חומר רקע

לשכת יו"ר ויצו ישראל ויצו- תנועה ציונית בינלאומית של נשים מתנדבות לשיפור החברה בישראל שד׳ דוד המלך38 , ת״א33159, ישראל :טל׳793 6923 - 03 . :פקס796 6923 - 03 . :נייד6214700 - 050 . דוא״ל: . [email protected] www.wizo.org.il 17 בנובמבר , 2020 כ' כסלו תשפ"א נייר עמדה- נשים יוצאות מקלט– תמונת מצב2020 מוגש לח"כ עודד פורר יו"ר הועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי על פי נתוני משרד הרווחה כ- 40% מהנשים ששהו במקלטים שבו לגבר האלים1 ., חלק ניכר מהן בשל המצב הכלכלי אליו נקלעו % 54 מהנשי ם לא יצאו מהמקלט לחיים עצמאיים, כ- 385 ,נשים מדי שנה וחזרו לגבר האלים2 . חלקן עברו להתגורר עם משפחה וחברים, גם אלו לרוב חוזרות לגבר האלים מאחר ומגורים בבית זר אינם אפשריים עבורן. האתגרים עמם מתמודדות נשים נפגעות אלימות ויוצאות מקלטים בתהליך בניית חיים עצמאיים ובטוחים הם רבים ומורכבים בפן הכלכלי והרגשי . נשים אלו חוות הדרה משוק העבודה בשל העובדה שהן נאלצות לקטוע את מהלך חייהן ו ל היכנס למקלט על מנת לשמור על חייהן וחיי ילדיהן. עם צאתן מהמקלט הן מתמודדות עם קשיים כלכליים משמעותיים כגון אובדן מקום העבודה, אובדן זכויות, קטיעת אופק התפתחותן במקום העבודה המסודר, .ולמעשה בעל כורחן הן נאלצות להתחיל חיים חדשים במקום חדש ולא מוכר טרם כניסתן למקלט רובן עבדו בעבודות מזדמנות, חלקיות ,בשכר נמוך ,ללא יכולת התפתחות מקצועית כאשר חלקן הגדול עסקו בניהול משק הבית וכלל לא עבדו מחוץ לבית בשל .שליטה כלכלית ובידוד חברתי מצד בן הזוג האלים רבים מהן מוצאות עצמן מסובכות בחובות והלוואות שהן כלל לא היו מודעות לה ם חלקן אף נאלצו לחתום על התחייבויות כלכליות מתוך לחץ מאסיבי שהופעל עליהן .ופחד מבן הזוג ,כמו כן עם יציאתן מהמקלט הן נתקלות בקשיים לשכור דירה בשל חובות עבר וחשבונות בנק מעוקלים, היעדר יכולת ואמצעי תש לום לרבות פנקסי שיקים וכרטיסי אשראי והן נאלצות לשכור דירות במצב .תחזוקה ירוד ובאזורים לא מבוקשים ,חשוב לציין הנשים יוצאות עם ילדיהן מהמקלט כיחידה משפחתית הנושאת באחריות בלעדית תוך דאגה לכל צרכיהם היומיומיים ,של הילדים. ילדים אלו, שנחשפו לאלימות במשפחה זקוקים לליווי תמיכה וטיפול רגשית לאורך זמן, במקרים רבים עקב עומס על רשויות ה רווחה, הילדים .ממתינים זמן רב וממושך לטיפול רגשי ,זאת ועוד בתקופת הקורונה נשים אלו לא יכלו לצאת לעבודה מכיוון שמסגרות החינוך היו סגורות והן המטפלות היחידות בילד,יהן ללא עורף משפחתי תומך וב מקום .מרוחק ממקום מגוריהן הקודם,נשים יוצאות מקלט חשות בדידות קשה וללא מערכת תמיכה מדובר בגורם סיכון משמעותי שאף הקצין ו .עלול לגרום להן לחזור לבן הזוג האלים ולמשפחה המסכנת גם היציאה מהמקלט מציפה קשיים וחרדות ומקשה על ההסתגלות, ממקלט תומך שדאג לכל צרכיהן ונתן ה גנה פיזית ונפשית לחיים עצמאיים וחשופים, .מה שמגביר את התחושות הקשות וחוויות פוסט טראומטיות 1 ,הודעה לעיתונות, לקראת היום הבינלאומי למאבק באלימות כנגד נשים משרד העבודה והרווחה מפרסם את הנתונים הבאים6.12.18 data - violence - domestic - molsa - https://www.gov.il/he/departments/news/spokesperson 2 נייר מדיניות, נשים נפגעות אלימות במשפחה מהמקלט לחיים עצמאיים, האוניברסיטה העב רית בירושלים, הפקולטה למדעי החברה, מגישות ,שרי מאיר ועליזה שוורץ6.7.16 לשכת יו"ר ויצו ישראל ויצו- תנועה ציונית בינלאומית של נשים מתנדבות לשיפור החברה בישראל שד׳ דוד המלך38 , ת״א33159, ישראל :טל׳793 6923 - 03 . :פקס796 6923 - 03 . :נייד6214700 - 050 . דוא״ל: . [email protected] www.wizo.org.il עם צאת ן מהמקלט הן גם מתמודדות עם הליכים משפטיים לרבות הסדרי ראייה שלעיתים חושפים את מקום הימצאן, סדר יומן ו מתעוררת דאגה מוגברת ל בש עליה .משמעותית ברמת הסיכון שלהן אתגר משמעותי ונוסף הוא תפיסות חברתיות הרואות אותן אחרי ות למצבן, קושי במיצוי זכויות, בי רוק ר טיה וחוסר הבנה של הסביבה והשירותים השונים ב .מציאות המורכבת ההגנות הקבועות כיום בחוק לפי החוק, נשים אשר עבדו לפחות6 חודשים רצופים אצל המעסיק שלהן ונאלצו להיכנס ,למקלט לנשים מוכות אחרי שחוו אלימות זכאיות להיעדר מהעבודה למשך עד6 חודשים מתוך12 החודשים שלאחר תחילת שהותן במקלט. ,תקופת ההיעדרות של העובדת מהעבודה תיחשב כחופשה ללא תשלום שלא תילקח בחשבון בעת חישוב זכויות התלויות בוותק (כגון דמי הבראה, ימי מחלה, או חופשה שנתית .) כדי לממש את הזכות הזאת, על העובדת למסור למעסיק הודעה בכתב שבה היא מבקשת לממש את זכאותה להיעדר מהעבודה בשל שהותה במקלט לנשים נפגעות אלימות, הודעה אשר צריכה לה י מסר "במועד סמוך, ככל האפשר, לתחילת היעדרותה מהעבודה, בכל דרך שתתאפשר לה בנסיבות העניין". לאחר מכן, בתוך14 ,ימי עבודה מתחילת ההיעדרות, על העובדת להעביר למעסיק אישור מאת המחלקה לשירותים חברתיים ובתום תקופת ההיעדרות מהעבודה (עד6 חודשי היעדרות), העובדת צריכה להציג למעסיק הצהרה שלה, ואישור נוסף מהמחלקה לשירותים חברתיים שמצוין בו המועד לסיום השה ייה במקלט. בנוסף, חוק עבודת נשים קובע כי למעסיק אסור לפטר עובדת ששהתה במקלט לנשים מוכות בימי היעדרה מעבודתה או במשך התקופה של90 ימים לאחר חזרתה לעבודה, אלא אם יינתן היתר פיטורים על ידי משרד העבודה . עובדת שפוטרה שלא כדין, רשאית לערער על פיטוריה בבית הדין לעבודה. בסמכות בית הדין לחייב את המעסיק להשיב את העובדת לעבודתה, או לפסוק לעובדת פיצוי כספי במקרה של פיטורים המנוגדים לחוק. על- פי חוק פיצויי פיטורים, אם עובדת מתפטרת עקב שהייה במקלט לנשים מוכות, והשהייה אושרה על-ידי לשכת הסעד או משרד הרווחה, רואים את התפטר ,ותה כפיטורים בתנאי שסמוך לפני התפטרותה שהתה במקלט תקופה של60 יום לפחות. החל מיוני2017 , ,עם כניסתו לתוקף של התיקון לחוק הבטחת הכנסה אישה זכאית לקצבת הבטחת הכנס ה החל מהחודש השני לשהותה במקלט ללא קשר לזכאות קודמת להבטחת הכנסה לפני הכניסה למקלט . ,במידה ומשולמת קצבת נכות או דמי מזונות הם יקוזזו .מסכום הקצבה להבטחת הכנסה ואם קיימת הכנסה מעבודה היא אינה מקוזזת במלואה .בעת היציאה מהמקלט ניתן לקבל מקדמה על חשבון הסכום שהיא זכאית לו, כדי לצאת לחיים עצמאיים בהתאם לחוק שירותי רווחה (זכויות נשים ששהו במק לט לנשים מוכות), תשע"ג- 2012 אישה יוצאת מקלט שלא שבה להתגורר עם בן זוג או בן משפחה פוגע, מקבלת מענק הסתגלות חד פעמי ,ממשרד הרווחה והשירותים החברתיים בסכום של8,000 שקלים חדשים, ולגבי אישה שילדיה עמה– סכום נוסף של1,000 ,שקלים חדשים, בעבור כל ילד אך לא יותר משני ילד ים . ליווי, זיהוי צרכים וסיוע במיצוי זכויות על ידי עובד סוציאלי ועל ידי מלווה משפחתי, ,ליווי תעסוקתי, לרבות סיוע בהשמה בעבודה וסבסוד של לימודים והכשרה מקצועית ., ליווי וסיוע בתחומי חינוך ובריאות מטעם המשרד לשכת יו"ר ויצו ישראל ויצו- תנועה ציונית בינלאומית של נשים מתנדבות לשיפור החברה בישראל שד׳ דוד המלך38 , ת״א33159, ישראל :טל׳793 6923 - 03 . :פקס796 6923 - 03 . :נייד6214700 - 050 . דוא״ל: . [email protected] www.wizo.org.il בישראל פועלים15 מקלטים לנשים נפגעות אלימות וילדיהן, המספקים הגנה וטיפול על רקע אלימות במשפחה. בשנת2019 שהו במקלטים654 נשים ו- 1046 ילדים ,כולל נשים שהתקבלו ב שנת3 2018 . משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים מפעיל17 ,דירות מעבר לנשים נפגעות אלימות וילדיהן שבהן נשים יוצאות מקלט או כאלה שטופלו בקהילה ומקבלות טיפול המשך, בדירות אלה שהו בשנת2019 , 39 נשים ו- 77 .ילדים6 דירות מעבר נוספות מופעלות במימון עמותה, ובהן שהו11 נשים ו- 18 .ילדים קשיים עיקריים במימוש ההגנות הקבועות בחוק החוק כביכול אמור להגן על אותן נשים המנסות לשקם את חייהן לאחר אלימות קשה , אבל בפועל הן לא יכולות לחזור לעיר שבה הן גרו בשל החשש לחייהן ולרוב מציאות זו מקשה עליהן בכל הקשור להמשך התעסוקה . בנוסף, גם אם נשים יוצאות מקלט מעוניינות לחזור למקום עבודתן המעסיק לרוב מוצא מחליפה בזמן הש .הות במקלט ולאחר מכן מפטר אותן ,וכאמור, הרוב המוחלט של הנשים לא חוזר למקום עבודתן הקודם, גם בשל קשיים נפשיים ,וגם בשל החשש שבן הזוג יאתר אותן דבר היוודע מצבן למעסיק ו הבושה שמונע ת .מהן לחזור נשים אשר נכנסות למקלטים שוהות בהם בדרך כלל כשישה חודשים עד שנה. העובדה שגם בזמן השהייה במקלט לא ניתן לעבוד בצורה מסודרת מחמירה עוד יותר את מצבן הכלכלי, ומעמידה אותן במצב בלתי אפשרי כאשר הן לבסוף יוצאות מהמקלט , מה שמוביל אותן בלית ברירה לחזור לגורם האלים . אישה יוצאת מקלט למעשה צריכה לבנות את חייה מחדש ועל כן יש לסייע לה באופן משמעותי, ממקום של,תמיכה שיקום, סולידריות ו הוגנות חברתית. מניסיון רב מהשטח עולה כי יש חשיבות עליונה לליווי ותמיכה רגשית צמודים כתנאי להצלחת .השיקום מה נדרש על מנת לסייע לנשים יוצאות מקלט ככלל ובפרט בעת מגיפת הקורונה 300 נשים יוצאות לחי ים עצמאיים בקהילה לאחר שהי י ב ה .מקלטים לנשים נפגעות אלימות מדי שנה תקציב משרד הרווחה עבור הפעלת המקלטים עמד בשנת2019 על כ- 27 מליון .₪ 20% מהנשים השוהות במקלט חוזרות אליו .בשנית אם נשים רבות יותר תתחלנה בחיים עצמאיים ותתמדנה בהם , נחסוך את חזרתן למקלט בשנית ובכך יחסכו הן הפגיעה החוזרת ונשנית בנשים וילדיהן והן ב עלויות למדינה . נשים אלו זקוקות מרגע יציאתן מהמקלט לליווי אישי שיתמוך ויכוון אותן בחיים החדשים, מערך חברתי תומך שיאפשר להם .להתמודד עם האתגרים כפי שפורטו בתחילת מסמך זה תמיכה כלכלית ותמיכה רגשית יאפשרו לקטוע את מעגל העוני והאלימות הרב דורית , תמיכה שהמדינה בהחלט יכולה לספק ולא באופן מצומצם או סמלי כפי קיים כיום . 3 משרד העבודה הרוווחה והשירותים החברתיים, דין וחשבון לשנת2019 , מוגש לפי חוק חופש המידע, תשנ"ח1998, רונית ספיר, מנ ה לת תחום העמדת מידע לציבור לשכת יו"ר ויצו ישראל ויצו- תנועה ציונית בינלאומית של נשים מתנדבות לשיפור החברה בישראל שד׳ דוד המלך38 , ת״א33159, ישראל :טל׳793 6923 - 03 . :פקס796 6923 - 03 . :נייד6214700 - 050 . דוא״ל: . [email protected] www.wizo.org.il לסיכום- לנשים יוצאות מקלט ככלל ובתקופת הקורונה ,בפרט דרושים המענים הבאים–  הגדלת המענק לנשים יוצאות מקלט בשנה הראשונה בקהילה .  .פיתוח תכניות תעסוקה מותאמות לנשים יוצאות מקלט וחיבור למעסיקים  מימון ומלגות ייעודיות ל הכשרות או הסבות מקצוע ות י ו כן השכלה אקדמאית שיעניקו אופק התפתחותי ויציאה ממעגל .העוני  שינוי חקיקתי המאריך את תקופת המוגנות מפיטורין מעבר ל- 90 .יום לשנה לפחות  ליווי שבועי אינטנסיבי , טיפול רגשי ותמיכה חברתיים ,בתהליך השיקום .לנשים וילדיהן כתא משפחתי  מתן זכאות חריגה לקבלת קצבה בזמן החל"ת גם אם אינן עומדות בתנאי הזכאות ו בתקופת העבודה הנדרשת טרם .היציאה לחל"ת  הגדלת ה סיוע למימון שכר הדירה בשנה הר אשונה על פי קריטריונים שייקבעו (כ יום ניתנת השתתפות של כ- 1,000 ₪ )בחודש .  סיוע במימון צרכים קיומיים ייחודיים לתקופת הקורונה במהלכה אימהות נפגעות אלימות המתפקדות כהורה משמורן ,יחיד לא יכולות להתפרנס ללא סיוע המדינה במימון סידור לילדים בבית.  מימון או מענק ל תשתית טכנולוגית שתאפשר ל ילדים יוצאי מקלט ללמוד בזום.  תשתית והדרכה טכנולוגית לכל משפחה.  הקמת רשת קהילתית ל מניעה ,איתור וזיהוי נשים נפגעות אלימות לרבות פיתוח תכניות חברתיות תומכות המעניקות .עורף וסיוע לפרטים נוספים ניתן לפנות לאבישג שחם חדד ,עו"ד מנהלת קשרי ממשל קידום מדיניות וחקיקה , ויצו ישראל- 054-4535532