חומר רקע

מעל50% מהתקצ יב של יש די ן ושוברים שתיקה הגיע השנה מ"ישויות מדיניות."זרות 100% מהעדויות בדו ח הגיעו מאנשים שחיים או שירתו כ .חיילים בשטחים הכבושים פלישות לבתים– פגיעה לא מידתית בבריאות הנפש של ילדים, נשים ותאים משפחתיי ם נייר עמדה מבוסס על דו"ח""חיים חשופים – דיון וב ועדה המיוחדת לזכויות הילד8.12.20 הפלסטינים החיים תחת משטר הכיבוש בגדה המערבית חשופים כל העת לפלישה שרירותית של כוחות הצבא הישראליים לביתם ולפגיעה הקשה הנובעת מפלישות אלה. פלישות של הצבא הישראלי לבתי פלסטינים בגדה המערבית מהוות חלק בלתי נפרד .משגרת הכיבוש וממנגנון השליטה על האוכלוסייה הפלסטינית הבית מקנה ליושביו תחושה של זהות וביטחון. השליטה על המתרחש בו היא תנאי יסוד לחירותו של אדם. חדירה כפויה של כוחות הצבא אל הבית מהווה פגיעה קשה בכבודו, בחירותו ובפרטיותו של אדם. לכן, בכל שיטות המשפט המכבדות את זכויות האדם מוטלות על רשויות השלטון מגבלות חמורות שנועדו לצמצם ככל האפשר את השימוש בפעולות מסוג זה ולהגן על הפרט מפני .פגיעה הפלסטינים בגדה המערבית אינם נהנים מהגנה דומה- התחיקה הצבאית החלה בגדה המערבית אינה מתנה פלישה לבית בהוצאת צו שנית ן בידי שופ ט . בכך היא מותירה את הפלסטינים חשופים לפלישה שרירותית לבתיהם. כמעט מדי לילה חיילים ישראלים חמושים פולשים לבתי ם., מעירים את בני הבית ומבצעים פעולות שונות בבתיהם של התושבים הפלסטינים לפי נתוני האו"ם, פלישות כאלה מתרחשות למעלה ממאתיים חמישים פעמים ב חוד ש . מעבר לפגיעה הנגרמת ליחידים ולמשפחות בעקבות ,הפלישה לבתיהם פרקטיקה זו מהווה בפועל אמצעי להפגנת נוכחות וכוח וכן אמצעי לדיכוי, הפחדה והגברת השליטה על האוכלוסייה הפלסטינית . ניתן להצביע על ארבעה טיפוסים עיקריים של פלישות צבאיו ת :לבתי פלסטינים בגדה המערבית חיפו ש ; מעצ ר ; "מיפו י ;" ו השתלטו ת לצורך מבצע י . אף שפלישות לבתים לצורך מטרות שונות נבדלות אלה מאלה הן בעיגון החוקי שלהן והן בפעולות .המתבצעות במהלכן, ככלל הן מתנהלות באופן דומה הרוב המכריע של הפלישות לבתים מתרחש בשעות הלילה או לפנות בוק ר ; ביצוע פלישות בשעות הלילה היא מדיניות ישראלית מוצהרת, אף ששיטת פעולה זו רק מגבירה את הפגיעה בבני הבית. בהיעדר חובה בתחיקה הצבאית להוצאת צווים שיפוטיים המאשרים את החדירה לרשות הפרט, החיילים אינם מציגים לבני .המשפחה צו או כל אסמכתה אחרת בנוגע לסיבת הפלישה לבית או לסמכות שאישרה פעולה זו הצו בדבר הוראות ביטחון אינו ,מחייב הוצאת צו שיפוטי לצורך ביצוע פעולה שכזו ומתיר לכל קצין להורות על ביצוע חיפוש בבית. 1 הנסיבות שבהן מותר לבצע .חיפוש בבית מוגדרות באופן רחב ועמום והן אינן מוגבלות למקרים שבהם קיים חשד לביצוע עבירה או שישנו חשד מבוסס וקונקרטי ביקורת שיפוטית נועדה להגביל את כוחה של הרשות המבצעת לחדור לרשות הפרט. היעדר חובה לביקורת שיפוטי ת , ביחד עם ההגדרה הרחבה והעמומה של התנאים המתירים פלישה לבית, מעניקים לצבא סמכות דרקוני ת לשימוש בכוח ומובילים לפגיעה שרירותית בזכויותיהם של פלסטינים בגדה המערבית . המשפט הבינלאומי אוסר על פגיעה שרירותית בזכויותיהם של מי שנתונים לכיבו ש וקובע כי כל פגיעה כזו צריכה להיות מידתית – כלומר לתכלית ראויה, בהתבסס על חשד קונקרטי, ובאופן מצומצם ככל הניתן. מנגנון ההרשאה המתירני שמשרטט הצו בדבר הוראות ביטחון רחוק מאוד מהסטנדרט שק בעו מוסדות המשפט הבינלאומיים. 2 ,בפועל פלישות לבתים אכן מתבצעות במקרים שבהם אין חשד כלפי בני הבית או שיש כלפיהם חשד כללי ונמוך בלב ד .. במקרים רבים מאוד, חיפוש בבית מסתיים בלא כלום העדויות שנאספו חושפות כיצד במהלך פלישות צבאיות לבתים ילדים– ובכלל זה ילדים צע ירים מאוד– נקלעים לסיטואציה שבה הם נתונים לחסדיהם של חיילים זרים חמושים, שמעירים אותם משנתם באגרסיביות, צועקים עליהם או מחזיקים אותם תחת שמירה עם הוריהם. מעדויות שנאספו על ידי ארגון שוברים שתיקה עולה שחיילים המבצעים פלישות לבתים אינם מקבלים הנחיות מיוחדות בנוגע ליחס לקטינים בזמן פלישה לבית, וכי אם הנחיות כאלה ניתנות– הן אינן מקבלות חשיבות גבוהה. זאת אף על פי שמגע עם ילדים ובני נוער הוא חלק בלתי נפרד מפעולות אלה וחרף העובדה שמדובר באוכלוסייה פגיעה במיוחד. היעדר הכשרה ייעודית משמעותית הנוגעת ליחס כלפי ילדים מבטא באופן ברור את המעמד המשני שנותן הצבא לצמצום הפגיעה בזכויותיהם של חפים מפשע במהלך פלישות לבתים . השפעות על ילדים ומשפחו ת אחד המאפיינים המייחדים פלישות לבתים בהשוואה לפעולות צבאיות אחרות היא העובדה שהן משפיעות על החיים של כלל בני המשפחה, ובכלל זה של ילדים ובנ י נוער הנחשפים אליהן. בהתאם לכך, יש לבחון פעולות אלה גם לאור ההגנות המיוחדות החלות ( על ילדים במשפט הבינלאומי. האמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד1989 ) היא המסמך הבינלאומי הבולט והמקיף ביותר בתחום .זכויותיהם של ילדים האמנה מהווה חלק מהמשפט הבינלאומי הפומבי ו לכן מחייבת את המדינות החתומות עליה, בהן ישראל שאישררה את האמנה ב - 1991 . 1 צו בדבר הוראת ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס ' 1651 ,)תש"ע - 2009 ', ס67 . 2 אמנת האג בדבר דיני המלחמה ביבשה ( 1907 ), סעיף43 .לתקנות הנלוות מעל50% מהתקצ יב של יש די ן ושוברים שתיקה הגיע השנה מ"ישויות מדיניות."זרות 100% מהעדויות בדו ח הגיעו מאנשים שחיים או שירתו כ .חיילים בשטחים הכבושים האמנה שמה דגש מיוחד על כבוד הילד ומקימה הגנה מיוחדת על פרטיותם של ילדים, וקובעת כי ילד "לא יהא נתון להתערבות "שרירותית או בלתי חוקית בפרטיותו, משפחתו ביתו או תכתובתו. 3 הזכויו ת המעוגנות באמנה נתונות לכל הילדים באשר הם ילדים ובאשר הם בני אדם . 4 סעיף2 לאמנה קובע כי "המדינות החברות יכבדו ויבטיחו את הזכויות המפורטות באמנה זו לכל ילד בתחום שיפוטן [...]". אף על פי כן, ישראל גורסת כי האמנה אינה חלה בגדה המערבית, בהתאם לעמדתה הכללית בנוגע לאי תחולת דיני זכויות האדם באזור זה . 5 נזכיר כי עמדתן של הקהילה המשפטית והקהילה הבינלאומית, כמו גם עמדתנו, היא כי דיני זכויות האדם כולם, ובכללם גם האמנה לזכויות הילד, חלים בגדה המערבית ומחייבים את הרשויות הישראליות. 6 הפלישו ת הצבאיות לבתים בגדה המערבית פוגעות במרחב הבטוח של משפחות פלסטיניות, ועלולות להיות חוויה טראומטית לבני המשפחה כולה. בבחינת ההשפעה של פלישות צבאיות לבתי פלסטינים בגדה המערבית על בריאות הנפש, יש לקחת בחשבון את העובדה שמי שחווים אותן חיים תחת משטר כיבוש מתמשך . פלישות לבתים הן אירועים בעלי פוטנציאל טראומטי: הן משום שהן כוללות חדירה כפויה של כוחות זרים למרחב הפרטי של בני הבית; והן משום שנוכחות החיילים החמושים בבית והאופן שבו הם מתנהלים בתוכו יוצרים חוויה של איום וחשש מפני פגיעה פיזית. חלק מהאירועים אף כוללים איו ם מפורש בפגיעה פיזית או אלימות ישירה. 7 השלכות של פלישות לבתים על בריאות הנפש של ילדים ונוע ר התגובה הרגשית של ילדים ובני נוער לטראומה מתעצבת בהתאם להבנתם את האירוע ולמשמעות שהם מייחסים לו– גורמים המושפעים משלב ההתפתחות שבו הם מצויים. בהשוואה למבוגרים, ילדי ם עלולים לחוות קושי גדול יותר בהבנה והכלה רגשית .של התרחשויות קיצוניות בדו"ח המל א רואיינו הורים ל- 41 ילדים כאשר כמעט כולם סיפרו על שינויי התנהגות א ו שינויים רגשיים ,שהופיעו אצל ילדיהם לאחר הפלישה לבית המשפחה. מדיווחי ההורים ניתן ללמוד על תופעות חוזרות בהן הפרעות בשינה התגברות התלות בהורים, הסתגרות והתנהגות תוקפנית. המצוקה הנפשית של ההורים, הן בעקבות הפלישה לבית והן לנוכח היבטים נוספים של מציאות הכיבו ש, עלולה לפגוע ביכולתם לספק לילדיהם את תחושת הביטחון הנדרשת לשם תהליך ההחלמה . 8 בהיעדר טיפול והחלמה עלולה להיווצר פגיעה משמעותית בהתפתחות התקינה של ילדים ובני נוער שחוו טראומה, במיוחד ילדים בגילאים צעירים . • כל הילדים והילדות שהוריהם רואיינו לדוח סובלים מהפרעו ת שינה, תופעה הנקשרת כאמור למצב של עוררות ית ר . תסמינים של עוררות יתר עלולים להפריע לשגרת החיים של ילדים אלה גם בשעות היום. כך, כל דפיקה בדלת יכולה לעורר את חווית הפלישה לבית . • כמו כן סיפרו המרואיינים על תלות גובר ת של ילדיהם בהם לאחר אירוע הפלישה לבית. אצל ר בים מהילדים התלות באה לידי ביטוי בקושי להירדם וברצון לישון בקרבת הוריהם. תלות כזו יכולה להיות ביטוי לחרדת פריד ה , המאופיינת בתחושות פחד או חרדה בנוגע לפרידה מהבית או מדמויות התקשרות . • חלק מההורים דיווחו על תסמינים גופניי ם ,אצל ילדיהם כמו כאבי בטן והתכווצויות .לצד אי רצון להישאר לבד בלילה תסמינים גופניים כאלה יכולים להיות תרגום פיזי של רגשות שליליי ם שהילדים חוו, שהם מתקשים לבטא בצורה מילולית . • התנהגות תוקפני ת : תסמיני פוסט- טראומה יכולים לכלול שינויי התנהגות כמו נטייה להתרגז בקלות או אף הפגנת תוקפנות. בין ההורים היו שדיווחו על התפרצויות זעם, התנהגות תוקפנית כלפי הסביבה או שבירת צעצועים על ידי 3 אמנה בדבר זכויות הילד ( 1989 ) סעיף16 . 4 משרד המשפטים, הוועדה לבחינת עקרונ ,ות יסוד בתחום הילד והמשפט ויישומם בחקיקה דוח ועדת המשנה בנושא הקטין בהליך הפלילי , פברואר2003 ; אמנה בדבר זכויות הילד ( 1989 ), סעיף2 . 5 בדיווחיה לוועדת האו"ם לזכויות הילד מדינת ישראל אינה מדווחת על מצב זכויותיהם של ילדים פל סטינים, גם כשהדברים אמורים בתחומי ם המצויים ישירות תחת אחריותה .)ופעולתה (כגון מעצר וכליאה של ילדים בבתי כלא צבאיים או שפיטתם במערכת המשפט הצבאית ראו למשל דבריו של אביתר מנור, הנציג הקבוע של ישראל במשרד האו"ם :בז'נבהCommittee on the Rights of the Child Reviews Report of Israel, United Nations Office, Geneva, June 2013. 6 ,ארנה בן נפתלי ויובל שני המשפט הבינלאומי בין מלחמה לשלום , הוצאת רמות– ,אוניברסיטת תל אביב2006 '. עמ216 ; Advisory Opinion ICJ Reports of Judgment, and Order Legal consequences of the Construction of a Wall in the Occupied Palestinian Territory, Advisory opinion of July 2004. P.136 at pp. 177-181. . לאלה מצטרפים גם שורה של החלטות של בית המשפט האירופי אשר קבע את מבחן "השליטה האפקטיבית" כמכריע בדבר הגבולות הגיאוגרפיים של תחו לת האמנה האירופית ב דבר זכויות אדם וחירויותיו הבסיסיו ת, וכן פסקי דין שניתנו על ידי בית הלורדים הבריטי אשר קבע כי דיני זכויות האדם הבינלאומיים שבריטניה מחויבת להם חלים גם בתחומי ש טח .כבוש הנתון לשליטתה ולשליטת חייליה, כדוגמת עיראק גם בג"ץ בכמה מפסיקותיו קבע כי קיימת הנחה בדבר תחולת האמנות על השטחים הכבושים וכ י זכויות היסוד של אדם .או קבוצה חלות גם בעת מלחמה בג"ץ7957/04 'זהראן יונס מוחמד מראעבה ואח' נ' ראש ממשלת ישראל ואח ,, פסק דין2005 ', פס56 ; בג"ץ2150/07 עלי חסיין מחמוד אבו צפייה נ' שר הביטחון ,, פסק דין2009 ', פס16 ; בג"ץ3969/06 ראש מועצת הכפר דיר סאמט, מ 'וחמד עבד מחמוד אלחרוב ואח' נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית ואח , ,פסק דין2009 ', פס10 ו- 17 . 7להרחבה על השימוש של הצבא באסטרטגיה של יצירת איום במהלך הפלישה לבית, כמו גם על שימוש באיומים מפורשים ובא לימות פיזית ראו פרק ג' בחלק1 .בדו"ח המלא 8 מחקר מ - 2002 .מצא שרוב הילדים הפלסטינים מרגישים חוסר ביטחון, ומחציתם קושרים תחושה זו לתחושה שהוריהם אינם יכולים להגן עליהם Neil and Cairo Arafat Boothby, Secretariat of the National Plan of Action for Palestinian Children and Save the Children, A psychosocial assessment of Palestinian children, 2003. מעל50% מהתקצ יב של יש די ן ושוברים שתיקה הגיע השנה מ"ישויות מדיניות."זרות 100% מהעדויות בדו ח הגיעו מאנשים שחיים או שירתו כ .חיילים בשטחים הכבושים ילדיהם. אחת הדרכים להבין את השינויים האלה היא בכך שהאלימות שהילדים נחש פו אליה חלחלה לעולמם ומצאה ביטוי בהתנהגות אלימה כלפי סביבתם. • שבירת הקשרים המשפחתיים וערעור תחושת הביטחון בבי ת : פלישה צבאית לבית עלולה לערער את מבנה היחסים המשפחתי, במסגרתו ההורים (ובמשפחות מסורתיות אב המשפחה במיוחד) נתפסים כמי שאמורים לספק ביטחון והגנה למש פחה כולה. ברגעי הפלישה החיילים מותירים את ההורים במצב של חולשה או חוסר אונים. הפעלת אלימות כלפי אחד ההורים עלולה אף להגביר את תחושת אובדן השליטה. במצבים כאלה עלול להישבר הדימוי של אב המשפחה או של ההורים, בעיני עצמם ובעיני יתר בני המשפחה, כמי שמספקים הגנה ו ביטחון. מבוגרים שחוו פלישה צבאית לבתיהם דיווחו על תחושה מתמשכת של אובדן שליטה וחוסר אונים, על תסמיני פוסט- טראומה דוגמת עוררות יתר, הפרעות בשינה והימנעות, וכן על תסמינים של חרדה ותחושות עצב. פלישות לבתים עלולות להביא לפגיעה משמעותית בתפקודם ובהתפתחותם של מב.וגרים וילדים כאחד התגובות הרגשיות וההתנהגותיות מהוות תגובות נורמליות ,למציאות לא נורמלית, שבה משפחות מנושלות מיכולתן לשלוט על המרחב הפרטי והקרוב ביותר אליהן וחוות חוויות של איום חשש מפגיעה ולעיתים אף אלימות ממש. מעצרי קטינים בעת פלישה לבתים ואי שקילת חלופ ות מעצ ר מאות קטינים פלסטינים נעצרים מדי שנה בגדה המערבית9 , רבים מהם באמצעות פלישה של כח צבא לביתם באישון לילה. מעצר קטינים מלווה בהכרח בפגיעה בטובתם, ואולם גם בעת מעצר- מחובתו של הריבון להבטיח כי יישמרו זכויותיהם ואף יינקטו דרכים מיוחדות המביאו ת בחשבון את גילם הצעיר. למרות זאת, התחיקה הצבאית אינה כוללת צו מיוחד שנועד להנחות את הצבא ואת ,מערכת אכיפת החוק הצבאית כיצד לטפל בקטינים. אמנם הצבא טוען שהתביעה הצבאית עורכת בקרה מיוחדת על מעצרי קטינים וכי מעצר כזה דורש אישור של "גורם משפטי בכיר" בתביעה הצ באית10 , אך אין בטענה זו כדי לשנות את המצב הבסיסי שבו מעצרי קטינים באמצעות פלישות לבתים (ובכלל) מתבצעים ללא ביקורת שיפוטית. גורם משפטי צבאי, בכיר ככל שיהיה, הוא חלק ממערכת אכיפת החוק הצבאית. היעדר ההגנה בתחיקה הצבאית על קטינים במהלך מעצרם, כמו גם האופן שבו מעצרים אלה ,מבוצעים בפועל, מביא לפגיעה בכבודם של קטינים ולהפרה חוזרת של ההגנות המיוחדות שלהן הם זכאים לפי המשפט הבינלאומי בראש ובראשונה לפי האמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד . למרות ההשלכות השליליות שעלולות להיות למעצר לילי על ילדים ונערים ועל בנ י משפחתם, רבים מהמעצרים של קטינים פלסטינים מתבצעים בבתיהם באישון ליל. • בתחיקה הצבאית אין הוראה כלשהי המגבילה את הצבא בכל הנוגע לשעת ביצוע מעצר של קטין או לשעות שבהן ניתן לחקור קטין, וככל הידוע לא קיים נוהל צבאי שמטרתו לאסור או להגביל ביצוע מעצר של קטין בשע ות הליל ה • הצבא משתמש במעצר (המבוצע במקרים רבים בשעת לילה בביתו של הקטין) כברירת מחדל ואינו בוחן חלופות . • מסירת זימונים בכתב מתבצעת אף היא לעיתים קרובות באמצעות פלישה לילית לבית הקטין בכדי למסור לו את הודעת הזימון11 המשפט הבינלאומי מחייב את ישראל להגן על זכויותיהם של הפלסטינים החיים תחת שליטתה, ואין ספק ששמירה על שלומם הגופני והנפשי מהווה מרכיב יסוד .י בחובה זו לפלישות של הצבא הישראלי לבתי פלסטינים בגדה המערבית יש השלכות שליליות .קשות על בריאות הנפש של מבוגרים וילדים פלסטינים פגיעות אלה אינן גזירת גורל אלא תוצאה של מדיניות, המבטאת התעלמות מהפגיעה הממשית שפלישות צבאיות לבתים גורמות מביאה להפרה חוזרת של חובתה של ישראל להימנע מכל פגיעה שאינה הכרחית בזכויותיהם של האנשים הנתונים לשליטתה. 9 גיל הקטינות בתחיקה הצבאית הועלה מ - 16 ל- 18 רק בשנת2011 וזאת רק בנוגע .לעניינים מסוימים '(צו בדבר הוראות ביטחון. ס136 ). לענייני מעצר, התחיקה הצבאית קובעת חלוקה לקבוצות גיל: ילד– מי שלא מלאו לו12 שנים; נער– מי שמלאו לו12 אך לא מלאו לו14 שנים ; בוגר רך– מי שמלאו לו14 אך לא מלאו לו16 ; קטין– מי שמלאו לו 16 אך לא מלאו לו18 ; ובוגר– מי שמ לאו לו18 '(צו בדבר הוראות ביטחון. ס1 , 31 ו- 32 ). ילד שטרם מלאו לו12 שנים אינו נושא באחריות פלילית בשל מעשה שביצע (צו בדבר 'הוראות ביטחון, ס201 ), עם זאת ילד ים מתחת לגיל12 נעצרים לעיתים ומשוחררים כעבור כמה שעות בלי שתיפתח נגדם חקירה רשמית או יוגש כתב איש ום. ראו למשל: אתר ,בצלם חיילים ל קחו בכוח את יזן אידריס, בן התשע, מבית ספר יסודי בחברון , 21.3.2019 . 10 ,תגובת הפרקליטות הצבאית (במסגרת תגובת דובר צה"ל), בתוך: בצלם ילד אסור, ילד מותר– הפרת זכויותיהם של קטינים פלסטינים שנעצרו בחשד לידויי אבנים , יולי 2011 ', עמ65 . 11 A report written by a delegation of British lawyers on the treatment of Palestinian children – Children in Military Custody tch, a Military Court W under Israeli military law, September 2014.