלישות האלה אמצעי ל"הפגנת נוכחות לנוכחותו, לשליטתו ולעוצמתו של הצבא הישראלי ככוח כובש. אופן הביצוע של פעולות אלה מבטא מדיניות המעדיפה את צבאי, ואפילו את הנוחות הרגעית של החיילים -הצורך המבצעי הפושטים על הבית, על פני צמצום הפגיעה והקפדה על זכויות יושביו. מדיניות זו באה לידי ביטוי גם בתהליך ההכשרה של חיילים וקצינים המבצעים את הפלישות עצמן. כתוצאה מכך, פלישות צבאיות לבתים מלוות בהפרה שיטתית של חובת הכוח הכובש על פי המשפט הבינלאומי לנהוג באוכלוסייה שתחת שליטתו באופן אנושי, להגן על זכויותיה ולהימנע מפגיעה שאינה הכרחית בכבודה, בפרטיותיה, בגופה ובמנהגיה. במהלך הפלישה לבית בני המשפחה מנושלים משליטה על הנעשה במרחב האינטימי שלהם ומחופש תנועה במרחב הזה, חשופים להפרה של זכותם לקבוע מתי ובאילו תנאים ייחשף גופם לזרים, נתונים לאיום של אלימות ולסכנה של פגיעה ברכוש, וכן לפגיעה במנהגיהם ובאורחות חייהם. שכיחותן של פעולות אלה, ביחד עם האופן שבו הן מבוצעות, מביאים לנישול משפחות פלסטיניות מהתחושה הבסיסית שביתן הוא מקום מבטחים מוגן. חומרת הפגיעה הנובעת מפלישות צבאיות לבתים באה לידי ביטוי בהשפעה ההרסנית שיש לפעולות אלה על בריאות הנפש של מבוגרים וילדים פלסטינים. פלישות לבתים הן אירועים בעלי פוטנציאל טראומטי, שכן הן מערבות חדירה כפויה למרחב הפרטי של בני הבית (בדומה למצב של שוד) לצד חוויה ממשית של איום וחשש מפני פגיעה פיזית. מבוגרים שחוו פלישה לבתיהם דיווחו על תחושה טראומה וחרדה. -מתמשכת של אובדן שליטה וכן על תסמיני פוסט בין אלה בלטו במיוחד תגובות של עוררות יתר והפרעות בשינה. טראומה וחרדה דווחו גם בקרב ילדים ובני נוער (מגיל -תסמיני פוסט ). בין היתר דווח על עוררות יתר והפרעות בשינה, 17 ינקות עד גיל חרדה ותלות גוברת בהורים וכן על מקרים של התנהגות תוקפנית. בדוח זה הצגנו ארבעה סוגים של פלישות לבתים (חיפוש, "מיפוי", מעצר והשתלטות לצורך מבצעי) ובחנו אם הם עומדים בהוראות המשפט הבינלאומי ובעקרונות המשפט החוקתי הישראלי. בחינה זו כללה ניתוח של המסגרת החוקית שבה מתבצעת הפעולה ושל אופן הביצוע בפועל. אף על פי שהדין הבינלאומי אינו אוסר במפורש ביצוע פשיטות על בתיהם של האנשים המוגנים בשטח הכבוש, הוא מחייב את הכוח הכובש לאזן בין הצורך לשמור על הביטחון והסדר הציבורי לבין עוצמת הפגיעה שפעולתו מסיבה. כן נדרש כי פעולה שיש בה כדי לפגוע בזכויות תתבצע רק כאשר יש בכך הכרח ולא באופן שרירותי. פלישה לבית לצורך חיפוש או מעצר עשויה להיות לגיטימית בתנאים מסוימים, כאמצעי הכרחי לצורך אכיפת החוק והגנה על הציבור מפני פגיעה. עם זאת, הוראות החוק הצבאי והפקודות שמכוחן מתבצעות פעולות אלה אינן מגינות על האוכלוסייה הפלסטינית מפני פגיעה שרירותית בזכויותיה. ביטוי עיקרי לכך הוא שהתחיקה הצבאית כלל אינה מחייבת הרשאה שיפוטית (צו של שופט) לצורך ביצוע פלישה לבית ומתירה פלישה כזו כמעט בכל מצב. התחיקה הצבאית מקנה לכוחות הביטחון סמכויות חיפוש כה נרחבות, עמומות וחסרות מגבלות עד כי בפועל הדין הצבאי סובל מלקונה (חֶסֶר בדין) משפטית חמורה, שתוצאתה היא שלמעשה נכון לומר שהדין אינו והפסקה 15 ). לפירוט ראו ה"שOCHA( . המידע מבוסס על נתונים שנאספו ידי המשרד לתיאום עניינים הומניטריים של האו"ם בשטחים הכבושים402 .המפנה אליה סיכום - 87 - מעניק סמכות לביצוע חיפוש כלל. אף על פי כן, הצבא עושה שימוש רחב היקף בפרקטיקה של פלישות לבתי פלסטינים, ובפועל היא משמשת גם במקרים שבהם אין כל חשד כלפי בני הבית או כאשר ישנו חשד כללי ולא מבוסס בלבד. פלישות לצורך מעצר מתבצעות באופן קבוע, וחלופות פוגעניות פחות אינן נשקלות. הסמכות החוקית להשתלטות על בתים לצורך צבאי נובעת ישירות מדיני הכיבוש במשפט הבינלאומי. עם זאת, הצבא משתמש באמצעי זה למטרות שאינן מהוות צורך צבאי כלל, פעמים רבות באופן בלתי מידתי, כלומר ללא בחינה של עוצמת הצורך לעומת עוצמת הפגיעה, וללא בחינה של חלופות אפשריות. במקרים אלה השתלטות על בתים לצורך צבאי מהווה הפרה ברורה וישירה של הדין הבינלאומי. פלישות לבתים לצורך "מיפוי", הן פעולות שמטרתן המוצהרת היא איסוף מודיעין על האוכלוסייה הפלסטינית או על המבנים שבהם היא מתגוררת, הנעשות לרוב ללא כל חשד קונקרטי כלפי הן פוגעות בפרטיות - בני הבית. פגיעתן של פעולות אלה כפולה ובחירות של בני הבית כמו פלישות למטרות אחרות, ולצד זאת הן כוללות איסוף בכפייה של מידע פרטי על אוכלוסייה שאינה חשודה בדבר. לכאורה המסגרת הרחבה של דיני הלחימה מעניקה הרשאה מצומצמת לביצוע פעולות "מיפוי", ומתירה שימוש בהן במקרים שבהם אכן יש צורך צבאי לאסוף מידע מודיעיני קונקרטי שנועד להתמודד עם אויב במסגרת עימות מזוין. לפיכך, הרי שלפלישות לצורך "מיפוי" הנעשות מטעמי התמודדות עם "הפרות סדר", "הפגנת נוכחות", אכיפת חוק או יצירת הרתעה (שדיני אכיפת לא - החוק מעניקים לצבא כלים להתמודד עמן) אין כל הרשאה בתחיקה הצבאית ולא בהוראות המשפט ההומניטרי הבינלאומי. אף שייתכן שהצבא רואה בפעולות אלה פרקטיקה המבוצעת במסגרת דיני הלחימה, אנו סבורים שמדובר בפרקטיקה לא מוסרית ולא לגיטימית שמבצעים כוחות הביטחון הישראליים, הן בשל העובדה שברבים מהמקרים שבהם נערכים מיפויים אין הצדקה אמיתית לראות בהם פעולה לחימתית, והן בשל הפגיעה החמורה בזכויותיהם של הפלסטינים. מהדוח עולה שחלק מהפלישות לבתים נעדרות כל בסיס חוקי וביצוען מהווה הפרה אסורה של כל דין. חלק אחר מהפלישות עשוי היה המסגרת החוקית המאפשרת - להיות לגיטימי, אך התחיקה הצבאית אינה מציעה הגנות מספקות לפלסטינים, וההשלכות הישירות - אותן של הדבר הן שימוש תכוף בסמכות זו כמעט ללא הגבלה או בחינה של חלופות פוגעניות פחות, וללא התחשבות בעוצמת הפגיעה. החקיקה המסדירה פלישות לבתים ואופן היישום שלה הם כה שרירותיים ופגיעתם כה חמורה, עד שהפלסטינים בגדה המערבית מופקרים וחשופים כל העת לחילול המרחב האינטימי שלהם על ידי הריבון. המשמעות הקשה העולה מכך היא כי מדיניות הפלישה לוקה בפגמים מהותיים וחמורים המעמידים בספק את עצם הלגיטימיות של השימוש בה. דיני הכיבוש, שמכוחם חלים חלק מההסדרים החוקיים המאפשרים פלישה צבאית לבתי פלסטינים בגדה המערבית, מכוונים ליצירת מנגנון זמני של שלטון צבאי ולא לארגון של חיים אזרחיים לאורך תקופה של יותר מיובל שנים. התמשכותו של שלטון הכיבוש מטילה צל כבד על כל ההסדרים החוקיים הזמניים לכאורה הכלולים בו. ואולם למצב זה יש משמעות נוספת, הנובעת מן העובדה שבשטחי הגדה המערבית הכבושה מתגוררות שתי אוכלוסיות הנתונות למערכת כפולה של דיני קבע, המבחינה בין מי שכפופים לה בהתאם למוצא פלסטינים הנתונים תחת כיבוש ישראלי וכפופים - הלאומי שלהם לתחיקה צבאית, ומתנחלים ישראלים (אזרחי המעצמה הכובשת) שנהנים מההגנות שמעניק להם החוק הישראלי. שונות בתכלית - הדין הישראלי והתחיקה הצבאית- שתי מערכות החוק זו מזו ומשקפות הבדל מהותי בגישתן לזכויות הפרט ובמטרה שהן מבקשות להשיג. התחיקה הצבאית מבטאת גישה מרחיבה שנועדה להקל על כוחות הביטחון להיכנס למרחב הפרטי של פלסטינים תושבי השטחים הכבושים ולאפשר להם לעשות זאת כמעט בכל מצב. לעומת זאת, החוק הישראלי מבטא גישה מצמצמת שנועדה להקשות על רשויות אכיפת החוק להיכנס למרחב הפרטי של היחיד. מערכת דינים כפולה מעין זו מהווה מאפיין של אפרטהייד, משטר של אפליה שיטתית שנועד לשמר שליטה של קבוצה גזעית אחת על אחרת. חיפוש, מעצר, השתלטות לצורך מבצעי ואפילו "מיפוי" לאיסוף כולן תכליות שהצבא מצהיר עליהן כסיבות שבשלן חיילים - מודיעין פולשים למרחב הפרטי של פלסטינים בגדה המערבית. ואולם למעשה הצבא עושה שימוש בפעולות אלה גם כחלק מסל של אמצעים לזריעת פחד בקרב האוכלוסייה הפלסטינית, ובכך הן משמשות לשימור השליטה עליה. המידע שנאסף לצורך פרויקט זה מלמד שפלישות לבתים עשויות להתבצע למטרת מה שמכונה כלומר פעילות שנועדה להציג - "בשפה הצבאית "הפגנת נוכחות את כוחו של הצבא לפעול במרחב, להפריע לשגרת החיים וליצור תחושת איום. נוסף על כך, נראה שהצבא משתמש בכלי זה גם לצורך הרתעה ואולי אף ככלי לענישה קולקטיבית. - 88 - חדירה לרשות הפרט לצורך הגשמת מטרות כאלה מנוגדת לגמרי לעקרונות בסיסיים של משפט הוגן והגנה מפני פגיעה שרירותית. יחידים ומשפחות נפגעים מפלישות לבתיהם לא בעקבות חשד ספציפי שמופנה כלפיהם, אלא בשל שאיפה להשפיע על מעשיהם העתידיים או על התנהגות הקהילה כולה. שימוש זה בפלישות לבתים מנוגד גם להוראות המשפט הבינלאומי, האוסר על ענישה קולקטיבית ועל שימוש באמצעים להפחדה או השלטת טרור על האוכלוסייה שנמצאת תחת כיבוש באופן כללי, ובפרט על שימוש באמצעי הפחדה על מנת להרתיע מהשתתפות בפעולות התנגדות לשלטון הצבאי. הפלסטינים החיים תחת משטר הכיבוש בגדה המערבית חשופים כל העת לפלישה שרירותית של כוחות הביטחון הישראליים לביתם ולפגיעה הקשה הנובעת מפלישות אלה. במישור המשפטי, הוראות החוק המגדירות את התנאים לביצוע פעולות אלה והאופן שבו הן מבוצעות מביאים להפרה של הדין הבינלאומי, ואף יוצרים אפליה שיטתית על רקע לאומי. במישור הפוליטי, פלישות אלה מצטרפות לשורה של אמצעים המשמשים את הצבא הישראלי כחלק ממנגנון השליטה על האוכלוסייה הפלסטינית ודיכויה. - 90 - מתנדבים: ד"ר יהודית אלקנה, מיה ביילי, אסנת בן שחר, חנה בר"ג, עו"ד ד"ר אסנת ברתור, חנה גוטליב, רוני גלבוע, תמי גרוס, דינה הכט, יורם זאבי, איילה זוסמן, רחלה חיות, שרה טולידאנו, דניאל כהן, בנצי לאור, ג'ודי לוץ, אריה מגל, שרה מארליס, אדי סער, דליה עמית, ניבה ענבר, נאוה פולק, אמיר פיינסקי, טליה פקר בריו, רותי קדר, עדנה קלדור, לילך קליין דולב, ד"ר יואל קלמס, ד"ר נורה רש, ד"ר הדס שינטל, עידית שלזינגר, אילנה מקי שפירא, ד"ר צביה שפירא. שטיין, מוראד ג'אדאללה, חנה דולין, מרים ויילר, שרונה וייס, עו"ד -צוות מקצועי: יודית אבידור, דן אוון, מייסון בדוי, עו"ד חגי בנזימן, עו"ד אמנון ברונפלד מיכל זיו, עו"ד שלומי זכריה, אמיר חבקין סררו, ניג'מה חג'אזי, עמרי נג'אד, עו"ד מיכאל ספרד, פיראס עלמי, ליאור עמיחי, מוניר קאדוס, עו"ד פאדיה קואסמי, ליפי קומש, יונתן קנוניץ', זיו שטהל. מועצה ציבורית: עקיבא אלדר, פרופ' רחל אליאור, דן בבלי, עו"ד עביר בכר, חנה בר"ג, פרופ' נעמי חזן, רות חשין, יהושע סובול, פרופ' עוזי סמילנסקי, ד"ר רועי פלד, פול קדר, דני קרוון, עו"ד יהודית קרפ, יאיר רוטלוי. יש דין