חומר רקע
,ת"א
כ"ג בכסלו תשפ"א
9 בדצמבר
2020
19451/20
לכבוד
ח"כ מיקי חיימוביץ
יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה
הכנסת
ירושלים
,חברת כנסת נכבדה
:הנדון 'הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס149
,)) (חברות גבייה
התש"ף-
2020
/(מ1344
)
לקראת הדיון ביום10.12.20
בשעה11:00
בוועדת הפנים בראשותך בהכנה לקריאה שניה
ושלישית של הצעת החוק שבנדון ובהמשך לעמדתנו שהובעה בעבר, נבקש ל
התייחס לסעיף
330ו
לנוסח החוק המוצע ,נוסח אשר כאמור שונה מהותית מהצעת החוק אשר אושרה בוועדת שרים
לחקיקה:
1. יודגש כי סעיף זה כלל לא נדון בעבר בפני ועדה קודמת ומכא
ן כי לא ברור מה מקומו ,לא כל
שכן ב
חוק זה
, שעניינו גבייה מנהלית וחברות גבייה.
2. סעיף
330ו בנוסחו כפי שהוצג בדיון הועדה הקודם מיום
1.12.20
,עוסק כאמור בגבייה במסלול
אזרחי ,כאשר במהותו הינו מכוון להגבלת שימוש של רשויות מקומיות בגבייה משפטית
אזרחית ,זאת להבד
יל מכל הזוכים והגופים השונים במדינת ישראל ובכלל זה בנקים ,חברות
ביטוח ,חברות תקשורת ,חברת החשמל ,חברות ממשלתיות וכמובן זוכים פרטיים .
3. העיקרון המופרך המוצע הינו כי רשויות הבוחרות בגבייה במסלול אזרחי ,מחויבות לעשות כן
רק במסלול המקוצר –
אשר כלל לא נועד ל
עניין, ובכל מקרה אין לרשויות המקומיות שום
זכות לקבלת שכר טרחה ,להבדיל מכל הגורמים האחרים במדינה ,עובדה המשיתה על
הרשויות והמשלמים הנורמטיביים את כל ההוצאות !
4. במסגרת הדיון הקודם הוברר, כי מרכז השלטון המקומי וכן כלל משרדי הממשלה מתנגדים
לסעיף
300
ו נחרצו
ת מסיבות רבות ומגוונות כפי שפורטו בדיון בהרחבה!!
5. העיקרון הכללי הוא כי אין להפלות את הרשויות המקומיות מיתר הגורמים במדינת ישראל,
ויש תת ל להן שיקול דעת מלא עם מי לעבוד בנושא גבייה משפטית אזרחית, ובכלל זה לגבות
על פי הכלים הניתנים לכל גוף בישראל והמדינה בכלל וכך גם כל אזרח ,לא כל שכן ש
המסלול
המקוצר נועד לחייבים לא מיוצגים בלבד כמו ביהמ"ש לתביעות קטנות!!
6. בשלב זה בדיון ,פנה יו"ר ועדת הפנים בפועל ,ח"כ איתן גינזבורג ,בעניין ליועץ המשפטי לוועדה
לברר את הנושא, ונענה כי הסיבה לתיקון המוצע הינה תלונות מרובו
ת ,אשר הגיעו לוועדת
הפנים בנושא גבייה במסלול אזרחי של רשויות מקומיות .לדבריו, עורכי הדין גובים שכר
טרחה מופרז !!לעיתים מדובר בשכר טרחה גבוה בעשרות מונים מהחוב עצמו !!!
כך למשל בגביית דו"ח הי חני של
100
₪
גובים
800
₪
שכר טרחה בשלב התראה !!
7. לשכת עורכי הדין תבהיר כי מדובר ב-
"פייק ניוז !!!!"
ניכר כי במקרה הטוב ,
הדובר לא צוי מ בעובדות ובמצב המשפטי!!!
ראשית יש להבין, כי דו"ח הי חני אינו ארנונה וגובים אותו בגבייה מנהלית ולא בגבייה אזרחית
- הרי אין זה חוב אזרחי ,מדובר בקנס פלילי!!
אם יש דוגמאות ספציפיות ל
גביית סכומי שכ"ט מופרזים בגבייה אזרחית של רשויות
מקומיות ,לשכת עורכי הדין מבקשת לקבלן !לא ניתן להפיץ מידע לא מבוסס בכלל ובהליכי
חקיקה בפרט!!!!
8. יי
אמר מיד, כי בניגוד לאמור ע"י היועץ המשפטי לוועדה ,עורכי הדין המועסקים ע"י רשויות
מקומיות בגבייה אזרחית ,מחו
יבים משפטית לשכר טרחה המשולם ע"י התושב בשלב התראה
בסכומים שלא עולים על
90
₪
,כאשר ברשויות מסוימות נמוך שכר הטרחה מ-
20
ש"ח וכל
טענה אחרת אין לה על מה לסמוך !!!
ככלל, גבייה משפטית להבדיל ממנהלית ,נעשית לפי חוק ההוצאה לפועל ופועלם של עורכי
הדין מוסדר אף פי ל כללי האתיקה החלים על עורכי דין על כל המשתמע מכך, ונראה כי לא
צריך רגולציה נוספת!!
כל עורך דין החורג מן האמור יכול להיות מטופל על פי הרגולציה הקיימת .
9. זאת ועוד ,עורכי הדין העוסקים בגבייה אזרחית עבור רשויות ,עושים זאת מכוח מכרזים ,
כלומר משרד עורכי דין ,אשר גובה ארנונה ותשלומי חובה עבור רשויות מקומיות פועל לאחר
ש
נבחר בהליך מכרזי ובכלל זה על פי חוזר מנכ"ל משרד הפנים
5/09
.
10
.דרישות הסף ,הפיקוח והבקרה הנדרשים מעורכי הדין העוסקים בתחום אין להם אח ורע בכל
שוק הגבייה וזאת בעיקר לאור המורכבות והרגישות הקיימת בעבודה אל מול הרשות ,כאשר
גם נושא שכר הטרחה בכל שלבי הגבייה ,מוסדר במכרזים ובהתקשרויות של עורכי הדין עם
הרשויות המקומיות. ומכאן כי ,טענות מופרכות מסוג זה של דרישות מופרזות של שכר טרחה
מעידות בראש ובראשונה על פעולות לא תקינות של הרשויות המקומיות עצמן - עובדה
מקוממת כשלעצמה - וזאת ללא כל ביסוס.
11
.לסיכום נאמר כי כל נושא שכר הטרחה של עורכי הדין בגבייה במסלול האזרחי מוסדר
בחקיקה ,בכללי האתיקה, ובעיקר בחוזים ובמכרזים עליהם חתומים עורכי הדין,. לפיכך אין
כל צורך בהתערבות נוספת של המחוקק בנושא זה באופן ייח
ודי לרשויות מקומיות ,לא כל שכן
מדובר בהתערבות מתוך שיקולים זרים שמטרתם לנסות ולדחוף את המסלול המקוצר - כלי
שאף רשות לא חפצה זו - כאשר לצורך כך ניתן לטעון טענות מופרכות ולא נכונות ,עליהן
אמורה להסתמך הכנסת בהליך חקיקה...לא יאומן !!!
12. וכעת לעובדות:
.א רשויות מקומיות בד
רך כלל מגישות תביעות ונוקטות הליכים במסלול גבייה אזרחי בחובות
העולים על סכום שבין
700-1000
₪
- זאת הן משיקולים ציבוריים והן משיקולי עלות
תועלת !!!!אין תביעות של
100
₪
!!!
.ב כאמור, לא ניתן לגבות דו"חות חנייה במסלול גבייה אזרחי בהוצל"פ (בהיותו קנס פלילי )
ואין משרדי עורכי דין גובים
800
₪
שכ"ט בשלב התראה – אין דבר כזה !!זה מנוגד לדין!!!
.ג שכר טרחה בשלב התראה
הוא
מוגבל - הן ע"י כללי לשכת עורכי דין ,הן ע"י בתי המשפט
ורשות האכיפה והן ע"י הרשויות עצמן במסגרת המכרזים וההסכמים המסדירים
התק
שרויות אלו .
.ד שכר הטרחה אשר נפסק בהוצל"פ נפסק ע"י ההוצל"פ – כמו לכל הזוכים ,בנקים ,חברות
ביטוח ,חברת חשמל ,חברות ממשלתיות;
וכל ה
גופים ה
מוסדיים כך כמו כל זוכה פרטי.
האם יש סיבה להפלות את הרשויות לרעה?! האם הן בן חורג?!
.ה רשויות מקומיות זכאיות להגיש תביעות ישירות להוצל"פ כתביעות על סכום קצוב ,כמו כל
מי שיש לו ראשית ראייה בכתב ו/או מי שמגיש תביעה לפי חיקוק –
כמו כביש 6
,כמו
בנקים ,חברות ביטוח ,חברות התקשורת ,חברת החשמל ,חברות ממשלתיות נוספות וכו '
–
כל זאת עד חוב בסכום של
75,000
₪
.
.ו מעל סכום חוב של
75,000
₪
מוגשות התביעות לבית המשפט ,כך גם במקרים מיוחדים
כגון תביעות יורשים וכ'ו.
.ז כל תביעה על סכום קצוב מחייבת מסירה אישית של מכתב התראה וכך גם עושות
הרשויות ,כאשר מכתב זה מאפשר לנישום החייב לשלם את חובו תוך
30
יום מהמסירה ,
כאשר סכומי שכר טרחה בגין מכתב התראה לא עולים על
90
₪
,כאשר במקרים רבים שכר
טרחה זה ,נמוך מ –
20
₪
.
.ח חשוב לציין, כי משרדי עורכי הדין אשר עובדים עם רשויות מקומיות בגבייה אזרחית ,הינם
משרדים שיש להם יש את היכולות לעמוד בתנאים הנוקשים של המכרזים ,המוצעים
מטעם הרשויות המק
ומיות לצורך ביצוע הליכי גבייה אזרחיים.
.ט מכרזים ה אל כוללים דרישות ובקרות רבות, ובכלל זה מכתיבים הם את שכר הטרחה
המקסימלי אותו ניתן לגבות - הכל בכפוף לדין.
.י ברור, כי מדובר בהליך סינון משמעותי שאין ול אח ורע אצל שום זוכה מוסדי!!!
.יא לעניין ס
כומי שכר הטרחה ,להבדיל מכל זוכה אחר ,רשויות מקומיות מוגבלות בגביית
שכר טרחה בשלב התראה בסכום שלא יעלה על
90
₪
למכתב ,כאשר במקרים רבים גובות
הרשויות שכר טרחה הנמוך מ-
20
₪
!!!
הטענה בדבר800
₪
שכ"ט בגין מכתב מופרכת
בעליל!!!!
.יב בתמורה לסכומים אלה בודק ורך ע הדין את תקינות כל קובץ החובות המועבר אליו מול
מערכות העירייה וכן אל מול מערכי חדלות הפירעון ומרשם האוכלוסין (המופקים ע"י
הרשות). זאת כ
די לוודא שמדובר בנישום הנכון ,לוודא כי פרטיו נכונים וכן כדי לוודא
שהשומה סופית בכל תיק ותיק (אין הליכי השגה וערר )וכי שם החייב תקין וכי אינו חדל
פירעון.
.יג במקרה של חברה חייבת בודקים את פרטיה אל מול נסחי החברה ,נבדקת כתובתה וכן
נבדקת פעילותה העסקית של החברה אל מול מאגרי מידע פתוחים ,בחקירה כלכלית או
בבדיקה חשבונאית ,כדי לבחון באם יש בסיס לדרישת תשלום המבוססת על סעיף 8ג '
לחוק ההסדרים
, ד
היינו האם יש לכאורה אחריות אישית של בעל השליטה לחובות
החברה.
.יד עורכי דין אף אמונים על ניסוח של מכתבי תשובה לחייבים המקבלים מכתבי התראה
ופונים לקבלת פרטים נוספים, ובכלל זה מענה טלפוני רציף ועדכון הרשויות נ או
ליין
במצבו של כל תיק .כל המערך דנן מופעל עבור הרשויות המקומיות בתעריפים המצוינים
לעיל.
.טו בגבייה משפטית אזרחית ,אשר בד
רך כלל מבוצעת לאחר מיצוי הגבייה המנהלית ,חוק
ההוצל"פ מחייב מסירה אישית של כל מכתב התראה לכל חייב –
כתנאי לפתיחת תיק
הוצל"פ ,כאשר תקופת ההתראה הינה
30
יום. כלו
מר רק
30
יום לאחר קבלת מכתב
ההתראה בידי החייב ,ניתן לפתוח תיק ההוצאה לפועל !!
.טז זאת ועוד ,כיום בימי הקורונה ולאחר תיקון חוק ההוצל"פ לעניין כלל החייבים והזוכים
בישראל ובכלל זה הרשויות המקומיות ,עם פתיחת התיק הוצאה לפועל מתווס
ף לחוב
שכר טרחת עורכי דין בסכום של
236
₪
בלבד ללא קשר לסכום החוב, כך גם במיליון
₪
!!!
כל זאת למשך
60
יום נוספים מיום מסירת האזהרה בידי החייב במסירה אישית ו-
90
יום לפחות מהיום בו עבר התיק לטיפולו של עורך הדין - ה אל העלויות הנוספות היחידות
המצטרפות לחוב!!!
במשך זמן זה רשאי החי
יב לעשות הסדר תשלומים נדיב כמפורט בחוק ההוצל"פ!!!
רק חייבים שלאחר תקופה זו מסרבים לשלם או להגיע להסדר, נפסק כנגדם שכ"ט נוסף
כמו בכל תיק הוצל"פ במדינת ישראל.
כל הטוען אחרת ובכלל זה ראש רשות האכיפה - מטעה .
13
. לא י
עלה על הדעת שו
ועדה בכנסת דנה בד
ברים רציניים על בסיס נתונים לא
נכונים והכפשות חסרות ביסוס !
14
. לסיכום, נושא שכר הטרחה ,אשר לדברי ח"כ גינזבורג הינו ליבת הסעיף ,יובהר כדלקמן :
.א לא מגישים לביצוע חוב מתחת לסכום של
700-1000
₪
.
.ב שכ"ט עבור מכתב התראה לא עולה על
90
₪
ובמקרים רבים כש"ט
בגין
התראה נמוך
מ-
20
₪
- הנמוך ביותר מ
כל הזוכים בהוצל"פ!!
.ג חייבים לבצע מסירה אישית של ההתראה. רק
30
יום לאחר מכן ניתן לפתוח תיק הוצל"פ.
.ד בהוצל"פ - כיום במסגרת הוראת שעה עם פתיחת התיק בהוצל"פ
- שכ"ט א 'הוא
236
₪
בלבד
!!!בכל תיק , גם ב
תיק של מיליון
₪
!!!וכך הדבר לכל זוכה בהוצל"פ.
.ה תקופת האזהרה הוארכה ל-
60
יום. רק אם החייב לא הגיע להסדר עם הרשות המקומית
או עם ההוצל"פ –
יש הסדר קורונה נוח ,רק אז נוסף שכ"ט ב', וכל זאת
90
יום לפחות
לאחר שהתיק עבר לטיפול עו"ד, וכל זאת בד
רך כלל לאחר מיצוי גבי
יה מנהלית או
בתיקים מורכבים יותר.
.ו חוק ההוצל"פ מכוחו מושת שכר טרחת עו"ד חל במדינת ישראל כולה !!ראוי שהחייבים
חובות מיסים יסדירו את חובם במועד ,כמו כל המשלמים הנורמטיביים מבלי שעלויות
נוספות יושתו על הרשות !!
,בברכה
אבי חימי
, עו"ד
ראש לשכת עורכ
י הדין
העתקים:
עו"ד ליאור שפירא–
.מ"מ ראש לשכת עוה"ד ויו"ר (משותף) פורום הוצל"פ, לשכת עוה"ד
עו"ד יוסף ויצמן–
.המשנה לראש לשכת עוה"ד ויו"ר (משותף) פורום הוצל"פ, לשכת עוה"ד
עו"ד סורין גנות–
.יו"ר (משותף) פורום הוצל"פ, לשכת עוה"ד
עו"ד אבישי ריינמן– יו."ר (משותף) פורום הוצל"פ, לשכת עוה"ד
.מר אורי אלפרסי, מנכ"ל לשכת עוה"ד
עו"ד שמעון לפיד–
.מנהל מחלקת הוועדות המקצועיות, לשכת עוה"ד
.מזכירות ועדת הפנים