החלטות ועדה

סימוכין: 2020-762775 ירושלים, ה' בטבת תשפ"א 20 בדצמבר 2020 לכבוד לכבוד ח"כ זאב אלקין פרופ' יפה זילברשץ שר להשכלה גבוהה ומשלימה יו"ר ות"ת מכובדיי, הנדון: הקמת אוניברסיטה בעיר ערבית נקודות עיקריות שעלו במהלך הדיון: המיעוט הערבי מוכר כמיעוט לשוני ותרבותי. יש לו הפרדה במערכת הלימודית אך לא במערכת האקדמית. הקמת אוניברסיטה ערבית תהווה התחלת אוטונומיה חינוכית-תרבותית. במערכת ההשכלה הגבוהה כיום יש כ- 54,000 סטודנטים ערבים לעומת כ- 25,000 סטודנטים לפני כעשור. ב- 2013, הות"ת הכין תכנית להגדלת מספר הסטודנטים לתארים ומשרות מתקדמות, בעלות של 150 מיליון ₪. יש 50 רכזים בישובים ערבים הנותנים סיוע לתלמידי התיכון בהכנה למבחנים פסיכומטריים, הכוונה ללימודים ועוד. התכנית שמה דגש על העלאת מספר הסטודנטים והכוונתם לתחומי לימוד נוספים מעבר להוראה ותחומי העזר הרפואיים. אלפי סטודנטים ערבים לומדים במוסדות לימוד בחו"ל. שיעור הסטודנטים הערבים בישראל נמוך משיעורם באוכלוסיה, ועם ההתקדמות בתארים - מספרם פוחת. באוניברסיטאות יש תחומי מחקר שאינם מפותחים מספיק: ספרות פלסטינאית, שיטות הוראה שמותאמות לסטודנטים ערבים ועוד. הקמת מוסד אקדמי דו -לשוני עם העדפה לשפה הערבית בישוב ערבי בהשתתפות מרצים יהודים, תתרום בכמה אופנים: יעצים את מעמדה של קבוצת המיעוט, תגדיל את מספר הסטודנטים הערבים ותאפשר להם להגיע למשרות בכירות, ייצור קשרים עם אוניברסיטאות פלסטיניות ובמדינות ערב – דבר שיוסיף לקשרים ולמוניטין. דו"ח של ות"ת תיאר את חסמים לשילוב סטודנטים ערבים בהשכלה הגבוהה: הזנחת מערכת החינוך הערבית, שיעור נמוך של ניגשים לבחינות בגרות, פער של 100 נקודות בבחינה הפסיכומטרית בין השפה העברית לשפה הערבית, גזענות, עוני, מחסור בתחבורה למוסדות להשכלה גבוהה, קושי בהשכרת דירות לסטודנטים ערבים ופער תרבותי שמקשה על הסתגלות הסטודנטים ועוד. בחברה הערבית יש מתנגדים ותומכים להקמת אוניברסיטה: המתנגדים טוענים שמוסד אקדמי כזה יגביר את הבידוד של האוכלוסיה הערבית, רמת הלימודים תהיה נמוכה והסטיגמה תגדל. הם מעוניינים להיאבק למען שוויון בין יהודים לערבים במוסדות הקיימים. חשש נוסף הוא שאוניברסיטה כזו תהיה בסיס לתסיסה לאומית נוכח חופש אקדמי, מסה של סטודנטים ושינוי באוריינטציה. התומכים רואים בהקמת אוניברסיטה בעיר ערבית מענה לבעיית האפליה, חיזוק מעמד השפה הערבית, תרומה למורשת הערבית ויצירת שיח אינטלקטואלי. בתום הדיון הגיעה הוועדה למסקנות הבאות: הוועדה מודה לכל המשתתפים בישיבה. כיום יש חסמים רבים לסטודנטים הערביים בישראל בהנגשה של המוסדות להשכלה הגבוהה ובהתקדמות בתוכן. לדעת הוועדה זה מצב בעייתי. הוועדה מציינת שבשנת 2000 המל"ג קיבל בחיוב את ההצעה להקים מכללה מתוקצבת לאוכלוסיה הערבית ואף החל בהליכים להקמת מוסד אקדמי מחקרי מתוקצב. הוועדה קוראת להאיץ הליכים אלה לטובת הנגשה והעצמה של ציבור האזרחים הערבי בישראל. המוסד יהיה אוניברסיטה או שלוחה של אוניברסיטה. הוועדה רואה במניעת הקמת מוסד כזה עד כה, מבוסס בעיקרו על מניעים משיקולים פוליטיים ולא אקדמיים, ועל כן מביעה הסתייגות מהעיכוב והמניעה של הקמת מוסד כזה. הוועדה קוראת להקמת מוסד אקדמי מחקרי מתוקצב דו-לשוני, בדגש על השפה הערבית, שייתן מענה לצרכים הרבים של האוכלוסייה הערבית בישראל ברמה הלשונית, התרבותית, הלאומית, וניהול עצמי של מוסד אקדמי. לדעת הוועדה הקמת אוניברסיטה בעיר ערבית תהיה לא רק לטובת הציבור הערבי אלא תועיל לחברה כולה. ב ב ר כ ה, ח"כ עופר כסיף יו"ר הוועדה