חומר רקע

היבטים כלכליים, חברתיים, סביבתיים היבטים כלכליים, חברתיים, סביבתיים בשיתוף המשרד להגנת הסביבה בשיתוף המשרד להגנת הסביבה בדו"ח פרק מורחב הדן בהשפעות הסביבתיות של אובדן והצלת מזון :כתיבה ועריכה :הנחיה מקצועית ועריכה המשרד להגנת הסביבה- רותם שמאי, אביטל עשת וחן נויבואר ליווי מקצועי ועריכה: ארגון לקט ישראל- יחזקאל-קולס, רוית דינמז-ענת פרידמן כתיבה, איסוף נתונים וניתוחם, בניית מודלים כלכליים: BDO Consulting - חן הרצוג, מתן נחייסי, אסתר אזולאי, יעל ערמון galiainfographics.co.il :עיצוב ואינפוגרפיקה www.leket.org :דו"ח זה זמין באתר לקט ישראל אין לעשות כל שימוש מסחרי פרסומי או אחר בחומרים ובתכנים ללא קבלת הסכמה מפורשת בכתב. הרוצים לצטט רשאים לעשות כן, בתנאי שיציינו את המקור. BDO- | © זכויות היוצרים בפרסום זה שמורות ללקט ישראל, המשרד להגנת הסביבה ו2020 אוקטובר לקט ישראל והמשרד להגנת הסביבה מודים למשרד החקלאות, למשרד הכלכלה, ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה ולמכון וולקני על שיתוף הפעולה הפורה שאפשר טיוב של בסיסי הנתונים והמתודולוגיה. למשרד הבריאות, לאיגוד המסעדות, למלונות להתאחדות בעלי ISS, דן ופתאל, לחברת האולמות, גני האירועים וקייטרינגים בישראל על שיתוף הפעולה בתחום R2M וחברת המסעדות ההסעדה המוסדית. לשופרסל, לתנובה, למחסני השוק, לאיגוד רשתות שיווק מזון בלשכת המסחר, לאיגוד המזון בהתאחדות התעשיינים, על שיתוף הפעולה בתחום האובדן במקטע קמעונאות והפצה. תודתנו לפרופ' אופירה איילון ואפרת אלימלך The Natural Step מאוניברסיטת חיפה, לארגון על שיתוף הפעולה בתחום האובדן במקטע Israel .הצריכה הביתית תודה לד"ר משה ינאי, לחני שמיר, רואי עבודי וליאור ישעיהו מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ולפרופ' מידד קיסינגר מאוניברסיטת בן גוריון, על שיתוף הפעולה בתחום כימות ההשפעות הסביבתיות מייצור מזון בישראל. תודה לסופי דבוד על תרומתה לסקירת כלי המדיניות לצמצום אובדן מזון בעולם. תודה לגלית כהן, לגיא סמט, ליובל לסטר, לאסף יזדי ולדניאלה זגמן מהמשרד להגנת הסביבה על תרומתם המקצועית לפרק העוסק בהשלכות הסביבתיות של אובדן המזון. תודות קרדיט ,2019 הדו"ח הלאומי לאובדן מזון ולהצלת מזון לשנת מפורסם זו השנה החמישית ע"י לקט ישראל ולראשונה בשיתוף המשרד להגנה הסביבה. מטרתו של הדו"ח לשמש בסיס לדיון ציבורי בנושא בעיית אובדן המזון, ולהוות כלי עזר לקראת גיבוש צעדי מדיניות לאומית שיביאו לשינוי בטיפול בנושא אובדן והצלת המזון בישראל. , טרם משבר הקורונה. 2019 הדו"ח מתבסס על נתוני עם זאת, הנתונים הכלכליים מראים כי ההשלכות הכלכליות של משבר הקורונה כוללות בין היתר עליה בשיעורי האבטלה וירידה בהכנסה הפנויה של משקי הביטחון -הבית, וכפועל יוצא הביאו להחמרת בעיית אי התזונתי בישראל. נתונים מדאיגים אלה מחזקים את הצורך במדיניות הצלת מזון, אשר תאפשר להציל מזון בשליש מהעלות תוך חסכון משמעותי של משאבי סביבתי וחברתי. -סביבה, ככלי מדיניות כלכלי על פי אומדני הדו"ח, סך היקף אובדן המזון בישראל 20.3 - מיליון טון, בשווי של כ2.5 עומד על2019 לשנת מהיקף ייצור 35% -. סך האובדן מהווה כ₪ מיליארד הצלה, -המזון בישראל. מתוכם, אובדן של מזון בר מיליון טון 1.2 -כלומר מזון הראוי למאכל, בהיקף של כ . ₪ מיליארד7.1 -ובשווי של כ הדו"ח כולל לראשונה מודל מפורט לאומדן ההשפעות הסביבתיות של אובדן מזון. סך העלות הסביבתית של . ₪ מיליארד3.2-אובדן מזון בישראל עומדת על כ עלות שימוש במשאבי טבע ₪ מיליארד1.4 מתוכה עלות פליטות גזי חממה ₪ מיליארד1 ,)(מים וקרקע עלות טיפול בפסולת. ₪ מיליון800-ומזהמי אוויר ו מבוא מגזי החממה בישראל מקורם באובדן מזון. אובדן 6% מהיקף הפסולת35%-המזון (כולל אריזות) מייצר כ העירונית בישראל. הדו"ח, המתבסס על המודל הכלכלי לענף המזון של , כולל מחקר מקיף ומפורט של היקף אובדן המזון BDO לסוגיו בישראל. הדו"ח חושף את פוטנציאל ההצלה בכל אחד משלבי שרשרת הערך של ייצור המזון, ואת העלויות הסביבתיות של אובדן המזון בכל שלב. ממצאי הדו"ח מצביעים על כדאיות גבוהה להצלת מזון, מההיבט הכלכלי, החברתי והסביבתי. כל שקל המושקע בהצלת מזון מאפשר להציל מזון בשווי ישיר . בתוספת ההשפעות הסביבתיות כל שקל ₪ 3.6 של ₪ 4.2 המושקע בהצלת מזון מייצר ערך כלכלי של למשק הלאומי. בעיית אובדן המזון אינה קיימת רק במשק הישראלי; היקף האובדן בישראל הינו בסדר גודל דומה לזה שבמדינות מפותחות בעולם. מדינות אחרות, גיבשו שנתיים לעידוד -חקיקה, תכניות לאומיות ויעדים רב הצלת מזון והקטנת האובדן. בישראל, נחקק באוקטובר החוק לעידוד הצלת עודפי מזון המהווה מרכיב 2018 ראשוני לקראת גיבוש מדיניות ממשלתית לקידום הנושא. אנו מקווים כי שיתוף פעולה זה יהיה צעד נוסף ברתימת הממשלה כולה לקידום הנושא ולגיבוש פתרון כלכלי, חברתי וסביבתי לאובדן המזון בישראל. ג׳וזף גיטלר יו"ר ומייסד לקט ישראל גידי כרוך מנכ"ל לקט ישראל דוד יהלומי מנכ״ל המשרד להגנת הסביבה חן הרצוג כלכלן ראשי, BDO מיליון טונות של מזון ראוי למאכל נזרקים לפח2.5 מכלל35%-האשפה מידיי שנה. כמות שהיא כ המזון המיוצר בישראל. הקלות הבלתי נתפסת בה אנו משליכים לפח מזון טוב למאכל, בישראל כמו בכל העולם המערבי, היא סימפטום של אורח חיים ותרבות צריכה בזבזניים. מדובר במציאות אבסורדית בה כסף ומשאבים נזרקים לפח בזמן שאנו מתמודדים עם משבר כלכלי וחברתי. צמד המילים "אובדן מזון" מגלם בתוכו משאבים רבים היורדים לטמיון: קרקע, מים, אנרגיה, חומרי הדברה ודשנים המושקעים בגידול, ייצור, יבוא ובשיווק התוצרת. נוסף על כך, לאורך כל התהליך נפלטים לסביבה גזי חממה ומזהמים ובסוף אנו גם נדרשים להשקיע משאבים כלכליים אדירים לטיפול בפסולת המיותרת. עם כניסתי למשרד להגנת הסביבה שמתי לנגד עיניי להוביל את תחום הטיפול בפסולת בישראל , OECD-לסטנדרטים המקובלים במדינות ה להפחית את שיעור הפסולת המוטמנת בישראל ובמקביל לקדם כלכלה מעגלית וכלי 20%-ל מדיניות למניעת פסולת במקור. דברי השרה בעיית אבדן מזון אינה ייחודית לישראל ומהווה אתגר גלובלי. לא בכדי קבע האו"ם באחד מיעדיו לפיתוח יש להפחית 2030 ) כי עדSDG's -בר קיימא (מדדי ה . 50%-את בזבוז המזון ב דוח זה מציף ומחדד את הבעיות הסביבתיות הכרוכות בבזבוז ואובדן מזון ומנתח את העלויות הכלכליות הנובעות מהתופעה. הדוח מוכיח כי לא נוכל להתעלם מההיבטים הסביבתיים של אובדן מזון. יש הרבה מה לעשות והגיעה העת לאגד משאבים, ידע וכלי מדיניות על מנת להפחית באופן משמעותי את אובדן המזון בישראל. הפחתת האובדן win-( והצלת מזון הינה בעלת רווח כפול ואף משולש ) – שיפור מצב הסביבה, תועלות כלכליות win-win .וערכים חברתיים נוסף על פעילות הממשלה הנדרשת בתחום חשוב הפסקת הבזבוז - להזכיר שגם הציבור יכול לפעול נמצאת בידיים של כולנו, הצרכנים. בפעם הבאה שאנחנו קונים מזון, מבשלים ומארחים, כדאי לנסות לאמץ גם את כיוון - "לצד המחשבה "שרק לא יחסר המחשבה "רק שלא יתבזבז". בברכה, ח"כ גילה גמליאל השרה להגנת הסביבה תוכן העניינים 08  ייחודיות ייצור וצריכת המזון בישראל .1 12  ?אובדן המזון: כמה מזון הולך לאיבוד בישראל .2 20  השפעות ועלויות סביבתיות של אובדן ובזבוז מזון .3 32  אובדן מזון והצלת מזון במקטע קמעונאות והפצה .4 40  אובדן מזון והצלת מזון בצריכה המוסדית . 5 48  אובדן מזון והצלת מזון בצריכה הביתית .6 58  ?אובדן מזון: כמה מזון אפשר להציל .7 64  הצלת מזון: שילוב של תרומה כלכלית, סביבתית, וחברתית .8 70  הצלת מזון: פוטנציאל החיסכון למשק הלאומי .9 76  ?ביטחון תזונתי: כמה מזון נדרש להשלמת פער צריכת המזון בישראל .10 82  הביטחון התזונתי בישראל-השפעת משבר הקורונה על אי .11 86  כלי מדיניות לצמצום אובדן ובזבוז מזון בעולם ובישראל .12 98  המלצות מדיניות לעידוד הפחתת אובדן מזון והצלת מזון .13 ייחודיות ייצור וצריכת המזון בישראל 1 13 לקט ישראל | המשרד להגנת הסביבה 12 2019 הדו״ח הלאומי- אובדן מזון והצלת מזון בישראל ייחודיות ייצור וצריכת המזון בישראל צריכת מזון הינה צורך בסיסי קיומי, וצריכה של מזון בהרכב מאוזן הינה חיונית להבטחת בריאות האוכלוסייה ככלל ולהתפתחות תינוקות וילדים בפרט. לכן, המזון הינו הרבה מעבר למרכיב מהותי בסל הצריכה של משק הבית ומחסור במזון, או צריכת חסר של מרכיבים בסיסיים בסל המזון, גורמים לפגיעה פוטנציאלית שערכה גבוה ממחיר השוק של המזון, המייצג את עלות הייצור שלו בכל שלבי שרשרת הערך. ייחודיות ייצור וצריכת המזון בישראל ישראל מאופיינת בשיעור הוצאה על מזון שהינו מהגבוהים במדינות המפותחות, יחד עם תוחלת . 1 אOECD-העוני הגבוהה ביותר מבין מדינות ה הביטחון התזונתי בישראל מהווה -כתוצאה מכך, אי בעיה חמורה במיוחד. על פי ממצאי דו"ח הביטוח שיעור משקי הבית 2019 שפורסם בשנת2 הלאומי ההוצאה על צריכת מזון מהווה מסל הצריכה הממוצע של 17%-כ מסל 20%-משקי הבית בישראל, וכ הצריכה של משקי הבית בשני העשירונים התחתונים. , כלומר בישראל18% ביטחון תזונתי הוא-החיים באי ביטחון - אלף משקי בית בתנאי אי465-חיים כ הביטחון התזונתי -תזונתי. מבחינה כלכלית, אי מתבטא בכך שההוצאה על מזון של משקי הבית 30%-ביטחון תזונתי נמוכה בכ-הנמצאים בתנאי אי ביחס לרמת ההוצאה הנורמטיבית. ההוצאה על מסל הצריכה הממוצע 17%-צריכת מזון מהווה כ מסל הצריכה של 20%-של משקי הבית בישראל, וכ משקי הבית בשני העשירונים התחתונים. המזון מהווה מוצר ייחודי לא רק מבחינת מאפייני הצריכה שלו, אלא גם מבחינת מאפייני הייצור שלו. גידול וייצור מזון כרוכים מטבעם בשימוש במשאבי טבע הנמצאים במחסור יחסי, או שהם בעלי עלות כלכלית משמעותית: אנרגיה, מים וקרקע. רבים והשימוש 3 מהמשאבים הנדרשים אינם מתחדשים בהם טומן בחובו סיכון לפגיעה במים, בקרקע, באוויר ובמגוון הביולוגי, זאת לצד פליטת גזי חממה אשר תורמים לתופעות שינוי אקלים. נוסף על כך, היווצרותם של עודפי מזון, מצריכה את פינויים והטמנתם וכרוכה גם היא בשימוש נוסף במשאבים אשר בצידם עלויות סביבתיות. במדינה קטנה וצחיחה כישראל, המים והקרקע הם משאבים יקרים ומוגבלים. הצורך בשימוש במשאבי אתר פסולת, ישראל. אלף משקי בית בישראל חיים בתנאי ביטחון תזונתי- אי465 OECD, Poverty rate, 2019 .1 .", דוח שנתי, המוסד לביטוח לאומי2018 . "ממדי העוני והפערים החברתיים2 Cut Waste, GROW PROFIT. How to reduce and manage food waste, leading to increased profitability and environmental sustainability, background paper 2012 .3 קרקע ומים לשם גידול מוצרים חקלאיים עודפים ההופכים לאובדן או פסולת, טומן בחובו, בנוסף לעלות הכלכלית הישירה, גם עלויות סביבתיות וחברתיות נוספות. רכיבי המזון מתבססים רובם ככולם על תוצרת חקלאית: ירקות, פירות, קטניות, מוצרי חלב, ביצים, בשר, דגים, שמנים וכד'. בה בעת, בענף החקלאות קיימת אי ודאות רבה לגבי היקף הכמויות המיוצרות בשל גורמים חיצוניים כגון מזיקים, מזג אויר, מחלות וכו'. דו"ח זה בוחן את נושא אובדן המזון וכדאיות הצלת המזון מהזווית הכלכלית, החברתית והסביבתית, על בסיס הערכות ואומדנים הניתנים לכימות, וכולל עדכון נתונים ושיפור מתודולוגיה על בסיס הניסיון שנצבר מהכנתם ופרסומם של ארבעת הדו"חות האחרונים. כמו כן, הדו"ח כולל השנה הרחבה בנושא ההשפעות הסביבתיות כתוצאה מאובדן מזון. כימות ההשפעות הסביבתיות בדו"ח מתייחס לתשומות מקומיות אשר הושקעו בגידול וייצור המזון ובהתאם לנזקים הסביבתיים מאובדן מזון שמקורם בישראל. :אובדן מזון כמה מזון הולך לאיבוד בישראל?2 17 לקט ישראל | המשרד להגנת הסביבה 16 2019 הדו״ח הלאומי- אובדן מזון והצלת מזון בישראל :אובדן מזון כמה מזון הולך לאיבוד בישראל? אומדן אובדן המזון בישראל מתבסס על מודל .4 ייחודי של שרשרת הערך בייצור המזון בישראל מיליון טון, 2.5-אובדן המזון בישראל נאמד בכ מהיקף ייצור המזון המקומי 35%-המהווים כ בישראל. בענף החקלאות חלה השנה ירידה בכמות המשך למגמה משנה 1.5%-המזון המיוצרת של כ שעברה, שבה חלה גם כן ירידה בכמות המזון . 2.4%-המיוצרת של כ מצביעים על 2019 ממצאי דו"ח אובדן המזון אובדן מזון בהיקף דומה לממצאי הדו"ח הקודם מיליון טון מזון 2.5- כ- )2018 (דו"ח אובדן המזון אבוד. התוצאה הינה שילוב של גידול בצריכת אובדן מזון: כמה מזון הולך לאיבוד בישראל * אומדן אובדן מזון בישראל . מודל שרשרת הערך אינו כולל משקאות, ממריצים, סוכר, דבש וממתקים.4 . למשק בית לחודש משקף את האובדן לאורך כל שרשרת הערך, הכוללת בין היתר את ההוצאה הישירה של משקי הבית₪ 670 * אובדן שלBDO מקור: אומדני אובדן למשק בית בחודש₪-ב חקלאות טיפול ואריזה תעשיה קמעונאות והפצה צרכנות מוסדית צרכנות ביתית סה"כ פירות וירקות65 23 2 73 46 124 330 דגנים וקטניות2 1 2 20 42 86 154 בשר ביצים ודגים9 2 13 47 34 43 148 חלב ומוצריו4 1 1 5 6 22 38 סה"כ79 26 18 145 128 275 670 ₪ מיליארד ערך המזון האבוד 2019 בישראל בשנת20.3 משקי הבית שקוזז בחלקו על ידי ירידה בהיקף היצור החקלאי בישראל. סך אובדן המזון בכל שלבי שרשרת הערך, מהווה לחודש למשק בית ₪ 670-אובדן שווה ערך לכ מערך האובדן, 18%-בישראל: בערכים כספיים, כ מיליארד ש"ח הינם בשלבי הייצור. אובדן 3.7-כ 13%- בשלבי הייצור מהווה כ₪ מיליארד3.7 של 82%-מסך ערך התפוקה החקלאית בישראל. כ , הינם בשלבי ₪ מיליארד16.6-מערך האובדן, כ הקמעונאות ההפצה והצריכה. הסיבה לכך היא שערך התפוקה החקלאית לטון גדל ככל שמתקדמים בשרשרת הערך של הייצור, ובמזון 3.7 ₪ מיליארד16.6 ₪ מיליארד 20.3 ₪מיליארד ערך המזון האבוד * מזון אבוד עד לשלב התעשייה (כולל) מזון אבוד משלב ההפצה ועד לשלב הצריכה מושקעות עלויות נוספות הכרוכות בתהליכים של מיון, עיבוד, הובלה, הפצה וקמעונאות. ערך האובדן בשלבים הראשוניים של הייצור: שלב הגידול החקלאי, האריזה והתעשייה, נאמד על ידנו על פי המחיר הסיטונאי לחקלאי. האובדן בשלבים מאוחרים יותר של שרשרת הערך נאמד על פי המחיר הקמעונאי של המזון. לצורך בחינת אומדן אובדן המזון ופוטנציאל הצלת המזון, נבנה מודל מקיף של שרשרת הערך בייצור וצריכת מזון לסוגיו בישראל. המודל נבנה , בהתבסס על ניתוח נתוני BOTTOM-UP בשיטת ייצור חקלאי, אחסנה, יבוא, יצוא, תעשייה, הפצה . 5 סוגי מזון שונים50-וצריכה של מדגם של כ BDO מקור: אומדני דיוקים באומדנים, שהינם בלתי נמנעים בהתחשב בהיעדר נתונים רשמיים. כמו כן, היקף אובדן המזון בכל שנה -. אנו מודעים לכך שייתכנו סטיות או אי5 ושנה תלוי גם בגורמים אקראיים משתנים, כגון תנאי מזג אוויר קיצוניים, השפעות פגעי טבע ומזיקים, סטיות בביקוש וכד'. הנתונים הם אינדיקטיביים ונועדו להוות בסיס לדיון ציבורי והמשך מחקר וניתוח הנושא. * עלות כלכלית ישירה, ללא עלות פליטות גזי חממה ומזהמי אוויר 1.5%מזון אבוד ביחס לתל"ג חקלאות טיפול ואריזה תעשייה הפצה צרכנות ייבוא נטו בניקוי שימושים שונים פירות וירקות דגנים וקטניות בשר, דגים וביצים חלב ומוצריו 20% מהאובדן 3.7 ₪ מיליארד 80% מהאובדן 16.6 ₪ מיליארד סך הכל שיעור אובדן המזון בכל שלב בשרשרת הערך מתוך 4,046 אלף טון 12% אלף טון אובדן506 4% אלף טון אובדן16 מתוך 425 אלף טון 5% אלף טון אובדן183 מתוך 3,540 אלף טון 144אלף טון ייבוא נטו + 9% אלף טון אובדן318 מתוך 3,498 אלף טון 21% אלף טון אובדן661 מתוך 3,168 אלף טון 21% אלף טון אובדן293 מתוך 1,409 אלף טון 3% אלף טון אובדן50 מתוך 1,452 אלף טון 1,105אלף טון ייבוא נטו + 5% אלף טון אובדן19 מתוך 363 אלף טון 3% אלף טון אובדן13 מתוך 378 אלף טון 6% אלף טון אובדן23 מתוך 401 אלף טון 129אלף טון ייבוא נטו + מתוך 735 אלף טון 4% אלף טון אובדן32 5% אלף טון אובדן30 מתוך 576 אלף טון 1% אלף טון אובדן5 מתוך 703 אלף טון 5% אלף טון אובדן38 מתוך 799 אלף טון 12% אלף טון אובדן93 מתוך 761 אלף טון 96אלף טון ייבוא נטו + מתוך 1,703 אלף טון 4% אלף טון אובדן60 1% אלף טון אובדן19 מתוך 1,598 אלף טון 1% אלף טון אובדן8 מתוך 1,643 אלף טון 2% אלף טון אובדן29 מתוך 1,711 אלף טון 6% אלף טון אובדן103 מתוך 1,683 אלף טון 1,474אלף טון ייבוא נטו + מתוך 6,885 אלף טון 9% אלף טון אובדן621 3% אלף טון אובדן83 מתוך 2,963 אלף טון 3% אלף טון אובדן208 מתוך 6,264 אלף טון 6% אלף טון אובדן435 מתוך 7,461 אלף טון 16% אלף טון אובדן1,150 מתוך 7,020 אלף טון 21 לקט ישראל | המשרד להגנת הסביבה 20 2019 הדו״ח הלאומי- אובדן מזון והצלת מזון בישראל שיעורי אובדן המזון בישראל לפי מקטע 40% 35% 30% 25% 20% 15% 10% 5% 0% אובדן המזון: כמה מזון הולך לאיבוד בישראל 1 2 משלב הגידול החקלאי ועד לסיום שלב התעשייה (אובדן מזון בתהליך הייצור) נהוג לחלק את אובדן המזון לשני שלבים עיקריים של שרשרת הערך: משלב ההפצה והקמעונאות ועד לאובדני הצרכן הסופי (אובדן מזון בצריכה) אובדן בייצור חקלאי 9% אובדן לאחר קטיף ואיחסון 3% אובדן בהפצה 6% אובדן בצריכה 16% אובדן בתעשיה ובאריזה 3% הנתונים כוללים גם תוצרת מעובדת בתרגום למונחי תוצרת טרייה. לגבי כל אחד מסוגי המזון, נאמד היקף התשומות והתפוקות במונחי כמות תוצרת חקלאית גולמית ושיעור האובדן, וזאת עבור כל אחד משלבי שרשרת הערך בהליך הייצור, השיווק והצריכה של המזון בישראל. הערכת האובדן מתבססת בין היתר על סקרי הפחתים בחקלאות שנערכו ועודכנו על ידי , אומדן אובדן המזון הכולל במשק 6 מכון וולקני ובסוגי המזון מתבסס על סכום האובדן בכל אחד מהמוצרים והשלבים. נתוני האובדן המוצגים בדו"ח זה, מתבססים על אומדנים, המשקללים מגוון רחב של מקורות מידע ונתונים שעמדו לרשות כותבי הדו"ח, כמו גם שיתופי פעולה עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עבודה משותפת עם משרד החקלאות, נתוני המשרד להגנת הסביבה, משרד הרווחה, שיחות וראיונות עם מומחים העוסקים בתחום, תוצאות מחקרים ועבודות קודמות, נתוני השוואה בינלאומיים ועוד. 37% סך הכל קיימת שונות רבה בהיקף אובדן המזון לפי סוגי המזון השונים, ושלב האובדן בשרשרת הערך. בכל שלב נבחן האובדן מתוך סך היצור או הצריכה באותו מתוך המזון 9% ,שלב בשרשרת הערך. כך למשל המיוצר בחקלאות, הולך לאיבוד בשלב זה. כמו כן, מתוך המזון הנצרך במקטע הצריכה (הביתית 16% .והמוסדית) – הולך לאיבוד לפירות וירקות משקל מרכזי באובדן המזון בישראל, אשר נובע הן ממשקלם הגבוה ביצור החקלאי מהייצור 35%-המקומי, והן משיעור אובדן גבוה של כ לאורך שלבי שרשרת הערך. שיעור אובדן גבוה של ירקות ופירות אינו ייחודי למשק הישראלי. בהשוואה בין לאומית, שיעור האובדן של ירקות ופירות דומה לאירופה. בהשוואה לארה"ב שיעור האובדן בישראל נמוך יותר, אולם הוא מורכב מאובדן נמוך יותר בשלבי הייצור החקלאי והצריכה, ואובדן גבוה יותר . 7 בשלבי הביניים השווי הכלכלי של המזון האבוד בישראל, נאמד 1.5%-, המהווים כ₪ מיליארד20.3-על ידנו בכ מתוך כך מקורו באובדן 7%-מהתוצר הלאומי. כ מיותר של משאבי טבע (קרקע ומים). זאת בנוסף לעלות מיותרת של פליטות גזי חממה ומזהמי אוויר בכל שלבי שרשרת הערך כתוצאה מגידול וייצור מזון וכן עלות ₪ מיליארד1-שלא נצרך, אשר נאמדת בכ טיפול במזון ואריזות המושלכים כפסולת הנאמדת . על כן, סך העלות של אובדן מזון, ₪ מיליון800-בכ כולל אובדן משאבי טבע, עלות פליטות גזי חממה 22-ומזהמי אוויר ועלות טיפול בפסולת, עומדת על כ .₪ מיליארד מהאובדן הינו בשלבי 55%-במונחים כמותיים, כ הייצור, התעשייה, הקמעונאות והפצה, עוד בטרם הגיע המזון לצרכן הביתי או המוסדי. במונחים מערך האובדן הינו בשלבי הצריכה 60%-כספיים כ הפרטית והמוסדית. 2016- ו2015 . ד"ר רון פורת6 אומדן אובדן מזון בישראל באלפי טונות לשנה אלפי טון חקלאות טיפול ואריזה תעשיה * קמעונאות והפצה צרכנות סה"כ פירות וירקות 506 183 15 318 661 1,683 דגנים וקטניות 23 13 19 50 293 398 בשר ביצים ודגים32 5 30 38 93 198 חלב ומוצריו 60 8 19 29 103 219 סה"כ621 208 83 435 1,150 2,498 BDO מקור: אומדני *אומדן האובדן בתעשייה אינו כולל פסולת מזון הממוחזרת בעיקר כמזון לבעלי חיים. Global Food Losses and Food Waste", FAO, 2011" .7 השפעות ועלויות סביבתיות של אובדן ובזבוז מזון3 25 לקט ישראל | המשרד להגנת הסביבה 24 2019 הדו״ח הלאומי- אובדן מזון והצלת מזון בישראל השפעות ועלויות סביבתיות של אובדן ובזבוז מזון הצלת מזון מאפשרת לצמצם הביטחון -אי פער את חסכון תוך התזונתי מהעלויות, 75% -של כ ובנוסף יש לה יתרונות 50% ,הליך ייצור המזון מצריך שימוש במשאבים מגוונים בהם: קרקע, מים, דשנים, כימיקלים ואנרגיה ואחראי על כחמישית מכלל פליטות גזי החממה . רבים מהמשאבים הנדרשים לגידול 8בעולם והשימוש בהם 9וייצור המזון, אינם מתחדשים טומן בחובו סיכון לפגיעה במים, בקרקע, באוויר ובמגוון הביולוגי בעולם. העלות הסביבתית של אובדן מזון בישראל לשנת 1.4 . מתוכה₪ מיליארד3.2- נאמדת בכ2019 כתוצאה מאובדן מיותר של משאבי₪ מיליארד מפליטות גזי חממה ₪ מיליארד1 ,קרקע ומים עלות ישירה של ₪ מיליארד0.8-ומזהמי אוויר ו הטיפול בפסולת. אובדן המזון (כולל אריזות) במקטעים השונים (ללא המקטע החקלאי) מייצר 35%- מיליון טון פסולת עירונית, המהווה כ1.9-כ מהיקף הפסולת העירונית בישראל. על אף ההשפעות הסביבתיות השליליות של גידול וייצור מזון, חקלאות אינה נתפסת כענף מזהם ועל פי רוב לא מוטלים עליה היטלים ומיסים סביבתיים. זאת מאחר וההנחה היא שההשפעות החיצוניות החיוביות של צריכת מזון, גבוהות מההשפעות החיצוניות השליליות של ייצור מזון. במדינות מפותחות רבות אף קיים סבסוד ישיר או עקיף של ייצור המזון או צריכתו. אולם, כאשר מדובר באובדן מזון, כלומר מזון אשר מיוצר ואינו נצרך, חלות מלוא ההשפעות הסביבתיות השליליות הכרוכות בגידול וייצור המזון, וכן בהשלכתו והטיפול בו כפסולת, מבלי שאיש נהנה מההשפעות החיוביות של צריכתו. מכאן שאובדן מזון מהווה נטו פגיעה בסביבה. בדו"ח זה, נבחנו לראשונה ההשפעות הסביבתיות הנגרמות מאובדן ובזבוז מזון בישראל. הבחינה בדו"ח זה מתמקדת בהשפעות סביבתיות לשנת כתוצאה מפליטות גזי חממה ומזהמי אוויר 2019 ,לאורך שרשרת ייצור המזון, צריכתו והשלכתו באובדן משאבי הטבע (מים וקרקע) כתוצאה מאובדן זה וכן בהשפעות העולות מהצורך בטיפול בו כפסולת. כימות העלויות החיצוניות של פליטות גזי חממה ומזהמי אוויר נעשה בהתבסס על מתדולוגיית ארגון המזון והחקלאות של האו"ם, סביבתיות הנוגעות -. השפעות חיצוניות10אFAO-ה לאיכות המים והקרקע כמו גם פגיעה במגוון ₪ מיליארד העלות הסביבתית של אובדן מזון בישראל 3.2 ₪ מליארד3.2 :העלות הסביבתית של אובדן מזון בישראל, מתוכה טיפול בפסולת הביולוגי לא נבחנו בשלב הזה. על כן הערכת העלויות הסביבתיות כתוצאה מאובדן ובזבוז מזון בישראל המובאת בפרק זה מהווה אומדן חסר, ובסיס להערכת עלות סביבתית כוללת מאובדן ובזבוז מזון בישראל בשנים הבאות. חשוב לציין, כי כימות ההשפעות הסביבתיות המובאות בדו"ח זה, כולל אך ורק השפעות שמקורן בתחומיה הגיאוגרפים של מדינת ישראל. משאבי טבע שהושקעו בגידול מזון מחוץ לגבולות ישראל וכן הפליטות מתהליך הגידול והייצור לא נכללו בדו״ח. קטגוריות מזון דוגמת דגנים ומוצרי בשר, הינן בעלות היקף יבוא גבוה יחסית מתוך סך הצריכה שלהן בישראל, ולכן סך ההשפעות הסביבתיות של מזון שנצרך והושלך בישראל גדול מסך ההשפעות הסביבתיות אשר כומתו בדו"ח זה. השפעות ועלויות סביבתיות של אובדן ובזבוז מזון מאובדן מזון ₪ מיליארד20.3-* עלות אובדן משאבי טבע מופנמת בעלות השוקית של כFAO, Food Waste Footprint Full Cost Accounting, 2014 .10 www.fao.org/economic/ess/environment/data/emission-shares/en .8 Cut Waste, GROW PROFIT. How to reduce and manage food waste, leading to increased profitability and environmental sustainability, background paper 2012 .9 פליטות גזי חממה ומזהמי אוויר ₪ מיליארד1.4 ₪ מיליארד1 ₪ מיליארד0.8 * אובדן משאבי טבע מפליטות גזי החממה בישראל מקורן באובדן המזון.6% ההשפעות הסביבתיות של ייצור המזון על כלל שלביו (ייצור, עיבוד, שיווק, צריכה והשלכה) מקורן בצריכת אנרגיה ובשימוש במשאבים, והן משתנות בין סוגי גידולים שונים. עלויות אלה מתווספות לעלות הכלכלית והסביבתית של הטיפול בפסולת המזון האבוד ובפסולת האריזות. , ירדו 2019 בצד אובדן המזון בישראל בשנת מיליוני קוט"ש 1,260 :לטימיון משאבים נוספים חשמל, שווי ערך לכמות החשמל הנדרשת לייצור 27 לקט ישראל | המשרד להגנת הסביבה 26 2019 הדו״ח הלאומי- אובדן מזון והצלת מזון בישראל BDO מקור: אומדני השפעות ועלויות סביבתיות של אובדן ובזבוז מזון התפלגות עלויות הסביבתיות כתוצאה מאובדן מזון לפי מחולל העלות, מיליארדי ש"ח2019 מחולל עלות אובדן משאבים עלות פליטות עלות טיפול בפסולת עלות משאבי טבע (קרקע ומים) פסולת מיליון טון פסולת עירונית1.9 מיליון טון פסולת חקלאית0.8 0.4 0.8 - ייצור חשמל (לא כולל חשמל להתפלת וטיהור מים) מיליוני קוט"ש1,260 0.2 - - פליטות מן החי טון אמוניה3,000 0.2 - - שריפת דלקים אלפי טון70 0.1 - - מים מיליון מ"ק מים שפירים180 מיליון מ"ק מי קולחין190 0.06 - 0.6 שימוש בדשנים אלפי טון50 0.025 - - קרקעות מיליון דונם קרקע חקלאית1 0.8 סה"כ1.0 0.8 1.4 2019 ,עלויות סביבתיות כוללות₪ מיליארד3.2 מחשבים ומיכשור אלקטרוני וחשמלי בישראל אלפי טונות של דלק היכולים להספיק 70 ;בשנה אלף מכוניות במשך שנה; 160-לתידלוק של כ מיליוני מ"ק של מים שפירים אשר יכלו למלא 180 190- בריכות אולימפיות ריקות במים ו56,000 מיליון דונם קרקע1 ;מיליוני מ"ק של מי קולחין פעמים שטחה של העיר 20-חקלאית, שווה ערך ל אלף טון פסולת (אריזות, פסולת 200 ;תל אביב אלפי טון דשנים; וכן פליטות 50 ;)'תעשייתית וכד טון בשנה.3,000-אמוניה מהחי בהיקף של כ מיליון טון גזי חממה 5 כל אלו תרמו לפליטתם של בישראל כתוצאה מאובדן מזון, 2019 בשנת מסך פליטות גזי החממה בישראל. 6%-המהווים כ במדינה צחיחה כישראל, המים הינם משאב יקר מיליוני מ"ק מים שפירים אשר ירדו 180 .ומוגבל לטימיון יחד עם אובדני המזון, יכלו לאפשר לכל אזרח במדינה להתקלח כל יום במשך שנה, סה"כ מיליארד מקלחות בשנה. בחינת עלויות המים 4-כ אשר ירדו לטימיון יחד עם המזון שהושלך מלמדת היא עלות המים האבודים ₪ מיליוני650-כי כ למשק הישראלי. משאב יקר ומוגבל נוסף בישראל הוא משאב הקרקע. עלות משאב הקרקע החקלאית אשר מיליון 1 שימשה לגידול מזון שהושלך, בשטח של .₪ מיליארד0.8-דונם, מייצגת שווי של כ ההשפעה הסביבתית של אובדן מזון אינה נובעת רק מייצור עודף של מזון, ובצידו אובדן משאבי טבע ופליטות מזהמים אלא גם מאופן הטיפול בו לאחר השלכתו. טיפול בפסולת המזון לאחר שנזרקה, והטמנת פסולת מזון בפרט גורמות להשפעות סביבתיות נוספות. נוספת על כך העובדה כי מהרכב הפסולת הביתית בישראל הינה 34% . לפיכך, אובדן12 פסולת אורגנית שמקורה במזון מזון מגדיל את היקף הפסולת הנדרש לטיפול וכן בהעדר הפרדת פסולת, פוגע ביכולת למיחזור של חומרים אחרים המצויים בפסולת הביתית. עם המים שאבדו כתוצאה מאובדן ובזבוז מזון ניתן למלא: בריכות אולימפיות56,000 אובדן מזון מהווה כשליש מהיקף הפסולת הביתית בישראל .2013 ,. לפי סקר הרכב הפסולת שנערך למשרד להגנת הסביבה12 .. עלויות זיהום מים וקרקע לא כומתו בעבודה זו13 .2018 . אומדני המשרד להגנת הסביבה לשנת14 . מיליון טון היא פסולת מזון מהשלב החקלאי אשר נותרת בשדה על פי רב ולא נדרש טיפול בה830-. כ15 . טונות10 . משאיות דחס בעלות קיבולת של16 .. לא כולל אובדן מזון בחקלאות17 https://www.gov.il/he/departments/ :, הפחתת פליטות גזי חממה וייעול צריכת האנרגיה במשק20.09.2015 של הממשלה מיום542 . החלטה מספר11 policies/2015_dec542 מרבית הפסולת המושלכת בישראל מועברת להטמנה, שהיא בעלת השפעות סביבתיות שליליות רבות. הטמנת פסולת מצריכה שטחים נרחבים ועל כן תורמת לדלדול משאב הקרקע בישראל; כמו כן, מגוון מזהמי אויר נפלטים משינוע לאתרי הטמנה מרוחקים ברחבי ישראל, זאת בנוסף לפליטת גזי חממה; הטמנת הפסולת עלולה גם להביא לזיהום מים וקרקע בקרבת המטמנה כתוצאה מחילחול חומרים מזהמים . 13 לשכבות המים והקרקע 5.6-הפסולת העירונית בישראל נאמדת בכ . אובדן המזון בישראל 14 מיליון טון בשנה , מתוכו,2019 מיליון טון בשנת2.5-נאמד בכ מיליון טון פסולת מזון אשר עבורה 15 1.7-כ נדרש טיפול קצה. נוספת על כך פסולת אריזות 1.9 אלף טון וסך הכל200 מאובדן מזון בסך מיליון טון פסולת מזון ואריזות, המהווה כשליש מהיקף הפסולת העירונית והמסחרית בישראל, ואשר נדרשת בטיפול. לצורך טיפול בכמות כזו 16 אלף משאיות דחס190-של פסולת נדרשות כ 520 -לאיסוף ופינוי הפסולת. הדבר שווה ערך ל משאיות עמוסות פסולת בכל יום במשך שנה שלמה. היקף הפסולת המצריך טיפול דורש הקצאת משאבים רבים, ביניהם תמיכה כלכלית וסטטוטורית בפתרונות מיון וקצה. עלות הטיפול בפסולת מורכבת ממספר גורמים בהם: עלויות אצירה, איסוף ופינוי פסולת, עלויות תחנות מיון ומעבר, עלויות הובלה כמו גם עלות הטיפול עצמו בהתאם לסוג הטיפול הנדרש וכן היטל הטמנה. העלות השנתית הישירה לטיפול בפסולת מזון ואריזות בישראל שמקורם באובדן (לפי אומדני עלות ₪ מיליארד0.8 מזון עומדת על טיפול בפסולת של המשרד להגנ"ס, מדיניות פסולת ). מעבר לכך, העלות החיצונית של פליטות 2030 גזי חממה ומזהמי אוויר מטיפול בפסולת עומדת . סך העלות הכלכלית, הישירה ₪ מיליארד0.4 על 17 והחיצונית, לטיפול בפסולת כתוצאה מאובדן מזון . ₪ מיליארד1.2-, עומדת על כ2019 בישראל לשנת בהסכם פריז, שנחתם בוועידת האקלים של האו“ם , קבעה ממשלת ישראל יעד לאומי 2015 בדצמבר . היעד נקבע במונחי 11 להפחתת פליטות גזי חממה (טון שווה ערך פחמן CO2eq 7.7-פליטה לנפש ל 8.8 וכן יעד ביניים של2030 דו חמצני) לשנת . נוסף על כך, על מנת להשיג 2025 בשנתCO2eq יעדים אלה התחייבה ישראל ליעדים סקטוריאליים , לייצור חשמל 17%-לצמצום צריכת החשמל ב ולצמצום היקף 17% מאנרגיות מתחדשות . הפחתת היקפי אובדן 20%-הנסועה הפרטית ב המזון בישראל תסייע במאמץ הלאומי לעמידה ביעדים להפחתת פליטות גזי חממה. 29 לקט ישראל | המשרד להגנת הסביבה 28 2019 הדו״ח הלאומי- אובדן מזון והצלת מזון בישראל השפעות ועלויות סביבתיות של אובדן ובזבוז מזון מהנזק הסביבתי נגרם מהשלכת מזון ע"י הצרכנים 55% *חקלאות עיבוד הפצה צריכה ** סה״כ פירות וירקות355 22 384 894 1,654 דגנים וקטניות65 52 67 374 557 חלב ומוצריו69 35 52 196 351 בשר, ביצים ודגים93 124 154 298 669 סה״כ581 233 656 1,762 3,232 שיעור מסה״כ18% 7% 20% 55% 100% 2019 עלויות סביבתיות כתוצאה מאובדן מזון בישראל ₪ לפי השלב בו הושלך המזון, מיליוני כימות ההשפעות הסביבתיות הנוגעות לתוצרת החקלאית מתייחסות לכל מחזורי החיים של המוצר, לרבות הייצור, הטיפול לאחר הקטיף, האחסון, העיבוד, ההפצה, הצריכה וההשלכה. ככל שהמוצר אובד או מושלך בשלב מאוחר יותר של ההליך, כך גדלה ההשפעה הסביבתית שלו. זאת מכיוון שטביעת הרגל הסביבתית של פסולת מזון גורמים שונים: ההשפעות הנובעות 3-נובעת מ מהשלב בשרשרת הערך בו הושלך המזון; ההשפעות הנובעות מסוף חיי המוצר כפסולת; השפעות השלבים הקודמים (במידה וקיימים). מהעלויות 55%-אובדן מזון בשלב הצריכה גורם לכ הסביבתיות של אובדן המזון. מוצר שהושלך לפח ע"י הצרכנים מגלם בתוכו גם את ההשפעות הסביבתיות אשר כרוכות בגידולו, בשינועו, 2019 בעיבודו ובהפצתו, טרם הגיע לצרכן. בשנת ₪ מיליארד12 נזרק מזון בשווי18 בשלב הצריכה מיליון טון (כולל אריזות). בנוסף 1.2 ובהיקף של לעלות אובדן המזון, נגרם נזק כלכלי מיותר של עלות טיפול בפסולת, המשולם ע"י הצרכנים בעקיפין באמצעות התשלומים לעיריות, בהיקף מיליארד שקלים, ונזק סביבתי בהיקף 0.6-של כ מיליארד שקלים כתוצאה מפליטות גזי 0.5-של כ חממה ומזהמי אוויר. בחינת ההשפעות הסביבתיות לפי השלב שבו נוצרה ההשפעה הסביבתית, מראה כי מקורן של מן ההשפעות הינן בשלב החקלאי. 60%-יותר מ זאת מכיוון שסך העלויות המשוייכות למזון אשר הושלך בשלבים אחרים: בעיבוד, בהפצה או בצריכה, מגלמות גם עלויות כתוצאה מהשפעות השלבים הקודמים לשלב בו הושלך. * השלב החקלאי כולל במודל גם את האובדנים משלב הטיפול והאריזה. ** בשלב הצריכה: לא נכללו פליטות בשל שימוש במים, חשמל וגז ביתי. . שלב הצריכה כולל צריכה ביתית וצריכה מוסדית18 אתר קומפוסטציה בישראל. צילום: אייל יפה 31 לקט ישראל | המשרד להגנת הסביבה 30 2019 הדו״ח הלאומי- אובדן מזון והצלת מזון בישראל השפעות ועלויות סביבתיות של אובדן ובזבוז מזון עלויות סביבתיות כתוצאה ממזון אבוד בשלב החקלאי עלויות סביבתיות כתוצאה ממזון אבוד בשלב התעשיה עלויות סביבתיות כתוצאה ממזון אבוד בשלב ההפצה עלויות סביבתיות כתוצאה ממזון אבוד בשלב הצריכה ₪ מיליארד0.6 ₪ מיליארד0.8 ₪ מיליארד1.0 ₪ מיליון545 פליטות גזי חממה ומזהמי אויר ₪ מיליון188 פליטות גזי חממה ומזהמי אויר ₪ מיליון71 פליטות גזי חממה ומזהמי אויר ₪ מיליון205 פליטות גזי חממה ומזהמי אויר ₪ מיליון369 שימוש במשאב קרקע חקלאית ₪ מיליון66 שימוש במשאב קרקע חקלאית ₪ מיליון128 שימוש במשאב קרקע חקלאית ₪ מיליון198 שימוש במשאב קרקע חקלאית ₪ מיליון130 שימוש במשאב המים ₪ מיליון55 שימוש במשאב המים ₪ מיליון178 שימוש במשאב המים ₪ מיליון284 שימוש במשאב המים סך הכל עלויות סביבתיות מיליון5 כתוצאה מפליטת טון גזי חממה מיליון 1-כתוצאה משימוש ב דונם קרקע חקלאית כתוצאה משימוש מלמ"ק מים370 -ב העלות הסביבתית של המזון האבוד לפי השלב בו הושלך ₪ מיליון1,762 ₪ מיליון581 ₪ מיליון233 ₪ מיליון656 ₪ מיליארד3.2 ₪ מיליארד0.8 ₪ מיליון210 טיפול בפסולת ₪ מיליון41 טיפול פסולת ₪ מיליון564 טיפול בפסולת 2019 ,עלות סביבתית כתוצאה מאובדן מזון בישראל ) מיליון טון830( ) מיליון טון83( ) מיליון טון435( ) מיליון טון1,150( פסולת חקלאית אורגנית מטופלת במגוון דרכים אך לרב לא כפסולת ביתית או מוסדית וכמויות אובדן המזון במקטע החקלאי לא נכללו בכימות עלויות הטיפול בפסולת * 1.9 -כתוצאה מטיפול ב מיליון טון פסולת עירונית 33 לקט ישראל | המשרד להגנת הסביבה 32 2019 הדו״ח הלאומי- אובדן מזון והצלת מזון בישראל השפעות ועלויות סביבתיות של אובדן ובזבוז מזון עלות סביבתית לק"ג מזון אבוד 2019 בצריכה לפי קטגוריית מזון, ישראל דגנים וקטניות ירקות חלב ומוצריו בשר ביצים ודגים פירות BDO מקור: אומדניBDO וניתוחיFAO :מקור ₪ 1.16 ₪ 1.43 ₪ 2.08 ₪ 2.26 ₪ 6.20 בחינת ההשפעה של קטגוריות מוצרי המזון השונים על הסביבה, מעלה כי מוצרי מזון אשר מקורם מן החי הם בעלי ההשפעה הסביבתית הגדולה ביותר. מזון אבוד שמקורו בבשר/ביצים/דגים אשר אבד בשלב החקלאי, ישית על המשק עלות סביבתית ₪ 4.6 (כתוצאה מפליטות לאוויר וגזי חממה) של לק"ג, ואם יושלך בשלב הצריכה, עלות זו תעלה לק"ג. מוצרי חלב אשר אבדו בשלב ₪ 6.2-ל לק"ג וזו ₪ 1.5 החקלאי ישיתו עלות סביבתית של לק"ג אם אלו יושלכו בבית הצרכן. ₪ 2.3-תגיע לכ פירות וירקות אשר אבדו בשדה ישאו בצידם עלות אגורות לק"ג אשר כמעט ותכפיל 90 סביבתית של עצמה במידה ויושלכו אצל הצרכן. , היקף המזון האבוד FAO-על פי הערכות של ה מיליארדי טון בשנה. 2.5-בעולם עומד על כ הכמות הכוללת של גזי חממה הנפלטים כתוצאה מיצור וגידול מזון שלא נצרך, הוערכה על ידי מיליארד טון. כמות זו כוללת את 3.3- בכFAO-ה פליטות גזי החממה הנוצרות בכל אחד משלבי גידול וייצור המזון, כמו גם הפליטות הכרוכות . 19 בהשלכת המזון ובטיפול בו כפסולת העלות הסביבתית הגלובלית של פליטות גזי החממה כתוצאה מאובדן מזון הוערכה ע"י מיליארד דולר בשנה. עלות זו 394- בכFAO-ה תלויה בתנאים מקומיים, ומשתנה בהתאם לסוגי הגידולים החקלאיים. ומהנתונים בגרף מטה, עולה כי FAO-ממחקר ה בהשוואה בינלאומית, פליטת גזי החממה לנפש כתוצאה מייצור וגידול מזון שלא נצרך, דומה יחסית בין אזורים שונים בעולם כאשר האובדן - מתרחש בשלבים מוקדמים בשרשרת הערך עד 100( בשלבים של חקלאות וטיפול ואריזה ק"ג גזי חממה לנפש). לעומת זאת קיים שוני 200 גדול בין אזורים שונים בפליטות לנפש בשלבים מתקדמים יותר בשרשרת הערך – עיבוד, הפצה ק"ג גזי חממה לנפש). 700 עד100( וצריכה ניכר כי הפערים בפליטות גזי החממה בין אזורים בעלי הכנסה בינונית וגבוהה כדוגמת אירופה וצפון אמריקה, לבין אלו בעלי הכנסה נמוכה כדוגמת אפריקה ודרום מזרח אסיה, נובעים מהבדלים בשיעור אובדני המזון בשלבים השונים בשרשרת ערך המזון, הרגלי תזונה שונים (צריכת מזון מן החי מובילה לפליטות רבות יותר של גזי חממה) וכן שיטות גידול שונות (חקלאות מתועשת יותר מביאה לפליטות רבות יותר של גזי חממה). מיליון טון גזי חממה נפלטים כתוצאה 5 ,בישראל מגזי 6%-מייצור וגידול מזון שלא נצרך, ומהווים כ החממה הנפלטים בה בשנה. מרבית אובדן המזון המתרחש בישראל הוא בשלב הצריכה, מוצרים מן החי נמצאים בתפריט של מרבית משקי הבית מוצרי מזון אשר מקורם בעלי ההשפעה - מן החי הסביבתית הגדולה ביותר ושיטות הגידול בחקלאות מתועשות, ובהתאם פליטת גזי החממה לנפש גבוהה מהממוצע העולמי, ועומדת בקנה אחד עם זה האירופאי. יחד עם זאת ניתן לראות כי פליטות גזי החממה לנפש מאובדן מזון בשלב החקלאי בישראל, נמוכות מהמקבילה האירופית אולם פליטות לנפש בשלב הצריכה גבוהות מהמקבילה האירופית. 800 700 600 500 400 300 200 100 0 פליטות גזי חממה מאובדן מזון לפי אזור גיאוגרפי, ק"ג לנפש צפון אמריקה אירופה ממוצע עולמי ישראל יפן, סין וד׳ קוריאה דרום אמריקה צפון ומערב אפריקה דרום מזרח אסיה אפריקה ק״ג גזי חממה לנפש מעיבוד, הפצה וצריכה ק״ג גזי חממה לנפש מחקלאות, טיפול ואריזה ,השוואה בינלאומית פליטות גזי חממה מאובדן מזון לא כומתו פליטות מזהמי האוויר כתוצאה מייצורFAO-. כיוון שבמחקר ה19 והשלכת מזון, ההשוואה המובאית להלן עוסקת אך ורק בפליטות גזי חממה כתוצאה מאובדן מזון. אובדן מזון והצלת מזון במקטע קמעונאות והפצה 4 37 לקט ישראל | המשרד להגנת הסביבה 36 2019 הדו״ח הלאומי- אובדן מזון והצלת מזון בישראל אובדן מזון והצלת מזון במקטע 20 קמעונאות והפצה ₪ מיליארד היקף אובדן המזון במקטע קמעונאות והפצה4.5 81-היקף מכירות המזון בישראל עומד על כ בשנה, המשווקים לצרכנים ברשתות ₪ מיליארד השיווק, בשווקים הפתוחים, במכולות, על ידי קמעונאים קטנים ובמגזר המוסדי. היקף האובדן 440-במקטע קמעונאות והפצה כולו עומד על כ , שווה ₪ מיליארד4.5-אלף טון מזון, בשווי של כ מהיקף המכירות הקמעונאיות של 6%-ערך לכ 3.6-מזון. מתוכו היקף אובדן מזון בר הצלה הינו כ . כמו כן, העלות הסביבתית כתוצאה 21 ₪ מיליארד מאובדן מזון במקטע הקמעונאות וההפצה עומדת .22 ₪ מיליון400-על כ הגורמים העיקריים לאובדן מזון במקטע קמעונאות והפצה הינם מזון פג תוקף או בעל תוקף קצר, פגמים אסתטיים באריזה או במוצר וכן מזון שניזוק בתהליך השיווק. ליצרני המזון, המפיצים והקמעונאים יש תמריץ כלכלי ברור למזער את אובדן המזון באמצעות ניהול יעיל של שרשרת האספקה, שמירה על תנאי אחסון נאותים ותכנון המלאי. למרות זאת, עודפי מזון במקטע קמעונאות והפצה אובדן מזון והצלת מזון במקטע קמעונאות והפצה הינם בלתי נמנעים בשיעור מסויים, גם במצב של תכנון אופטימלי של מערכות ההפצה והשיווק. זאת מאחר והקמעונאים נדרשים להבטיח היצע מזון רחב, מגוון וזמין בכל עת. צרכני המזון אינם סבלניים למצב של מחסור במלאי של פריטי מזון המבוקשים על ידם, ולכן ההפסד שעלול להיגרם זמינות מוצרי מזון על -לקמעונאי כתוצאה מאי המדף גבוה לאין ערוך מהעלות של יצירת עודפים. במילים אחרות, עודפי מזון הם חלק אינהרנטי של תהליך המכירה הקמעונאית. כלכלית, העובדה כי עודפי המזון נזרקים במקום להיות מוצלים מייצג מצב של כשל שוק, ולכן אחד מאתגרי המדיניות של הממשלה הינו ליצור מערכת תמריצים שתביא להצלת עודפים אלו והעברתם לנזקקים. מטבע הדברים, שיעור האובדן גבוה יותר במוצרים טריים ובמוצרים בעלי חיי מדף קצרים כגון: פירות, ירקות, לחם ומאפים. מהיקף שווי המזון בר ההצלה הינו במקטע קמעונאות והפצה בהשוואה בינלאומית, שיעור אובדן המזון במקטע קמעונאות והפצה בישראל דומה למקובל במדינות המפותחות, למרות הפוטנציאל לאובדן גדול יותר, הנובע מתנאי עומס החום הגבוהים בישראל. זוהי עדות לכך שניהול מלאי האובדנים במקטע קמעונאות והפצה בישראל נעשה בסטנדרטים גבוהים יחסית. לשם השוואה, שיעורי האובדן שיעור אובדן במקטע קמעונאות והפצה עבור קטגוריות מזון נבחרות 14% 12% 10% 8% 6% 4% 2% 0% קפואים דגנים וקטניות תפוחי אדמה מלפפון חלב ומוצריו בשר, דגים, ביצים בננות תפוחי עץ לחם ומאפים פלפל עגבניות 50% במדינות מתפתחות גבוהים יותר, בעיקר עקב תנאי הפצה, אחסון ושיווק לא נאותים. ההשקעות של משווקי המזון בשנים האחרונות בהקמת מרכזים לוגיסטיים מתקדמים, מערכות ניהול מלאי ותכנון ביקושים מקוונות, ושמירה על שרשרת הקור בהפצה, תרמו להקטנת היקף האובדן במקטע השיווק. . לצורך ניתוח האובדנים ההתייחסות בדו"ח זה אל "מקטע קמעונאות והפצה" כמקטע הכולל בתוכו אובדנים מסוף שלב הייצור ועד למכירה לצרכן: אובדן תוצרת 20 מוגמרת מוכנה לשיווק אצל היצרנים, אובדן סיטונאי, החזרות מהקמעונאים ליצרנים, ואובדן אצל הקמעונאים. סך האובדנים מכלל הגורמים הללו מהווים את האובדן ב"מקטע קמעונאות והפצה". עבור המקטע הקמעונאי המבוסס על נתוני למ"ס ומידע שהתקבל מרשתות BDO . הנתון של שיעור מזון בר הצלה במקטע הקמעונאות וההפצה מבוסס על מודל21 .שיווק מובילות . עלות סביבתית שאינה מגולמת בעלות השוקית של המזון האבוד – כלומר אינה כוללת את עלות משאבי הטבע שאבדו יחד עם המזון כתוצאה מאובדן מזון במקטע זה.22 39 לקט ישראל | המשרד להגנת הסביבה 38 2019 הדו״ח הלאומי- אובדן מזון והצלת מזון בישראל השוואה בינלאומית של שיעור האובדן בפירות וירקות היקף אובדן המזון השנתי במקטע קמעונאות והפצה הסיבות לאובדן מזון שניזוק מוצר/ מדף שנפל וכד׳ תוקף פג תוקף, קצר מועד פגם פגם במוצר אובדן מזון והצלת מזון במקטע קמעונאות והפצה ₪ מיליון2,228 ירקות ופירות טריים 11% אלף טונות320 ₪ מיליון353 דגנים וקטניות 2% אלף טונות25 ₪ מיליון263 לחם ומאפים 11% אלף טונות20 ₪ מיליון160 מוצרי חלב ומזון מצונן 2% אלף טונות30 סך כל האובדן₪ מיליארד4.5 ₪ מיליון1,428 בשר, ביצים ודגים 5% אלף טונות35 ₪ מיליון68 מזון קפוא ואחר 1% אלף טונות10 *שיעור האובדן מתייחס לאובדן מתוך סך היצור או הצריכה של אותה קטגוריית מזון בכל שלב בשרשרת הערךBDO מקור: אומדני 41 לקט ישראל | המשרד להגנת הסביבה 40 2019 הדו״ח הלאומי- אובדן מזון והצלת מזון בישראל אובדן מזון והצלת מזון במקטע קמעונאות והפצה במקביל, חל שינוי בהעדפות הצרכנים, שעברו לרכוש נתח ניכר יותר מסל המזון שלהם ברשתות השיווק הגדולות על פני השווקים הפתוחים והמכולות השכונתיות. המעבר משווקים פתוחים לערוצי שיווק מקורים וממוזגים תרמו להפחתת היקף האובדן. בנוסף, מחקרים מראים כי מעבר לחנויות גדולות בעלות נפח פעילות גבוה תורם גם הוא להקטנת האובדן. לאחרונה ניכרת תחילת מגמה של מעבר לקניות מזון באמצעות האינטרנט. התפתחות ערוצי קניה ישירים, שבהם המזון עובר ישירות ממרכז ) ללקוח E-fulfillment Center( לוגיסטי ייעודי הסופי ללא מעבר בסניף, עשויה לאפשר בעתיד תרומה נוספת לירידה בשיעורי האובדן כמו גם ירידה פוטנציאלית בהיקף הפליטות לסביבה. קמעונאות מקוונת עשויה להיות סביבתית יותר מאשר הקמעונאות הפיזית. אחת הסיבות לכך היא צמצום נסועה של יחידים לחנויות השונות, תוך איחוד מוצרים ומסירתם בנסיעה אחת למספר כתובות. 23 שנערך באוניברסיטת וושינגטון2014-במחקר מ עלה כי משלוחי המוצרים, תחת ייעול מסלולי השילוח 80%-והחלוקה, עשויים בפוטנציה לצמצם עד ל מפליטת הפחמן מנסועה של צרכנים לקניות בחנויות. האובדן במקטע קמעונאות והפצה הוא בעל ערך כלכלי גבוה שכן הוא כולל בתוכו את כלל ההשקעה גידול, ייצור, אריזה ושינוע. מדובר על מזון - עד כה 11.1% 9.7% 8.4% 8.4% 6.4% 6.4% 5.6% 5% השוואה בינ״ל שיעור האובדן הכמותי במקטע קמעונאות והפצה אפריקה צ.אפריקה ומע.אסיה דרום אמריקה ד.מזרח אסיה צפון אמריקה ישראל אירופה יפן, סין וד.קוריאה BDO ועיבודיFAO מקור: נתוני 100% 80% 60% 40% 20% 0% 1992 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2009 2006 2011 2015 2005 2010 2014 2007 2012 2016 2018 2008 2013 2017 2019 .מקור: למ״ס רכישה בחנויות אחרות (ירקן, איטליז, דוכן חנות מיוחדת) רכישה בשוקים פתוחים רכישה במכולת רכישה ברשתות שיווק רכישה מקוונת מעבר הצרכנים לרכישות בחנויות בעלות שיעורי אובדן נמוכים יותר שיעורי אובדן נמוכים שיעורי אובדן גבוהים שיעורי אובדן נמוכים מאוד :אובדן המזון במקטע קמעונאות והפצה נובע משלושה גורמים עיקריים פגמים אסתטיים פוגעים בשווי השוק של המוצר, אך ברוב המקרים אינם מייצגים פגיעה בערך התזונתי של המוצר. אובדן של מזון זה משקף מצב של כשל שוק שכן, בעוד שמחיר השוק של המוצר הפגום נמוך, הערך התזונתי שלו עבור הנזקקים הינו ערך מלא. קמעונאים שונים מתמודדים עם בעיה זו, למשל על ידי מכירה של מוצרים בעלי פגם אסתטי באריזה במחיר מופחת. פגמים אסתטיים במוצר ופגמים באריזה2 ,למוצרי מזון מטבעם יש חיי מדף מוגבלים ולכן, מצב שבו מוצרים הגיעו למועד תפוגתם בטרם נמכרו הינו בלתי נמנע בשיעור מסויים. מזון המגיע למועד תפוגתו כבר לא ניתן למכירה או העברה לנזקקים, לכן, הצלת מזון במקטע קמעונאות והפצה מחייבת יצירת תמריצים שיאפשרו ניהול מלאי כך שמזון בעל תוקף קצר ימכר במחיר מוזל או לחילופין יועבר לנזקקים עוד בטרם הגיעו למועד התפוגה. ניהול מלאי שכזה אפשרי, שהרי ניתן לאמוד מבחינה סטטיסטית את היקף הצריכה לעומת המלאי ולהפנות את העודפים בשלב מוקדם יותר לתרומה ובוודאי לפני שפג תוקף המזון. בנוסף נדרשת בחינה מחודשת של מדיניות סיווג תוקף המזון וכן הסברה לצרכנים על המשמעות וההבדלים בין הסימונים הקשורים לתאריכי התפוגה של המזון. תוקף קצר 1 3 הגורם הקטן יחסית הינו מזון שניזוק בתהליך הלוגיסטי. הנזק יכול להיגרם בשלבים שונים בתהליך הקמעונאות וההפצה. מזון שניזוק כולל ביצים שנשברו, מוצרים שנשפכו, פירות וירקות שנפלו או ניזוקו, שאריות בקצביה ובמעדניה וכו'. מזון זה אינו בר הצלה, והיקפו קטן יחסית מכיוון שכבר כיום נעשה מאמץ מירבי לצמצמו. מזון שניזוק פעולות הצלה המבוצעות במקטע קמעונאות והפצה הקמעונאים והמפיצים פועלים להקטנת האובדן והצלת המזון על בסיס שיקולים כלכליים בדרכים הבאות: . מכירה מוזלת של עודפים 1 כאשר יש מוצרים בעלי תוקף קצר או בעלי פגמים באריזה, לעיתים יציעו הקמעונאים את המוצרים במחיר מופחת. כלכלית, מכירת מוצרים אלו לנזקקים במחיר מופחת מקטינה את החשש מפגיעה במכירות. . תרומת מזון2 נעשית במרוכז על בסיס התקשרות עם עמותות הצלת מזון ובמקרים אחרים כיוזמה מקומית בסניפים. גם יצרני המזון מקיימים פעילות להצלת מזון: יצרני מזון שונים מתקשרים עם עמותות ותורמים מזון קצר מועד, עודפי ייצור ומזון שנתגלה בו פגם באריזה או פגם אסטתי, כשהוא עדיין בטוח וראוי למאכל אדם. http://depts.washington.edu/sctlctr/sites/default/files/research_pub_files/PacTrans-Changing+Retail_Business_Models.pdf .23 שהינו מוכן לשיווק וצריכה, אשר אובד בטרם הגיעו לצרכן הסופי. כמו כן, עקב מאפייני האובדן בשלב זה, הרוב המכריע של המזון האבוד הינו מזון בר הצלה, שניתן למנוע את אובדנו. בשל כך מקטע זה מהווה 3.6- מפוטנציאל ההצלה בערכים כספיים, כ50%-כ מזון אבוד בר הצלה מתוך פוטנציאל ₪ מיליארד במשק.₪ מיליארד7.1-הצלה של כ אובדן מזון והצלת מזון בצריכה המוסדית5 45 לקט ישראל | המשרד להגנת הסביבה 44 2019 הדו״ח הלאומי- אובדן מזון והצלת מזון בישראל אובדן מזון והצלת מזון בצריכה המוסדית מצריכת המזון בישראל נעשית במסגרת20%-כ ארוחות במטבחי מפעלים - הסעדה מוסדית ומקומות עבודה, בכוחות הביטחון (צבא משטרה ושב"ס), בבתי מלון, אולמות אירועים, מסעדות, בתי . מגזר זה שבו מספר רב של 24 'ספר, בתי חולים וכד סועדים המקובצים במקום אחד, מהווה פוטנציאל משמעותי ביותר להפחתת אובדן ולהצלת מזון. , סעדו 25 2019 על פי דו"ח אובדן המזון לשנת מיליון איש ביום מחוץ 2-בישראל בממוצע כ לבית, ואכלו בממוצע ארוחה ליום, המסתכמות מיליון ארוחות מחוץ לבית בשנה 690- לכ אלף טון מזון. 800-ולכ ההוצאה הכספית על מזון הנרכש ונצרך מחוץ מיליארד שקל בשנה. הוצאה זו 14-לבית הינה כ 11%- מההוצאה על מזון בישראל, וכ17%-מהווה כ מסך צריכת המזון בישראל במונחים כמותיים. סך אובדן המזון בארוחות המוסדיות הסתכם מסך צריכת 30% אלף טון, המהווים240-ב 3.9-המזון המוסדית. עלות האובדן הינה כ לשנה, בנוסף לעלות הסביבתית ₪ מיליארד .26 ₪ מיליון230-בסך של כ אובדן מזון והצלת מזון בצריכה המוסדית אלף טון מזון בר הצלה בשנה, בשווי כולל של ₪ מיליארד1.3-כ79 כשליש מהאובדן בארוחות המוסדיות הינו אובדן אלף טון מזון 79-, כלומר ניתן להציל כ27 הצלה-בר מיליארד ש"ח, שהם 1.3-בשנה בשווי כולל של כ מיליון ארוחות בשנה בממוצע.70-שווה ערך לכ אובדן מזון במטבחים המוסדיים הינו חלק בלתי נמנע מהפעילות הכלכלית של הזנת כמות גדולה של סועדים, תוך הבטחת היצע ומגוון התואם את העדפותיהם ובהתחשב בגורמי חוסר ודאות אינהרנטיים. בשנים האחרונות עברו מרבית המטבחים המוסדיים להפעלה על ידי חברות חיצוניות בעלות מומחיות גבוהה בתחום, הפועלות להשגת יעילות כלכלית מירבית, תוך הפחתת האובדנים. . המודל שיקלל בכל אחד מהענפים, בהתאם למאפייניו, את משקל הארוחה הממוצע.24 . על האובדן במקטע המוסדי מתבסס על נתוני למ"ס, איגוד המסעדות, התאחדות בעלי האולמות, גני האירועים והקייטרינגים בישראל וכן נתונים מכוחות הביטחוןBDO . מודל25 . כלומר אינה כוללת את עלות משאבי הטבע שאבדו יחד עם המזון כתוצאה מאובדן מזון במקטע זה- . עלות סביבתית שאינה מגולמת בעלות השוקית של המזון האבוד26 . על האובדן במקטע המוסדי מתבסס על נתוני למ"ס, איגוד המסעדות, התאחדות בעלי האולמות, גני האירועים והקייטרינגים בישראל וכן נתונים מכוחות הביטחוןBDO . מודל27 ההוצאה הכספית על מזון הנרכש ונצרך מיליארד שקל 14-מחוץ לבית הינה כ מההוצאה 17%-בשנה. הוצאה זו מהווה כ מסך צריכת 11%-על מזון בישראל, וכ המזון בישראל במונחים כמותיים. 45% 40% 35% 30% 25% 20% 15% 10% 5% 0% שיעור אובדן המזון לפי ענפים בצריכה המוסדית אירועים מלונות מקומות עבודה כוחות הביטחון בתי חולים מוסדות חינוך מסעדות אובדן בר הצלה אובדן שאינו בר הצלה 18% 25% 8% 29% 10% 19% 11% 19% 10% 22% 3% 13% 3% 12% למרות זאת, בתחום ההסעדה לא ניתן לתכנן לפי הממוצע בלבד, אלא חייבים להבטיח אספקת מזון נאותה גם בימים החורגים מהממוצע. כלומר חברות ההסעדה חייבות לקחת מרווח ביטחון כדי להתמודד עם הסיכון הנובע מהשונות, ולא להתבסס רק על הממוצע הסטטיסטי. הניתוח בדו"ח זה מראה ככלל, שכאשר המטבח מאופיין ברמת חוסר ודאות גבוהה יותר לגבי מספר הסועדים, צפוי האובדן להיות גבוה יותר. כך לדוגמא, בבסיסי צבא פתוחים או מקומות עבודה שבהם יש אלטרנטיבות זמינות אחרות, צפוי האובדן להיות גבוה ביחס לבתי כלא או להבדיל, בתי ספר, שבהם חוסר הוודאות לגבי מספר הסועדים נמוך יותר. מצריכת המזון בישראל נעשית במסגרת ההסעדה המוסדית20% 47 לקט ישראל | המשרד להגנת הסביבה 46 2019 הדו״ח הלאומי- אובדן מזון והצלת מזון בישראל אובדן מזון והצלת מזון בצריכה המוסדית סיכום אומדן אובדן המזון בצריכה המוסדית .* נתון זה הוערך בהתאם למספר ימי העבודה הרלוונטיים בכל קטגורייה, ואומדן זה מבחין גם בין האוכלוסיות השונות בתוך קטגורייה בנוסף, ככל שמגוון המנות המוצע גבוה יותר, צפוי האובדן להיות רב יותר, בשל חוסר ודאות לגבי העדפות הסועדים. בהתאם לכך, באירועים ובבתי מלון, שבהם מוצע מגוון רחב של מנות לבחירה, האובדן צפוי להיות גבוה יותר לעומת מקומות עבודה, צבא ומשטרה. אופי הגשת המזון וזהות הגורם המשלם משפיעים גם הם על האובדן; במסעדות בהן המזון מוכן על פי הזמנה, האובדן צפוי להיות נמוך, לעומת הגשה בשיטת המזנון שבה המזון צריך להיות מוכן מראש. במילים אחרות, כאשר הצרכן משלם לפי צריכה בפועל, גובה האובדן יהיה נמוך ביחס כלול. -לצריכה בשיטת הכל סך היקף מזון בר הצלה במגזר המוסדי נאמד ההצלה -. כמחצית מהאובדן בר₪ מיליארד1.3-בכ 23-הינו באירועים, שבהם ניתן להציל, להערכתנו, כ מיליארד 0.5-אלף טון מזון בשנה, בשווי כספי של כ שקלים. מלונות, בסיסי כוחות הביטחון ומקומות העבודה מהווים מוקדי הצלה פוטנציאליים חשובים נוספים, שמכל אחד מהם ניתן להציל מזון בשווי בשנה. במסעדות קיים ₪ מיליון190 עד140 של ₪ מיליון130-הצלה בהיקף דומה של כ-אובדן בר לשנה, אולם, בשל הפיזור הפיזי הגבוה והעדר מסה קריטית, כדאיות ההצלה במסעדות הינה על פי רוב נמוכה. התשואה הגבוהה מהצלת מזון במגזר המוסדי נובעת מהשווי הגבוה יחסית של הארוחה המוצלת, וכן מהעלויות הלוגיסטיות הנמוכות יחסית באיסוף מזון ממטבחים גדולים בפיזור גיאוגרפי צפוף, המרוכזים במרכזי הערים ובאזורים תעשייתיים. אירועים מלונות חולים-בתי כוחות הביטחון מקומות עבודה מוסדות חינוך מסעדות סה"כ אוכלוסייה רלוונטית אלפי אנשים *145 95 190 229 430 388 488 1,964 ארוחות בשנה בפועל מיליוני ארוחות58 56 92 139 103 70 178 696 צריכת מזון בשנה אלפי טון130 96 74 159 181 34 133 807 אובדן לשנה אלפי טון 55 36 24 48 52 6 19 240 שיעור האובדן43% 38% 32% 30% 29% 16% 14% 30% מתוך כך: אובדן הצלה אלפי טון-בר 23 8 7 18 18 1 4 79 ) אובדן מזון בר הצלה בצריכה המוסדית (במונחי עלות המזון- סיכום שנתי גודל שוק סך האובדן אובדן בר הצלה מיליון92 ארוחות מיליון10 ארוחות 571 ₪ מיליון 183 ₪ מיליון 55 ₪ מיליון בתי חולים32% שיעור האובדן כוחות הביטחון מיליון139 ארוחות מיליון18 ארוחות 1,262 ₪ מיליון 381 ₪ מיליון 141 ₪ מיליון30% שיעור האובדן מיליון70 ארוחות מיליון2 ארוחות525 ₪ מיליון 86 ₪ מיליון 15 ₪ מיליון מוסדות חינוך16% שיעור האובדן מיליון178 ארוחות מיליון5 ארוחות685 ₪ מיליון 130 ₪ מיליון 4,814 ₪ מיליון מסעדות14% שיעור האובדן מיליון6 ארוחות 2,040 ₪ מיליון 771 ₪ מיליון 171 ₪ מיליון מלונות38% שיעור האובדן מיליון56 ארוחות מיליון103 ארוחות מיליון13 ארוחות 1,906 ₪ מיליון 551 ₪ מיליון 191 ₪ מיליון מקומות עבודה29% שיעור האובדן מיליון15 ארוחות 3,065 ₪ מיליון 1,310 ₪ מיליון 553 ₪ מיליון אירועים43% שיעור האובדן מיליון58 ארוחות ₪ מיליארד1.3 אובדן בר הצלה70 מיליון ארוחות ברות הצלה אובדן מזון והצלת מזון בצריכה הביתית6 53 לקט ישראל | המשרד להגנת הסביבה 52 2019 הדו״ח הלאומי- אובדן מזון והצלת מזון בישראל אובדן מזון והצלת מזון בצריכה הביתית ₪ מיליארד היקף אובדן המזון בצריכה 2019 הביתית לשנת8.2 ההוצאה החודשית על צריכה ביתית של מזון בישראל מהווה את אחד המרכיבים המרכזיים בסל ההוצאות המשפחתי, ועומדת בממוצע על לחודש למשק בית (ללא אלכוהול, ₪ 2,000-כ מסך 17%-משקאות וארוחות מחוץ לבית), כ ההוצאה על צריכה פרטית. אובדן מזון והצלת מזון בצריכה הביתית , ממצאי סקר 2012-2013 , סקר הרכב פסולת ארצי של המשרד להגנת הסביבה לשנים2019 ושקלול נתוני למ"ס לשנתBDO . על בסיס מודל שרשרת הערך של28 Elimelech, Efrat, :2018 ד"ר אופירה איילון, אפרת אלימלך ואייל ארט שפורסם בשנת- ומחקר בנושא פסולת ביתית בישראל2019 "גיאוקרטוגרפיה" שבוצע בינואר ‏.Ofira Ayalon, and Eyal Ert. "What gets measured gets managed: A new method of measuring household food waste." Waste management 76 (2018): 68-81 . כלומר אינה כוללת את עלות משאבי הטבע שאבדו יחד עם המזון כתוצאה מאובדן מזון במקטע זה- . עלות סביבתית שאינה מגולמת בעלות השוקית של המזון האבוד29 2019 ממצאי דו"ח אובדן והצלת המזון לשנת מראים כי אובדן המזון בצריכה הביתית של משקי 28 אלף טון מזון910-הבית בישראל הסתכם בכ מיליארד ש"ח. מעבר לעלות 8.2-בשווי של כ ישירה זו, העלות הסביבתית כתוצאה מאובדן מזון .29 ₪ מיליארד0.9 -במקטע הביתי עומדת על כ הוצאה על מזון אובדן מזון שיעור האובדן פירות וירקות₪ 540 ₪ 124 23% דגנים וקטניות₪ 625 ₪ 86 14% בשר, ביצים ודגים₪ 555 ₪ 43 8% חלב ומוצריו₪ 330 ₪ 22 7% סה"כ₪ 2,050 ₪ 275 13% אובדן המזון החודשי למשק בית אובדן מזון בצריכה הביתית נובע משילוב של הרגלי צרכנות ותרבות השפע, יחד עם השפעת אופן איחסון המזון והשמירה על טריותו. ערך 8.2-אובדן המזון בצריכה הביתית הינו כ בשנה.₪ מיליארד הגורמים העיקריים לאובדן של מזון :30 בצריכה הביתית . הכנת כמות עודפת1 הכנת מזון מעבר לצרכים, לרוב עודף מזון שבושל או הוכן ולא נצרך, לעיתים בשל קניית יתר של מזון. . מזון פג תוקף2 מזון שפג תוקפו טרם נצרך במלואו. יש לציין כי מזון שאבד מכיוון שפג תוקפו קשור לקניית יתר של מזון. הרצון במגוון סוגי המזון יחד עם אי וודאות בהיקפי הצריכה במשק הבית יוצרים מצב שבו תוקפו של חלק מהמזון שנרכש פג לפני שנצרך. . מזון שניזוק או נשפך3 מזון שנפגם בשל איחסון לקוי, בישול לקוי או טעויות אנוש. גורמים נוספים לאובדן המזון בצריכה הביתית הינם הכנה או בישול לקוי וקניית יתר. הגורמים העיקריים לאובדן בצריכה הביתית הכנת כמות עודפת ופג תוקף על ידי לקט 2019 . מתוך ממצאי סקר "גיאוקרטוגרפיה" שבוצע בינואר30 .BDO-ישראל ו לפח הביתי נזרקים 23% 14% מהפירות והירקות ממוצרי הדגנים והקטניות 13%-משק בית ממוצע בישראל זורק לפח כ מההוצאה של משקי הבית על מזון, כלומר משק ₪ 3,300-בית ממוצע בישראל זורק מזון בשווי של כ לשנה (שווה ערך לצריכת מזון ממוצעת בחודש וחצי). במונחים חודשיים, ההפסד הכספי למשק הבית ₪ 275 מאובדן מזון במקטע הצריכה הביתית הוא (זאת ללא העלות ביתר שלבי שרשרת הערך), נובעים מאובדן של פירות וירקות,₪ 124 כאשר מאובדן ₪ 43 , מאובדן של דגנים וקטניות₪ 86 מאובדן של חלב₪ 22-של בשר, ביצים ודגים ו ומוצריו. 900 ₪ מיליון העלות הסביבתית כתוצאה מאובדן מזון במקטע הביתי 55 לקט ישראל | המשרד להגנת הסביבה 54 2019 הדו״ח הלאומי- אובדן מזון והצלת מזון בישראל אובדן מזון והצלת מזון בצריכה הביתית שיעור אובדן מזון בצריכה הביתית בישראל ובעולם פירות וירקות דגנים וקטניות ארה״ב ישראל אירופה יפן, סין וד׳ קוריאה צ׳ אפריקה ומע׳ אסיה ד׳ אמריקה ד׳ מזרח אסיה אפריקה 0% 10% 20% 30% ארה״ב אירופה יפן, סין וד׳ קוריאה ישראל צ׳ אפריקה ומע׳ אסיה ד׳ אמריקה ד׳ מזרח אסיה אפריקה 0% 10% 20% 30% בשר, ביצים ודגים חלב ומוצריו ארה״ב אירופה ישראל יפן, סין וד׳ קוריאה צ׳ אפריקה ומע׳ אסיה ד׳ אמריקה ד׳ מזרח אסיה אפריקה 0% 10% 20% 30% ארה״ב ישראל אירופה יפן, סין וד׳ קוריאה ד׳ אמריקה צ׳ אפריקה ומע׳ אסיה ד׳ מזרח אסיה אפריקה 0% 10% 20% 30% ,אובדן המזון בצריכה הביתית אינו ייחודי לישראל ושיעורי האובדן בישראל אינם חריגים בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. שיעור האובדן הגבוה ביותר בישראל, כמו גם במדינות מערביות אחרות, מהירקות והפירות 23% .הינו בפירות וירקות 28%-הנקנים נזרקים לפח בישראל, בהשוואה ל באירופה. האובדן הגבוה יחסית 19%-בארה"ב, ו בפירות וירקות נובע בעיקר מאורך חיי מדף קצרים הקפדה על תנאי אחסון אופטימליים.-ואי במוצרי בשר, דגים ומוצרי חלב, שיעור האובדן . שיעור האובדן הנמוך 8%-נמוך יותר ועומד על כ יותר במוצרים אלה נובע, בין היתר, מהעלות הגבוהה יותר ליחידת משקל היוצרת תמריץ כלכלי גבוה יותר להקטנת אובדן וממאפייני המוצר. שיעור האובדן של מוצרים אלו דומים למקובל באירופה, ונמוכים משיעור האובדן בארה"ב. . 14%-במוצרי דגנים וקטניות, שיעור האובדן כ האובדן במוצרים אלו נובע משילוב של מוצרים בעלי חיי מדף קצרים כדוגמת לחם ומאפים, יחד עם חיי מדף ארוכים יחסית של דגנים וקטניות לא מבושלים. שיעור אובדן במקטע הצריכה הביתית עבור מוצרי מזון נבחרים 25% 20% 15% 10% 5% 0% ביצים דגנים קטניות סלטים ארוזים ירקות חלב ומוצריו בשר ועוף פירות מזון מבושל לחם ומאפים דגים ומאכלי ים BDO מקור: אומדני ההשפעה הכוללת של אובדן מזון על יוקר המחיה, למשק בית לשנה. ₪ 6,575 בישראל שבה ההוצאה על מזון גבוהה יחסית , אובדן מזון מהווה אחד 31 בהשוואה בינלאומית מהמרכיבים בבעיית יוקר המחייה. ההשפעה של אובדן מזון על יוקר המחייה כוללת הוצאה עודפת על מזון וכן השפעת האובדן על התייקרות המזון. ההשפעה הכוללת על יוקר המחייה הינה תוספת למשק בית בשנה במקטע ₪ 6,575 עלות של הצריכה הביתית. ההוצאה העודפת: מזון שנקנה - יוקר המחיה על ידי משקי הבית ונזרק לפח, מהווה עלות ישירה למשק הבית. בממוצע, ההפסד החודשי הישיר (ללא ₪ 275 ) מזריקת מזון עומד על32 עלויות חיצוניות למשק בית, ובהתאם לכך ההפסד השנתי הישיר למשק בית. עלויות פינוי ₪ 3,300 עומד על האשפה וההטמנה, מתגלגלות בסופו של דבר לכיסם של הצרכנים באמצעות עלויות הארנונה ₪ 200 והמיסים העירוניים, וגורמות לעלות של נוספים למשק בית לשנה עבור פינוי פסולת המזון העודפת שנזרקה. התייקרות המזון: מעבר להוצאה - יוקר המחיה העודפת הישירה של משקי הבית עבור מזון שרכשו ולא נצרך, קייימת השפעה נוספת הנובעת מאובדן המזון בכל שלבי שרשרת הערך הקודמים לצריכה. מבחינה כלכלית, עלות המזון משקפת את כלל - עלויות היצור והמכירה בכל שלבי שרשרת הערך גידול, יצור, אריזה, שינוע ושיווק. לכן, מחיר המזון ברשתות השיווק מגלם את אובדן המזון במקטע הקמעונאי. בדומה, מחיר המזון הסיטונאי משקף את אובדן המזון במקטעי החקלאות והתעשייה. בסופו של דבר עלויות האובדן בכל שלבי שרשרת הערך מתגלגלות לכיסו של הצרכן, וגורמות לעלות באמצעות התייקרות ₪ 2,900 שנתית נוספת של במחירי המזון.11%-של כ Global Food Security Index Economist 2018 .31 . עלויות חיצוניות שלא נכללו בעלות זו – עלות פינוי והטמנת המזון שנזרק, עלות פליטות גזי חממה ומזהמי אוויר, התייקרות מחיר קמעונאי בגלל אובדן מזון ברשתות32 .השיווק והתייקרות מחיר סיטונאי בגלל אובדן בחקלאות ובתעשיה 57 לקט ישראל | המשרד להגנת הסביבה 56 2019 הדו״ח הלאומי- אובדן מזון והצלת מזון בישראל הגורמים העיקריים לאובדן* היקף אובדן המזון השנתי במשקי הבית אובדן מזון והצלת מזון בצריכה הביתית סך כל האובדן₪ מיליארד8.2 1 הכנת כמות מזון עודפת 2 מזון פג תוקף 3 מזון שניזוק או נשפך הכנה או בישול לקוי 4 קניית יתר 5 .BDO- על ידי לקט ישראל ו2019 *מתוך ממצאי סקר "גיאוקרטוגרפיה" שבוצע בינואר **שיעור האובדן מתייחס לאובדן מתוך סך היצור או הצריכה של אותה קטגוריית מזון בכל שלב בשרשרת הערך ₪ מיליון3,700 23% אלף טונות605 פירות וירקות בשר, ביצים ודגים ₪ מיליון1,300 8% אלף טונות50 דגנים וקטניות ₪ מיליון2,600 14% אלף טונות160 חלב ומוצריו ₪ מיליון600 7% אלף טונות95 59 לקט ישראל | המשרד להגנת הסביבה 58 2019 הדו״ח הלאומי- אובדן מזון והצלת מזון בישראל אובדן מזון והצלת מזון בצריכה הביתית הנסיון הבינלאומי אמצעים להפחתת אובדן מזון במשקי הבית במדינות שונות נעשו מאמצים להקטנת אובדן המזון בקרב משקי הבית, מאמצים אלו נעשים במספר מישורים, הגברת המודעות הצרכנית לאובדן מזון, חינוך למניעת אובדן, שימוש בטכנולוגיה להקטנת האובדן וכדומה. להלן מספר מקרים נבחרים מהעולם למאמץ להקטנת אובדן מזון בקרב משקי הבית: Love Food החל פרויקט2013 בבריטניה בשנת . מטרת הקמפיין WRAP של ארגון- Hate Waste הייתה להעלות את המודעות של חשיבות צמצום אובדן מזון ולסייע בנקיטת פעולות בנושא. הפרוייקט כלל פרסומים באמצעים דיגיטליים ואירועים קהילתיים כמו שיעורי בישול. כחלק מהפרויקט הוקם אתר יעודי המכיל מידע המסייע כיול המעלות - בהפחתת בזבוז המזון, למשל האופטימליות במקרר, חשיבות הכנת רשימת קניות וכדומה. עלות שנתית למשק בית השפעה על מחירי המזון עלות מזון שנזרק בבית₪ 3,300 - עלות פינוי והטמנת המזון שנזרק₪ 200 - השפעת פליטות גזי חממה ומזהמי אוויר₪ 175 - התייקרות מחיר קמעונאי בגלל אובדן מזון ברשתות השיווק ₪ 1,700 6% התייקרות מחיר סיטונאי בגלל אובדן בחקלאות ובתעשיה ₪ 1,200 5% סה"כ₪ 6,575 11% אובדן מזון השפעה על יוקר המחיה . הספר הירוק, הערכה ומדידה של עלויות סביבתיות, המשרד להגנת 33 2020 ,הסביבה יוקר המחיה – השפעה סביבתית מפליטות גזי חממה ומזהמי אוויר: ההשפעות הסביבתיות הנלוות לאובדן מזון משפיעות באופן עקיף על יוקר המחייה. לפליטת מזהמים לאוויר השפעות חיצוניות שליליות על בריאות האדם ועל הסביבה אשר עלותן מושתת על המשק בכללותו בעיקר כהוצאה על בריאות. על מנת להביא אותן בחשבון ולשקף את השפעתן, מחושבים ערכי העלויות החיצוניות כתוצאה מההשפעות הסביבתיות השליליות. עלויות חיצוניות אלו מבטאות ערך כספי .33 של אובדן רווחה חברתית מפליטת מזהמים ₪ מיליארד1-השפעות סביבתיות אלו נאמדות בכ למשק ₪ 175- ובכ2019 למשק הישראלי בשנת בית. מעבר להשפעה הישירה על יוקר המחיה, לאובדן המזון ולפינוי והטמנת הפסולת עלויות עקיפות הנובעות הן מהשפעות עקיפות של שינוע הפסולת, שריפת דלקים, עומס על הכבישים, נזק סביבתי הנוצר עקב פליטות של גזי חממה וזיהום הקרקע. הטמנת הפסולת האורגנית בקרקע גורמת לפסולת זו להתפרק ובתהליך זה נפלט גז מתאן, גז חממה אשר פוטנציאל ההתחממות הגלובלית שלו 84 ) גבוה פיGWP - global warming potential( שנה), ופי20( חמצני בטווח הקצר-ביחס לפחמן דו .34 ) שנה100( בטווח הארוך28 ,2019 על פי ממצאי דו"ח אובדן המזון לשנת אלף טון של פסולת אובדן מזון ביתית נשלחה 910 אלף נסיעות290-להטמנה, וגרמה לתוספת של כ בשנה של משאיות פינוי אשפה הגורמות לזיהום אוויר, גודש בכבישים ומפגעי רעש ותאונות. לכן, ₪ מיליארד8.2 מעבר לאובדן מזון בשווי של לפינוי ₪ מיליארד0.5 בצריכה הביתית, ועלות של פסולת אובדן המזון הביתית, נגרמו גם עלויות חיצוניות נוספות הנובעות מהשפעות של גודש התנועה ואיכות הסביבה. IPCC, 2014: Climate Change 2014: Synthesis Report .34 בדק את השפעות פרויקט זהWRAP-אירגון ה 2012 בין אוקטובר- במערב לונדון במשך חצי שנה . בסיום הקמפיין נמצא כי כמות הפסולת 2013 למרץ אובדן המזון ירד - מבחינה כמותית14%-ירדה ב 2.2- ק"ג למשק בית בשבוע לפני הקמפיין, ל2.6-מ ק"ג למשק בית בשבוע לאחר הקמפיין. ניתוח עלות ליש"ט 1.00 תועלת של הפרויקט העלה כי על כל 8.00 שהשקיעו בקמפיין נחסך אובדן מזון בשווי ליש"ט. גם בישראל המחלקה לאחסון תוצרת חקלאית במכון וולקני פרסמה הנחיות לשימור פירות וירקות .35 בבית הצרכן דרך נוספת לצמצום אובדן המזון היא על ידי שימוש באמצעים טכנולוגיים. בהולנד נערך מחקר אודות הטמפרטורות האופטימליות להארכת חיי המדף של https://www.moag.gov.il/subject/the_food_we_eat/Storage_Guidelines_For_Fruits_Vegetables/Pages/Storage_Guidelines_consumer.aspx .35 - בארה"ב ובקנדה מתבצע ברמה המקומית במדינות השונות. המדינות המובילות בשימוש בשיטה זו בארה"ב הןPay As You Throw - . השימוש בשיטת36 . מניטובה, אונטריו, אלברטה, בריטיש קולומביה וססקצ'ואן- ושינגטון, אורגון, מינסוטה, וויסקונסין, וניו המפשיר. בקנדה השיטה מיושמת בין היתר במדינות WRAP . צילום: ארגוןLove Food - Hate Waste כרזות מתוך קמפיין הפרויקט מוצרים שונים. בעזרת שינוי טמפרטורת האיחסון הצליחו החוקרים להאריך משמעותית את חיי המדף של המוצרים. דרך שלישית לצמצום הפסולת הביתית יכולה להתבצע על ידי מיסוי, במספר מדינות נהוגה שיטת "). כיום Pay As You Throw"( ""שלם כפי שתזרוק שיטה זו פועלת ברמה המקומית במדינות בארה"ב , אוסטריה, גרמניה, ספרד, יפן ומדינות 36 ובקנדה נוספות. בשיטה זו משק הבית משלם לרשות המקומית או לגורם איסוף הפסולת, כתלות בכמות הפסולת הלא ממוינת אותה הוא זורק. שיטת "שלם כפי שתזרוק" מעודדת הן מחזור והן הקטנת פסולת המזון הנזרקת המהווה חלק משמעותי ממשקל הפסולת הביתית. :אובדן מזון כמה מזון אפשר להציל?7 63 לקט ישראל | המשרד להגנת הסביבה 62 2019 הדו״ח הלאומי- אובדן מזון והצלת מזון בישראל :אובדן מזון כמה מזון אפשר להציל? הצלת מזון מאפשרת לצמצם הביטחון -אי פער את חסכון תוך התזונתי מהעלויות, 75% -של כ ובנוסף יש לה יתרונות מתוך כלל המזון 50% -כ הצלה- האבוד הינו בר 50% ?אובדן מזון: כמה מזון אפשר להציל מהמזון המיוצר בישראל הולך לאיבוד 35%-כ לאורך שלבי הייצור, ההפצה, הקמעונאות מיליון טון מזון בשנה. המשמעות 2.5-והצריכה, כ הינה עלות ישירה של אובדן מזון העומדת על מהתוצר 1.5% , המהווים₪ מיליארד20.3-כ הלאומי. לאחר הכללת עלות פליטות גזי חממה ומזהמי אוויר כתוצאה מאובדן מזון, העלות הכוללת .₪ מיליארד22-של אובדן מזון עומדת על כ מהמזון האבוד הינו בר 50%-מתוך אובדן זה, כ הצלה וראוי למאכל. מבחינת הצלת המזון, המרכיב בעל החשיבות המרכזית הינו מזון ראוי למאכל (בעל ערך תזונתי ובריאותי), אך כזה שאינו מגיע לידי צריכה. קיימות סיבות שונות ומגוונות לכך, בכל אחד משלבי הערך של ייצור המזון. המכנה המשותף לרוב הסיבות הינו היעדר כדאיות כלכלית ליצרן המזון (חקלאי, תעשיין, קמעונאי וכד') להשקיע משאבים נוספים בשלבים הבאים של ייצור המזון או הפצתו. הקטנת היקף המזון האבוד, אם באמצעות מניעת היווצרותו, ואם באמצעות הצלת העודפים שנוצרים, מהווה יעד מרכזי העומד בראש סדר היום הציבורי ההצלה נגזר מתוך -בעולם. אומדן היקף המזון בר מודל שרשרת הערך שנבנה לענף המזון. לפי כל סוג מזון וכל אובדן, בכל שלב בשרשרת הערך, נבחנו גורמי האובדן וסווגו בין אובדן הראוי למאכל לבין אובדן שאינו ראוי למאכל. הצלה -חשוב לציין שהסיווג של מזון שהוא בר אינו מתייחס לכדאיות הכלכלית להצלת המזון, אלא מתייחס לבטיחות המזון וליכולת הטכנית והלוגיסטית להשתמש במזון האבוד להזנת בני אדם. שווי המזון האבוד בר ההצלה עומד כאשר לאורך ₪ מיליארד7.1-על כ שרשרת הערך ככל שמושקעים במזון משאבים של גידול, ייצור, אריזה ושינוע, גדל שווי המזון האבוד. מירב הערך של המזון האבוד מרוכז במקטע הקמעונאות והפצה, שכן אובדן המזון במקטע זה הוא אובדן של מזון מוכן לשיווק ולצריכה, שנזרק בטרם הגיעו לצרכן הסופי. ₪ מיליארד שווי מזון הצלה- בר7.1 1,560 ₪ מיליון 3,600 ₪ מיליון 1,300 ₪ מיליון420 ₪ מיליון220 ₪ מיליון 7,100 ₪ מיליון .BDO המספרים עוגלו לנוחות ההצגה. מקור: אומדני שווי אובדן מזון בר הצלה בשרשרת הערך תעשייה מיון ואריזה חקלאות קמעונאות והפצה מוסדי סה״כ .חדר האוכל בקריית ההדרכה ע"ש אריאל שרון (עיר ההבה"דים) התורמת עודפי מזון מבושל ללקט ישראל. צילום: מדור טי"ל, קריית ההדרכה 65 לקט ישראל | המשרד להגנת הסביבה 64 2019 הדו״ח הלאומי- אובדן מזון והצלת מזון בישראל?אובדן מזון: כמה מזון אפשר להציל שווי המזון האבוד בר ההצלה עומד על כאשר לאורך שרשרת הערך ככל ₪ מיליארד7.1-כ שמושקעים במזון משאבים של גידול, ייצור, אריזה ושינוע, גדל שווי המזון האבוד. מירב הערך של המזון האבוד מרוכז במקטע הקמעונאות והפצה, שכן אובדן המזון במקטע זה הוא אובדן של מזון מוכן לשיווק ולצריכה, שנזרק בטרם הגיעו לצרכן הסופי. מהמזון האבוד הינו 50%-על פי האומדן בדו"ח, כ הצלה, ויכול, בהינתן כדאיות כלכלית ומשאבים -בר נאותים, לשמש להזנת אוכלוסיות נזקקות הנמצאות מהמזון האבוד 50% ביטחון תזונתי. הצלת-באי מיליוני 200-אף עשויה לחסוך למשק הישראלי כ מיליוני קוט"ש,600-מ"ק מים, ייצור של למעלה מ אלפי טון דלק ושימוש במשאבי קרקע רבים. 35 אובדן מזון בשלב הצריכה הביתית לא מחושב כמזון הצלה. קיימות גישות שונות לנושא אובדן-בר אומדן מזון בר הצלה בישראל באלפי טונות תפו״א ועמילנים 307 649 225 162 35% *דגנים וקטניות 1,409 401 398 82 28% ירקות 1,596 1,914 945 609 49% פירות 1,264 1,483 514 170 35% סך הצריכה סך הייצור המקומי אובדן אובדן בר הצלה שיעור האובדן מהייצור המקומי% BDO מקור: אומדני *אובדן דגנים וקטניות חושב מתוך הצריכה בגלל שמרבית הדגנים אינם מיוצרים בישראל (או בזבוז) מזון בצריכה הביתית. התרבות המערבית הינה תרבות צריכה ותרבות שפע, ונראה שהצרכנים מפיקים תועלת או הנאה לא רק מצריכת המזון, אלא גם מקיומו של מבחר ומגוון ואפילו עודפים. מבחינה כלכלית, כל עוד הצרכן משלם את התמורה המלאה בגין המוצרים שרכש, אין מקום להגביל את צריכתו. יחד עם זאת, היות וייצור מזון כרוך בשימוש במשאבי טבע ובצידו פגיעה סביבתית, הרי שהעלות אותה משלם הצרכן אינה מגלמת את כלל העלויות החיצוניות הכרוכות בייצורו של המזון. על כן, ישנה הצדקה לפעולות לעידוד צמצום בזבוז מזון, למשל באמצעות הסברה ממשלתית, הנהוגה בכמה ממדינות המערב, שתכליתה להביא למודעות הציבורית את ההשפעות החיצוניות הכרוכות בייצור מזון שאינו נצרך, בניהן בזבוז מיותר של כסף של הצרכנים ופגיעה בסביבה. סך הצריכה סך הייצור המקומי אובדן אובדן בר הצלה 7,020 6,885 2,498 1,155 בשר, דגים וביצים 761 735 198 67 27% חלב ומוצריו 1,683 1,703 219 64 13% 36% שיעור האובדן *מזון שאינו בר הצלה למאכל בני אדם בעלי חיים חולים או פגרים מזון נגוע במחלות מזון שניזוק מפגעי טבע (מעבר לפגמים אסתטיים) מזון שהתקלקל עודפים בתהליך הכנת מזון (קליפות, גרעינים, עור, שומן) מזון שהגיע לצלחת ולא נאכל מזון בר הצלה תוצרת חקלאית אכילה שלא נקטפה תוצרת חקלאית עם פגמים אסתטיים תוצרת חקלאית שלא נמכרה בשווקים הסיטונאים עודפים ברשתות השיווק ובחנויות שלא נמכרו עודפי מזון מוכן בתעשיית הקייטרינג, מטבחים מוסדיים ומסעדות מזון ארוז עם פגמים באריזה או פגמים צורניים מזון המתקרב למועד פקיעת תוקף ולא צפוי להימכר .*ניתן לצמצם את היקפי המזון שאינו בר הצלה באמצעות העלאת מודעות, חינוך לצמצום אובדן מזון וכדומה **שיעור האובדן מתייחס לאובדן מתוך סך היצור או הצריכה של אותה קטגוריית מזון בכל שלב בשרשרת הערך הצלת מזון: שילוב של תרומה כלכלית, סביבתית וחברתית8 69 לקט ישראל | המשרד להגנת הסביבה 68 2019 הדו״ח הלאומי- אובדן מזון והצלת מזון בישראל הצלת מזון: שילוב של תרומה כלכלית, סביבתית וחברתית תופעת אובדן המזון היא כלל עולמית ואינה ייחודית למשק הישראלי. התופעה קיימת בסדרי גודל דומים בכל הכלכלות המערביות. על פי הערכות ), כשליש FAO-ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (ה מתוך כלל המזון המיוצר בעולם הולך לאיבוד, הצלת מזון: שילוב של תרומה כלכלית, סביבתית וחברתית ההיררכיה הכלכלית – סביבתית לטיפול באובדן המזון )הפחתת אובדן במקור (מניעת אובדן הצלת מזון והעברתו לנזקקים האכלת בעלי חיים קומפוסטציה שימושים תעשייתיים הטמנה בחישוב במונחים כמותיים, או כרבע, בתרגום למונחים של ערך קלורי. היררכית הטיפול במזון שנקבעה בדירקטיבה לטיפול במזון של האיחוד האירופי, קובעת סדר עדיפויות לטיפול במזון שלא נצרך. 50% הצלה-מהמזון האבוד הינו בר 3%-והצלתו עשויה לחסוך כ מפליטות גזי החממה בישראל EPA :מקור הצלת מזון והעברתו לצריכה על ידי אוכלוסיות מוחלשות גם מגדילה את התוצר במשק וגם מקטינה, במקביל, את אי השוויון. . יתרון כלכלי1 . יתרון חברתי2 . יתרון סביבתי3 החשיבות של הצלת מזון אבוד יתרונות מרכזיים3-נובעת מ אובדן המזון פוגע בפיריון במשק בשל תשומות ייצור ועבודה היורדות לטמיון. הצלת מזון משמעה הפיכת פסולת שערכה אפסי או שלילי למוצר בעל ערך כלכלי המועבר לצריכת האוכלוסיות המוחלשות, ללא צורך בהשקעת תשומות ייצור נוספות. עלות ההצלה הינה נמוכה מעלות הייצור והשינוע. יחד עם העובדה כי מזון מוצל הינו בעל ערך תזונתי מלא, מביאים לכך שהצלת מזון תורמת להגדלת התוצר והפריון במשק. עלויות אובדן המזון, לכל אורך שרשרת הערך של גידול וייצור המזון, מערך השיווק ההפצה והצריכה, מתגלגלים בסופו של דבר לכיסו של הצרכן ומשפיעים על יוקר המחיה בישראל. ולכן, הצלת מזון תורמת להקטנת פערים בחברה ולהקטנת יוקר המחיה. כמו כן, הצלת המזון תורמת לצמצום הביטחון התזונתי של השכבות המוחלשות.-אי בתהליכי הגידול, הייצור, ההפצה והשיווק של המזון מהיקף ייצור המזון המקומי אובד 35%-בישראל, כ והופך לפסולת או עודפים. במקביל, יורדים לטימיון גם כלל המשאבים אשר נדרשו לגידול וייצור מזון זה ובהם: קרקע, מים, דשנים, כימיקלים ואנרגיה. חלק מייצור המזון מחייב גידול של מזון גם עבור במסגרת ההיררכיה קיימת עדיפות ברורה למניעת יצירת אובדני מזון, ולשימוש במזון אבוד כמזון לאוכלוסיות מוחלשות. קיימים כלי מדיניות רבים לעזרה לשכבות הביטחון -המוחלשות ולהתמודדות עם בעיית אי התזונתי. אמצעי המדיניות הנפוצים בישראל הם תרומות, סובסידיות, קצבאות ותמיכות. הייחודיות של הצלת מזון הינה, שהיא מאפשרת סיוע לנזקקים בעלות תקציבית וכלכלית נמוכה, שכן, במקום לממן את מלוא עלות רכישת המזון, יש לממן רק את עלות הצלת המזון. הצלת מזון הינה נוסחה מנצחת המונעת אובדן מיותר, מאפשרת ייצור מזון ללא שימוש נוסף במשאבי טבע, קרקע ומים, מונעת יצירת פסולת ותורמת להפחתת פליטות מזהמים וגזי חממה בשיח הכלכלי החברתי בישראל ובעולם, קיים ויכוח מתמיד בין מצדדי הגישה של עידוד הצמיחה כיעד מרכזי ("הגדלת העוגה") לבין מצדדי הגישה השוויון כיעד מרכזי.-של הקטנת אי הייחודיות של הצלת המזון הינה בהיותה כלי מדיניות שבאופן אינהרנטי משלב זה בזה את שתי הגישות הללו. הצלת מזון והעברתו לצריכה על ידי אוכלוסיות מוחלשות גם מגדילה את התוצר במשק וגם מקטינה, במקביל, את אי השוויון. 71 לקט ישראל | המשרד להגנת הסביבה 70 2019 הדו״ח הלאומי- אובדן מזון והצלת מזון בישראל הצלת מזון = חלופה לייצור מזון התוצר יתרונות הצלת המזון אפסי אפסי אין אין 100% מזון בעל ערך תזונתי מלא יתכנו פגמים אסטטיים שווי תזונתי ייצור מזון הצלת מזון שימוש בקרקע שימוש במים פליטות גזי חממה בהליך הגידול שימוש בדשנים וקוטלי מזיקים עלות לוגיסטיקה, הפצה ושינוע מזון בעל ערך תזונתי מלא יש יש יש כן יש יש 100% ₪ ₪ ₪ ₪ אומדן כדאיות הצלת המזון עלות / תועלת לק״ג מזון שווי מזון שהוצל* תרומה סביבתית BDO לפי סה"כ שווי למשק הלאומי עלות ההצלה רווח מהצלת מזון מכפיל ערך = שווי למשק הלאומי \ עלות ההצלה כדאיות למשק הלאומי ללא השפעות חיצוניות₪5.1לא נכלל₪5.1 ₪1.4 ₪3.7 3.6 כדאיות למשק הלאומי כולל פליטות גזי חממה ומזהמי אוויר וטיפול בפסולת ₪5.1 ₪0.8 ₪5.9 ₪1.4 ₪4.5 4.2 .BDO *מחיר שוק של מוצר אלטרנטיבי בעל ערך תזונתי זהה. מקור: אומדני כמחצית מסך המזון האבוד הוא מיליון טון, 1.2 - הצלה, כ- בר 3%-והצלתו עשויה לחסוך כ .37 מפליטות גזי החממה בישראל הבסיס המרכזי של פעילות הצלת המזון אינו נדבנות או צדקה, אלא פעילות כלכלית חליפית לייצור מזון, שיש לה כדאיות ישירה למשק הלאומי, מעבר ובנוסף לתרומה החשובה להקטנת השוויון במשק.-אי לפיכך, פסולת זו מגדילה את היקף הפסולת הנדרש לטיפול וכן משפיעה על איכותם של החומרים הניתנים למיחזור מתוך כלל החומרים המצויים בפסולת הביתית. הצלת המזון מביאה לניצול מירבי של המשאבים שכבר הושקעו בייצור המזון וכן מונעת שימוש במשאבי סביבה ואחרים נוספים. השילוב של שלושת המאפיינים הללו, במסגרת פעילות הצלת המזון, הינו ייחודי ומחייב גיבוש כלי מדיניות מתאימים שישקפו את היתרונות הללו. הצלה, - כמחצית מסך המזון האבוד הוא בר 3% - מיליון טון, והצלתו עשויה לחסוך כ1.2 -כ מפליטות גזי החממה בישראל . רוב הצלת המזון בישראל ובעולם נעשית על ידי ארגונים חברתיים שלא למטרות רווח, הנתמכים על ידי תרומות. אולם גם אם המימון להצלת המזון נעשה באמצעות תרומות, הבסיס המרכזי של פעילות הצלת המזון אינו נדבנות או צדקה, אלא פעילות כלכלית חליפית לייצור מזון, שיש לה כדאיות ישירה למשק הלאומי, מעבר ובנוסף לתרומה השוויון במשק.-החשובה להקטנת אי העלות הישירה של הצלת מזון עומדת לק"ג מזון. השווי ₪ 1.4-בממוצע על כ לק"ג, ₪ 5.1-הישיר של המוצר שהוצל הינו כ . כלומר, כל שקל 3.6 המייצגים מכפיל של פי המושקע על ידי ארגוני ההצלה מייצר עבור האוכלוסיות הנתרמות הכנסה במוצרים . תחום הצלת המזון בישראל הינו ₪ 3.6 בשווי בתחילת דרכו, ונראה כי קיים פוטנציאל להגדלת היקפי הפעילות, ניצול יתרונות לגודל שיאפשרו הקטנת עלות ההצלה והעלאה בערך התוצרת המוצלת. אולם מטעמי שמרנות, ביססנו את האומדנים על בסיס מבנה העלויות הקיים כיום. במונחי התועלת למשק הלאומי, יש לקחת ההשפעות של תרומתן את גם בחשבון מיליון טון גזי חממה בישראל בשנה.80 . מתוך סך פליטות של37 בעלי חיים, ועל כן צורך גם משאבים לגידולם. רבים מהמשאבים בהם עושה שימוש תעשיית המזון, אינם מתחדשים והשימוש במשאבים אלו הוא בעל השפעה על המים, הקרקע, האוויר והמגוון הביולוגי בעולם. בנוסף, החקלאות גורמת לזיהום אוויר, כתוצאה מצריכת אנרגיה ודלקים. אולם ההשפעה הסביבתית של אובדן מזון אינה נובעת רק מייצור עודף של מזון, כי אם נגרמת גם כתוצאה מהתמודדות עם פסולת המזון לאחר שנזרק, שכן, עיקר פסולת המזון מועברת להטמנה במטמנות. הטמנת הפסולת גורמת לשינויי אקלים בשל פליטת גז מתאן כתוצאה מפירוק הפסולת האורגנית, וכן מביאה לפגיעה בקרקעות. כשליש מהרכב הפסולת הביתית הינו פסולת אורגנית שמקורה במזון. ]. התועלת הסביבתית 3 הסביבתיות [ראו פרק מחיסכון פליטות גזי החממה ומזהמי אוויר לק"ג, ועל ₪ 0.8 -וטיפול בפסולת עומדת על כ . כלומר, 4.2-כן מכפיל ערך ההצלה מסתכם ל בשקלול גזי חממה, מזהמי אוויר וטיפול בפסולת, כל שקל שמושקע בהצלת מזון מניב למשק .₪ 4.2 הלאומי ערך של היקף האובדן בישראל הינו בסדר גודל דומה לזה שבמדינות מפותחות מקבילות בעולם. בישראל, כמו במדינות אחרות בעולם, פועלים לעידוד הפחתת אובדן מזון והצלתו אולם טרם נקבעה מדיניות ממשלתית לקידום הנושא. ואכן, חלו בישראל בשנים האחרונות צעדים ראשונים של פעילות ממשלתית, הן בנושא הרגולציה והן בנושא התמיכות [הרחבה על ].12 היוזמות הממשלתיות בפרק :הצלת המזון פוטנציאל החיסכון למשק הלאומי9 75 לקט ישראל | המשרד להגנת הסביבה 74 2019 הדו״ח הלאומי- אובדן מזון והצלת מזון בישראל הצלת מזון: פוטנציאל החיסכון למשק הלאומי אלף טון מזון אבוד 500 הצלת מזון בהיקף של מהיקף המזון האבוד 20%-בשנה, המהווים כ בישראל, תאפשר להשלים את מלוא פער צריכת המזון ביחס להוצאה הנורמטיבית של האוכלוסייה ביטחון תזונתי. על פי -הישראלית הנמצאת באי 3.6 ולקט ישראל מכפיל ההצלה הינוBDO תחשיבי ובשקלול פליטות גזי החממה, מזהמי אוויר וטיפול , ומשמעו, שכל שקל 4.2 בפסולת מכפיל ההצלה הינו - וב₪ 3.6 מציל מזון בשווי- המושקע בהצלת מזון בהתאמה. לפי מכפיל זה, עלות ההצלה של ₪ 4.2 ₪ מיליון880- תהיה כ38 ₪ מיליארד3.2 מזון בשווי שוות ערך - ₪ מיליארד3.2 בלבד. עלות זו של למלוא ערך הפער בהוצאה על צריכת המזון של ביטחון תזונתי ביחס -האוכלוסייה שהינה בעלת אי לרמת הצריכה הנורמטיבית. הצלת מזון: הכדאיות למשק הלאומי הצלת מזון מאפשרת לצמצם את פער הביטחון התזונתי תוך חיסכון של -אי מהעלויות, ובנוסף יש לה 72%-כ יתרונות סביבתיים. הביטחון התזונתי -בכדי להביא למימון מלוא פער אי שלא באמצעות הצלת מזון, נדרשת תמיכה בסך לשנה. על כן, להצלת מזון ₪ מיליארד3.2-של כ עדיפות ברורה ביחס לחלופה של השלמת פער הביטחון התזונתי באמצעות מתן קצבאות, -אי תרומות, סובסידיות או תמיכות לנזקקים. הצלת מזון מאפשרת להגיע ליעד חברתי זהה, בעלות נמוכה לשנה. כלומר, ₪ מיליון880-באופן משמעותי, כ הביטחון -הצלת מזון מאפשרת לצמצם את פער אי מהעלויות, ובנוסף 72%-התזונתי תוך חיסכון של כ יש לה יתרונות סביבתיים. הביטחון התזונתי באה לידי ביטוי לא רק -בעיית אי בהיקף ההוצאה הכספית על צריכת מזון, אלא גם בתמהיל הצריכה. בחינה של סל צריכת המזון של חסרי הביטחון התזונתי, ביחס לסל הצריכה הממוצע של אוכלוסיה המאופיינת בביטחון תזונתי, מראה כי ביטחון תזונתי מלווה ברמת הוצאה נמוכה בעיקר -אי על פירות, ירקות, בשר ודגים שערכם התזונתי גבוה. ₪ מיליארד פוטנציאל החיסכון למשק הלאומי מהצלת מזון 4.8 לשנה₪ סיכום הכדאיות למשק הלאומי מהצלת מזון במיליוני שיעור הצלת מזון מתוך מזון אבוד מצב קיים1% 5% 10% 20% היקף הצלת מזון באלפי טונות30 120 250 500 הצלת מזון כשיעור מהפער התזונתי של חסרי ביטחון תזונתי6% 25% 50% 100% שווי מזון מוצל במונחי ערך המזון150 820 1,710 3,200 עלות הצלת המזון40 220 470 880 חיסכון למשק הלאומי לפני השפעות חיצוניות110 600 1,240 2,320 תרומה סביבתית וחברתית FAO לפי150 600 1,250 2,500 סה"כ חיסכון מהצלת מזון למשק הלאומי260 1,200 2,490 4,820 .BDO מקור: אומדני הצלה מהמזון האבוד תאפשר את סגירת פער הביטחון התזונתי בישראל-אי20% ביטחון תזונתי (דפוסי ההוצאה-. עלות הפער התזונתי של משקי הבית החיים באי בטחון תזונתי חושבה על בסיס המתודולגיה הדו"ח של צ'רניחובסקי ורגב לאי38 .) בשילוב עם סקר הוצאות משקי הבית של הלמ"ס2014 ,על מזון בישראל, מרכז טאוב 77 לקט ישראל | המשרד להגנת הסביבה 76 2019 הדו״ח הלאומי- אובדן מזון והצלת מזון בישראל במקרה של הצלת מזון, קיימות נסיבות ייחודיות שבהן יש עדיפות כלכלית מובהקת לתמיכה בנזקקים באמצעות תמיכה במוצרים ולא בכסף. יתרון זה נובע מהמאפיינים הייחודיים של הפיכת עודפים המיועדים להשמדה למזון, שמשמעם הוא שעבור כל שקל המושקע בהצלת מזון, מושגת תמורה . יתרה 3.6 כלכלית ישירה בגובה של פי מכך, אם נביא בחשבון את הההשפעות הסביבתיות של פליטות גזי החממה, מזהמי האוויר והטיפול בפסולת, התמורה למשק גבוהה עוד יותר ומגיעה .4.2 לפי במונחי המשק הלאומי, המשמעות ₪ מיליארד2.3-הינה חיסכון של כ לשנה, המהווים את הפער בין שווי המזון המוצל לבין עלות הצלתו. כך למשל, בעוד שעבור מוצרים כגון בשר, עופות, דגים, פירות וירקות טריים אשר נחשבים בעלי 55% ערך תזונתי גבוה, ההוצאה הינה בפער של מהצריכה הנורמטיבית. עבור מוצרים 70% עד כגון תפוחי אדמה, לחם ופיתות הפער מצטמצם . 25% עד15% ויורד לרמה של על פי עקרונות תורת הכלכלה, הכנסה במוצרים הינה אלטרנטיבה נחותה לעומת הכנסה בכסף, שכן היא שוללת ממקבל התמיכה את דרגות החופש להקצאת המשאבים לפי הצרכים המלאים שלו. לכן, עקרונית, הנטייה הינה בדרך כלל להעדיף תמיכה כספית על פני תמיכה ב"עין". עקרון כלכלי זה נקרא גם "סובסידיה לנצרך ולא למצרך". אולם, במקרה של הצלת מזון, קיימות נסיבות ייחודיות שבהן יש עדיפות כלכלית מובהקת לתמיכה בנזקקים באמצעות תמיכה במוצרים ולא בכסף. יתרון זה נובע מהמאפיינים הייחודיים של הפיכת עודפים המיועדים להשמדה למזון, שמשמעם הוא שעבור כל שקל המושקע בהצלת מזון, מושגת תמורה כלכלית ישירה בגובה . יתרה מכך, אם נביא בחשבון את 3.6 של פי הההשפעות הסביבתיות של פליטות גזי החממה, מזהמי האוויר והטיפול בפסולת, התמורה למשק .4.2 גבוהה עוד יותר ומגיעה לפי בהקשר זה, יש לציין כי האוכלוסייה המאופיינת ביטחון כלכלי -ביטחון תזונתי, סובלת מאי-באי שיש לו ביטוי בפערי צריכה של מוצרים בסיסיים נוספים (דיור, בריאות, חינוך וכד'). סביר להניח שבפועל, במקרה של תרומת מזון, משקי בית אלו יפנו חלק מהגידול בהכנסה הפנויה האפקטיבית שלהם גם לצריכת מוצרים אחרים. מבחינה חברתית, המשמעות הינה כי משקי בית אלו רואים בצריכת מוצרים אלו כצורך קודם מבחינת הביטחון הכלכלי שלהם, ולכן יש כאן שיפור ברווחתם מעבר לערך הישיר של המזון שהועבר אליהם, בשל שחרור מקורות לצריכת שירותים אחרים. האו"ם והממשל האמריקאי אימצו בספטמבר , יעד לאומי 39אSDGs-, במסגרת יעדי ה2015 . שנה15 תוך50%-של הפחתת אובדן המזון ב ניתוח הנתונים בדו"ח זה מראה, כי הצלת מזון המהווה פחות ממחצית מהיעד שנקבע, ותרומתה אלף משקי הבית בישראל הנמצאים 465-לכ ביטחון תזונתי, תאפשר לספק למשקי בית -באי אלו מזון בשווי מלוא פער צריכת המזון שלהם ביחס לרמה הנורמטיבית. במונחי המשק הלאומי, ₪ מיליארד2.3-המשמעות הינה חיסכון של כ לשנה, המהווים את הפער בין שווי המזון המוצל לבין עלות הצלתו. זאת, לפני תוספת התרומה העודפת למשק הנובעת מצמצום העוני והקטנת השוויון במשק, ולפני ההשפעות החיצוניות -אי הסביבתיות. הצלת מזון: הכדאיות למשק הלאומי 100% 80% 60% 40% 20% 0% ביטחון תזונתי על הרכב ההוצאה על מזון של משקי הבית-השפעת אי ביטחון תזונתי חמור -הסובלים מאי = תזונה של אוכלוסיה בעלת הוצאה נורמטיבית100% מחסור ממצב נורמטיבי הוצאה בפועל 70% 66% 57% 43% 24% 16% ירקות טריים פירות טריים חלב ומוצריו תפו״א ובטטות בשר, עופות, דגים לחם ופיתות . וסקר הוצאות משקי הבית של הלמ"סBDO מקור: עיבודי ביטחון תזונתי מלווה ברמת הוצאה-אי נמוכה בעיקר על פירות, ירקות, בשר ודגים שערכם התזונתי גבוה. חשוב להדגיש, כי מימוש הדרגתי של יעד לאומי מהמזון האבוד בישראל על פני 50% להפחתה של שנה, אינו צפוי להביא לפגיעה בהיקף הייצור 15 החקלאי בישראל לצריכה מקומית בהשוואה למצב כיום, אלא רק להאט את קצב הגידול ביצור המקומי של מזון. יעדי פיתוח בר קיימא גלובליים שנקבעו על ידי האסיפה הכללית של 17 .39 .2015 האו"ם בשנת ביטחון תזונתי: כמה מזון נדרש להשלמת פער צריכת המזון בישראל?10 81 לקט ישראל | המשרד להגנת הסביבה 80 2019 הדו״ח הלאומי- אובדן מזון והצלת מזון בישראל ביטחון תזונתי: כמה מזון נדרש להשלמת הביטחון התזונתי בישראל ? שיעור ההוצאה על מזון בצריכה הפרטית בישראל, OECD -בין הגבוהים ב17% אשר בוחן את תוחלת העוניOECD-על פי נתוני ה 50% אחרי מיסים והעברות (עבור קו עוני בגובה מחציון ההכנסה הפנויה) מצבה של ישראל הדרדר בשיעור תוחלת העוני בהשוואה לנתוני שנה שעברה. ישראל הינה המדינה בעלת תוחלת העוני הגבוהה . מנגד, על פי דו"ח OECD-ביותר בקרב מדינות ה העוני של הביטוח הלאומי תוחלת העוני בקרב 2017 בשנת18.4%-משפחות בישראל ירדה מ , כאשר הפער נובע מסולם 2018 בשנת18%-ל שקילות שונה לייצוג היתרונות לגודל למשק בית. ביטחון תזונתי: כמה מזון נדרש להשלמת הביטחון התזונתי בישראל ישראל נותרה בין המדינות OECD-על פי נתוני ה בעלות שיעור אי שיוויון גבוה, כפי שנמדד במדד ג'יני, ישראל ממוקמת במקום השביעי בהיקף אי השוויון אחרי מקסיקו, טורקיה, ארה"ב, אנגליה, ניו זילנד ולטביה. אי שוויון בחלוקת הכנסות הינו אחד מהאתגרים המרכזיים העומדים בפני המשק ביטחון תזונתי הינו אחד התוצרים -הישראלי כאשר אי של חוסר שוויון בחלוקת הכנסות במשק. במדד הביטחון התזונתי ישראל ירדה במיקומה , בשל שיפור OECD-היחסי בהשוואה למדינות ה במדד הביטחון התזונתי של בלגיה, יפן וניו זילנד. בבחינת מיקומה היחסי של ישראל בשיעור ההוצאה על מזון, הדרדרה ישראל במקום אחד עקב ירידה קלה בשיעור ההוצאה על מזון בפולין. על פי ההגדרות של ארגון הבריאות העולמי, אשר משמשות גם את הביטוח הלאומי בישראל, ההגדרה של ביטחון תזונתי מושתתת על שלושה מוקדים: זמינות המזון אספקה של כמויות מספקות של מזון באופן עקבי. נגישות למזון למשפחה די משאבים כדי להשיג מזון בכמות מספקת. שימוש במזון קיום תנאי תברואה, מים ומודעות המשפחה לשימוש הולם במזון. 1 2 3 דירוג ישראל במדדי שיוויון וביטחון תזונתי-אי .Global Food Security Index- וUSDA - מקור: משרד החקלאות האמריקאי ישראל ממוצע OECD דירוג ישראל OECD-ב שיוויון -אי )GINI (מדד0.34 0.31 7 תוחלת העוני17.9% 11% 1 מדד ביטחון תזונתי79 78 16 שיעור הוצאה על מזון ביחס לצריכה הפרטית 17% 14% 6 תוחלת העוני – השוואה 2019 ,בינלאומית 10% ישראל ארה״ב קוריאה טורקיה מקסיקו אסטוניה ספרד יוון איטליה פורטוגל אוסטרליה קנדה אנגליה OECD ממוצע לוקסמבורג ניו זילנד גרמניה פולין אוסטריה בלגיה אירלנד שוויץ שבדיה סלובניה סלובקיה נורווגיה הולנד צרפת הונגריה פינלנד דנמרק צ׳כיה איסלנד .Global Food Security Index Economist 2019 :מקור 0% 5% 15% 20% שיעור ההוצאה על מזון מתוך 2019 ,ההוצאה הפרטית 10% מקסיקו טורקיה הונגריה סלובקיה פורטוגל ישראל פולין צ׳כיה יוון צ׳ילה יפן איטליה ניו זילנד OECD ממוצע ספרד צרפת בלגיה שוודיה נורוגיה פינלנד הולנד דנמרק גרמניה אוסטריה אוסטרליה אירלנד קנדה שוויץ בריטניה ארה״ב 0% 5% 15% 20% 25% 83 לקט ישראל | המשרד להגנת הסביבה 82 2019 הדו״ח הלאומי- אובדן מזון והצלת מזון בישראל ביטחון-אי תזונתי על פי קריטריונים אלו, שהם בעיקרם סובייקטיביים, 40 מעריך מחקר שערך הביטוח הלאומי בישראל מאוכלוסיית ישראל נמצאת במצב של 18%-כי כ 8.8%-ביטחון תזונתי. אוכלוסייה זו כוללת כ-אי 9%-ביטחון תזונתי ניכר וכ-שנמצאים במצב של אי ביטחון תזונתי מתון או קל. -המצויים במצב של אי לפי מדד הביטחון התזונתי של ה"אקונומיסט" לשנת במונחי ביטחון 16-, ישראל מדורגת במקום ה2019 , ובשיעור ההוצאה עלOECD-תזונתי מתוך מדינות ה מזון מתוך ההוצאה על צריכה פרטית ישראל נמצאת .OECD-במקום השישי מתוך מדינות ה שוויון לנתוני תוחלת -ההשוואה בין נתוני מדד אי העוני, מראה כי דווקא ארה"ב, שבה, בדומה לישראל, השוויון ותוחלת העוני הן מהגבוהות במדינות -רמת אי המפותחות, רמת הביטחון התזונתי הינה הגבוהה ביותר אחרי אירלנד. נראה כי רמת הביטחון התזונתי השוויון הכללי -הגבוהה בארה"ב, למרות רמת אי הגבוהה, הינה תוצאה של מודעות ציבורית רבת שנים לבעיית הביטחון התזונתי, הבאה לידי ביטוי בין היתר ) להבטחת food stamps( בתוכנית תלושי המזון מזון לאוכלוסיות נזקקות. כמו כן, ארה"ב היא חלוצת ) להצלת עודפי מזון food bank( שיטת בנק המזון וחלוקתם לנזקקים, והינה בין המובילות בעולם במדיניות להסרת חסמים לתרומת מזון אבוד. .2018 על בסיס נתוני למ"סBDO מקור: עיבודי ההוצאה לנפש על מזון ביחס להוצאה נורמטיבית לביטחון תזונתי בחלוקה לפי מאיונים 1,500 1,300 1,100 900 700 500 300 100 0 10 20 30 40 50 60 70 80 90 100 הוצאה על ירקות ופירות הוצאה על מזון ללא פירות וירקות וללא מזון מחוץ לבית לחודש לנפש סטנדרטית₪ השוויון בישראל ובארה"ב-למרות שרמות העוני ואי דומות, בישראל משקל ההוצאה על מזון בצריכה 2.5 , פי17%-, כOECD-הפרטית הינו בין הגבוהים ב ביחס לארה"ב. לפיכך, מדיניות הצלת מזון וחלוקתו לשכבות מוחלשות הינה מדיניות רווחה אפקטיבית בישראל, בה חלק נכבד מההוצאה של משקי הבית הינה על מזון. הגדרת הביטחון התזונתי הינה הגדרה סובייקטיבית. כדי לבחון את האפקטיביות של הצלת מזון ככלי מדיניות להגדלת הביטחון התזונתי בישראל, התבסס הדו"ח על המתודולוגיה של צ'רניחובסקי שמגדירה את ההוצאה הנורמטיבית על 41 ורגב מזון, כרמת ההוצאה על מזון הנשארת קבועה גם כאשר הכנסת משק הבית גדלה. ,42 לצורך בחינת רמת ההוצאה הנורמטיבית על מזון נבחנה ההוצאה על מזון של המאיונים הנמוכים ביחס לרמה הנורמטיבית. הניתוח בפרק זה מראה כי בשני המאיונים התחתונים (במונחי צריכה לנפש סטנדרטית), היקף ההוצאה על מזון הינו כמחצית מהרמה הנורמטיבית. יש לציין כי חישוב זה אינו כולל הביטחון -את השפעת משבר הקורונה על בעית אי ].11 התזונתי [ראו פרק ביטחון תזונתי: כמה מזון נדרש להשלמת הביטחון התזונתי בישראל , ממצאים סוציו כלכליים עיקריים, המוסד 2016 . סקר ביטחון תזונתי40 .לביטוח לאומי . 2014 ,. דפוסי ההוצאה על מזון בישראל, מרכז טאוב41 .. ללא ארוחות מחוץ לבית, אלכוהול ומשקאות חריפים ומשקאות קלים42 הוצאה נורמטיבית עבור אוכלוסיה עם ביטחון תזונתי ניכר-אי הפער בהוצאה על צריכת מזון ביחס לרמת ההוצאה הנורמטיבית עבור ₪ ביטחון תזונתי במיליוני-האוכלוסייה המתאפיינת באי עבור אוכלוסיה עם ביטחון תזונתי -אי מתון סך הפער פירות וירקות לחם ודגנים בשר, עופות ודגים חלב ומוצריו מזון אחר 420 ₪ מיליון 926 ₪ מיליון 365 ₪ מיליון 690 ₪ מיליון 823 ₪ מיליון 253 ₪ מיליון 542 ₪ מיליון 599 ₪ מיליון 112 ₪ מיליון 148 ₪ מיליון 224 ₪ מיליון 685 ₪ מיליון241 ₪ מיליון 321 ₪ מיליון99 ₪ מיליון סך הכל880 ₪ מיליארד3.2 עלות צמצום הפער ע״י הצלת מזון שווי הפער בהוצאה על מזון ₪ מיליון השפעת משבר הביטחון -הקורונה על אי התזונתי בישראל 11 87 לקט ישראל | המשרד להגנת הסביבה 86 2019 הדו״ח הלאומי- אובדן מזון והצלת מזון בישראל ייחודיות צריכה וייצור מזון בישראל . אך 2019 דו"ח אובדן המזון מתייחס לנתוני שנת בשל העובדה כי אנו בעיצומו של משבר בריאותי וכלכלי עולמי שצפוי להשפיע בין היתר על עומק הביטחון התזונתי בישראל ראינו לנכון -והיקף אי להתייחס למשבר אשר מדגיש את חשיבות יישום ].13 המלצות המדיניות [המפורטות בפרק 2020 משבר הקורונה פרץ בישראל בסוף פברואר והשפעותיו על הכלכלה התעצמו בחודש מרץ עם הטלת ההגבלות על פעילות המשק. ההגבלות הובילו לסגירת השווקים הפתוחים, המקטע המוסדי (מסעדות, מלונות, אולמות אירועים וכדומה) וכן לשיבושים בשרשראות הייצור, האספקה וההפצה בישראל ובעולם כולו. השפעת משבר הקורונה על הביטחון התזונתי בישראל-אי עקב משבר הקורונה צפוי לחול גידול במספר ביטחון תזונתי בשל -משקי הבית החיים באי המשבר יביא BDO על פי אומדני אלף נפשות אשר 145 לתוספת של ביטחון תזונתי -יכנסו למצב של אי שלא היו בו בעבר. הפגיעה הכלכלית שנגרמה למשקי בית אלו, שלא ביטחון תזונתי בעבר. בנוסף, המשבר צפוי -חיו באי הביטחון התזונתי בקרב משפחות -להעמיק את אי שכבר סבלו ממנו עוד טרם המשבר. ביוני 43 על פי ניתוח מיוחד שערך בנק ישראל ממשקי הבית בישראל בעשירונים 80%-השנה, לכ 90% הוצאות על תצרוכת העולות על1-4 מהכנסתם הכספית נטו, דבר החושף את משקי בית אלו לפגיעה מיידית ברמת החיים עם הפגיעה בהכנסה בשל משבר הקורונה. 44 דו"ח החוסן האזרחי בתקופת משבר הקורונה , מראה כי חלה 2020 שפרסמה הלמ"ס בסוף יולי התדרדרות במצבם הכלכלי והתזונתי של אזרחי ישראל בהשוואה לשני הדו"חות הקודמים שפורסמו מהנשאלים (המייצגים 21%-. כ2020 בחודש מאי מיליון איש) העידו על ירידה בביטחון 1.2-כ התזונתי וכי הם או אחד מבני ביתם צמצמו את כמות האוכל או הארוחות שהם אכלו במהלך שבוע אלף איש) 780- (כ14% הסקר, לעומת שיעור של מהנשאלים 41% בדו"ח הקודם. בנוסף, בקרב מיליון איש) חלה החמרה במצב הכלכלי 2.3-(כ שלהם ושל משפחתם בעקבות משבר הקורונה. . ניתוח הפגיעה בתעסוקה של משקי בית בעקבות הקורונה והשפעת החזרה ההדרגתית של המשק לפעילות.43 https://www.cbs.gov.il/he/mediarelease/DocLib/2020/225/19_20_225b.pdf.44 מהנשאלים חושבים שמצבם11% כמו כן, רק החודשים הקרובים ואילו 12-הכלכלי ישתפר ב צופים החמרה במצבם הכלכלי. 28% ישראל הינה המדינה בעלת תוחלת העוני הגבוהה וכן, לפי מדד OECD-ביותר בקרב מדינות ה , 2019 הביטחון התזונתי של ה"אקונומיסט" לשנת במונחי ביטחון תזונתי 16-ישראל מדורגת במקום ה ]. 10 [ראה הרחבה בפרקOECD-מתוך מדינות ה הביטחון התזונתי הינה בעיה אשר -כלומר, בעיית אי קיימת בשגרה במדינת ישראל, וצפויה להחמיר עקב משבר הקורונה והשפעותיו הכלכליות. 145 המשבר יביא לתוספת שלBDO על פי אומדני ביטחון תזונתי -אלף נפשות אשר יכנסו למצב של אי שלא היו בו בעבר, בנוסף המשבר יביא להחמרת 1,870,000-הביטחון התזונתי בקרב כ-והעמקת אי ביטחון תזונתי בתקופה טרום משבר -איש שחיו באי הביטחון -הקורונה. מבחינה כלכלית, שווי פער אי טרום המשבר ₪ מיליארד3.2 התזונתי שעמד על . ₪ מיליון420-יגדל בכ השפעות אלו מגבירות את החשיבות בהצלת מזון, אשר יכולה לסייע במזעור הפגיעה הכלכלית של משפחות שנפגעו מהמשבר. במקביל, הצלת מזון מאפשרת חלופה לייצור מזון הכרוך בשימוש נרחב במשאבי טבע ובצידו פגיעה סביבתית. חלופה זו מאפשרת צמצום צריכתם של מרבית המשאבים הכרוכים בייצור מזון בתקופת משבר, זאת לצד צמצום מרבית ההשפעות הסביבתיות השליליות הכרוכות בו, וכן בהשלכתו והטיפול בו כפסולת. מכאן שהצלת מזון, בנוסף למזעור הפגיעה הכלכלית כתוצאה מן המשבר, עשויה אף למזער את העלויות הסביבתיות המושתות על המשק הישראלי כתוצאה מייצור מזון שאינו נצרך בעתות אלו. כיסאות ושולחנות במסעדה סגורה בעיית אי הביטחון התזונתי הקיימת בתקופת שגרה במדינת ישראל, צפויה להחמיר עקב משבר הקורונה והשפעותיו הכלכליות כלי מדיניות לצמצום אובדן ובזבוז מזון בעולם ובישראל 12 91 לקט ישראל | המשרד להגנת הסביבה 90 2019 הדו״ח הלאומי- אובדן מזון והצלת מזון בישראל כלי מדיניות לצמצום אובדן ובזבוז מזון בעולם ובישראל התפתחויות בעולם ובישראל בתחום הצלת מזון בשנים האחרונות גוברת ההכרה בבעיית אובדן המזון העולמית. על מנת לסייע במאמץ העולמי, עמלים באו"ם ובארגון המזון והחקלאות של האו"ם ) על הטמעת מדד בינ"ל אחיד לאמידת FAO( ,היקף אובדן המזון ברחבי העולם. בנוסף לכך , אשר מדגיש 45 דו"ח חדש2019-השיק האו"ם ב את החשיבות של בחינת השפעות סביבתיות של חברתיים; -אובדני המזון בנוסף לאלו הכלכליים הדו"ח גורס כי שימוש בגישת הערכת מחזור חיים ) של אובדני המזון והטיפול בהם כפסולת, LCA( .עשוי לסייע בגיבוש מדיניות לצמצום אובדן מזון מדיניות לצמצום אובדני מזון עשויה לכלול צעדים שונים אשר יביאו לכדי הפחתה במקור של עודפי המזון, עידוד הצלת עודפים של המזון וכן עידוד הטיפול בהם בקומפוסטציה ועיכול אנאירובי על פני הטמנתם. מדינות ברחבי העולם עושות שימוש בכלי מדיניות שונים במטרה להקטין את אובדני המזון. מסקירת שימוש בכלי מדיניות לצמצום אובדן 42%- נמצא כי כOECD- ממדינות ה26-מזון ב מהמדינות הציבו יעד לאומי להפחתת בזבוז מהמדינות קידמו חקיקה 42%-ואובדן מזון. כ בחינת ההשפעות הסביבתיות של בעלת חשיבות לגיבוש - אובדני המזון מדיניות לצמצום אובדן מזון מהמדינות עושות שימוש58%-בנושא. כמו כן, כ 81%-בתמריצים כלכליים כדוגמת הקלות מס. כ מהמדינות עושות שימוש בקמפיינים הסברתיים ובחינוך להעלאת מודעות צרכנית שתכליתה מהמדינות 60%-צמצום אובדני המזון במדינות. כ שנסקרו מקדמות מחקר ופיתוח בנושאים הקשורים מהן תומכות בפעילות 30%-לצמצום אובדן מזון וכ מלכ"רים הפועלים לצמצום אובדן מזון. להלן כלי המדיניות המרכזיים הנהוגים במדינות העולם: • הכריז הממשל הפדראלי 2015 בספטמבר בארה"ב על יעד לאומי של צמצום אובדן במסגרת יעדי 2030 עד50%-המזון ב של האו״ם. SDG-ה https://wedocs.unep.org/bitstream/handle/20.500.11822/27688/WasteNot.pdf?sequence=1&isAllowed=y .45 • הציב הפרלמנט האירופאי יעד2017 במרץ וולונטרי להפחתת אובדן מזון באיחוד האירופאי . 2030 עד שנת50%- וב2025 עד שנת30%-ב בהתאם לכך, מדינות רבות התחייבו לעמידה ספרד, איטליה, יוון, צרפת, -ביעד זה, בניהן בלגיה, גרמניה, הונגריה, פולין, שבדיה, אנגליה. • הגדירה ממשלת אוסטרליה יעד 2017 בשנת להפחתת כמות פסולת המזון שהיא מייצרת .2030 עד50%-ב יעד לצמצום אובדן המזון 2030 עד50%-ב הצלת מזון- חקיקה תאריכי תפוגה- חקיקה ניהול פסולת- חקיקה • )החוק לעידוד הצלת עודפי מזון (השומרוני הטוב חקיקה הפוטרת מאחריות גופים אשר תרמו מזון, - . החקיקה קיימת1996 קיימת בארה"ב עוד משנת .2018 גם בישראל מאוקטובר • חוקק הפרלמנט של יפן את החוק 2019 במאי ).The food loss act( לקידום הפחתת אובדן מזון החוק מחייב את הממשלה הלאומית לקבוע מדיניות להפחתת אובדן ובזבוז מזון, בין היתר דרך חינוך צרכנים ועסקים. כמו כן, החוק מחייב לנקוט בצעדים המאפשרים פעילות ארגוני הצלת מזון. • צרפת הפכה למדינה הראשונה 2016 בפברואר בעולם האוסרת זריקת מזון מרשתות השיווק. החוק מחייב את כל רשתות השיווק המוכרות מ"ר לתרום את עודפי 400-בשטח של מעל ל המזון לבנקי מזון, במקום להשליכם או להשמידם. בעקבותיה, גם באיטליה, בפולין, בשוויץ ובצ'כיה חוקקו חוקים דומים אשר הביאו להפחתת אובדני מזון מרשתות השיווק ולהגברת התרומות לארגוני הצלת המזון במחוזותיהן. • הועלתה במדינת מיזורי בארה"ב 2018 בשנת הצעת חוק שעל פיה העסקים הגדולים במדינה ידרשו לתרום את עודפי המזון שלהם. כך שכל מיליון דולר 5-עסק בעל מחזור מכירות הגבוה מ מעודפי המזון לארגונים 10% בשנה יצטרך לתרום ללא מטרות רווח. • המספק 2015 בארה"ב קיים חוק פדרלי משנת אפשרות לקיזוז בתשלומי המס עבור תרומת מזון (בהתאם לחוק השומרוני הטוב) לעמותות ולנזקקים. כמו כן, קיימת חקיקה ברמה המקומית בנושא בין היתר, במדינות אורגון ווושינגטון. • במדינת אורגון בארה"ב קיימת חקיקה המעניקה זיכוי במס לחקלאים אשר תורמים את עודפי 10% התוצרת מהשדה לאחר הקציר בשווי של משווי השוק של התוצרת הנתרמת. • במקסיקו קיים חוק המאפשר לתאגידים ולפרטים מסך 7%-זיכוי במס על תרומות מזון של עד ל ההכנסה החייבת במס. • ספרד חוקקה חוק להאחדת סימוני 2017 בשנת תאריכי תפוגה. • הועלתה הצעת חוק לקביעת 2019 ביולי סטנדרטים אחידים לתוויות התפוגה של המזון בארה"ב, על מנת למנוע בזבוז מזון שעדיין ראוי למאכל. • , ניתן למכור מוצרים 2019 בדנמרק, החל משנת לאחר פקיעת תאריך התפוגה, במידה ואין בצידם סכנה בריאותית. • , 1999-חוק הגנת הסביבה הקנדי, אשר נחקק ב דורש פיתוח והטמעת תכניות לניהול פסולת מזון 93 לקט ישראל | המשרד להגנת הסביבה 92 2019 הדו״ח הלאומי- אובדן מזון והצלת מזון בישראל התפתחויות בעולם ובישראל בתחום הצלת מזון כחלק מניהול הפסולת העירונית של הרשויות המוניציפליות במדינה. • פועלת בדרום קוריאה מדיניות 2013 החל משנת המחייבת את משקי הבית לשלם עבור כמות המזון שהם זורקים. בעקבות כך, דרום קוריאה הפחיתה בארבע שנים.10%-את אובדן המזון ב • חויבו שירותי הקייטרינג 2016 בינואר1-החל מ 150-והמסעדות בצרפת אשר מספקים שירות ל לקוחות ומעלה ביום להימנע מהשלכת עודפי המזון ולבחור באופני טיפול סביבתיים דוגמת: אם כמות 46 הצלה, קומפוסטציה ועיכול אנאירובי טון בשנה. 10-העודפים מסתכמת ביותר מ - יקנסו ב- מסעדות ושירותי קייטרינג שלא יעשו כן אלף יורו.75 • השיקה צ'כיה פיילוט לאיסוף פסולת2019 בשנת מזון מופרדת מהבתים, לצורך הפיכתה לדשנים, גז לאנרגיה. מהלך זה תורם -ובעתיד לייצור ביו לצמצום פסולת המזון הביתית אשר נשלחת להטמנה. • נחקק באיטליה חוק המציע גמול 2016 בשנת לעסקים בצורה של הטבות מס על תרומת מזון. כמו כן, איטליה מתמרצת בעזרת הטבות מס טיפול אנרגיה. -בפסולת מזון כקומפוסט ופסולת לביו • מדינות רבות מעניקות הטבות מס על תרומת בריטניה, ארה"ב, גרמניה, צרפת, - מזון, ביניהן קנדה, ספרד, פולין, בלגיה, הונגריה, פורטוגל, צ'כיה ויוון. תמיכות- תמריצים כלכליים להפחתת פסולת במקור תמריצים כלכליים הטבות מס- הסברה והעלאת מודעות • המשרד להגנת הסביבה הבריטי, מממן קרן מיליון פאונד לתמיכה 18 תמיכות על סך בפרוייקטים של התייעלות משאבים במטרה להסיט, לצמצם ולנהל טוב יותר פסולת בכלל ופסולת מזון בפרט. • בסקוטלנד פועלת קרן פסולת ממשלתית אשר מאפשרת לעסקים לקבל מענק עבור הטמעת אמצעים למדידת והפחתת פסולת. • משרד הכלכלה ההולנדי 2010-2014 בין השנים מיליון יורו במחקרים העוסקים 3.15 השקיע במניעת והפחתת בזבוז ואובדן מזון. • השיק את WRAP בבריטניה ארגון2019 במאי " אשר מטרתו Guardians of Grub" קמפיין בשם לספק כלים לאנשי מקצוע מתחומי שירותי המזון, החל ממסעדות מישלן ועד לפאבים מקומיים בבריטניה. במסגרת קמפיין זה, מקבלים אנשי המקצוע, בין היתר, הדרכות, כרזות ומחשבון לחישוב אובדן המזון, במטרה להקנות כלים וצמצום אובדן המזון דרך שינויים פשוטים באופן במרץ 17-קניית המזון, הכנתו והגשתו. כמו כן, ב מדריך "מפת דרכים" WRAP פרסם2020 לחקלאים המספק כלים והדרכה למדידה של עודפי תוצרת בעת הגידול במטרה שהחקלאים יוכלו להעריך את רמת המזון שאובד מתוצרתם ובעקבות כך לנהל ולצמצם את אובדן המזון. • , נקבע ביפן כי בכל שנה 2019 החל מאוקטובר לאוקטובר יתקיים יום מודעות לצמצום 30-ב אובדן מזון במדינה. • ממשלת דנמרק השיקה קמפיין לחינוך צרכנים לגבי השימוש בתוויות מזון. כחלק מכך, בפברואר התחייבו מובילי תעשיית המזון להוסיף 2019 Often"( "למוצרים תווית של "לרוב טוב אחרי ") על מנת להזכיר לצרכנים שהאוכל good after יכול להיות בטוח לאכילה גם לאחר התאריך "), Best before"( "המוגדר כ"טוב ביותר לפני וכן שהם יכולים לשפוט בעצמם האם לצרוך את המוצר גם לאחר מעבר התאריך "הטוב ביותר לפני". • מחלקת החקלאות של ארצות 2018 באוקטובר ) EPA( ), הסוכנות להגנת הסביבהUSDA( הברית ) התחייבו FDA( ומנהל המזון והתרופות האמריקאי לפעול בשיתוף פעולה למען עמידה ביעד צמצום . כחלק מכך 2030 עד לשנת50%-אובדן המזון ב חינוך - הסכימו השותפויות לתאם פעולות כמו צרכנים, הדרכה לגבי תוויות מזון, בטיחות מזון ועוד. • למניעת 2017 בנורבגיה הושק ספר הדרכה בשנת אובדן מזון במקטע הביתי. הספר מספק הנחיות לאחסון נכון של מזון וכן מתכונים לשימוש בשאריות מזון. הספר זמין גם באופן מקוון כמדריך דיגיטלי. פעילויות הסברה והעלאת מודעות למניעה וצמצום של אובדני מזון מתקיימות גם באיטליה, הולנד, קנדה, גרמניה, שבדיה, ספרד, אוסטריה, פולין, אירלנד, בלגיה, צרפת, הונגריה, ניו זילנד, פורטוגל, פינלנד ולוקסמבורג. • פורסם מאמר על ידי הארגון הסביבתי 2020 ביוני הבריטי, העוסק בצעדים WRAP וארגוןWWF הנדרשים כדי להאיץ את ההתקדמות בצמצום בזבוז המזון באיחוד האירופי. המאמר מתייחס לתוכניות עבר שנוצרו ע"י האיחוד לגבי הצורך בפיתוח מתודולוגיה למדידה של בזבוז מזון וכלי פעולה. כמו כן, המאמר מתייחס לפעילויות המצריכות התייחסות מדינית כגון תכנון מדיניות חקלאית, רגולציה, פיתוח אסטרטגיה לאומית למניעת אובדן מזון והצורך במעבר לכלכלה מעגלית בייצור וצריכת מזון. • השיקה גרמניה אסטרטגיה 2019 בפברואר לצמצום אובדן מזון, במסגרת אסטרטגיה זו יבוצע מחקר לצורך פיתוח אריזות מזון חכמות שיאפשרו לסמן בצבע מזון שטרם פג תאריך תוקפו. • , המשרד לאיכות הסביבה הפולני 2018 במרץ השיק תוכנית תלת שנתית לחקר פסולת מזון. בפרט, המחקר בוחן היכן נוצרת פסולת מזון בשרשרת הערך וכיצד יש להתמודד על מנת לצמצם פסולת זו. • ״ Fight Food – באוסטרליה פועל מכון מחקר ״ החל Waste Cooperative Research Center במימון המדינה, שמטרתו הינה2018 משנת למצוא דרכים לצמצום אובדן מזון. • פרסמה מחלקת החקלאות של 2017 בספטמבר ) מחקר על טכנולוגיות USDA( ארצות הברית חדשות להארכת חיי מדף של מוצרי מזון שונים. • מדינות נוספות התומכות במחקר ופיתוח המקדמים מניעה וצמצום של אובדני מזון – דנמרק, איטליה, הולנד, קנדה, שבדיה, ספרד, נורבגיה, אירלנד, הונגריה, אוסטריה ויפן. מחקר ופיתוח . קומפוסטציה ו/או עיכול אנאירובי46 95 לקט ישראל | המשרד להגנת הסביבה 94 2019 הדו״ח הלאומי- אובדן מזון והצלת מזון בישראל התפתחויות בעולם ובישראל בתחום הצלת מזון פעולות סיוע להתמודדות עם אובדן המזון במשבר הקורונה תמיכה במלכ״רים • 4 העניקה בריטניה תמיכות על סך2019 במאי מיליון פאונד לארבעה מלכ"רים העוסקים בהצלת מזון. • התחייבה ממשלת אוסטרליה 2017 בשנת מיליון דולר כתמיכה בארגוני הצלת 1.3 להקציב מזון כחלק מקמפיין משותף לשימוש נכון יותר במזון. • העוסק Buon Fine Coop באיטליה, ארגון בהצלת מזון נתמך ע"י הממשל המקומי. משבר הקורונה והגבלות על הפעילות במשק שהוטלו בעקבותיו, הובילו לסגירת המקטע המוסדי (מסעדות, מלונות, אולמות אירועים וכדומה), לשיבושים בשרשראות הייצור, האספקה וההפצה הביטחון -בישראל ובכל העולם והעמיקו את בעית אי התזונתי. בארה"ב, על מנת להתמודד עם המלאים שלא שווקו בשל המשבר, הממשל האמריקאי התחייב לרכוש תוצרת טרייה, חלב ובשר, מחקלאים שמכירותיהם הסתמכו על המקטע המוסדי, בהיקף מיליארד דולר, ולהעביר מוצרים אלו לעמותות 3 של המסייעות במזון לנזקקים. התנועה מהגבלות כתוצאה בצרפת, והסתמכות על עובדים זרים נוצר מחסור בידיים עובדות בחקלאות, דבר שיכול להגדיל את אובדן המזון בחקלאות (אין מי שיקטוף את התוצרת החקלאית), בתגובה לכך צרפת מעודדת מובטלים לעבוד בחקלאות ובמקביל מאפשרת להם המשך קבלת דמי אבטלה בנוסף למשכורת מהעבודה בייצור החקלאי. באוסטרליה, כמו במדינות רבות בעולם משבר הקורונה והסגר שהוטל יצר פגיעה בייצוא התוצרת. חקלאים רבים לא יכלו למכור את תוצרתם עקב הסגר. במקביל, צמצום מספר הטיסות בענף התעופה הובילו לעליית מחירי השינוע האווירי ולהופכו ללא כלכלי עבור חלקם, כך שחקלאים רבים נאלצו להשמיד תוצרת חקלאית. על מנת להתמודד עם בעיה זו ולמנוע את השמדת התוצרת, החליטה ממשלת אוסטרליה להשתתף בעלויות התובלה האווירית הבינלאומית ולהפחית את עלויות היצואנים. כמו כן, על מנת להתמודד עם הפגיעה הכלכלית בעקבות המשבר ועם אובדן המזון במשקי הבית, מרכז המחקר השיתופי למאבק בפסולת מזון באוסטרליה מתכנן לפתוח בקמפיין במדיה החברתית. מטרת הקמפיין היא לתת טיפים כיצד לחסוך כסף על ידי צמצום אובדן מזון במשקי הבית. בבריטניה, על מנת להקל על שיתופי פעולה בין עסקים עם עודפי מזון לבין האוכלוסייה שזקוקה לעודפי מזון אלו, הממשלה העבירה מענק חירום מיליון פאונד לקרן 5-להצלת עודפי מזון של כ . WRAP המשאבים של באיטליה, עקב סגירת בתי הספר פעלה עיריית מילאנו לתרום את מוצרי המזון ממטבחי בתי הספר לעמותות. בנוסף, העירייה תיווכה בין מסעדות שנאלצו להיסגר לבין עמותות לצורך העברת המזון לנזקקים. בישראל, על מנת להתמודד עם הגידול ביטחון תזונתי-במספר משקי הבית החיים באי בשל הפגיעה הכלכלית של המשבר, אישרה מיליון 700 תקציב של2020 הממשלה באוגוסט ש"ח עבור מענקי ביטחון תזונתי – אולם טרם הוחלט מנגנון החלוקה. בנוסף, הממשלה שילשה את התקציב עבור סלי המזון המחולקים במהלך חגי תשרי, פסח וחג אחר וכן במהלך השנה. לכל אלו מתווספים מענקי הסיוע הכלליים והארכת הזכאות לדמי אבטלה עבור מי שנפגעו כלכלית מהמשבר. זאת ועוד, במהלך תקופת הסגר הראשון הוסבו תקציבים במשרד הרווחה לטובת חלוקת סלי מזון לנזקקים. • Stop Wasting Food ארגון בדנמרק, אשר נתמך ע"י הממשלה, הביא Movement .להפחתה משמעותית של אובדן מזון • אשר עוסק Fondation Partage-שוויץ תומכת ב בהצלת מזון וחלוקתו מחדש. • Zero-ב הממשלה תומכת בפורטוגל אשר פועלת להצלת מזון וכן ב Desperdicio אשר אוספת עודפיFood Support Network .מזון ומחלקת אותם כארוחות צהריים בבתי ספר • בפולין פדרצייה של בנקי מזון ממומנת ע"י תקבולי - 2019 הממשלה. במקביל, החל משנת קנסות אשר ניתנים לקמעונאים שמשליכים מזון בפולין, מועברים למלכ"רים אשר פועלים להצלת מזון. Constanze Tillmann Messe Düsseldorf : צלםStop Wasting Food Movement אירוע להעלאת מודעות של ארגון 97 לקט ישראל | המשרד להגנת הסביבה 96 2019 הדו״ח הלאומי- אובדן מזון והצלת מזון בישראל התפתחויות בעולם ובישראל בתחום הצלת מזון בשנים האחרונות חלה עליה במודעות הציבורית לחשיבות הצלת המזון, אשר לוותה בצעדים ראשונים של פעילות ציבורית וממשלתית לעידוד הצלת מזון. המהלך המשמעותי והמכונן הינו אישור הצעת החוק לעידוד תרומות מזון. אושר בקריאה 2018 באוקטובר שלישית "החוק לעידוד הצלת עודפי מזון". מטרת החוק היא הגנה על כל שרשרת תרומת המזון, משלב תורמי המזון, עד העמותה עובדיה ומתנדביה, העומדים בסטנדרטים של בטיחות מזון, מפני אחריות לנזקים שעלולים להיגרם בשל המזון שנתרם על ידם ובלבד שעמדו בהוראות הדין. מטרת החוק הינה לעודד הצלת מזון. לקט ישראל לקט ישראל הינו ארגון הצלת עודפי המזון הגדול בישראל. הארגון מציל מידי שנה אלפי טונות של תוצרת חקלאית עודפת ומיליוני ארוחות לטובת מאות אלפי נזקקים בכל רחבי הארץ. לשם כך מקיים הארגון מגוון רחב של פעילויות להצלת מזון: קטיף תוצרת טרייה בשדות החקלאיים ואיסוף תוצרת חקלאית מהשדות ומבתי האריזה וכן הצלת ארוחות הציל 2019 מבושלות מזינות ממקורות שונים. בשנת מיליון 2.2 -לקט ישראל מזון מבושל בהיקף של כ ארוחות מבושלות מבסיסי צה"ל, בתי מלון, חברות אלף טון 15.7 -הסעדה ואירועים, מסעדות ועוד וכ .₪ מיליון209-תוצרת חקלאית בשווי כולל של כ נזקקים מדי 175,000-עודפי המזון הועברו לכ עמותות בכל רחבי מדינת 200-שבוע, באמצעות כ ישראל. העמותות מקבלות הדרכה מלקט ישראל בתחום בטיחות המזון ונדרשות על ידי הארגון לעמוד בכללים מחמירים בנושא. הארגון מסייע לעמותות גם ברכישת תשתיות מתאימות הנדרשות לשם הקפדה על כללי בטיחות המזון. התפתחויות בישראל בתחום אובדן ובזבוז מזון בקרב האוכלוסיות המקבלות את המזון המוצל אין גישה סדירה למזון בריא, ידע ומודעות בנושאי תזונה 2019 נבונה והשפעתה על הבריאות. לפיכך, בשנת סדנאות 80 ,העבירו תזונאיות הארגון לנזקקים לתזונה בריאה בתקציב מוגבל. לקט ישראל משמש מוקד ידע ודוגמא עבור גופי GFN-הצלת מזון ברחבי העולם ומוכר על ידי ה כארגון הצלת Global Foodbanking Network .המזון הלאומי של ישראל יו”ר לקט ישראל, ג'וזף גיטלר משמש כחבר בוועד ונציגים של הארגון משתתפים GFN-המנהל של ה . נציגים של בנקי מזון מכל רחבי GFN-בכנסים של ה העולם מגיעים ללמוד על פעילות לקט ישראל, אשר נחשב בעולם כארגון המוביל בכל הנוגע להצלת ירקות, פירות ומזון מבושל. המשרד להגנת הסביבה • בימים אלו מגבש המשרד להגנת הסביבה אסטרטגיית פסולת. האסטרטגיה צפויה לעסוק גם בהפחתה במקור של פסולת, לרבות פסולת מזון. בתוך כך וכנדבך באסטרטגיה דו"ח זה מתפרסם במיזם משותף של המשרד להגנת הסביבה ועמותת לקט ישראל, לבחינת ההשלכות הסביבתיות של אבדן והצלת מזון. • במהלך השנה האחרונה תמך המשרד בסדרת סדנאות ברחבי הארץ עבור הציבור הרחב בנושא צמצום בזבוז מזון במשקי הבית. הסדנאות יפו, -שהתקיימו ביישובים: אשדוד, נצרת, תל אביב א זרקא, בוצעו על ידי ארגון -טבעון, ג'אסר-בסמת הצעד הטבעי) - The Natural Step( ישראלTNS בשיתוף הרשויות המקומיות בהן התקיימו. נוסף על כך תומך המשרד גם בהכנת מסמך מדיניות .TNS בנושא צמצום בזבוז מזון על ידי ארגון הציל לקט ישראל מזון2019 בשנת מיליון ארוחות 2.2-מבושל בהיקף של כ מבושלות מבסיסי צה"ל, בתי מלון, חברות הסעדה ואירועים, מסעדות אלף טון תוצרת חקלאית 15.7-ועוד וכ . עודפי ₪ מיליון209-בשווי כולל של כ נזקקים מדי 175,000-המזון הועברו לכ עמותות בכל 200-שבוע, באמצעות כ רחבי מדינת ישראל. • נוסף לתכנית החינוכית 2016 החל משנת המשותפת בנושא קיימות של המשרד להגנת הסביבה ומשרד החינוך רכיב שעוסק בהפחתת בזבוז מזון. לתכנית זו נחשפים מדיי שנה תלמידים.100,000-כ • המשרד להגנת הסביבה, בשיתוף עם המכללה לכלכלנים חברתיים, ערך שתי עבודות מחקר לבחינת פוטנציאל להפחתת בזבוז מזון ברשתות שיווק והפחתת בזבוז מזון הנובע מתאריכי תפוגה ). בעקבות העבודות נערכה 2015-2016( של מזון בחינה של התקן לסימון מזון ארוז בישראל והועלו אפשרויות לשיפור והפיכת הסימון לברור יותר לצרכנים. • בשיתוף 2016-תו ירוק לבתי קפה ומסעדות הושק ב פעולה בין המשרד להגנת הסביבה, עיריית תל יפו ומכון התקנים. התו כולל התייחסות גם -אביב להיבטים של צמצום בזבוז מזון. • המשרד להגנת הסביבה היה שותף אסטרטגי בתהליך עבודה תלת מגזרי בנושא הפחתת ישראל. במסגרת TNS בזבוז מזון שהוביל ארגון תהליך זה זוהו כיווני פעולה מרכזיים ואף הושקה אמנה וולונטרית לצמצום בזבוז מזון בארגונים, עסקים ורשויות מקומיות. המשרד להגנת הסביבה ביחד עם משרד החקלאות ופיתוח הכפר ומשרד הכלכלה הביעו תמיכה באמנה. הושק המיזם הלאומי לביטחון2017 בשנת תזונתי במסגרתו, מחולקים כרטיסים עבור למעלה ₪ 500 נטענים בשווי של ביטחון - משפחות הסובלות מאי10,800 -מ תזונתי חמור. בימים אלו מגבש המשרד להגנת הסביבה אסטרטגיית פסולת הצפויה לעסוק גם בהפחתה במקור של פסולת, לרבות פסולת מזון. • ערכו משרד החקלאות ופיתוח הכפר 2017 במרץ ומרכז מן מאוניברסיטת TNS ביחד עם ארגון תל אביב האקתון לצמצום אובדן ובזבוז מזון. ההאקתון כלל שני מסלולי אתגר: הראשון עסק בשאלת הפחתת בזבוז מזון ממגזר החקלאות והשני התמקד בהתנהגות צרכנית והאפשרויות להפחית בזבוז מזון בעת הקניה, בבית או בהסעדה יזמים 150-מוסדית. בהאקתון השתתפו למעלה מ ומנטורים ובסופו הוכרזו שני מיזמים זוכים שקיבלו תמיכה להמשך פיתוח המיזם. • השיק המשרד להגנת הסביבה 2011 בשנת קמפיין הסברה שנתי בנושא "מתחילים לחשוב ). מטרת Let’s Think Green Campaign( "ירוק הקמפיין היתה להוביל שינוי תפיסתי והתנהגותי בקרב הציבור בישראל בתחום הסביבה. בקמפיין שהתבסס על האסטרטגיה "חיים ירוקים. כולם מרוויחים מזה", הוצג הרווח הכלכלי והסביבתי שקיים בהתנהגות סביבתית נכונה והוצעו לציבור שורה של פעולות שביצוען יכול לחסוך כסף לכל משפחה. אחד הנושאים העיקריים בהם עסק הקמפיין היה קניה אחראית של מזון ומניעת בזבוז הנובע מקניית יתר. • , מצויין יום צמצום בזבוז המזון 2018 החל משנת TNS - The Natural בחודש מרץ. ביוזמת ארגון .Step משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים הושק המיזם הלאומי לביטחון תזונתי 2017 בשנת כולל -המתקיים בשיתוף לקט ישראל ואשל ירושלים חב"ד. במסגרתו, מחולקים כרטיסים נטענים בשווי משפחות 10,800 - עבור למעלה מ₪ 500 של ביטחון תזונתי חמור. הפיילוט הושק -הסובלות מאי 99 לקט ישראל | המשרד להגנת הסביבה 98 2019 הדו״ח הלאומי- אובדן מזון והצלת מזון בישראל התפתחויות בעולם ובישראל בתחום הצלת מזון , רשויות36 - בפריסה ארצית ב2017 בפברואר בשנה. עם קליטת ₪ מיליון65-בעלות כוללת של כ המשפחה לתוכנית, מעביר משרד העבודה והרווחה כולל חב"ד, - לרשותה, באמצעות אש"ל ירושלים כל חודש. הכרטיס ₪ 500 כרטיס טעון בשווי של (ללא טבק ₪ 250-מאפשר רכישת מוצרי מזון ב ואלכוהול) ברשתות נבחרות ובחנויות מקומיות, וקניית ירקות ופירות ומזון יבש שמקורם בהצלת מזון 180( נוספים₪ 250-(שמובלים לבתי המשפחות) ב מזון יבש).₪ 70 , ירקות ופירות₪ , של משרד העבודה47 פורסם דוח מחקר2018 ביולי הרווחה והשירותים החברתיים, אשר בחן את אפקטיביות המיזם הלאומי לביטחון תזונתי. מתוך משפחות שיפרו את 150- משפחות במחקר כ968 משפחות70-מצב הביטחון התזונתי שלהם, כאשר כ ביטחון -ביטחון תזונתי חמור לאי-עברו ממצב של אי משפחות יצאו ממצב של 80-תזונתי מתון, וכ ביטחון תזונתי.-אי כותבי המחקר מציינים כי היקף הסיוע הינו נמוך -יחסית ולכן משפחות רבות נותרו במצב של אי מהמשפחות השתמשו 61%-ביטחון תזונתי, כ במשאבים שהתפנו להם לצריכת מזון ולא לצריכת מוצרים ושירותים אחרים דבר המעיד כי הסיוע ביטחון -ברמתו הנוכחית אינו מספק כדי לחלצן מאי תזונתי. , המיזם פועל לטובת משפחות 2020 נכון לאוגוסט שכבר החלו לקבל את השירות ומתוקצב עד לסוף .2020 שנת משרד החקלאות ופיתוח הכפר -משרד החקלאות ופיתוח הכפר מוביל מהלך בין משרדי כולל לגיבוש מדיניות לצמצום אובדן מזון ופחת בתוצרת טרייה, בדגש על ירקות ופירות. המשרד פועל במספר דרכים להקטין אובדן מזון, כגון: • עבודה על אריזות להארכת חיי מדף וצמצום אובדן מזון לאורך שרשרת האספקה. • תקני איכות לתוצרת חקלאית – סטנדרטיזציה של התוצרת. • הפעלת תכנית חינוכית בשיתוף פעולה עם משרד החינוך, לעידוד צריכה נבונה של פירות וירקות במערכת החינוך. • חקר בעיית הפחתים והצעת פתרונות למניעת איבודי מזון במהלך שרשרת השיווק של פירות וירקות בישראל. • פיילוט לבחינת היתכנות להעברת תוצרת עודפת לנזקקים. • גיבוש אסטרטגיות שיווק שיעודדו מכירה וקנייה של "פירות וירקות מכוערים". • המחלקה לאחסון תוצרת חקלאית במכון וולקני מפרסמת הנחיות שימור פירות וירקות בבית הצרכן. • פורסמו הנחיות שימור פירות וירקות לסיטונאים וקמעונאים. • עידוד התארגנות להקמת שוקי איכרים. מיזם משותף עם לקט ישראל נוסף על כך, משרד החקלאות קיים מיזם משותף עם , במסגרתו הועסקו 2018-2020 לקט ישראל בשנים פועלים בדואים בפעילות קטיף, רכז שטח אשר מטפל בכל הקשור לפעילות הקטיף ורכב ייעודי שמסיע את הקוטפים למקום הקטיף וחזרה ליישוביהם. חשוב לציין כי המועסקים קיבלו שכר ותנאים סוציאליים מלאים. משאיות של לקט ישראל הובילו את היבול שנקטף מהשדות למרכז הלוגיסטי, שם היבול מוין, מרכזי 10-נארז ונשלח באמצעות משאיות הארגון ל ישובים בדואים.6-חלוקה ב בנוסף, תזונאית בדואית, מטעם לקט ישראל, העבירה סדנאות "תזונה לחיים" המותאמות לתרבות מפגשים, במהלכם 4 -הבדואית. כל סדנא מורכבת מ נחשפו המשתתפים לעקרונות ולידע בנושאים הקשורים לתזונה נבונה בתקציב מוגבל, בשילוב עם תכנים הנוגעים להתנהלות אישית ומשפחתית דיווחים מהשטח מעידים על העצמה אישית הנלווית לרכישת הידע והכלים. רשות החברות הממשלתיות רשות החברות הממשלתיות הורתה 2019 בינואר לחברות הממשלתיות לדון בתוכניות ליצירת ערך חברתי. הרשות פירסמה סל כלים לאחריות תאגידית חברתית עבור החברות הממשלתיות, רשות החברות הממשלתיות הורתה לחברות הממשלתיות לדון בתוכניות ליצירת ערך חברתי ופירסמה סל כלים לאחריות תאגידית חברתית, ביניהם ניתן למצוא גם את כלי הצלת המזון. ביניהם ניתן למצוא גם את כלי הצלת המזון מחברות הסעדה ותרומתו לנזקקים, זאת בהמשך לפעילות משותפת של עמותת ידיד, לקט ישראל ורשות החברות הממשלתיות. זאת, מתוך הבנה שחברה ממשלתית אשר תתרום את העודפים שלה תעורר תשומת לב ניהולית לבזבוז משאבים שאינה זוכה בדרך כלל לתשומת לב, ותצליח רשות 2019 לייעל ולהתייעל בפעילותה. במאי החברות הממשלתיות הפיצה לדריקטוריונים של החברות הממשלתיות רשימת שיתופי פעולה עם משרדי ממשלה במיזמי "ערך משותף" והנחתה אותם לדון בהם. הצעת חוק חלוקת עודפי מזון הראוי 2019–למאכל אדם שלא נמכר, התשע"ט הונחה על שולחן הכנסת לדיון מוקדם 2019 בשנת הצעת חוק "חלוקת עודפי מזון הראוי למאכל אדם שלא נמכר" של חברת הכנסת מיכל רוזין. על פי הצעת חוק זה, ספקי מזון יחוייבו להתקשר עם עמותות לחלוקת מזון שלא נמכר וראוי למאכל אדם. כמו כן, החוק יסדיר את תנאי העברת עודפי המזון ליעדם. על פי הצעה זו, ספק המזון והעמותה לחלוקת המזון לא יישאו באחריות אזרחית או פלילית לנזק שנגרם עקב חלוקת עודפי המזון. , אשר 2016 חוק דומה קיים גם בצרפת החל משנת מחייב את כל רשתות השיווק המוכרות בשטח של מ"ר לתרום את עודפי המזון לבנקי 400-מעל ל מזון, במקום להשליכם או להשמידם. גם איטליה, פולין, שוויץ וצ'כיה חוקקו חוקים דומים אשר הביאו להפחתת אובדני מזון מרשתות השיווק ולהגברת התרומות לארגוני הצלת המזון במחוזותיהן. כמו הועלתה 2018 כן, במדינת מיזורי בארה"ב בשנת הצעת חוק שעל פיה העסקים הגדולים במדינה ידרשו לתרום את עודפי המזון שלהם. הצעת חוק להטבת מס לתרומת עודפי 48 מזון הונחה על שולחן הכנסת לדיון מוקדם 2017 בשנת הצעת חוק של הח"כים מירב בן ארי, רועי פולקמן ואיילת נחמיאס ורבין, אשר תעניק זיכוי מס בעד משווי התרומה. 50% תרומת מזון בשווי של מטרתה של הצעת החוק היא לתמרץ יצרני מזון, משווקי מזון, יבואני מזון, עוסקים במזון ומגדלי תוצרת חקלאית ומזון מן החי, לתרום מזון, לרבות עודפי מזון, לארגונים שעוסקים בחלוקת מזון ללא ביטחון תזונתי -תמורה לנזקקים הסובלים מאי באמצעות הגדלת שיעור הזיכוי במס. חוק דומה קיים כבר במדינות נוספות כגון צרפת, נחקק חוק 1988 איטליה, וארה"ב. בצרפת בשנת משווי התרומה 60% המעניק זיכוי מס בשווי של עבור תרומות מזון. בארה"ב מוענק זיכוי מס ברמה הפדראלית עבור תרומות לצדקה, וזיכוי מוגבר עבור תרומות מזון. נחקק באיטליה חוק דומה המעניק 2016 בשנת זיכוי מס לתרומות מזון. החוק מגדיר את מהות אובדן המזון ומה הם עודפי מזון; קובע את היררכיית הטיפול במזון; מבהיר את סוגי המזונות שניתן לתרום (כגון מזון עם תווית שגויה, מוצרי מזון שהוחרמו על ידי רשויות ציבוריות והינן בטוחות למאכל אדם וכו'); מבהיר את מצבם של ארגוני הצדקה המחלקים מזון באופן קבוע ומפשט ומתקן תקנות ביחס לתרומת מזון. 2018 , מחקר הערכה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים-. המיזם הלאומי לביטחון תזונתי47 2017–. תיקון פקודת מס הכנסה (זיכוי בעד תרומת מזון), התשע"ח48 המלצות מדיניות לעידוד הפחתת אובדן מזון והצלת מזון13 103 לקט ישראל | המשרד להגנת הסביבה 102 2019 הדו״ח הלאומי- אובדן מזון והצלת מזון בישראל חסמים ומדיניות לעידוד הצלת מזון בישראל, כמו במדינות אחרות בעולם, פועלים לעידוד הפחתת אובדן מזון והצלתו אולם טרם נקבעה מדיניות ממשלתית לקידום הנושא , בדומה 2019 דו"ח אובדן והצלת המזון הלאומי לקודמיו, מצביע על כדאיות גבוהה להצלת מזון, מההיבטים הכלכליים, החברתיים והסביבתיים. • מבחינה כלכלית: מקרה ברור של כשל שוק. במחירי השוק, אין כדאיות להצלת המזון, אולם במחיר כלכלי המשקף את הערך האלטרנטיבי והתמורה התזונתית, קיימת כדאיות גבוהה להצלת המזון. מומלץ לבחון את כלי המדיניות הבאים לעידוד הפחתת אובדן מזון והצלת מזון , בהתאם לעקרונות שגיבש2030 בהיקף אובדן המזון עד לשנת50% יעד אשר יקבע הפחתה של האו"ם. קביעת יעד לאומי מעלה את הנושא לסדר היום הציבורי ומהווה מחויבות לפעול למימוש היעד. במקביל לקביעת היעד, יש צורך ליצור כלי מדידה ובקרה שיאפשרו בחינה שוטפת של העמידה ביעד שנקבע. קביעת יעד לאומי להפחתת אובדן מזון והצלתו 1 2 ,התוכנית תתייחס לאובדן המזון לאורך כל שרשרת הערך ולכלל התנאים הנדרשים (תפעוליים רגולטוריים, כלכליים) למימוש הדרגתי של יעד צמצום אובדן המזון ולהצלת מזון. גיבוש תוכנית לאומית להפחתת אובדן מזון והצלת מזון בחינת מתן תמיכות בפעילויות ומיזמים להפחתת אובדן מזון / הצלת מזון שמטרתן להביא להפנמת התועלות הסביבתיות מהפחתת אובדן מזון ומהצלת מזון. תמיכה ממשלתית בפעולות לטובת הפחתת אובדן מזון / הצלת מזון 4 5 בחינת הצורך לעדכון הסטנדרטים בקביעת תאריכי התפוגה של מוצרי מזון שונים, תוך הקפדה על בריאות הציבור מחד, ומניעת בזבוז מזון מאידך, וכן בחינת אופן הצגת תאריכי התפוגה בצורה ברורה יותר לצרכן. הסדרה מחודשת של תאריכי תפוגה כיום מונהג מנגנון וולנטרי לפיו מתאפשר לרשויות מקומיות לגבות מבתי עסק אגרה ייעודית בגין . מומלץ לבחון הפיכת מנגנון זה למחייב בכלל הרשויות בישראל. לצורך 49 איסוף פסולת מסחרית כך יש להסדיר את הקריטריונים לפיהם יגבה התשלום לפסולת מסחרית לכלל בתי העסק וכן את גובה התשלום כך שייווצר תמריץ כלכלי להפחתת השלכת פסולת בכלל ופסולת מזון בפרט ממפעלי המזון, רשתות השיווק, מסעדות, בתי מלון, אולמות אירועים וכדומה. העסק שהוא המקור של הפסולת האורגנית יידרש לשאת בעלויות הטיפול בפסולת זו והתשלום ייצר תמריץ עבור עסקים אלה לתרום את המזון במקום להשליכו. תשלום בגין פסולת מסחרית 3 בחינת האפשרות לחייב גופים מתוקצבים על ידי המדינה, המנהלים (ישירות או באמצעות קבלן איש ביום להתקשרות עם עמותת הצלת מזון מוכרת כתנאי 1,000 משנה) מטבח המאכיל מעל לתקציב ממשלתי (כולל גופים ביטחוניים, מפעלי הזנה של בתי הספר, חברות ממשלתיות וכד'). הצלת מזון בגופים ממשלתיים ומתוקצבים 6 7 בחינת האפשרות לחיוב גופים פרטיים המשתתפים במכרזים ממשלתיים לאספקת שירותים כלשהם למדינה (לא רק בתחום המזון), אשר יש להם מקורות מזון ברי הצלה, בהתקשרות עם עמותת הצלת מזון מוכרת, כתנאי סף להתקשרות. הצלת מזון כתנאי להשתתפות עסקים פרטיים במכרזים ממשלתיים המלצות מדיניות לעידוד הפחתת אובדן מזון והצלת מזון • מבחינה חברתית: המזון המוצל שייתרם לנזקקים יביא לצמצום אי השוויון ועלייה בביטחון התזונתי של תושבי המדינה. • מבחינה סביבתית: מאמץ זה יחסוך משאבים רבים (אנרגיה, מים, קרקע, כמיקלים), יקטין פליטות גזי חממה ומזהמים לאוויר ויפחית את כמויות הפסולת המועברת להטמנה. 8 קיימים דברי חקיקה אשר תורמים להשמדתו ואובדנו של מזון טוב, מזין וראוי למאכל. נדרשת בחינה מקיפה של הדין הקיים בישראל ותיקונו באופן שימנע אובדני מזון ויעודד את הצלתו באמצעות מערכת תמריצים שתביא להצלת עודפים אלו והעברתם לנזקקים. תרומתה של הרגולציה הקיימת לאבדן מזון . על פי עקרון המזהם משלם בהתאם לקריטריונים אחידים לגבי 'פסולת עודפת' שהוגדרו על ידי משרד הפנים49