חומר רקע
[email protected]
1
,ירושלים
כ"ט כסלו תשפ"א
15
דצמבר2020
לכבוד
ועדת הפנים והגנת הסביבה
באמצעות דוא"ל[email protected]
,שלום רב
:הנדון
התייחסות רשות התחרות לסעיף עידוד התחרות בהצעת חוק לתיקון פקודת
'העיריות (מס149) (חברות גבייה), התשפ"א-
2020
בהמשך לדיון שהתקיים בועדת הפנים והגנת הסביבה
(להלן
הוועדה)
מיום10.12.2020
(להלן דיון
הוועדה :), הריני לפנות אל הוועדה הנכבדה בדברים הבאים כדלקמן
1.
במהלך דיון הוועדה, אשר עסק בהצעת חוק לקריאה שנייה ושלישית לתיקון פקודת העיריות
'(מס149) (חברות גבייה), התשפ"א-
2020
(להלן
הצעת החוק ), התבקשה רשות התחרות
להביע עמ דה בנוגע לסעיף330ט שעניינו עידוד תחרות. בפרט, התבקשה רשות התחרות
למסור את עמדתה המקצועית באשר לסעיף330
ט(ג), המעניק פטור ממכרז להתקשרות
.שבין עירייה עם חברת גבייה שהיא חברה משותפת, כהגדרתה בהצעת החוק
2.
עמדת רשות התחרות מובאת במסמך זה. כמו כן, הוספה
התייחסות הנוגעת להשווא
ה בין
החברה המשותפת ל
בין ה מרכז לגביית קנסות ולהטלת מגבלת עמלה מקסימלית על חברה
משותפת, בהתאם לסעיף330
.כא(ב) להצעת החוק
תחום הגבייה ברשויות מקומיות
3
.
בתקופה האחרונה התקבלו ברשות התחרות פניות הנוגעות למיעוט מתחרים בתחום מתן
שירותי גבייה .לרשויות מקומיות
4
.
ככלל, בידי הרשויות המקומיות אפשרות לבחור האם לבצע את פעולות הגבייה בגין
תשלומים שונים, דוגמת ארנונה, באופן עצמאי, או להתקשר עם חברה פרטית הנותנת
.שירותים אלה מנתונים
שהועברו לידי רשות התחרות
עולה, כי מתוך257
,רשויות מקומיות
כ-
79
בחרו לגבות את התשלומים באופן עצמאי, וכי מתוך178
,הרשויות המקומיות הנותרות
73
מתוכן בחרו להתקשר עם חברת מגער ו-
70
.בחרו להתקשר עם חברת מילגם
5
.
מהאמור יוצא, כי כ-
80%
מכלל הרשויות המקומיות אשר בחרו להתקשר עם גורמים פרטי ים
בתחום הגבייה, התקשרו עם שתי חברות בלבד, באופן המעיד על
הדומיננטיות של חברות
[email protected]
2
אלה בשוק.
,חלק ניכר מתוך ההתקשרויות הללו מתאפיין בהתקשרות חוזרת לטווח ארוך
העולה על10
שנים ומגיע
ה
.אף לשלושה עשורים במקרים מסוימים
6
.
המכרזים
הרלוונטיים בתחום מתאפיינים בתנאי סף גבוהים במיוחד, הן מבחינת הניסיון
הנדרש והן מבחינת היקף הגבייה הנדרש. כך לדוגמה, עירייה בעלת הכנסות העומדות על
כ-
50
מיליון ₪
בשנה, הציבה כתנאי סף להשתתפות במכרז ניסיון קודם בן5
שנים רצופות
ב-
5
רשויות מקומיות בו זמנית, אשר היקף הגבייה בהן עמד על150
מיליון ₪
לכל רשות
.לשנה
דוגמאות שהוצגו בפנינו
למכרזים שערכו רשויות מקומיות בשנים האחרונות
מלמדות
.שקביעת תנאי סף גבוהים ביחס למאפייני הרשות המקומית עורכת המכרז אינה דבר חריג
באופן זה נמנעת האפשרות משחקנים חדשים להיכנס לתחום, או אפילו להגיש הצעה
.תחרותית משלהם למכרזים הרלוונטיים
7
.
.מהאמור יוצא, כי בתחום הגבייה עבור רשויות מקומיות ישנן שתי מתחרות דומיננטיות
התחום מתאפיין בחסמי כניסה, בין היתר בשל הצבת תנאי סף מחמירים כתנאי להגשת
הצעות במסגרת המכרזים הרלוונטיים. עוד
נראה , כי ישנה נטייה להאריך התקשרויות
קיימות לתקופה ארוכה ,וזאת היא אינדיקציה ל .קיומם של חסמי מעבר
התייחסות לסעיף עידוד התחרות בהצעת החוק
8
.
הצעת החוק בנוסחה הנוכחי כוללת התייחסות לנושא עידוד התחרות במסגרת סעיף330
.ט
על פי
הנוסח המוצע ., על התקשרות של עירייה עם חברת גבייה להיעשות דרך מכרז פומבי
הסעיף מחדש בכך
שככל שתנאי הסף במכרזים אלה יכללו דרישות מחמי רות, יהיה על
העירייה לנמק את החלטתה במסמכי המכרז לאחר ששקלה את הצורך לעודד את התחרות
בענף. עוד קובע הסעיף, כי התקשרות לפי מכרז יחיד תהיה לתקופה מקסימלית בת5
שנים
.בלבד
9
.
אנו סבורים כי הסעיף האמור מבטא איזון ראוי ב ין אינטרס הרשויות המקומיות להציב תנאי
סף
שיבטיחו
את איכות השירות שיקבלו מספקי שירותי הגבייה שלהן, ובין הצורך לעודד את
התחרות בתחום בו ישנן רק שתי מתחרות דומיננטיות. נ דגיש, כי בצד הצורך הברור של
הרשויות המקומיות להבטיח את איכות ספקי הגבייה
שלהן, יש לשים לב להשפעות
השליליות הנלוות למצב בו ישנו מיעוט מתחרים בשוק מסוים. המתחרים המעטים הקיימים
יהיו בעלי אינטרס נמוך לשפר את איכות השירות הניתן, ואף יכולים לגבות מחירים הגבוהים
מהמחיר התחרותי. הורדת תנאי הסף כך שיוכלו להשתתף במכרז (אף אם לא יזכו) מ תחרים
נוספים והחובה לקיים מכרז לכל הפחות אחת ל-
5
.שנים, יוכלו לשפר מצב זה
[email protected]
3
10
. כאמור, רשות התחרות
התבקשה להביע עמדתה באופן ספציפי בנוגע לסעיף330
)ט(ג
,"להצעת החוק, שעניינו מתן פטור ממכרז להתקשרות שבין עירייה ובין "חברה משותפת
.שהיא למעשה חברה שתוקם על ידי מרכז השלטון המקומי
11
.
במהלך הדיון בוועדה הוזכר כי
אם
תאושר הצעת החוק, הוראותיה תהיינה בתוקף רק
לת ,קופה מוגבלת
ל תקופת "פיילוט". לכן, ולאור הדומיננטיות של שתי חברות בתחום
כמפורט לעיל, הוועדה
שוקלת
להעניק ""הגנת ינוקא לחברה המשותפת בדרך של פטור
ממכרז לרשויות מקומיות שיתקשרו איתה על מנת לעורר תחרות רבה יותר, להקל את כניסת
החברה המשותפת לפעילות בתקופת "הפי ,ילוט" ולבחון את פועלה בתום התקופה. עוד צוין
כי הפטור ממכרז נדרש על מנת להשוות את תנאיה של החברה המשותפת עם תנאיו של
.המרכז לגביית קנסות, אשר ההתקשרות עמו אף היא פטורה ממכרז
12
.
אנו סבורים כי מוטב שלא להעניק פטור ממכרז לחברה המשותפת, ויש להעדיף את
.השתתפותה במכרז, בדומה ליתר חברות הגבייה
13
.
מתן פטור ממכרז כאמור מקנה יתרון משמעותי לחברה המשותפת על פני חברות הגבייה
הפרטיות. בעוד שסעיפים330ט(א) ו-
330ט(ב) להצעת החוק נועדו להתמודד עם חס מי
הכניסה והמעבר בתחום, אך זאת במסגרת מכרז שוויוני בין המתחרים השונים, מתן הפטור
.ממכרז יוצר דרך עוקפת מכרז המייתרת לכאורה את הסעיפים הקודמים לו מתן פטור ממכרז
להתקשרות עם החברה המשותפ
ת יתמרץ רשויות מקומיות להתקשר ע מה ובכך להימנע
.מההכרח לערוך מכרז בכך גם .ייסתם הגולל על כניסתן של חברות גבייה פרטיות נוספות
למעשה, את עיקר הפגיעה התחרותית יספגו חברות הגבייה הפרטיות הקטנות או
.הפוטנציאליות, דווקא אלה בעלות היכולת להרחיב את התמונה התחרותית
14
. ככלל, עמדת רשות התחרות היא כי דרך המלך בעיצוב התחרות בתחום היא בדרך של ק יום
.מכרז מתן "הגנת ינוקא" בדמות פטור ממכרז רק לחברה המשותפת ולא לחברות צעירות
נוספות המעוניינות להיכנס לשוק, יוצר עיוות של התחרות ומעניק יתרון אנטי-
תחרותי
.לגורם יחיד
ההשוואה בין חברה משותפת למרכז לגביית קנסות בגביית עמלות
15
. עוד אנו סבורים, כי ההשוואה שעלת ה במהלך הדיון בין החברה המשותפת ובין המרכז
לגביית קנסות אינה ממין העניין. לא ניתן להשוות את פעילותו של גורם ממשלתי המעניק
,שירותים למדינה לגביית תשלומיה, אל מול פעילות של תאגיד דוגמת החברה המשותפת
.אשר אמור להתנהל במרחב בו פועלות חברות פרטיות
16
. כך
גם
בנוגע ל סעיף330
כא(ב) להצעת החוק, המגביל את העמלה שרשאית חברה משותפת
לגבות בגין שירותי הגבייה שת
י תן לסכום מקסימלי של3%
.מכספי החוב במהלך הדיון
[email protected]
4
בוועדה עלה כי אל מול הפטור ממכרז שתקבל החברה המשותפת, בדומה למרכז לגביית
קנסות, תוטל עליה גם מגבלה מקבילה בדמות קביעת ע.מלה מקסימלית שתוכל לגבות
17
.
מבחינה תחרותית, אנו סבורים כי אין מקום להגביל את עמלת החברה המשותפת כמוצע
.בסעיף לעיל קביעת עמלה מקסימלית לחברה המשותפת
עלולה ל
יצור מחיר עוגן
שיהווה
מצע נוח להתכנסות,מחירי יתר המתחרים
בייחוד בשוק בו פועלות כיום בעיקר שתי חברות
פר
טיות.
18
.
אנו סבורים כי גם בעניין זה ההשוואה למרכז לגביית קנסות אינה
נכונה .
המרכז לגביית
קנסות הוא גוף ממשלתי
,הכפוף למשפט המנהלי אשר העמלות שגובה קבועות בסעיף12
ל
חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, תשנ"ה-
1995
כעמלות קבועות ולא כעמלות
מקסימום. בנוסף, מדובר בסכומים אשר באופן עקיף נכנסים לקופת המדינה
בגין מתן
שירותים המוגדרים בחקיקה .הגם שלא לחלוטין ברור בשלב זה מה תהיה
דרך הפעולה של
,החברה המשותפת אשר טרם קמה
נראה כי השוואה
נכונה
יותר לעניין היא אל מול חברות
הגבייה הפרטיות, עליהן לא הוטלה מגבלת עמלה מקסימלית.
.אנו זמינים לכל שאלה או הבהרה הדרושה בנושא
בברכה וב,כבוד רב
מעיין מור, עו"ד
רשות התחרות