חומר רקע
דברי הסבר – תקנות הזרעים (מכירה) (תיקון), התש"ף-2020
בדיקות הזרעים בישראל מבוצעות בהתאם להוראות חוק הזרעים, התשט"ז-1956 (להלן: "החוק"), ותקנות הזרעים הנובעות ממנו. בתוך אלה, הבדיקות השכיחות והבסיסיות הנן בדיקות ניקיון מזרעים זרים ומחבלים ובדיקת אחוז נביטה. המעבדה לבדיקת זרעים של מינהל המחקר החקלאי (מרכז וולקני) (להלן: "המעבדה"), היא המעבדה הרשמית של מדינת ישראל לבדיקת איכות הזרעים הנסחרים בארץ ומיוצאים לחו"ל.
הבדיקות העיקריות המבוצעות הן: ניקיון וזיהוי זרעים, נביטה וחיוניות. המעבדה עוסקת בשירות מדעי של בדיקות איכות זרעים ובמחקר יישומי המתמקד בשמירה ושיפור איכות הזרעים.
המעבדה חברה בארגון הבינלאומי לבדיקת זרעים: International Seed Testing Association ובשמו המוכר - "ISTA" (להלן לשם הקיצור "הארגון"). הארגון נוסד בשנת 1924, במטרה לפתח ולפרסם סטנדרטים בתחום בחינת איכות הזרעים וחברות בו למעלה מ-80 מדינות ברחבי העולם, לרבות ישראל מזה שנים רבות. המעבדות המוסמכות מטעם הארגון (ובישראל, המעבדה של מרכז וולקני) פועלות מכוח הוראות הארגון לשם הנפקת תעודות בינלאומיות של איכות הזרעים המלוות את ייצוא הזרעים כאסמכתא מוכרת ורשמית לאיכות הזרעים.
הארגון מפרסם אחת לשנה עדכונים לשיטות בחינת הזרעים ובין היתר בעניין דיגום, ניקיון, נביטה, לחות ובריאות הזרעים.
לחוק הזרעים סט נרחב של תקנות, אשר תוקנו בשנות השישים והשבעים של המאה הקודמת. בתוך כך, תקנות הזרעים (מכירה), התשכ"ה-1964 (להלן: "תקנות המכירה"), כוללות בין הוראותיהן גם הוראות ארכאיות רבות אשר אינן משיגות את מטרותיהן ואינן מתאימות עוד ליעודן. מובן שלא ניתן לבסס משטר משפטי מודרני בהתבסס על תקנות שנחקקו ועל סמך עקרונות שנהגו והיו רלוונטיים לתחילת המאה הקודמת. הצעת התיקון לתקנות המכירה הנה הראשונה מבין מספר תיקונים מוצעים לתקנות חוק הזרעים, אשר נועדה לתקן את המצב המתואר לעיל והיא מציעה שני תיקונים מהותיים, נוסף על עדכון הגדרות.
בהתאם להוראות סעיף 2 לחוק הזרעים, הקובע חובת מינוי לוועדות מייעצות, בין היתר, לצורך התקנות תקנות לפי החוק, ובהתאם להוראות תקנה 3 לתקנות הזרעים (גידול זרעים מושבחים ומכירתם), התש"ך-1960, מינה שר החקלאות ופיתוח הכפר (להלן: "השר"), ביום י"א באייר התשע"ד (19 במאי 2014), את רשות הזרעים כוועדה מייעצת (להלן: "רשות הזרעים"). התיקונים להוראות התקנות גובשו על ידי רשות הזרעים והועברו לעיון השר.
התיקון המהותי הראשון בתקנות המכירה – מציע לאמץ את הוראות ארגון ISTA כפי שאלה מתפרסמות ומתעדכנות מעת לעת ולשלבן בנוסח התקנות, באמצעות הפניה אליהן. לדעת רשות הזרעים, הפנייה להוראות הארגון היא בעלת יתרון מובהק גם לטווח הארוך, באשר היא תמנע את הצורך לשוב ולשנות את הוראות חקיקת המשנה.
תיקון מהותי נוסף, נוגע לצמצום ההוראה הקיימת האוסרת על מכירת זרעים מגידולים שונים, אלא אם כן גודלו כמושבחים ולהותיר בה רק את הגידולים המושבחים הבאים: אגוזי אדמה, כותנה, תפוחי אדמה וחיטה.
להלן דברי הסבר להסדרים השונים כפי שתוקנו בטיוטת התקנות:
תיקון תקנה 1 ותיקון תקנה 7
המדובר בעדכון ההגדרות הקיימות בתקנות והתאמתן להוראות בדיקות הזרעים הנהוגות כיום, בהתאם להוראות ISTA, ובין היתר: הגדרת אחוז נביטה וניקיון וכן מחיקת ההגדרות אחוז הסטיה וזן מכלוא, ועדכון שמה של הרשות ליצירת זרעים, מהטעמים אשר יפורטו להלן. כמו כן, בעקבות עדכון הגדרת דוגמה רשמית, מוצע למחוק את התוספת הראשונה לתקנות שעניינה אופן לקיחת דוגמאות.
תיקון תקנות 5 ו-6
כחלק מהמגמה הממשלתית להפחתת רגולציה, מוצע למחוק את הדרישה לבדיקת טוהר הזן ונגזרותיה לגבי מכירת זרעים מכל הגידולים, לרבות זני מכלוא. מדובר בבדיקה שאינה מבוצעת מזה עשרות שנים ואין צורך מקצועי לקבוע אותה בחקיקה. בהתאמה נמחקו גם ההגדרות בתקנה 1 של אחוז הסטייה וזן מכלוא.
תיקון תקנה 18
מהטעמים שיובהרו להלן, הוחלט לשנות את רשימת הגידולים האסורים למכירה, אלא אם אושרו כזרעים מושבחים, ולהותיר בה רק את זרעי הגידולים: אגוזי אדמה, חיטה ותפוחי אדמה. לגבי כותנה - הוחלט להרחיב האיסור לכל הזנים של כותנה. כן הוחלט למחוק מרשימת זרעי הגידולים האסורים למכירה חסה, מלפפון, סורגום ועשב רודס.
הסבר לצורך בחיוב של ייצור ומכירה של זרעים מהגידולים המפורטים כזרעים מושבחים וצמצום האיסור לגבי גידולים אחרים:
ראשית יש לעמוד על ההבדל בין זרעים רגילים (Standard seeds) למושבחים Certified seeds)). זרעים מושבחים, לעומת זרעים רגילים, נמצאים בפיקוח קפדני בהתאם לדרישות המפורטות בתקנות לאורך כל שלבי גידולם (כל השלבים של תהליך ייצור הזרעים לריבוי, לרבות הכנת שטח גידול, זריעה, שתילה ואיסוף) והפקתם (בירור, ניקוי, חיטוי, פיצוח, פילום, ניפוט ואריזה של זרעים). מאידך, תקני ניקיון ונביטה חלים הן על זרעים רגילים והן על מושבחים.
תקנה 18 לתקנות המכירה בנוסחה הנוכחי מטילה איסור על מכירת זרעים מן הגידולים המפורטים בה, אלא אם כן אושרו כזרעים מושבחים. תיקון התקנות המוצע כולל מחיקת רשימת הגידולים המצוינים בתקנה, למעט 4 גידולים מושבחים המהווים את גידולי השדה החשובים ביותר בחקלאות ישראל והם זרעי אגוזי אדמה מושבחים, זרעי כותנה מושבחים, זרעי תפוחי אדמה מושבחים וזרעי חיטה מושבחים. באשר לזרעים אלו, ישנה דרישה גדולה לטיפוח זנים מקומי (למעט תפוחי אדמה, אשר מיובאים מחו"ל כזרעים מושבחים ובהתאם לדרישות התקנות), לצורך ייצור זרעים המתאימים לתנאי מזג האוויר וסוגי הקרקעות בארץ. בנוסף, המדובר בזנים של גידולים המתאפיינים באיכות גבוהה, יציבות ואחידות ושימוש בזרעיהם הוא בעל חשיבות מדרגה ראשונה לקבלת יבול גבוה ואיכותי. בנוסף, אין בעולם מסחר בזרעי ירקות כזרעים מושבחים, בין היתר, נוכח תחלופה מהירה של זנים ולכן בוטל האיסור על מכירת זרעי מלפפון וחסה. כך גם בגידולי השדה עשב רודס וסורגום, בהם אין טיפוח מקומי. צמצום האיסור הקבוע כיום בתקנות המכירה עולה בקנה אחד עם דרישת טיוב הרגולציה בהתאם להחלטת הממשלה.
בנוסף, לצורך טיפוח הזנים ושמירה קפדנית של סדר הדורות (יסוד, רשומים ומאושרים) דרוש פיקוח אמין של השירות לביקורת זרעים, המאשר עמידה בדרישות התקנות לגידול זרעים מושבחים.
להלן הסבר פרטני באשר לכל אחד מהגידולים המוזכרים:
כותנה:
כל זני הכותנה בישראל מקורם מטיפוח וייצור מקומיים, בעלי איכות גבוהה והמותאמים לתנאי הגידול בארץ. מזה עשרות שנים הייצור בפועל של זני כותנה בארץ הוא אך ורק כמושבחים. בתקנות המכירה וכן בתיקון שנערך בימים אלו לתקנות הזרעים (גידול זרעים מושבחים ומכירתם), התש"ך-1960, יכללו כל זני הכותנה ולא רק אלה מטיפוס אקלה ופימה (כפי שקיים כיום), לרבות זנים שהם מטיפוס "מכלוא" שהם מוצר חדש בעולם ואשר נכלל גם בתקנות ה- OECD וכן בדירקטיבה של ה-EU (commission Directive 2003/45/EC).
אגוזי אדמה:
טיפוח זרעי אגוזי אדמה בישראל מבוסס על זנים מקומיים בלבד, הידועים באיכותם הגבוהה. זרעים אלה מהווים את הבסיס של הייצוא האיכותי של זרעים בתרמיל לאירופה במחירים גבוהים במיוחד עבור זני ה"ענק" GAINT. גודל הזרעים, צבעם ואיכות הקליפה קובעים את מחירם והודות לטיפוח המקומי של זרעים מושבחים זוכה ישראל למוניטין רב בעולם בתחום זה כבר עשרות שנים.
הפלטפורמה ליצור זרעים מושבחים, מחזור הזרעים, בידוד ותקנים מחמירים הוכיחה את עצמה ולכן הענף דורש את המשך הפיקוח והבדיקות הנדרשות ליצור זרעים מושבחים.
תפוחי אדמה:
אין טיפוח מסחרי בישראל של זרעי תפוחי אדמה והענף מבוסס על ייבוא פקעות זריעה כל שנה מאירופה. הפיקוח הפיטוסניטרי הדוק וחשוב ביותר בפקעות (חומר ריבוי וגטטיבי), בגלל רגישותן לפגיעת מחלות. כל הזנים האירופיים הינם מושבחים וזאת כדי למנוע כניסה לארץ של זרעים נגועים בפתוגנים שונים וכדי להבטיח את הגידול החקלאי והייצוא הישראלי האיכותי לחו"ל. כלומר, מייבאים לישראל אך ורק זרעים מושבחים כמקובל ב-EU וב- ובמדינות רבות בכל העולם.
חיטה:
חיטה היא אחד מגידולי השדה החשובים בישראל וכל זני החיטה בארץ הינם מטיפוח מקומי ובעלי איכות גבוהה. זנים אלה מתאימים לתנאי האקלים והקרקעות בארץ ועונים על דרישות החקלאים. לצורך שמירת יציבות ואחידות הזנים יש חשיבות רבה למכירתם כזנים מושבחים בלבד, הכולל פיקוח הדוק ושמירה קפדנית על סדר הדורות (יסוד, רשומים ומאושרים) ע"י השירות לביקורת זרעים. כל ייצוא הזרעים של זני חיטה מישראל מתבצע אך ורק כזרעים מושבחים. יתרה מכך, על מנת שניתן יהא לדרוש מזרעים מיובאים לעמוד בדרישות האיכות הגבוהות שמכתיבים היום גם הסכמי הסחר העולמיים, נדרש כי בישראל תקוימנה הוראות גידול זרעי החיטה כזרעים מושבחים.
הסבר אודות ביטול הדרישה (בתקנה 18 לתקנות) לייצר את הגידולים המפורטים מטה כזרעים מושבחים בלבד:
חסה ומלפפון:
אין בעולם מסחר בגידול זרעי חסה ומלפפון כזרעים מושבחים, בין היתר, נוכח תחלופה מהירה של זנים. הייבוא המסיבי של מכסות זרעי הגידולים הנ"ל מזנים שונים לישראל הינו כזרעים "רגילים" (Standard seeds) בלבד ולא כמושבחים.
עשב רודס:
מזה שנים שאין בישראל טיפוח זרעים או ייצור זרעים ולכן אין הצדקה מקצועית לדרישה למכור זרעים מסוג זה כמושבחים בלבד.
סורגום:
הזנים הרשומים בתקנה זו: H-610 ו-H-726 אינם מגודלים בישראל מזה מספר רב של שנים. קיים ייבוא של זני סורגום לישראל ולאחרונה החלו בטיפוח בארץ, אך אין צורך בהגבלה של ייצור זרעי סורגום כמושבחים בלבד ולכן יש למחוק הגידול מתקנה 18.
ביטול התוספת הראשונה
התוספת הראשונה דנה בהוראות דיגום (כלומר, לקיחת הדוגמאות), בהתאם להגדרת "דוגמה רשמית" בסעיף 1 לתקנות. מוצע למחוק התוספת, כך שאופן הדיגום והיקפו יבוצעו עפ"י הוראות ISTA, כמקובל במרבית מדינות העולם.