חומר רקע
ה' טבת, תשפ"א
20
בדצמבר2020
לכבוד
ח"כ יעקב אשר
יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט
,שלום רב
:הנדון
עמדת
הסניגוריה הציבורית באשר
להצעת חוק הצעת חוק העונשין (תיקון – עונש
מינימום לתוקף או מתעלל בקטין או חסר ישע,)
התש"ף-
2020
/(פ720/23
)
הצעת החוק שבנדון מבקשת לקבוע עונשי חובה של הטלת מאסר בפועל (שלא ירוצה בעבודות
)שירות בגין העבירות של תקיפת קטין או חסר ישע (סעיף368
ב לחוק העונשין) והתעללות בקטין
או חסר ישע (סעיף368
.)ג לחוק העונשין
הסניגוריה הציבורית תבקש להביע את
ה
תנגדות
ה העקרונית ל
הצעת החוק שבנדון ,וב
תוך כך
נרחיב להלן גם לגבי
הסתייגויותיה של הסניגוריה הציבורית באשר ל קביעת עונשי מינימום ועונשי
חובה בספר החוקים הישראלי.
,הגדלת ההרתעה לא תושג באמצעות החמרה בענישה זאת להבדיל משיפור
האכיפה:
1.
,מדברי ההסבר להצעת החוק שאינם מלווים בתשתית עובדתית, אסמכתאות מקצועיות
או
,נתונים אמפיריים עולה כי מטרת ההצעה היא ליצור הרתעה בכל הנוגע למעשי אלימות כלפי
קטינים וחסרי ישע
.באמצעות החמרת הענישה בבסיס הצעת החוק מונחת הנחת היסוד לפיה
החמרה בענישה –
ובפרט קביעת עונשי מינימום–
תוביל בהכרח
להרתעה, ו כפי שצוין בה היא
"נדרשת כדי "לעקור תופעה זו מהשורש .
2.
ואולם, מחקרים רבים שנערכו בארץ ובעולם מלמדים כי החמרת הענישה בחוק אינה מקדמת
,את אלמנט ההרתעה או את המאבק בפשיעה
וזאת להבדיל מוודאות האכיפה והגדלת סיכויי
העבריין להיתפס . כך גם נקבע בדוח הוועדה לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעוברי חוק
:בראשות השופטת (בדימוס) דליה דורנר (להלן
דוח ועדת דורנר ), אשר מסקנותיה אומצו
'בהחלטת ממשלה מס1840
.
1
3.
,יתרה מכך החמרה בענישה
עלולה להביא לעלייה משמעותית במספר הכלואים ו
ל הקצאת
יותר.משאבים לבתי הכלא, וזאת ללא צמצום של התופעה העבריינית
מגמת ההחמרה
,בענישה ושימוש מואץ במאסרים כרוכה במחירים משפטיים וחברתיים כבדים. כך למשל
1 דוח הועדה הציבורית לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים
(נובמבר2015
'), בעמ32-29
.
מסקנות הוועדה
'והמלצותיה אומצו בהחלטת ממשלה מס1840
מאוגוסט2016
" בנושא
ייעול מדיניות הענישה ושיקום האסירים
בישראל."
בארצות-
הברית מגמה זו הביאה לאינפלציה חדה בשיעורי הכליאה, לפגיעה באוכלוסיות
מיעוט וקבוצות מוחלשות, וכן ל
הפניית מ ,שאבים רבים לבנייה ולאחזקה של מוסדות כליאה
על חשבון.חינוך, השכלה גבוהה ומטרות חברתיות אחרות
4.
,לדעת הסניגוריה הציבורית הפתרון הראוי והיעיל יותר לצמצום הפשיעה אינו נעוץ בהחמרה
בענישה, אלא בקידום פתרונות במישור האכיפתי והמניעתי ,: כך למשל באמצעות אכיפתם
של
חוקים שמטרתם להשית מנ'גנוני פיקוח ובקרה (לעניין זה ר
לדוגמה את חוק הפיקוח על
מעונות יום לפעוטות, תשע"ט-
2018
וכן את חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות
במעונות יום לפעוטות, תשע"ט-
2018). נראה שאכיפת חוקים אל
ה
)(וכן טיובם ושיפורם
יסייעו בהתמודדות אפקטיבית יות
ר עם תופעות של אלימות כלפי קטינים וחסרי ישע,
לצד
פתרונות מניעתיים ,נוספים כגון הסדרה של מערך הרישוי, ליווי של צוותי החינוך והטיפול
.ביצוע הכשרות והשתלמויות והקניית מיומנויות וכלים לגננות, סייעות ומטפלות
הבעייתיות העקרונית והמעשית הגלומה בעונשי מינימום
ובעונשי חובה:
5.
,ככלל הסניגוריה הציבורית מתנגדת
עקרונית לקביעת עונשי מינימום, וב
כלל זה
גם העבירות
.הרלוונטיות להצעת החוק שבנדון
ה עמדה העקרונית המסתייגת מקביעתם של עונשי
מינימום וע
ו
נשי חובה מקובלת מזה שנים רבות במערכת המשפט הישראלית,
ואף עולה
בקנה אחד עם עמדותיהם של היועצים המשפטיים לממשלה לאור ך השנים–
גם כאשר
מדובר בעבירות חמורות.
6.
כידוע, מלאכת גזירת העונש משקפת שיקולים שונים ומגוונים המתבססים על עקרון
האינדיבידואליות בענישה, כגון: נסיבות ביצוע העבירה והרקע לה; עוצמת הפגיעה בערך
החבר תי המוגן; מידת מעורבותו של הנאשם; נסיבותיו האישיות של הנאשם, לרבות עברו
הפלילי; מידת שיתוף הפעולה של הנאשם במהלך החקירה והמשפט; אפשרויות השיקום
.העומדות לנאשם; והבעת חרטה ופיצוי הנפגע שיקולים אלה
ואחרים– כפי ששורטטו גם
על
ידי המחוקק הישראלי בחוק העונשין ב פרק
הב ניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה–
הם
המבטיחים כי העונש שמו
טל הנאשם ה
וא הולם ומאוזן בנסיבות העניין.
7.
עונשי מינימום –
ועל אחת כמה וכמה עונשי חובה של הטלת מאסר בפועל–
חותרים תחת
עקרון האינדיבידואליות בענישה, ובמידה רבה פוגעים ביכולתו של בית המשפט
לעשות צ דק
ו
לנקוט בענישה מידתית המתאימה למקרה הספציפי . הקושי בקביעת עונשי מינימום
מתעורר בעיקר )(אבל לא רק באותם המקרים בהם מכלול הנסיבות אינו מצדיק שליחתו של
אדם לכלא. קביעת עונש מינימום מגביל
ה
את שיקול הדעת השיפוטי ועלולה להביא לענישה
קשה שאינה הולמת את נסיבות
המקרה הספציפי . קושי זה מתחדד ומתעצם כשמדובר
בהגבלה משמעותית
,של שיקול הדעת השיפוטי בענישה בדמות חובה של הטלת מאסר בפועל
כפי שמוצע
בהצעת החוק הנוכחית .
8.
עוד יצוין, כי ,הצרת שיקול הדעת השיפוטי בענישה מחזקת עד מאוד את כוחה של התביעה
שלבחירתה בסעיף האישום תהיה
השפעה משמעותית על סוג העונש
ומידתו, ולכך תהיה
השלכה גדולה על חלוקת התפקידים בהליך הפלילי. תופעה זו בדיוק התרחשה בארצות-
הברית בעקבות חקיקתם של עונשי מינימום והסדרים אחרים המצרים את שיקול הדעת
השיפוטי בענישה. התובעים הפכו הלכה למעשה לגוזרי הדין, וכוח המיקוח שלהם במשא
ומתן להסדר טיעון הפך לכזה שדחף נאשמים רבים להודות בעבירה פחותה, תוך ויתור על
.טענות חפות חזקות, רק כדי להימנע מן הסיכון של עונש המינימום2
התוצאה תהיה העברת
.שיקול הדעת שאינו כפוף להבניה מבית המשפט לתביעה
9.
ויוזכר : אף בדוח ועדת דורנר הומלץ במפורש
לה
ימנע מקביעת עונשי מינימום (קל וחומר
מ עונשי חובה של מאסר בפועל), מאחר והם מסכלים את האפשרות לנקוט בענישה
האינדיבידואלית, ומקשים על בתי המשפט להתאים את הענישה לעקרון ההלימה ולמטרות
.הענישה האחרות3
10
.
החשש הוא, אם כן, שככל שתהיה השפעה להצעת החוק, היא תבוא לידי ביטוי דווקא באותם
מקרים מיוחדים בהם בתי המשפט נמנעים כיום מעונש של מאסר בפועל בשל נסיבות
.מיוחדות הקשורות בביצוע העבירה או במבצע העבירה ובצורך לשקמו
החקיקה הפלילית הקיימת נותנת כלים הולמים לענישה
בעבירות כלפי קטינים וחסרי ישע:
11
.
במישור העקרוני, בטרם ההכרעה בשאלה האם יש מקום לשקול להחמיר את הענישה
הקבועה כיום בחוק, יש לבצע בתחילה בדיקה מקיפה של רמת הענישה הנהוגה בעבירות
.הנדונות, תוך בחינת המענים העונשיים הניתנים בכלים החקיקתיים הנוכחים
12
. אחת הקביעות החשובות
בדוח ועדת דורנר, אשר
אף היא אומצה בהחלטת ממשלה
'מס1840
,
היא כי בכל מקרה בטרם יוצע שינוי ביחס לחקיקת עבירות ועונשים (ובפרט כאשר מדובר
,)בקביעת עונש מזערי
יש צורך לבחון את רמות הענישה הנהוגות בעבירה הרלוונטית, להציג
את העלות המשוערת של השינוי המוצע ולוודא האם המצב המשפטי הקיים אכן אינו
מאפשר לבתי המשפט להטיל עונשים העומדים בעקרון ההלימה.
13
.
,בניגוד גמור לאמור בדברי ההסבר להצעת החוק
ב
תי המשפט,, ככלל
ממילא נוהגים להטיל
ענישה מחמירה
(ובכלל זה מאסרים בפועל) בעבירות הנדונות, וזאת
ב מקרים המתאימים
.ובהתאם לנסיבות המקרה ולשיקולי הענישה הקבועים בחוק
כך לדוגמ
ה בעניין בוקשטיין ,
בית משפט המחוזי הרשיע את הנאשמת, לפי הודאתה, בעבירה
של התעללות בקטין חסר ישע ובעבירה של תקיפת קטין חסר ישע על ידי אחראי. בית המשפט
קבע כי מתחם העונש נע בין מאסר לתקופה של שנה ובין מאסר לתקופה של4
שנים. בית
2
:ר', בין היתרMarc L. Miller, Domination & Dissatisfaction: Prosecutors as Sentencers, 56 STAN. L.
REV. 1211 (2004); אורן גזל-
,"אייל ורותי לזר, "ההשלכות הצפויות לעונשי מוצא
חוקים ג97-41
(
2011
.)
3
דוח ועדת דורנר, לעיל ה"ש1
,
'בעמ38-37
.
המשפט הטיל על הנאשמת בין היתר מאסר
בפוע ל לתקופה של15
חודשים. בית המשפט
העליון דחה את ערעורה של הנאשמ ת. באותו עניין עמד בית המשפט העליון על מדיניות
:הענישה המחמירה הנהוגה בישראל
"
בית משפט זה עמד לא פעם על
מדיניות הענישה המחמירה
הנוהגת במעשים
שכללו שימוש בכוח אכזרי כלפי פעוטות חסרי ישע (ראו והשוו
ע"פ
6238/13
'פלוני נ
,מדינת ישראל[פורסם בנבו ]
פסקה10
(
8.6.2014
;)ע"פ
9095/06
פלונ י נ' מדינת
ישראל[פורסם בנבו ]
(
24.12.2007
;)ע"פ
7438/03
,פלוני נ' מדינת ישראל[פורסם
בנבו ]
פסקה4
(
29.3.2004
)). מדיניות זו חלה ביתר שאת מקום שבו האחראי על
( הפעוט הוא שביצע את העבירה
ע"פ
5986/08
,כחלון נ' מדינת ישראל[פורסם בנבו ]
פסקה12
(
10.11.2008
.))
"
4
,ברוח דומה בעניין
כחלון,
בית המשפט הרשיע את הנאשמת(
בעלים, מנהלת וגננת של גן
ילדי)ם , בעבירות של תקיפה והתעללות בקטין או חסר ישע והשית עליה בין היתר עונש מאסר
בפועל של18
חודשים. ערעור אשר הוגש לבית המשפט העליון נדחה. השופט לוי התייחס גם
:הוא לחומרת העבירה וכתב כדלהלן
"
המערערת נטלה על עצמה תפקיד שספק אם יש אחראי ממנו-
לחנך עוללים
וילדים שאין רכים מהם בראשית דרכם. זהו תפקיד המחייב את העוסק בו
למיומנות, נשמה-
יתרה, ובעיקר אהבה וסבלנות שאין להן קץ, כי הרי מדובר
בילדים שחלקם אף טרם למדו לבטא את עצמם. למרבה הדאבה, נדמה כי
המע רערת נעדרת כל אותם כישורים, ובמקום להעניק לפעוטות אכסניה חמה
ואוהבת, היא הפכה את חייהם של אחדים מהם לסיוט מתמשך. בנסיבות אלו אין
בעונש שהושת על המערערת חומרה כלשהי, אדרבא, יהא עונש זה לנגד עיניהם של
כל מי שמבקש לעסוק בחינוך, ובמיוחד בגיל הרך, כדי שמעשים מס וג זה לא
".יישנו5
14
.
הסניגוריה תוסיף ותטען כי מודל הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה הוביל להיווצרותם
של מתחמי ענישה
אשר ממילא
מגלמים בתוכם את עונשי המינימום. מצב
דברים
זה מייתר
.את הצורך בחקיקת עונשי מינימום המצמצמים יתר על המידה את שיקול דעתו של השופט
תפיסה
זו באה לידי ביטוי אף בדוח ועדת
דורנר ש
קבעה
:את המסקנה הבאה
"ככלל, יש להימנע מקביעת עונשים מזעריים לעבירות, שכן עונש מזערי מקשה על
בית המשפט להתאים את הענישה לעקרון ההלימה (במקרים בהם העבירה בוצעה
ברף התחתון של החומרה) ולמטרות הענישה האחרות. במקרים החריגים
בהם
תשקול הממשלה להגיש הצעה לעונשים מזעריים או לתמוך בהצעה כזו, מוצע כי
יוצגו בפניה רמות הענישה הנוהגות בעבירה הנדונה, מידע כללי על ההצדקות שנתנו
4
ע"פ4302/18
בוקשטיין נ' מדינת ישראל ', פס8 לפסק דינו של השופט פוגלמן
,(פורסם בנבו21.1.19
.)
5 ע"פ
5986/08
כחלון נ' מדינת ישראל
, פס'
12
לפסק דינו של השופט לוי(
,פורסם בנבו10.11.2008
.)
לעונשים שחרגו לקולא מהעונש המזערי המוצע, והעלות המשוערת של אימוץ עונש
."מזערי, בהתאם להמלצות לעיל
חשש כבד מפני
מדרון חלקלק – שלל הצעות חוק שמטרתן החמרה בענישה:
15
. לטעמנו יש להיזהר דו מא מהכנסתם של עונשי מינימו
ם ועונשי חובה לספר החוקים גם בש ל
ה חשש' הכבד מפני
מדרון חלקלק' ש בתורו
יביא להגשת שלל הצעות חוק ש
עניינן
החמרה
בענישה במגוון של עבירות פליליות , וזאת
כ "תרופת"הפלא העיקרית (ואולי היחי )דה
להתמודדות עם פשיעה .
16
.
יש לשער כי הצעת החוק הנוכחית–
ככל
שאכן תקודם– תביא לריבוי
הצעות חוק פרטיות
נוספות שיבקשו להחמיר בענישה
ו /או לקבוע עונשי מינימום בגין עבירות דומות לאלו
שבהצעת החוק.
[
,כך למשל
בדיקה ראשונית העלתה כי
כבר עתה הונחו על שולחן הכנסת: הצעת חוק העונשין
(תיקון - החמרת ענישה על תקיפת קטין או חסר ישע ,)התש"ף-
2020
(פ/
1665/23
;)הצעת חוק
העונשין (תיקון - ענישה על עבירה חוזרת כנגד קטין וחסר ישע ,)התש"ף-
2020
(פ/
720/23
;)
הצעת חוק העונשין (תיקון - עבירה כלפי קשיש או חסר ישע ,)התש"ף-
2020
(פ/
520/23
).]
17
. חשש כבד נוסף הנובע מקידום הצעת החוק הנוכחית , הוא "החייאתם" של ניסיונות חוזרים
ונשנים לקדם הצעות חוק דומות
גם בגין עבירות רבות אחרות
,מתחום האלימות, הרכוש
.הסדר הציבורי ועוד
[
,כך למשל
בדיקה ראשונית העלתה כי כבר עתה הונחו על
שולחן הכנסת: הצעת חוק העונשין
(תיקון –
תקיפת עובד חירום ,)התש"ף-
2020
/(פ1482/23
)
;הצעת חוק לתיקון פקודת
התעבורה (מאסר מינימום למי שהפקיר אדם שנפגע בתאונה ,)התש"ף-
2020
(פ/
636/23
)
;
הצעת חוק העונשין (תיקון –
החמרת הענישה על עבירות כלפי אנשי צוות רפואי ,)התש"ף-
2020
/(פ1090/23
)
;הצעת חוק העונשין (תיקון – עונש מינימום על החזקת נשק בלתי חוקי ,)
התש"ף-
2020
/(פ1893/23
)
;הצעת חוק העונשין (תיקון –
החמרת ענישה בפשיעה חקלאית ,)
התשפ"א-
2020
/(פ2545/23
)].
מכל הטעמים שהובאו לעיל, הסניגו
ריה הציבורית קוראת ל
וועדה ל הימנע בשלב זה מקידומה
של הצעת החוק.
ב
כבוד רב וב
ברכה,
עו"ד ישי שרון
)מנהל תחום בכיר (חקיקה, תכנון ומדיניות
הסניגוריה הציבורית הארצית