חומר רקע

1 תקציר- דוח אובדן והצלת מזון לשנת2019 הדו"ח הלאומי ה- 5 לאובדן מזון והצלת מזון בישראל לש המשרד להגנת הסביבה וארגון לקט ישראל , מציג לראשונה פרק העוסק בהשפעות הסביבתיות של אובדן מזון והצלת מזון ומכמת את העלויות הסביבתיות של אובדן המזון עבור המשק בישראל. העלות הסביבתית של אובדן מזון בישראל לשנת2019 נאמדת בכ- 3.2 מיליארד שקל . מתוכה1.4 מיליארד שקל ,כתוצאה מאובדן מיותר של משאבי קרקע ומים1.0 מיליארד שקל מפליטות גזי חממה ומזהמי אוויר ו- 0.8 מיליארד שקל עלות ישירה של הטיפול בפסולת. אובדן המזון מייצר כ- 1.9 מיליון טון פסולת עירונית, שהם כ- 35% מהיקף הפסולת העירונית בישראל- כך עולה מהדוח הלאומי לאובדן מזון והצלת מזון בישראל אשר מפרסמים המשרד להגנת הסביבה וארגון לקט ישראל בהתבסס על המודל הכלכלי שלBDO . אובדן מזון אחראי ל- 6% מפליטות גזי החממה בישראל , שווה ערך לפליטות גזי חממה מ- 1.6 מיליון מכוניות בשנה – כחצי מכלל המכוניות בישראל . הפחתת היקפי אובדן המזון בישראל תסייע באופן משמעותי במאמץ הלאומי לעמידה ביעדים להפחתת פליטות גזי חממה אליהם התחייבה ממשלת ישראל בהסכם פריז שנחתם בוועידת האקלים של האו“ם בדצמבר2015 . ,אובדן מזון מהווה כשליש מהיקף הפסולת הביתית בישראל. סך העלות הכלכלית, הישירה והחיצונית לטיפול בפסולת כתוצאה מאובדן מזון בישראל לשנת2019, עומדת על כ- 1.2 מיליארד שקל . ממצאי הדו"ח מראים כי משפחה ממוצעת בישראל זורקת לפח מזון בשווי של 3,300 שקל ,בשנה שהם שווה ערך לחודש וחצי של צריכת מזון. אובדן מזון בשלב הצריכה הביתית מהווה כ- 55% מסך .כל העלויות הסביבתיות של אובדן המזון ההשפעות של האובדן בכל שלבי שרשרת הערך מייקרות את מחירי המזון בכ- 11%. בנוסף, אובדן המזון פוגע בפריון במשק בשל תשומות ייצור ועבודה היורדות .לטמיון ערכו של המזון האבוד בישראל, בהיקף של2.5 ,מיליון טון הוא 20.3 מיליארד שקל , המהווים כ- 1.5% מהתוצר הלאומי. בתוספת אובדן משאבי טבע, עלות פליטות גזי חממה ומזהמי אוויר ועלות טיפול בפסולת סך האובדן עומד על כ- 22 מיליארד שקל. לשם המחשה, עם א ובדן המזון ירדו לטימיון גם1,260 מיליוני קוט"ש חשמל , שווה ערך לכמות החשמל ;הנדרשת לייצור מחשבים ומיכשור אלקטרוני וחשמלי בישראל בשנה70 אלפי טונות של דלק היכולים להספיק לתדלוק של כ- 160 ;אלף מכוניות במשך שנה 180 מיליוני מ מ "ק של מים שפירים אשר יכלו למלא56,000 בריכות אולימפיות ריקות במים או לאפשר לכל אזרח במדינה להתקלח פעם ביום במשך ,שנה ו- 1 מיליון דונם קרקע חקלאית, שווה ערך ל- 20 .פעמים שיטחה של העיר תל אביב כמחצית מהאובדן הוא בר- הצלה, בהיקף של1.2 מיליון טון ובשווי של כ- 7 מיליארד שקל. כדי לסגור את פער אי-הביט חון התזונתי בישראל נדרש להציל20% מהמזון האבוד, בשווי3.2 מיליארד שקל . הצלת מזון מאפשרת לעשות זאת בעלות של880 מיליון שקל בלבד. במקביל יאפשר 2 הדבר לחסוך כ- 80 ,מיליוני מ"ק מים250 מיליון קוט"ש חשמל מיוצר, אלפי טון דלק, כ- 220 מיליון שקל כתוצאה מצמצום פליטות ג זי חממה ומזהמי אוויר וכ- 160 מיליון שקל כתוצאה מצמצום עלויות .טיפול בפסולת על פי אומדניBDO משבר הקורונה יביא לתוספת של145 אלף נפשות אשר יכנסו למצב של אי- ביטחון תזונתי שלא היו בו בעבר, בנוסף המשבר יביא להחמרת והעמקת אי- הביטחון התזונתי בקרב כ- 1,870 אלף איש שחיו באי- ביטחון תזונתי בתקופה טרום משבר הקורונה. השפעות אלו מגבירות את החשיבות בהצלת מזון אשר יכולה לסייע במזעור הפגיעה הכלכלית עקב המשבר עבור משפחות נזקקות אשר נפגעו כלכלית ולמזער את העלויות הסביבתיות המושתות על המשק הישראלי כתוצאה מייצור מזון שאינו נצרך בע י.תות אלו ארגון 'לקט ישראל' הציל בשנת2019 כ- 2.2 מיליון ארוחות מבושלות מבסיסי צה"ל, בתי מלון, חברות הסעדה, מסעדות ועוד וכ - 15.7 אלף טון תוצרת חקלאית בשווי כולל של כ- 209 מיליון שקל . עודפי המזון הללו מועברים מדי שבוע למעל175,000 נזקקים באמצעות כ- 200 .עמותות ברחבי ישראל ,מאז החל משבר הקורונה חילק הארגון מזון לכ- 250,000 נזקקים מדי שבוע באמצעות כ- 350 .ארגונים, עמותות ורשויות