חומר רקע
29/12/2020
לכבוד
חברי ועדת חוקה חוק ומשפט
:הנדון תגובה לבקשה להארכת מצב החרום בשל נגיף הקורונה מיום23.12.2020
,מכובדינו שלום
בתאריך23.12.2020
מוען אליכם מכתב מטעם מזכיר הממשלה, מר צחי ברוורמן, לגבי החלטת הממשלה להאריך את מצב החרום
.שהוכרז בישראל בשל נגיף הקורונה סעיף2(א) לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), תש"ף-
2020
" :קובע כי שוכנעה הממשלה כי יש ס יכון ממשי להתפשטות רחבה של נגיף הקורונה ולפגיעה משמעותית בבריאות הציבור
ובשל כך מתחייב לנקוט פעולות מכוח הסמכויות הקבועות בחוק זה, רשאית היא להכריז על מצב חירום בשל נגיף הקורונה; לא
תכריז הממשלה כאמור אלא לאחר שהובאו בפניה עמדת שר הבריאות וחוות דעת מקצועית מטעם משרד הבריאות בעניין ."
כפי
י שמ יד
יוסבר ,חוות הדעת עליה מבוססת הצעת ההחלטה לוקה באי דיוקים משמעותיים,
,שגיאות בסיסיות וניתוח לקוי
היוצרים מצג שווא של
ח
רום ,. משכך גם הבקשה להארכת ההכרזה על מצב החירום
אינה מוצדקת
, ודינה להתבטל .
למותר לציין, כי הכרזה על ,מצב חירום כמבוקש אינה דבר של מה בכך. חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה מקנה
כשמו, סמכויות נרחבות לרשות המבצעת, לצד הגבלות ניכרות על האוכלוס
י .יה אלו חותרים תחת כל עקרון דמוקרטי, תוך
שהם מגבילים את
חירויות היסוד של הפרט, ולפיכך צריך שישמרו ,למקר
י חירום בלבד.
,כפי שיוצג בהמשך מסמך זה .אין זה המקרה ,אנו
ששירתנו
,במלחמותיה הקשות של מדינת ישראל כרופאים ומפקדי חיל הרפואה
שניהלנו את בתי החולים וקופות החולים גם בשעות משבר, שהיינו חלוצים בהתמודדות עם מחלות ונגיפים חדשים, שמובילים את
המחקר והרפואה בישראל, שמחנכים את דור העתיד של הרופאים, סבורים כי
לאור הנתונים הקיימים כ ,יום לא זו בלבד שאין
מקום להארכת מצב החרום מסיבות רפואיות ,, אלא כעת, לאור הידע שנצבר על הנגיף ובוודאי זמינות החיסונים
ז
ו העת
להשתמש בסעיף3
)(א
, שכן "חדלו להתקיים הנסיבות המצדיקו.ת מצב חרום", ועל כן יש לבטלו
אנו מבקשים לפרוט את אי-
הדיוקים והטעויות המופיעות במסמך
חוות הדעת של משרד הבריאות , כך שתוכלו גם אתם, חברי
הוועדה, לבחון את הצורך בהכרזת מצב החירום לא.ור המצב בפועל
להלן עיקרי
השגיאות.', המובאים ביתר פירוט בנספח א
החיסון ישפיע רק בעוד מספר חודשים .
צפי
קצב החיסונים
הוא300,000
.בשבוע
o
ה-
FDA
מדווח על יעילות החיסון בתוך7
ימים
מהזריקה הראשונה. בתוך3
,שבועות ניתן לחסן את אוכלוסיית הסיכון
בה מתרחשת90%
,מהתמותה כך שצפויה השפעה משמעותית של החיסון כבר בתוך3-4
.שבועות
כמו כן, לא ברור מדוע כותבי המסמך מתייחסים לקצב כה נמוך, כאשר
כבר כעת הקצב
הינו
מעל100,000
.ביום
קיים חשש שהחיסון לא יהיה יעיל כנגד ה-
""מוטציה הבריטית
o
מנכ"
ל משרד הבריאות עצמו
ו יועציו
התבטאו
כי הסבירות לפגיעה משמעותית ביעילות החיסון–
נמוכה
ביותר.
אין טיפול יעיל, וקטיעת השרשראות היא הדרך היחידה להתמודד עם המגיפה.
o
.הטיפול התקדם משמעותית מאז פרוץ המגיפה קטיעת השרשראות היא אמצעי
שכשל בכל העולם.
המגפה גורמת פגיעה אנושה בבריאות, במרקם החברה ובמיוחד בקבוצת המיעוט, במצב הנפשי–
ולאורך זמן.
o
מחקרים רבים
מצאו כי
הצעדים למניעת התפ
שטות הנגיף גורמים נזק חמור יותר
.מאשר פגיעת הנגיף עצמו
אלמלא הכרזת מצב ח
רום וכפיית שיתוק המשק., היו הנזקים פחותים בהרבה
.העלייה בתחלואה הקשה ובתמותה דומה לעלייה במספר המאומתים
o
קיים פער משמעותי בין המאומתים והמתים, בישראל ובעולם. קצב עליית התחלואה הקשה והתמותה מתון בהרבה
,מקצב עליית המאומתים
ומעולם לא נצפתה עלייה מעריכית במספר החולים הקשים , בניגוד לתחזיות משרד
.הבריאות
נצפו נתוני תמותה עודפת ניכרת–
תוספת תמותה של39%
,בישראל47%
.בשוודיה ועוד
o
בחינת נתו.ני תמותה עודפת ברמה שבועית מלמדת על חוסר הבנת המושג לראייה,
התמותה העודפת בישראל
(עד דצמבר) כ-
5%
, ולא39%
כפי
שנרשם .
בשוודיה צפויה להיות התמותה העודפת השנתית
נמוכה מ-
5%
.
הקורונה היא האסון הטבעי הגדול ביותר
מזה
מאה םי שנ
, המאיים על מערכ
ו
ת בריאות בקריסה, במיוחד בישראל.
o
מגפת הקורונה חמורה ומשמעותית, אך מספר מגיפות
במאה שנה האחרונות
היו דומות ואף .חמורות יותר האסון
האמיתי נובע דווקא מהצעדים הננקטים ולא מהמג
י .פה
מערכת הבריאות ב
ישראל
רחוקה מקריסה, ואף כעת יש
תפוסה נמוכה לעונ
ת החורף . מעבר לכך, ישראל במיוחד ערוכה
היטב לאירועים רבי נפגעים.
לאחר שהצגנו את הבסיס הרפואי הרעוע ,עליו מתבססת הבקשה הלא-מידתית
להמשך מצב החרום, אנו רואים לנכון להדגיש שורה
:תחתונה מרכזית
אנו מוחים בתוקף כנגד כל ניסיון להשתמש ב
תואנות רפואיות
כעילה לפגיעה בזכויות הפרט
ובדמוקרטיה .
.מערכת הבריאות במדינת ישראל איננה נמצאת כעת בסכנה אין שום מניעה, לאור הלמידה וההתנהלות של
החודשים האחרונים, להמשיך ולנהל את ההתמודדות עם נגיף הקורונה מתוך המסגר ת השלטונית התקינה של מדינה שומרת חוק
וע"פ עקרונות הדמוקרטיה .ה כרזת
מצב החרום ה אינ תור
מת ם דבר להמשך ההתמודדות עם הנגיף. מעבר לכך, יש בהמשך מצב זה
,בכדי פגיעה חמורה ביסודות שלטון החוק והדמוקרטיה ,בבריאות הציבור.באמון האזרחים ובמרקם החברה הישראלית
,על החתום
מועצת החרום הציבורית למשבר הקורונה
29/12/2020
חברי המועצה*
(לפי סדר
א-
)ב
פרופ' עמוס אדלר
פרופסור לרפואה בחוג לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת, מומחה
ברפואת ילדים ומיקרוביולוגיה קלינית. מנהל המעבדה
המיקרוביולוגית במרכז הרפואי סוראסקי ת"א, גזבר האיגוד הישראלי
.למחלות זיהומיות
'פרופ
אמנון להד
פרופסור לרפואה, מומחה ברפואת משפחה. מנהל החוג לרפואת
משפחה באונ' העברית, ומשמש כיו"ר המועצה הלאומית לבריאות
.בקהילה סגן דיקן אקדמיה-
רפואת משפחה באונ' העברית. רופא
.משפחה בירושלים
פרופ' אשר אלחיאני
.פרופסור לרפואה, מומחה ברפואת משפחה ובמנהל ציבורי
כיהן כמנהל בית חולים "מאיר", מנהל מחוז מרכז ב"כללית", וכן
כמנכ"ל קופת-
חולים מאוחדת. שימש כיו"ר המועצה הלאומית
.לבריאות בקהילה. רופא משפחה בנגב
פרופ' זהבה סולומון
,פרופסור לעבודה סוציאלית .כלת פרס ישראל ופרס אמ"ת סא"ל
במיל', חוקרת אפידמיולוגיה פסיכיאטרית, שימשה ראש בי"
ס
לעבודה סוציאלית בא
ונ' תל-
אביב, מומחית בינלאומית בתחום
טראומה נפשית, חברת ועדה
ב-
DSM
(ספר האבחנות הפסיכיאטרי.)
פרופ' עליאן אלקרינאוי
פרופסור לעבודה סוציאלית
, שימש כ
נשיא מכללת אחווה , וראש
החוג לעבודה סוציאלית באונ' בן-
גוריון וכדיקן בי"ס לעבודה
סוציאלית באונ' ממוריאל בקנדה.
" יו"ר עמותת
ליאלי"
לקידום החינוך
והרווחה ב
ח.ברה הבדואית
חתן פרסKillam
וממדליקי המשואות
בטקס יום העצמאות2013
.
דר' יפעת עבדי-קורק
מומחית באפידמיולוגיה וביולוגיה מולקולארית, שימשה כיועצת ועדת
סל התרופות בנושא טכנולוגיות רפואיות וכחוקרת בכירה במרכז
הישראלי להערכת טכנולוגיות רפואיות במכון גרטנר, מנהלת
.המחקר והאקדמיה של אסותא מרכזים רפואיים
'פרופ' צבי בנטואיץ
פרופסור לרפואה, מומחה ל ,רפואה פנימית אימונולוגיה ומחלות
,זיהומיות ,שימש כמנהל מחלקה פנימית חלוץ
רפואת ה איידס
בישראל. ראש המרכז למחלות טרופיות ואיידס באונ' בן-
גוריון, נשיא
עמותת נאלא
ל מניעת
זיהומים בארצות מתפתחות ו חבר הנהלת
.""רופאים לזכויות אדם
דר' ברוריה עדיני
PhD
במנהל מערכות בריאות, מכהנת כ ראש החוג לניהול מצבי
חירום ואסון באוניברסיטת תל אביב. לשעבר ראש
ענף היערכות
לחירום בצה"ל (סא"ל) ויועצת בכירה של האגף לשע
ת-חרום
של
.משרד הבריאות
פרופ' יעקב גינדין
פרופסור למדעי הבריאות והרווחה, מומחה ברפואה פנימית
ובגריאטריה, שימש כ ,מנהל מחלקת גריאטריה ראש המחלקה
לשירותים מוסדיים באגף הגריאטריה במשרד הבריאות, יו"ר הוועדה
לזכויות המטופל ו
חבר המועצה הלאומית לגריאטריה. הקים וניהל את
.בית הספר לרופאים בוגר חו"ל במרכז הרפואי קפלן
פרופ' איתן פרידמן
פרופסור לרפואה בחוג לגנטיקה וביוכימיה, מומחה ברפואה פנימית
,ובגנטיקה רפואיתPhD
ממכון קרולינסיקה בשבדיה. הקים את
היחידה הא
ונקו-
גנטית והמרפאה לנשים בסיכון גבוה בבית החולים
שיבא, משמש כיו"ר ועדת הלסינקי העליונה של משרד הבריאות.
פרופ' ערן דולב
פרופסור לרפואה, לרפואה צבאית ולהיסטוריה רפואית, מומחה
לרפואה פנימית, מינהל מערכות בריאות וכן לאתיקה ברפואה. שימש
,כקצין רפואה ראשי כמנהל מחלקה פנימית, וכן כ יו"ר לשכת
'האתיקה של ההסתדרות הרפואית וראש וועדת האתיקה של אונ
תל-
.אביב
'פרופ
אהרן צ'חנובר
פרופסור לביוכימיה, רופא, חתן פרס נובל לכימיה (והמדען הישראלי
הראשון שזכה בפרס), חתן פרס ישראל ופרס אמ"ת. שימש כמנהל
מכון המחקר למדעי הרפ ואה בטכניון, חבר באקדמיה הישראלית
.והאמריקאית למדעים וכן באקדמיה האפיפיורית למדעים
דר' יואב יחזקאלי
מומחה
ל רפואה פנימית ומנהל רפואי. מרצה בחוג לניהול מצבי חרום
ואסון ב .אונ׳ ת״א ,'סא"ל במיל ממקימי צוות הטיפול במגיפות
ו ות
כניות הערכות לא
י .רוע ביולוגי חריג כיהן כסגן מנהל בי״ח, רופא
מחוזי, מנהל מחוז ומנהל אגף בקופות חולים. מנהל רפואי בחברות
.הזנק, רופא משפחה
פרופ' אודי קימרון
ראש החוג לאימונולוגיה ומיקרוביולוגיה קלינית
ב
אונ'
.תל אביב
מומחה לתאיT, חיסונים רירניים, הנדסה גנטית של נגיפי חיידקים, ו-
CRISPR
. פרסם מאמרים בעיתוני היוקרהScience, Nature
ו-
Cell
וזכה
במענקי מחקר יוקרתיים כולל ה-
ERC
. שותף בהקמת מעבדות
.לבדיקות קורונה
פרופ' רבקה כרמי
פרופסור לרפואה, מומחית ברפואת ילדים, נאונטולוגיה וגנטיקה
רפואית. כיהנה כמנהלת המכון הגנטי בבי"ח סורוקה, דיקאנית
ה
פקולטה למדעי הרפואה באונ' בן-גוריון, יו"ר איגוד דיקאני בתי-
הספר לרפואה, נשיאת אונ' בן-
גוריון וכיו"ר ועד ראשי
.האוניברסיטאות
דר' אמיר שחר
.מומחה לרפואה פנימית, קרדיולוגיה, רפואה דחופה ומנהל רפואי
מג"ד (מיל') בתותחנים, מחלוצי הרפואה הדחופה בארץ. הקים וניהל
את המחלקה לרפואה דחופה בבי"ח שיבא, היה סגן-
מנהל בי"ח
'מאיר וכיום מנהל מלר"ד לניאדו. ממקימי החוג לרפואה דחופה באונ
תל-
.אביב
פרופ' אסא כשר
פרופסור אמריטוס לאתיקה מקצועית ולפילוסופיה. חתן פרס ישראל
.לפילוסופיה. חבר האקדמיה האירופאית למדעים ואומניות כתב
עשרות קודים אתיים ממלכתיים וציבוריים, וביניהם את הקוד האתי
.הצבאי, כמו גם שימש כחבר בוועדות ממלכתיות ציבוריות רבות
פרופ' מרדכי שני
.פרופסור לרפואה, מומחה ברפואה פנימית
חתן פרס ישראל.
כיהן
כ מנכ"ל משרד הבריאות ומנהל
בי"ח שיב .א, וכן כיו"ר ועדת התרופות
ייסד וניהל את בית הספר לבריאות הציבור באונ' תל-
אביב, וכן הקים
וניהל את.המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות
* העמדות המובאות הן על דעת חברי וחברות המועצה, ולא בהכרח מייצגים את המוסדות בהם עובדים/ות
29/12/2020
'נספח א
פירוט
אי-הדיוקים במסמך
שרשראות
הדבקה
"קשה למגר את המחלה מכיוון שהרבה מהנדבקים אינם מראים תסמינים או מפתחים תסמינים רק כמה ימים אחרי שהם
מדבקים. במצב זה, כל מקרה עשוי להדביק מספר אנשים נוספים עד האבחון והכניסה לבידוד. אין טיפול יעיל ספציפי
למחלה, והדרך היחידה
להתמודד עם הפנדמי
ה היא לקטוע שרשראות הדבקה."
העובדה
שמרבית
מהנבדקים אינם מפתחים סימפטומים אמורה לעודד, וללמד אותנו שהמגפה חמורה הרבה פחות מכפי
שחששנו במרץ2020
.
,בנוסף
מחקרים עדכניים מראים כי נשאי מחלה א-
סימפטומטיים מדביקים באופן משמעותי פחות
.מחולים סימפטומטיים
אין טיפול ספציפי למחלה, כפי שאין טיפול לספציפי לכמעט כלל נגיפי החורף. יחד עם זאת, טיפול תומך הינו יעיל במרבית
המקרים, ואפילו
מבין אותם חולים אשר מגיעים למצב קשה , מעל70%
.מחלימים
קטיעת שרשראות הדבקה היא
אמצעי שכשל בכל ארצות העולם
, וה-
WHO
עצמו המליץ כנגד
ו ב-
2019
.
לאחרונה הודה
,בכישלון זה ראש ממשלת סלובקיה, לאחר ניסיון עקר לקטוע שרשראות על ידי בדיקת כלל האוכלוסייה. בנוסף סקרים
סרולוגיים
מצביעים על כך שגם במזרח אסיה, שם יוחסה בתחילה ,הפגיעה החלשה של המגפה לקטיעת שרשראות יעילה
.רוב המקרים אינם מתגלים יועצי הממשלה הביעו בעבר צער על כך
ש מערך קטיעת השרשראות בישראל אינו
איכותי כמו זה
שבאוסטריה. אוסטריה, מדינה
השווה בגודל
ה
,לישראל
סופרת
כיום
פי
2
.מתים מישראל
זמן להשפעת
החיסון
"חיסון המוני
כ".נגד הנגיף, שמתחיל בימים אלה, ישפיע על היקף התחלואה רק בעוד מספר חודשים
ה-
FDA
מדווח כי
חסינות מתפתחת תוך ימים בודדים כבר מהמנה הראשונה.
בקצב החיסונים הנוכחי ניתן לחסן את כלל
אוכלוסיית הסיכון, זו שאחראית למעל90%
מ.התמותה והתחלואה הקשה, בתוך שבועות ספורים כך ,
השפעה על
היקף התחלואה צפויה כבר בתוך
פרק זמן קצר בהרבה.
נזקי הנגיף מול
נזקי הסגר
"הפנדמיה גורמת לפגיעה אנושה בבריאות הציבור, הן ישירות על ידי תחלואה ותמותה מהמחלה עצמה, והן בעקיפין ...
שינויים סוציו-אקונומיים במרק
ם החב ,רה ובמיוחד בקבוצות מיעוט
א
בטלה.
.. ההגבלות המוטלות על הציבור לטווח הארוך גם
עשויות להשפיע על המצב הנפשי... צפוי שההשלכות הבלתי ישירות של הפנדמיה תמשיכנה להשפיע גם אחר י שהתוצאות
הישירות של תחלואה ותמותה תחלופנה."
מחקרים רבים
חישבו ומצאו כי הצעדים למניעת התפשטות הנגיף גורמים נזק חמור יותר, במונחי שנות חיים, מאשר
.פגיעת הנגיף עצמו קשירת נזקי הנגיף לנזקים הנגרמים מהפעולות השגויות הננקטות נגדו הינה מבחינת "זעקת הקוזק
הנגזל", שכן אם לא היה מוכרז מצב חירום, ולא היה
נכפה
שיתוק
חיי השגרה , היו הנזקים
הנלווים
.פחותים בהרבה
אסור ש.התרופה תסב נזק רב יותר מהמחלה
הפער בין
מאומתים למתים
"."התמונה בתחלואה קשה וקריטית דומה
[לעלייה במספר]המאומתים
תמונת התחלואה הקשה והקריטית אינו דומה כלל ועיקר לתמונת המאומתים, לא בישראל ולא בשאר העולם. קיים פער
משמעותי בין
הגידול ב כמות המאומתים, התלוי בראש ובראשונה במספר הבדיקות, לבין
הגידול ב חולים הזקוקים לסיוע
רפואי. גם קצ ב עליית התחלואה קשה מתון בהרבה
ב יחס לקצב העלייה במאומתים, ובפרט, לא נצפתה מעולם סדרה של
הכפלות עקביות במספר החולים הקשי.ם, וזאת בניגוד גמור לתחזיות עליהן הסתמך משרד הבריאות במהלך המשבר
לציין, כי רק לפני ימים אחדים הפיק משרד הבריאות
חוות דעת יב בס נושא הסג ר, בה
טען כי מדי יום נוספים כ-
90
חולים
.קשים
ב-
4
ימים שחלפו ממועד כתיבת אותה חוות דעת, התווספו כ-
50
חולים קשים, ולא360
כפי שחזה משרד הבריאות.
תמותה עודפת
:שיעור הטעות
יותר מפי7
"בכמה ממדינות המערב נצפו נתוני תמותה עודפת ניכרת. בשיא הגל הראשון בספרד, ה
י
יתה תמותה גבוהה ב-
140%
מהצפוי
בשבוע זה בחמש השנים האחרונות. באיטליה בשיא הגל הראשון ה
י יתה תוספת של100%
מעל הצפו..י . מדינות אחרות
הצליחו לשמור על פטירות עודפות סביב10%
(לדוגמא דנמרק ונורבגיה), אך שכנתן שבדיה, שנקטה גישה מתירנית לגבי
ההתפרצות הגיעה לתוספת של47%
תמותה מעל הצפוי לעונה..
ישראל סבלה מתומתה עודפת של עד20%
בשבועות
מסוימים
של הגל הראשון, ובגל השני הגיעה לשבוע עם תוספת תמותה של39%, יותר מכל מדינה מערבית אחרת."
צר לנו על השימוש השגוי במונח ה תמותה
ה
עודפת.
תמותה עודפת נמדדת בתקופות ארוכות ,בלבד שהרי אין משמעות
לתמותה עודפת בשבוע בודד. זהו עיקרון בסיסי בניתוח נתונים מסוג זה, ואנו תמהים על הצגת הנתונים בצורה
כה לא-
מקצועי
ת .
בנוסף יש לזכור, שמגפת הקורונה פרצה
באירופה ב
עונת ה
אביב, שבה בד"כ יש שפל בתמותה לאורך השנה , כך
שמפת התמותה השנתית השתנתה .
( בהתאם, הסתכלות שנתית2020
) על תמונת
התמו
ת ה העודפת מראה מספרים שונים
.לחלוטין מכפי שמובא בחוות הדעת
,למשל התמותה העודפת השנתית בישראל בנקודת זמן זו עומדת
על כ-
5%
,
ולא39%
כפי שנכתב , וסביר שהתמותה
השנתית הכוללת ל-
2020
.תהיה אף נמוכה מכך גם הדוגמאות המובאות ממדינות אחרות שגויות ולוקות בהגזמה מרחיקת
לכת , כאשר בשוודיה לדוגמא, צפויה התמותה העודפת השנתית
להיות נמוכה מ-
5%, יי
ת
כן אף נמוכה מ.ישראל
חשוב להזכיר, כי
לא נמצאה קורלציה כלשהי בין הכרזת אמצעי חירום, נקיטת מגבלות חמורות, או
,הטלת סגרים
ל בין
הת.מותה העודפת הנצפית במדינות השונות
29/12/2020
חסינות
האוכלוסייה
כנקודת סיום
"להגיע לחסינות עדר, הערכות מומחים ה
ן
כי דרושה חסינות (טבעית או מוקנית) של בין60%
ל70%
מהאוכלוסייה. גם אם
נניח שחלו בישראל מיליון איש (למרות הנתון הרשמי על החולים הידועים) , אזי קיים צורך לחסן4.5
מיליון בני אדם ע"
מ
להגיע ל-
60%
".חסינות
,מבלי להתייחס להנחות המיושנות והשגויות בדבר רף חסינות העדר הדרישה להגעה לחסינות עדר כתנאי להפסקת מצב
החירום אינה עומדת במבחן הה
י ,גיון הבריאותי ומהווה דרישה לא מידתית להשארת מצב החירום על כנו. מבחינה בריאותית
אין כלל צורך בהגעה לחסינות עדר שכן המטרה הנכונה היא מניעת תחלואה ולא מניעת מקרים. בהנחה שהחיסון יעיל
במניעת תחלואה כפי שהוצהר על ידי משרד הבריאות, התחסנות של האוכלוסייה בסיכון המהווה, גם בהגדרה המ
רחיבה
ביותר, פחות
מ-
2
מיליון איש, תהפוך את הקורונה לגורם תמותה ותחלואה .זניח בישראל
ח יסון
האוכלוסייה
:שיעור הטעות
פי2-7
"גם אם נניח שקופות החולים יצליחו לעמוד ביעד של300,000
איש בשבוע, אזי יידרשו30
שבועות (יותר מ-
7
חודשים) להגעה
".ליעד של חסינות עדר
לא ברור מדוע בחרו כותבי המסמך להציב יעד של300,000
ותוך הבעת ספק ,כאשר היעד שהציבה הממשלה עצמה הוא ל-
700,000
חיסונים
בשבוע , כלומר–
כפול יותר
המ מספר .הנקוב בחוות הדעת המקצועית נראה שהקצב בפועל (מעל
100,000
חיסונים ביום) אכן כפול מהנחת הבסיס השגויה של כותב
י המסמך .
כבר בעת כ.תיבת שורות אלו, חוסנו כחצי מיליון אזרחים
,כאמור
מיקו ד
החיסון באוכלוסיות הסיכון צפוי להקטין את התחלואה הקשה והתמותה בשיעור משמעותי
כבר בשבועות
,הקרובים
כך שמשמעות
ההגעה לחסינות העדר
ה אינ רלוונטי
ת
. בה סתמך על הנתונים הקיימים, חיסון700,000
איש בשבוע
יאפשר לכסות
את אוכ
לוסיית
הסיכון בתוך2-3
שבועות .
לאור נתוני
ה-
FDA
,על יעילות כבר כשבוע מהמנה הראשונה כבר
בתוך חודש
ייתכן שינוי דרמטי בתחלואה ובתמותה.
הצורך בתקנות
חרום לקבלת
שת"פ
מה
ציבור
"
עד להגעת אוכלוסיית ישראל לסף חסינות עדר, להלן האמצעים העיקריים הדרושים לצמצום העברת הנגיף מאדם
לאדם.... פעולות אלה דורשות אמון הציבור, שיתוף פעולה לטווח הארוך ותמריצים (חיוביים או שליליים) ליישומן. על כן
נדרשת חקיקה נרחבת המסדירה את הפעולות הנדרשות מהפרט ומהציבור ומבהירה את ההשלכות של אי-
ביצוע פעולות
"אלה, כולל הטלת קנסות וסנקציות אחרות על פי הצורך
אין
לנו אלא להביע הסתייגות מהדברים
,כמומחים, רופאים וכאזרחים
המשקפים גישה פטרנליסיטית כלפי האוכלוס
י יה. כלל
האמצעים שמשרד
.הבריאות טוען שיש להמשיך ולנקוט עד הגעת ישראל לחסינות מספקת, ניתנים לביצוע באופן וולנטרי
קבלת אמון הציבור
ושיתוף פעולה, עומדת דווקא ביחס הפוך לכפייה, קנסות וסנקציות "על פי הצורך". מאז תחילת המגיפה
הואשם הציבור
הישראלי רבות כמי ש"אינו נשמע להוראות", ואף נטען כי מדינות כגון גרמניה ואוסטריה מתמודדות היטב עם
הנגיף בשל הצייתנות הטבועה באזרחיהן. ברבות הימים, למדנו ש ,מדינות אלה נפגעות מהקורונה לא פחות ואף יותר מישראל
על אף
"צייתנות" האזרחים שם. כפיה והפחדה.אינה מעוררת אמון ושיתוף פעולה
"המוטציה
"הבריטית
"
בעת כתיבת דברים אלה עולה וצף איום נוסף על יכולת ישראל להתמודד ... הופעה של נגיף המכיל שינויים גנטיים במספר
"מדינות בעולם ... קיים חשש שהשינויים הגנטיים יפגעו ביעילות החיסונים הצפויים בישראל
איננו מבינים מדוע משרד הבריא
ות מדבר בשני קולות באופ
ן מקביל.
מחד, מדגיש מסמך זה את החשש מפני ה"מוטציה
הבריטית". מאידך, התבטאו בכירי משרד הבריאות, כולל ,מנכ"ל המשרד
פרופ' לוי , כי הסבירות שיעילות החיסון מושפעת
משמעותי ת מהנגיף–
.נמוכה מאוד
כל נגיף עובר מוטציות, וההשלכות של המוטציות הללו על יכולת ההדבקה
והקטלניות של הנגיף לעולם אינן ודאיות. מטענת
משרד הבריאות נובע, על כן,
,שעל מצב החירום להימשך ללא סוף
מכיוון ששום חיסון או תרופה אינם יכולים להבטיח
ששינוי של נגיף
הקורונה
או נגיף אחר.לא יגרום להתלקחות המגיפה מחדש
סגר גודל המגפה
והשלכותיה
"הפנדמיה של נגיף הקורונה הינה האסון הטבעי הגדול ביותר בבריאות הציבור במאה השנים האחרונות. הסיכון לתחלואה
ותמותה משמעותיות היכולות להביא גם לקריסת המערכת הבריאות ומשבר כלכלי כבד נמצא בכל רחבי העולם ובמיוחד
".בישראל
פסקה ז
ו שגויה .במאה השנים האחרונות
,ספגה האנושות מספר מגיפות
כגון ה שפעת( האסייתית1957
) ושפעת
הונג-קונג
(
1969
)
,
.שגבו את חייהם של מיליונים, כאשר שיעורי התמותה העולמיים היו גבוהים מאלו שנרשמו עד כה במגפת הקורונה
מעבר לכך, במגפת האיידס נרשמו שיעורי תמותה עולמיים גבוהים פי20
.מאשר מגפת הקורונה עליית התמותה במדינות
רבות בעקבות מגפת הקורונה
נמדדת באחוזים בודדים בלבד.
הא
יום בקריסת מערכות בריאות נשמע תדיר לאורך המגיפה, אך לאמיתו של דבר
בישראל נרשמות תפוסות נמוכות
מהממוצע לתקופה זו של השנה .
מעבר לכך, אנו מתקשים להבין מדוע כותבי המסמך סבורים כי ישראל במיוחד חשופה
לקריסת מערכת הבריאות–
ישראל מדינה צעירה, עם נתונים עדיפים להת מודדות עם הנגיף, ומערכת בריאות חזקה שלה
יכולת הרחבה ואימון בהתמודדות עם אירועים בקנה מידה גדול בהרבה
, כגון מלחמה. למגינת ליבנו
, נדמה שכל מטרתו של
השימוש בביטוי זה הוא
.להפחיד את הקורא