החלטות ועדה
סימוכין: 2020-764426
ירושלים, ח' בטבת תשפ"א
23 בדצמבר 2020
לכבוד
ח"כ יואב גלנט
שר החינוך
מכובדי,
הנדון: תכנית לחינוך בגיל הרך - גילאי לידה עד 3
נקודות עיקריות שעלו במהלך הדיון:
יש חשיבות להשאיר את החינוך לגיל הרך על סדר היום.
חינוך בגיל הרך אינו הוצאה אלא השקעה. כל שקל שמושקע בגיל הרך מניב אח"כ הכנסה גבוהה בהרבה כשפעוטות אלה יהיו אזרחים טובים ומועילים יותר. רק כ-23% מהפעוטות נהנים ממעונות יום מפוקחים, כ-27% נמצאים במסגרות פרטיות שההורים משלמים עבורם סכומים גבוהים מדי חודש. משפחה שלא יכולה לשלם סכומים אלה, האם, בדר"כ נשארת בבית והתפתחותה המקצועית נעצרת. הקטנת ההוצאה המשפחתית תאפשר לכל הפעוטות הזדמנות אמיתית שווה לחינוך מקצועי ואיכותי מפוקח החל מהיום הראשון שהם נכנסים למערכת החינוך.
משרד החינוך אמון על חינוך ילדי ישראל. גם האחריות על הגיל הרך צריכה להיות אצלו. המעונות המפוקחים נמצאים כיום במשרד הרווחה, העבודה, והשירותים החברתיים. בנחישות ובמקצועיות אפשר להגיע ליעד הזה שיאפשר, לכל ההורים ולכל הילדים, חינוך וטיפול איכותיים וישפיע דרמטית על התפתחות טובה החל מגיל ינקות. זה ענין של סדרי עדיפויות במדינה.
הקמת המועצה לגיל הרך היא צעד משמעותי בהכרזה והפנמה של משרד החינוך בנוגע לגיל הרך. ע"פ חוק, המועצה הוקמה בשנת 2017. בפועל, הוקמה רק בשנת 2019. בראשה עומד שר החינוך. 22 חברי מועצה מייצגים משרדים וארגונים שונים עם זיקה לגיל הרך.
חוק המועצה לגיל הרך יוודא: שיינתנו תנאים מיטביים וסביבה נכונה לגילאי לידה עד גיל 3, התפתחות טובה של ילדים בגיל הרך כדי לוודא הבטחה של בריאות פיזית ונפשית. במועצה מיוצגים משרדי: בריאות, חינוך ורווחה וכלל האוכלוסיה מיוצגת בה.
למועצה 5 תפקידים מרכזיים: תכנון מדיניות ואסטרטגיה, תיאום בין הממשלה והרשויות המקומית, הגדרת תורה מקצועית ותיקנון, הסברה ויצירת תשתית מידע ומחקר.
המועצה למדה מה יש בארץ ובעולם כדי לדעת לאן להתקדם. ישראל שונה מהעולם: הילודה גדולה, שירותים שונים חסרים במערכת החינוך, הורים עובדים ואחוז העוני מהגבוהים ביותר. המועצה ניסתה לקיים מהלכי חשיבה רחבים עם הציבור והגדירה את עקרונות המדיניות. טיפול בילדים בשלושה מעגלים: הורים ומשפחה, קהילה ומסגרות חינוך. רוב התקציב מושקע במסגרות החינוך. אין בארץ מדיניות של: תמיכה בהורים, העמדת כלים לשיפור תפקוד ההורה, הגדלת זמן משותף איכותי להורה ולילד. יש מקום חשוב לקהילה, רוב הישובים מתייחסים לגילאי 3-6, מקדמים שירותי בריאות ברפואה מונעת בקהילה, ומנגישים סביבה בטוחה.
תוצרי המועצה: טיוטת הדוח השנתי לשנת 2019, טיוטת התכנית הלאומית, מסמך המלצות לפעילות הממשלה בתקופת משבר הקורונה, מסמך התייחסות לטיוטת תקנות חוק הפיקוח והקמת דף המועצה באתר האינטרנט של משרד החינוך.
האתגר המרכזי הוא הקמת ועדת שרים לענייני הגיל הרך ודיון בתכנית הלאומית. אתגר נוסף הוא לפרסם את הדוחות לשנים 2019 ו-2020, הקמת מינהלת ותקצוב בהתאם. כרגע, אין תשתיות, ורוצים להתמסד ולהתייצב.
ראוי לא רק להתמקד בהקמת מעונות יום ופעוטונים, אלא גם באיכות המחנכות ובתנאי העבודה שלהן. המציאות הקיימת היום מזמנת לילדים איכות טיפול ירודה. אחד הפתרונות המוצעים הוא לחייב כל אדם שעובד עם ילדים לעבור הכשרה המוכרת ע"י משרד החינוך כמו של גננות מוסמכות. כמו כן, נדרש שינוי בתנאי העבודה של העובדות במעונות יום כדי שיתאימו לתנאי עבודה בגני ילדים.
יש פעילות בינמשרדית של 3 משרדי הממשלה: בריאות, חינוך ורווחה, וכן של טיפות חלב. בעיות התפתחות מטופלות עם הפניה לרפואה הקהילתית ולמכון להתפתחות הילד. השת"פ יאפשר את ההזדמנות לחינוך בגיל הרך לילדים עם לקות בריאותית.
יש תהליך משתנה, השנתיים האחרונות נושא הגיל הרך נמצא על סדר היום הציבורי. יש שיתוף פעולה בין המגזר הציבורי למגזר הפרטי בחקיקת חוקים כמו חוק המצלמות וחוק הפיקוח.
יש חשיבות להתערבות בגיל צעיר, לאבחן ולטפל בהתאם. רוב ההורים אינם רואים את הקשיים בגיל צעיר ואין את היכולת הכלכלית לסייע לילדים. התוצאה היא עומס על מערכת החינוך בגילאי הגן. המטרה היא להסתכל בראיה מערכתית ולתת את הטיפולים. לא כל הילדים זוכים למעטפת כוללת בגילאי 3-4. יש לתת את הדעת לקיים מסגרות קטנות כדי לראות את הקשיים של הילדים. יש ילדים עם קשיים שלא מאותרים בגיל צעיר מספיק ומתגלים בגן רק בגיל 3 שזה לפעמים מאוחר מדי.
התקנים והשכר חייבים לקבל התייחסות: השכר בשירות הציבורי נמוך, וגם אם יש אנשי מקצוע בשטח הם אינם מגיעים לעבוד בשירות הציבורי.
הפסיכולוגים שנמצאים בתוך המסגרות מאתרים את הילדים עם הקשיים, נותנים לגננת הדרכה וליווי כדי לצמצם את הפערים. עבודת הגננות שוחקת, יש לאפשר להכניס את אנשי המקצוע שמכירים לעומק את העבודה המערכתית. ההדרכה והטיפול בשלב מוקדם תורמים להתפתחותו של הילד.
ישראל היא יחודית: שיעור הילדים מסך האוכלוסיה הוא הגבוה ביותר ממדינות ה- OECD, המדינה צפופה ביחס למדינות אחרות בעולם. סבסוד מסגרות ילדים מגביר את הילודה. יש התמודדות עם אתגרי תעסוקה - אמהות בדר"כ נפגעות כאשר לילדיהן אין מסגרות חינוך, תעסוקת נשים היא מהגבוהות בעולם. דווקא תעסוקת גברים נמוכה ומסגרות לילדים אינן מעודדות תעסוקה גברים לצאת לשוק העבודה.
דו״ח טאוב משנת 2016 מראה שכניסה למסגרת חינוך בגילאי 2- 4 תרמה באופן משמעותי להצלחה במבחני מיצ"ב בכיתות ה' ו-ח'.
הכשרת מטפלות בגיל הרך – כיום יש תחלופה של 30% מטפלות במעונות היום בכל שנה. משרד העבודה ומשרד האוצר קיבלו תקציבים להכשרות מקצועיות לצוותים ויש להשתמש בהם. יש חזון גדול לחינוך חינם מגיל לידה עד 3, אבן הדרך הראשונה היא הכשרה מתאימה למטפלות ואנשי חינוך שצריכים לקבל הכשרה, לאורך זמן, ע"י גופים מומחים.
החברה הערבית מאופיינת במצב סוציו אקונומי נמוך. מרבית המעונות הרשמיים נבנו ע"י יזמים פרטיים ולא המדינה.
בתום הדיון הגיעה הוועדה למסקנות הבאות:
הוועדה מודה לכל המשתתפים בישיבה.
הוועדה מצפה ממשרד החינוך לקדם את הנושא: הקמת ועדת שרים, אישור תקציב, הקמת מינהלת אשר תפעל ליישום המלצות המועצה לגיל הרך בהתייחס לתכנית שתאושר.
הוועדה תמשיך ותעקוב אחר הנושא.
ב ב ר כ ה,
ח"כ אורלי פרומן
יו"ר הוועדה