חומר רקע

.1 .2 .3 יתרון כלכלי הצלת מזון הינה חלופה לייצור מזון תוך מניעת מרבית המשאבים והעלויות הכרוכים בייצור מזון. יתרון חברתי הקטנת פערים ומניעת אי בטחון תזונתי בקרב השכבות החלשות. יתרון סביבתי הפחתת מזהמים ופליטות תוך חיסכון במשאבי קרקע ומים. למה כדאי להציל מזון? הצלת מזון הינה נוסחה מנצחת המונעת אובדן מיותר, מאפשרת ייצור מזון ללא שימוש נוסף במשאבי טבע, קרקע ומים, מונעת יצירת פסולת ותורמת להפחתת פליטות מזהמים וגזי חממה כמה מהמזון האבוד הוא בר הצלה? 50% הצלה, כלומר-הינו מזון בר מזון הראוי למאכל אדם מהמזון האבוד היקף המזון הצלה-בר ב י ש ר א ל 1.2 מיליון טון 7.1 בשווי לשנה ₪ מיליארד ?כמה מזון הולך לאיבוד בישראל 2.5 מיליון טון סך היקף אובדן המזון בישראל 2019 35% אובדן המזון בישראל :שווי אובדן מזון בר הצלה לפי קטגוריות 1,560 ₪ מיליון 3,600 ₪ מיליון 1,300 ₪ מיליון 420 ₪ מיליון220 ₪ מיליון חקלאות מיון ואריזה תעשייה קמעונאות והפצה מוסדי 20.3 ₪ מיליארד בשווי של היבטים כלכליים, חברתיים, סביבתיים היבטים כלכליים, חברתיים, סביבתיים השפעות ועלויות סביבתיות של אובדן ובזבוז מזון מגזי החממה בישראל מקורם באובדן מזון 6% נגרם מהשלכת מזון ע"י צרכנים ומגלם בתוכו השפעות הסביבתיות הכרוכות בגידול, שינוע, עיבוד והפצה, טרם הגיע לצרכן 55% מהנזק הסביבתי מוצרי מזון אשר מקורם מן החי בעלי ההשפעה הסביבתית הגדולה ביותר שליש מהיקף הפסולת הביתית בישראל, מקורה באובדן מזון ₪ מיליארד1.4 אובדן משאבי טבע ₪ מיליארד1.0 פליטות גזי חממה ומזהמי אוויר ₪ מיליארד0.8 טיפול בפסולת ₪ מיליארד 3.2 סך העלות הסביבתית של אובדן מזון בישראל 2019 הנתונים המרכזיים מדו"ח אובדן מזון והצלת מזון בישראל לשנת המושקע בהצלת מזון מאפשר ₪1 כל ₪3.6 להציל מזון בשווי ישיר של ₪3.6 = ₪1 בשקלול גזי חממה, מזהמי אוויר וטיפול שמושקע בהצלת מזון ₪ 1 בפסולת כל ₪ 4.2 מניב למשק הלאומי ערך של ₪4.2 = ₪1 מומלץ לבחון את כלי המדיניות לעידוד הפחתת אובדן מזון והצלת מזון: מהיקף 50% - קביעת יעד לאומי להפחתת אובדן מזון והצלתו , בהתאם לעקרונות שגיבש האו"ם.2030 אובדן המזון עד לשנת התוכנית - גיבוש תוכנית לאומית להפחתת אובדן מזון והצלת מזון תתייחס לאובדן המזון לאורך כל שרשרת הערך ולכלל התנאים הנדרשים (תפעוליים, רגולטוריים, כלכליים) למימוש הדרגתי של יעד צמצום אובדן המזון. בחינת האפשרות להפוך את המנגנון - תשלום בגין פסולת מסחרית הוולונטרי הקיים כיום, המאפשר לרשויות מקומיות לגבות מעסקים אגרה ייעודית בגין איסוף פסולת מסחרית למנגנון מחייב. תמיכה ממשלתית בפעולות לטובת הפחתת אובדן מזון / הצלת בחינת תמיכות בפעילויות ומיזמים במטרה להביא להפנמת - מזון התועלות הסביבתיות מהפחתת אובדן מזון ומהצלת מזון. בחינת הצורך לעדכון - הסדרה מחודשת של תאריכי תפוגה הסטנדרטים בקביעת תאריכי התפוגה של מוצרי מזון שונים וכן בחינת אופן הצגת תאריכי התפוגה בצורה ברורה יותר לצרכן. בחינת האפשרות לחייב - הצלת מזון בגופים ממשלתיים ומתוקצבים 1,000 גופים מתוקצבים על ידי המדינה, המנהלים מטבח המאכיל מעל איש ביום להתקשרות עם עמותת הצלת מזון מוכרת כתנאי לתקציב ממשלתי. הצלת מזון כתנאי להשתתפות עסקים פרטיים במכרזים בחינת האפשרות לחיוב גופים פרטיים המשתתפים - ממשלתיים במכרזים ממשלתיים לאספקת שירותים כלשהם למדינה (לא רק בתחום המזון), אשר יש להם מקורות מזון ברי הצלה, בהתקשרות עם עמותת הצלת מזון מוכרת, כתנאי סף להתקשרות. קיימים דברי חקיקה - תרומתה של הרגולציה הקיימת לאבדן מזון אשר תורמים להשמדתו ואובדנו של מזון טוב, מזין וראוי למאכל. נדרשת בחינה מקיפה של הדין הקיים בישראל ותיקונו באופן שימנע אובדני מזון ויעודד את הצלתו והעברתם לנזקקים. התרומה למשק מהצלת מזון ,₪ מיליארד3.2 ניתן להציל מזון בשווי₪ מיליון880 » בעלות של שהינו שווה ערך למלוא הפער בין ההוצאה על צריכת מזון ביטחון תזונתי לבין רמת -של האוכלוסייה שהינה בעלת אי ההוצאה הנורמטיבית על צריכת מזון. הצלת מזון מאפשרת להגיע ליעד חברתי זהה. » הצלת מזון הינה בעלת עדיפות ברורה ביחס לחלופה של השלמת הביטחון התזונתי באמצעות -פער אי מתן קצבאות, תרומות, סובסידיות או תמיכות לנזקקים. ₪מיליארד ₪ מיליון880 בעלות של בלבד החיסכון השנתי למשק הוא:2.3 ?צריך להציל 20%-המהווים כ מהיקף המזון האבוד בישראל, תאפשר להשלים את מלוא פער חוסר הביטחון התזונתי של האוכלוסייה הישראלית ביטחון תזונתי. -הנמצאת באי 500 אלף טון מזון אבוד בשנה