חומר רקע

6 ,דצמבר2020 כ' כסלו, תשפ"א דיון בו ו עדה המיוחדת למיגור הפשיעה בחברה הערבית ""שיקום אסירים בכלא ולאחר השחרור נייר עמדה מטעם הסניגוריה הציבורית פתח דבר הצורך בהורדת רמת הפשיעה בחברה הערבית והעלאת רמת הביטחון האישי, המשפחתי והקהילתי של האזרחים הערבים הוא צורך ברור של א ניתן להפריז בחשיבותו. הטיפול במופעים המטרידים של אלימות בחברה הערבית מצריך .אימוץ פתרונות נרחבים, מעמיקים ומשולבים במסמך זה נבהיר כי מיקוד השיח בצורך בהחמרת הענישה ובאכיפ ה מוגברת, ואימוץ פתרונות המתמקדים בכליאה ,כפתרו נות המרכזיים לטיפול בפשיעה ,ובעבריינות חוטא ל תכלית של מיגור הפשיעה בחברה הערבית ו עלול דווקא לה עמיק את המעורבות בפלילים . הפעלה מוגברת של סמכויות האכיפה ומתן לגיטימציה ל ריבוי השימוש בכלי ה מעצר ו ה ענישה עלולים להוביל לפגיעה מוגברת בזכויות, לענישה בלתי שוויונית, להעמקת תחושת חוסר האמון כלפי רשויות אכיפת החוק, ל העמקת תחושת הקיפוח והעדר השוויון ולהגברת המעורבות בעבריינות , חלף התמקדות .במתן מענים שיקומיים הולמים באופן העולה בקנה אחד גם עם האינטרס הציבורי לא זו בלבד ש מחקרים מלמדים כי ,להחמרת הענישה יש השפעה מועטה על ההרתעה ,אם בכלל אלא ש קיים גם קשר הדוק בין כליאה לבין הסיכוי לחזרה לפשיעה לאחר השחרור ממאסר. מעבר לעלות ,הכספית הגבוהה שבכליאתו של אדם ,למאסר ולמעצר, ולו לזמן קצר עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת עליו ועל בנ י משפחתו ברמה האישית, החברתית והכלכלית עד כדי הסטה מנתיב חיים נורמטיבי . החמרה בענישה, על כן, אינה מהווה פתרון ממשי ואמ תי י , ויש לפעול לטיפול .בשורש הבעיה, בסיבות המובילות לעבריינות ובפתרונות המתמקדים בשיקום השיח המשפטי המתפתח– שיקום וטיפול הוליסטי בשנים האחרונות ניכר במערכת אכיפת החוק שינוי ערכי הנוגע לגורמים לעבריינות ואופן ההתמודדות עמם, ו נבנית ההכרה של כלל הגורמים ,בדבר החשיבות בשיקום וטיפול בעוברי חוק במקרים המתאימים ., והצורך בצמצום סמכויות הכליאה ומציאת פתרונות חלופיים למאסר זאת, לאור ההבנה המחקרית והמעשית כי החמרה בענישה אינה יעילה ואינה מובילה להפחתה בפשיעה אלא כי ריצוי מאסר יוביל, בשיעורים גבוהים, להמשך מעגל העבריינות ולחזרה למאסר , ללא מתן פתרון כולל ומעמיק שיוביל לשינוי אמ י תי בסיבות המובילות להתנהגות העבריינות ובדפוסיה. קי ים קשר הדוק בין מצוקות חברתיות וכלכליות המתבטאות בעוני, אבטלה, נזקקות אישית או משפחתית , העדר מסגרות הולמות בקהילה והעד ר פתרונות שיקומיים מספקים לבין פשיעה ועבריינות, 1 וללא טיפול מעמיק מראש בסיבות להתדרדרות, ונקיטה בהליכי שיקום על ,מנת למנוע הישנות עבריינות .המעגל לא ייפרץ דוח וה ועדה הציבורית לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעוברי חוק בראשות השופטת (בדימוס ) דליה דורנר עסק בצמצום עונשי מאסר בפועל ,בפרט מאסרים קצרים ,לצד הרחבת השימוש בעונשים חלופיים והעדפת האינטרס השיקומי. 2 הוועדה המליצה על חלופות למאסר ולמעצר :לרבות הרחבת בתי המשפט ,הקהילתיים הארכת משך עבודות השירות כחלופה למאסרים קצרים והגברת השימוש בשחרור על-תנאי ממאסר. עיקרי ההמלצות של ועדת דורנר אומצו על ידי הממשלה בהחלטה 1840 של הממשלה ה- 34 "ייעול מדיניות הענישה ושיקום האסירים בישראל( " 11.8.2016) ובד וח צוות התביעה לבחינת יישום דוח דורנר אשר במסגרת המלצותיו נקבע כי יש לשקול העדפת חלופה שיקומית על פני מעצר ,ככל שניתן לשלב את הנאשם בהליך שיקומי כבר בשלב המעצר באופן שייתן מענה ראוי לעילות המעצר הקבועות .בחוק3 ייצ ו ג היתר של החברה הערבית בהליך הפלילי ובהליך המעצר ,לצד הטענות הנשמעות באשר להעדר אכיפה מספקת של רשויות אכיפת החוק בחברה הערבית ראוי ליתן את הדעת לנתונים הקיימים כיום, והמצביעים על הנוכחות המוגברת והמובהקת של החברה הערבית בהליך הפלילי ובפרט בהליך המעצר, באופן שאינו עולה בקנה אחד עם שיעורה באוכ ,לוסייה ומעלה חשש מפני שיטור ,ואכיפת יתר. בחינת נתוני המעצר והפשיעה כפי שהם משתקפים בשנתון הסטטיסטי של משטרת ישראל, ואשר הובאו גם בדוח אשר הוגש ע"י מרכז המחקר והמידע של הכנסת ל חברי הו ו עדה, מעלה כי למרות הירידה הכללית בכמות התיקים שנפתחו במשטרת ישראל בשנים2019-2015 , שיעור התיקים שבהם החשוד אינו יהודי עלה מ- 38% ל- 41% ושיעור העצורים שאינם יהודים מ בין כלל העצורים עלה אף בשיעור חד יותר מ- 54% ל- 61% . באותו אופן, למרות הירידה הכללית בכמות כתבי האישום, עלה שיעור הנאשמים שאינם יהודים מ- 40% ל- 43% ועל פי נתונים שהתקבל ו משב"ס, נכון לחודש מרץ2020 , 44% מבין האסירים תושבי ישראל אינם יהודים. 4 לצד העלייה בשיעור ההשתתפות של לא יהודים בכל שלבי ההליך הפלילי, חשוב לשים לב לכך שלמרות ש אחוז העצורים שאינם יהודים עומד על61% ,מכלל העצורים אחוז החשודים שנגדם מוגש לבסוף כתב אישום.עדיין גבוה יותר בחברה היהודית נתונים אלה לפיהם61% מן העצורים 1 על הקשר שבין נזקקות ועוני לבין שיעורי הפשיעה ר' למשל דוח הלשכה המרכזית לסט טיסטיקה עומדים לדין ,במשפטים פליליים הרשומים במחלקות לשירותים חברתיים במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים 2017 ( 2017 .) 2 משרד המשפטים דין וחשבון הועדה הציבורית לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים ( 2015 ) :(להלן דוח ועדת .)דורנר 3 פרקליטות המדינה צוות התביעה לבחינת יישום דו"ח דורנר ( 2018 ). לדיון נרחב בעניין זה ראו הסניגוריה הציבורית הסניגוריה הציבורית דוח פעילות 2019 , 73-67 ( 2020 ) ; הסניגוריה הציבורית הסניגוריה הציבורית דוח פעילות2016 , 134-121 ( 2017 ). 4 - 00155d0aee38/2_6c51dc26 - 8107 - ea11 - d9ae - https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/6c51dc26 ee38_11_15065.pdf 00155d0a - 8107 - ea11 - d9ae בהליכי מעצר ימים אינם יהודים, באופן שאינו הולם את שיעורם בקרב הנאשמים שכנגדם הוגשו כתבי אישום (שאף הוא גבוה ביחס לשיעור החברה הערבית באוכלוס י)יה עשוי ה להצביע על מדיניות מעצרים מחמירה של משטרת י ,שראל בחברה הערבית על ביצוע מעצרים מיותרים ועל אכיפה שאינה אפקטיבית ואשר אינה עולה בקנה אחד עם רמת הפשיעה . ,בנוסף דוח מבקר המדינה מצביע על עלייה משמעותית בשיעור המעצרים שבהם התבקש מעצר עד תום ההליכים, 5 וזאת גם בשנים שבהן חלה ירידה בכמות הליכי החקירה שנפתחו במשטרה . נתון זה מחדד את הביקורת באשר לקשר הישיר שבין ריבוי הליכי המעצר עד תום ההליכים לבין הטלת מאסרים קצרים והשלכתם על הצפיפות במתקני הכליאה. יש לזכור כי גם לעצור שהוגש נגדו כתב אישום עומדת עדיין חזקת החפות בעוד שמעצר עד תום ההליכים עלול להיות ארוך טווח, להקשות על האפשרות לנהל משפט ולהפעיל על נאשמים לחץ להודות, גם אם הם עומדים על חפותם, על מנת שהמעצר לא יהיה ארוך מהעונש הצפוי. תקופות מאסר קצרות אינן מאפשרות .גם שילוב משמעותי וממשי בהליכי שיקום לצד הנוכחות המוגברת של החברה הערבית בהליך הפלילי ובהליך המעצר, ניכרת גם התדרדרות .באמון שרוחש הציבור הערבי למשטרה ובתחושת הביטחון האישי של בני ובנות החברה הערבית מדד הביטחון האישי והקהילתי לשנת2019 "אלימות פשיעה ושיטור בחברה הערבית" אשר הופק על ידי יוזמות אברהם ומוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית מציג נתונים עגומים לפיהם 60% מהאזרחים הערבים חשים ה עדר ביטחון אישי בישוב מגוריהם( לעומת12.8% בחברה )היהודית . עוד מצביע הדוח על כך כי רמת האמון של האזרחים הערבים במשטרה נמוכה מאד ועומדת על17.4% ( בלבד לעומת41.3% בחברה היהודית ולעומת26.1% בשנת2018 .) הדוח כולל גם שורה של המלצות לשיפור הביטחון האישי בישובים הערבים , ובכללן המלצות הנוגעות לאופן השימוש בסמכות האכיפה על ידי המשטרה, חשיבות קיומו של דיאלוג עם הקהילה, חינוך נגד .אלימות ופתרון בעיות עומק בחברה הערבית על מנת לחזק את אמון הציבור הערבי במשטרה , אין די בפתיחת תחנות משטרה חדשות או בגיוס שוטרים ערבים .יש ליתן דגש לפיתוח שיח שוויוני ומיטיב עם האוכלוסייה הערבית לבניית מערכת של יחסי אמון, בין היתר על ידי הכשרת שוטרים באופן שתהיה מוכוונת לרגישות חברתית ותרבותית במסגרת מגע עם האוכלוסייה וביסוס יחסי הדדיות ושיתוף פעולה עם הקהילה .המקומית יש לוודא כי שוטרים יקבלו כלי ם והכשרה הולמים להתמודדות עם סיטואציות טעונות .על מנת לצמצם את הסיכוי לסיומן באלימות או במעצר דו"ח ועדת אור הדגיש את החשיבות שבשיפור השירות המשטרתי בישובים הערביים ו הדגיש כי המשטרה חייבת להטמיע בקרב שוטריה את התובנה כי הצ י בור הערבי אינו אויב שלהם וכי אין ל.נהוג בו כאויב6 ,במקביל חשוב ,לייצר פלטפורמה לשיח הדדי ולפתח ערוצי הידברות בין המשטרה לאוכלוסייה המקומית 5 מבקר המדינה דו"ח שנתי 70ב - מעצרים פליליים בישראל ( 2020 ) ,)(להלן: דוח מבקר המדינה1807-1806 . כך למשל, בשנת1996 עמד שיעור הליכי המעצר עד תום ההליכים על11% מכלל המעצרים ,בשנת 2006 על 25% ,בשנת 2016 על 33% ובשנת 2018 על 35% . 6 דו"ח ועדת החקירה הממלכתית לבירור ההתנגשויות בין כוחות הבטחון לבין אזרחים ישראלים באוקטובר2000 ( 2003 ), שער שישי– .סיכום, המלצות, מסקנות לדאוג לפתרון בעיות היומיום המטרידות את האזרחים , ולבנות תכנית לשיתוף פעולה ולהגברת .תחושת האחריות האזרחית קיימת חשיבות רבה גם באיסוף נתונים ובטיובם על מ נת לבחון את תופעת ייצוג היתר של החברה הערבית בהליך הפלילי, על כל שלביו, וכן בהמשך בחינה מתמדת .של מדד אמון הציבור ברשויות האכיפה, המהווה מדד חיוני להצלחתו של כל מהלך מדיניות אכיפה וענישה מחמירה עלולה לגרום לנזקים ארוכי טווח– ,חשש מהחמרת השיח שיטור יתר ופגיעה בזכויות הקריאה להחמרת האכיפה והענישה מעמידה הנחת בסיס כי כליאה היא הפתרון הטבעי והנכון וכי החמרת ענישה אכן תרתיע נאשמים מפני ביצוע עבירות נוספות. זאת, בעוד שמחקרים מוכיחים כי להחמרת הענישה יש השפעה מועטה על ההרתעה ו שיעורי הרצידיביזם הגבוהים מלמדים , ,יותר מכל .כי קיים קשר הדוק בין כליאה לבין המשך הפשיעה7 מעבר לכך , ה כליאה ,מהווה גורם משמעותי להמשך ההתדרדרות והסטה מדרך חיים תקינה ויש לה השלכות משמעותיות נוספות על האסיר ומשפחתו, המאסר נושא השלכות כלכליות, חברתיות, משפחתיות ותעסוקתיות. זאת, נוסף על העלות .הגבוהה למדינה ולחברה כך נקבע בעניין זה בדוח ועדת דורנר '(עמ28 " :)אין בסיס מספק להניח שמשך המאסרים משפיע על ההרתעה או השיקו .ם תרומתם .העיקרית של המאסרים למניעת עבריינות היא בהגבלת היכולת של מבצעי עבירות לבצען שימוש יעיל במאסר לצרכי מניעה ישירה מחייב לכן איתור העבריינים המסוכנים כדי שעונשם יותאם לסיכון שיחזרו לפשיעה. מנגד, השפעתם השלילית העיקרית של המאסרים על העבריינות הינה ביצירת אפקט קרימינוגני אשר בעקבותיו התמשכות מאסרים מגבירה עבריינות. בנוסף, עלותם הישירה של המאסרים גבוהה מאוד, יותר מכל עונש אחר, ועלותם העקיפה, נוכח השפעתם על הקהילה ובפרט על המשפחות של הכלואים, גבוהה גם כן . על רקע זה, הוועדה סבורה כי יש לפעול לצמצום השימוש במא סרים במקרים בהם המאסר אינו הכרחי להגבלת יכולת של עבריינים שהמסוכנות שלהם לחברה גבוהה , והרחבת השימוש בעונשים זולים יותר ויעילים יותר העומדים בעקרון ההלימה, ובכך להביא להקצאה יעילה ונכונה יותר של המשאבים המופנים לטובת הנושא '." (עמ28 ) ,נוסף על האמור קריאה ל השגת פתרונות אשר כוללים החמרה ב אכיפה וב ענישה עלול ה להוביל למדרון חלקלק ולהפעלת סמכויות בלתי מידתיות על האזרח . ההחמרה בענישה תפגע, ראש וראשית, ב מי שמעורבותם בפשיעה שולית ומנורית ואשר חטאו בפשעים קטנים, כאשר דווקא בעניינם קיים פוטנציאל שיקומי טוב, והשבתם לדר ך הישר תועיל להם ולחברה יותר מאשר כליאתם. ,בנוסף .מפגש בין שוטר לאזרח עשוי לשאת אופי טעון ובעל פוטנציאל להתפתח לעימות מחקרים מצביעים על כך שתופעה של ריבוי מעצרים פוגעת במיעוטים ובזרים יותר מאשר ב אוכלוסיות אחרות, וכי אופן הפעלת סמכויות המעצר נעשית באופן בלת י שוויוני כלפי ערבים 7 ר' אלון הרא ל ""מדוע להירתע מעונשים מרתיעים הסניגור 264 , 4 ( 2019 ), והמחקרים האמפיר י.ים המובאים שם .אזרחי ישראל, פלסטינים וזרים8 ,על כן הקריאות להגברת סמכויות המשטרה עלולות להביא לפגיעה מוגברת בזכויות ולהעמקת שיטור היתר דווקא כלפי אותם פלחים באוכלוסייה שהם פגיעים יותר כגון אנשים נורמטיביים, קטינים ,ובעלי מוגבלויות ומכאן לפגיעה נוספת באמון .הציבור במשטרה, ולמעגל שוטה שאין מוצא ממנו יש להישמר גם מפני העמקת השיח הציבורי המתייחס אל החברה הערבית כחברה "אלימה" ואשר יכול ליתן לגיטימציה ל הפעלה מוגברת של גורמי אכיפת החוק ומכאן גם לפגיעה מוגברת .בזכויות האינטרס הציבורי– יצירת אל טרנטיבות למעצר ולמאסר והרחבת המענים השיקומיים בהליך המעצר, במהלך המאסר ולאחריו בעוד מערכת המשפט מאמצת שיח מתגבר המתמקד במציאת פתרונות שיקומיים שיובילו ,לצמצום הכליאה ומציאת חלופות למעצר ולמאסר ולהפחתת כמות המוחזקים במתקני כליאה ,החמרת הענישה והאכיפה בחברה הערבית יובילו ,מטבע הדברים לגידול בשיעור האסירים בני .החברה הערבית,כאמור כבר כיום כ מחצית מן האסירים בבתי הכלא הם בני החברה הערבית )(יותר מכפול משיעורם באוכלוסייה הכללית. החמרת הענישה תגדיל את שיעורם גם ביחס .לשיעור האסירים שאינם ערבים מעבר לקושי האינהרנטי הטמון בהפעלת מדיניות אכיפה שאינה שוויונית, הדבר עלול להוביל להגדלת הפערים בחברה היש ראלית ,ל העמקת חוסר השוויון ו ל פגיעה נוספת באמון הציבור במערכת אכיפת החוק. האינטרס שבשיקומם של אסירים, במהלך המאסר ובמסגרת הליכי השחרור על תנאי, אינו רק אינטרס אישי של אסיר ספציפי אלא אינטרס ציבורי חברתי ,כבד משקל ואפקטיבי במניעת עבריינות חוזרת. לצד הדיון על הפסקת האלימות וכחלק בלתי נפרד ממנו, יש לפעול לאיתור מענים טיפוליים ופתרונות שיקומיים אשר יגדילו את האפשרות של כלואים להשתלב בהליך שיקומי החל משלב המעצר, על ידי איתור חלופות למעצר וצמצום מאסרים קצרים אשר נזקם רב ואשר אינם מאפשרים שיקום , באופן ש ייתן ביטוי הן לעיקרון ההלימה והם לשאיפה החברתית לשיקום . בנוסף יש לחזק ולהרחיב את המענים השיקומיים הניתנים על ידי שירות בתי הסוהר .ולהתאימם לצרכי האסירים בחברה הערבית יש לפעול גם להגדלת המענים הטיפוליים בקהילה במסגרת הליכי השחרור על תנאי והשחרור המלא , תוך י צירת מסגרת תומכת ומועילה להשבת האסיר לחברה במסלול מיטיב ואפקטיבי. במסגרת זו יש לפעול למיפוי חסמים המקשים על שילובם של אסירים ועצורים בהליכי שיקום משמעותיים, ובכללם: גיבוש מענים טיפוליים בשירות בתי הסוהר לאסירים בני החברה הערבית, יצירת מערכת תמריצים שתאפשר גיוס עובדים סוציאליים בני החברה הערבית לשירות בתי הסוהר ולרשות לשיקום האסיר, הנגשה תרבותית של הליכי הטיפול, מיפוי המענים הטיפוליים הקיימים בקהילה ויצירת מענים חדשים שאינם תלויים בהכרח במשאבי,הרשויות המקומיות ומיפוי הקשיים המאפשרים כיום את 8 'ר "גיא לוריא "מדיניות ריבוי המעצרים ופגיעתה בשוויון המכון הישראלי לדמוקרטיה( , 2018 ) . ור' גם "מעצרי המשטרה ירדו בעשרות אחוזים– "במגזר היהודי בלבד ואללה2.11.2020 https://news.walla.co.il/item/3396245 שילובם של האסיר ים בהליכי שיקום ואימוץ פתרונות .מיטביים בעניין זה חשוב לקבוע מדדים ברורים לשילובם של נאשמים בחלופות למעצר ולמאסר, וכן הגדלת מספר הנאשמים המשולבים .בהליכים שיקומיים במסגרת בתי המשפט הקהילתיים שיח של אחריות משותפת הטיפול בעבריינות בחברה הערבית מעמיד אתגר מורכב המחייב אחריות משותפת מצד רשויות המדינה והחברה הערבית למציאת פתרונות שלובים ש יובילו מחד גיסא להורדת רמת העבריינות על ידי טיפול רחב בגורמים שמובילים לפשיעה– ( חברתיים כלכליים סביבתיים ,צמצום פערים חיזוק מערכי הח ,ינוך ,הכלכלה הרווחה התעסוקה)והקהילה לצד הרחבת המענים השיקומיים ,במהלך ולאחר ההליך הפלילי ומאידך גיסא העלאת אמון הציבור ברשויות האכיפה והגברת תחושת המוגנות האישית , על מנת להביא לשיח מיטיב ו לאכיפה יעילה ו מידתית . להרחבה: דוח פעילות הסניגוריה הציבורית לשנת2019 הדוח סוקר את הפעילות הענפה של הסניגוריה הציבורית בשנת2019 ומציג את ההישגים הרבים של הסניגוריה ובכלל זה מאות נאשמים שיוצגו על ידי הסניגוריה הציבורית וזוכו בערכאות .השונות הדוח כולל פרק מיוחד העוסק בנטלים הכלכליים של ההליך הפלילי , ובו סקירה באשר ל אופן ,שבו חובות אשר נוצרים במהלך ההליך הפלילי הפכו בפני עצמם לגורם מכביד ולעיתים מכשיל המאיים לשבש את שיקומם של עוברי החוק ולהחזירם אל מעגל הפשיעה. בפרק זה גם התייחסות לבעיות העיקריות בתחום הענישה הכלכלית בהליכים פליליים, בכל הנוגע לקנסות לאוצר המדינה, לגז ירת פיצויים לנפגעי עבירה, לריביות הדרקוניות על חובות פליליים, ולהליכי גביית .החוב שהוטל בהליך הפלילי, הכוללים גם אפשרות לריצוי של מאסר חלף קנס נושאים בולטים נוספים הנסקרים בדוח– ריבוי המעצרים ופעילות הסניגוריה למניעת מעצרי שווא; פעילות הסניגוריה במימוש ז כות ההיוועצות עם סניגור לפני חקירה; התייחסות לדוח מבקר המדינה בו נמצא כי המשטרה אינה מספקת לציבור נתונים מלאים בנוגע להיקף השימוש בסמכויות המעצר וכי יש עלייה בשימוש בסמכויות מעצר השטח והעיכוב; פעילות הסניגוריה לקידום ההגנה על זכויות נחקרים בהקשר לתפיסה וחי פוש במכשירי טלפון ניידים ומניעת ;משטרתית של תיעוד פעילות במרחב הציבורי; הטיפול בתלונות למח"ש בגין אלימות שוטרים .קשיים בהשמה חוץ ביתית לקטינים במסגרת הליכי שיקום; ועוד ( דוח הועדה הציבורית לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים2015 ) ה דוח עוסק במדיניות הענישה וב השפעות הכליאה :תוך התייחסות לתכליות הענישה המוכרות הרתעה, שיקום ושלילת יכולת, אך בהתייחס גם ל"מחירי" הכליאה הן במישור של השפעה קרימינוגנית .ועידוד נטייה לעבריינות והן בהקשר להפניית משאבים כספיים רבים הועדה המליצה על צמצום,השימוש בעונשי מאסר בפועל ,בפרט לתקופות קצרות לצד ההמלצה להשתמש במאסרים רק לגבי עבריינים שמסוכנותם גבוהה. בדוח גם חיזוק משמעותי לשיק ול השיקום כשיקול משמעותי בענישה , ולכך שש יקום בקהילה עדיף על שיקום בכלא . הדוח ממליץ לעשות שימוש רב יותר בחלופות אחרות לענישה ולמעצר, בין היתר באמצעות בניית מנגנונים .שיחליפו, במקרים המתאימים, מאסרים קצרים בענישה ובשיקום בקהילה .הדוח ניתן לצפיה באתר משרד המשפטים דוח סיכום פעילות בית המשפט)הקהילתי (תשע"ט הדוח סוקר את עיקר פעילות בתי המשפט הקהילתיים הפרוסים כיום על ששת המחוזות ברחבי הארץ. הדוח מתאר את התרחבות התכנית הן מבחינת מספר המשתתפים והן מבחינת הפריסה .לערים וישובים ומתן מענים שיקומיים נרחבים למשתתפי התכנית דוח הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: עומדים לדין במשפטים פליליים הרשומים במחלקות לשירותים חברתיים במשרד הרווח( ה2017 ) .דו"ח ייחודי העוסק בקשר שבין פשיעה ועוני/נזקקות :ממצאים בולטים - 27.6% מהעומדים לדין במשפטים פליליים היו רשומים במחלקות לשירותים חברתיים .)במשרד הרווחה (מדובר בשיעור כמעט כפול מהשיעור בקרב כלל האוכלוסייה הבוגרת - 24.1% :מתושבי ישראל שעמדו לדין היו רשומים כבעלי נזקקות מוגדרת (השכיחים ביותר תפקוד לקוי של הורים או ילדים/נוער, התמכרות ועבריינות ועוני, קשיי הכנ סה ותעסוקה). גם .במדד זה עדיין ניתן לראות פערים משמעותיים אל מול כלל האוכלוסייה הבוגרת - מאפיינים חברתיים ודמוגרפיים: כשליש מהנשים שעמדו לדין היו רשומות במחלקות לשירותים חברתיים, לעומת27% ;מהגברים אחוז הערבים היה מעט גבוה יותר מאחוז ( היהודים29.8% לעומ ת26.6% ). האחוז הגבוה ביותר של הרשומים היה באשכול החברתי- ( כלכלי הנמוך ביותר2-1 ) ועמד על35.6%. ככל שהאשכול החברתי- כלכלי עולה, אחוז .הרשומים יורד בהדרגה - אחוז הרשומים במחלקות לשירותים חברתיים הגבוה ביותר היה בקרב בני19-12 ( 43.5% .) 46.3% מתוך היהודים העומדים לדין בני19-12 היו רשומים. האחוז בקרב הערבים היה נמוך ( יותר, אך עדיין משמעותי36.7% ). בניגוד לאוכלוסייה הבוגרת, יש פער משמעותי בין ( הרשומים שהורשעו בדין לבין הרשומים שלא הורשעו בדין38.4% לעומת51.4% .) - ( אחוז הרשומים בקרב המועדים30.6%) היה גבו "ה יותר מאחוז הרשומים בקרב ה"חדשים ( 24.4% .) - בפילוח לפי סוג העבירה: האחוז הגבוה ביותר של הרשומים היה בעבירות כלפי גופו של אדם ובעבירות רכוש. הנמוכים ביותר היו בעבירות רישוי, עבירות כלכליות ועבירות מרמה. בקרב בני19-12 אחוז הרשומים היה גבוה באופן משמעות י מהאחוז בקרב האוכלוסייה הבוגרת .בעבירות רכוש, עבירות מין, עבירות כלפי גופו של אדם ועבירות מוסר - 18.3% מבני19-12 שעמדו לדין במשפטים פליליים הושמו במסגרות רווחה. מתוך אלה, כמעט מחצית מהם הושמו רק במסגרות חוץ- ביתיות, ואילו43.6% רק במסגרות קהילה. זאת לע ומת האוכלוסייה הבוגרת, שרובה הגדול הושמה רק במסגרות קהילה. לא נמצאו הבדלים ( משמעותיים באחוזי המושמים בשתי המסגרות יחד7-5% .)בלבד מחקרו של "ד"ר גיא לוריא, המכון הישראלי לדמוקרטיה "מדיניות המעצרים ופגיעתה בשוויון מצביע על כך שמיעוטים וזרים נפגעים מריבוי המעצרים יותר מאחרים המחקר מראה שמערכת אכיפת החוק עושה שימוש יתר במעצרים פליליים בישראל ושמיעוטים וזרים נפגעים מכך יותר מאחרים. המחקר מנתח נתוני מעצרים עד שנת2017. ממצאי המחקר מראים שההצהרות על שינוי במדיניות "המשטרה שבאה לאחר תכנית "המפנה אינן באות לידי ביטוי במדיניות המעצרים :בפועל - מדיניות ריבוי המעצרים הפליליים נותרה ללא שינוי אף שבשנים האחרונות חלה ירידה קטנה במספר המעצרים. למרות ההצהרות על שינוי במדיניות המשטרה עדיין מתבצעים יותר מעצרים מהנחוץ ועדיין לא נעשה שימוש מספק בחלופות מעצר (כגון שחרור בערובה, מעצר בית או מסגרות טיפוליות )ושיקומיות. - מיעוטים וזרים נפגעים מריבוי המעצרים יותר .מאחרים מדיניו ת המעצרים מיושמת בפועל באופן שפוגע בשוויון לפני החוק בכמה :מובנים א. העלייה החדה ביותר במספר המעצרים עד תום ההליכים הייתה במספר המעצרים של פלסטינים ואזרחים זרים, ובין השנים2017-2014 נסק מספרם של הפלסטינים שנעצרו עד החלטה .אחרת ב. אומנם בשנים האחרונות חלה ירידה מתונה במספר המעצרים של יהודים לצורכי חקירה אך במספר המעצרים של ערבים חלה דווקא עלייה חדה. שיעור הערבים שנעצרו לצורכי חקירה מקרב כלל העצורים אזרחי ישראל (כ- 48%) גבוה במיוחד יחסית לחלקם באוכלוסייה הכללית (כ- 20%) וגם יחסית לחלקם בקרב ( המורשעים34% ) ובקרב ( האסירים42% .) ג. בשנים האחרונות הסתיימו כ־ 50% מהמעצרים של יהודים לצורכי חקירה בכתב אישום ואילו בקרב ערבים אזרחי ישראל השיעור באותה תקופה היה כ- 35% ואף פחות ;מכך בקרב זרים ופלסטינים השיעורים משתנים מאוד ועומדים על30%-50%. משמעות הדבר היא שישנם כנראה יותר מעצרים מיותרים בקרב אוכלוסיות אלה יחסית למעצרים של יהודים. ד. במעצרים עד24 שעות ערבים הם כ- 46% .מכלל העצורים מקרב אזרחי ישראל ה. ערבים ישראלים הם כ- 40% .מכלל העצורים עד תום ההליכים :המלצות במישור המעשי הטמעת מדיניות חדשה במשטרה בתחום המעצרי ם באמצעות חינוך והכשרה של שוטרים וקצינים; אימוץ מדיניות מדידה במשטרה שתבחן את מידת השוויוניות ;והאחידות בהפעלת סמכויות המעצר שלה כלפי מיעוטים קביעת מעצרים לא מוצדקים ומעצרי ;לילה מיותרים כמדדים שליליים הפוגעים בקידום של שוטרים וקצינים מינוי עוד שופטים מקרב המיעוט הערבי ומיעוטים אחרים בחברה היהודית שכן היעדר גיוון בבתי המשפט עלול לפגוע בהגינות ובשוויוניות של מדיניות המעצרים המופעלת כלפי אוכלוסיות מיעוט וגם בנכונות ;אוכלוסיות אלה לפנות לבתי המשפט למיצוי זכויותיהן בתחום המעצרים מציאת דרכים לשיפור הביקורת השיפו טית על הליכי מעצרי ימים ; הרחבת עילו ת הפיצוי לפי סעיף38 לחוק המעצרים למשל במקרים בהם ,המשטרה לא ערכה פעולות חקירה שהצהירה כי תערוך במהלך המעצר ובמקרים שבהם קצין משטרה לא שחרר עצור ממעצר לילה ללא הצדקה. נתונים עדכניים שקיבל ד"ר גיא לוריא בבקשת חופש מיד ע- מתוך כתבה בוואלה, נובמבר2020 מספר המעצרים של המשטרה בקרב יהודים צנח בכ- 30% בתוך חמש שנים בלבד, אך נותר ללא שינוי בחברה הערבית. מנגד, שיעור המעצרים שמובילים בסופו של דבר לכתב אישום נמוך בהרבה .כשמדובר בערבים מספר העצורים היהודים ירד בעקביות ממעט יות ר מ- 27 אלף בשנת2015, לכ- 19 אלף בשנה שעברה, צניחה של כ- 30% בתוך חמש שנים. באותו הזמן, מספר העצורים מהחברה הערבית בישראל נותר כמעט ללא שינוי, כ- 19 אלף בשנה (לא כולל עצורים פלסטינים). הירידה במספר העצורים היהודים לעומת הקפאון במעצרי הערבים הובילה לכך ששיעור הערבים מקרב העצורים זינק מ- 43% לפני חמש שנים, לכ- 50% ב- 2019, ואף עבר את הרף הזה בשנ ת 2020. זאת, אף ששיעור הערבים באוכלוסיה הוא כ- 20% בלבד. המגמות דומות גם כשמדובר במעצרי ימים לצרכי חקירה וגם כאשר מדובר במעצרים עד תום ההליכי ם, אף שמספרם קטן בהרבה. לגבי שיעור המעצרים בהם הוגש כתב אישום: בקרב יהודים עומד שיעור זה באופן עקבי על כ- 50%, בעוד בחברה הערבית השיעור הוא כ- 33% . המשמעות: בעוד אצל יהודים אחד מכל שני מעצרים מוביל לכתב אישום, בקרב ערבים בישראל, שני שלישים מהמעצרים לא מובילי ם בסופו של דבר לאישום. מחקרם של אורן גזל- אייל ורענן סוליציאנו-קינן ( 2008 ) "ערבים ויהודים בהליכי הארכת מעצר "ראשוני .המחקר אמנם מעט ישן אך עשוי לשפוך אור על חלק מהפערים בין מעצר יהודים וערבים ,במסגרת המחקר נבחנו סיכויי עצורים להשתחרר ממעצר. נמצא, כי כאשר השופט הוא יהודי הסיכויים של חשוד יהודי להשתחרר ממעצר גדולים יותר (ב- 35% ) מהסיכויים של חשוד ערבי .להשתחרר באותן נסיבות מנגד, כאשר השופט הוא ערבי, לא נמצא הבדל מובהק מבחינה .סטטיסטית בין סיכויי השחרור של חשוד ערבי לסיכוייו של חשוד יהודי, באותם תנאים מחקרם של פרופ' גיו רא רהב, פרופ' אפי יער ופרופ' יורם רבין )(תשע"ו "על הבדלי הענישה בין נאשמים יהודים לערבים" המחקר בחן את הפערים בענישה בין נאשמים ערבים ליהודים, ומצא כי על נאשמים ערבים הוטלו .עונשים חמורים יותר משהוטלו על נאשמים יהודים מדד הביטחון האישי והקהילתי לשנת2019 ""אלימות פשיעה ושיטור בחברה הערבית אשר הופק על ידי יוזמות אברהם ומוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית ,על פי ממצאי הסקר60% מהאזרחים הערבים חשים בעדר ביטחון אישי בישוב מגוריהם לעומת 12.8% בחברה היהודית); רק45% מהאזרחים הערבים אשר חוו אלימות או איומים הגישו תלונה במשטרה. אמנם הדבר מלמד על מידת אמון נמוכה במשטרה, אך מדובר באחוז גבוה יותר של מתלוננים ביחס ל שנת2018 אז עמד אחוז המתלוננים על38% בלבד; שיעור האזרחים הערבים המגדירים את טיפול המשטרה בעניינם כטוב או טוב מאד ירד מ- 52% ל- 50% ; לצד שביעות רצון מסוימת מתפקוד המשטרה בתחומי התנועה ואכיפת החוק והסדר, שביעות רצון החברה הערבית הולכת ויורדת בתחומים האחרים– שמירה על חיי האזרח הערבי, מלחמה בפשיעה בחברה ;הערבית, מלחמה במשפחות הפשע ומלחמה באלימות92% מהנשאלים הערבים סבורים שרמת הענישה הנמוכה משפיעה על השימוש בנשק חם; ככלל, רמת האמון של האזרחים הערבים במשטרה נמוכה מאד ועומדת על17.4% בלבד (בהשוואה ל- 41.3% בחברה ה יהודית ובהשוואה ל- 26.1% בשנת2018 .) :הדוח כולל גם שורה של המלצות לשיפור הביטחון האישי בישובים הערבים1 . נוכחות קבועה ;ומיטיבה של המשטרה בישובים הערביים2 . מדידת עבודתם של תחנות המשטרה בישובים ;הערביים באמצעות גוף חיצוני3. מיגור ארגוני הפשיעה בחברה הערבית ; 4 . דיאלוג ממוסד בין ;)המשטרה לקהילה (הרשויות המקומיות והציבור5 . הרחבת השימוש באמצעים טכנולוגיים ,לצורך אכיפת החוק (כגון חיישנים המזהים ירי לפי עוצמת הקול, מצלמות במרחב הציבורי ;)ועוד6 ;. החרפת המאבק בנשק בלתי חוקי7. הפסקת מתן הגנה לסייענים המעורבים בפע ילות ;עבריינית אשר מוסרים מידע לגורמי הביטחון8 ;. נוכחות של מוסדות המדינה בישובים הערביים 9 ;. פתרון בעיות התכנון והבניה בחברה הערבית10 . הקמת "מתחמי שירותי חירום" בישובים ;הערביים כדי להגביר את הלגיטימציה של המשטרה כשירות מציל חיים11 . העמקת הידע של שהאזרח ;ים הערבים על שירותי המדינה הקשורים לביטחון האישי12 ;. חינוך נגד אלימות13 . ;טיפול במשפחות המועדות לעוני ואלימות14 .. התמודדות עם תופעת אלימות כנגד נשים דו"ח ועדת החקירה הממלכתית לבירור ההתנגשויות בין כוחות הבטחון לבין אזרחים ישראלים באוקטובר2000 ( 2003 ) הועדה, אשר הוקמה בעקבות אירועי שנת2000 , נגעה בסוגיה של מערכת היחסים שבין המשטרה ,לחברה הערבית. הדו"ח הדגיש, בין היתר, את חשיבותה של ההידברות עם האוכלוסיה המקומית כמו גם את הצורך בהתייחסות מוכוונת לאוכלוס י יה הספציפית, כרכיבים מרכזיים ומשמעותיים בבניית יחסי אמון. שער שישי– :סיכום, המלצות, מסקנות " 14 . בהקשר זה נדרש שידוד מערכות ביחס המשטרה למגזר הערבי. המשטרה ערה לכך שפעמים רבות היא אינה נתפסת במגזר הערבי כגורם נותן שירות, כי אם כגורם עוין, המשרת שלטון חסר .התחשבות בסוגיה זו נודעת חשיבות מיוחדת לפריסת השיט ור הקהילתי (מש"קים) במגזר .הערבי, באופן שישופר השירות המשטרתי ביישובים הערביים ואכן, המשטרה עשתה בנושא זה גם לפני אירועי אוקטובר וגם לאחריהם, והמלצתנו היא שנושא זה יקודם ככל האפשר. לסוגיה זו היבט תקציבי, שכן פריסת המשטרה ביישובים הערביים, במתכונת ובסדרי הכ וח המקובלים ביישובים יהודיים, מחייבת הקצאת משאבים רבה. היבט זה מעורר קושי. עם זאת, על המשטרה .לבחון הסטת תקציבים פנימית משמעותית, על מנת לעודד זאת 15 . זאת ועוד. לסוגיית הטיפול המשטרתי במגזר הערבי היבטים, אשר אינם תקציביים גרידא. חשוב להטמיע, בכל דרגי המשטרה, את חשיבותה של התנהלות שקולה ומתונה ביחסים עם המגזר הערבי . בתוך כך, חשוב לפעול על מנת לעקר תופעות של דעות קדומות שליליות שנתגלו, גם אצל קציני משטרה ותיקים ומוערכים, כלפי המגזר הערבי. המשטרה חייבת להטמיע בקרב שוטריה את התובנה, כי הציבור הערבי בכללו".אינו אויב שלהם, וכי אין לנהוג בו כאויב