חומר רקע

1 מאת: הייעוץ המשפטי לוועדת החוקה אל: חברי ועדת החוקה חוק ומשפט 20 דצמבר 2020 ה' בטבת תש ה פ"א רקע לקראת דיון הוועדה ביום21.12.20 - הצעת חוק העונשין (תיקון– עונש מינימום לתוקף או מתעלל בקטין או חסר ישע), התש"ף– 2020 , של חבר הכנסת אופיר כץ הצעת החוק מבקשת להטיל עונש מזערי של מאסר בפועל , כעונש חובה על מי שהורשע בעבירה של תקיפת קטין או חסר ישע, לפי סעיף368 ,ב לחוק העונשין התשל"ז- 1977 (להלן– )חוק העונשין או בעבירה של התעללות בקטין או בחסר ישע, לפי סעיף368ג לחוק העונשין. על- ,פי המוצע סטייה מהעונש המזערי תתאפשר רק מטעמים מיוחדים שיירשמו . ,כמו כן מוצע בהצעת החוק שלא ניתן יהיה לקבוע עונש מאסר של עבודות שירות או מאסר על תנאי בלבד. ה עבירות שאליהן מתייחסת הצעת החוק כוללות מעשים של תקיפה והתעללות על ידי אחראי על הקטין, וכן תקיפת קטין שגורמת חבלה של ממש על ידי .זר אין חולק,, כמובן כי עבירות של תקיפת קטין והתעללות בקטינים הן חמורות במיוחד, וכי על המחוקק, ועל החברה כולה, להגן ככל האפשר על אותם קטינים וחסרי .ישע עמדה זו גם קיבלה :ביטוי בהסכמה הרחבה בין כל מפלגות הבית בקריאה הטרומית הצעת החוק עברה במליאה בקריאה הטרומית ברוב של89 .חברי הכנסת, ללא מתנגדים אולם יצוין כי הסכמתו של שר המשפטים הייתה מותנית בהסכמתו של המציע ,להיצמד להצעה הממשלתית בנושא ,כפי שיפורט בהמשך שנמצאת ב .שלב של תזכיר חוק הנוסח המוצע סוטה מהמסגרת המקובלת בחקיקה פלילית בשני היבטים – (1 ) בקביעת עונש מינימום, במקום לאפשר לשופט להתאים את הענישה לנסיבו ת הקונקרטיות של המקרה הבא לפניו ;ו-(2 ) בקביעה כי עונש של מאסר בפועל בהכרח לא יכלול רכיב של עבודות שירות , קביעה שלא מקובל ת בעבירות אחרות אף חמורות יותר )(אין לכך כל תקדים בחוק העונשין אף לא בעבירות החמורות ביותר. בהתאם לכך , מוצע שהוועדה תשקול האם יש הצדקה לסטות בעבירות המנויות מההסדרים הרגילים הקבוע ים לכל העבירות ,גם החמורות ביותר . עוד מוצע שהוועדה תבחן את ההצעה על בסיס נתונים שתקבל מהמשטרה, מהפרקליטות ומהנהלת בתי המשפט, על מספר החקירות וכתבי אישום שהוגשו באותן עבירות, העונשים שהתביעה מבקשת להשית .באותם מקרים, וכן הענישה שבתי המשפט מטילים בגין אותם מעשים עוד יצוין גם כי אין מחקרים המראים כי החמרת ענישה אכן מרתיעה בפני ביצוע עבירות, וספק אם יש בקביעת עונש מינימום או איסור על השימוש בעבודות שירות כדי להרתיע עבריינים פוטנציאלים או כדי להביא .לצמצום מספר מקרים חמורים בעתיד 2 וזה נוסח הצעת החוק, כפי שהונחה בהצעת החוק:הטרומית, משולב בסעיפים הרלבנטיים בחוק העונשין 'סימן ו1: פגיעה בקטינים ובחסרי ישע תקיפת קטין או חסר ישע 368ב. (א) התוקף קטין או חסר ישע1 וגורם לו חבלה של ממש, דינו- מאסר חמש שנים; היה התוקף אחראי על הקטין או על חסר הישע, דינו- .מאסר שבע שנים )(ב נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) ונגרמה לקטין או לחסר הישע חבלה חמורה, דינו של התוקף- מאסר שבע שנים, ואם היה התוקף אחראי2 על הקטין או חסר הישע, דינו- .מאסר תשע שנים )(ג "לענין סעיף זה, "חבלה- .בין גופנית בין נפשית ( )ד הורשע אדם בעבירה לפי סעיף זה, יוטל עליו עונש מאסר, שלא יהיה, כולו על- תנאי .ולא ירוצה, כולו או חלקו, בעבודות שירות והכל בהעדר טעמים מיוחדים שיירשמו התעללות בקטין או בחסר ישע 368 .ג העושה בקטין או בחסר ישע מעשה התעללות גופנית, נפשית או מינית, דינו- מאסר שבע שנ ים; היה העושה אחראי על קטין או ח סר ישע, דינו- מאסר תשע שנים ; הורשע אדם בעבירה לפי סעיף זה, יוטל עליו עונש מאסר, שלא יהיה, כולו על-תנא י י תנא ולא ירוצה, כולו או חלקו, בע בודות שירות והכל בהעדר טעמים מיוחדים שיירשמו. טיוטת החוק הממשלתית :משרד המשפטים, בתזכיר חוק שהופץ באוגוסט, הציע הסדר שונה לטיפול בבעיה של תקיפת קטין וחסר ישע 1. קביעת נסיבה מחמירה לתקיפת קטין או חסר ישע בידי אחראי שאינו בן משפחתו , בסעיף382 לחוק הע ונשין – נסיבה .שלא קיימת היום בספר החוקים 2. קביעת עונש מינימום של מאסר בפועל בעבירות של תקיפה או התעללות נגד קטין או חסר ישע המבוצעות בידי אחראי עליו שאינו בן משפחתו במסגרת טיפולית או חינוכית, בדומה לעונש מינימום הקבוע בסעיף368 ו לחוק העונשין לעניין תקיפת זקן. מוצע לקבו ע את העונש המזערי בהוראת שעה ל-5 שנים. [יובהר כי לא מוצע לקבוע כי אין להטיל מאסר בדרך של עבודות שירות]. 1 ""חסר ישע- מי שמחמת גילו, מחלתו או מוגבלותו הגופנית או הנפשית, ליקויו השכלי או מכל סיבה אחרת, אינו יכול ;לדאוג לצרכי מחייתו, לבריאותו או לשלומו 2 ""אחראי על קטין או חסר ישע- :כל אחד מאלה (1) הורה או מי שעליו האחריות לצרכי מחייתו, לבריאותו, לחינוכו או לשלומו של קטין או של חסר ישע- מכוח דין, החלטה שיפוטית, חוזה מפורש או מכללא, או מי שעליו האחריות כאמור לקטין או ;לחסר ישע מחמת מעשה כשר או אסור שלו (2) בן משפחה של קטין או של חסר ישע, שמלאו לו שמונה עשרה שנים ואיננו חסר ישע, והוא אחד מאלה: בן זוגו של הורו, סבו או סבתו, צאצאו, אחיו או אחותו, גיסו או גיסתו, דודו או דודתו, בן זוגו של אומן, וכן הורהו של אומן, צאצאו של אומן, אחיו או אחותו של אומן ובן זוגו של כל אחד ;מאלה (3) ;מי שהקטין או חסר הישע מתגורר עמו או נמצא עמו דרך קבע, ומלאו לו שמונה עשרה שנים .ובלבד שקיימים ביניהם יחסי תלות או מרות 3 רקע– שיקולי הענישה ועונש מינימום בספרות ובפסיקה ישנה התייחסות לארבעה שיקולי ענישה מרכזיים– הרתעה ,גמול ,שיקום והרחקה מן הציבור. התיאוריה הקלאסית שהציבה את ההרתעה כמטרה עיקרית במדיניות הענישה וגם התיאוריה שיש לטפל בעבריינות באמצעות ריפוי או שיקום, זכו לביקורת רבה לאחר שמחקרים הצביעו על כך שמטרות אלו לא מושגות באמצעות מאסר. הדבר הוביל ,בארץ ובעולם ,לאימוץ מדיניות ענישה המתמקדת בגמול והרחקה מהציבור (מניעת יכולת לבצע עבירות באמצעות הרחקת העבריין מ החברה בדרך של מאסר.) בינואר2012 קבלה הכנסת את תיקון113 לחוק העונשין , התשל"ז- 1977 שעניינו ב"הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה ,"ובו אימץ המחוקק את עקרון ההלימה כשיקול העיקרי והמנחה בענישה – יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה ונסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם לסוג ומידת העונש המוטל עליו. בצד שיקולי הענישה וההיררכיה ביניהם שנקבעו בחוק , הטילה הכנסת על השופטים את החובה לקיים הליך מובנה ומנומק של גזירת הדין . על מנת להבנות את הליך החשיבה וכדי לשקף את עיקרון ההלימה , החוק קובע :הליך סדור המתבצע כך בשלב הראשון , יקבע ה שופט מתחם עונש הולם לעבירה ,בהתחשב ,בערך המוגן והפגיעה בו בנסיבות שקשורות בביצוע העבירה והפסיקה הנוהגת3 . בשלב השני, יגזור השופט את הדין בתוך אותו מתחם לפי הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה. 4 מתחם העונש ה הולם ייקבע בהתחשב ב ערך החברתי שנפגע כתוצאה מביצוע העבירה ,במידת הפגיעה בו ,במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה"... 5 . בשלב השלישי , בוחן השופט האם יש הצדקה לחריגה מהמתחם ההולם וזאת רק מטעמי שיקום , לפי סעיף 40 ,ד לחוק העונשין או הגנה על שלום הציבור , לפי סעיף40ה. יודגש כי שיקול ההרתעה האישית והכללית, 6 ו ההתחשבות בעבר הפלילי ,מחד גיסא , או התחשבות בנסיבות אישיות שאינן קשורות בביצוע העבירה מאידך גיסא – נלקחים בחשבון רק בשלב השני– בקביעת העונש הספציפי ולא מאפשרים חריגה ממתחם העונש ההולם. תיקון זה משקף את האיזון העדין שקבע המחוקק בין אינדיבידואליזצי ה ,של גזירת הדין כאשר העונש שהוטל ,צריך להתאים לנאשם הקונקרטי והמעשה הספציפי שבא בפני השופט לבין הרצון לצמצם פערי ענישה .שנובעים מהשקפות עולם שונות בין שופטים ,מתחמי הענישה, שנקבעים במשך השנים באמצעות מהלך שמעורבים בו התביעה, הסנגורים, ובתי המשפט מבטאים בסופו של דבר את היחס של מערכת המשפט לאותם מקרים טיפוסיים של העבירות המנויות בחוק .העונשין עונשי מינימום על רקע,, בין היתר חקיקת ההסדר ל הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה שהוצג לעיל , התייחסה הוועדה הציבורית לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים7 , להצעות שונות לקבוע עונשי מינימום בספר 3 סעיף40 ט מונה רשימה פתוחה של נסיבות הקשורות למעשה העבירה, כגון תכנון קודם, הנזק שנגרם, מידת השליטה של הנאשם .על מעשהו, לרבות עקב התגרות, רמת האכזריות או האלימות בנפגע העבירה, ועוד 4 סעיף40 יא מונה רשימה פתוחה של נסיבות שאינן קשורות ,לביצוע העבירה, כגון נסיבות חיים קשות של הנאשם, עברו הפלילי הפגיעה של העונש בנאשם או במשפחתו, נטילת האחריות של הנאשם וחזרתו למוטב, תרומתו לחברה, שיתוף הפעולה של הנאשם .עם רשויות אכיפת החוק, ועוד 5 סעיף40 .ג(א) לחוק 6 סעיפים40ו ו- 40 ז לחוק העונשין קובעים כי השופט רשאי להתחשב בשיקולי ההרתעה, אך אינו רשאי לחרוג מהמתחם בשל שיקול .זה 7 הוועדה הציבורית לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים– דין וחשבון , חשוון התשע"ו, נובמבר2015 (להלן– דו"ח )דורנרhttp://www.justice.gov.il/Units/SanegoriaZiborit/News/Documents/dorner%20report.pdf 4 החוקים . בדו"ח שהוגש לשרת המשפטים ולשר לביטחון פנים בנובמבר2015 ,הומלץ כי, ככלל אין מקום לאמץ מדיניות של עונשי מינימום אלא לאפשר גזירת הדין בהתאם .לתהליך שפורט לעיל ה מלצה זו אף אומצה .בהחלטת ממשלה :הוועדה הבהירה לעניין זה כי " ככלל, יש להימנע מקביעת עונשים מזעריים לעבירות, שכן עונש מזערי מקשה על בית המשפט להתאים את הענישה לעקרון ההלימה(במקרים בהם העבירה בוצעה ברף התחתון של החומרה) ולמטרות הענישה האחרות . במקרים החריגים בהם תשקול הממשלה להגיש הצעה לעונשים מזעריים או לתמוך בהצעה כזו, מוצע כי יוצגו בפניה רמות הענישה הנוהגות בעבירה הנדונה, מידע כללי על ההצדקות שנתנו לעונשים שחרגו לקולא מהעונש המזערי המוצע, והעלות המשוערת של אימוץ עונש מזערי, בהתאם להמלצות לע יל. '" (עמ31 ) עבודות שירות 'סימן ב1 לחוק העונשין מסדיר את האפשרות לשאת מאסר בעבודות שירות ומסמיך את בית המשפט לקבוע כי נאשם שהוטל עליו מאסר שאינו עולה על תשעה חודשים יוכל לרצות אותו בעבודות שירות (סעיף51 .)ב כפי שעלה מהדיונים בכנסת'במהלך חקיקת סימן ב1 , מטרות כלי ענישה זה, כחלופה למאסר, הן להקטין עד כמה שניתן את הצפיפות בבתי-הסוהר, על-ידי הרחבת חוג האנשים שיוכלו לרצות מאסר מחוץ ל כותלי בית- הסוהר, וכן , למנוע מאותם אנשים את השלכותיו ההרסניות של עונש המאסר8. עבודת שירות מוגדרת בסעיף 51 א לחוק כעבודה שהיא למטרות של תועלת הציבור, במוסד ממוסדות המדינה, או בגוף אחר או בסוגי גופים .שקבע השר לביטחון הפנים מאסר המרוצה בעבודות שירות נחשב כמאסר ונידון המפר את עבודות השירות אמור לרצות מאסר בתקופה .שנותרה להשלמת העונש ,כמו כן סעיף52 לחוק העונשין קובע כי שופט רשאי לקבוע בגזר הדין שהעונש שהטיל של מאסר , כולו או .מקצתו, יהיה על תנאי ,מאסר זה יופעל אם הנידון מורשע בעבירה נוספת שנקבעה בגזר הדין תוך תקופה שנקבעה בגזר דינו ושלא תפחת משנה ולא תעלה על שלוש שנים. יצוין כי יש עבירות פליליות נוספות, ואף חמורות ,מאוד שבהן אין מגבלה על הטלת עבודות שירות או מאסר על תנאי , .שכן הכלל הוא כי השופט מתאים את העונש לנסיבות הפרטניות של המקרה ושל הנאשם ככל שהצעת החוק מבקשת לשנות את הכלל הזה, תהיה להצעת החוק השלכות רחבות יותר על המוסד של עבודת שירות במיוחד ., ויש לדון בכך בכובד ראש סוגיות לדיון 1. נתונים : מוצע לבקש מהמשטרה, הפרקליטות ו /או המ נהלת בתי המשפט נתונים אודות העבירות :שבנדון כמה חקירות וכתבי אישום יש בשנה , בפילוח לפי סעיף עבירה ? ?מהו מתחם העונש ההולם המבוקש על ידי נציגי המדינה מהם העונשים שמקבלים הנידונים? 8 דברי הכנסת, הישיבה175 של הכנסת ה- 11 ( , ב' באדר א' התשמ"ו11 בפברואר1986 ) 5 מהן נסיבות המקרים שבהם מורשע לא מקבל עונש מאסר מאחורי סורג ובריח? כל אלה נד רשים כדי להבין האם אכן יש בעיה בעונשים שמתקבלים אחרי הרשעה , המצדיקה לדעת הוועדה סטייה מהכלל בפלילים. 2. עונש מינימום – ,כאמור אין חולק על ה חומרה הרבה של העבירות בהן מדובר. יחד עם זאת מוצע כי הוועדה תשקול האם נוכח הנתונים שיובאו בפניה יש צורך ו הצדקה לקבוע עונש מינימום בעבירות אלה. כמו כן, מוצע לבחון האם עונש מינימום נדרש בכל ה סעיפים הנזכרים בהצעה , או רק בחלקם . יש לתת את הדעת לכך ש מנעד העבירות.שקיים בתוך הסעיפים הוא רחב מאוד יצוין עוד כי יש מגוון רחב של מקרים שיכולים להיכנס בעבירה זו, למשל ,של תקיפת קטין בתוך המשפחה שמעוררת לעיתים מורכבויות אחרות. גם אם במקרים רבים ראוי ונכון להשית עונש מאסר על ההורה הפוגע, מוצע לבחון עם משרד הרווחה שאין בכך כדי לפגוע במקרים מסוימים בתהליכי שיקום וטיפול בפוגע ובמשפחה , וזאת משיקולים של טובת הקטין . בנוסף, יש לזכור כי לעיתים ההשלכה של קביעת עונשי מינימום היא בכך שבמקרים שהתביעה איננה ,חושבת שהעונש הראוי הוא מאסר מאחורי סורג ובריח תחליט התביעה להגיש כתב אישום בעבירה .קשורה, אך חמורה פחות 3. איסור על נשיאת עונש המאסר בדרך של עבודות שירות ומאסר על תנאי – הצעה זו, כאמור, מהווה סטייה מהכלל הרגיל, ומהעקרונות העומדים בבסיס ההסדר של עבודות שירות . מוצע כי הוועדה תשקול האם יש הצדקה לסטות מהכלל כאמור רק בעביר ות אלה? מה יהיו ההשלכות של הצעה זו על המוסד של עבודות שירות?בכלל 4. פתרונות אחרים :מוצע כי הוועדה תשמע מגורמי המקצוע ,הנאבקים בפגיעה בקטינים הן מתוך משרדי הממשלה והן מהציבור הרחב, מהם הפתרונות בשטח שהם מציעים כדי להתמודד עם התופעה – ובמיוחד מהם הפתרונות שיכולים למנוע את הפגיעה מלכתחילה ולמנוע מפוגעים כאמור להמשיך ולפגוע בילדים בעתי ד .