חומר רקע
נתונים מתוך מסמך מממ שעסק במעקב אחר יישום המלצות ועדת הכלכלה של הכנסת בנושא בלימת הקטל בדרכים- אסנת אלגום מזרחי
הקמת יחידה משטרתית לטיפול בכלי רכב כבדים
על פי משרד הבט"פ, במהלך חודש פברואר 2017 הוקמה יחידה ייעודית לטיפול בכלי רכב כבדים, אשר מנתה 22 תקנים שהוקצו לה ע"י המשרד לביטחון הפנים. בשנת 2019 תוגברה היחידה, ונכון לסוף שנת 2020 היא מנתה 29 תקנים ו-16 כלי רכב, מתוכם 3 כלי רכב מקצועיים גדולים (בנפח של 3,000 סמ"ק), לצורך נשיאת אמצעים ומשקלים ניידים המותאמים לביצוע אכיפה בכלי רכב כבדים.
בהתייחס להיקף פעילות היחידה בשנים 2020-2019:
במהלך החודשים ינואר- יולי 2019, בוצעו במסגרת היחידה פעילויות האכיפה הבאות: 1. נערכו בדיקות תקינות ל-11,364 משאיות, מהן הורדו מהכביש ונאסרו לשימוש (עד לתיקון הליקויים) 2,512 משאיות, שהן כ-22% מסך המשאיות שנבדקו. 2. נשקלו 4,464 משאיות, מהן 281 נמצאו עם חריגת משקל. 3. 280 כלי רכב הושבתו לחלוטין. 4. נפסלו 57 רישיונות נהג. 5. נפתחו 37 תיקי אחריות שילוחית כלפי מעסיקי נהגים.
במהלך החודשים ינואר-אוקטובר 2020 בוצעו פעולות האכיפה הבאות: 1. נערכו בדיקות תקינות ל-28,144 משאיות, מהן הורדו מהכביש ונאסרו לשימוש (עד לתיקון הליקויים) 5,442 משאיות שהן כ-19% מסך המשאיות שנבדקו. 2. נשקלו 7,173 משאיות, ומהן נמצאו 932 עם חריגות משקל. 3. 547 כלי רכב הושבתו. 4. נפסלו 118 רישיונות נהג.
חניוני מנוחה לכלי רכב כבדים
במהלך דיוני ועדת הכלכלה של הכנסת בראשות חה"כ דאז איתן כבל (בשנים 2017-2016), עלה כי בשל מחסור בחניוני מנוחה וחניה עבור כלי רכב כבדים, יש קושי לממש את תקנה 168 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961, הקובעת חובת מנוחה של חצי שעה לנהגים מקצועיים לאחר 4 שעות נהיגה. הוועדה דרשה ממשרד התחבורה וחברת נת"י להעביר אליה תכניות עבודה להקמת חניוני מנוחה לנהגים על בסיס מיפוי הכבישים הבין-עירוניים. במצגת מינואר 2019, שהעביר משרד התחבורה, הוצגו עיקרי תכנית אב לקידום ענף הובלת מטענים כבדים, ובין היתר, הוזכרו בה הסעיפים הבאים: 1. הקמת חניוני לילה למשאיות בשולי ערים (עם אפשרות לשלבם יחד עם מסופי תחבורה ציבורית בעתיד), באמצעות עידוד הרשויות המקומיות לאיתור ולתכנון מוקדים מתאימים להקמת חניונים אלו. 2. הקמת חניוני עצירה ומנוחה בצדי דרכים בין עירוניות- 3. שמירת צירים להובלת מטענים חורגים (תכנון שמבוצע ע"י נת"י). 4. הקמת "נתיבי זחילה" למשאיות בדרכים בין-עירוניות הרריות (לתכנון ע"י נת"י). 5. תכנון כביש למשאיות בלבד. על-פי משרד התחבורה, נכון לסוף שנת 2020 ישנם חניונים בדרום הארץ, בכביש הערבה ובתחנות דלק בין עירוניות (למשל כביש חוצה ישראל). בנוסף, בתאריך 1 לאוקטובר 2019 הוקם במשרד התחבורה אגף המטענים שעוסק באופן ספציפי בטיפול בחניוני מנוחה ומפרצי עצירה לכלי רכב כבדים. עוד נמסר כי בימים אלו (נובמבר 2020) מכין המשרד במסגרת תכנית אב למטענים, עבודת מטה לאיתור מקומות מוצעים למפרצי עצירה ומנוחה לרכב כבד בשיתוף גורמי התכנון ומועצת המובילים. נכון להיום, התכנית הועברה כבר לחברת נת"י לצורך תכנון, אולם ללא תקציב מתאים היא לא תוכל לצאת לפועל.
הטכוגרף הדיגיטלי
טכוגרף הוא מכשיר המותקן ברכב ומטרתו לבצע ניטור ומעקב אחר היסטוריית פעילות הרכב והנהג, מהירות הנסיעה, ומשך זמן הנהיגה בו. במדינות אירופה החלו להשתמש בטכוגרף דיגיטלי בכלי רכב כבדים, כדי לשפר ולדייק את יכולת הניטור, ולמנוע פעילות של זיוף נתונים על ידי נהגים. ממשרד התחבורה נמסר כי הטמעת הטכוגרף הדיגיטלי מצריך שינוי חקיקה, וכי הצעת התקנות החדשות פורסמה לתגובות הציבור. כמו כן צוין, כי אישור התקנות והשלמת החקיקה אשר תוכננו להתבצע עד סוף שנת 2019 התעכבו מכיוון שוועדות הכנסת הרלוונטיות לא התכנסו בתקופה זו.
לדברי משרד התחבורה נכון לנובמבר 2020, המשרד נערך להטמעת הטכוגרף הדיגיטלי בכמה כיווני פעולה מקבילים: ראשית, הוגשה הצעה לתיקון לתקנות התעבורה והתאמתם לטכוגרף הדיגיטלי. הצעה זו הופצה להערות הציבור והועברה למשרד המשפטים. לאחר שיתקבל אישור משרד המשפטים להצעה, המשך תהליך תיקון התקנות יועבר לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת. במקביל, פעולות היערכות נוספות כוללות עדכון תוכניות לימודים במשרד העבודה והכנת התנאים שיאפשרו למכללות להכשיר בעלי עניין לשימוש בטכוגרף (נהגים בעלי מקצוע וכד'), וכן גיבוש קריטריונים לרישוי והסבת מרכזי שירות ומעבדות כיול לטכוגרף דיגיטלי. עוד צוין כי השימוש בטכוגרף מותנה גם בחתימה על הסכם עם האיחוד האירופי ועמידה בתנאי ההסכם.