חומר רקע
מַ עְ לָ"ה-
מרכז ערבות לטובת הילד
052-6436663
[email protected]
www.mala.org.il
1
נייר עמדה לקראת הקריאה השנייה והשלישית של הצעת חוק
הכשרות המשפטית והאפוטרופסות
מהורה
'(תיקון מס19
) (שלילת אפוטרופסות מהורה בשל עבירה פלילית חמורה). התשפ"א-
2020
ברכות על היוזמה ועל
מהירות קידום הצעת החוק היוצרת הגנה מ
מ
לכתית על קטינים. להלן כמה היערות
,מהותיות וצורתיות
להצעת החוק הנידונה:
1
.
מהותי להוסיף לחוק
הרשעה בגין התעללות מתמשכת חמורה ,ובכך ל שלול את האפוטרופסות של ההורה
המתעלל
קודם, ולא רק אחרי הרצח / ניסיון לרצח:
העבירות החמורות שהן עילה לשלילת האפוטרופסות בחוק
המוצע
הן סימפטום להתעללות מתמשכת קודמת ולא התופעה עצמה.
מחקרים מעלים באופן עקיב כי
ההתעללות על פניה השונות קשה
ב הרבה ,מאלימות פיזית וודאי מבחינת היקף
ה
השלכות המזיקות
ומשך
ההשפעה.
ההתעללות בדרך כלל הולכת ומתעצמת ככל שהקורבן ביד התוקפן, בדרך נישואין, ילדים משותפים
ועוד. המעשים הקיצוניים והדרמטיים כגון רצח, או ניסיון לרצח מתרחשים כאשר הקורבן לא מוכן להיכנע ואף
שואף להיפרד–
לדוגמה מיכל סלע
)(ז"ל
, שירה איסקוב
, או המקרה האחרון
בשומרון
(
https://www.ynet.co.il/news/article/BkkroALoD
)
2
.
נכון
להכליל א
ת
כל
סוגי הפגיעה המינית בקטין , ולהפעיל
רגישות יתרה בצורך הקטין להעיד :ב אשר תהה
,הפגיעה היא מעלה כי ההורה עסוק במבוקשו שלו על
חשבון ילדיו
, אושרם ועתיד
ם ,ו אינו.ראוי לכוון את חייהם
3
.
מומלץ להזכיר בחוק את העילה של
הפרעות אישיות קשות ,כגון פסיכופתי
ה או נרקיסי
זם
ולספק הכשרה
מיוחדת
לכל השופטים שידונו בחוק. משום מה , תופעת
ה פרעות האישיות הקשות עוברות עדיין"תחת הרדאר"
של משרדי הממשלה (בשונה ממחלות נפש המקבלות התייחסות בחוק)
, למרות
ה התפתחות
ה מדעית
ה ניכרת
הו שיפור החד שחלו
ביכולת איבחון ומדיד
ת ההתעללות שאינה פיזית . ייתכן שרק מי שפוגש את פרעת האישיות
על בשרו או בעל
י מומחיות בנידון יכול
ים להבחין ב
ייחודיות, ה
ערמומיות ו עוצמת
ה מסוכנות של?התופעה
4
.אין מקום ל
הוסיף דרישה ל תסקיר מטעם משרד הרווחה– מפני ש (א) אין כל טעם לתסקיר כאשר כבר קיימת
( ;האשמה והרשעה משפטית
ב ) כל תוספת חקירה של.הקטינים הנפגעים מזיקה להחלמתם
,יתר על כן נדרשת
בדיקה יסודית של עמדתו של משרד הרווחה, אשר מקדים את המנדט
הטיפולי-שיקומי של הקשר הורה פוגע-
נפגע [ללא הבחנה בחומרה ומסוכנות של הפרעת האישיות], על פני ההגנה המשפטית של הילד, ועל פני שיקום
.חיי הקטין תחילה
5
.
מומלץ לעשות שימוש בחוק הנידון
ב( מרכיבים המצוינים בחוק ההגנה על הציבור2006
,)
" מהם הערכת
,"מסוכנות", "פיקוח ומעקב"מגבלות החזרה לסביבתם של הנפגעים"
", ו"נזק נפשי של ממש ; אלו רלוונטיים
ביותר ,
.לאחר השחרור של הפוגע ממעצר
מַ עְ לָ"ה-
מרכז ערבות לטובת הילד
052-6436663
[email protected]
www.mala.org.il
2
לה
לן ה ערות
תואמות את ההמלצות לעיל ונוספות:
במקום לכתוב /להוסיף
27
)א (א על ילדו הקטין על ילד
יו הקטינ
ים
27
( א2) אינוס או מעשה סדום א
ינוס, מעשה סדום,
או
כל מעשה מגונה ;
27
( א2) באותו קטין
.באחד מילדיו
27
)א (ג תשלום מזונות
תשלום
מזונות-ילד
27
)א (ג לרבות דמי נזיקין ועלויות טיפול
דברי ההסבר סעיף2
'(עמ25
)
סיוע משפטי להורה הנפגע בשל עלויות ההתמודדות השיקומית וטיפולית-
כלכלית המשפחתית עם
,הפגיעה אין להגביל את הזכאות לסיוע המשפטי של הקורבנות במבחן
.הכנסות
דברי ההסבר סעיף3
'(עמ25
)
עברות אלימות
לעשות שימוש בחוק במינוח
התעללות חמור
ה ושיטתית , מפני שזו חמורה
.אף יותר
דברי ההסבר סעיף4
'(עמ25
)
צמצום מספר הבקשות
:בראייה חברתית כוללת יש
-
להציב תנאים
מוגדרים ומעשיים המעודדים /מחייבים טיפול
של ההורה הפוגע
, תשלום קודם של כול חובותיו כלפי הקטינים ;
-
לחייב
הכשרות מיוחדות על הפרעות אישיות
והמניפולציה
הכרוכה בהן
לשופטים ודיינים וגם עובדים סוציאליים המעורים
.במקרים מעין אלה
תשובה ל
שאלה החשובה
:של יו"ר הוועדה
האם בשל החוק
נפגעות הקצבאות של הילד?
ההורה שבמעצר לרוב אינו משלם
את ה
מזונות-ילד שבהם הוא חייב
ויש בכך בפגיעה כלכלית בילד. הקושי הוא
ש היום בישראל אין
ההגנה ראויה על זכות זו של הילד לקבל את המוזנות שמגיעים לו ,
בשל התנהלות לא מיטבית
עדיין של הוצאה לפועל, ו( בשל הפרשנות (הפוגענית) הניתנת לחוק המזנות1972
)
, הרואה במזונות המדוברים
בחוק מזונות האם / הבטחת קיום מינימאלי למשפחה .במקרים שהאם משתכרת, או בעצמה זכאי ת לקצבה
.מטעם המוסד לביטוח לאומי, כגון נכות, אין הבטחת מזונות לילד
הרעה נוספת קיימת
במקרים שהילד קיבל מזונות-ילד מתוך קצבה של ההורה לפני שזה הורשע , כגון קצבת
נכות
. במקרים אלו ,ברגע ש ,ההורה מועבר למעצר בגין עבירות חמורות כלפי ילדיו אז- נפסקת להורה הקצבה
:מטעם המוסד לביטוח לאומי :התוצאה היא שהילד חזר לקטגוריה לעיל, שאין מקור לתשלום המזונות
כלומר ,בשני המצבים לעיל
הילד שנפגע ושרוצים להגן עליו ", "נענש הוא.כלכלית
יש צורך בהעלאת
המודעות לאבסורד זה
ולצורך בתיקון
חקיקה למקרים אלו.
,בכבוד רב
ניקול דהאן
מַ עְ לָ"ה – היא עמותה על-
,מגדרית המשמשת מרכז ערבות לטובת הילד הלכוד במצבי מריבה, פירוד וגירושין
בהקשר הפרעות אישיות בפרט. למייסדת העמותה, ד"ר ניקול דהאן, שלושה תארים בעבודה סוציאלית מטעם
האוניברסיטה העברית. עוסקת בתחום של פרקטיקה של מדיניות ואלימות ביתית מע ל25
,שנה, בדרך מחקר
.הוראה וליווי משפחות. המשיגה את המושג "התעללות רוחנית" כמהות אונטולוגית בפני עצמה