מסקנות ועדה
הכנסת
מסקנות
ועדת החוץ והביטחון
בעקבות הצעה לדיון מהיר
ירושלים, א' בטבת תשפ"א
16 בדצמבר 2020
בנושא: "כינון אסטרטגיה להתמודדות עם המתקפה על ישראל בעצרת הכללית של האו"ם"
של חברי הכנסת מיכל וונש ואבי דיכטר
ביום שני, כ"ח בכסלו התשפ"א, 14 בדצמבר 2020, התכנסה ועדת החוץ והביטחון לדיון ולהסקת מסקנות בהשתתפות נציגי משרד החוץ, המשרד לנושאים אסטרטגיים, משרד המשפטים ומנכ"ל UN WATCH.
ח"כ וונש, יוזמת הדיון ציינה שמדינת ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בפורומים השונים של האו"ם ויש לכך השלכות קשות על דעת הקהל העולמית. לדבריה, האתגר העומד לפתחנו הוא ליצור שיח עם עמיתנו ברחבי העולם על מנת לחשוף את הדה לגיטימציה כלפי מדינת ישראל ואת המוסר הכפול – מדינה שנהנית מתרומתה של ישראל כחברה באו"ם וממשיכה בהצבעה שיטתית נגדה, מאפשרת את המשך תרבות החסינות לטרוריסטים. זהו לא מאבקה של מדינת ישראל בלבד אלא מאבק של כל נאמני הדין הבינלאומי וזכויות האדם.
אבי דיכטר, יוזם הדיון הצטרף לעמדת ח"כ וונש והדגיש שזוהי סוגיה ששורשיה הולכים הרבה אחורה. החלטת האו"ם האומללה מנובמבר 1975, שקבעה שהציונות היא גזענות, ברוב מוחץ של 75 בעד, 35 נגד ו-32 נמנעים. "לקח 26 שנה עד שהעצרת הכללית חזרה בה מקביעה זו", הסביר דיכטר.
חיים וקסמן, סמנכ"ל ארגונים בינלאומיים במשרד החוץ אמר שישראל סובלת מאפליה מובנית במערכת האו"ם משחר כניסתה לשם וכי המועצה לזכויות אדם היא הדוגמא הבולטת לאפליה – עד היום התקבלו 87 החלטות אנטי ישראליות לעומת 261 החלטות על יתר המדינות. לדבריו, מצד אחד יש להילחם באפליה המובנית ולהקטין ככל האפשר את העיוות המוסרי, ומצד שני חשוב שמדינת ישראל תהיה שותפה מלאה בהובלת נושאים שחשובים לאו"ם.
איתי פישר, ראש תחום בכיר מחקר כלכלי משפטי במשרד לעניינים אסטרטגיים אמר כי המשרד מצא שחלק מהארגונים שהפעילו לחץ לפרסם רשימה בשם זכויות האדם, הם בעלי קשרים לטרור ושוללים את הזכות הבסיסית ביותר – הזכות לחיים וכי יש לחשוף את הפנים האמיתיות של מי שמפמפם מידע לזכויות האדם. פעילי טרור הפכו לפעילים "לגיטימיים" בארגוני חברה אזרחית ברחבי העולם והם מנצלים מדינות במערב, קרנות פילנטרופיות ופלטפורמות כספיות לקידום משנתם האידיאולוגית נגד מדינת ישראל.
הלל נוייר, מנכ"ל UN WATCH ציין שמדינת ישראל נמצאת תחת מתקפה. האסיפה הכללית בישיבתה הקרובה תגנה את ישראל בשלוש החלטות שונות, ותתקבלנה 17 החלטות שמסמנות את ישראל לרעה או שמגנות את ישראל. בנרטיב הזה אין זכר לחמאס, ג'יהאד אסלאמי או הרשות הפלסטינית. אמנם יש התקדמות מעטה ובהחלטות בודדות יש שינוי לטובה מצד מדינות אירופאיות ששינו את עמדתן. ואולם זוהי התקדמות מינורית בלבד.
להלן החלטות הוועדה שהתקבלו בתום הישיבה:
הוועדה שמעה בדאגה את ההתנהלות העקבית של ארגון האו"ם על מוסדותיו כנגד מדינת ישראל. לא ניתן לקבל מצב בו האו"ם מגנה באופן שיטתי את ישראל וכמעט ולא מגנה את איראן, סוריה, תימן וכדומה. שנת 2020 הינה שנת מפנה ביחסים הנרקמים בין ישראל עם מדינות חדשות ובדגש למדינות הערביות.
ישראל חייבת לגבש אסטרטגיית פעולה ל- 5 עד 10 שנים שמטרתה לשבור את תופעת ההצבעות הלא מאוזנת. הוועדה רואה במל"ל, במשרד החוץ ובמשרד לעניינים אסטרטגיים את הגורמים שאמורים לקבוע אסטרטגיית פעולה בנושא. באסטרטגיה צריך יעדים ברורים ומדדי ביצוע ברורים.
ועדת החוץ והביטחון, על ועדות המשנה שלה, תקיים דיון המשך בנושא בעוד כ- 3 חודשים. בדיון תבקש הוועדה, בין השאר, לשמוע את אסטרטגיית הפעולה שסוכמה.
המסקנות הונחו על שולחן הכנסת ביום שני,
ו' בטבת התשפ"א
21 בדצמבר 2020