חומר רקע

1 ב"ה נייר מידע יצירת מסגרת רגולטורית כדי להגן על ילדי ישראל מחשיפה לע שן טבק א ל: חברת הכנסת מיכל וונש, יו"ר הוועדה המיוחדת להתמודדות עם סמים ואלכוהול ,מאת: פרופ' לאה רוזן בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת תל אביב, ד"ר ויקי מאיירס , אוניברסיטת תל אביב ו מכון גרטנר , ד"ר אימי לב , בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת תל אביב ו החוג לתקשורת באקדמית גורדון , ופרופ' נורית גוטמן , החוג לתקשורת, אוניברסיטת תל אביב 13 בדצמבר2020 מתוך3 מיליון ילדים במדינת ישראל , מעל מיליון נחשפים ל"עישון כפוי "— מבלי כל יכולת להגן על עצמם . חלק ניכר כבר סובלים בהווה ואחרים י סבלו בעתיד מ נזקי " עישון כפוי" זה. לכן, על מדינת ישראל לפ עול על מנת להגן על הילדים באמצעות מספר מנגנונים המיועדים לשמור על בריאותם. חלק מהמנגנונים צריכים להיות מעוגנים בחוק : בכללם, אכיפת חוק קיים לגבי שמירת מקומות ציבוריים נקיים מעישון, במיוחד באזורים בהם ילדים מתקהלים , כמו פארקים וגינות משחקים, או חקיקה לגבי ר וסיא עישון באוטו עם קטי נים , עלוני מידע שנדרשים לפי החוק להיות בחפיסות סיגריות , ויכולים לכלול מידע על הנזקים של עישון כפוי לילדים, וכיצד למנוע אות .ם מנגנונים אחרים דורשים קביעת מדיניות חדשה שתקדם מתן מידע יישומי להורים ולציבור הרחב ו כן פעילויות ניטור של חשיפ ת הילדים לעשן סיגריות . בדיקה מומלצת היא באמצעות מדד של סמן ביו לוגי ) ביומרקר (, שחשיב ותו כפולה: היא מאפשר ת לקבל תמונה רחבה של חשיפה בפועל של הילדים לעישון כפוי, ו גם מדגי מה להורים בצורה חד- משמעית , האם הילדים שלהם חשופים ופגיעים לעישון הכפוי. חשוב לציין, שהורים רבים סבורים שהם מגינים על ילדיהם מעישון כפוי על ידי פעולות שונות )כגון עישון ליד חלון פתוח(, אולם תפיסות אלו שגויות, והילדים ממשיכים להיות חשופים לנזקי העישון. "לאור החשיבות של הגנה על ילדי ישראל מ"עישון כפוי מציג מסמך זה המלצות לפעולות רגולטוריות כדי להגן על ילדי ישראל מחשיפה לעשן טבק . כאמור, זאת לאור העובדה שילדים רבים חשופים בביתם ומחוץ לבית לעשן טבק למרות שה וריהם , או בני משפחתם חושבים שהם מ גנים עליהם מפני עשן הטבק, אבל בפועל הם ממשיכים לחשוף אותם לנזקיו. חשיפה לעשן טבק הינה סיכון בריאותי חמור הן ל ילדים ו ל הן מבוגרים1 .בישראל , כ- 800 אנשים מתים מדי שנה מחשיפה לעשן טבק של אחרים2. ילדים רגישים במיוחד לנזקי החשיפה לעשן טבק כיוון שהגוף שלהם קטן יחסית ועדיין ב שלב י התפ ת חות . ילדים ה חשופים לעשן טבק נמצאים בסיכון גבוה יותר לתסמונת מוות בעריסה , ברונכיטיס, דלקת ריאות, דלקות אוזניים ופגיעה בריאות ובמערכת הלב וכלי הדם1 .כיוון ש הנזק ים ועשן טבק לרוב לא נרא ים לעין, הורים אינם מודעים לדחיפות ולחומרת ה סיכון. 2 למרות ש הורים רוצים ואף מנסים בדרכים שונות להגן על ילדיהם מעשן טבק, על פי נתוני משרד הבריאות, שני שלי ש מילדי ישראל )גילאים 11 -4 (חשופים לעשן טבק ולנזקיו3 .מסתבר ש רוב החשיפה של ה ילד ים הקטנים מתרחשת בבית, ונגרמת על ידי ה הורים , שלא תמיד מודעים לחשיפה , או שהפעולות שהם נוקטים בהן כלל אינן יעילות . אנו, קבוצת מחקר מאוניברסיטת תל אביב, ניסינו להבין מדוע, למרות הראיות ל נזק , כל כך הרבה הורים ב ישראל ממשיכים לחשוף את ילדיהם לעשן טבק ו ב כך גורמים להם לנזק . במשך למעלה מעשור ביצענו מחקרים בנושא זה במגוון שיטות . מסמך זה מציג תיאור קצר של ממצאים עיקרי ים לגבי 1 - תפיסות מוטעות של הורים לגבי ה חשיפה, 2 - התנהגות של הורים שמעשנים בקרב ת ילדיהם, 3 - נכונות של ההורים לאפשר בדיק ה באמצעות מדד של ביומרקרים המעידים על הימצאות חומרים מזיקים בגוף לאתר חשיפה לעשן סיגריות ו ,4 - תוצאות של תכנ י ת התערבות ש פיתחנו כדי לעזור להורים להגן על ילדי ה ם מעשן טבק . ל בסוף, מוצגות המלצות ל ינו מדיניות. :להלן ממצאים מרכזיים 1. להורים יש תפיסות שגויות לפיהן ניתן לזהות באמצעות החושים שלהם את ה חשיפה לעשן טבק4 הורים מסתמכים באופן שגוי על מה שהם חושבים שמהווה "סימנים" להימצאות עשן טבק, וכתוצאה מכך הם חושפים את ילדיהם לעשן טבק. כאשר הורים נשאלו כיצד הם יכולים לדעת אם ילדיהם נחשפים לעשן טבק , נמצא שלדעתם חשיפה מתרחשת רק כאשר עשן או מעשנים נראים לעין, כ ש ניתן להריח את העשן , להרגיש אותו או לשאוף אותו, או "כשהוא מגיע" לאדם . כלומר, הם מאמינים באופן שגוי שניתן לזהות הימצאות של עשן הטבק ב אמצעות החושים שלהם . היו הורים שהאמינו כי אין חשיפה לנזקי עשן הטבק בהיעדר ריח, בהיעדר עשן גלוי ש , כ מעשנים אינם נראים לעין כש , מעשנים בחוץ או כש מעשנים במקום מקורה אך מאוורר , לדוגמה ליד חלון פתוח . כמו כן, הורים האמינו באופן שגוי שמרחק מסוים מגן על הילדים מפני חשיפה לעשן הטבק. כלומר, הם האמינו באופן שגוי שעשן הטבק לא מתפשט למרחק אלא מתפוגג במהירות. ממצאים אלו מעידים על כך שהתפיסות השגויות של הורים לגבי חשיפ ת ילדים לעשן טבק התבסס ו על תפיסות חושיות בהקשר של הסביבה הפיזית . אולם, בניגוד לתפיסות אלו, היכולת של בני האדם ל חוש עשן טבק היא מוגבלת ביותר : 85% מעשן הטבק הוא בלתי נראה . כמו כן, ה עישון עצמו מפחית לעיתים קרובות את הרגישות של חוש הריח ו כן את יכולת ם של מעשנים או אנשים שחיים בסביבה של עישון סיגריות להריח את העשן. לכן, הסתמכות של הורים על החושים שלהם עלולה להוביל לתפיסות מוטעות לגבי ה חשיפה. מסקנה יישומית : על מנת להגן על ילדים, חשוב לקדם פעילות כדי ש הורים יבינו ש חשיפה לעשן טבק יכולה להתרחש גם במצבים בהם הם אינם מסוגלים לחוש בכך פיזית גם ו במרחק רב יחסית . 2. להורים במשפחות בהן מעשנים יש תחושות אשמה ו טקטיקות בלתי יעילות כדי להגן על ילדיהם5 לפי ממצאי המחקר הורים מודע ים לכך שיש סיכון בריאותי לעישון פאסיבי והם מנסים להגן על ילדיהם מעשן טבק באמצעות טקטיקות שבפועל , אינן מגינות על הילדים. הטקטיקות שלהם כוללות : עישון במקומות מסוימים בתוך הבית, עישון כאשר הם שוהים בחוץ עם הילדים , ו עישון ב מקומות פתוחים/מאווררים. אולם, טקטיקות אלו אינן מספיקות להג ן על הילדים מעשן טבק , כיוון ש החלקיקים המזיקים ב עשן סיגריות יכול ים להישאר זמן רב בתוך הבית ולהגיע למקומות מרו חקים בתוך הבית וגם בחוץ בתנאי זרם אוויר שונים . חשוב לציין, שגם בקרב ההורים עצמם, חלקם לא האמינו ב יעילות של טקטיקות אלו . כתוצאה מכך, הורים תיארו קונפליקטים פנימיים של תחושות אשמה, שהם אינם מצליחים להגן על הילדים ש להם, וגם קונפליקטים עם בני משפחה , כאשר הם לא נענים ל בקשתם ל הימנע מעישון בקרבת הילדים. חלק מה הורים ש המשיכו לעשן בקרב ת ה ילדים , למרות המודעות שלהם ל סיכונים הבריאותיים , הביעו תחושות של חוסר אונים לחולל שינוי. 3 מסקנה יישומית : הורים במשפחות בהם מעשנים מבולבלים לגבי אילו כללים והתנהגויות יכולים להגן בצורה הטובה ביותר על ה ילדים שלהם מפני חשיפה לעשן טבק , ו חלקם אף מודעים לכך ש"כללי" העישון שלהם ו הטקטיקות שלהם לה פחתת החשיפה מוגבלים ביעילותם. לכן חשוב בדחיפות לספק להורים מידע בהיר וברור כיצד ומתי מתרחשת חשיפה לעשן טבק וכיצד לשמור על בטיחות הילדים מנזקיו . 3. נ יתן לאתר חשיפה "כפויה" של ילדים לעשן טבק באמצעות מדד של סמן ביולוגי )ביומרקר( 6 ו הורים מוכנים לאפשר זאת חש יפה לעשן טבק גורמת ל חדירה של חומרים מזיקים לתוך גוף האדם. כיום ישנן שיטות מדעיות ה מאפשרות ניטור של החשיפה על ידי זיהוי של המצאות חומרים ספציפיים בתוך הגוף המכונים ביומרקרים , שמעידים על חשיפה לחומר ממקור חיצוני . ישנם ביומרקרים לעשן טבק , שבאמצעותם ניתן לזהות הימצאות של ניקוטין, קוט י נין )שנגזרת בתוך הגוף כשניקוטין מתפרק( , NNAL )חומר מס ר טן שנמצא בטבק( , ו חומרים מזיקים אחרים . ניתן לאתר ביומרקרים לעשן טבק ב ן, תשב שיער, ו בר ב ק, דם, וב ציפורניים , כאשר למטרת הניטור, ניתן לבחור בבדיקה שיחסית אינה פולשנית . בדיקות אלו מאפשרות להציג להורים עדות חד- משמעית האם הילד או הילדה שלהם חשופים לעשן טבק. הורים במחקר האמינו שתוצאות בדיקה של סמן ביולוגי שמראות שהילד או הילדה שלהם חשופים לעשן טבק יכולות להניע שינוי התנהגותי משמעותי . מכאן עולות שתי שאל ות: האם הורים יסכימו לאפשר בדיקה של ילד ה /ה ? ואם כן, אי זה סוג של בדיקה מועדף עליהם ? שאלות אלו נשאלו במחקר, ו נמצא, ש מרבית ההורים במחקר הביעו נכונות לאפשר מדידה דרך איסוף שתן, שיער או רוק, אך לא דרך דגימת דם למטרה זו בלבד . מסק ות נ יישומי : תו הורים במחקר האמינו שממצאי בדיקת ביומרקר ישפיעו על התנהגות מניעתית להגנה על ילדיהם, והי תה מוכנות גבוהה בקרב ה הורים לבדיקת ביומרקר שאינה נתפסת כ פולשני ת. לכן, חשוב לקדם ולהנגיש בדיקות של ביומרקר במסגרות רלוונטיות. 4. פרויקט " חשיפ ת אפס : " תכנית התערבות להפחתת רמות החשיפה לעשן טבק בקרב ילדים9-7 פרויקט " חשיפת אפס " המכונה גם " הורים לקטנטנים ומעשנים א וה ," מודל ל תכנית התערבות ית המיועדת ל הורים ולמשפחות למנוע את החשיפה של ילדים לעשן טבק בכל מקום , בבית ומחוץ לבית . תכנית ההתערבות מבוססת על תיאוריה ומודלים התנהגותיים , ו כללה ראיונות בגישה של "ראיונות מוטיבצי וניים , " בדיקות סמן ביולוגי לילדים ומשוב ל איכות ה אוויר , ת בבי אתר אינטרנט ייעודי , סרטון וחומרי מידע . במסגרת המחקר נ ך ער מחקר פיילוט, ומצאנו ש בקרב 17 ה ילדים עם דגימות שיער מהימנות בתחילת המחקר וב שלב ה מעקב , הניקוטין בשיער ירד באופן משמעותי בעקבות ההתערבות . רמות ה ניקוטין בשיער ירדו בקרב % 65 ,מהילדים ונצפתה ירידה לרמות של ילדים לא חשופים בקרב % 35 מהילדים7 . ,בהמשך ערכנו ניסוי של ההתערבות עם 159 משתתפים, ומצאנו שיפור בחשיפה לעשן טבק בקבוצת ההתערבות וגם בקבוצת הביקורת לאורך זמן המחקר )בסוף המחקר היה הבדל , אבל לא מובהק סטטיסטית בין הקבוצות (. בשילוב עם הממצאים האיכותניים והמשוב מההורים עצמם, הגענו למסקנה ש מתן מידע לגבי סמן ביולוגי , הנחשב ל אוביקטיבי לגבי רמות חשיפה ילד של ים ו , קיום ראיון מוטיבצי וני ה עם הורים , שכולל דיון לגבי סיכונים והבנתם ומתן כלים להורים להתמודדות , היא גישה בעלת פוטנציאל רב להגן על ילדים מפני חשיפה לעשן טבק. במחקר נבדקו שינויים בתפיס ו ת ההורים לגבי ה חשיפה של ילדיהם לעשן סיגריות . נמצא, ש תפיסות ההורים לגבי ה חשיפה השתנו באופן משמעותי לאחר ה ה תערבות, ובסיומו הורים בקבוצת ההתערבות היו יותר מודעים לחשיפה . נמצא ש תפיסות החשיפה של ההורים קשורות להתנהגות העישון מבחינת מקום העישון בבית ותדירותו9 . 4 מסקנות יישומיות : ניתן ל רי הגב באופן משמעותי את המודעות בקרב ההורים כלפי החשיפה ו ה נסיבות בהן היא מתרחשת באמצעות הצגה עובדתית/ביולוגית של החשיפה , ובשילוב עם תמיכה התנהגותית, ניתן לסייע ל הורים לשנות את התנהגות העישון שלהם ושל בני משפחתם בסביבת הילדים כדי ל הגן ביעילות רבה יותר על ילדיהם . המלצות לפעולות רגולטוריות להגנה על ילדים מעשן טבק כיוון שהורים רבים אינם מודעים ל חומר ת החשיפה לעשן טבק ולהיקפה בקרב ילדיהם , חשוב לנקוט בצעדים להגברת ידע ה של הורים בנושא ולהמחיש באופן חד - משמעי ה את חשיפה לעשן הטבק. לשם כך אנו ממליצים על הפעילות הבאה : 1. הקמת וועדה מקצועית בנושא הגנה על ילדים מעשן טבק : להקים ועדה מקצועית שתתאם בין הגורמים השונים המעורבים בנושא זה ו תפעל להגנת ילדים מחשיפה לעשן טבק. חשוב שהוועדה תכלול נציגים מאוכלוסיות מגוונות , נציגים של משרד הבריאות )במיוחד של טיפת חלב והמחלקה ל בריאות הסביבה - טוקסיקולוגיה ( , קופות החולים, חוקרים /ות מהאוניברסיטאות ומכוני מחקר, וארגונים מהחברה האזרחית . 2. חקיקה ואכיפה  חיזוק האכיפה של חוק איסור עישון במקומות ציבוריים : חיזוק החקיקה הקיימת לגבי איסור עישון במקומות ציבוריים בדגש על מרחבים בהם ילדים שוהים כדוגמת גני שעשועים ופ א רקים .  מידע בנושא עישון כפוי ב עלוני מידע באריזות מוצרי העישון : בחוק איסור פרסום שהועברה בכנסת בדצמבר 2018 , אינסרט- ע לון מידע – חייב להיות מוכנס בתוך כל חפיסת סיגריות וכל מוצר טבק וניקוטין , באחריות משרד הבריאות . חשוב לכלול מסרים הנוגעים לסכנת חשיפת ילדים לעישון כפוי . ניתן להשתמש בדף מסרים בתוך חפיסות הטבק להפצת מידע על אופן החשיפה ומניעתה.  חקיקה לגבי עישון ברכב המסיע ילדים : קידום חקיקה האוסרת על עישון ברכב בזמן הסעת ילדים . חשוב להעביר ולאכוף חוק האוסר על עישון ברכב המסיע ילדים .  חקיקה המגינה על דיירים : לפי מחקר שנעשה באוניברסיטת תל אביב , מחצית מהמבוגרים בארץ סבלו אי פעם מחדירת עשן טבק לתוך הבתים שלהם מבחוץ ו , - % 28 סבלו מחדירה בשנה האחרונה . 10 לאור כך חשוב לקדם חקיקה ש אוסרת עישון במרפסות ומקומות אחרים שבהם עישון טבק חודר לדירות שכנים . חשוב להעביר ולאכוף חוקים המגנים על דיירים מפני חדירת עשן לביתם מבחוץ. 3. שינוים רגולטוריים / מנהליים ב מערכת הבריאות  הטמעת ניטור באמצעות מדדים ביולוגיים ו מתן מידע : לקדם מערך שיאפשר הטמעת ניטור באמצעות ) ביומרקרים מדדים ביולוגיים ( במסגרות שונות, בכללן בטיפות חלב במסגרת בדיקות שגר ה בטיפ ות החלב , ב קופות חולים ו ב בתי חולים /מרכזים רפואיים )למשל, במקרים של חולי ילדים במערכת הנשימה ה . ( ניטור יכול להיעשות , למשל, בטיפת חולים במסגרת בדיקות שגרתיות של ראיה בגיל 4 .שנים ההמלצה היא ש ה בדיקה תחול על כל הילדים, בין אם הוריהם דיווחו על עישון בבית לא או , כיוון שיכולים להיות ילדים שחשופים לעשן טבק שמקורו אינו בעישון של ההורים עצמם . כאשר התוצאות נמסרות להורים, חשוב מאד שביחד עם מידע זה, הם יקבלו מידע לגבי הסיכונים ודרכי התמודדות.  תשאול הורים לגבי עישון במשפחה : להנחות ולהכשיר את הצוותים הרפואיים לשאול באופן שגרתי את הורי הילדים בנוגע ל התנ גות ה עישון בקרב בני כל המשפ חה, על מנת לזהות ילדים אשר נמצאים בסיכון לחשיפת עשן 5 טבק ועל מנת לייעץ בנושא החשיפה של עשן טבק כולל הסכנות הטמונות ב חשיפה זו , במיוחד בהקשר של חשיפת .ילדים  ה וספת מעקב אחר החשיפה לעישון "כפוי" למדדי איכות בקהילה : איסוף מידע על ידי ה צוות ים הרפואי ים אודות עישון בקר ב בני המשפחה וחשיפה לעישון פאסיבי של ילדים.  קווי מידע : לשלב מידע לגבי הגנה על ילדים מחשיפה לעשן טבק בקווי מידע כדוגמת אלו שמפעילים משרד הבריאות וקופות החולים ; לתת במוקד הארצי ל גמילה מ עישון מידע להורים מעשנים , מתי ואיפה מתרחשת החשיפה ו כלים כיצד להגן בצורה ה יעילה ביותר על ילדיהם מפני חשיפה לעשן טבק.  הפקה והפצת מידע לגבי הגנה על ילדים מחשיפה לעשן טבק : לפתח, להפיק ולהפיץ מידע בפורמטים שונים ,ובערוצים שונים ה כולל המלצות יישומיות כיצד להגן על ילדים מחשיפה לעשן טבק . חשוב שפיתוח חומרי המידע יעשה בשיתוף עם אוכלוסיות היעד, כדי שייתן מענה לשאלות, סוגיות ואתגרים רלוונטיים לקבוצות השונות ו חשוב להפיק חומרים שמתאימים לאוכלוסיות שונות. יש לציין ש חומרים מסוג זה נמצאים כעת .בפיתוח על ידי ד"ר תמר ברמן בשיתוף טיפת חלב ההפצה יכולה להיות באמצעות מרפאות קופות החולים , טיפות החלב , גני ילדים, מערכת החינוך, מקומות עבודה , וערוצים דיגיטליים . 4. שינויים במסודות חינוך והקהילה  הכשר ת צוותים בנושא מניעת עישון כפוי : חשוב לכלול את הנושא של מניעת עישון כפוי של ילדים ב תכניות לימוד והשתלמות ל צוותי גן וחינוך , רפואה , סיעוד , ו צוותים ב מקצועות הבריאות השונים .  שיתופי פעולה : ליצור שיתופי פעולה עם ארגונים במגזר האזרחי ובסקטור הפרטי , ליזום פעילות של שיתוף ציבור כדי לפתח יוזמות ברמת הקהילה, במיוחד בקרב אוכלוסיות מודרות ואוכלוסיות מיעוטים , ליצור שותפויות עם ארגונים העוסקים בזכויות ילדים או בנושאים הקשור ים להורות ועוד . 5. הפצת מידע בציבור הרחב  הקצאת תקציב ייעודי להפצת מידע וקמפיינים תקשורתיים : להקצות תקציב ייעודי לפיתוח חומרי מידע בפורמטים שונים , פעילות תקשורתית בפלטפורמות שונות , כולל קמפיין תקשורתי ברמה ארצית ומקומית ובקרב אוכלוסיות עם אפיונים ייחודיים .  תכנים : המידע המופץ מיועד לכלול את הנושאים הבאים ולהיות מותאם לקבוצות שונות באוכלוסייה, תוך התייחסות לתנאי המגורים שלהן, מצב כלכלי, וגורמים תרבותיים וחברתיים : • הסיכונים מחשיפת ילדים לעשן טבק • מהי חשיפה לעשן טבק • אופן התפשטות עשן הטבק והחלקיקים המזיקים בו • מיתוסים/אמונות שגויות בקרב הורים לגבי טקטיקות שמגינות על ילדים מחשיפה לעשן טבק • כיצד ניתן להגן על הילדים, בדגש על עישון בתוך בתים )כולל מרפסות( • החשיבות של שמירת רכבים נקיים לחלוטין מעישון • עישון ליד ילדים מחוץ לבית • כיצד להתמודד עם בני משפחה מעשנים שמגיעים לבית או מעשנים בקרבת הילדים • לעודד הורים ליצור בית ללא עישון, כולל מרפסות – להוציא את העישון מהבית והבניין כולו כותבי המסמך : פרופ' לאה רוזן, אוניברסיטת תל אביב ; ד"ר ויקי מאיירס , אוניברסיטת תל אביב ו מכון גרטנר ; ,ד"ר אימי לב אוניברסיטת תל-אביב והאקדמית גורדון , ; פרופ' נורית גוטמן, אוניברסיטת תל אביב 6 העתקים "ד ר דינה צימרמן, ראש המחלקה לבריאות האם והילד, משרד הבריאות ד"ר תמר ברמן, טוקסיקולוגית ראשית , משרד הבריאות ד"ר אפרת אפללו, מנהלת המחלקה לחינוך וקידום בראיות , מ ש רד הבריאות פרופ' פרנסיס מימוני , יו"ר המועצה הלאומית לבריאות הילד ופדיאטריה פרופ' אמנון להד , יו"ר המועצה הלאומית לבריאות הקהילה ד"ר יצחק ברלוביץ , וי"ר המועצה הלאומית לקידום בטיחות בית ופנאי פרופ' אלכס בטלר, יו"ר המועצה הלאומית למניעה וטיפול במחלות לב וכלי דם פרופ ' עידו וולף , יו"ר המועצה , המועצה הלאומית למניעה, אבחון וטיפול במחלות ממאירות מקורות 1. U.S. Dept. of Health&Human Services. The Health Consequences of Involuntary Exposure to Tobacco Smoke: A Report of the Surgeon General In: http://www.surgeongeneral.gov/library/secondhandsmoke/, ed., 2006. 2. Ginsberg GM, Geva H. The burden of smoking in Israel–attributable mortality and costs (2014). Israel journal of health policy research 2014;3(1):28. 3. Berman T, Barnett-Itzhaki Z, Axelrod R, et al. Socioeconomic inequalities in exposure to environmental tobacco smoke in children in Israel. Environment international 2018;121:643-48. 4. Rosen LJ, Lev E, Guttman N, et al. Parental Perceptions and Misconceptions of Child Tobacco Smoke Exposure. Nicotine & Tobacco Research 2017;98:1439-45. 5. Myers V, Lev E, Guttman N, et al. “I can’t stand it… but I do it sometimes” parental smoking around children: practices, beliefs, and conflicts–a qualitative study. BMC Public Health 2020;20:1-10. 6. Rosen LJ, Tillinger E, Guttman N, et al. Parental receptivity to child biomarker testing for tobacco smoke exposure: A qualitative study. Patient education and counseling 2015;98(11):1439-45. 7. Rosen L, Guttman N, Myers V, et al. Protecting young children from tobacco smoke exposure: A pilot study of Project Zero Exposure. Pediatrics 2018;141(Supplement 1):S107-S17. 8. Rosen L, Zucker Z, Guttman N, et al. Project Zero Exposure, an intervention to protect children from tobacco smoke exposure: Results from a randomized controlled trial. Annual Public Health Physicians and Schools of Public Health Conference Kvar Maccabia, 2019. 9. Myers V, Rosen LJ, Zucker DM, et al. Parental perceptions of children’s exposure to tobacco smoke and parental smoking behaviour. International Journal of Environmental Research and Public Health 2020;17(10):3397. 10. Theitler, N. MPH Thesis, School of Public Health, Tel Aviv University. Exposure of Israelis to passive smoke from penetration of tobacco smoke into their own homes: a cross-sectional survey. Under the direction of Prof. L.J.Rosen