חומר רקע

חן הרצוג ,כלכלן ראשי , BDO דיון בוועדת הפנים והסביבה של הכנסת 9 בדצמבר2020 כמה מזון אבד בישראל ב- 2019 ? מיליון טון אובדן מזון בשנה2.5 •האובדן 2.5 מיליון טון בשנה , כ- 35%מייצור המזון •שווי ישיר של האובדן 20.3 מיליארד₪ • עלות סביבתית 3.2מיליארד ש"ח אומדן אובדן המזון בישראל2019 ,אלפי טון מאובדן המזון במונחים כמותיים הוא בשלב הצרכנות46% אובדן במקטע הקמעונאות וההפצה אובדן במקטע הצריכה המוסדית 79אלף טון מזון בר הצלה בשנה בשווי כולל של כ- 1.3 מיליארד₪ היקף אובדן המזון השנתי במשקי הבית מיליארד ₪אובדן המזון במקטע הצריכה הביתית8.2 למה כדאי להפחית אובדן ולהציל מזון? מיליארד ₪ העלות הסביבתית של אובדן מזון בישראל3.2 השפעות סביבתיות של אובדן מזון 1.0 מיליארד ₪ 1.4 מיליארד ₪ 0.8 מיליארד ₪ 0.8מיל ' ₪משאבי קרקע 0.6מיל ' ₪ משאבי מים 0.7מיל ' ₪גזי חממה 0.6מיל ' ₪מזהמי אוויר מתוכם:מתוכם: מיליארד ₪ העלות הסביבתית של אובדן מזון בישראל3.2 מחוללי השפעות ועלויות סביבתיות למה כדאי להפחית אובדן ולהציל מזון ? היתרון הכלכלי שווי המזון המוצל פי3.6ביחס לעלות ההצלה , בתוספת השפעות סביבתיות המכפיל : 4.2 5.1 0.8 ₪ השפעת משבר הקורונה על אי הביטחון התזונתי בישראל משבר הקורונה– השפעה הן על היקף הבעיה והן על חומרת הבעיה •העמקת אי הביטחון התזונתי בקרב כ- 1.8מיליון איש שחיו באי ביטחון תזונתי טרום המשבר •הרחבת אי הביטחון התזונתי–כניסה כ של- 145אלף איש חדשים למצב של אי בטחון תזונתי •הגדלת פער אי ביטחון תזונתי ב- 420מיליון₪נוסף על3.2מיליארד₪ הקיימים טרום המשבר כמה מזון צריך להציל? פער ההוצאה על מזון של האוכלוסייה באי- בטחון תזונתי ביחס להוצאה הנורמטיבית הינו3.2 מיליארד ₪ (ללא השפעת משבר הקורונה) הוצאה על ירקות ופירות הוצאה על מזון ( ללא פירות וירקות וללא מזון מחוץ לבית) מקור : עיבודיBDO על נתוני למ"ס2018 כמה מזון נדרש להשלמת פער צריכת המזון בישראל? הצלת20% מהמזון האבוד תכסה את פער אי-הביטחון התזונתי הפער בהוצאה על צריכת מזון ביחס לרמת ההוצאה הנורמטיבית, עבור האוכלוסייה המתאפיינת באי ביטחון תזונתי 3.2 מיליארד₪ לעומת: 880 מיליון₪ עלות צמצום הפער ע״י הצלת מזון אובדן מזון בישראל בש"ח למשק בית ממוצע אובדן כספי למשק בית בחודש כתוצאה מאובדן מזון ,בכלל המקטעים בשרשרת הערך670 ₪ אם הצלת מזון היא כה כדאית ,מדוע היא לא מתבצעת בפועל? החסמים העיקריים להצלת מזון: נדרשת מדיניות ממשלתית בכדי להתגבר על החסמים וכשל השוק חסם משפטי באוקטובר2018עבר החוק לעידוד תרומת מזון ,אשר פוטר מאחריות אזרחית ופלילית את שרשרת התרומה ,ובלבד שהפעילות נעשתה בהתאם לדין. כשל שוק שווי השוק של המזון האבוד(סוג ב ,'עודפים )נמוך מעלות ההצלה , לכן בתנאי שוק אין כדאיות להציל מזון למרות הכדאיות הלאומית הגבוהה חסם כלכלי חשש מפגיעה עצמית במכירות(קניבליזציה) , עקב קושי להבטיח שהמזון המוצל יגיע רק לאוכלוסיות הנזקקות  צעדי מדיניות לעידוד הצלת מזון בישראל 1 .קביעת יעד לאומי להפחתת אובדן מזון והצלתו 2 . 7 . 8 . 5 . 6 . 3 . 4 .תמיכה ממשלתית בפעולות לטובת הפחתת אובדן מזון/הצלת מזון הסדרה מחודשת של תאריכי תפוגה הצלת מזון בגופים ממשלתיים ומתוקצבים הצלת מזון כתנאי להשתתפות עסקים פרטיים במכרזים ממשלתיים בחינה ושיפור של הרגולציה הקיימת לאובדן מזון גיבוש תוכנית לאומית להפחתת אובדן מזון והצלת מזון תשלום בגין פסולת מסחרית