חומר רקע

DOCX 6,692 תווים המסמך המקורי ↗
13 בדצמבר, 2020 סיוע לעסקים קטנים בהיבט האשראי מוגש לועדת הכלכלה בכנסת – 14.12.20 התאחדות המלאכה והתעשייה היא ארגון מעסיקים יציג של עצמאיים, בעלי מלאכה ומפעלים קטנים, הפועלים בתחומי התעשייה והמלאכה והמעסיקים עד 20 עובדים . מגזר זה מאגד 21,000 עסקים יצרניים קטנים , ו- 60,000 עוסקים זעירים הפועלים בענפי הטיפוח האישי (קוסמטיקה , מעצבי שיער ומיקרו פיגמנטציה), טכנאי סאונד ופרילנסרים המעסיקים יחדיו 300,000 עובדים. בתוקף מעמדה פועלת ההתאחדות לשיפור סביבת הפעילות של העסקים המאוגדים בה גם בהיבט הקצאת אשראי לעסקים קטנים. המשק הישראלי, בדומה לעולם כולו, נמצא בעיצומו של משבר הקורונה. מנתוני סקר שערכה התאחדות המלאכה והתעשיה עולה, כי בעלי עסקים קטנים רבים במשק חווים מזה 9 חודשים ירידה חדה בהכנסות בשיעור ממוצע של 36% וזאת בשל עצירת הפעילות העסקית מדי כמה חודשים. יצוין, כי רבים מעסקים אלה נותנים שירותים ואינם מחזיקים "מלאי " זמין למכירה, כך שמקור ההכנסות הבלעדי שלהם הן הזמנות שוטפות/ עתידיות שנעצרו ומאידך ישנם עסקים יצרניים קטנים אשר מחזיקים "מלאי" ובעקבות המצב נשארו עם רמות מלאי גבוהות של טובין אותם הם מתקשים למכור, כך שגם הם סובלים מעלויות מימון גבוהות ומצוקת תזרים קשה. כאן יצוין, כי הסגר השני אילץ בעלי עסקים קטנים רבים לסגור את שעריהם או לעבוד בסגריה חלקית, ובתוך כך להפוך לעסקים בעלי סיכון גבוה. עסקים אלה סובלים ממצוקת תזרים אקוטית, המביאה רבים מעסקים אלה לכדי חוסר יכולת לפרוע ולעמוד בתשלומי האשראי וההלוואות שלהם. הניסיון שנצבר מתחילת משבר הקורונה מלמד שמבחינת העסק הקטן מעבר ממצב של סגירה מוחלטת / סגירה חלקית למצב של עסק פעיל בצורה מלאה היא קשה מאוד. לאור הקשיים הכלכליים ולאור העובדה שענפים כלכליים נותרו סגורים או פועלים באופן חלקי או מוגבל בלבד, הרי שיש לבצע בדחיפות התאמות דחופות בכלי הסיוע לעסקים קטנים בתחום האשראי. ביום 10.12.20 פרסם בנק ישראל מתווה לדחיית הלוואות לעסקים קטנים, המאפשר לעסקים אשר ירדו בשיעור של 25% ונמצאים בסטטוס של דחייה עד ליום 31.12.20 ליהנות מדחיית תשלום הקרן בהלוואה לתקופה של עד שנה , בהלוואות עד 500,000 ₪, ולתקופה של חצי שנה בהלוואות מעל 500,000 ₪ (להלן: "המתווה"). התאחדות המלאכה והתעשייה סבורה, כי מטרת המתווה לסייע ולעזור לעסקים קטנים שנמצאים במצוקה תזרימית קשה היא נכונה, אלא שמתווה זה מעלה בעיות וכמפורט להלן: המתווה אינה נותן מענה לעסקים שלקחו הלוואות עד ליום 31.12.20, אך לא מימשו את זכאותם לדחיית תשלומי ההלוואה. אנו סבורים שבתקופת הקורונה יש לתת דגש רחב יותר על מתן סיוע לעסקים בריאים שלולא משבר הקורונה לא היו נקלעים למשבר כלכלי. לפיכך יש לאפשר גם לעסקים שלקחו הלוואות עד ליום 31.12.20 ולא היו עד כה בסטטוס של דחיית תשלומי ההלוואה, אך כרגע נקלעו למצוקת תזרים מהותית ליהנות גם כן מדחיית תשלום הקרן בהלוואות שנלקחו על ידן, לתקופה של עד שנה . על פי מתווה, דחיית ההלוואות מותנית בירידה במחזור המכירות בשיעור של 25%, אלא שאופן בדיקת נתון זה נשאר כפוף לשקול דעת של הבנק – דבר אשר בהכרח יביא לפרשנויות שונות בין הבנקים השונים ואפילו בין הסניפים השונים (אנו מוצאים בעיה דומה גם בפרשנות "הוצאות קבועות" בכל הקשור למענקים). לפיכך, אנו סבורים, שיש לבסס את הירידה במחזור של העסק על סמך דוחות כספיים מאומתים על ידי רואה החשבון של העסק, אשר הינו גורם מקצועי בלתי תלוי, או על ידי רשות המסים (שלה הוגשו המסמכים הרלוונטיים על ידי בעל העסק במסגרת הבקשה לקבלת מענקים בגין הוצאות קבועות). אין ספק, כי השארת שיקול דעת לבנק בהיבט זה מסוכן ויביא בהכרח לפגיעה ולעיוותים שיבואו לידי ביטוי בהיקף ההלוואות לעסקים קטנים תחת המתווה המוצע, זאת על רקע אי הכרה בנתונים כאלה או אחרים של העסק עקב אי נכונות מנהל הסניף לקחת סיכון לגבי עסקים אלה, או עצם קיומה של מערכת אישית בעייתית בין הסניף ובעל העסק. די בהחזרת המחאות מצד הלקוח שהן פרמטר חיצוני למחזור המכירות של העסק, בכדי שלא יינתן לבעל העסק הקטן הלוואה תחת המתווה. עוד קובע המתווה, כי במקרה בו הלווה יפרע אשראים למלווים אחרים, אזי הבנק יהיה רשאי להפסיק את המתווה והלווה יידרש לחזור ולשלם את ההלוואה כסדרה. לטעמנו, מדובר בדרישה לא הגיונית, שכן במצב זה העסק רושם ירידה במינוף (הקטנת ההתחייבויות) ומשפר בכך את מצבו הפיננסי. בנוסף אין כל הגיון לשלול מבעל העסק את הזכות לקבוע את סדר העדיפות לאיזה גוף פיננסי הוא יפרע את האשראי קודם. מעבר למתווה שהוצע על ידי בנק ישראל, אנו סבורים שישנם הקלות נוספות שיש לסייע לעסקים במצב חירום זה, ובפרט לעסקים הקטנים. כך לדוגמא, ביום 22.10.20 הודיע בנק ישראל על תכנית להקלת האשראי לעסקים קטנים, המבוססת על מתן אשראי למערכת הבנקאית בריבית שלילית של 0.1%, כנגד הלוואות שהבנקים יעניקו לעסקים קטנים וזעירים בריבית שלא תעלה על P+1.3% . מפניות רבות שהגיעו להתאחדות המלאכה והתעשיה עולה, שהפחתת הריבית על ידי בנק ישראל למערכת הבנקאית לא "שורשרה" מטה ובתוך כך לא השתקפה במלואה בהפחתת ריבית מקבילה לעסקים הקטנים. לטעמינו, יש צורך להעמיק את אמצעי האכיפה והבקרה של בנק ישראל בכדי להבטיח שגלגול הפחתת הריבית על ידי בנק ישראל למערכת הבנקאית ישתקף הפעם במלואו בהורדת שיעור הריבית לעסק הקטן. מאחר ולמערכת הבנקאית תפקיד חשוב בהנעת הפעילות הכלכלית במשק , אנו סבורים שעל המערכת הבנקאית להמשיך ולגבש כלי סיוע נוספים וייחודיים למגזר העסקים הקטנים בהיבט הנזילות, בהיבטים הבאים: הקלה במרכיב ניכיון ההמחאות שעסקים מבצעים. עסקים קטנים רבים מדווחים לנו, כי דווקא בתקופה זו המערכת הבנקאית מסרבת לבצע להם ניכיון המחאות, ולהכיר במרכיב ההמחאות הדחויות של העסק כבטוחות, ובתוך כך מבטלות באופן חד צדדי את מסגרת הניכיון שהוקצתה להם לכתחילה. בנוסף, הוברר לנו כי הבנקים העלו את העמלה הנגבית בעבור כל שיק לניכיון. כך לדוגמא, עסקים דיווחו לנו על הקטנת ממסגרת הניכיון מ- 100 ל -70% מהיקף ההמחאות , והעלאת עמלת הניכיון משיעור של 0.7% לשיעור של 1.2% בהתאמה. לדעתנו, דווקא בתקופה כזו יש להקל במרכיב ניכיון ההמחאות לעסקים אלה, ולהקל בכך על נזילותם. הגדלת מסגרות אשראי לאותם עסקים שהתאפיינו באיתנות פיננסית טרום משבר הקורונה והמוכיחים כי נפגעו בהיבט תזרים העסק בתקופה זו , וזאת ללא גביית ריבית על תוספת האשראי למסגרת . ביטול כל העמלות בחשבונות העסקים הקטנים הנתונים במצוקת הון חוזר לתקופה של עד שנה . יתר גמישות במתן הלוואות והקלות לעסקים קטנים שדרוג האשראי שלהם לא יהיה גבוה טרום המשבר. באשר לאשראי הניתן לעסק הקטן על ידי הקרן לעסקים בערבות מדינה, הרי שיש מקום להתיר לעסקים קטנים לקחת הלוואות במסלול קורונה ולהתיר להשתמש בהן למחזור הלוואות . בנוסף ישנם עסקים קטנים שכבר קיבלו הלוואה מהקרן לעסקים קטנים בערבות מדינה טרום משבר הקורונה , ונאלצו להעמיד בטחונות בשיעור של 25% מערך ההלוואה לעסק קיים או 10% לעסק חדש. ככל שעסקים אלה יוכיחו כיום שהם סובלים מפגיעה מהותית בפעילותם השוטפת , אזי יש לבצע לגבי עסקים אלה התאמה של שיעור הביטחונות הנדרש לגבי יתרת ההלוואה לשיעור של 5%. כמו כן יש להעניק אשראי באמצעות הקרן לעסקים קטנים בערבות מדינה לעסקים קטנים בסיכון גבוה ,אשר לגביהם קיים מידע שלילי במאגר נתוני האשראי מלפני שלוש שנים, וכיום הבנקים מסרבים לתת להם הלוואה מהקרן. הרי בדיוק לשם כך הוקמה הקרן לעסקים קטנים בערבות מדינה בסיכון גבוה. כמו כן נראה שמתווה דחיית פרעון קרן ההלוואה אינו מתאים לכל סוגי העסקים. בענפים כלכליים כגון: אולמות אירועים, תיירות, בידור ופנאי, מכוני כושר , אין עדיין כל צפי לחזרה לפעילות ועסקים אלה מושבתים תקופה ארוכה. לפיכך עסקים אלה אינם יכולים כבר כעת לעמוד בתשלום חלקי של הלוואותיהם לכן נדרש פתרון משולב עם המדינה שיכלול הלוואות בערבות מדינה ו/או מענקים.