חומר רקע
כ"ט כסלו תשפ"א
15
דצמבר2020
:סימוכין152165
לכבוד
'ח"כ מיקי חיימוביץ
יו"ר
ועדת הפנים והגנת הסביבה
כנסת ישראל
,שלום רב
:הנדון
הצעת חוק למתן שירותי גביה לרשויות
המקומיות– עמדת השלטון המקומי
בהמשך לדיונים שהתקיימו בועדה
בראשותך, בהכנה לקריאה שניה ושלישית של הצעת חוק
'לתיקון פקודת העיריות (מס149) (חברות גביה), התשפ"א-
2020
, ולקראת הגעה להכרעות
בנושאים שונים, נבקש להציג בפנייך את עמדת השלטון המקומי בנוגע.להצעת החוק האמורה
הנושאים מועלים לפי סדר הופעתם בהצעת החוק (בחלוקה ל נושאים שהושארו להכרעה בסוף
הדיון; נושאים שטרם נדונו; ונושאים לגביהם נתקבלה הכרעה אך טרם הועברו הנוסחים
המגלמים את ההסכמות, לעיוננו), כפי שיפורט להלן:
1.
נושאים שה
ו
שארו על ידך להכרעה בסוף הדיון בהצעת החוק:
1.1
.
סעיף330ג1
)(ד+(ה) להצעת החוק –
בדיון מיום01.12.2020
הוסבר ע"י היעוץ המשפטי
לועדה, כי כוונתם היא לקבוע את הנחיות היועמ"ש לממשלה, הקיימות ביחס להפעלת
'הליכי גביה מינהליים (הנחיה מס7.1002
–
" :להלן
הנחיית היועמ"ש לממשלה ,)"
.בחקיקה ראשית
)אנחנו, כמו גם נציגי הממשלה (משרד המשפטים, משרד הפנים ומשרד האוצר התנגדנו
לנוסח הנוכחי ,, המקבע שני סעיפים מתוך הנחיות היועמ"ש לממשלה בתוך החוק
באופן חלקי בלבד
ומבלי שבאים לידי ביטוי מכלול הנושאים בעניין זה כפי שמופיעים
בהנחיית היועמ"ש לממשלה .
הסברנו–
וא נו שבים ומסבירים זאת כעת–
כי הרשויות המקומיות כפופות להנחיות
היועמ"ש לממשלה בנושא זה, מכח סעיף12
(ב1
)(ח) לפקודת המסים (גביה), ועל כן אין
צורך
בהכנסת סעיף330ג1
)(ד+(ה) להצעת החוק
שעניינו באופן ההתקשרות במיקור
חוץ לצורך ביצוע הליכי גביה מינהליים (ונזכיר: ה צעת החוק שנדונה בימים אלה, אינה
עוסקת ואינה אמורה לעסוק באופן הפעלת פקודת המסים (גביה) ע"י הרשות
.)המקומית
,חשוב להבהיר כי הנחיות היועמ"ש
נותנות מענה מלא לשני הנושאים כאמור ב סעיף
330ג1
)(ד+(ה) להצעת החוק ., וזאת בהתאם למדיניות הועדה
חרף האמור, לא נתנגד במסגרת הצעת החוק לקביעת מחויבותן של הרשויות
המקומיות לפעול לפי הנחיות היועמ"ש לממשלה בנושא, ובלבד שהדבר ייעשה על דרך
של הפניה להנחיות (ולא ע"י העתקתן, ובוודאי שלא ע"י העתקה חלקית שלהן, לנוסח
.)החוק
1.2
.
סעיף330ו להצעת החוק –
בדיון מיום01.12.2020
הוסבר ע"י היע ,וץ המשפטי לועדה
כי תכליתם של ההסדרים שהוצעו על ידם בסעיף זה, למנוע מצב של השתת שכ"ט עו"ד
גבוה, על חובות שאינם גבוהים מלכתחילה (חוב שאינו עולה על5,000
.)₪
אנו
עמדנו על התנגדותנו לחיוב הרשויות המקומיות
לפעול בהליך המקוצר של הוצל "פ
במקרה של גביה משפטית של חובות מתחת ל-
5,000
₪
.עמדנו על זכותן של הרשויות
המקומיות לנקוט בכל הליך חוקי העומד לרשותן ,והתנגדנו להפלייתן לעומת כל גורם
אחר ,בנושא
(כלומר: בעוד שהמדינה וגורמים פרטיים רשאים לבחור את המסלול
המשפטי המתאים להם, לא משנה מה גובה החובות להם הם טוענים, יידרשו הרשויות
המקומיות המבקשות לבצע גביה משפטית, לעשות שימוש במסלול המקוצר של הוצל"פ
בלבד, במקרים של חובות עד5,000
.)₪
,ואולם, מתוך הבנה של מחויבותך ומחויבות הועדה בראשותך לפעול לטובת הציבור
,ומתוך שותפות לדרך ולרצון לשרת את הציבור, הצענו לקראת סוף הדיון בנושא כי
במקום לכבול את שיקול דעת הרשויות המקומיות בבחירת המסלול המשפטי בו ייגבו
חובותיהן (ואין זה משנה מהו גובה החוב), ייקבע כי בחובות שעד5,000
,₪
ישולם
שכ"ט עו"ד שלא יעלה על שכר טרחת עוה"ד הקבוע בסעיף10
.ב לחוק ההוצאה לפועל
הסכמה זו תשית עלויות על הרשויות המ קומיות (עלות הנשיאה בשכ"ט עוה"ד מעבר
לסכומים הקבועים בסעיף10
ב לחוק ההוצאה לפועל), ואולם, כאמור לעיל, מתוך
שותפות לדרך ולרצון לשרת את הציבור, מקבל השלטון המקומי על עצמו את מגבלת
שכה"ט, בחובות שאינם עולים על5,000
,₪
.כפי שהוצע על ידנו בדיון האמור
למען הזהירות בלבד (שכן מהדיון ביום01.12.2020
נראה היה שהדבר הוסכם גם על
הועדה) נבהיר, כי
אנו
מתנגדים נחרצות לקביעה כי הוצאות הליכי גביה משפטית
יושוו להוצאות הליכי גביה מינהלית (כפי שהוצע ע"י היעוץ המשפטי לועדה, בסעיף
330
ו(ג) להצעת החוק). מדובר
בהשתת עלויו
ת כבדות
של הוצאות משפטיות, על
הרשויות המקומיות, ובהפלייתן אל מול כל גורם אחר העושה שימוש בהליכי גביה
.משפטית
1.3
.
סעיף330ח
)(ג+)(א להצעת החוק –
כפי שצוין בועדה, בדיון מיום10.12.2020
, מדובר
בסעיף הליבה של הצעת החוק, הסעיף שאמור לעסוק בהסמכתן של חברות גביה ל תת
.שירותי גביה מינהלית ("אמצעי אכיפה" כלשון הצעת החוק) לרשויות המקומיות
אמנם התקבלה הערתנו, כי מנוסח הסעיף חסרה הסמכתה של חברת הגביה לתת
,שירותי גביה מינהלית
ואולם
,טרם קיבלנו נוסח מעודכן לעיון
וטרם התקבלה הכרעה
בשאלת הנושאים הנוספים שחברות הגביה ותאגידי עזר לגביה יהיו רשאיות לבצע
עבור הרשויות המקומיות.
:נזכיר כי כיום, חברות הגביה נותנות לרשויות המקומיות שלל שירותים נלווים, ובהם
שירותי מחשוב לצורך ביצוע הגביה; גביית תשלומי רשות (שלא באמצעי אכיפה); סיוע
בטיפול בבקשות למתן הנחה ובבקשות לשינוי מחזיק בנכס; מתן
מידע לפונים (ולא רק
.לחייבים) בנוגע לתשלומים לרשומ"ק; ועוד ועוד
אנו מתנגדים להצרת צעדיהן של הרשויות המקומיות וצמצום נושאי ההתקשרות
שלהן עם חברות הגביה ועם תאגידי עזר לגביה.
יש להבין כי חיובן של הרשויות
,המקומיות לבצע סוגיות אלו בביצוע עצמי (או במיקור חוץ באמצעות גופים שלא יכנסו
להגדרת חברות גביה או תאגידי עזר לגביה) ישיתו על הרשויות המקומיות עלויות
.משמעותיות ביותר, כמו גם ההשלכות הנובעות מהצורך בהוספת תקנים
1.4
.
סעיף330ח (ב) להצעת החוק –
( להצעת החוק התווספה פסקה2
), לפיה
חברת גביה לא
תבצע פעולות גביה הכרוכות בכניסה לחצרים או בתפיסת מיטלטלין ,למעט מסירת
דרישות והודעות לחייבים.
חרף העובדה
שמדובר בהסדר המצר את צעדי הרשויות המקומיות, ושעלולה להיות
כרוכה בו עלות כלכלית בלתי מבוטלת לרשויות המקומיות (הנובעת מהצורך לפצל
התקשרות אחת שטומנת בחובה סבסודים צולבים בין מרכיבי השירות, ל-2
.התקשרויות העומדות בפני עצמן), הוסכם עמך כי לא נתנגד לסעיף זה
ואולם, בדיון מיום10.12.2020
, עלתה מצד הועדה בראשותך, הצעה לבצע אישור
מסירה אישי (נוסף להתראה בדרישה ראשונה וההתראה בדרישה מיידית שנשלחת
לחייב בדואר רשום) בטרם כני סה לחצרים לצורך רישום/תפיסת מיטלטלין, ונתבקשנו
.על ידך להציג אמדן עלויות/אבדן הכנסות לרשויות המקומיות, לו תיושם דרישה זו
אנו מתנגדים לדרישת ההמצאה במסירה אישית
אישור+ נוספת (לרבות דואר רשום
,)מסירה
המהווה כניסה לדין המהותי והתערבות בהסדרי פקודת המסים
)(גביה
,ותקנותיה
ואשר תפגע פגיעה קשה בהכנסות הרשויות המקומיות ותשית עליהן
עלויות נכבדות.
,מבלי לגרוע מהתנגדותנו כאמור לעיל
נבקש להניח את דעתך ואת חששך
ולהסביר כי
:נושא זה מוסדר במסגרת הפקודה והנחיות היועמ"ש
ככלל, הליך עיקול מיטלטלין בנוי מ-2
הליכי משנה–
רישום המיטלטלין ותפיסתם של
.המיטלטלין
תקנה4 לתקנות המסים (גביה), התשל"ד-
1974
,קובעת חובת אזהרה והתראה בטרם
מתבצע עיקול מיטלטלין (בהסדר המצוין שם ), ואולם אזהרה זו מבוצעת יחד עם רישום
המיטלטלין, על מנת למנוע הברחתם (וכידוע, רישום המיטלטלין מתבצע תוך הגעה
למקום, מה שמהווה התראה אישית לחייב, בטרם ייתפסו מיטלטליו). כמובן, מהנימוק
כאמור לעיל, ככל שמדובר בעיקול כספים, אין סיבה לבצע אזהרה מראש, והנזק שיגרם
לרשויות המקומיות כתוצאה מדרישת יידוע ואזהרה מראש, עולה עשרות מונים על כל
תועלת שעשויה לצמוח לחייב, לו תבוצע.
עוד מבלי לגרוע מהתנגדותנו כאמור לעיל, ולבקשתך, ביצעה עירית תל אביב יפו הערכה
של העלויות/אבדן ההכנסות שיגרם לה, לו תבוצע מסירה אישית נוספת בשונה
מ
הסדרי פקודת המסים (גביה) ותקנותיה
,בטרם ביצוע עיקול/הוצאת מיטלטלין
הנאמדת בכ-
120
מלש"ח בשנה לעירית תל אביב י ,פו לבדה קרי, מאות מיליוני
שקלים רבים של אובדן הכנסות לכלל הרשויות המקומיות ,מצב שכידוע ,לא נוכל
לאפשר. לעניין זה, ולבקשתך, נבדק ונמצא כי כ-
40%
-
60%
משלמים את חובם לאחר
משלוח דרישה ראשונה ודרישה מיידית
, וכ-
40%
-
50%
נוספים משלמים את חובם
.'לאחר ביצוע עיקולי בנק וצד ג
1.5
.
סעיף330ט(ג) להצעת החוק –
בדיון מיום10.12.2020
העלו נציגי הממשלה (משרד
הפנים, משרד האוצר ומשרד המשפטים) את התנגדותם למתן פטור ממכרז לחברת
.הגביה של השלטון המקומי
כפי שציינו בדיון, אנו סבור ים, כמוך, כי מדובר בהתנגדות שאינה מבוססת על אדנים
לגיטימיים. על מנת שהפיילוט המבקש לבחון את כל המסלולים האפשריים (ביצוע
עצמי, ביצוע באמצעות חברות גביה פרטיות, ביצוע באמצעות חברת הגביה של השלטון
)המקומי וביצוע באמצעות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות משפט יוכל לצאת
אל הפועל
באופן שוויוני
מבחינה מהותית, יש לייצר התייחסות
שונה
לחברת הגביה של
,השלטון המקומי, לפטור אותה מחובת מכרוז ובכך לסייע לה לאחוז בנתח שוק כלשהו
.שיאפשר את בחינתה כאלטרנטיבה רלוונטית לחברות הגביה המבוססות כיום בשוק
הודענו והסכמנו כי סוגיית הפטור ממכרז תיבחן בתום תקופת הפיילוט, יחד עם
בחינתה של הוראת השעה כולה, וזאת חרף העובדה שאין כל צורך במכרז בהתקשרות
שבין רשות מקומית לבין המרכז לגביית קנסות–
לא במהלך תקופת הפיילוט ולא
לאחר מכן (ככל שתתקבע אפשרות השימוש של הרשויות המקומיות שירצו בכך, במרכ ז
לגביית קנסות, לצורך גביית החובות עבורן), כלומר: אין שוויון בין החלופה של הפניה
.למרכז לגביית קנסות לבין ההתקשרות עם חברת הגביה של השלטון המקומי
אנו חוזרים על עמדתנו שהוצגה בדיון האמור, לפיה ככל שלחברת הגביה של השלטון
המקומי לא יינתן פטור ממכרז–
נתמוך בב יטול אפשרות השימוש של הרשויות
המקומיות בחברות גביה פרטיות לצורך גביית חובותיהן (ונשאר עם ביצוע עצמי, גביה
,באמצעות חברת הגביה של השלטון המקומי וגביה באמצעות המרכז לגביית קנסות
בלבד). לא נסכים להפרת הסכמות הממשלה עמנו, באשר להעמדה חלופה שוות ערך
וטובה, לחבר ות הגביה הפרטיות מזה ולמרכז לגביית קנסות מזה, בדמות חברת הגביה
.של השלטון המקומי
עוד בעניין זה נבקש להבהיר כי יש לתקן את הגדרתה של חברת הגביה של השלטון
המקומי–
מ"חברה משותפת" ל"חברה בבעלות הגוף בו חברות מרבית הרשויות
המקומיות". בכוונתנו להקים חברת גביה, כ
חברה-בת או חברה-
נכדה של מרכז
השלטון המקומי. זהו נושא שלא הספקנו להעלותו במסגרת דיון הועדה, בטרם הוחלט
להעביר את סעיף330
.ט(ג) להכרעה בסוף הדיון בהצעת החוק
ונושא נוסף שהועלה ע"י הייעוץ המשפטי לועדה, כשאלת צד שלא במסגרת דיוני הועדה
–
אנו מתנגדים
לקביעת חובה שבחוק, להקמתה של חברת הגביה של השלטון
המקומי, כחברה לתועלת הציבור . סוגיה זו צריכה להיות מלובנת במסגרת בדיקות
( נאותותdue diligence
), שתיקח בחשבון את משמעות האיסור החל על חברה לתועלת
הציבור לחלק דיבידנדים וכיו"ב היבטים הנובעים מהקמת חברת גביה כ חל"צ (או כל
מודל אחר), ולא כ"הנחתה" שבחוק. נזכיר, כי בכל מקרה, השימוש ברווחי חברת
.הגביה של השלטון המקומי ייעשה לטובת ולתועלת הרשויות המקומיות
1.6
.
סעיף330יא להצעת החוק –
הסעיף עוסק בהקמתה של ועדת אישורים ארצית, שתתן
.אישורים (מעין היתר פעילות) לחברות הגביה
כפ י שציינו בדיון מיום10.12.2020
, מאחר שמדובר בועדה בינמשרדית, שתפקידה
לאשר את כל חברות הגביה (לרבות משרדי עו"ד הנותנים שירותי גביה מינהלית, יש
לזכור), אנו חוששים כי ייווצר "צוואר בקבוק" באישורי הועדה הארצית לחברות
.הגביה
ח"כ איתן גינזבורג הציע הצעה, לה אנו מסכימים, כי בהצעת החוק ייקבע, כי לועדת
האישורים הארצית יינתנו90
,ימים לקבלת החלטתה בעניין אישורה של חברת גביה
וכי ככל שועדת האישורים הארצית לא תקבל החלטה בתוך תקופה זו–
יחליטו ועדות
האישורים המקומיות הפועלות ברשויות המקומיות המבקשות להתקשר עם חברות
הגביה
הממתינות להחלטה בעניינן–
וזאת עד שתתקבל החלטה בועדת האישורים
הארצית (החלטה שתחול על כל התקשרות עם חברת הגביה בעניינה החליטה ועדת
.)האישורים הארצית, ממועד קבלת ההחלטה הארצית ואילך
להצעה זו התנגד הייעוץ המשפטי לועדה, והציע הצעה אחרת, לפיה בחלוף90
הימים
וכ כל שלא תתקבל החלטת ועדת האישורים הארצית–
ניתן יהיה להגיש כנגדה עתירה
.מינהלית
אנו מתנגדים להצעת הייעוץ המשפטי לועדה ,ומבקשים כי תתקבל הצעתו של ח "כ
גינזבורג ,המתוארת לעיל.
למרבה הצער, אנו מכירים מקרים רבים בהם חל עיכוב גדול מאוד בהתכנסויות של
ועדות "בינמשרדיות, בקבלת החלטות בהן ובקבלת החלטות במשרד הפנים. ה"סעד
בדמות פניה לביהמ"ש בעתירה מינהלית, אינו נותן מזור מספיק מהיר, ובוודאי שלא
.מייצר ודאות עבור הרשויות המקומיות
נשוב ונזכיר כי עפ"י נוהל חברות הגביה של משרד הפנים (כמו גם בהתאם לנוסחים
קודמים ממשל תיים של הצעת החוק), אישורן של חברות הגביה מבוצע ע"י ועדת
האישורים המקומית. ועדות אישורים מקומיות קיימות היום, בעוד שועדת האישורים
הארצית–
.לא
עוד נזכיר, לצורך הפגת החשש מפני התקשרות עם חברת גביה שאינה עומדת בתנאי
סעיף330
( יג(א) להצעת החוק (ובפרט פסקה2
,)
העוסקת בעבר פלילי), כי בהתאם
לתיקון שבוצע לפקודת העיריות במסגרת חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט-
2019
, הוסמכו היועצים המשפטיים של הרשויות המקומיות לקבל מידע ישירות
מהמרשם הפלילי. למותר לציין כי בהצעת החוק שבנדון, נדרשות ועדות האישורים
המקומיות לבחון ענ ייני עבר פלילי של עובדי חברת הגביה, כך שבדיקת חברת הגביה
בנוסף, אינה בבחינת "עניין חדש" שועדות האישורים המקומיות לא ידעו כיצד לבצעו
(וכאמור לעיל–
הן מבצעות אותו ביחס לחברות גביה כבר היום, בהתאם לנוהל
.)שפורסם בחוזר מנכ"ל משרד הפנים, בנושא
נזכיר כי ביקשנו שאישור לעובדי חברות הגביה, שניתן ע"י ועדת אישורים מקומית
ביחס לעובדים שתעסיק חברת הגביה לצורך מתן השירותים עבורה, יעמוד בתוקפו
למשך3
שנים (ולא שנתיים, כפי שכתוב כעת, בסעיף330
יד(ב) להצעת החוק), וזאת
בדומה לתקופת תוקפו של אישור לחברת גביה, הניתן ע"י ועדת ה אישורים הארצית. גם
.סוגיה זו נשארה בצריך עיון, לסוף הדיונים בהצעת החוק
2.
נושאים שטרם נדונו :
2.1
.
סעיף330ז להצעת החוק –
סוגיה זו לא הועלתה במסגרת הדיון בועדה
,בראשותך
ואולם מפאת חשיבותה, נבקש להעלותה בפנייך כעת: סעיף זה קובע חובת פרסום, מדי
שנה, של נושאים שונים הנוגעים לגביה, ובין השאר את שיעורי הגביה לפי פעולות
הגביה שבוצעו בפועל .
אלא שפעולות הגביה לרוב אינן מבוצעות באופן "טורי", אלא מבוצעות במקביל, ועל כן
ל.א ניתן לשייך ביצוע תשלום לפעולת גביה בהכרח
לפיכך נבקש למחוק את המילים
"לפי
פעולות הגביה שבוצעו בפועל "מנוסח סעיף
330
ז
להצעת החוק.
2.2
.
סעיף330יח להצעת החוק –
סעיף זה קובע הגבלות על עיסוק בגביה בתחום הרשות
.המקומית, והגבלות על קיום קשרים כלכליים עם הרשות המקומית
2.2.1
.
אנו מתנגדים לס ,)"ק (א
המטיל הגבלות שימנעו מחברת גביה לגבות חובות
בתחומיה של רשות מקומית עבור מי שאינו
"רשות
ציבורית"
, זאת משום
שהדבר עלול להביא להימנעות של חברות הגביה הקיימות היום, מלעסוק במתן
שירותי גביה לרשויות המקומיות/"לגלגל" על הרשות המקומית את אובדן
ההכנסות הצפוי לחברת הגביה כתוצאה מויתור על הכנסה רווחית קיימת מגביית
חובות עבור מי שאינו רשות ציבורית (כגון: חברות סלולר, בנקים וכו'), מה שיפגע
.בטווח הקרוב בהכנסות הרשויות המקומיות ויסכל את הפיילוט עליו הוסכם
אנו סבורים כי השגתה של התכלית המסתמנת מסעיף330
יח(א) להצעת החוק–
הימנעות משימוש אסור בנתונים ובמידע המוחזקים עבור לקוח אחד, לטובת
לקוח אחר, צריכה להיעשות ע"י הפ ניה לדיני הגנת הפרטיות והאיסורים
הקיימים שם, תוך הבהרה כי אין לעשות שימוש אסור כאמור. ולא באמצעות
,הגבלת העיסוק של חברות הגביה (הגבלה שנזקיה יגולגלו לרשויות המקומיות
.)כאמור
2.2.2
.
אנו
מתנגדים לס"ק (ב), המטיל מגבלות על קיום קשרים כלכליים עם הרשות
,המקומית
ביחס ל
חברת הגביה של השלטון המקומי.
ברור לחלוטין כי מרכז
השלטון המקומי וחברות שבבעלותו מקיימים קשרים כלכליים עם הרשויות
המקומיות, וקביעת האיסור שבסעיף330
יח(ב) להצעת החוק על חברת הגביה של
השלטון המקומי, תאיין למעשה את יכולתו של מרכז השלטון המקומי להקים
חברת גביה.כאמור
2.3
.
סעיף330יט להצעת החוק –
סעיף זה עוסק בקבלת מידע בידי חברת הגביה והטיפול
.במידע
אנו מתנגדים למחיקת היכולת להעביר מידע בדבר גובה הכנסתו של חייב ומקורותיה
מס"ק (א), ו( מתנגדים למחיקתה של פסקה2) בס"ק
(ז), המאפשרת לחברת גביה
,לעשות שימוש במידע שהגיע אליה שלא דרך הרשות המקומית
לטובת מתן שירותי
גביה עבור הרשות המקומית ,במקרים המפורטים בפסקה . מדובר בנוסחים
,המתיישבים עם דיני הגנת הפרטיות, ויכולים לסייע לטיוב הגביה והגברת יעילותה
עבור הרשות המקומית, ולא בר.ור לנו מדוע נמחקו
כמו כן אנו מתנגדים לאמור בס.)"ק (ח
במרבית הרשויות המקומיות–
וכך גם מתוכנן
שיהיה בחברת הגביה של השלטון המקומי–
מערכת המידע והחזקתו מתבצעים אצל
נותן השירות לרשות המקומית. גם דיני הגנת הפרטיות מבחינים בין בעל מאגר מידע
לבין המחזיק בו (ולא בהכרח מדובר באותו הגורם), תוך שהם קובעים חובות הגנה על
המידע, המוטלות על2
הגורמים (ולעיתים קבועות חובות שונות לכל גורם). איננו
מ בינים מדוע עת המדובר בחברות גביה וברשויות מקומיות, נדרשים אנו להסדרה
.הסוטה מהוראות הדין הכללי ומטילה מגבלות על הפעילות
2.4
.
דרישת ח"כ ברוכי לקביעת הנחת-חובה מארנונה לאנשים עם מוגבלות –
פנה אלינו ח"כ
אליהו ברוכי, בדרישה להכניס להצעת החוק בעניין חברות הגביה תיק ון, המחייב את
,הרשויות המקומיות לתת את ההנחה המקסימלית הקבועה בתקנות ההנחה מארנונה
.ביחס לאנשים עם מוגבלות
אנחנו מתנגדים להוספת נושא זה שאינו קשור לחברות גביה ולדיון הנערך בועדה
בראשותך. הוספתו של נושא שאינו קשור לנושא הנדון, מהווה פתח להוספות נושאים
אחרים., ומדרון חלקלק לשימוש בטכניקה זו
לגופו של עניין אנחנו מתנגדים להתערבות בשיקול הדעת של ראש הרשות ומועצת
הרשות, בקשר להנחות מארנונה. בדמוקרטיה מקומית, מן הראוי שהחלטות בנושא
זה ייקבעו ע"י נבחרי הציבור, המנהיגים את הקהילה שלהם-
כפי שקבוע בחוק
היום. לשם כך ה .)ם נבחרים לתפקידם (וראש הרשות נבחר בבחירות ישירות, כזכור
יצירתו של כלל אחיד כלל ארצי על סוגיות של ארנונה, אינו לוקח בחשבון את השונות
הרבה שיש בין הרשויות המקומיות מלכתחילה, ביחס לתעריפי הארנונה, ביחס לסיווגי
הארנונה וביחס לשיטות המדידה. אנו סבורים כי הגי עה העת לייצר האחדה של תחום
,)הארנונה באופן כללי (ואף גיבשנו עמדה והמלצות בנושא, שאושרו בהנהלת מש"מ
ואולם מדובר בסוגיה מורכבת וסבוכה, שיש לדון בה בנפרד, ולא במסגרת דיונים
.בהצעת החוק שבנדון
עוד נציין כי ח"כ ברוכי הציג בפנינו טיעון, לפיו מבדיקות שביצע, מרבית
הרשויות
המקומיות ממילא נותנות את הנחת הרשות המרבית לאנשים עם מוגבלות. מבלי לגרוע
מעמדותינו כאמור לעיל (בדבר ההתערבות בדמוקרטיה המוניציפלית, בדבר השונות
שיש בין רשויות מקומיות בתחום הארנונה ובדבר החשש ממדרון חלקלק) ומבלי
שבדקנו בעצמנו את הטיעון האמור, נציי ...ן כי אין טעם לתקן את מה שאינו מקולקל
אם ממילא מרבית הרשויות המקומיות מחילות על עצמן את ההנחה המרבית לאנשים
עם מוגבלות–
,)אין סיבה לחייב את אלו שלא עושות כן (ככל שישנן רשויות כאמור
לאמץ את ההנחה המרבית. בלאו הכי, כפי שהוסבר לעיל, השוואת שיעורי ההנחה אי נה
,מביאה להשוואה בין תשלומי הארנונה שישלמו הנישומים (בשל השונות בתעריפים
.)בסיווג ובשיטות המדידה
3.
נושאים ש
היו שנויים במחלוקת, ו נתקבלה
לגביהם הכרעה, אך טרם הועבר נוסח לגביהם:
3.1
.
סעיף0
33א להצעת החוק –
,ישנן הגדרות שונות (כגון: תשלומי פיגורים, תשלום חובה
שירותי גביה וכו'), לגביהם נראה כי ישנה הסכמה על המהות, ואולם טרם קיבלנו
.לעיוננו את הנוסחים המתוקנים
3.2
.
סעיף330ג להצעת החוק –
סוכם כי חובות ישולמו לקופת הרשות המקומית בתוך3
ימי
.עבודה
ישנם נושאים נוספים , שלא נסקרו לעיל, ואשר לגביהם יש לשלטון המקומי עמדה (בין נושאים
,)שלגביהם אנו ממתינים לנוסח, בין נושאים שטרם לובנו ובין נושאים הממתינים להכרעה
.ולגביהם נבקש להציג עמדת השלטון המקומי בע"פ, במסגרת הדיונים בועדה
בב,רכה
שלמה דולברג
מנהל כללי
:העתק
מר חיים
ביבס- ראש עיריית מודיעין-מכבים-רעות ויו"ר מרכז השלטון המקומי
עו"ד יאיר רביבו- ראש עיריית לוד ויו"ר ועדת פנים ותו"ב במרכז השלטון המקומי
מר מרדכי כהן- מנכ"ל משרד הפנים
מר צחי דוד- ס. הממונה על התקציבים, משרד האוצר
עו"ד יהודה זמרת- יועמ"ש משרד הפנים
מר איתי ח
וטר- סמנכ"ל כלכלה, מרכז השלטון המקומי
עו"ד מירה סלומון- ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי
רו"ח תומר ביטון- גזבר עיריית באר שבע ויו"ר איגוד הגזברים
מר גל פרויקט- הממונה על הגביה וס. גזבר עיריית תל אביב-יפו