חומר רקע
1
כסלו
'ה תש פ"א
ל כבוד
ועדת הכלכלה של הכנסת
חובת מדיניות מרוסנת לפעילות קווים
בימי המנוחה והצורך בפיקוח עליה
נייר העמדה מוגש לקראת דיון בנושא בחינת צמצום קווים ללא ביקוש בהתאם לתקנה386
א
הסדר מתן הרישיונות לנסיע
ת רכב תחבורה ציבורית
בשבת מבוסס על
איסור עקרוני לתת רישיון. האיסור מבוסס על הוראת המחוקק,
שלפיה
על השר להתחשב ככל שניתן במסורת ישראל בכל הנוגע לתנועת כלי רכב
בשבת. בניגוד לטענ
ת משרד התחבורה,
כאילו מפורשת ההוראה האמורה
בצמצום, שו נתה
המגמה בשנים האחרונות-
כך שלאחר שנים בהן מספר
ה
קווים והנסיעות פחת משנה לשנה, הוכפל מספר ההיתרים פי -
שניים
בתוך שנתיים וחצי בלבד!
(כפי שקבע בעבר הממ"מ), ומספר הנסיעות
.זינק לאלפים
בעוד שבעבר הייתה
משנה סדורה
במשרד התחבורה (להלן: מת"ח) בכל
,הקשור לצורך להגביל תחבורה ציבורית בשבת המדיניות היום מלאת
סתירות ו
אין הלימה בין לשון החוק ותכליתו ליישום בשטח . משרד
התחבורה מערבב, תרתי משמע, את הציבור, את הכנסת ואת לשון החוק
.תוך ניסיון לעגל פינות ולהמציא יש מאין בחוסר סמכות חוקית
מידת ה חיוניות
של קו בהתאם לתקנה386
א(א), צריכה להימדד גם
ב
מדדים השוואתיים:. כך למשל
1. קו אש ר קיבל היתר לפעול בימי המנוחה, אך אינו פועל ביום
העצמאות–
?מה זה אומר לגבי מידת חיוניותו
2.
כיצד קו המוגדר"חיוני "
ומתחיל לפעול כמה שעות לפני צאת
השבת, מסיים את פעילותו בימי שישי בשעות הצהריים
?המוקדמות
3. מדוע מופעלים קווים במקומות שבהם פועלות כבר מוניות שירות
או שיש חלופה סבירה
אחרת להתניידות ?
2
4. מדוע יש ישובים שהקשר הישיר היחיד ביניהם בסופי-
שבוע הוא
?רק באמצעות קווי שבת
5.
מדוע מבחן רף הנוסעים המינימלי הנדרש ביחס לביקוש לצורך
הפעלת קו בימי המנוחה במדינות העולם, גבוה מאשר הרף במדינת
ישראל, וזאת על אף החובה הדתית הייחודית בחוק להתחשב
?במסורת ישראל
מת"ח יצר ביקו ש מלאכותי בניגוד למדיניות בת עשרות שנים שלא לאשר
פעילות תחבורה ציבורית בשבת, תוך סטייה חדה מן הנתיב,
פנה פניית
פרסה, ולא בחל אף לפגוע בחלק מן המקרים בציבור שומרי השבת
.ולהפלותו
,לנוכח המחסור בנהגים ובתקציב הוספת תשומות בשבת
.גורעת מהשירות בימי חול
:הצעת נקודות לדיון בוועדה
א .
מדוע ובאיזו סמכות שינה מת"ח את מדיניותו ארוכת השנים בכל
הקשור ליישום החוק המצמצם את פעילות התחבורה הציבורית
"בשבת (לרבות הפיכת סעיף "בטחון הציבור,
שנועד ל צורך הסעת
חיילים,
?)למתן היתרים לקווי לילה למקומות הבילוי
ב.
מדוע לא בוחן מת"ח צמצום מספר ההיתרים לקווים ולנסיעות
בהת אם לעילות החוק (לדוגמה–
קווים לבתי חולים שעובדי בתי
החולים כמעט שלא עושים בהם שימוש ;
קווים המשרתים ישובים עם
אוכלוסייה לא -
יהודית שחולפים בישובים יהודיים ורוב נוסעיהם
יהודים ; קווים שרוב נוסעיהם הם נתינים זרים;
קווים לישובי ספר
שאין בהם סכנה בטחונית לנסיעה בלילה או שקיימת יכולת סבירה
להגיע מישובים אלה למרכז הארץ בשעה סבירה לפני סיום השירות
.)וכיו"ב
ג.
מדוע לא בוחן מת"ח צמצום מספר ההיתרים לקווים ו
ל נסיעות
בהתאם לביקוש הדל (גם לפי עונות–
כי יש עונות שבהן הביקוש
אפסי), ומדוע לא מחייב המשרד שימוש במיניבוסים במקום ש בו
הדבר נצרך על-
?מנת להקטין את הפגיעה בחילול השבת
ד.
מדוע לא בוחן מת"ח צמצום מספר ההיתרים לקווים ו
ל נסיעות
,בהתאם לחלופות השונות כגון קיומן של מוניות שירות, של רכבות
של מעבר בין שני אוטובוסים, של מספר כלי הרכב הפרטיים בישוב
בהתאם למעמדו הסוציו-אקונומי, של שירו ת
הסע ים
מטעם ה רשות
המקומית
?(מבלי להיכנס לשאלת חוקיותו) וכדומה
3
ה.
מדוע לא מתכנן מת"ח קווים שאושרו לנוע בשבת כך שלא ינועו
בריכוזי אוכלוסייה שומרת שבת , ו שלא ישרתו מרכזי קניות ומסחר
?הפתוחים בשבת
ו .
האם יש מקום לקבוע
מקדם מילוי נוסעים מינימלי
להפעלת נסיעה
ביום המנוחה שיהיה גבוה
?מאשר המקדם ביום חול
ז.
האם
נכונה ההגדרה
""חיוני
ל קו עם תדירות נמוכה של נסיעה אחת
ב
שעתיים-
שלוש ויותר או
ל ק ו שאינו פועל ביום שישי או ביום
?העצמאות
ח. האם יש מקום ל
אפליית נוסעים שומרי שבת בסופי -
שבוע, כאשר
כל
נסיעות הקו או
רובן מתקיימות בשבת
, או שהחל ופה שומרת השבת
( ארוכה יותר!בחלק מהמקרים אף יותר משעה)
או שהחלופה
מתקיימת בשעה מאוחרת מאוד או סמוכה מאוד לצאת השבת באופן
שאינו מאפשר התארגנות לנסיעה ?
ט .
מדוע לא
עושה
מת"ח חילוק
בי ן שני סוגי הקווים -
קווים שקיבלו
היתר פעילות מעט לפני צאת השבת (תקנה386א(א)) לקווי סטטוס -
ק וו (תקנה386
))א(ב ?
י .
מדוע לא תבטל המדינה
תמריצים
לשימוש בתחבורה הציבורית בשבת
הניתנים באמצעות הנחות שונות ובאמצעות נסיעות תגבור בימי
המנוחה או ב
תגבורים העלולים לגלוש לשבת? והאם נכון לשק ול
החרגה בקווי השבת כך שהפדיון יגיע (כמו בעבר) למפעיל ולא
?למדינה
יא .
בקווים הפועלים בשבת (בעיקר כאלה הנוסעים בשעות הסמוכות
לכניסתה ולצאתה), קיימות הפרות ידועות רבות של העסקה אסורה
של עובד ביום מנוחתו השבועי
(לרבות עובדים לא-
יהודיים שיום
מנוחתם הוא שבת). משרד העבודה והרווחה אינו מקיים פיקוח על אף
תלונות שהוגשו בעניין ומשרד התחבורה אינו מבצע התאמה של
השירות בהתאם ליכולת המפעיל להתנהל על-
,פי חוק אינו מאפשר לו
נסיעות-רשות (בה
תאמה ליכולת התפעולית, הכלכלית
והביקוש
בשבת)
ואינו מפחית ניקוד במכרזים למפעילים העוברים על דיני
.העבודה
יב.
האם נכון לחייב ששינויים באשר לתנועת רכב ציבורי בשבת יחויבו
בחתימת בכיר רם-דרג (שר, סגן ש ר או מנכ"ל) ויחויבו ברשומות, ומה
צריכה להיות מידת הפיקוח של ועדת הכלכלה על מת"ח באשר
?ליישום הוראות החוק